## Machatzit HaShekel on Orach Chayim Siman 329

###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:1:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:1:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/329:1:1)

**(ס"ק א) ויבא כו'** דהוי מלאכה שאצ"ל ולדעת הטור אין בו רק איסור דרבנן:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:1:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:1:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/329:1:2)

כמ"ש סי' ש"ח סמ"א:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:1:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:1:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/329:1:3)

דחולה או קטן לא אמרי' חי נושא את עצמו ולכן הוי איסור דאורייתא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:1:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:1:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/329:1:4)

**ועסי' שכ"ה במ"א ס"ק ו' שכ' דבזה"ז ל"ל ר"ה.** ועיקר דין זה מבואר לקמן בש"ע סי' שמ"ה סעיף ז' דכל שאין ס' רבוא בוקעים בו דומיא דדגלי מדבר לא הוי ר"ה ואם כן בין באיסור כיבוי אי יש בו איסור תורה תליא במחלוקת הטור ורמב"ם. ובין באיסור הוצאה תליא במחלוקת הפוסקים אי יש בזה"ז דין ר"ה ואעפ"כ משמע בס' ת"ש דעדיף לכבות מלהוציא דרך ר"ה דידן ע"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:2:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:2:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/329:2:1)

**(ס"ק ב) ופי' כו'** ועיין באה"ע כו' כיון דבכל יום ויום פורשים כו' ורמ"א שם הביא י"א דמחללים עליו את השבת דל"א שבכל יום ויום פורשים כלם ולכן הקשה בספר ת"ש דהא בפ"נ הולכים להקל ה"ל למ"א להביא דעת רמ"א:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:2:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:2:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/329:2:2)

**מ"ש בש"ע סעיף ג' מי שנפלה כו'** ספק הוא שם כו' כתב בס' ת"ש וז"ל כ' הע"ש היינו שמא כבר לקחו אותו משם אבל אם הוא ספק אם מתחלה נפל עליו המפולת או לא אין מפקחים עכ"ל וצ"ל דטעמו הוא משום דמוקמינן ליה אחזקתיה ואין זה מוכרח דהא קי"ל דרוב' עדיף מחזק' כדאי' ר"פ האשה בתרא. וכיון דבפ"נ לא אזלינן בתר רוב' כ"ש דלא אזלינן בתר חזקה ובאמת דגם הוא ז"ל מסיק דצ"ע לדינא עכ"ל ס' ת"ש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:2:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:2:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/329:2:3)

ולענ"ד ספק של הע"ש הוא מצד אחר דניהו דחזי' דבפ"נ הולכים להקל אפי' נגד הרוב וא"כ כ"ש נגד חזקה אבל בצירוף שניהם יחד דהיינו רוב וחזקה אפשר דאין הולכים נגדן להקל בפ"נ ולפי מ"ש הרשב"א בתשובה סי' ת"א הביאו ש"ך בקיצור בי"ד סי' קי"ד בכללי ס"ס סעיף כ"ז והפר"ח שם הביא באריכות דהטעם דאזלי בס"ס להקל דע"י ספק ראשון הוה מחצה על מחצה. וכשניתוסף ספק השני נתרבה צד ההיתר והוי ההיתר רוב והאיסור מועט וכתב דאפשר עדיף מרובה ע"ש וא"כ כשיש ספק אי נפלה עליו המפולת דאיכא חזקה והכא איכא גם ס"ס ה"ל רובא וחזקה אולי כה"ג לא אזלינן להקל בפ"נ אך לפ"ז יצא לנו היכי דליכא ס"ס רק ספק אי נפלה עליו מפולת מודה הע"ש דמפקחים עליו וצ"ע לדינא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:4:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 329:4:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/329:4:1)

**(ס"ק ד) שנפלה כו'** בענין שמותר להרגו. ר"ל לאפוקי אב החותר את בית בנו דאסור לבן להרוג את אביו. דהטעם דהבא במחתרת שמותר להרוג דהוי רודף דאדם יודע דאין אדם רואה שנוטלים ממונו ושותק וע"כ היה דעת החותר אם יעמוד בעל הבית נגדו יהרגנו ולכן אמרה התורה הבא להורגך הורגהו. וכיון דסתם אב מרחם על בנו ובודאי לא היה דעת האב להרוג את בנו אם לא יניחנו ליטול הממון ולכן אסור להרוג האב. אבל באחר אפי' בן החותר את בית אביו מותר להרגו ולכן אם בשעת חתירה נפל עליו גל אין מפקחי' עליו. ועל גוסס כתבו התו' במסכת נדה דף מ"ד ע"ב דמפקחים וכ"כ בתשובת ש"י ח"א דלא כתשו' בית יעקב כ"כ בס' ת"ש אם לא שכבר היה גוסס ג' ימים דאז ודאי כבר מת עוד כתב בשם תשו' חו"י דשבוי שצוה לו אדונו לבשל לו בשבת או כדומה אפילו לא גזים כלל אם מתחנן לו ולא ישמע לקול תחנוניו מותר לעשותו דמידי ספק נפשות לא נפקא דשבוי כלהו איתנהו ביה: