## Maaseh Rokeach on Theft Chapter 7

###### Maaseh Rokeach on Theft 7:3:1
[Maaseh Rokeach on Theft 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Theft/r/7:3:1)

**כל מי שמשהה וכו'.** בבבא בתרא דף פ"ט [ע"ב], אמר רב יהודה אמר רב אסור לאדם שישהה מדה חסירה או יתירה בתוך ביתו ואפילו היא עביט של מי רגלים, אמר רב פפא לא אמרן אלא באתרא דלא חתימי, אבל באתרא דחתימי אי לא חזי חתימה לא שקיל, ובאתרא [דלא] חתימי נמי לא אמרן אלא דלא מהנדסי אבל מהנדסי לית לן בה, ולא היא זמנין דמקרי בין השמשות ומקרי שקיל, ע"כ. וא"כ קשה על רבינו, חדא, דלא הזכיר אלא חסירה והשמיט יתירה, ותו דבמסקנא אסרו בכל גווני שמא יבוא לקנות בין השמשות וכו', ורבינו ז"ל נתן טעם שמא יבוא מי שאינו יודע וכו', דשייך בכל זמן, ואם איתא מאי דוחקיה דתלמודא לאוקמי בבין השמשות, והנה ראיתי להרא"ש ז"ל והרי"ף ז"ל שלא הזכירו מאתרא דלא חתימי ואילך כלל, כנראה שלא הייתה בגירסתם, וכן מצאתי להרב בית יוסף זלה"ה חו"מ סי' רל"א, והוסיף ז"ל דאף אם תימצי לומר דהוו גרסי כגירסתינו, צריך לומר שהיו מפרשים דהא דקאמר ולא היא וכו', לא קאי אלא למאי דמפליג בין מהנדסי ללא, אבל לא קאי למאי דמפליג רב פפא בין חתימי ללא ע"כ, ולא ידעתי למה לא נרגש למה שהשמיט הטור ורבינו הא דאיתא כאמור, ובפרט דמקרא מלא הוא, לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה לא יהיה בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה הרי ששניהם שוים באיסור, והוא הדין לענין השהיה מדרבנן מיהא.


###### Maaseh Rokeach on Theft 7:4:1
[Maaseh Rokeach on Theft 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Theft/r/7:4:1)

**כיוצא בזה סלע שנפגמה וכו'.** כתב הרב המגיד ז"ל פירוש שאין החסרון ניכר כמו מאמצע ע"כ, והכסף משנה ז"ל כתב, דלפי דבריו הוי ליה למימר או יפגמנה באמצע וכו', ע"כ. ולכאורה דבריו תמוהים דדין נפגמה באמצע כבר ביארו רבינו לקמן דין ו', דיכול לנקבה ולתלותה בצואר הקטן, ומאי דהזכיר כאן שחיקה וחתוך וכו' לישנא דברייתא נקט ולעולם דפגמה באמצע ותלייה וכו' שפיר דמי, ג"כ הן אמת דמרן כסף משנה זלה"ה נראה שהבין כדברי הרב המגיד זלה"ה, דבאמצע כיון שניכר הכל שרי, דהיינו לעשותה משקל ולזורקה בין גרוטותיו, וזה אינו שהרי לא התיר רבינו אלא בתלויה, אך זה אינו מוכרח שהרב המגיד סתמא קאמר, ולא קשה ולא מידי עליה.


###### Maaseh Rokeach on Theft 7:6:1
[Maaseh Rokeach on Theft 7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Theft/r/7:6:1)

**סלע שנפגמה באמצע וכו'.** לשון הברייתא בפרק הזהב (בבא מציעא דף נ"ב) [ע"א], הרי זה לא ימכרנה לא לתגר לא לחרם ולא להרג וכו', ורבינו נראה שלא היה גורס לתגר וכו', א"כ דמדאסר להני משמע דלאחריני שרי, וכיון שכן למה צריך להתיר לנקבה ולתלותה כיון דאפילו בעינה שרי ויש ליישב.


###### Maaseh Rokeach on Theft 7:7:1
[Maaseh Rokeach on Theft 7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Theft/r/7:7:1)

**וחצי הרובע ושמין הרובע וכו'.** טעות סופר הניכר הוא וצריך לומר שמינית הרובע, הכי הוא [בדפוס] "מגדל עוז", אך נמחק שם ושלישית ההין, ויש להגיהה שהרי סיים ולא אסרו.


###### Maaseh Rokeach on Theft 7:9:1
[Maaseh Rokeach on Theft 7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Theft/r/7:9:1)

**לא במשפט המשקל וכו'.** בדפוס מגדל עוז מוסיף במדה זו מדת קרקע ולא במשפט המשקל וכו'.


###### Maaseh Rokeach on Theft 7:10:1
[Maaseh Rokeach on Theft 7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Theft/r/7:10:1)

**ומשום מנין ומשום לוין וכו'.** פרק איזהו נשך מימרא דרב יהודה אמר שמואל, ופירש רש"י ז"ל, עוברין בשבתות וביום טוב משום לווין ופורעין וכו' ע"כ, משמע דמדה ומשקל ומנין לאו איום טוב דווקא קאי, דהוא הדין בחול וטעמא משום גזל, וכן כתב בשיטה מקובצת שם, אמנם התוס' ז"ל שם כתבו דאי אפשר לפרש כן, דבפרק שואל מייתי לה לענין שבת ע"כ, ונראה דאין משם תפיסה על רש"י ז"ל, דהוא יפרש דהתם מלוין ופורעין ביום טוב [ובשבת] ברבית וכו', הרי דעיקר ההוכחה היא מהלואה דשייכא לענין יום טוב וניתוסף בה איסור רבית. ודברי רבינו סתומים.


###### Maaseh Rokeach on Theft 7:11:1
[Maaseh Rokeach on Theft 7:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Theft/r/7:11:1)

**ואם בארץ ישראל הסיג גבול וכו'.** פרשת שופטים ברייתא בספרי הובאה בילקוט, לא תשיג גבול רעך, והלא כבר נאמר לא תגזול מה ת"ל לא תסיג, מלמד שכל העוקר תחומו של חבירו עובר בשני לאוין וכו', והטור חו"מ סי' שע"ו סיים, ואם בארץ ישראל עובר בלאו ולא תסיג גבול רעך, וכתבו עליו הרב בית יוסף והרב בית חדש ז"ל דהכוונה דעובר גם כן בלאו דלא תסיג מלבד מה שעובר בלאו דגניבה וגזילה, אמנם בפרישה ז"ל שם כתב בכוונת הטור דבארץ ישראל עובר דווקא אלאו דלא תסיג לחוד, ובלאו דלא תגזול ולא תגנוב אינו עובר דקרקע אינה נגזלת, אלא דגזלן מדרבנן הוא ע"כ, וכן כתב בסמ"ע שם ותמיהא מלתא, חדא, איך לא חש לדברי רבינו הכא, שהרי כתב להדיא דעובר בב' לאוין, והרי קרקע אינה נגזלת, אכן האמת הוא דקרקע אינה נגזלת הכוונה משום דבחזקת מריה קיימא, שהרי אינה מטלטלת, אבל נראה דלמדו מההיא דפרק המקבל (בבא מציעא דף ק"ז) [ע"ב], אמר ליה רב יהודה לרב אדא משוחאה לא תזלזל במישחתא דכל פורתא ופורתא חזי לכרכומא רישקא, ופירש רש"י כרכום של גן והוא משובח הרבה ע"כ. ופסקה רבינו בריש פרק הבא, אבל לעולם דשייך בה גזל לענין לעבור עליה על לא תגזול, ומה שכתב אפילו מלא אצבע וכו'. [כאן כנראה חסר].


###### Maaseh Rokeach on Theft 7:12:1
[Maaseh Rokeach on Theft 7:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Theft/r/7:12:1)

**שזה בינו לבין המקום וכו'.** קשה קצת דבגמרא בבא בתרא דף פ"ח [ע"ב], הסיקו ואלא מאי עדיפותייהו, דהתם אפשר בתשובה והכא לא אפשר בתשובה, ופירש רשב"ם ז"ל מדות שגוזל הרבים אי אפשר בתשובה וכו', ורבינו דנקט שזה בינו לבין המקום וזה בינו לבין חבירו, קשה חדא, דלמה לא הזכיר טעם הגמרא, ועוד דלפי טעם רבינו אם יבקש מחילה מחבירו הרי נמחל העוון לגמרי, ובגמרא אמרו דאי אפשר בתשובה משמע כלל, ואפשר שרבינו נתקשה מההיא דיבמות שהביאו התוס', איזהו מעוות שאינו יכול לתקן זה הבא על הערוה והוליד ממנה ממזר, נמצא דגם עריות כי הא לא אפשר בתשובה, לכך בחר לו טעם זה דעכ"פ הוא אמיתי ויציב שזה בינו לבין חבירו וזה בינו לבין המקום, שוב ראיתי בבית יוסף חו"מ סי' רל"א שכתב דרבינו קיצר בלשונו.