## Machatzit HaShekel on Orach Chayim Siman 308

###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:1:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:1:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:1:1)

**(ס"ק א') אסור כו'** עס"ס ש"י דמבואר שם דהיכי דנעשה בסיס לאיסור ולהיתר מותר לטלטלו. אולם אם האיסור חשוב יותר מן ההיתר אסור לטלטלו גם אם אפשר לנער גם כן אסור מ"מ הוכיח מ"א דע"כ מ"ש רמ"א אסור לטלטלו קאי על הסכין דאי על הנדן הא איכא גווני דשרי לטלטלו דהיינו אם ההיתר חשוב יותר וא"א לנער וא"כ לא ה"ל לרמ"א לסתום ולכתוב דאסור לטלטלו והוי ליה לפרש באיזה ענין דאסור:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:2:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:2:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:2:1)

**(ס"ק ב') שמקפידים כו'** כמ"ש סעיף ג' דמתיר בקורנס של נפחים ושל זהבים כיון דאין מקפידים עלייהו א"כ ה"ה בקורנס של בשמים במקום שאין מקפידים שרי ואפשר דלשון במקום שאין מקפידים שכתב מ"א הוא ל"ד. דאפי' מקפידים באותו מקום רק אותו אדם אינו מקפיד עליו ג"כ מותר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:3:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:3:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:3:1)

**(ס"ק ג') ומקפיד כו'** עסי' ש"י ס"ב שכ' שם פירות העומדים לסחורה לא הוי מוקצ' ומותר לאכלן בשבת ומה לי פירו' העומדים לסחורה או כלים העומדים לסחורה אע"כ הכא ה"ט משום דמקפיד אבל אי לא קפיד באמת גם כאן מותר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:3:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:3:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:3:2)

**שדמיו יקרים אסור אפי' לא נתנו לאוצר.** ודבר שאין דמיו יקרים בעי' דוקא שנתן לאוצר וגם שמקפיד עליו כמ"ש מ"א שם סי' רנט:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:7:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:7:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:7:1)

**(ס"ק ז) ולהניחו כו'** דאפי' שכח כו' ר"ל ל"מ בצריך למקומו דתחלת הטלטול היה בהיתר דרשאי להניחו באיזה מקום שירצה אלא אפי' דע"י שכחה התחיל לטלטלו באיסור מ"מ מותר להניחו בכ"מ שירצה. וכ"ה בסי' רס"ו ועיין בספר ת"ש שמפקפק ע"ז:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:7:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:7:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:7:2)

**איתא בשבת כו'** וכ"כ במלחמות דאי' בש"ס ת"ר אין מתחילים באוצר תחלה (ר"ל להתחיל בשבת ליטול מהדברים המונחים באוצר דס"ל כר"י דאוסר מוקצה) אבל עושה בו שביל כדי שיכנס ויצא וס"ד דעוש' שביל בידיו לכן פריך והאמרת אין מתחילים א"כ איך שרי לטלטל לעשות שביל ומשני ה"ק אבל עושה בו שביל ברגליו בכניסתו ויציאתו. והרי"ף העתיק ברייתא זו והשיג עליו הרז"ה לאיזה צורך הביא הברייתא הא ברייתא כר"י אתיא והא ק"ל כר"ש דלית ליה מוקצ' ותי' הרמב"ן משום סיפא דעושה בו שביל והיינו לדידן דס"ל כר"ש מ"מ בדברים המוקצים גם לר"ש דאסור לטלטלן מ"מ מותר לעשו' שביל ברגליו:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:8:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:8:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:8:1)

**(ס"ק ח) אבל מחמה לצל כו'** ואיתא בירושלמי כו' ועיין בשבת דף קכד ע"ב. ולענ"ד כוונתו דשם פליגי רבה ס"ל אפי' כלי שמלאכתו להיתר מ"מ אסור לטלטל מחמה לצל ורבא ס"ל דאפי' מחמה לצל שרי. וכוותיה קי"ל ואי' שם רב מרי בר רחל ה"ל כרים וכסתות מונחות בשמש אתי לקמיה דרבא א"ל מה לטלטלינהו א"ל שרי. א"ל אית לי אחריני א"ל חזי לאורחים א"ל אית לי גם לאורחים א"ל גלית אדעתך דכרבה ס"ל לכ"ע שרי לדידך אסור עכל"ה וקשה אי פשיטא ליה לרב מרי כרבה דמחמה לצל אסור ולצורך שכיבה יש לו אחרים לדידיה וגם לאורחים א"כ במאי נסתפק ואיזה צד היתר יש בזה אשר בא לשאול לרבא גם צריך יישוב מנ"ל לרבא דר"מ כרבה ס"ל דלמא נסתפק בזה וע"ז בא ר"מ לשאול אם מחמה לצל מותר וע"כ צ"ל דזה מוכח מתשוב' הראשונה שא"ל רבא סתם שרי וא"ל ר"מ א"ל אחריני. ואם היה ספיקו אי שרי מחמה לצל וכיון דא"ל רבא סתם שרי ע"כ מחמה לצל שרי ומה בכך דאית ליה אחריני. מ"מ מותר דל"ל דר' מרי הי' חושש דלמא מאי דאמר רבא שרי לא דמותר מחמה לצל אלא דסבר רבא דאין לו אחרים ולכך מותר כדי לשכב עליהם ולזה א"ל א"ל אחריני ואם אעפ"כ יתיר לו רבא אז יודע לו דמחמה לצל שרי זה א"א לומר דאיך ס"ד דרבא התיר לו כדי לשכב עליהן וכי מאי ס"ד דרבא דע"ז ישאל רב מרי וכי יסתפק רב מרי אי כלי שמלאכתו להיתר מותר לטלטל לצורך גופו. אע"כ פשיטא ליה לרב מרי כרבה דמחמה לצל אסור כרב' ובא לשאול לרבא אם ע"י הערמ' מותר ובאיזה אופן אפשר להערים כך היה כוונת רב מרי אבל רבא תחלה היה סובר דרב מרי שואל אם מחמה לצל שרי לכן השיב לו סתם שרי. ורבא לשיטתיה דס"ל מחמה לצל שרי. וכשהשיב לו רב מרי א"ל אחריני אז הבין רבא דע"כ לא נסתפק אי מחמה לצל שרי דא"כ מה זה שא"ל אחריני הלא רבא אמר סתם מותר ע"כ לא לשכיבה נתכוין כמש"ל דאיך יטעה רבא דבזה נסתפק ר"מ אי מותר לטלטל כלי שמלאכתו להיתר לצורך גופו כנ"ל אע"כ דרב' נתכוין דמחמה לצל שרי א"כ מה זו תשובה א"ל אחריני מזה הבין רבא דר"מ פשיטא ליה דמחמה לצל אסור. ואפשר היה סובר דגם רבא הכי ס"ל ולא נסתפק כ"א אי שרי ע"י הערמה והשיבו רבא דמותר ע"י הערמה ולזה א"ל א"ל אחריני וא"כ הערמה פשיטא לטלטלן מחמה לצל והערמה יהיה לצורך שכיבה עצמו וזה א"א הערמ' כהאי דא"ל אחריני לצורכי. ולכן א"ל רבא חזי לאורחים וא"כ מותר ע"י הערמה זו והשיבו אית לי גם לאורחים ולכן א"ל גלית אדעתך בתשו' ראשונה שאמרת א"ל אחריני דכרב' ס"ל ולא נסתפקת כ"א אי מותר ע"י הערמה והשבתיך דמותר ושוב אמרת דא"ל לדידך וגם לאורחים. ושוב ליכא להערים לכן לדידך אסור ולכ"ע שרי אפי' בלא הערמ' וכס"ל לרבא. ומזה משמע דגם תלמודא דידן ס"ל כהירושלמי דהא לדידן דקי"ל כרבא דכלי שמלאכתו לאיסור מותר לצורך גופו ומקומו ואסור מחמה לצל אם כן לדידן כלי שמלאכתו לאיסור יש לו דין כלי שמלאכתו להיתר לרבה וכיון דלרבה שרי להערים בכלי שמלאכתו להית' במחמה לצל. ה"ה לדידן שרי להערים מחמה לצל בכלי שמלאכתו לאיסור. ודע שכ' הט"ז סק"ב מה שנושאים סכינים והולכים עמהם לבה"כ או במקומות שלא יצטרך להם דשפי' עבדי דמ"מ כיון דאפשר שיצטרך להם היום ונושאין אצלו שיהיו מוכנים לו שרי ולפ"ז לענ"ד אחר מנחה שאין דרך שוב לאכול היה אסור וכמ"ש סי' שכ"ג סעיף ו' לענין הדחת כלים וע"ש במ"ש סק"ט אולם אם נושאין אצלו שלא יגנובו בלא"ה שרי ועיין בת"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:10:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:10:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:10:1)

**(ס"ק י) וכתבי קדש פי' ספרים כו'** דלא כע"ש ר"ל שהקשה האמרינן בגיטין דף ס' ספר הפטרה אי לאו דניתן לקרות בהן (דמן הדין אסור לכתוב כ"א ספר שלם וה"ה דאין קורין בהן ומה"ט אפי' בטלטול אסור אלא משום עת לעשות כו' דא"א לכ"א לכתוב ספר שלם וע"ל במ"א סי' דפ"ד הותר הכתיבה והקריאה וגם הטלטול) היה אסור בטלטול וע"ז השיב מ"א דבאמת כאן לא הותר כ"א אותן כתבי קודש שקורין בהן וכ' בס' א"ר שבשירי כה"ג נסתפק אי מותר לטלטל מגילת אסתר. ובס' א"ר התירו ובהל' פורים כ' בספר פר"ח לאסור כיון דקי"ל פורים שחל בשבת אין קורין המגילה וא"כ הוי כמו ס' הפטרה קודם שהותר לכתבן ע"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:10:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:10:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:10:2)

ולענ"ד יש לפקפק בראיה זו ניהו דאסור לקרות בה בצבור מ"מ כל אדם מותר ללמוד מתוכ' וכדאריב"ל במגלה דף ד' פורים שחל בשבת ע"ש. עכ"פ אם חל פורים ביום א' אין להביא המגלה לבה"כ בשבת לצורך קריאתה בליל מ"ש דה"ל מכין משבת לחול אם לא שילמוד מתוכה בבה"כ דבר מה מבע"י בשבת ועמ"ש בהל' מגלה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:10:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:10:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:10:3)

מחמת חסרון כיס ר"ל דלא תימא דהמוקצה היא משום דעומד לסחורה דהא בסי' ש"י קי"ל כר"ש דפירות העומדת לסחורה לא הוי מוקצה אלא הטעם דהוי מוקצה מחמת ח"כ שלא יתלכלך ובזה גם ר"ש מודה וכשמקפיר שלא יתלכלך אפי' לצור ע"פ צלוחיתו אינו ראוי וכמ"ש מ"א סי' ש"ז ס"ק כ' בשם הרא"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:11:1)

**(ס"ק יא) ושופר משמע דתפילין כו'** מדחולקין לג' בבות כתבי קודש ותפילין ושופר ע"כ חלוקים בדין דכתבי קודש מותר אפי' שלא לצורך תפילין מותר דוקא לצורך והיינו אפי' מחמה לצל ושופר לא הותר כ"א לצורך גופו ומקומו:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:11:2)

א"צ אות ר"ל דמה"ט שבת לאו זמן תפילין משום דכתיב בתפלין והי' לאות על ידך ובשבת וי"ט יש לנו בלא"ה אות דהיינו שבת וי"ט גופייהו הוי אות וכמש"ל סי' ל"א. וא"צ לאות תפילין כמ"ש התוס' ספ"ק די"ט דתנן התם משלחים בי"ט כלים בין תפורין ובין אין תפורין כו' אבל לא סנדל המסומר דאסור לנעלו בשבת שאסרו חז"ל משום שפעם אחת אירע תקלה על ידו (כדאי' בשבת דף ס' ע"א) זה הכלל כל שנאותין בו בי"ט משלחין אותו ואמרו שם רב ששת התיר לשלוח תפילין והקשה לו אביי והתנן ז"ה כל שנאותין בו בי"ט נאותין בו ותפילין אין נאותין בו בי"ט ומשני דתיב' בי"ט דקתני במתני' קאי אלמטה וה"ק כל שנאותין בו בחול בי"ט משלחין אותו וכ' התו' דלא אתי לאתויי כ"א תפילין אבל לא סנדל המסומר דאי שרי לשלחו אתי לנעלו משא"כ תפילין דאפי' מניחן ליכא איסורא (ועיין בספר שטה מקובצת דלפ"ז צ"ל פי' המשנה כל שנאותין בו בחול דהיינו עיקר הנאתו בחול ומ"מ גם בי"ט ראוי קצת כמו תפילין בח"ה חייב מיתה שנראה כמזלזל באות ח"ה הואיל ומראה שצריך לאות תפילין ע"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:11:3)

**וגם התו' בשבת כו'** ר"ל מלבד דברי זוהר אף בגמ' דידן מוכח מתוס' דשבת דלא כמ"ש התו' ספ"ק די"ט וא"כ מאי אולמא לסמוך ע"ד התו' דמס' י"ט יותר מעל דברי התו' דמס' שבת דאוסרים:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:11:4)

**אלא דס"ל כו'** שכתבו שם בד"ה לא בסנדל המסומר וז"ל ונראה לר"י אפי' כרבנן דר"א דשרי לטלטל (סנדל המסומר דר"א אוסרו בטלטול לצורך גופו ומקומו) אסור לשלחו בי"ט אע"ג דשילוח משום שמחת י"ט חשיב כמו לצורך גופו מדשרינן לשלוח דברים שמלאכתן לאיסור כיון שבאת תקלה (ע"י סנדל המסומר) ליכא שמחת י"ט עכ"ל ומנ"ל להתוס' דכלי שמלאכתו לאיסור מותר לשלוח בי"ט (דהכלל כל שנאותים בחול כו' בלא"ה ע"כ לאו דוקא) דילמא זה הכלל לא אתי לאתויי כ"א תפילין וכמ"ש התוס' בביצה אע"כ ס"ל כיון דתפילין מצינו להדיא דהתיר ר"ש לשלוח וס"ל דתפילין מיקרי מלאכתו לאיסור וה"ה כל דברים שמלאכתן לאיסור הרי דהתוס' ס"ל דאסור להניח תפילין בשבת וי"ט:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:11:5)

**דאל"כ לדידיה למה אין מניחים כו'** הוא תוס' ראיה למש"ל דלפי מה שפסק לעיל בסי' ל"א דאסור להניח תפילין בח"ה דכ"ש דאסור בשבת דמלבד דכן הוא מסברא גם הביא ראיה לזה דאי ס"ד דמותר להניחן בשבת למה אין מניחן כו' ר"ל דלא חזינן לשום אדם שהיה מניחן בשבת ניהו דאין חיוב בשבת בתפילין מ"מ המניחן מקבל עכ"פ שכר כמו שאינו מצווה ועושה וכמו נשים במ"ע שהז"ג דאפי' רשאות לברך עליהן וכדלעיל סי' י"ג אע"ג דאסור להניחן בשבת:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:6
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:6](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:11:6)

**ומאי שדייק הב"ח מדקתני לא יצא כו'** היינו אהא דתנן לא יצא בתפילין ואם יצא אינו חייב חטאת ומסקי' בדף ס"א דבין רישא ובין סיפא אתי' בין כמ"ד שבת זמן תפילין ובין כמ"ד שבת לאו ז"ת דאפי' למ"ד זמן תפילין מ"מ לכתחלה לא יצא שמא יצטרך לבית הכסא ויסירן ואתי לאתויי ד"א בר"ה וכן סיפא דאם יצא אינו חייב אתי' כמ"ד שבת לאו ז"ת מ"מ לא הוי משא כיון דנושאים דרך מלבוש ומזה דייק הב"ח כיון שהש"ס מוקי למתני' ככ"ע אפי' כמ"ד שבת לאו ז"ת ואפ"ה קתני לא יצא לד"ה אבל בבית רשאי להניחן עכת"ד. ובתוס' מנחות דף ל"ו ע"ב ד"ה אי קסבר כו' דאמר שם רבה בר"ה לילה ז"ת ושבת אסור להניחן דלאו זמן תפילין ופריך הש"ס ממ"נ דהתניא ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה ימים ולא לילות מימים ולא כל ימים פרט לשבתות וי"ט דברי ר"י הגלילי ר' עקיבא אומר לא נאמרה חקה זו אלא לפסח בלבד וא"כ אי ס"ל כר"ע גם בשבת ליכא מיעוט ואי ס"ל כר"י הגלילי כמו דאתמעט שבת אתמעט גם לילה והקשו התוס' דלמא באמת ס"ל דגם שבת מן התורה ז"ת אלא מדרבנן אסור להניחן בשבת כדתנן בשבת לא יצא בתפילין אפי' למ"ד שבת ז"ת כנ"ל ודאי לר' ענני בר ששון דא"ל בשבת דף ס"ד ע"ב דכל תכשיטים שאסרו חז"ל לצאת בהן לר"ה אבל בחצר מותר א"ש דהכא בחצר איירי אלא לרב דס"ל דגם בחצר אסור חוץ מכבול ופאה נכרי' כדי שלא תתגנה אשה על בעלה (וכדלעיל סי' שג סעיף ח"י) לא פריך הכא מידי ודלמא רבה בר ר"ה כרב ס"ל ותי' דבתפילין גם רב מודה דמותר בחצר דל"ל שמא יצא בהם מחצר לר"ה דהא חייב אדם למשמש בתפילין כל שעה ולא ישכח להוציאם לר"ה והקשו תוס' א"כ הל"ל חוץ מכבול ופאה נכרית ותפילין ותי' לחד תירוצא דתפילין לא פסיקא לי' דלמ"ד שבת לאו ז"ת ל"ש למימר חוץ מתפילין עכת"ד ואין לפ' כוונתם דאי לאו ז"ת אסור להניחן גם בחצר משום איסור תפילין הא דייק הב"ה מדקתני לא יצא משמע דבבית מותר ומתני' הא אתיא אפי' כמ"ד לאו ז"ת כנ"ל ואין כוונת מ"א להקשות מדברי תוס' על הב"ח דהא בלא"ה התוס' דמס' שבת ומס' ביצה סותרים זה את זה דבביצה ס"ל דאין איסור בהנחתן בי"ט ובשבת ס"ל דהוי כלי שמלאכתו לאיסור כנ"ל אלא דהמ"א האמת כותב דגם התוס' במנחות מצי סברי דאין איסור בהנחתן בשבת ומ"מ לרב אפי' בחצר אסור למ"ד לאו ז"ת דחיישינן שמא ישכח ויצא בהן לר"ה כדחייש רב בשאר תכשיטי' והיינו משום דלמ"ד לאו ז"ת א"צ למשמש בהן כל שעה ושפיר א"ל שמא ישכח ויצא לרה"ר. וע' בסנהדרין ריש דף סח ע"א כו' ר"ל דבזה יובן דברי רש"י בסנהדרין תניא כשחלה ר"א כו' ואותו יום ערב שבת היה נכנס הורקנס בנו לחלוץ תפילין של ר"א גער בו ויצא בנזיפה כו' איך מניחין איסור סקילה (דהיינו הדלקת נר בשבת וכדומה) ועוסקים באיסור שבות ופרש"י רס"ל שבת לאו ז"ת ואסור להניחן שמא יצא בהן לר"ה עכ"ל. ולכאורה אפי' ס"ל דשבת ז"ת מ"מ אסור לצאת בהן דהא מוקמינן מתני' דלא יצא בתפילין כו' לכ"ע בין כמ"ד שבת ז"ת בין כמ"ד לאו ז"ת כנ"ל וע"פ דברי התוס' דמנחו' הנ"ל א"ש דהתוס' שם בסנהדרין כ' וז"ל אע"ג דר"א לא היה זז ממקום אחד קרי ליה איסור שבות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:7
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:7](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:11:7)

דכל שאסרו חכמים לצאת בו לר"ה אסור לצאת בו בחצר ה"ה אפי' יושב במקום אחד אסור עכ"ל. והיינו כרב דלא כר"ע בר ששון:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:8
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:8](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:11:8)

אולם הלא בתפילין מודה רב כמ"ש התוס' כיון דחייב למשמש בהן ל"ל שמא ישכח ויצא בהם לר"ה לכן כתב רש"י דס"ל שבת לאו ז"ת ואינו חייב למשמש בהן וא"ש לרב דאפי' בחצר אסור שמא ישכח ויצא בהן לר"ה וה"ה יושב במ"א אסור וא"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:9
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:9](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:11:9)

**ומ"מ הוי ככלי כו'** ר"ל ודאי לדעת הזוהר דהמניחן בשבת חייב מיתה ודאי הוי ככלי שמלאכתו לאיסור ולא הותר כי אם לצורך גופו ומקומו כמו שופר אלא אפי' לגמרא דידן כיון דקי"ל שבת לאו ז"ת הוי ככלי שמלאכתו לאיסור דס"ד כיון דאין איסור בהנחתן מצד עצמו אלא משום גזרה שמא יצא מ"מ מיקרי מלאכתו להיתר כיון דמצד עצמות התפילין אין איסור בהנחתן ע"ז כ' מ"א דליתא אלא מלאכתו נקרא לאיסור:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:10
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:10](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:11:10)

וכ"מ בתוס' שבת דף מ"ו דאי' התם נר שהדליקו בו נפט דמסריח מ"מ מותר לטלטלו משום דחזי לכסות בו כלי ופריך א"כ כל צרורות שבחצר יהיה מותר לטלטל דגם הם ראוים לכסות בהם כלים ומשני דוקא כלי נפט דאיכא תורת כלי עליו מהני סבר' חזי לכסות בו את הכלי אבל צרורות דליכא עליהם תורת כלי ל"מ מאי דחזין לכסות בו את הכלי דתניא השירים והנזמים והטבעות ה"ה ככל הכלים הנטלי' בחצר ואמר עולא מ"ט הואיל ותורת כלי עליהן וכ' התוס' דעולא דייק דע"כ ברייתא ס"ל כרב דאפי' בחצר אסור מדקתני ה"ה כו' הנטלים בחצר משמע דוקא טלטול מותר ולא הקשו א"כ הו"ל ככלי שמלאכתו לאיסור דשרי נצורך גופו או מקומו ולכן הוצרך עולא לומר משום דאיכא תורת כלי עליו עכת"ד הרי דכתבו התוס' דאותן תכשיטים שאסור לצאת בהן בחצר שמא תשכח ותצא בהן לר"ה נקראים כלי שמלאכתו לאיסור וה"ה תפילין:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:11
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:11:11](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:11:11)

וע"ס ש"ג סעיף ח"י ר"ל דלהפוסקים שם כרב ענני בר ששון דכל מה שאסור לצאת בו לר"ה מכל מקום בחצר מותר. ואם כן תפילין נמי בחצר מותר (חוץ מדעת הזוהר) ואם כן ודאי מותר לטלטלו דה"ל ככלי שמלאכתו להיתר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:12:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:12:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:12:1)

**(ס"ק יב) אסור כו'** אבל לדידן דקי"ל כר"ש כו' ובגמרא שם דרמי ב' ברייתות אהדדי דתני חדא מטלטלין את השופר (והוא כפוף ויוכל ליתן מים להשקות לתינוק) אבל לא את החצוצרות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:12:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:12:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:12:2)

(לפי שהם פשוטים וא"א ליתן בהם מים) ותני אידך מטלטלים את השופר ואת החצוצרות ומשני הא דאסר חצוצרות אתיא כר"י והא דשרי חצוצרות אתיא כר"ש א"כ לדידן דקי"ל כר"ש אפי' חצוצרות מותר. ול"ל דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס ר"ל ניהו דקיי"ל כר"ש במוקצה. מ"מ מוקצה מחמת ח"כ קי"ל דאסור לטלטל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:12:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:12:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:12:3)

ע"ז כ' דע"כ חצוצרות לית ביה משום מוקצה מחמת חסרון כיס דהא במוקצה מחמת ח"כ גם ר"ש מודה דהוי מוקצה וא"כ למה תני בהאי ברייתא דאתיא כר"ש מטלטלין את השופר ואת החצוצרות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:15:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:15:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:15:1)

**(ס"ק טו) לכסות בה ולמ"ד נולד אסור בעינן שיהיה ראוי למלאכתו הראשונה.** ובס' א"ר וכן בס' ת"ש השיגו עליו דהא תנן בשבת דף קכ"ד ע"ב כל הכלים הנטלים בשבת גם שבריהן נטלין ובלבד שיהיו עושים מעין מלאכה שברי עריבה לכסות בה כו' רבי יהודה אומר ובלבד שיהיו עושין מעין מלאכתן שברי עריבה לצוק לתוכו מקפה כו' ואמר ר"י א"ש מחלוקת בנשבר בשבת דת"ק סבר מוכן הוא ור"י סבר נולד הוא אבל נשברו מע"ש ד"ה די בעושים מעין מלאכה דכבר הוכן למלאכה אחרת בחול ופסקו רוב ראשונים כת"ק ומשמע מדברי הרב"י דפלוגתייהו אי הוי נולד או לא דלת"ק מוכן הוא ולר"י נולד הוא וכ"מ לשון הש"ס וכיון דקי"ל כת"ק א"כ לא הוי נולד ואיך כ' מ"א דלמ"ד נולד אסור בעינן שיעשו מעין מלאכתן הא לא הוי נולד. וגם הב"ח וט"ז ס"ל דלת"ק לא הוי נולד ע"ש ולענ"ד ס"ל למ"א דאע"ג דהרב"י ס"ל הכי מ"מ בש"ע חזר בו וכן מסתבר ליה למ"א מסברא דטעמיה דת"ק דהוא ר"ש דל"ל נולד ומאי דאמר הש"ס דס"ל מוכן הוא ר"ל דס"ל נולד מותר וא"כ הוי מוכן ועומד דר"ש ל"ל מוקצה ס"ל כן והוי מוכן דדעתיה דאינש על כל מאי דחזי ליה ובזה יבאו דברי התוס' שמביא מ"א בס"ק י"ז שפיר. וגם כדי ליישב שני קושיות ט"ז ס"ק ה' שהקשה כיון דמוכח בש"ס אי מסיקים בשברי כלים שנשברו בי"ט תליא אי שרי לטלטל שברי כ"ח שנשברו בשבת ודיניהם שוה דתחלה ס"ד שם לומר אר"י א"ש מחלוקת כשנשברו מע"ש אבל נשברו בשבת כ"ע מודים דסגי אי עושים מעין מלאכה הואיל כשנכנס שבת הוכנו אגב אביהן. מתיב רב זוטרא מסיקים בכלים ואין מסיקים בשברי כלים דנשברו אימת אילימא נשברו מערב י"ט עצים בעלמא נינהו ולמה אין מסיקים בהן אלא דנשברו בי"ט וקתני אין מסיקים אלא אי איתמר הכי אתמר מחלוקת שנשברו בשבת דת"ק סבר מוכן הוא כו' הרי דשברי כלים להסקה דימה הש"ס לדין טילטול שברי כ"ח שנשברו בשבת וא"כ קשה על הפוסקים דפסקו כת"ק דהא רבא א"ל דאין מסיקים בשברי כלים בי"ט וע"כ כר"י ס"ל א"כ ה"ל לפסוק כר"י ועוד דהרמב"ם וש"ע דבריהם סותרים זא"ז דכאן פוסקין כת"ק ובהל' י"ט פסקו דאין מסיקים בש"כ ולכן ס"ל למ"א דפלוגתייהו דת"ק ור"י הוא אי נולד שרי אבל לכ"ע הוי נולד ובזה לק"מ אע"ג דרבא ס"ל אין מסיקים בש"כ מ"מ א"ש מאי דפסקו כת"ק דרבא לטעמיה דא"ל מוקצה ונולד אבל לדידן דקי"ל כר"ש דל"ל מוקצה וכמבואר בפוסקים ראיותיהם ע"ז לכן פסקינן ג"כ כת"ק. וקושיא ב' דקי"ל בי"ט אין מסיקים בש"כ אפ"ה בשברי כ"ח קי"ל כת"ק דר"י לק"מ דדוקא בשבת דקי"ל כר"ש דמתיר במוקצה לכן סגי אי עושים מעין מלאכה אבל בי"ט דקי"ל כר"י לענין מוקצה כמבואר בסי' תצ"ה לכן אין מסיקים בשברי כלים כיון דבאמת מוקצים הם. ולפ"ז א"ש מ"ש מ"א דלמ"ד אפי' בשבת נולד אסור בעינן שיהיה עושין מעין מלאכתן:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:15:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:15:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:15:2)

**(וה"ה) אם גוי עושה כלי כו'.** אע"ג דקי"ל דשל גוי א"צ הכן מ"מ נולד גם בשל גוי אסור וכמ"ש מ"א סי' תק"ו סק"ג דלא כלבוש שם:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:16:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:16:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:16:1)

**(ס"ק טז) שלא יזיקו כו'** וכמ"ש סי' של"ו ס"ג דמותר לילך ע"ג עשבים אע"ג שתולש עשבים ע"י שדורס עליהם:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:16:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:16:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:16:2)

**(ע"ס מד).** ר"ל שכ' שם כלי שנתרועע לא יטול ממנו חרס כו' משמע אם אין כונתו לכסות מותר כיון דלא נתכוין למלאכה אע"ג דהוי פ"ר. לזה רמז מ"א לעיין בסי' שי"ח ס"ח שכ' שם מ"א בס"ק ל"ו בשם מ"מ דבתיקון כלי אין ראוי לומר פ"ר כו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:16:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:16:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:16:3)

וכשאינו מתכוין אין בו מלאכה כלל כו' ע"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:16:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:16:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:16:4)

מיהו בסי' של"ו סעי' י"ב משמע דאסור שכ' דאסור לכבד הבגדים ע"י מכבדות העשוי מקסמים שלא ישברו קסמיהן ואפשר ש"ה כו' ולפ"ז צ"ל דהאי דיוק שדייק מ"א בסעיף מ"ד שכ' שם כלי כו' לא יטול ממנו חרס לכסות בו דהאי לכסות הוא ל"ד דאפי' אין כוונתו לכסות אסור דהא עושה בידים:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:17:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:17:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:17:1)

**(ס"ק יז) שנשבר' כו'** דלא כהרב"י שכ' דמה"ט דקדק הטור לכתוב שנשברה בחול דאי נשברה בשבת בעינן שיהי' עושין מעין מלאכתן הראשונה דדוקא בסעיף ו' שנשבר כל הכלי ואין כאן אלא שברים לכן סגי אם עושין מעין מלאכה שוב לא בטל תורת כלי מהן אבל בסעיף זה דמיירי שהכלי קיים אלא מקצת ממנו נשבר וכן דייק לשון הטור וש"ע חתיכות חרס שנשברה בחול מכלי ותיבת מכלי משמע שעדיין עיקר הכלי קיים וכיון דעיקר הכלי קיים ועושה מלאכתו הראשונה א"כ אם תשבר אינו עושה רק מעין מלאכה ולא מעין מלאכתו לא נחשב ובטל מתורת כלי עד שגם השבר עושה מעין מלאכתו הראשונה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:17:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:17:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:17:2)

אך מ"ש הב"ח בפי' התוס' צ"ע דאמרי' שם דף קכ"ד אר"נ א"ש חרס קטנה מותר לטלטל בחצר דשכיחי שם כלים וראוי החרס לכסות כלי אבל לא בכרמלית דלא שכיחי שם כלים ור"נ אליביה דנפשיה אמר אפילו בכרמלית מותר אבל לא בר"ה ורבא אמר אפי' בר"ה מותר (פרש"י כיון דבחצר כלי הוא בעלמא נמי לא פקע שם כלי מיניה וכ' התוס' בד"ה ורבא אמר אפי' בר"ה וז"ל ובהני דנשברו מע"ש קאמר דאי בנשברו בשבת האמרי בפרק נוטל דרבא א"ל מוקצה כ"ש נולד עכ"ל התוס' והקשה להב"ח הא קי"ל כת"ק דר"י דלא הוי נולד ומוכן הוא ומאי קשיא להתוס' והייכו הב"ח לשיטתיה דס"ל ג"כ דת"ק ור"י פליגי אי מקרי נולד או לא. ולפ"ז יצא הב"ח לחלק דס"ל להתוס' דדוקא בחצר סגי באם עושים מעין מלאכה לת"ק דר"י אבל בר"ה כיון דלא שכיחי שם כלים אפילו ת"ק מודה דהוי נולד אם אין עושין מעין מלאכתן ול"ל דס"ל כר"ש דל"ל מוקצה ונולד הא רבא דא"ל מוקצה וכ"ש נולד לדידיה ע"כ צ"ל דמיירי שנשבר מע"ש עכת"ד וכ"כ הט"ז בס"ק ו' וע"ז כ' מ"א דדברי התוס' הם כפשטן דהמ"א אזיל לשיטתי' לעיל בס"ק ט"ו דבין ת"ק ובין ר"י ס"ל דהוי נולד ופליגי בפלוגתא דר"ש ור"י בעלמא אי מוקצה ונולד שרי או אסור וא"כ ניהו דאנן פסקינן כת"ק משום דס"ל כר' שמעון דמוקצה מותר אבל רבא דא"ל מוקצה וכ"ש נולד ע"כ כר"י ס"ל דנשבר בשבת בעינן שיהי' עושין מעין מלאכתן ע"כ הכא מיירי שנשבר מע"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:17:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:17:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:17:3)

**ולדינא אין חילוק כו'** ר"ל דלא כב"ח דמחלק דאם נשברה בר"ה אפי' לדידן דקי"ל כת"ק מ"מ בנשבר בר"ה בעינן מעין מלאכתן דבזה גם ת"ק מודה דליתא דא"צ לחילוק זה דבלא"ה דברי התוס' א"ש כנ"ל ולהפוסקים דא"ל נולד גם בחצר בעינן מעין מלאכתן עכ"פ אין חילוק בין נשבר בחצר או בר"ה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:18:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:18:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:18:1)

**(ס"ק יח) שאין בו כו'** פתילה שלמה כו' ונ"ל כו' דמותר לטלטל נר שלם כו' פתילה שלמה הוא לאו דוקא אלא אפילו כבר הודלק' וחסר ממנו מענו אם נשאר כ"כ שעדיין ראוי לפתילה קרי לה שלמ' וכן מבואר שם בת"ה סי' פ"א שכ' לדעת הפוסקים דאם חל י"ט אחר שבת אותן פתילות שהודלקו בשבת ולא הבהבו מע"ש אסור להדליקן בי"ט דע"י שדלקו בשבת הם יפים יותר להדלקה וה"ל שבת מכין לי"ט ואפי' בצד שני שלא דלק בשבת אסור להדליק בי"ט שאחריו דגזרינן צד שלא דלק אטו צד שדלק ומסיק דמ"מ לטלטלה להוציאם מן המנורה ולהניח פתילה אחרת שם מותר דהוי הפתילה כלי שמלאכתו לאיסור דמותר לטלטל לצורך גופו ומקומו ואייתי ראיה מדברי התוס' דף מ"ו בשבת דפתילה שלימה מקרי כלי אבל שברי פתילה שאינו ראוי שוב להדלקה לא מיקרי כלי הרי אע"ג שכבר דלק מקצת פתילה מ"מ מיקרי כלי וגם זה כ"ז שראוי להדליקה בתורת פתילה קורא פתיל' שלמה. וכ"כ בס' ת"ש אבל מה שאומרים העולם דמותר לטלטל נר שלם משמע שלם לגמרי צ"ל גם לפי טעותם לא הותר כ"א שלם לגמרי משום לא פלוג:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:18:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:18:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:18:2)

**וכ' ב"י כו'** כמ"ש סעיף כ' בחריות דמוקצים הם מ"מ אם חשב עליהם מע"ש לישב עליהן מותר לטלטלן בשבת:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:18:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:18:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:18:3)

דהתם ראויים הם לשתמש בהם בשבת ר"ל בשלמא חריות מחשבתו הוציא' מידי מוקצה והוכנו לישיבה ומותר לישב עליהם בשבת אבל הכא מאי מהני מחשבתו הלא אין ראוים בשבת וכי מהני אם חשב לטלטל מוקצה בשבת והלא נר אינו ראוי בשבת לשום דבר וכי על ידי מחשבתו שמע"ש יטלטל דבר המוקצה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:18:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:18:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:18:4)

**ול"נ טעם כו'** ער"ס ש"ט ר"ל דמבואר שם דאסור לישא תינוק ודינר ביד התינוק כיון דדינר דבר חשוב חיישינן שמא יפול הדינר מיד התינוק והאב יגביהו ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים ואי מותר להחזיק תינוק בידו והתינוק הולך ברגליו ודינר בידו בזה יש מחלוקת הפוסקים דיש אוסרים כמו אם נושא התינוק והוא הדין כשהנר ביד התינוק הוי כמו דינר דגם נר הוי דבר חשוב ותליא במחלוקת הפוסקים דסי' ש"ט הנ"ל ומה"ט ראוי להחמיר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:18:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:18:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:18:5)

**וסי' שמ"ג.** ר"ל עוד מטעם אחר ראוי להחמיר דבסי' שמ"ג מבואר אע"ג דקי"ל קטן אוכל נבלות אין ב"ד מצווים להפרישו מ"מ אסור להאכילן נבלות ודברים האסורים בידים אם לא לדבר מצוה כדתנן מחנכים התינוקות לתקוע בשבת וגם כ' מ"א שם דהאב מצווה להפרישו וכאן הבאת הנר לבה"כ א"ז מצוה גמורה להתיר לאב להאכילן בידים דהיינו להביא הנר לבה"כ לכן יש להחמיר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:19:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:19:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:19:1)

**(ס"ק יט) דלתותיהן כו'** וצ"ל דה"א כיון דב"ה כו' בספר ת"ש הבין דכוונות מ"א לתי' התוס' ר"פ כל הכלים ד"ה אדרבא כו' שהקשו על קושית הש"ס על מתני' כל הכלים הנטלין בשבת דלתותיהן ניטלים עמהם אפי' נתפרקו בשבת והקשה הש"ס דמדקתני אפי' בשבת משמע דכ"ש אם נשברו בחול אדרבא אם נשברו בשבת עדיף טפי דבנשברו בשבת הוכנו מער"ש בין השמשות אגב אביהם אלא ה"ק כו' ואפי' שנשבר מערב שבת כו' ע"ש. וכתבו התוס' ד"ה אדרבא כו' אע"ג דלקמן אמר איפכ' גבי שברי כלי חרס דשרי לטלטל יותר כשנשברו מע"ש משנשברו בשבת לא דמיא דהכא אכתי כלי היא שעדיין עומד למלאכ' ראשונה וראוי להתחבר הכיסוי עם הכלי אבל לקמן לא חשיב כלי אלא מחמת שעומך למלאכ' אחרת הילכך כשנשבר אסור טפי דהוי נולד עכ"ל התוס' וכ"כ הט"ז והבין בספר ת"ש שגם מ"א נתכוין לזה ולכן סיים וכ' וז"ל אלא שכ"כ מדעתא דנפשיה אבל הם מדברי תוס' עכ"ל ולבבי לא כן ידמה דא"כ העיקר חסר מדברי מ"א דבדלת עדיין עומד להתחב' זה לא הזכיר מ"א והוא עיקר החילוק לכן נלע"ד לא נתכוין מ"א לזה וסמך ע"ד התוספות אלא דהוי קשיא למ"א דניהו דא"ל כדברי התוס' בדלתות הכלים דהוכנו לטלטל ב"ה אגב אביהם אבל הרמב"ם דמיירי בדלתות הבית ל"ל דב"ה הוכנו לטלטל אגב אביהן הא ב"ה הי' מחוברים ולא שייך אז בהם טלטול אגב אביהן שהיה בית המחובר בקרקע ולא שייך ביה טלטול וא"כ עדיף כשנשברו בחול שהוכנו למלאכה אחרת בחול כמו בשברי כ"ח וע"ז תי' דס"ד כיון דבחול היה מטלטל כשפותח כו' וגם זה מיקרי טלטול:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:21:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:21:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:21:1)

**(ס"ק כא) שמא יתקע ואפילו בכלי כו'** ר"ל אף ע"ג דאין בנין בכלים מכל מקום מה שהוא בנין גמור גם בכלי יש בנין ועיין סי' שי"ז ובסי' תקי"ט:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:22:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:22:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:22:1)

**(ס"ק כב) דכיון כו'** וא"כ גם החלונות כו' וכ"כ הט"ז בסימן שי"ג ס"ק ה' וכתב דפשיטא דאפי' על ידי גוי איכא איסור גמור כיון דע"י ישראל איכא חיוב חטאת א"כ ע"י גוי הוי שבות גמור ע"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:24:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:24:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:24:1)

**(ס"ק כד) או חור כו'** ויש לו' דהתם מהני ביה ייחור כו' ר"ל דהא דאמרי' דלענין טומאה לאו מנא ר"ל אפי' ע"י ייחוד לא הוי מנא לענין טומאה אז גם לענין שבת ל"מ כלי:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:24:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:24:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:24:2)

**משא"כ במחט כו'** ר"ל אע"ג דתנן פרק י"ג דכלים מחט שנטל חודה או עוקצה טהורה ואם התקינה למיתוח טמאה כיון דלא מייחדו לישיבה ר"ל אין דרך לייחד עור לח לישיבה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:24:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:24:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:24:3)

**וכוונת' כו'** משא"כ במחט דרגילים כו' ר"ל כיון שכ' התוס' וכן נראה לי גבי מחט כו' משמע דמחט ועור לח טעמן שוה דאין דרכן לייחד:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:24:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:24:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:24:4)

**וכנלענ"ד עיקר דפשטא דמתני' כו'** ר"ל דהתוס' בשבת דלא אסקי לחלק בין דרכו ליחד או לא הוצרכו לת' מתני' דאם התקינו למיתוח טמאה שעשה בה מעשה ולפמ"ש התוס' בזבחים דלא מיקרי כלי לענין שבת אע"ג דהוי כלי לענין טומאה ע"י ייחוד גרידא מ"מ אין דרכו לייחדו לכלי לא הוי כלי גם לענין שבת עד שמייחדו לכלי וי"ל דמתני' אם התקינו למיתוח טמאה כפשטא דבייחוד למיתוח בלי מעשה הוי כלי:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:25:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:25:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:25:1)

**(ס"ק כה) מותר כו'** דזמנין כו' וז"ל רש"י דף קכ"ג זמנין דמימלך ולא נקיב ליה ומשוי ליה מנא כמות שהיא ולנטילת קוץ עכ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:27:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:27:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:27:1)

(ס"ק כז) מותר לטלטלו פירוש להדפוס ר"ל דמנעל הלא הוא מלאכתו להיתר ושם כלי עליו אלא דהדפוס מיקרי כלי שמלאכתו לאיסור ואם שומט המנעל מעל הדפוס כיון שהמנעל מהודק בדפוס א"א להוציאו כי אם שיטלטל גם הדפוס מ"מ שרי וה"ה איפכא כשרוצה להוציא הדפוס מתוך המנעל ג"כ מותר ואורחא דמלתא נקט שהדרך להוציא המנעל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:28:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:28:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:28:1)

**(ס"ק כח) בטל כו'** דגנאי כו' ר"ל דמנעליהם היה ניכר איזה מנעל ששייך לימין ואיזה ששייך לשמאל ולא היה אפשר לנעול המנעל בלי רצועה. וכמ"ש מ"א אח"ז אלא שאם נפסקה הרצועה היה אפשר לתקנה ולחבר הרצועה שוב למנעל ורצועה הפנימית היינו מה שהוא בין רגל לרגל וחיצונה היינו מ"ש בצד חוץ לצד אויר העולם לכן אם נפסקה רצועה החיצונה ומחברה היא נראה לעין והיא לו גנאי. דאמרינן סנדל כו' דף ס' ע"ב ודוחק לומר דמיירי דוקא בסנדל חדש דלא מאיס:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:28:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:28:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:28:2)

ועמ"ש סי' י"א בשם התוס' דזבחים דדבר שאין דרכו לייחדו לא הוי כלי קודם ייחוד וא"כ בלאו הכי יש לומר קושית המ"מ דשאני מנעל שנפסק רצועה דאין דרך לייחדו לתשמיש אחר וכ"כ בס' ת"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:29:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:29:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:29:1)

**(ס"ק כט) גמי כו'** ועיין בכ"מ פרק י' מהל' שבת דין ד' כו' כי צ"ע כו' דאמרי' דף קיב רבי ירמיה הו' אזיל בתר רב אבהו בכרמלית אפסיק רצועה דסנדליה א"ל מאי איעבד א"ל שקול גמי לח דחזי כו' וכרוך עלי' אביי הוי קאי קמי ר"י אפסיק ליה רצועה א"ל מאי איעבד ליה א"ל שבקי' (פרש"י שבקי' במקום שנפל ולא תטלנו בידך להצניעו) מ"ש מדרב ירמיה התם לא מינטר הכא מינטר והאי כלי הוא דאי בעינא מהפיכנא מימין לשמאל (ר"ל אע"ג דהשתא נפסק רצועה חיצונה דשם יש גנאי אם מחברה מ"מ אפשר להפך של ימין לשמאל ותהי' רצועה חיצונה פנימית דכה"ג אפשר לתקנה דשם אינו נראה וליכא גנאי) א"ל הלכה כר' יהודה דכה"ג לא הוי כלי עכ"ל הגמ' ופשיטא דהש"ס כיון דנפסק הרצועה בטל ממנו תורת כלי ואסור בטלטול אלא בכרמלית משום פסידא שלא יאבד הותר לו לטלטל דרך מלבוש ע"י גמי אבל בחצר דמשומר לא הותר לו הטלטול בין ע"י גמי דרך מלבוש או ביד אע"ג דהוא חצר המעורבת כיון דליכא תורת כלי עליו אבל הכ"מ כתב בשם הרמ"ך וז"ל אבל בחצר אסור דילמא מבטלי' ליה והוי קשר של קיימא והכי מפרש בגמ' (וצ"ל דבכרמלית שלא יאבד התירו חז"ל ולא גזרו דלמא מבטלי ליה אך מדברי מ"מ נראה דבגמי לח לא שייך כלל קשר של קיימא דהגמי גופי' אינו של קיימא ודוקא בחוט ומשיחה יש לחוש) וא"ת יטלטלנו דהא עושין מעין מלאכה (והיא קושית המ"מ שהביא מ"א) ושמא מיירי בחצר שאינה מעורבת ומנטר לה עכ"ל ר"ל כיון דדרך מלבוש א"א דגזרי' דלמא מבטל לה ובידי' אסור לטלטל כיון דלא עירבו ואעפ"כ היא חצר המשתמר' אלא דלפ"ז תיקש' מאי א"ל אביי והא כלי דהא בעינ' מהפכינ' כו' ומה בכך הא אפי' בלי היפוך שם כלי עליו דהא עושין מעין מלאכה אלא משום שהחצר אינה מעורבת וא"א לטלטל' ביד ודרך מלבוש ע"י גמי אסור דלמא מבטלי ליה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:30:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:30:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:30:1)

**(ס"ק ל) נשמר כו'** כמ"ש ס"ס יג דגדול כבוד הבריות שדוחה איסור דרבנן:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:32:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:32:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:32:1)

**(ס"ק לב) אסור כו'** שמא יתקע ומה"ט כ' הט"ז דאם נשבר הרגל דא"א להחזירו או אפי' נשמט אלא שנאבד דג"כ ל"ל שמא יתקע מותר לסומכו על ספסל אחר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:35:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:35:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:35:1)

**(ס"ק לה) למזגא.** הוי תורת כלי עלי' דאי לא הוי שם כלי עליו אע"ג דחזי למידי מ"מ אסור לטלטלו לכן צרורות אע"ג דחזין לכסות כלי אסור לטלטלן כיון דליכא תורת כלי עליהן וכמ"ש סעיף ך"ב:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:37:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:37:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:37:1)

**ס"ק לז קוץ כו'** ודוקא קוץ שאינה נראה ר"ל קוץ קטן אבל קוץ גדול ונראה ואפשר להזהר שלא יוזק לא הותר הטלטול ואייתי ראיה מדברי בה"ג ממ"ש גבי גחלת דאמרינן בשבת דף מ"ב ע"א דשמואל ס"ל במלאכה שאצ"ל חייב כר"י מדאמר שמואל מכבין גחלת של מתכת המונח בר"ה שלא יזיקו בה רבים אבל לא גחלת של עץ ואי כר"ש ס"ל אפי' של עץ יהיה מותר דהא כיבוי הוי מלאכה שאצ"ל אמר רבינ' הלכך קוץ המונח בר"ה מוליכה פחות פחות מד"א שלא יזיקו בה רבים ובכרמלית אפי' טובא ופירש"י דוקא גחלת של מתכת מותר דאין בו כיבוי גמור רק איסור דרבנן ולכן הותר משום היזק רבים אבל של עץ דאיכא כיבוי גמור ואיכא איסור תורה לא הותרה אבל בה"ג ס"ל דאפי' בשל מתכת איכא איסור תורה בכבי' דהוי מצרף כמ"ש הר"ן ואפ"ה הותר משום היזק רבים והא דאסור בשל עץ משום דנראה לעינים ואפשר להזהר וא"כ בקוץ גדול הנראה ג"כ אסור וה"ה באבן גדול הנראה לא הותר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:37:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:37:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:37:2)

**שפוד של עץ כו'** ר"ל אם לקח ביו"ט חתיכה של עץ שאינה מיוחד לשפוד וצלה בו בשר ואחר הצלי כיון שאינו כלי והוא מאוס אסור לטלטלו ומ"מ כדי שלא יזיקו בו רבים הותר לטלטלו ולהניחו בקרן זויות והא סתם שפוד שצולין בו הוא גדול ונראה ואעפ"כ הותר משום היזק רבים א"כ למה לא התיר בקוץ גדול להוליכ' בכרמלית או בר"ה פחות פחות מד"א כיון דליכא רק איסור דרבנן ה"ל להתיר משום היזק רבים כמו שהותר איסור טלטול שהוא דרבנן דאפי' של עץ שרי והיינו לדידן דקי"ל כר"ש במלאכה שאצ"ל ואפי' של עץ ליכא רק איסור דרבנן בכבייתו וה"ה עץ גדול דמותר הטלטול בכרמלית או בר"ה פחות פחות מד"א אע"ג שנראה ראוי להתיר איסור דרבנן ואין זה קושי' לבה"ג וריב"ש דהם לשיטתייהו שפיר כתבו אלא דמ"א ר"ל דלדידן ע"כ לא קי"ל בהא כבה"ג אלא אפי' היכי דנראה הותר משום היזק רבים. ומ"מ צ"ע אם יש להתיר באבן ר"ל ניהו דליכא למיסר מטעם הריב"ש הואיל ונראה דלא קי"ל בזה כבה"ג כמ"ש מ"א מ"מ באבן יש טעם אחר לאיסור:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:37:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:37:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:37:3)

ועסי' שכ"ב במ"א שם ס"ק ד' שכ' בשם הג"מ שאם הזמינו חברו לסעודה בשבת ולא היה אפשר לו להכין מע"ש דבר מה לחצוץ בו שיניו מותר ליטול בשבת קיסם המוקצה לחצוץ שיניו משום כבוד הבריות שדוחה איסור דרבנן משמע דאם היה אפשר לו להכין לו מע"ש לא הותר בשבת משום כבוד הבריות ה"ה דאין מתירים אפי' איסור דרבנן משום היזק רבים היכי דהי' אפשר מע"ש דהא שניהם שוין כבוד הבריות או היזק רבים דבשניהם הותר איסור דרבנן ולא איסור תורה


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:38:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:38:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:38:1)

**(ס"ק לח) אסור כו'** שא"ע תורת כלי דבסולם של שובך מה דאסור בי"ט מבואר הטעם בגמ' מס' ביצה שלא יאמרו להטיח גגו הוא צריך וכ"ש שיש לאסור מה"ט סולם של עליה אלא דא"כ ניהו דההולכת סולם אסור מ"מ הטלטול יהי' מותר ולכן הוצרך לטעם שא"ע תורת כלי ולכן אפי' לצורך גופו ומקומו אסור כמ"ש ס"ק ז':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:38:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:38:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:38:2)

דהוי כא' מדלתות הבית ר"ל אע"ג שהן כלים מ"מ לא הוכנו לטלטל כמ"ש מ"א ס"ק יח:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:38:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:38:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:38:3)

וע"ס ב' ר"ל דל"ל מטעם מפני כובדו בטל ממנו תורת כלי דבסעיף ב' מבואר דליתא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:39:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:39:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:39:1)

**(ס"ק לט) שקוצץ כו'** ע"ס ך"א במ"א ס"ק מ' דמה"ט דסתמא לא אסירי לכן חריות קיל יותר מאבנים ע"ש. זמורה כו' רמב"ם ובגמ' דף קכ"ב דתנן התם זמורה שהיא קשורה בכלי ממלאים בה בשבת ושקיל וטרי הש"ס מכלל דבאינה קשורה אסור לימא מתני' דלא כרשב"ג דס"ל בחריות (והוא דין המוזכר בש"ע בסעיף שאח"ז וקי"ל כרשב"ג) דא"צ קשירה וה"ה זמורה ומוקי ר"ש לעולם כרשב"ג אלא דמיירי במחוברת וכה"ג גם רשב"ג מודה דבעי קשירה ופריך א"כ אפי' קשורה ל"מ דהא משתמש במחובר ומשני שהיא קצרה והוא תוך ג"ט לארץ (פירש"י לשאוב מים שאינו עמוק) וכה"ג ליכא משום משתמש במחובר כמ"ש בסי' שלו ור"א משני לעולם בתלוש' גזרה שמא יקטום ופירש"י שמא תהי' ארוכה ומתוך שהיא רכה ונוחה לקטום יקטמנה אבל כשקשרה מסתמא בשעת קשיר' ראה שהוא כפי הצורך ארוכה משא"כ בחריות ליכא למגזר והעתיק הרמב"ם אוקימתא דר"א ולטעם זה אם הזמורה קשה דל"ל שמא יקטום א"צ קשירה והביא מ"א גם אוקימת' דר"ש דלפעמים אפי' כשהיא קשה צריכה קשירה כגון שהוא מחובר כו' דר"א לא פליג על ר"ש בדינא אלא דניח' לי' טפי לאוקמי מתני' אפי' בתלוש


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:40:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:40:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:40:1)

**(ס"ק מ) אסור לישב כו'** ומפני כך מחשבה ישיב' ר"ל שחושב עליהן לישב עליהן אפי' היתה מחשבתו רק על ישיבת חול ולא על ישיבת שבת כמ"ש בש"ע וה"ה לישב עליהן בחול מהני להוציא מידי מחשבת שרפה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:40:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:40:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:40:2)

**אבל נדבך כו'** ולפיכך צריך מעשה להוכיח כו' כצ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:40:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:40:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:40:3)

**וסעיף כ"ב.** דבקעת ואבנים דין אחד להם:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:40:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:40:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:40:4)

מ"ש הע"ש מסי' שט"ו דשם משמע דמהני מחשבה גם באבנים דאי' התם אבן שהניח בידים על החבית נעשה חביות בסיס לדבר איסור ואסור לטלטל החביו' אפי' לנער האבן ממנו אסור אבל אם הי' דעתו מע"ש שלא להניח האבן על החביו' כל השבת יש לו דין שוכח ומותר לנער האבן מהחביו' הרי דגם לאבן מהני מחשבתו:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:41:1)

**(ס"ק מא) וי"א דדין כו'** ז"ל ד"מ במרדכי כו' לפי שדברי ההג"ה פה נובעים מדברי ד"מ שהביא דברי מרדכי לכן הביא מ"א לשונו וחלק על ההג"ה ודרכי משה בפירוש דברי מרדכי ולבסוף מקשה מ"א ע"ד מרדכי גופיה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:41:2)

**הא פליגי בהדי' בגמרא.** דבחריות הוא פלוגתא דתנאי ת"ק ור' שמעון ב"ג ובאבנים פלוגתא דאמוראי רבה ורב יוסף וגם ר' אמי ור' אסי:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:41:3)

**וכ"כ רש"י כו'** אסור לטלטלן כו' הרי דלא הזכיר איסור הישיבה כ"א איסור טלטול:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:41:4)

**וכ"כ דף קכ"ה סדרו כו'** דאמר ר"ז אר"ח פעם א' הלך רבי למקום א' ומצא נדבך של אבנים ואמר לתלמידיו צאו וחשבו כדי לישב עליהן למחר ולא הצריכן למעשה ור' יוחנן אמר הצריכן למעשה ומסיק מאי מעשה הצריכן אמר ר' אמי צאו ולמדום אמר להם פרש"י למדום סדרו אבנים כדי שלא נצטרך ליגע בהן למחר לפי שאין הזמנה אפילו במעשה חשוב מועיל לאבן לעשות כלי כן הביא הרב"י הגירסא ברש"י ולפי גירסא זו אין שום מעשה אפי' מעשה חשוב מועיל לאבן וכ"כ הרב"י להדיא סוף אותו דיבור ע"ש אבל לפי מה שהבי' מ"א הגירס' ברש"י משמע דאין הזמנה מועיל לאבן אבל מעשה גמור מועיל ועיין בגמרא גירסת מהרש"ל ברש"י. הרי דמותר כו' ל"מ לגירסת הרב"י דאין שום מעשה מועיל א"כ אפי' אחר שלמדן נשארו מוקצה ואיך היו רשאים לישב עליהן ואפי' לגירסת מ"א דס"ל דהזמנה לא מהני אבל מעשה מהני מ"מ דייק מ"א שפיר דהישיבה מותר ע"ד מוקצה מדכ' רש"י כדי שלא נצטרך ליגע בהן ולא כ' כדי שיהיה מותרים לישב עליהן א"ו דהישיב' ע"ד מוקצה מותר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:41:5)

**אלא דבחריות כו'** ר"ל דמ"ש המרדכי דוקא בחריות פליגי אבל אבנים שרי דאין מזיזין כוונתו דהמרדכי מיירי באבנים גדולות ולכן בחריות דע"י ישיבה מזיזין לכן פליגי אי צריך קשירה כ"ה דלא יהיה מוקצים אבל אבנים גדולות הישיבה מותרת לכ"ע דאפי' יהיה מוקצה מ"מ כיון דאין מזיזין הישיבה מותרת כנ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:6
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:6](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:41:6)

**והרמב"ם מיירי כו'** דס"ל דאבנים גריעי מחריות מיירי באבנים קטנים דע"י ישיבה מזיזן ולכן אסור לישב עליהן אא"כ לא יהיה מוקצה וס"ל דאבנים חמירי מחריות וכמ"ש ה"ה הובא במ"א ס"ק מ' ולכן בעינן דוקא מעש' ואפשר באבנים קטנים גם המרדכי מודה לרמב"ם שהביא המחבר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:7
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:7](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:41:7)

**ומיהו צ"ע דבסי' שי"א כו'** ומכ"ש לישב עליו כו' ר"ל לפ"ז דאין איסור הישיבה דמנענע המוקצה בגופו ע"י הישיבה הא בסי' שי"א מבואר דכה"ג לית ביה משום איסור טלטול מוקצ' דאיתא שם שקש שהיא מוקצה שהוא ע"ג מטה מנענע בגופו שיהי' נאות לשכיב' ולדעת הרא"ש לפי מה דקי"ל ניהו דטלטול מן הצד מותר היינו כשמטלטל לצורך דבר היתר אבל כשהטלטול הוא לצורך דבר מוקצה אסור וס"ל דנענוע הקש לשכיבה מקרי לצורך הקש דהוי מוקצה ואפי' טלטול מן הצד אסור אלא דנענוע בגופו עדיף מטלטול מן הצד ושרי וא"כ הכא דנענוע האבנים ע"י הגוף יהיה מותר אבל לדעת הר"ן שם אין חילוק בין טלטול בגופו לטלטול בידו אלא דשם כיון דנענעות הקש הוא לצורך שכיבה מיקרי לצורך דבר מותר וא"כ להר"ן כ' מ"א בל' כ"ש הכא דהיא לצורך ישיבה פשיטא דמקרי טלטול מן הצד לצורך דבר המותר דשרי לפי ששם בסי' שי"א ס"ק כ"ד נראה מלשון מ"א דס"ל עיקר סברת הר"ן ע"ש ומ"ש בע"ה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:8
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:41:8](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:41:8)

**לכן נ"ל כו'** ר"ל דודאי מה שפי' מ"א דברי המרדכי דלא כרמ"א אמת אלא שהקשה ע"ד המרדכי גופי' וע"ז כ' לכן נ"ל דלא כמרדכי:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:42:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:42:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:42:1)

**(ס"ק מב) ייחדה כו'** וכמ"ש סעיף כ"א ר"ל דבייחוד לשבת א' לא מהני באבנים הא באבנים לא מהני מחשבה מ"מ אם עשה מעשה מהני:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:43:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:43:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:43:1)

**(ס"ק מג) בייחוד כו'** כמ"ש סי' ש"ג כו' ראיה זו כ' הרב"י בספרו מדאמרינן פורפת על האבן שייחדה לכך אבל לא על המטבע אפי' ייחדה וכ' סתם להתיר על אבן בייחוד ולא כ' דבעינן שייחדה לעולם משמע אפי' ייחוד לשבת א' מהני והיינו באבן עגולה כו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:44:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:44:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:44:1)

**(ס"ק מד) עסי' רנ"ט כו'** ואותן כו' לכאורה רמ"א מקשה דברי הרב"י אהדדי דכאן הביא שני דיעות באבנים אי סגי בייחוד לעולם או בעינן מעשה ולעיל סי' רנ"ט סתם באבנים לצורך הטמנה סגי בייחוד אלא דלפי זה גם המרדכי סותר דברי עצמו דהא י"א שצריך מעשה כו' שהובא פה הם דברי מרדכי עיין בב"י וגם לעיל סי' רנ"ט הם דברי מרדכי לכן הביא מ"א לשון מרדכי שכ' טעם להקל בהטמנה ומזה תראה שאין שום סתירה והטעם דבסי' רנ"ט דמיירי באבנים לצורך הטמנה דלאו בני מיעבד מעשה סגי בייחוד אבל כאן לכסות כו' או לסגור כו' דלענין זה הוי בר מיעבד מעשה לכן י"א דבעי תיקון מעשה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:44:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:44:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:44:2)

וכ"ה בגמ' דף נ' ע"א אמר ר"י מכניס אדם מלא קופתו עפר ועושה בו כל צרכו בשבת ואמרי' לימא דלא כרבנן דרשב"ג בחריות דס"ל דבעינן קשירה ולא מהני ייחוד ואמר רב פפא לעולם רבנן ודוקא בחריות דבר מיעבד ביה מעשה לכן בעינן מעשה אבל עפר דלאו בר מיעבד מעשה בייחוד סגי הרי דלרבנן יש חילוק בין בר מיעבד מעשה או לא אע"ג דקי"ל כרשב"ג בחריות דלא בעינן מעשה מ"מ באבנים דאפי' לדידן בעינן מעשה מ"מ במידי דלאו בר מיעבד מעשה לא בעי מעשה כמו בקופה של עפר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:44:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:44:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:44:3)

**ומיהו אפי' במידי כו'** ר"ל שלא תטעה ג"כ לענין דבעי' ייחוד לעולם יש ג"כ לחלק אם הוא בר מיעבד מעשה כמו הכא דהוי בר מיעבד מעשה לכן בעי' ייחוד לעולם אבל במידי דלאו בר מ"מ סגי בייחוד לשבת א' דליתא אלא אפי' במידי דלאו בר מ"מ בעינן יחוד לעולם ובמידי דאורחי' בכך הוא פלוגתא דרשב"א ור"ן ס"פ במה טומנין אי סגי בייחוד לשבת אחד וכמ"ש בש"ע:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:44:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:44:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:44:4)

**דהא הרשב"א מייתי ראיה כו'** דמהני ייחוד באבן לפצוע אגוזים (דהוא לא ס"ל לחלק בין מידי דאורחי' להכי) מהא דאמרי' מכניס אדם קופתו כו' אע"ג דלא עביד מעשה אלא בייחוד סגי וכ' עוד מיהו בעינן ייחוד לעולם ולא מהני ייחוד לשבת אחד וראיה מאבן שמונח ע"ג חבית המבואר בסי' ש"ט דאפי' החבית נעשה בסיס לדבר איסור דהיינו האבן ואסור לטלטלה ואדרבה נהפוך הוא כיון דהניחו מע"ש מדעת הרי דייחדה לכך א"כ גם האבן גופיה מותר לטלטל אע"כ בעי' ייחוד לעולם ובאבן שע"פ החבית לא ייחדה אלא לשבת זו עכ"ד רשב"א וא"א דרשב"א לא בעי ייחוד לעולם אלא במידי דבר מיעבד מעשה ע"כ הא דהצריך לאבן לפצוע אגוזים ייחוד לעולם (לפי שטתו) ע"כ הוי בר מיעבד מעשה ואיך הביא ראיה מהכניס מלא קופתו כו' דלאו בר מ"מ ודלמא בדבר דבר מיעבד מעשה לא מהני ייחוד כלל אע"כ אין סברא לחלק בין בר מ"מ או לא לענין ייחוד ובזה א"ש גם ראייתו מאבן שעל פי החבית אע"ג דשם הוי בר מ"מ כמבואר פה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:45:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:45:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:45:1)

**(ס"ק מ"ה) דלצורך כו'** והיינו כיון דייחדו כו' ומזה השיגו האחרונים על הט"ז שאוסר לומר לגוי לתלוש ענף מן המכבדת מצד ממ"נ ע"ש וא"צ לשום טעם כיון דלא ייחדה מע"ש הרי הוא מוקצה ואסור בטלטול:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:46:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:46:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:46:1)

**(ס"ק מו) וי"א כו'** צ"ע דהא הר"ן כו' דאהא דתניא דף נ' ע"א יוצאים בפקורין ובצמר מנופץ בזמן שצבען בשמן כו' ואם יצא בהן שעה א' מבע"י אע"פ שלא צבען כו' מותר לצאת בהן והקשה הרא"ש למה הצריכ' הברייתא צביעה דהיינו מעשה הא אפי' במחשבה סגי בחריות והרא"ש לא דייק לשון יוצאים וס"ל כמ"ש התוס' דלאו דוקא יוצאים אלא אפי' טלטול דינא הכי) ותי' הרא"ש דבאמת גם חישב מהני וברייתא דקתני צביעה תיקון מעליא נקט והוא דעה אחד שהביא המחבר דבמחשבה סגי והר"ן כ' בשם רבינו יונה ליישב הא דנקט צובען ולא סגי בחישב וז"ל דמה"ט לא מהני חישב דלא מוכחא מלתא דמייחדו למכתו ומחזי כמוציא בשבת עכ"ל והוא דעת י"א שבש"ע וע"ז קשי' ליה דהא ר"י לא כ' דצריך צביעה ולא מהני מחשבה אלא משום דמוציאו לר"ה אבל לענין טלטול גריד' מודה ר"י דסגי במחשבה והמחבר דמיירי באיסור טלטול דהרי כ' לדעה א' תו לית ביה משום מוקצה ואיך כ' ע"ז וי"א דלא סגי במחשבה הא לענין טלטול גם ר"י מודה דמהני מחשבה ועיין בס' א"ר ותוס' שבת מ"ש ליישב:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:47:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:47:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:47:1)

**(ס"ק מ"ז) וי"א דוקא כו'** לדידהו כו' דתנן טומנין בעורות ומטלטלין אותן דחזיין למזג' עלייהו והקשו הא תנן פ"ק דביצה נותנים עור לפני הדורסים ואמר עולא דוקא נשחטו בי"ט דהתירו סופן משום תחלתן דאי לא שרית ליה ליתן לפני הדורסים יסריח העור וממנע ולא ישחט מפני הפסד עור וממנע משמחת י"ט אבל נשחטה מעי"ט דל"ל התירו סופן מ"ת אסור לטלטל אף ע"ג דחזיין למזג' עלה ותי' רש"י דבמס' שבת מיירי בעור בהמה גסה דחזי למזג' עלה אבל בביצה מיירי בעור בהמה דקה דלא חזי למזג' עלה ור"ת דחה תי' זה ולכך חילק בין לח ובין יבש דבשבת מיירי ביבש וחזי למזג' אבל בביצה מיירי בלחין דל"ח למזג' והן ב' הדעות שהובאו פה דהרב"י הביא דעת ר"ת ולכן כ' עורות יבשים ורמ"א הביא דעת רש"י בשם י"א ולדעת רש"י ע"כ אין חילוק בין לח ליבש דהא מסברא אין לחלק אלא מצד הכרח הקושי' ממסכת ביצה הנ"ל וכיון דלרש"י לק"מ משם דשם מיירי מעור דקה אם כן נשארה סברא חיצונה דאין חילוק בין לח ליבש ועוד ע"כ רש"י לא ס"ל לחלק בין לח ליבש דאל"כ מי דחקו לחלק בין גסה לדקה ת"ל הא במסכת ביצה ע"כ בלח מיירי דהא נשחטה היום וגם נותנה לפני הדורסים:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:49:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:49:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:49:1)

**(ס"ק מט) מותר כו'** נולד שרי כו' דס"ל עצמות וקליפים הוי נולד:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:50:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:50:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:50:1)

**(ס"ק נ) מנער כו'** עסי' ש"ט סעיף ד' דיש בזה מחלוקת הפוסקים במניח מדעת אלא שהיה דעתו שלא להניחו שם כל השבת אי מ"מ מקרי מניח ונעשה בסיס עכ"ל התוס' ר"ב וכ"כ התוס' כו' ר"ל דמדברי התוס' דמס' ביצה הנ"ל מוכח דאפי' לא היה עליו ב"ה אלא שהניחו בשבת מדעת מקרי מניח דאלת"ה אין מקום לקושייתם וה"ה בסיס לד"א הא מעצמות וקליפין מניח על הטבלא ביו"ט בשעת אכילה ולא היו על הטבלא ב"ה אע"כ דס"ל דגם כה"ג מיקרי מניח ועז"כ מ"א דגם תוס' דשבת ס"ל הכי דאיתא שם מטה שלא ייחדה למעות יש עליה מעות אין מטלטלין אותה אין עליה מעות מטלטלין אותה והוא שלא היה עליה ב"ה וכ' התוס' הא דקתני יש עליה מעות א"מ אותה באיזה זמן הונח עליה המעות ע"כ ל"ל דהונח עליה מע"ש דא"כ אפילו אין עליה מעות א"מ דקתני סיפא משום מגו דאתקצאי לב"ה כו' אע"כ דהונח עליה בשבת והיכי דמי דל"ל שהניחו במזיד ומדעת דזה דוחק לאוקמי ברשיעי ואי בשכח הא קי"ל בשכח מנער האיסור ומותר לטלטל הדבר שהונח עליו האיסור ואיך סתם יש עליה מעות אסור לטלטלה הא אחר הניעור מותר לטלטל ותי' דמיירי במניחו שם גוי בשבת לדעת ישראל ע"ש ואכתי קשה כיון שלא היה עליו ב"ה והגוי הניחו בשבת אם איתא דכה"ג דין שוכח י"ל הדרא קושית תוס' לדוכתיה איך אמר אסור לטלטלה הא מותר ע"י ניעור אע"כ ס"ל דכה"ג מקרי מניח:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:50:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:50:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:50:2)

**ומ"מ אף התוס' מודו כו'** וכ"ה להדיא בגמרא דהא קתני סיפא אין עליה מעות מותר לטלטלה והוא שלא היה עליה ב"ה משמע אבל אם לא היה עליה ב"ה אע"ג שהיה עליה בשבת דומיא דרישא מותר לטלטלה כיון דעתה אין עליה מעות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:51:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:51:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:51:1)

**(ס"ק נא) שהם בטלים כו'** ולא הוי עליה תורת כלי עיין לעיל סעיף ה ובמ"א ס"ק ס"א:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:51:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:51:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:51:2)

**ומשמע מזה דמותר להניח כו'** ר"ל דלא תימא דלא הותר כאן אלא כשהפת מונח כבר שם אבל כשמניח עתה הפת לשם כדי להתיר טלטול אסור אע"ג דבמת גם כה"ג מותר דהיינו להניח ככר או תינוק על המת כדי להתיר לטלטל המת ולכן כתב דזה ליתא דע"כ גם כאן מותר להניח כו' דומיא דמת דאל"כ מאי קשיא ליה ממ"ש לא אמרו ככר ותינוק אלא למת לימא דבהא עדיפא במת דמותר להניח שם לכתחלה ככר או תינוק להתיר טלטול משא"כ הכא וכמ"ש הרא"ש בפסקיו כאשר הביאו מ"א אח"ז אע"כ דגם כאן מותר להניח כו' לדעת הרא"ש בתשובה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:51:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:51:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:51:3)

**כשמטלטל האיסור כו'** ר"ל כמו במת שמטלטל המת ע"י ככר או תינוק שמונח על המת:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:51:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:51:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:51:4)

ודברי הרב"י צ"ע בתשובת הרא"ש וכ' בס' ת"ש וז"ל אחר שהביא דברי רמב"ן והר"ן כ' על דבריהם וז"ל ואנכי לא ידעתי איך יתישב לפ"ד הא דאית' בסי' ש"ט סעיף ג' וסעיף ד' והוא ש"ס ערוך ע"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:51:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:51:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:51:5)

ואפשר דמ"ש מ"א ע"ז ודברי הרב"י צ"ע הוא ט"ס וצ"ל ודבריהם צ"ע וכוון למה שכתבתי עכ"ל ס' תוספת שבת ולפענ"ד יש לחלק דוקא הכא דמטלטל דבר מה שהוא מותר לגמרי משא"כ בסי' ש"ט לא מיבעי היכי דמונח עליו דבר איסור גרידא דהוי ההיתר בסיס לד"א א"כ אפי' מטלטל ההיתר הרי מטלטל איסור דהא נעשה בסיס גם היא אסור וגם אי מונח עליו איסור והיתר דצריך ניעור ולא הותר הטלטול ג"כ הוא מה"ט דלאו בהיתר מטלטל דהא נעשה בסיס גם לאיסור משא"כ הכא דלא נעשה בסיס לאיסור כלל אולם בשוכח עליו איסור דגם כן קיי"ל דצריך ניעור ולא הותר הטלטול אע"ג דלא נעשה בסיס צ"ל מ"מ כיון דהונח בכוונה עליו האיסור בחול אע"ג דמה שמונח עליו בשבת הוא מחמת שכחה ומה"ט לא נקרא בסיס מכל מקום לענין לטלטלו להדיא עם האיסור שעליו גרע ולא הותר ומ"ש בס' ת"ש שט"ס הוא מ"ש מ"א ודברי הרב ב"י כו' לענ"ד אינו ט"ס אלא דקשיא למ"א דהרב"י הביא תשובת הרא"ש דמתיר לטלטל הטבלא עם הקליפין וסמ"ג אוסר אלא צריך לנער וכ' הרב"י די"ל דלא פליגי דהרא"ש מיירי שיש פת על השלחן וסמ"ג מיירי דליכא פת על השלחן ולפ"ד מ"א גם הרא"ש בתשובה ע"כ מיירי דעדיין ליכא עליו פת ואפ"ה מותר ע"י שיניח עכשיו פת עליו וגם סמ"ג שכ' דאין להתיר טלטול השלחן עם הקליפין וצריך לנער משמע קצת דחולק דניהו דמיירי דעכשיו אין עליו פת מ"מ למה הוצרך דוקא לנער הא אפשר שיניח עכשיו פת עליו משמע דסבירא ליה כהרא"ש בפסקיו דאוסר כה"ג:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:54:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:54:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:54:1)

**(ס"ק נ"ד) מע"ש כו'** בד"מ כ' כו' כוונתו ליישב לשון לפ"ז שכתב רמ"א וגם שלא תטעה במ"ש רמ"א שנתפרקו מע"ש דדוקא נתפרקו מע"ש אבל נתפרקו בשבת לא דגרע כדחזינן בנבלה שנתנבל' מע"ש דמותרת לכ"ע ובנתנבלה בשבת פליגי ר"י ור"ש ולזה הביא דברי ד"מ ויתיישב הלשון לפ"ז וגם תראה דהאי דיוקא דנתפרקו מע"ש ליתא דהרב"י הביא לשון הר"ן שכתב וז"ל וכי קשרי ר"ש לטלטילי כו' אע"פ שנתפרקו העצמות מהבשר והקליפות מהפירות בשבת אבל אם נתפרקו מע"ש אפי' ר"ש מודה עכ"ל הר"ן וכתב ע"ז הרב"י ואיני יודע מה בין זה לנבלה שנתנבלה מע"ש דאפי' לר"י שרי ועוד מדכתב אע"פ שנתפרקו העצמות כו' בשבת משמע דכ"ש אם נתפרקו מע"ש דשרי וכלפי לייא הוא (ר"ל דהא הר"ן מסיים אבל נתפרקו מע"ש אפי' ר"ש מודה) עכ"ל וע"ז תי' בד"מ דמ"ש הר"ן אפי' נתפרקו בשבת לא קאי לשון אפי' על מה שנתפרקו בשבת דאדרבה נתפרק בשבת עדיף אלא אפי' קאי על הפירוק גופי' וה"ק לא מיבעיא כשלא נתפרקו מהבשר דמטלטלים העצמות אגב הבשר אלא אפי' נתפרקו מותר לטלטל העצמות בפני עצמן ועל מ"ש דוקא בשבת אבל מע"ש אפי' ר"ש מודה דאסור ה"ט דמיירי שאין לו כלבים וס"ל להר"ן אע"ג דכלבים מצויין לא מהני אלא בעינן דוקא שיהיה לו כלבים וכיון דאין לו כלבים ולא חזי' למידי אפי' ר"ש מודה דאסור (והאי דנבלה מיירי להר"ן די"ל כלבים) אבל כשנתפרקו בשבת אע"ג שאין לו כלבים מ"מ שרי לר"ש כיון דעכ"פ בכניסת שבת לא היו מוקצים דהיו ראוים לטלטל אגב הבשר וניהו דהשתא נתפרקו מ"מ כיון דעכ"פ חזיין לכלבים אע"ג שאין לו כלבים מותרים לטלטל לר"ש ולכן א"ש לפ"ז שכתב רמ"א ור"ל לפי מה שפסק הרב"י לכלבי' מצוי' סגי אפי' אין לו כלבים ולכן אפי' נתפרקו מע"ש מותרים ובנתפרקו בשבת פשיטא דמותרים דבזה גם הר"ן מודה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:56:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:56:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:56:1)

(ס"ק נו) דחזי כו' בימין דרכיך כגון בשר עוף:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:56:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:56:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:56:2)

**לכלבים נמי לא קאי.** ר"ל דאין דעתו להשליכו לכלבים כיון דבמוצאי שבת יהיה ראוי לעצמו:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:56:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:56:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:56:3)

דלא כהב"ח שכתב דמה"ט מותר כיון דהוי מוכן לאדם הוי מוכן לכלבים ולכן אפי' בשר שור דקשה מותר לטלטל משא"כ דג טפל דאפי' לכלבים לא חזי ומהפוסקים הנ"ל מבואר להיפך דאדרבה מאי דחזי לאדם למוצאי שבת לא מקרי ראוי לכלבים דדעתו לאכלו בעצמו במוצאי שבת שרי בטלטול ר"ל אע"ג דשחיטת נכרי נבלה מ"מ מותר לדידן דקי"ל כר"ש בנבילה דמה לי נתנבלה ע"י חולי או ע"י שחיטה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:56:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:56:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:56:4)

**וכ"מ כו'** גבי טריפה. ר"ל דהש"ס הוכיח דלוי סבר במוקצה כר"י דהיה דרכו אם הביאו לפניו בי"ט להורות בה אם היא טריפה לא היה מורה אלא כשהי' סמוך לאשפה דשמא יהי' טרפה דלאו חזי לטלטולי דאפי' לבהמה לא חזי ולכן יניחנו שם באשפה משמע דאם הוי ס"ל כר"ש הוי שרי לטלטל הטרפה וה"ה נתנבלה ע"י שחיטת גוי אולם לא ידעתי מאי צריך לראיה ומה הפרש בסברא בין נתנבלה מחמת עצמה מחמת חולי או נתנבלה ע"י שחיטת גוי והש"ג אפשר משום דס"ל בביצה פ' אין צדין כמ"ד בבריאה שנתנבלה מודה ר"ש דאסור ולא פליגי אלא בחולה קצת לכן ס"ד דנתנבלה ע"י שחיטת גוי הוי כמו בריאה שנתנבלה אבל לדידן קי"ל בשבת בסי' שכ"ד סעיף ז' דאפי' היתה בריאה מותרת (ועסי' תקי"ח לענין י"ט) לא ידעתי מאי צריך לראי' להתיר בטלטול בהמה ששחטה גוי:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:57:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:57:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:57:1)

**(ס"ק נז) מטלטלין כו'** ורש"ל בתשובה סי' מז. עמ"ש סעיף ד' לענין תפילין:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:57:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:57:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:57:2)

וע"ק דבבהמה לשתרי דהא כתב לעיל סי' ש"ה ס"ק ו' דכל דבר שאינו משא ולית ביה רק איסור דרבנן מותר לכתחל' וכיון דלדעת מהרש"ל דהוי תכשיט וליכא רק איסור דרבנן ה"ל להתיר בבהמ' ובאמת מבואר לעיל סי' ש"ה סעיף י"ז בהג"ה דבהמה אינה יוצאה בקמיע שאינה מומחה א"ו כמ"ש מ"א דלאו תכשיט ופטור מטעם שמא מרפאת. וניהו דחיובא ליכא מ"מ הוי ספק איסור תורה ולכן אסור בבהמה. ואין בהם חותם ע"ל סי' שי"א סעיף ט':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:58:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:58:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:58:1)

**(ס"ק נח) שיושבים פי' שדרים.** ר"ל דיושבים לאו דוקא אלא שיש לו שם דריסת רגל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:59:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:59:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:59:1)

**(ס"ק נט) אסור כו'** ועוד דלגרסתינו כו' בדף קכא ע"ב הגרסא דצואת אדם אפי' מונחת במקום שאין דר מ"מ מותר לטלטלה דחזיא לכלבים אלא בצואת תרנגולים דל"ח לכלבים והתירו משום דהוי גרף של רעי אינו מותר אלא כשמניח במקום דירה אם לא שירא מפני התינוק כמ"ש בש"ע אבל בש"ע העתיק לפי גרסת הרי"ף דאין חילוק בין צואת אדם ובין צואת תרנגולים ושניהם אינם ראוים לכלבים והיתר טלטול לדידהו משום גרף של רעי עיין בהרב"י שינוי הגרסאות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:60:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:60:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:60:1)

**(ס"ק ס) אסור להחזירו דמאיס כו'** עס"ס רע"ט שכ' אע"ג דנר של חרס שהודלק בו פעם א' בחול אע"ג שלא הדליקו בה בשבת אע"ג דהוי מוקצה מחמת מיאוס מ"מ מותר לטלטלה כיון דאיכא תורת כלי עליו וראוי לכסות בו כלי והכא דאיכא ג"כ תורת כלי עליו צ"ל דמאיס כ"כ דאינו ראוי לכסות ב"כ:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:61:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:61:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:61:1)

**(ס"ק ס"א) לתוכן כו'** ועיין שם שנדחק דהתירו סופן משום תחלתן דאי לא נתיר לו החזרה יהי' ירא לפנות עליו כי ירא כיון שאסור להחזיר' שמא יגנבו משם וגדול כבוד הבריות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:61:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:61:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:61:2)

**ונ"ל דלק"מ דכלי שרי כמש"ל ס"ה ועמ"ש ט"ז שם דאין לסמוך על האי דסעיף ה'.** ובסי' שי"א ס"ק ה' הקשה ט"ז האי דסעיף ה' דמתיר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור ע"י ככר ותינוק כיון דעכ"פ שם כלי עליו ולא אמרו דלא הותר ע"י ככר ותינוק כ"א במת היינו בענין שהוא דומה למת שהוא מוקצה מחמת גופו כאבנים ודומיהן אבל מה שתורת כלי עליו אע"ג שמלאכתו לאיסור מותר ע"י כו"ת והקשה לפ"ז הא דכ' הרב"י בסי' רע"ט סעיף ד' לטלטל נר ע"י שנותנים עליו לחם בשבת אסור והיינו מה"ט דלא הותר ע"י כו"ת אלא במת והא נר תורת כלי עליה ואפ"ה לא הותר ע"י כו"ת ולכן דחה גם שם האי דסעיף ה' דהכא ומ"מ כדי ליישב פסקי הרב"י דלא יסתרו זא"ז כ' דצ"ל דוקא בסעיף ה' ניהו דהוה מלאכתו לאיסור מ"מ לצורך גופו ומקומו מותר לטלטלו ונשאר עדיין עליו שם כלי לכן הותר ע"י כו"ת משא"כ בסי' רע"ט במנורה שהודלקה בשבת כיון דאפי' לצורך גופו ומקומו אסור לטלטלה ובטל שם כלי מיניה והוי כמו אבן ודומה למת ולכן לא הותר ע"י כו"ת עכת"ד ולפ"ז מ"א בס"ק זה שהחזיק להלכה האי דסעיף ה' דהיכי דאיכא תורת כלי עליו מותר ע"י כו"ת וע"כ צ"ל לישב האי דסי' רע"ט כמ"ש הט"ז כנ"ל כיון דאפי' לצורך גופו ומקומו אסור לטלטל בטל תורת כלי ממנו ולפ"ז השיג בספר ת"ש ע"ד מ"א הנ"ל כיון דגרף של רעי הוי כמוקצה מחמת גופו ודמי למנורה ל"מ כו"ת ולענ"ד אינו דומה למנורה דאסורה לטלטל בין לצורך גופו בין לצורך מקומו לכן בטל תורת כלי ממנו אבל בגרף הא לצורך גופו מותר לטלטלו דהיינו לפנות עליו אפי' הוא מלא יוכל להוציא הרעי ולפנות עליו א"כ לא בטל תורת כלי ממנו ולכן הותר ע"י כו"ת:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:62:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:62:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:62:1)

**(ס"ק סב) כדי כו'** והא אמרי' בגמ' בביצה דף ך"א ע"ב משום שיורי כוסות ופרש"י של יין ששרה הגוי בהן פתו ומטלטלין השמש כדי להצניע הכוס והשיורי' מוקצים דאין ראוים לכלום דאסורים בהנאה משום יין נסך) דפריך הש"ס ולהוי כגרף של רעי דמותר לטלטל ומשני וכי עושים גרף של רעי לכתחלה והלא שם לא נתכוין כדי להוציאן ואפ"ה אסור:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:62:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:62:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:62:2)

מיהו בהא לא קיי"ל הכי כדלקמן ריש סי' שכ"ה וע"ש הטעם:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:64:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:64:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:64:1)

**(ס"ק סד) ולקבוע כו'** כגון מטתו כו' אבל ישיבה בעלמא ל"מ כמ"ש הרב"י דאמרי' ליה צא מכאן כיון דאין טרחא ביציאתו:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:66:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:66:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:66:1)

**(ס"ק סו) אסור כו'** ואם היה עליו בה"ש אפי' אין עליו עכשיו אסור כצ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:67:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:67:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:67:1)

**(ס"ק סז) בחצר כו'** דגבי בהמה ל"א חי כו' דבאדם לכ"ע חי נושא א"ע אבל בבהמה פליגי ר' נתן ורבנן דצ"ד ע"א וקי"ל כרבנן דבבהמה ל"א חי נושא א"ע והטעם אמרו שם דמשרבטא נפשה ופירש"י משמטת עצמה כלפי מטה ומכבד' את עצמה להשמיט מיד הנושא':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:69:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:69:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:69:1)

**(ס"ק סט) מפני כו'** דמותר למשוך הצמר ר"ל כשרוצ' לשחוט בי"ט מותר למשוך הצמר אילך ואילך כדי לעשות מקום לשחיטה ול"ח שמא יתלוש מן הצמר ע"כ דאפי' יתלוש ל"ל בה דהוי דבר שאינו מתכוין ומה לי הצמר ומה לי נוצות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:70:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:70:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:70:1)

**(ס"ק ע) אפי' כו'** וע"ס רע"ח דפליגי הרמב"ם והטור אי חייב על מלאכ' שאצ"ל אי לא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:71:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:71:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:71:1)

**(ס"ק עא) שלא כו'** משמע דס"ל כו' אפי' בכרמלית אסור ר"ל דלא תימ' הטעם דאסור לגוררו משום דגזרינן גרירה אטו נושא אי נתיר הגרירה תנשאו להדיא ולפ"ז בכרמלית דאפי' נושאו ליכא רק איסור דרבנן הגרירה תהיה מותרת דהוי גזרה לגזרה דהא בעירובין דף צ"ט ע"א תנן ולא יעמוד אדם ברה"י וישתה בר"ה (שמא ימשיך הכלי אצלו) ואיבעיא להו כרמלית מאי ואמר אביי היא היא דאסור לעמוד בכרמלית וישתה בר"ה רבא אמר הוא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזיר' וקי"ל כרבא וכן הוא לקמן סי' ש"ן וכ"ה הפלוגתא בשבת דף י"א וא"כ גם הגריר' תהיה מותרת בכרמלית לדידן דקי"ל כרבא אבל השתא דהגרירה גופה הוי כנושאו ואסורה מצד עצמו לא משום גזירה א"כ גם בכרמלית אסור:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:71:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:71:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:71:2)

עס"ס שמ"ח ר"ל לפי מ"ש מ"א שם ליישב קושית הרב"י דאע"ג דקי"ל כרבא מ"מ אין לדמות גזירות דרבנן ולפעמים גזרו גזירה לגזירה א"כ ה"ה הכא אפי' תימא דהגרירה אינה אסור' אלא משום גזירה מ"מ י"ל דגם בכרמלית אסור וכ"כ התוס' דף צ"ד שהקשו למאי דמסיק דבאדם אפי' לרבנן חי נושא את עצמו א"כ הא דאמרי' ר"פ נוטל אמר רבא המוציא תינוק חי וכיס תלוי בצוארו חייב משום כיס ואמרו דמה"ט לא מחייב גם משום תינוק משום דס"ל כר' נתן דחי נושא א"ע הא באדם אפי' רבנן מודו ותי' דתינוק דין בהמ' יש לו וע"ז הקשה האמרי' האשה מדדה את בנה ול"ח שמא תגביהנו דאפי' תגביהנו חי נושא את עצמו וליכא איסור תורה לכ"ע והא קטן דינו כבהמה ולרבנן לא אמרי' חי נא"ע והניח הדבר בקושי' משמע דס"ל לדינא כמ"ש תחלה דקטן דינו כבהמ'. אלא שהקשה מהאי דהאשה מדדה א"ב לפרש"י שהביא התוס' שכ' הטעם כנ"ל דאפי' אי תגביהנו ליכא איסור תורה דחי נא"ע והניח הדבר בקושיא לפרש"י אבל התוס' י"ל כמ"ש מ"א בשם המאור דמשום צערא דתינוק התירו. ובס' ת"ש כ' שנעלם מן מ"א הגהת מהרש"ל שסיימו התוס' ושמא האי דנוטל מיירי בתינוק בן יומו עכ"ל ור"ל דוקא תינוק כהאי הוי כבהמה וכ' בספ' ת"ש דבזה מיושב קושית ס' א"ר על התוס' ר"פ ר"א דמילה שהקשו למה התיר ר"א להביא האזמל דרך ר"ה אצל התינוק הו"ל להביא התינוק אל האזמל דליכא איסור תורה דחי נא"ע לכ"ע ולפ"ד התוס' דף צ"ד הנ"ל מאי קשיא דלמא ר"א כרבנן דר"נ ס"ל וקטן דינו כבהמה. ולהגהת מהרש"ל א"ש דדוקא קטן בן יומו דינו כבהמ' אלא שנדחק שם לחלק בין קטן בן יומו א' לקטן בן ח' ימים ע"ש ובחדושי רשב"א ר"פ ר"א דמילה דחה תירץ התוס' שם וכתב לתרץ קושית התוס' דמה"ט לא יביא התינוק אל האזמל דקטן דינו כבהמה ול"א חי נא"ע:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:71:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:71:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:71:3)

**המוציא תינוק כו'** חייב על הכיס אפי' במקום דאינו חייב על התינוק דאמרינן ביה חי נא"ע מ"מ חייב משום כיס ולא אמרינן דבטל הכיס לגבי תינוק דלא מבטל ליה והוא מימרא דרבא הנ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:71:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:71:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:71:4)

**אבל גדול כו'** פטור דעל הגדול פטור דחי נושא א"ע והמלבושים בטלים לגבי הגדול:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:72:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:72:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:72:1)

**(ס"ק ע"ב) בכדור כו'** ועיין סעיף כ"א. דכדור יש לו דין אבן דמבואר סעיף כ"א דלא מהני מחשבה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:73:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:73:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:73:1)

**(ס"ק עג) וי"מ.** והש"ך כתב דהתוס' כו' דהי"מ הם התוס' פ"ק דביצה דף י"ב שכתבו לחלוק על ר"ח שכתב הא דמתירים בי"ט משום מתוך היינו דוקא בדאיכא צורך קצת וכ' ר"ח דצורך קצת לא מיקרי אלא לצורך מצוה כדתנן מוציאים הקטן למוהלו ולולב וס"ת דכל הני מילי דמצוה נינהו וע"ז חולקים התוס' דאפי' לצורך טיול מיקרי צורך קצת ואייתי ראיה וז"ל דהא אשכחו נמי דמשחקין בכדור בי"ט בר"ה אע"ג דליכא אלא טיול עכ"ל התו' הרי דהתוס' לא התירו שחוק הכדור אלא דהשחוק דהוי טיול מיקרי צורך קצת ואמרינן מתוך. והבין הש"ך דגם היתר הטלטול הוא משום מתוך ולכן אוסר בשבת וע"ז חולק מ"א דהתוס' לא הצריכו לומר דהשחוק מיקרי צורך קצת והותר ע"י מתוך אלא לעני' הוצאה דהרי כתבו דמשחקים בכדור בי"ט בר"ה ובר"ה באמת אסור בשבת אבל ברה"י דליכא איסור הוצאה אלא טלטיל בזה יותר יש להתיר בשבת מבי"ט דהא בי"ט מוקצה אסור ובשבת מותר (וביש"ש) כו' דמדינא אסור כו' שכ' דאין זה טיול אלא שיחת הילדים שלא הגיע לכלל דעת וקלות ראש והתוס' ורי"ו לא כתבו אלא ליישב המנהג עכ"ל ור"ל דהעולם טועים וחושבים השחוק לטיול וצורך קצת אף שאין האמת כן מ"מ א"ש ראיית התוס' דאפי' אינו צורך מצוה מיקרי צורך קצת אלא דהעולם עושים בשחוק שהוא לפי דעתם טיול:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:74:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:74:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:74:1)

**(ס"ק עד) בגד כו'** כי אם לצורך גופו כו' ככלי שמלאכתו לאיסור כמו שכ' בסעיף ג':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:74:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:74:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:74:2)

**דחזי למידי דהיינו לעשות אהל.** וצ"ל שהוא בענין דליכא משום עשיית אהל בשבת וע' לקמן סי' שטו:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:75:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:75:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:75:1)

(ס"ק עה) מכבדות ולמאן דאמר אסור לכבד כו' לקמן סי' שלז סעיף ב':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:76:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:76:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:76:1)

**(ס"ק עו) האצטרלוב כי' ול"נ שמא כו'** דההסתכלות ודאי שרי דמה לי ללמוד מספרי חכמה או לומד ע"י האצטרולב ולכן כ' דלדעת הרמב"ם יש להסתפק דהרמב"ם ס"ל לעיל סס"י ש"ז סעיף יז דאסור ללמוד בשבת בספרי החכמה וכ"ש לדידן דאסור להביט באצטרולב וא"כ אפשר לדידיה גם הטלטול אסור:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:78:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:78:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:78:1)

**(ס"ק עח) יש להסתפק דדמי למדידת הזמן כו'** ובתשוב' פנים מאירות חלק שני התיר לטלטל ולשאת כלי השעות שקורין אוהר (וגם נוטה להתיר להמשיך השלשלת בשבת כדי שתלך) וגם כ' שהגאון מהרש"ך כ' תשובה ארוכ' ע"ז להתיר אבל לא ידעתי סברא לחלק בינו ובין כלי המורה על השעות דנסתפק בש"ע כי טעם האיסור שייך בזה כמו בזה מ"מ פוק חזי מאי ע"ד שכל הגדולים וחכמי ישראל עושים מעשה להתיר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:79:1)

**(ס"ק עט) אין מטלטלים שכבר הוקצה כו'** ואייתי הר"ן מדברי ר' רומונס דף מז הובא בט"ז ע"ש וכ' עוד הר"ן וכן אמרי' מפני כו' ר"ל בדף מו ע"ב פריך הש"ס אהא דתנן מפירים נדרים בשבת מאי מהני הפרה נימא דהאש' כבר הקצה הככר שנדרה ממנה מדעתה דסברה מי יימר דמזדקק בעל להפר ואפי' אחר ההפרה ה"ה מוקצה וס"ל להר"ן למה יקרא מוקצ' הואיל ואסור לה ע"י נדרה מ"מ לכל העולם ה"ה מותר ואינו מוקצ' אפי' לגבי דידה אע"כ דמיירי שנדרה מככר שלה וכיון דהיא בעלת הככר ואסור לה הוי מוקצ' לכל העולם:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:79:2)

**כ' הש"ג כו'** והתוס' דף מו כו' כ' וז"ל ואע"ג דפירות שנדרה מהן אינן מוקצין לענין טלטול דהא חזי לשאר ב"א מ"מ איכא למימר מגו דאתקצאי ב"ה מאכילתן אתקצאי לכולי יומא א"נ בפירות שלה ואסרתן לכל אדם עכ"ל והביא מ"א סס"ק זה דבריהם:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:79:3)

**ובתוס' פ' מפנין כו'** אהא דאמרי' התם תרומה ביד ישראל מותר לטלטל דחזי' לכהן והקשו התוס' האמרי' בגדי עניים דהיינו מטלניות שיש בהן ג' אצבעות על ג' אצבעות משא"כ בעשיר אינו חשוב אא"כ הוא ג' טפחים על ג' טפחים ולכן אמרי' מטלניות שיש בהן ג' אצבעות על ג"א דוקא לעניים מותר לטלטל ולא עשירים כיון דלא חשיב גבייהו א"כ תרומה ביד ישראל ניהו דמותר לכהן מ"מ כיון דלא חזי לישראל יהיה אסור בטלטול לישראל וע"ז תי' דהיכי שהדבר ראוי לכ"ע כו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:79:4)

**אפ"ה שרי לעניים כו'** והבין הש"ג דכוונתו דמטלניות שי"ב ג' אצבעות כו' שבבית עשירים ניהו דלבע"ה העשיר אסור לטלטלן מ"מ העני מותר לטלטלן וע"ז חולק מ"א דכוונות התוס' במ"ש דמותרים לעניים לטלטל היינו אם הבע"ה הוא עני ואז אפי' לעשירים שבבית העני מותר לטלטלן דהכל הולך אחר בע"ה אבל אם בע"ה עשיר גם לעניים אסור לטלטל כמ"ש הר"ן והכריח הדבר מר' רומנוס כנ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:79:5)

**רק בזה פליגי כו'** דלהר"ן אפי' מוקצה מחמת איסור לבעלים אסור לכל העולם דהא אייתי ראיה מהפרת נדרים הנ"ל שהוא מוקצ' מחמת איסור והתוס' דף מ"ו כתבו באמת בהאי דנדר דאינו מוקצ' לכל ואפילו לדידה שרי הטלטול:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:6
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:6](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:79:6)

וכ"מ לקמן סי' שכ"ה גוי שהביא דורון בשבת מחוץ לתחום ניהו דלמי שהובא בשבילו אסור מ"מ כיון דמותרים לאחרים שלא הביא בשבילן מ"מ מותר בטלטול לכ"א ואפי' למי שהובא בשבילו:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:7
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 308:79:7](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/308:79:7)

**ע' סי' ש"י.** במ"א סק"ב בשם הכלבו: