## Maaseh Rokeach on Tithes Chapter 10

###### Maaseh Rokeach on Tithes 10:1:1
[Maaseh Rokeach on Tithes 10:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Tithes/r/10:1:1)

**ואת שהוא לוקח.** פי' בירושלמי את שהוא לוקח על מנת למכור דאילו לוקח לאכול הא תני ליה ואת שהוא אוכל ועיין להר"ש ז"ל פ"ב דדמאי:


###### Maaseh Rokeach on Tithes 10:2:1
[Maaseh Rokeach on Tithes 10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Tithes/r/10:2:1)

**ובניו ובני ביתו.** בנוסח אחר כתב יד מוסיף אשתו. ומ"ש


###### Maaseh Rokeach on Tithes 10:2:2
[Maaseh Rokeach on Tithes 10:2:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Tithes/r/10:2:2)

**אפילו נכנס**בנ"א כת"י אפילו כינסם באותו היום:


###### Maaseh Rokeach on Tithes 10:4:1
[Maaseh Rokeach on Tithes 10:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Tithes/r/10:4:1)

**מי שאינו נאמן וכו' או אחד ממשפחתו וכו'.** לא ידעתי מאי איריא הני דכיון שאוכלין על פיו והוא נאמן אפילו איניש דעלמא מהני ואולי דדיבר בהוה דודאי הוא הדין אחר:


###### Maaseh Rokeach on Tithes 10:8:1
[Maaseh Rokeach on Tithes 10:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Tithes/r/10:8:1)

**אפילו נתערבו אחת שלו במאה של חבירו וכו'.** נראה פשוט דהטעם משום דהו"ל דבר שיש לו מתירין דלא בטל:


###### Maaseh Rokeach on Tithes 10:10:1
[Maaseh Rokeach on Tithes 10:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Tithes/r/10:10:1)

**אוכל מהם החבר עראי ומעשרן ודאי.** קצת קשה דמאחר שהתרנו לו אכילת עראי הרי לא נתחייב במעשר כלל כמ"ש פ"ג ופ"ד עד שראיתי לרש"י ז"ל בעירובין דף ל"ז שפי' עראי בלא מעשר וכשבא לאכלם קבע מעשרן ודאי וכו' ע"כ. ורבינו העתיק לשון הברייתא כדרכו הטוב:


###### Maaseh Rokeach on Tithes 10:11:1
[Maaseh Rokeach on Tithes 10:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Tithes/r/10:11:1)

**מותר להאכיל את העניים ואת האורחים דמאי וכו'.** לשון המשנה פ"ג דדמאי מאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי ונחלקו בירושלמי א"ר יונה מתני' בעניים חברים ובאכסניא כר' יהושע שנכנס הוא ור' יוחנן בן זכאי לבכור חיל והביאו להם פירות ואמר להן ר' יהושע אם אנו לנין כאן חייבים אנו לעשר ורבי יוסי אומר מתני' בעניי עם הארץ מה מקיים ר' יוסי לאכסניא כהדא דתני הגרים עמכם לרבות את האכסניא ר' אלעזר אומר אכסניא של גוי תני צריך להודיע על דעתיה דר' יוסי אפילו מודיעו מהו מועיל מפני אחד שאינו מתקן (נ"א בפני אחר שאינו מתוקן ) ע"כ. והשתא רבינו לא הזכיר מדברי הירושלמי אלא החלוקא דצריך להודיע אבל בעניים אם הם חברים או עמי הארץ לא ביאר ואם נאמר דכיון שסתם ממילא משמע דבע"ה קאמר אף שאינו מוכרח מ"מ קשה דלמ"ד הכי ס"ל דאכסניא דקתני הם גוים דהא מייתי מקרא דוגם מבני התושבים ומשמע נמי דר' אלעזר דקאמר זו אכסניא של גוי אדסמיך ליה קאי ורבינו שכתב אורחים סתמא משמע דבישראל קאמר ודומיא דעניים ותו מדנחית לפרושי והעני עצמו והאורח אם רצו לתקן מתקן משמע דבאורחים ישראלים קאמר וזו היא דעת ר' יונה ואם פסק כמותו הו"ל לבאר דעניים חברים קאמר גם בפירוש המשנה הזכיר עניים ואורחים סתמא ונתן טעם שתקנו זה כדי להקל מעלינו מצות הצדקה והכנסת אורחים עיי"ש ואין להקשות למ"ד דבאכסניא גוים קאמר א"כ מאי אשמועינן מתני' ומהיכא תיתי שאין מאכילין שכבר כתבו התוס' בעירובין דף י"ז דאצטריך משום דטבל אסור בהנאה ובדמאי הקילו ע"כ. ועוד קשה דלמה לא חילק באורחים בין לנין לאינן לנין כמ"ש בירושלמי ומעשה רב.


###### Maaseh Rokeach on Tithes 10:11:2
[Maaseh Rokeach on Tithes 10:11:2](https://torahapp.org/share/book/Maaseh%20Rokeach%20on%20Tithes/r/10:11:2)

**וצ"ל**דרבינו לא חילק בין לנין לאינן לנין משום דפסק כר' יוסי דבעניים ע"ה איירי מתני' ולכך סתם ולדידיה אין חילוק בין לנין לאינן לנין ותדע עוד דבעירובין שם תנן ארבעה דברים פטרו במחנה ופטורים מן הדמאי ובגמרא מייתי סייעתא מהך מתני' דמאכילין את העניים דמאי ואת האכסניא דמאי ומדלא חילקו שום חילוק בגמרא משמע דבין לנין בין אינן לנין קאמר וכן פסק רבינו פ"ו דהלכות מלכים הל' י"ג גם מההיא גופיה יש להוכיח דאכסניא דקתני הם ישראלים ובהכי ניחא קצת לדברי רבינו: