## Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter Chapter 7

###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:1:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:1:1)

**ואם ניקבו שניהם וכו'.** משמע אפי' זה שלא כנגד זה וכן משמע מהגמ' דף מ"ו דקאמר רב יוסף האי ריאה דאושה וכו' מותבינן לה בפשורי ונפחינן לה אי מבצבצה טריפה ואי לאו כשרה וכו' והאי דאושה זיקא דביני ביני הוא ע"כ ופי' רש"י והרוח יוצא מבפנים דרך הנקב וכו' ונכנס הרוח בין שתי קרומין וכו' ע"כ ומזה קשיא לי טובא על הרשב"א ז"ל בתורת הבית שכתב להכשיר בניקבו זה שלא כנגד זה דנראה מזאת הגמרא בהיפך להדיא וק"ל.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:2:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:2:1)

**התחיל בשחיטה וכו'.** שם ויש חילוק בגירסאות אמנם רבינו נראה כדברי התוס' שם והאמת נראה דמדקאמר רבי זירא מאחר שנולדו בה סימני טרפות התרת בתמיה משמע דאיהו לא ס"ל הכי אלא בכל גווני טריפה וק"ל.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:3:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:3:1)

**אפילו ניקב לחברו.** זה האפילו הוא מגומגם הרבה דמהגמ' מוכח דדוקא לחברו קאמר גם הרמ"ך בכת"י כתב עיין עליו וכבר נתעוררו בזה רוב המפרשים רובם ככולם עיין להרב כנה"ג יו"ד סימן ל"ו שאחר שהזכיר כל התירוצין ופלפל בדבריהם בהסכמה עלה שאם ניקב לבשר כשר שהבשר מגין כדעת רוב המפרשים ז"ל ודברי הט"ז שם נכונים ונראין בדקדוק דברי רבינו וגם דברי רבינו שבפי' המשנה מוכיחין כן.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:4:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:4:1)

**במה דברים אמורים וכו'.** עיין בהרמ"ך כת"י.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:5:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:5:1)

**האום של ריאה וכו'.** דברי רבינו מגומגמים עפ"י הגמרא ומרן ז"ל הביא משם ר' דוד יחיא ז"ל שהוא מפרש פלוגתא דאבימי ורבין ור' נחמן באיכא נקב בריאה וכו' ומלבד מה שהקשה עליו מרן ז"ל דכיון דר"נ פליג אדרבין איך פסק כדברי שניהם וכו' איכא לאקשויי תו ממ"ש שם ואע"ג דלא קמפקא זיקא דכיון דביש נקב ברור איירינן מאי אע"ג דלא מפקא זיקא ודוחק לומר דעלה קרום בנקב ומחמתו לא מפקא זיקא ותו דאי פסק רבינו כרבין אמאי לא הזכיר דמייתינן סכינא דחליש פומיה וכו'. גם לשיטת מרן ז"ל קשה הא כמבואר ותו מגומגם בדבריו דאי לא פליגי ר"נ ורבין לענין דינא היכי קמכשר רבין בצמחים בלא בדיקה ור"נ בעי פשורי ואיך שיהיה הרי רבינו כתב בפי' שנמצאת סמוכה לדופן דהיינו ע"י סירכא וכתב בין שעלתה צמחים בין לא העלתה משמע דהעיקר הוא מפני הסירכא דזה מביא הפיסול או ההכשר אבל צמחים בלא סירכא לא שמענו מדבריו ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:5:2
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:5:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:5:2)

**אך**לקמן דין י' כתב דריאה שנמצאו בה אבעבועות אם הם מלאים רוח או מים זכים וכו' הרי זו מותרת וכו' והיינו בעיא דרבה בר בר חנה שם העלתה ריאה צמחים מהו ופשט ליה שמואל להיתרא וכמ"ש מרן שם וא"כ משמע דצמחים לחוד לא בעיא הריאה בדיקה ואילו בפ' י"א דין ה' כתב דריאה שהעלתה צמחין או שנמצאו סירכות כמו חוטין תלויין ממנה ולדופן וכו' חוששין לה שמא ניקבה וצריכה בדיקה וכו' ע"כ מדכתב או שנמצאו וכו' משמע דבין בצמחין לבדן בין בסירכות וכו' צריכה בדיקה גם שם דין י"ד כתב בא כותי או ישראל והוציא הריאה קודם שתבדק והרי היא קיימת נופחין אותה ואע"פ שאין אנו יודעין אם היו שם צמחין או לא היו וכו' ע"כ הרי דהצמחין לבדן מצריכין בדיקה והסוגיא הנזכרת מוכחת להדיא שאין צריך שום בדיקה אלא הרי היא כשרה להדיא ומכח זה נדחק מרן ז"ל בדברי רבינו וכתב דלעולם הצמחין לבדן אין צריך שום בדיקה ומ"ש בדין י' לפיכך ריאה וכו' ממנה תיבת ממנה קאי נמי אהעלתה צמחין וכו' גם חלק מרן ז"ל על הריב"ש ז"ל שהבין דברי רבינו כפשטן בבבא י"ד בא כותי או ישראל וכו' דאי אפשר לפרש כן בשום פנים שאם צמחין שאינן סמוכין לדופן קאמר איך כתב רבינו שאין אנו יודעין אם היו שם צמחין הרי דבר הנראה הוא וכו'.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:5:3
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:5:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:5:3)

**ולענ"ד**נראה אחרי המחילה הראויה ע"פ דברי הריב"ש ז"ל דודאי פשטן של דברי רבינו מוכיחין דצמחין אפילו לבדן צריכין בדיקה וזה מדקדוק לשונו הצח והישר שבכולן כתב לשון צמחין ובדין י' כתב לשון אבעבועות דלפי' מרן ז"ל יקשה גם זה דלמה שינה אלא ודאי אמיתותן של דברים נראה דרבינו ס"ל דצמחין היינו כפשוטן שהם כעין אבעבועות היוצאין מגוף הריאה מלשון צמח האדמה ותחילתן קטנים מאד עד שע"י משמוש היד הם נבלעים עד שאינן נראין ואז צריכין בדיקה אולי נקבו הריאה אמנם כשגדלו ונעשו אבעבועות אז ע"י בדיקת מה שבתוכן נדע אם נקבו הריאה אם לא נקבו שאם נמצאו מלאים רוח או מים זכים וכו' ודאי לא נקבו והיא מותרת ואם הם מים סרוחין או עכורין ודאי נקבו וא"צ שום בדיקה אלא שבמים זכין או רוח הצריך ז"ל לבדוק הסמפונות דדעתו ז"ל דאפשר שבתחילת צמיחתן נקבו איזה סימפון ורבינו ז"ל היה רופא בקי וידע שדרך אלו האבעבועות הנולדים בקטנים במין האנושי עד שיתמלא כל גופן מהם בהיותן קטנים הם מסוכנים הרבה עד שעושין כמה רפואות כדי שיגדלו להרחיקם מן הסכנה ודן ז"ל דה"ה בצמחי הריאה בבהמה ולכך כשבא לכתוב דין הצמחין בתחילת הוייתן כתב לשון צמחין כנזכר ודימה אותה לסירכא הסמוכה לדופן דודאי צריכה בדיקה כמ"ש פי"א דין ה' ובדין י"ד כתב אע"פ שאין אנו יודעים אם היו שם צמחין או לא היו כלומר דאפשר שהיו אחת או שתים קטנים הרבה עד שמכח משמוש היד של מי שהוציא הריאה נבלעו או נפסדו והלכו להם והייתי אומר דאדרבה לרוב קטנותם היו צריכין בדיקה ביותר כנ"ל קמ"ל דמה שנופחין אותה אינו מפני חשש זה דאינו מצוי כל כך אך נופחין אותה מפני שלא נבדקה כלל ויש לחוש לאיזה סירכא או נקב וכיוצא כיון שהיא לפנינו.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:5:4
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:5:4](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:5:4)

**ומכח**הנ"ל הוא מפרש הגמרא כך דכשאמרו בגמ' דר' נחמן בריה דרב יוסף בדיק לה בפשורי היינו אהעלתה צמחין דקתני לעיל מר יהודה משמיה דאבימי דקאמר אחד זה ואחד זה חוששין לה והיכי עבדינן דקאמר לא קאי אלא אסמוכה לדופן ולא אהעלתה צמחין לחוד והיינו צמחין קטנים וכי בעי התם רבה בר בר חנה משמואל העלתה צמחין מאי היינו צמחין גדולים דהיינו אבעבועות תדע דמייתי עלה הא דרב מתנא מליא מוגלא טריפה מים זכין כשרה וידוע דמוגלא או מים בהכרח צריך שיהיו גדולים קצת תו מייתי התם דר' נחמן חזא הנך דקיימי כנדי כנדי ורבי אמי חזא הנך דקיימי טינרי טינרי ופירש"י כנדי צמחין גדולים כבדים בריאה טינרי צמחין גדולים מכנדי וכו' ע"כ הרי ריהטא דסוגיא מוכחא ואזלא דבצמחין גדולים הוא דלא קפדינן וכשרה אבל בקטנים יש לחוש כנ"ל ומה שלא הזכיר רבינו בדין ריאה הסמוכה לדופן מ"ש בגמרא מייתינן סכינא דחליש פומיה וכו' נראה מפני שנתקשה קושית הרא"ש ז"ל דמה מועיל זה הלא אם נמצאת מכה בדופן אף שהריאה נקובה מכשרינן לה ואי לא נמצאת מכה בדופן עכ"פ היא טריפה ע"כ אך ממ"ש רבינו בידוע שנקב זה בריאה היה משמע דאם אין שם נקב כשרה ויש ליישב.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:6:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:6:1)

**הריאה וכו'.** שם דף מ"ז ולא הוזכר שם תבן אך שם בדין ריאה דאושה הוזכר ומשם למדו רבינו ודקדק עוד לכתוב כל שהוא מדין נקיבת הריאה שהיא בכל שהוא כמ"ש בריש הפרק ומ"ש שנמצא בה וכו' וכן בדין הבא ריאה שתשמע וכו' לאו דבעו בדיקה דכל עוד דלא חזינן בה ריעותא אין צריך בדיקה כמ"ש פי"א דין [ג'] אלא הכוונה שנקרה מקרה שנפחו אותה.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:6:2
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:6:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:6:2)

**ומ"ש**רבינו


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:6:3
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:6:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:6:3)

**קורעין המקום שלא נתפח וכו'.** ראיתי להפר"ח יו"ד סי' ל"ו דאין לפרש שקורעים כל האטום דא"כ יצא הרוח ע"י החתך והיכי מכשרינן לה בהכי אלא נראין הדברים שקורעין קצת מן האטום ומניחין עליו גדפא או רוקא אי מבצבצא כשרה משום דאותו מקצת האטום שנשאר שלם מגלה על זה שחתכנו שמסתמא הכל הוא בשוה וכו' ע"כ. ודבריו נכונים היכא שהאוטם הוא גדול קצת אבל אם הוא כל שהוא כפשט דברי רבינו שכתב ג"כ הרי זו כנקובה דכשם דניקבה הריאה בכל שהוא כך האוטם בכל שהוא ואף בזה כתב רבינו שקורעין המקום וכו' ובכי האי אין לומר שיקרעו מקצת ויניחו מקצת דהא כל שהוא הוא דהוי וק"ל.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:9:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:9:1)

**ריאה שנשפכה וכו'.** שם אלא שרבינו הוסיף וקרום העליון קיים ומלתא דפשיטא היא דעיקר הריאה הוא הקרום אך קשה דלעיל דין ג' פסק רבינו דאם ניקב אחד מהסמפונות אפילו לחבירו טריפה וא"כ אמאי לא חיישינן נמי הכא לנקיבת הקרומות ואינו מועיל הבדיקה שהזכיר רבינו וי"ל דהכא שנשפך כקיתון כיון שהגיע לריעותא כל כך ודאי שאם הורעו הסמפונות לא הורעו אלא בריקבון וכ"כ הרשב"א ז"ל אך מאי דאיכא למידק דרבינו לא חשש אלא לרקבון הסמפונות ולא חשש למים הנמצאים בתוכה וקשה דלקמן פסק בריאה שנמצאו בה אבעבועות שאם נמצא בהן ליחה סרוחה או מים סרוחים או עכורין טריפה ואין לחלק בין אבעבועות לנשפכה כקיתון דאדרבה נשפכה כקיתון גריע טפי שהרי נפסדה כולה להדיא לכך י"ל דרבינו סיים ואם לאו בשר הריאה בלבד הוא שנימוק וכשרה כלומר דלא הכשיר אלא בנימוק הבשר שנמס כדונג ולא נמצא בו רעותא אחרת הא אם היה שם סרוח או עכור פשיטא דטריפה והנה לא מצאנו לרבינו שהזכיר ההיא דר' נחמן שם דקאמר ריאה שנימוקה מקצתה אפילו מחזקת רביעית כשרה ותניא כוותיה הכי וכן הקשה הרב לח"מ ולא תירץ כלום ואפשר דס"ל לרבינו דנפיק מדין נשפכה כקיתון דכיון שנתן טעם דבנימוק הבשר כולו כשרה אם הסמפונות קיימין מכלל דבמקצתה שנימוקה והקרום קיים אין צריך אפילו בדיקת הסמפונות שוב מצאתי להכנה"ג יו"ד סימן ל"ו בהגהת הב"י סוף אות ס"ב שכתב דאפשר דרבינו השמיט דין זה משום דהוא פוסק דחסרון שבפנים שמיה חסרון (ודלא כהרב לח"מ) ור"נ והברייתא ס"ל דלא שמיה חסרון ובפ"ח כתב דאם חסרה הריאה טריפה דהוא חסרון בפועל משא"כ בנשפכה כקיתון דאין כאן חסרון בפועל וכו' עיי"ש. ואחרי המחילה כיון שרבינו סיים ואם לאו בשר הריאה הוא שנימוק וכשרה הרי דקרי ליה נימוק ומימרא דר"נ וברייתא בנימוק הוא מוכרח שמציאות נשפכה כקיתון כמציאות ר"נ וברייתא אלא שזה בכולה וזה במקצתה עוד נדחק שם בתירוץ אחר עיין עליו.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:10:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:10:1)

**ריאה שנמצאו בה אבעבועות וכו'.** שם בעא מניה רבה בר בר חנה משמואל ריאה שהעלתה צמחין מהו אמר ליה כשרה וכו' ומדשינה רבינו וכתב לשון אבעבועות משמע שהם גדולים יותר מסתם צמחין והיינו כנדי וטנרי שאמרו שם וכמ"ש רש"י ז"ל וכבר כתבתי הנראה לענ"ד בכוונת רבינו לעיל דין ה' עיי"ש ועיין הרמ"ך בכת"י. והנה רבינו כתב


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:10:2
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:10:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:10:2)

**מלאים רוח או מים זכין** ובגמ' דף נ"ד אין שם אלא מים זכין צ"ל דרבינו היה רופא וידע דרוח אינו מזיק ומ"ש ליחה יבשה וקשה היינו כנדי וטנרי דאיתא התם ודע דמרן ז"ל לא היה גורס כגירסתינו בדף נ"ד הכא והכא וכו' ולכך כתב דרבינו למדה וכו'.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:11:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:11:1)

**שהדבר קרוב הרבה וכו'.** דע דהר"ן ז"ל הקשה על טעם זה דאינו מחוור שהרי אפשר לנקוב שתי הבועות זו מכאן וזו מכאן עד שתצא כל הליחה שבפנים ואח"כ נראה אם יש ביניהם נקב לפיכך נראה כדברי מי שפירש דכיון דסמוכות זו לזו מתוך שכל אחת דוחקת את חברתה סופו של עור הריאה לינקב והרי הוא כאילו ניקב מעכשיו עכ"ל. והנה הדבר פשוט לדעת רבינו דכיון דיש לחוש שהנקב הוליד הבועות סביביו כפי' רש"י ז"ל מעתה א"א בבדיקה שהרי הקרום שבין השתי בועות סתם הנקב עד שאינו עולה בנפיחה ואינו מועיל כמ"ש רבינו לעיל דין ג' והנה אם נמצאו בהם מים סרוחין או עכורין הדבר ברור דאף אי שפכי להדדיה טריפה דלא עדיפי מאחת גם אם שניהם רוח או מים זכין הדבר ברור שהיא כשרה אי שפכי להדדיה אך אם אחת היא רוח או מים זכין והאחרת היא יבשה או קשה נראה לכאורה שהיא טריפה דהא שתים הם ודאי וכיון דאיכא איזה קרום ביניהם בהכרח יש לחוש לניקב ונסתם וגם לפי' הר"ן י"ל דעכ"פ כל אחד דוחק את חבירו אלא שראיתי להרמ"א יו"ד סי' ל"ו שהכשיר והפר"ח חלק עליו אך תמהתי על הדמשק אליעזר דף ק"ג שכתב דבועא וטנרי הסמוכין להדדי בלי הפרש בשר ביניהם דלטעם רש"י והרמב"ם כשר וכו' אבל לטעם הרשב"א והר"ן טריפה וכו' והביאו הכנה"ג אות י' ולענ"ד נראה כמ"ש.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:12:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:12:1)

**וכשתולין אותה תחתך וכו'.** ומהגמ' משמע דכל שהרופא גורדו ומעמידו על בשר חי הדין הכי וצ"ל דדא ודא אחת היא דאם ינפחו אותה בכח וחוזק יפול בהכרח ובמהר"י וויל כתוב דפעם אחת נפחו הריאה ונפל הבשר אך לא יצא הרוח מחמת שעלה קרום חדש ע"ג הסמפונות והכשירוה והביאו הפר"ח שם ומ"ש רבינו במקום שיד הטבח ממשמש פי' רש"י דהיינו במצר החזה שהוא מקום דחוק ובקל יקוב בצפרניו.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:14:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:14:1)

**ולא ניקב.** משמע דאם ניקב טריפה והרב לח"מ פי' דדרך חוץ קאמר והוא קצת דוחק ועיין מ"ש בדין ג'.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:15:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:15:1)

**תולעת וכו' חזקתה וכו'.** שם דף מ"ט מורנא פליגי בה רב יוסף בר דוסאי ורבנן חד אמר קודם שחיטה פריש וחד אמר אחר שחיטה פריש והלכתא לאחר שחיטה פריש ע"כ. ורבינו כתב חזקתה שאחר שחיטה תיקוב ותצא דאל"כ הו"ל ספיקא דאורייתא ולחומרא וטעם חזקה זו נראה ע"פ מ"ש הכלבו הביאו הפר"ח משם הרב ב"י יו"ד סי' ל"ו שכתב שא"א לתולעת לנקוב מתוך טרדת הריאה שמרחפת תמיד בלי הפסק ע"כ אף דיש לגמגם בלשון א"א שכתב ז"ל דמשמע דמצד המציאות קאמר והלא אפליגו בה בגמרא ואיכא מ"ד דקודם שחיטה פריש ונחלקו הפוסקים ז"ל אם ה"ה בשאר אברים שנקיבתן במשהו או לא עיין להרב ב"י שם ולהפר"ח סי' ל"א ורבינו העתיק דברי הגמרא כדרכו הטוב.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:15:2
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:15:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:15:2)

**יש שם מראות שאם נשתנה מראה האבר וכו'.** דברים אלו צריכין ביאור דמדלא הזכיר כאן שם ריאה משמע דגם בשאר אברים מיירי וקאמר דהמראות פוסלין בהם והכי דייק ממ"ש שאם נשתנה מראה האבר ויותר מתבאר ממה שסיים וכן הוא אומר ומחיית בשר חי וגו' וביום הראות וגו' והתם בנגעי אדם הוא ובכל הגוף א"כ רוצה לדמות טרפות הבהמה לענין המראות לטרפות האדם. ואם נאמר שזו היא כוונתו יקשה טובא דמנין הוליד חידוש זה דבתלמוד לא נאמרו שינוי המראות אלא גבי ריאה דוקא. ועוד דזה א"א בשום פנים דמראות הצרעת שהוא מהפסוקים שהביא אינם אלא לבנים ודוגמתן כמ"ש רבינו פ"א דהל' צרעת ומראה לבן אינו מחמש מראות שמנה רבינו.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:15:3
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:15:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:15:3)

**לכן**נראה דכוונת רבינו להסמיך דברי ההלכה למשה מסיני שהיא שינוי מראה הריאה כמו שמנאה פ"י אות ל"ז ופי' חז"ל בגמרא המראות שפוסלין בה ולכך הקדים שהשינוי מראה פוסל האבר להחשיבו כנקוב נקט האבר כלפי הריאה שגם היא אבר מאברי הבהמה ולזה נתכוון בהכרח ממ"ש דהרי הוא כנקוב דזה אין שייך לענין טומאה ודאי אלא לענין טרפות ושוב כתב שאותו הבשר שנשתנו מראיו למראה זה כמת הוא חשוב כלומר ולכך אנו מטריפין הבהמה והביא ראיה לזה מדין הטומאה דכי היכי דהתם שינוי המראה ההוא מחשיבו כמת לענין טומאה כמו כן יש לחשוב אלו המראות שאמרו חז"ל כאלו ניקב וכמת חשוב ואף שאינו ראיה גמורה כמבואר הוא כעין דוגמא לדברי חז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:16:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:16:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:16:1)

**ריאה שנשתנו מראיה וכו'.** שם וכפירוש רש"י וכן פירש הרי"ף ועיין למרן ז"ל והראב"ד ז"ל חלק על רבינו במקצת והרב לח"מ הסביר דבריו אמנם הרב כנה"ג יו"ד סי' ל"ח הביא דברי הראב"ד שבספר תמים דעים וישבם על נכון עיין עליו.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:17:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:17:1)

**וחמש מראות וכו'.** מבואר בגמ' ובדברי רבינו בפי' המשנה ונראה שאלו המראות אינן פוסלות אלא בקרום הריאה שאם נקבו בכל שהם טריפה אבל אם אירע דבר זה בבשר הריאה והקרומות מראיהן קיים כדרך הריאה אין להטריף דלא גרע מריאה שנשפכה כקיתון כשרה וא"ת דיש לחוש לריקבון הסמפונות הן הכי נמי דגם הכא יבדקו הסמפונות ואם נמצאו קיימין היא כשרה דלמאי ניחוש לה וכ"כ הרב כנה"ג יו"ד סי' ל"ח בהגהת הב"י אות כ"ב עוד כתב שם אות כ"ג דהמראות שהן פסולין הוא דוקא כשעמדו במקומן ואינן זזין בין הקרומין ממקום למקום אבל אם הולכין בין הקרומין וזזין ממקום למקום אחר אין זה רעותא וכו' ע"כ.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:18:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:18:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:18:1)

**וממרס בידו וכו'.** כתב מרן ז"ל נראה שטעמו משום דשמא שום ליחה היא על הריאה שמשנה מראיתה וכשימרס בידו עליה תעבור ותשאר הריאה בגוונה הטבעי ע"כ וכ"כ בכת"י שם אמנם הלחם חמודות בפ' אלו טרפות סי' (מ"ז) [מ"ח] כתב וז"ל ולא נהירא דאי משום הא בקינוח בעלמא תסגי ליה אבל לשון ממרס היינו משמוש ומיעוך ולכן נ"ל דמשום דלפעמים אין הרוח נכנס בכל חלקי הריאה וכשממרס וממעך שם ביד עי"ז נכנס שם הרוח ועולה ע"כ ויש לדחות דאי מהא לא איריא דלפעמים יתכן ליחה חזקה ואדוקה שאין די לה בקינוח והפר"ח שם כתב ודלא כהרב ב"י ואין נראה כמבואר עוד ראיתי דיותר נראין דברי הב"י ממ"ש רבינו דין כ' וממרסין בהם והתם ודאי אין שייך רוח שהרי הם שלוקין אלא ודאי מפני הליחה אדוקה שיתכן בהם ודו"ק כי נכון הוא. וממ"ש רבינו


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:18:2
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:18:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:18:2)

**אם נשתנית למראה המותר מותרת** מבואר דאפי' לא חזרה למראה הריאה בטבעה קאמר והפוסקים ז"ל חלקו בזה עיין עליהם.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:19:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:19:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:19:1)

**ארבעה מראות מותרות.** עיין בס' משפטי שמואל שהקשה על רבינו שלא הזכיר גושתא וכו' ומלבד מ"ש מרן ז"ל עיין עוד להכנה"ג שם שהליץ בעד רבינו בטוב טעם ודעת קחנו משם.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:20:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:20:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:20:1)

**עוף שנפל לאור וכו'.** פשטן של דברי רבינו נראין דס"ל דכיון ששלט האור באלו האברין סופן לירקב כולן דנורא מקלא קלי והכי מוכח ממ"ש שכל הירוקין שהאדימו וכו' מחמת האור בעוף הרי הן כמו שניטלו וכיון דחשבינן כאילו ניטלו הרי היא טריפה ודאי ונראה דהיינו טעמא דכיון שהוא עוף אברים אלו שהן דקין הערך ובקל יופסדו ויאבדו ולכך חשבינן כאלו ניטל כל האבר וגם הכבד אף שאם ניטל כולו אם נשתייר בו כזית במקום מרה וכזית במקום חיותא כשר כמ"ש בפ"ח דין כ"א הכא חשבינן ליה כאילו לא נשאר ממנו מאומה דכיון ששלט בו האור אפילו בכל שהוא הו"ל כאילו נשרף כולו להדיא דסופו לירקב כולו ודאי ואולי מכיון דרבינו היה רופא מובהק וידע בחכמתו הרמה דבר זה אף שמצד דברי הגמרא נראה בהיפך ממש וכבר נתעוררו בזה הגאונים ז"ל ומכללם הרא"ש והרשב"א והר"ן ז"ל עד שהסכימו דכאילו ניטלו שכתב ז"ל ר"ל אותו מקום לבד ובכבד בשנשרף במקום חיה ובמקום מרה והרואה יראה שאין לשון רבינו מורה כן דא"כ הו"ל לפרש.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:20:2
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:20:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:20:2)

**לכן**אכתוב הנראה לענ"ד כפי דעתי הקצרה על פי דברי האור זרוע שהביא רש"ל בפ' אלו טרפות בשם הגאונים שכתב דהו"ל כאילו ניטל כולו אך הרשב"א והר"ן ז"ל הקשו דאם איתא מאי הקשו בגמרא ולא יהא אלא ניטלה ואם איתא שהוא מתפשט בכל הו"ל למימר ניטלה הכבד ולא נשתייר ממנה כלום דטריפה וכו' ע"כ וי"ל דכוונת הבעיין דהוריקה הכבד כנגד בני מעים ולא ידענו שנפל לאור אלא שנמצא הכבד כך והכי קמבעיא ליה דהן אמת דשינוי מראה בכבד אינו פוסל אך בהיותו כנגד בני מעים יש לחוש שנחלה הכבד ואפשר שיתפשט אותו חולי גם במעים שכנגדו דנקיבתן במשהו ואף שזאת הבעיא הוקבעה אחר המשנה דאיירי בנפלה לאור מ"מ הוקבעה מפני תירוצו של רבא דקאמר דתלינן שבודאי נפלה לאור אך אכתי קשה טובא דאם איתא הו"ל לרבא לתרץ בידוע שנחמר הכבד כיון דבאמת כשנשרף מקצתו הו"ל כאילו ניטל כולו וכן הקשה הרב לח"מ ז"ל והיא קושיא עצומה אך מצינן לדחויי דכיון דזו כחו של רבינו מהברייתא דקתני באלו אמרו בלב וקרקבן וכבד ומדקא מדמי להו אהדדיה שמע מינה שדינן שוה וחשבינן כאילו ניטלו כולן דהא בכבד על כרחך לומר כן מעתה י"ל דרבא כלפי בעיית רב יוסף נתכוון ללמדו חדוש גדול דלא לבד מצד הכבד יש לפסול דזה פשיטא כידוע מהברייתא דלקמיה אלא אף מצד הבני מעים יש לחוש ולהטריף דאף שלא מצינו בהם שום ריעותא מ"מ כיון שהם אצל הכבד חיישינן שניקבו בודאי וכיון שנקיבתן במשהו יש להחמיר אפי' שלא ראינו בהם שום ריעותא ועוד יתבאר כוונת רבינו בדין הבא כמ"ש בס"ד.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:20:3
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:20:3](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:20:3)

**והנה**רבינו סתם וכתב


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:20:4
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:20:4](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:20:4)

**והוריק לבו או כבדו וכו'** דמשמע בין שהוריק ככרתי בין שהוריק כמוריקא או חלמון ביצה וכו' וכן נראה מפי' המשנה שכתב ואם נמצא בהם ירוק או כרתן הרי זה טריפה וכו' ע"כ. ומ"מ נראה שיש לחלק בדבר שהכבד כשהוא שמן דרכו להיות ירוק כחלמון ביצה וכיון שכן אין ראוי להטריפו בשינוי זה וכן דעת הרשב"א בשיטתו ובתורת הבית אלא צ"ל שזה תלוי בשינוי המראה הטבעי דאם הוא מראה טבעי אף שנפל לאור לא חיישינן ואמרינן שודאי לא שלט האור בהם ואם נשתנו מטבעם תלינן באור בודאי ובשלמא בלב וקרקבן שייך לומר שכל מין ירוק פוסל בהם כיון שטבעם להיות אדומים אבל בכבד נראה דא"א לומר כן כמבואר. וכן נראה ממ"ש שם בפ' המשנה וז"ל שאם היה העוף מעופות המים המותרים שיש להם אחד מאלו האברים בטבע כעין כרתי או כעין ירוק ועל הרוב יהיה זה בקרקבן ואם נמצא אותו האבר שטבעו להיות ירוק או כרתן אדום טריפה וכו' ע"כ הרי שכתב שהקרקבן של עופות המים דרכו להיות ירוק ואם נאדם טריפה ה"נ נאמר שהכל תלוי בשינוי המראה הטבעי והן הן דברי הרשב"א ז"ל והרב פר"ח חילק בין כחוש לשמן ונראה לענ"ד דאין צורך אלא כמ"ש. ומ"ש רבינו


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:20:5
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:20:5](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:20:5)

**אחר ששלקו אותם מעט** משום דסתם שלק שבתלמוד הוא יותר מבישול אך כאן אם יבשלום ביותר אין ראיה בשינוי המראה ומ"ש וממרסין בהן עיין מ"ש לעיל דין י"ח.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:21:1
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:21:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:21:1)

**כל עוף וכו'.** הנה כוונת רבינו מבוארת במ"ש כמראה בני מעים משום דמראה ירוק כולל ככרתי דהיינו וירד"י בלעז וכולל כמוריקא שהוא הכרכום דהיינו אמרילי"ו ואם מצינו כבד כמראה מוריקא אין לחוש לו כלל שדרך הכבד כשהוא שמן להיות כך ולכך דייק לכתוב כמראה בני מעים דאין לטעות שהרי ידוע ומפורסם דהבני מעים של עוף מראיהן נוטה לכרתי ולא למוריקא כלל ובדין זה מתבארת כונת רבינו בגמרא דכיון שהוא סבור דלב וכבד וקרקבן כיון שנשרפו מקצתן הרי הוא כאילו ניטלו כולם כדמשמע מהברייתא דקתני התם אדתניא דנפלה לאור ונחמרו בני מעיה אם ירוקין פסולין וכו' דלא נאמר זה אלא בלב וכבד וקרקבן. מעתה צריכין אנו להבין דכי בעי רב יוסף הוריק הכבד כנגד בני מעים מהו היינו מחמת חולי ובעי אם יש לחוש להבני מעים שהם הדקים שנקיבתן במשהו ותירץ לו טריפה כלומר הן הכי נמי דחיישינן לנקיבת הדקים מחמת חולי הכבד ואהא פריך ליה ולא יהא אלא ניטלה כלומר גם בניטלה הכבד מחמת חולי שנתהוה בו הרי היא כשרה כדתנן במתני' דלקמן ולמה לא חיישינן לנקיבת הבני מעים מחמת חולי ולזה בא רבא ואמר כיון שהוריק הכבד כנגד בני מעים וכו' כלומר עפ"י בעיית רב יוסף שחשש להבני מעים בא רבא וחדש לו דודאי נפלה לאור וכיון שכן לא די הטרפות מחמת הכבד אלא גם הבני מעים בידוע שניקבו אי נמי י"ל דרבא גופיה לא פסקא ליה מלתא בברייתא דקמן אי חשבינן למכות אש כאילו ניטל כל האבר או לא להכי תירץ לרב יוסף מלתא פסיקתא דודאי הבני מעים נקיבתן בכל שהוא אך לפי פשט הש"ס לקמן והאמוראים שהוזכרו בדין זה שם כולן אמרו בסתם כהברייתא משמע דפסיקא להו מלתא דכיון שהוריקו הרי הוא כאילו ניטלו נמצא שלפי האמת אין אנו צריכין להוריקה הכבד כנגד הבני מעים דבהורקת הכבד כמראה בני מעים לחוד סגי להטריף כיון דחשבינן ליה כאלו ניטל כולו ולכך לא הזכירו רבינו כנ"ל לפי שיטתו ז"ל ומתורצת לפ"ז השגת הראב"ד ז"ל ואין צריך למה שנדחק מרן ז"ל עיין עליו ועיין עוד להרב כנה"ג והנראה לענ"ד כתבתי. ודע שהשלטי גבורים שם הקשה על רבינו ממ"ש בפי' המשנה למ"ש בחיבורו וכתב שצ"ע וכוונתו לפי הגירסא דאל"כ כמה פעמים מצינו כיוצא בה ברבינו ז"ל.


###### Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:21:2
[Maaseh Rokeach on Ritual Slaughter 7:21:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Ritual%20Slaughter/r/7:21:2)

**וכן הושט וכו'.** שם דף מ"ג אמר רבא שני עורות יש לו לושט חיצון אדום ופנימי לבן ניקב זה בלא זה כשר למה ליה למימר חיצון אדום ופנימי לבן דאי חליף טריפה ופי' רש"י דשניהם נטולין ממקום שהן ראוין להיות ואין לך נקיבה גדולה מזו עיי"ש ולכאורה קשה דמי הכריחו לפרש דשניהם נטולין וכו' לימא טעמא משום דנשתנו מראיהן והרי הן כאילו נקבו כדאמרן גבי כבד דף נ"ג וי"ל דאי משום שינוי מראה לא הוה מפסיל דלא מצינו שינוי מראה שפוסל אלא בריאה וההיא דכבד הוא משום שנפל לאור להכי הוכרח לפרש דהוו נטולין ממקום קביעותן משמע דאם אחד מהם הוא שנשתנה מראיתו אין בו שום פיסול כיון שהטעם אינו משום שינוי מראה וזו היא דעת בעל העיטור שהביא הרא"ש ז"ל משום דאמרינן דחד מהם לקה וחברו מגין עליו ואיכא מ"ד דטריפה וכן נ"ל דלא דמי לנקב קטן דחבריה מגין עליו אבל כאן שכולו לקוי אין מתקיים ע"י השני ע"כ וקשה כנ"ל דלא מצינו שינוי מראה שפוסל אלא בריאה דוקא והגהות אשר"י כתב שם שיש פי' אחר שאם האדים הפנימי טריפה אבל אם נתלבן החיצון כשרה ע"כ נראה שטעמו משום שהפנימי הוא העיקר שדרך האכילה עוברת בו ורבינו נראה שכוונתו כפי' רש"י שהרי כתב וכן הושט שנמצא וכו' ולא אמר נשתנה מראה טבעו ומה שסיים הרי הוא כאילו אינו ר"ל כאילו אינו הושט כולו ואם נהפך אחד מהם לבדו אין בידינו להטריף לדעת רבינו כלל חדא דלא כתב כאילו אינו אלא על הפיכת שניהם אבל באחד מקום יש בראש לומר דכיון דסוף כל סוף איתיה הרי חברו מגין עליו ועוד דאין שינוי מראה פוסל בשאר אברים אלא בריאה כנ"ל ותמיהני מהרב ב"ח ז"ל יו"ד סי' ל"ג שכתב דאי חליף האמור בגמרא ר"ל דחליף החיצון ונמצא לבן אי נמי הפנימי חליף ונמצא אדום וכן מ"ש הרמב"ם רצונו לומר שנמצא העור החיצון שלו לבן או הפנימי אדום דוי"ו דוהפנימי הוא במקום או וכו' ע"כ ותמיהא טובא דלשון חילוף אינו שייך אלא בשנים כמו קנין וחליפין וכיוצא ועוד דמי דחקו לפרש כן בגמרא ולדחוק כל כך בדברי רבינו דהוי"ו במקום או כאילו לא ידע רבינו לפרש דבריו והעיקר כמ"ש לפי ענ"ד.