## Machatzit HaShekel on Orach Chayim Siman 137

###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:1:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:1:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:1:1)

**סק"א וא' קורא כו'.** שלא לבייש הראשון והאחרון כן הוא הגירס' בב"ח בשם רש"ל אלא שהב"ח הקשה עליו מנ"ל הא וא"ל דרש"ל כ"כ מסבר' דבשלמ' אי קור' החזן ד' לראשון או לאחרון אין בזה ביוש לאחרים כי זה ידוע לכל דהעולה ראשון יש לו מעלה מצד עלייתו שהיא ראשונה וכמ"ש במ"א בסעיף קטן שאחר זה וא"כ אין בזה כבוד לראשון מה שקראו לו ד' כי אין זה משום כבוד עצמו כי אם משום כבוד עלייתו שהיא חשובה וכן מה"ט אין בזה ביוש לאחרי' וכן כשקורא לאחרון ד' מעלת האחרון ג"כ ידוע לכל וכמ"ש מ"א אח"ז א"כ אין בזה כבוד ולא ביוש להעול' כנ"ל אבל מעלת האמצעי הוא שכן מצינו במנורה וכמ"ש מ"א ס"ק שאח"ז אין זה נודע כ"כ להעולם ויחשדוהו לקור' היינו החזן שקרא לשני ד' משום כבוד העולה עצמו ויש בזה ביוש לאחרים משא"כ בזמן הש"ס שהעולה עצמו היה קורא אם קרא שני ד' אין בזה ביוש לאחרון במה שהשני עשה לעצמו כבוד בקריאת ד' פסוקים:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:2:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:2:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:2:1)

**(סק"ב) ואיזה כו'** כלומר כו' ר"ל כיון שיש לכ"א משלשתן מעלה שאין באחרים א"כ כל עליה חשובה בצד א' יותר מהעליות האחרות לכן שלש העליות שוין במעלותיהן וכל מי מהם שקרא ד' כדין עביד:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:2:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:2:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:2:2)

**ובמנורה כו'** היינו לר"א בר"ש דס"ל במנחות דף צ"ח ע"ב דאורך מנור' הית' עומדת בין צפון לדרום והיה פי כל הנרות לצד מערב ופריך הש"ס והכתיב יערוך אותו לפני ה' (דהיינו לצד מערב ששם היו ק"ק וארון) דמשמע א' לפני ה' ולא כלם ומשני דמצדד להו אצדודי דכתיב אל מול פני המנורה יאירו כו' דהיינו לצד נר אמצעי ופירש"י וז"ל ליכא אלא חד כלפי מערב והיינו אמצעי שפי הפתילה כלפי מערב ושאר פתילות מצודדות פיהן כלפי אמצעי ששלשה של צפון מצודדי' כלפי דרום וג' של צד דרום מצודדים כלפי צפון עכ"ל וכ"כ הרמב"ם פ"ג מהלכות בית הבחיר' דין ח' ורש"י במס' מגילה דף כ"א ע"ב כתב וז"ל נר מערבי הוא נר אמצעי למ"ד צפון ודרום מונחים הוי אמצעי משוך קמעא כלפי מערב חוץ משאר נרות דלמ"ד מערב ומזרח מונחים לא (ר"ל לא הוי אמצעי משובח) משום דהוי מערבי שני כלפי מזרח עכ"ל ולכאור' מ"ש דלמ"ד צפון ודרום אמצעי משוך כו' משמע דמה"ט הוי לפני ה' יותר משאר נרות והוא נגד דברי הש"ס דמנחות הנ"ל ואולי ע"י שהשש' מצדדי אצדודי ממילא אמצעי שהיה פיו בשוה כלפי מערב משוך יותר לצד מערב מהאחרי' אבל העיקר חסר מדברי רש"י:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:2:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:2:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:2:3)

**וא"ת בנ"ח כו'** מדליק כו' כדאי' לקמן ר"ס תרע"א והוא כדע' ב"ה בשבת דף כ"ג:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:2:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:2:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:2:4)

ולא אמרינן דראשון משובח ר"ל כיון דאמרינן דשני אלו מעלו' שקולי' הן דהיינו ראשון משובח ומעלים בקודש א"כ למה אמרינן בנ"ח דהאי סברא מעלין בקדש חשובה וצריך להוסיף כל יום נר א' הל"ל דהבריר' ביד כ"א אם ירצה מוסיף כל יום משום מעלין בקדש ואם ירצה ידליק יום א' ח' נרות ואח"ז פוחת כל יום (כדס"ל לב"ש דוקא כן) משום ראשון משובח:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:2:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:2:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:2:5)

**וי"ל דבחד גברא כו'** ר"ל בחד גברא כמו ל"ח דהוא מוסיף או פוחת מעלות דמעלין בקדש עדיפא ממעלות ראשון משובח ולכן ס"ל לב"ה בנ"ח דוקא מוסיף והולך אבל הכא ג' גברי אז מעלת מעלין בקדש לא עדיף כ"ה ושוה למעלות ראשון משובח:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:3:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:3:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:3:1)

**(סק"ג) במנח' כו'** במ"ם כו' ובמנחה של יו"ט ולפ"ז משמע אבל שחרית של י"ט דינו כמו בשבת שחוזר אפי' דילג פעם א' והוא דלא כמ"ש בש"ע:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:3:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:3:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:3:2)

וצ"ל בי"ט ור"ל י"ט שחרית וכ"מ במס"ס רפ"ב כצ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:5:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:5:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:5:1)

**(סק"ה) חוזר כו'** ומשמע דצ"ל דלא כמו שנסתפק מהר"ם שהביא מ"א ס"ק ו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:1)

**(סק"ו) ושנים כו'** וקרא למפטיר וביום השני דמצד הדין המפטיר קורא ספיק' דיומא וא"כ יום א' דח"ה צ"ל וביום השני שמא יום א' של יו"ט היה חול והוי יום א' דחה"מ יום שני. וגם צ"ל וביום השלישי דשמא יום א' של י"ט היה י"ט והוי יום א' דח"ה יום שלישי וכדלקמן ס"ס תרס"ג:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:2)

**בש"ע דברוכי כו'** אף שיושבים בסוכה מ"מ אין מברכי' לישב בסוכה והיינו ספק שמא יום ח' ולא הוי סוכות אלמא משום ספק לא מברכים אע"ג דבשבת פ' פרה מברכים והיינו משום דהוא תקנות חכמים לקרות כל פ' פרה וא"כ ה"ה הכא כיון דתקנות חכמים לקרות ביום א' דחה"מ גם ביום השלישי נהי דהטעם משום ספק מ"מ תקנות חכמים הוא ה"ל לברך. שאני פ' פרה דאיכ' מ"ד דהיא דאוריית' משא"כ נדון דידן דאינו אלא ספיקא דיומא עכ"ל בתשובה משמע אפי' דקי"ל כמ"ד פרה דרבנן מ"מ יותר יש להחמיר מבספיקא דיומ' כיון דבפרה עכ"פ איכ' חד דעה דס"ל דהוי דאוריית' ועמ"ש סי' תרפ"ה ר"ל שנשא ונתן בזה אי פ' פרה דאוריית':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:3)

**ואע"ג דאנן בקיאים כו'** וידעינן דיומ' קמא עיקר והוי יום א' דח"ה יום ג' וראוי לקרות וביום השלישי. לא החמירו בקריאת המועדים לפי שכבר קראו הפ' בשבתות שלהם וכדאי' בש"ע:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:4)

**בשאר פ' המועדים.** ר"ל שקורין בה חמשה גברי:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:5)

אבל בקרבנות המוספי' דהיינו מה שקורא המפטיר דחובת היום נינהו ע"פ המדרש שהביאו התוס' והרא"ש במגלה ד' נ' ע"ב שאמר אברהם רבש"ע אם יחטאו בני כו' א"ל תינח בזמן שבהמ"ק קיים לאחר החורבן מה יעשו א"ל הקב"ה כבר תקנתי להם סדר קרבנות כל זמן שקורין בהן כו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:6
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:6](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:6)

והנה הרב לא ראה כו' מדנסתפק אם דילג בשבת אי חוזר ומברך:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:7
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:7](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:7)

אך על פ' המועדים דמוספים י"ל דהשתא דמוכח דבשבת מברכים ופ' המועדים אין מברכי' כמ"ש ת"ה וכן בש"ע פה אבל פ' המוספי' דחובת היום נינהו יש להסתפק אי דומה לשבת או לשאר פ' המועדי' כמו שנסתפק מהר"ם כנ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:8
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:8](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:8)

אבל בז' של פסח שקורין השיר' ובשבועות שקורין י' הדברות. אין קפיד' כ"כ ר"ל גם אם הקהל קוראי' השיר' וי' הדברות מתוך חומשים ועי"כ אין שומעים קריאת ש"ץ מתוך ס"ת:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:9
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:9](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:9)

אלא אגב אורחי' ור"ל דהא אפי' דילג במועדי' ל"ל בה א"כ ה"ה אם לא שמעוהו מש"ץ קורא מתוך ס"ת ומיירי שם בשירה וי' הדברות שקורין בהם לה' גברי. ובאלו הי' דרכן לקוראן מתוך חומשים משא"כ פ' קרבנו' שבמפטיר לא היה דרכן לקרותן בע"פ וא"כ אין שייכות לחלק בין פ' מועדים לפ' קרבנו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:10
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:10](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:10)

ולא מצינו למידק וא"כ עדיין נשאר הספק אם לברך על פ' המוספים:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:11
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:11](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:11)

**והנה התוס' כו'** ואחרון שקרא קודם הוי כמ"ד כו' אפשר ס"ל לתוס' כמ"ד דבי"ט אין רשאי להוסיף וכיון שכבר קראו כל המנין ועתה כשיחזור ויקרא אחר בחובת היום איכא גברא יתירה על המנין לכך כתב דהאי אחרון הוי כמאן דליתא ולא הוי הוספה בחזקת הקורא בחובת היום ומדהוצרכו לו' דקריא' אחרון כמאן דליתא ע"כ ס"ל דאותו שחוזר וקורא בחובת היום מברך דאל"כ ליכא תוספת אדרב' עכצ"ל דחשבי' שפיר לקריאת אחרון דאל"כ חסר א' ממנין הקרואים ל"מ בחג ר"ל בחג הסוכות דמבואר במגלה בסוף לקרות למפטיר בקרבנו' היום כמו שאנו קורין אלא אפי' בשאר מועדים דאינו מבואר במשנה וגמרא כ"א הפ' שקורין בה לה' גברי. אבל מה שקורין למפטיר בס' קרבנות זה לא מצינו בש"ס או גמ' רק בדברי ר"ע וכ' הרא"ש דע"כ ידע שניתקן בימי רבנן סבוראי אחר חתימ' הש"ס או בימי הגאונים ע"פ מדרש הל"ל במה שהשיב ה' לאברהם:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:12
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:12](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:12)

**דאין גורם כו'** דהא אפי' קראו תיכף היה צריך לברך ג"כ:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:13
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:13](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:13)

כ"ש במוספים אע"ג שהם עניני קרבנות המכפרים משא"כ פ' המועדי' מ"מ ס"ל למ"א דלענין דילוג פסוק א' לא עדיף מפ' המועדים שהוזכר בגמ' כיון דאפי' דילג פ"א מ"מ עיקר פ' קרבנות קרא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:14
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:14](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:14)

הוי כאלו לא קרא כלל ר"ל אע"ג דכתב אם דילג פסוק א' אפי' בפ' קרבנות אינו מברך אבל שכחת קריא' יום שלישי הוי כאלו לא קרא כלל וכה"ג מוכח מהתוס' הנ"ל דצריך לברך. וע' בתוספו' סוכה ד' מ"ד שכ' אע"ג דבקיאים בקביעי דירחי ואין עושים יום שני אלא משום מנהג אבותינו אעפ"כ א"ש מה שאנו מברכי' כיון דליכא באותה ברכה לשון וצונו דלשון וצונו לא שייך על מנהג בעלמא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:15
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:15](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:15)

ובשבת דף כ"ג כתב התוס' דה"ט מברכים בי"ט שני דאם יראו דאין מברכי' ואין נוהגים מנהג י"ט גמור אתי לזלזולי ביה ויאמרו שאינו י"ט כלל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:16
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:16](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:16)

שלא יעבור על ב"ת דקי"ל שלא בזמנו אינו עובר על ב"ת אלא כשמתכוין להוסיף וא"כ ניהו דיושב בסוכה אינו עובר דאינו ניכר בזה שכוונתו להוסיף דשמא סוכתו עריבה עליו ולכן יושב בה ולא לשם מצוה וא"כ ליכא איסור ב"ת משא"כ כשיברך נרא' להדיא שיושב בה לשם מצות סוכה ועבר על ב"ת:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:17
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:17](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:17)

**כמ"ש התוס' גבי לולב.** שהקשו דמ"ש לולב מסוכה ה"ל לתקן דגם ביום ח' יטלו לולב ולא יברכו כמו בישיבת סוכה ותי' דבלולב דאיכ' טלטול מוקצה יאמרו מדהותר לטלטל מוקצה ע"כ יום שביעי הוא ואינו י"ט אלא חה"מ ויזלזלו בי"ט שמיני עצרת משא"כ כשיושב בסכה לא יזלזלו בה אע"ג דיום ח' הוא דהיינו ש"ע אעפ"כ יושב בסכה דעריב' עליו כנ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:18
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:6:18](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:6:18)

**כ"כ בתוס' סוכה דף מ"ז ע"א ד"ה מיתיב כו'** ומה"ט אי מברכים על ישיבת' א"כ אתי לזלזולי ביה כמו בלולב דאז היה ניכר שיושב בה לשם מצוה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:8:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:8:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:8:1)

**(סק"ח) צריך כו'** יקרא זה שנית ג' פסוקי' רצה לו' זה שקרא ב"פ וחולק בזה עם הט"ז בתרתי. דהט"ז ס"ל דא"צ לקרות כ"א פסוק א' ובהצטרפו' ב' שקרא הוי ג' וס"ל להט"ז דא"צ לברך לפניו דהא כבר בירך אלא דברכה אחרונה שבירך אחר קריאת שני פסוקים הוי כמאן דליתא דנעש' בטעות ולכן יברך לאחריו אחרי קריאת פסוק ג':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:8:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:8:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:8:2)

**לא יקרא הוא שנית ע"ס רפ"ב.** דאינו נכון שיקרא אדם א' בס"ת אחת בשבת א' ב"פ לכן עדיף שיקרא אחר כיון דמותר להוסיף:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:9:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:9:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:9:1)

**(סק"ט) פחות כו'** וראי' לדבר אנשי מעמד. דמבואר במסכת תענית דף כ"ו שהתמידים וכל קרבנות הציבור שהיו קרבי' עבור כל ישראל איך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גבו לכך חלקו כהנים ולוים וישראלים לכ"ד משמורות וכשהגיע זמן המשמר הקרובים לירושלים היו עולים לירושלים והרחוקים מתכנסים בעריהם תוך בתי כנסיות ועוסקים במצו' וקורין בתורה כל יום במעשה בראשית דאמרינן אלמלא המעמדות והקרבנות אין שמים וארץ מתקיימים והיו קורין בתורה ג"ג וביום א' היו קורין בתורה בראשית שהוא פרשה ראשונה וגם פרשה שניה יהי רקיע ובפ' בראשית אין בה כ"א ה' פסוקי' ופ' יהי רקיע יש בה ג"פ וכיון דליכ' רק ח' פסוקים היה הראשון קורא בפרשת בראשית ג"פ ונשתיירו שתי פסוקים ולכן השני היה קורא פסוק א' למפרע והוסיף עליהם ב"פ שנשתיירו עד סוף הפרשה והשלישי קרא פ' יהי רקיע שיש בה ג"פ הרי אע"פ שלא קראו רק ח' פסוקים אלא ע"י שקרא השני פסוק א' למפרע הוי תשעה יצאו א"כ ה"ה הכא אע"ג דשאני אנשי מעמד דלא אפשר מכל מקום ילפינן מיניה דעכ"פ דיעבד יצא. דהא ילפינן דאי קרא תשעה יצא בפ' עמלק אע"ג דשם לא אפשר. מכל מקום כיון דבלא אפשר מותר לכתחל' ה"ה היכי דאפשר יצא דיעבד א"כ ה"ה לענין קריאה למפרע אמרינן כן. דלא כע"ת דהוכיח דע"כ אינו יוצא במה שקרא למפרע דאל"כ תיקשי ל"ל הא דקתני אבל אם קראו פחות מתשעה דצ"ל ולקרות ת"ל כיון דלא קראו רק ח' פסוקים ע"כ א' לא קרא רק ב"פ וזה כבר קתני ריש הסעיף דאי לא קרא רק ב' פסוקים צ"ל ולקרות אע"כ סיפא קמ"ל אם לא קראו רק ח' פסוקי' אבל מ"מ כ"א קרא ג' פסוקי' דהיינו א' קרא פסוק א' למפרע אפ"ה צ"ל ולקרות וע"ז כתב מ"א דלית' כדמוכח מאנשי מעמד אלא דלפ"ז קושית הע"ת צריכ' יישוב:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:10:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:10:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:10:1)

(סק"י) צריכים לחזור פי' אותו כו'. ותיבת צריכים לשון רבי' הוא לאו דוקא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:12:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:12:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:12:1)

**(סקי"ב) הראשון כו'** דאל"כ בר"ח נמי כו'. דאמרינן במגלה דף כ"א בקריאת ר"ח היכי עבדינן. דפ' התמיד יש בו ח' פסוקי' ואח"ז פ' וביום השבת שני פסוקים. ואח"ז פ' ובראשי חדשיכם יש בו חמשה פסוקים ואנן קרינן ד' גברי. ואי יקרא כהן ולוי בפ' וידבר כ"א ג' פסוקים נשאר עד סוף הפרשה שני פסוקים ואין משיירין בפ' פחות משלשה פסוקים כדאי' בסי' שאח"ז. ואי יקרא כהן ולוי כ"א ד' פסוקים ויתחיל העולה שלישי פ' וביום השבת ואיך יעשה אי יקרא פ' וביום השבת ופסוק א' מפ' ובראשי חדשיכם. הא אין מתחילים בפ' פחות משלשה פסוקים. ואי יקרא ג' פסוקים מפ' ובראשי חדשיכם לא ישאר לרביעי כ"א ב' פסוקים לכן סביר' ליה לרב דלוי דולג והיינו שכהן קורא שלשה פסוקים ולוי חוזר וקורא פסוק שלישי ומוסיף עליו שני פסוקים וא"כ משתייר שלשה פסוקי' עד סוף הפרשה ושמואל סביר' ליה פוסק ר"ל פסוק שלישי פסקינן וחולקי' וקורא כהן מחצית פסוק ג' דה"ל שתי פסוקים ומחצה. וכן הלוי קורא שני פסוקים ומחצה ופרכינן לשמואל למה לא אמר דולג. ומשני משום הנכנסים ר"ל אם יכנס א' לבה"כ כשמתחיל הלוי לקרות וישמע שמתחיל שני פסוקים אחר תחלת הפרשה. ומזה יוכיח דע"כ כהן לא קרא רק שני פסוקים ויטעו דסגי בקריאת שני פסוקים. והדר אמרי' לרב דס"ל דולג משום דס"ל לנכנסים לא חיישינן דמאן דעייל שיולי שייל ר"ל הנכנס ורואה שינוי דלפי דעתו הכהן לא קרא רק שני פסוקים שואל העומדים בבהכ"נ למה לא קרא הכהן כ"א ב' פסוקים וישיבוהו ויודיעוהו האמת שהכהן קרא ג' אלא שלוי דלג אך מצינו תנא בברייתא שם דחיישינן לנכנסים וא"כ ניהו דרב ס"ל דל"ח לנכנסים היכי דלא אפשר מכל מקום אם אפשר לתקן שלא יהיה חשש נכנסים ודאי דעדיף טפי וכדלקמן סי' קל"ח א"כ ה"ל לתקן דלוי ידלג ויתחיל תחלת פ' וידבר דלפ"ז גם נכנסים ידעו דהלוי דלג. דאל"כ הכהן לא קרא כלום. אע"כ כל מה שאפשר למעט בקריאה למפרע עדיף ודי שעכ"פ צריך הלוי לקרות פסוק א' למפרע ויותר לקרות למפרע לא הותר לו לכתחל':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:12:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:12:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:12:2)

ועיין בב"י שהביא ראיה לדין המוב' פה בש"ע דאי קרא למפרע יצא מאנשי מעמד כנ"ל שהיו קורין למפרע והיינו דוקא אנשי מעמד דהוי כמו דיעבד כיון דלא אפשר וכמו שהביא מ"א ראיה מר "ח המ"ל מאנשי מעמד:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:13:1)

**(סקי"ג) אינו כו'.** ועסי' רפ"ב ר"ל דדעת הרב"י כן הוא שם דניהו דאינו עולה למנין אבל אסור' ליכא אבל רמ"א שם חלק עליו וכ' דהוי איסור' כה"ג:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:13:2)

דפרשת שקלים שחל בואתה תצוה אבל לדידן לא מקלע הכי וכמ"ש הטור סי' תרפ"ה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:13:3)

**קוראים ששה כו'.** ר"ל דל"ל הששה יקראו עד סוף סדר ואתה תצוה והשביעי דהיינו מפטיר יקרא פ' תשא. דא"כ לא מנכר דקורין פ' שקלים אלא יטעו דס' ואתה תצוה הוא עד סוף פ' שקלים משא"כ כשששי קורא גם פ' תשא ומפטיר קורא למפרע פ' תשא ידעו שמשום פ' שקלים קוראים כי תשא כיון דרואים שינוי:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:13:4)

**ואפ"ה עולה למנין.** דהא ע"כ ס"ל מפטיר עולה למנין ז' דהא קתני ששה קוראים עד סוף פ' שקלים. והשביעי היינו מפטיר מתחיל מכי תשא (ולמ"ד אין מפטיר עולה למנין יש לו דין אחר כמבואר בטור שם):


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:13:5)

דהא אפשר להוסיף א'. ר"ל גברא חד:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:6
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:6](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:13:6)

ג' פסוקים יותר מפרשת הכיור שהיא סמוכה אחר פ' שקלים. וע"י הוספה זו עדיף דהא ג"כ מודה ש"ע דעולה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:7
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:7](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:13:7)

**וי"ל דבעי' כו'** בזה בא ליישב רק קושי' שניה לבדה אבל קושי' א' אינה מיושבת עד סס"ק זה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:8
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:8](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:13:8)

**עד ג' פסוקים אחר כי תשא.** רק ג' פסוקים מהתחלת פ' כי תשא עד סוף ג' פסוקים:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:9
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:9](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:13:9)

וי"ל דא"כ יאמרו דהסדר כו' דאין בזה היכר כ"כ:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:10
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 137:13:10](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/137:13:10)

**ואפשר דמשום זה כו'** בזה בא ליישב קושי' א' דה"ל להוסיף חד גברא וע"ז תי' דמשום זה אין להוסיף. וא"כ נשאר תירוצו הראשון משום דלא אפשר: