## Machatzit HaShekel on Orach Chayim Siman 362

###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:1:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:1:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:1:1)

**(ס"ק א) לשמור השדות.** אין עשוי לדור בה יומם ולילה דאי דר בה יומם ולילה אסיק מ"א לעיל בסי' שנ"א ס"ק ד' דבין להתוספות ובין להג"א מיקרי מוקף לדירה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:2:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:2:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:2:1)

**(ס"ק ב) ועיקרן כו'** וצ"ל דבמקום שגבוהים יו"ד צ"ל רחבים ד' זה קאי אהא דאם אין גבוהים יו"ד במקום שמחוברים כו' שעשויה כקשת:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:2:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:2:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:2:2)

ה"ל כרמלית ר"ל דכל אותו גובה שאין ברחבו ארבע הוא כמאן דליתא א"כ נשאר גבוה פחות מעשר' והוא רחב ארבע וזה יש לו דין כרמלית:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:3:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:3:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:3:1)

**(ס"ק ג) שאינו כ" לכן אם רוב הדופן מן הקש כו'** וכ"מ בתוס' דעירובין דף ט"ו ע"א ס"ד דמחיצ' העומדת מאליה לא שמיה מחיצ' והקשה הש"ס מדתנן בסוכה דף כ"ד ע"ב העושה סוכה בין האילנות והאילנות הם דפנותיה כשרה ומשני דמיירי שנטע האילנות מתחל' לשם מחיצ' ולא הויין עומדים מאליהם. והקשו התוס' בסכה ובעירובין הא בסכה הקש' הש"ס אהאי מתני' הא הויין מחיצות שאין יכולים לעמוד ברוח מצויה דלא הוי מחיצ' ומשני בקשין והנופים מילא בקש דאין הרוח מנידן וכיון דהוא מילא בקש תו לא הוי עומדת מאיליה וא"כ מאי מקש' הש"ס בעירובין כנ"ל ותירץ התוספות לחד תירוצא דהש"ס הוי סבירא ליה דמתני' איירי בכל גווני בין רוב המחיצ' מן האילן ובין רוב המחיצ' מן הקש ובוודאי אם רוב המחיצ' מן הקש הוי אתי שפיר דל"מ מחיצ' העומדת מאיליה אלא דהש"ס בעירובין פריך מהאי דרוב מחיצ' מן האילן דנקרא עומדת מאיליה עכת"ד:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:3:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:3:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:3:2)

הרי מבואר מדברי התוס' דאם רוב מן הקש תו לא בעי' דנטעה מתחל' והו"ל כאלו נטעו מתחל' לכך ולא אמרינן דהנופים בטלים לגבי עיקר האילן אם כן ה"ה הכא אם מילא בקש לשם דיר' ה"ל כאלו נטע כל האילן לשם דיר' ומ"מ בעי' דוקא רוב מן הקש אבל מחצה על מחצה לא סגי כיון דפרוץ כעומד מותר אם כן אפילו לא מילא בקש הי' עליו שם מחיצ' תו לא מהני מילוי הקש לשם דיר' כדלעיל סימן שכ"ח סעיף ב':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:3:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:3:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:3:3)

דמחיצ' שלא הוקפ' לדיר' אם רצה לתקנו שתהי' מוקפת לדיר' צריך לפרוץ יותר מעשר ולהקיף לשם דיר' אבל פרצת עשר לא מהני כיון דשם פתח עליו וא"צ לגודרו לא מיקרי מוקף לדיר' ע"י שסותמו וה"ה הכא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:4:1)

**(ס"ק ד) מחיצ' כו'.** יען כו' יש צורך להעריך פה דברי התוס' והרא"ש כדי שיובנו דברי מ"א היטיב. אי' בשבת דף ק"א ע"ב תניא ספונות קשורות זו בזו מערבים ומטלטלים מזו לזו נפסקו נאסרו חזרו ונקשרו בין שוגגים בין מזידים חוזרים להתירן הראשון וכן מחצלת הפרוסות לר"ה מערבים ומטלטלים מזו לזו נגללו נאסרו חזרו ונפרסו בין שוגגים בין מזידים חזרו להתירן הראשון שכל מחיצ' הנעש' בשבת בין בשוגג בין במזיד שמה מחיצ' ופריך איני והאמר רב נחמן לא שנו אלא לזרוק אבל לטלטל אסור ומשני כי אתמר דר"נ אמזיד אתמר ופרש"י ודקתני מתני' חזרו להתירן הראשון אשוגגים קאי וכי קתני מזידים אשמה מחיצ' קאי ולזרוק כר"נ עכ"ל וכ' הרא"ש וז"ל ול"נ דא"כ דמאי קתני מזידים כו' גם מה שפירש"י דר"נ קאי אסיפ' דהך ברייתא ל"נ דא"כ במסכת עירובין דהך ברייתא עיקרה שנויה שם ה"ל לאתויי עלה הא דר"נ (לפי גרסתינו בערובין דף כ"א ע"א ודף כ"ה ע"א אדרבא מסיק שם הש"ס כפרש"י וז"ל ותני' כל מחיצ' העשוי' בשבת כו' ולאו אתמר עלה אר"נ לא שנו כו' כי אתמר דר"נ אמזיד אתמר עכ"ל. וע"כ צ"ל דכל זה לא הי' בגרסת הרא"ש) ופיר"ת דמלתא דר"נ בעלמא אתמר אמחיצ' הנעש' במזיד ולא אהך ברייתא. ואגב דהבי' הך ברייתא הכא אמלת' דר"ס כו' פריך מיניה לר"נ. וה"פ דברייתא מחצלאות הפרוסות לר"ה כעין בתים זו אצל זו מערבים ומטלטלים מזו לזו כותל שבין שתי חצירות ויש ביניהן חלון שאם רצו מערבין שנים ואם רצו מערבין א'. נגללו נאסרו. פי' אם ערבו שנים וסמכו על פריסת מחצלאות שביניהם כשנגללו נאסרו כמו ב' חצירות שנפרצו במלואן זה לתוך זה. חזרו ונפרסו כו' חזרו להתירן הראשון דהוי כשתי חצירות ומטלטלים אלו בכאן ואלו בכאן שכל מחיצ' הנעשי' בשבת כו' טעמא קיהיב למלתא דקי"ל בעלמא מחיצ' הנעשית בשבת אפי' לר"ה שמה מחיצ' וכ"ש הכא דהאי מחיצ' אינה באה אלא להתיר איסור דיורין שתי החצרות הלכך חזרו להתירן הראשון אפי' מזידים דלא שייך למלתיה דר"נ כלל דר"נ איירי בעושה מחיצ' ברשות הרבים שעל ידה נעש' רשות היחיד אבל הכא בלא הך מחיצ' נעש' רשות היחיד והמחיצ' אינה באה אלא לחלק הדיורין ומסיפא דקתני שכל מחיצ' הנעש' בשבת שמה מחיצ'. דמשמע אפילו לטלטל דומי' דרישא פריך אהא דר"נ דאתמר בעלמא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:4:2)

ומשני דר"נ אמזיד אתמר היכי דעוש' מחיצ' בר"ה והך דמחצלת חוזרים להתירן הראשון ואפילו במזיד עכ"ל הרא"ש והבינו הרב"י וב"ח דמ"ש הרא"ש בסוף דבריו ומשני דר"נ אמזיד אתמד היכי דנעש' מחיצ' בר"ה והך דמחצלת כו' כוון למ"ש הרא"ש תחלת דבריו לחלק דר"נ מיירי שעוש' מחיצ' בר"ה וע"י נעש' רה"י אבל בהך דמחצלאות בלי מחצלת האמצעית שנגלל' היא רה"י ומחצלת האמצעית לא באה כ"א לחלק הדיורין בינה לבין חצר השני' ולכך מותר אפילו במזיד ואם נעש' המחיצ' בר"ה שע"י נעש' רה"י בכל ענין במזיד אסור אפילו נפל' המחיצ' בשבת וכשנכנס שבת כבר הי' רה"י מ"מ כשנפלה וחזר ובנאה במזיד אסור' אבל הר"ן כתב בשם ר"ת וז"ל כי אתמר דר"נ אמזיד לאו אמזיד דברייתא קאמינ' אלא אמזיד דעלמא דהיינו אמחיצ' הנעש' בשבת לכתחל' ומעיקר' קס"ד דליכא לאפלוגי בין שנעש' בתחל' בשבת או שהית' שם מתחל' (ר"ל בכניסת שבת) ואח"כ חזר' לענינה הראשון ומשנינן דאמזיד דעלמא אתמר ולאו כהדדי נינהו עכ"ל הר"ן וכ' הרב"י וז"ל נרא' מדבריו דאפי' נגללו מחצלאות החיצונות וחזרו ונפרסו במזיד חזרו להתירן כיון שהיו עשויות בתחל' (דהיינו כשנכנס שבת) ודברי רבינו הטור הם כשיטת ר"ת שכ' הר"ן (דהטו' כתב כמ"ש פה בש"ע) כו' ויש לתמוה עליו איך הניח דברי הרא"ש וכ' כדברי הר"ן כו' עכ"ל הרב"י:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:4:3)

**דהא הרא"ש כתב כו'** ולמה לא מפרש דקאי אסיפא כו' לפי מה שהבי' הרב"י דברי הרא"ש שכ' על דברי רש"י סתם ולא נהירא אלא צ"ל כפיר"ת ולא ביאר הרב"י טעמו של הרא"ש דל"נ לו פירש"י כי דרכו לקצר מה שאינו נוגע לפסק הלכ':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:4:4)

**א"כ לפי מובן הפשוט.** מה"ט הוצרך הרא"ש לפיר"ת לומ' דר"נ בעלמא אתמר ולא אבריית' דהא אין לדברי ר"נ ענין לבריית'. דר"נ מיירי כשנעש' ע"י המחיצ' רה"י וברייתא מיירי שהיא בלא"ה רה"י והמחיצ' לא באה כ"א לחלק דיורין. ולכן בנדון של ברייתא אפילו במזיד מותר לכן הוצרך הרא"ש לומר דר"נ בעלמא אתמר ולא קאי אבריית'. וע"ז יפה הקש' מ"א דה"ל לרא"ש לומ' דקאי אסיפא דברייתא דמיירי כה"ג שנעש' ע"י המחיצ' רה"י כמ"ש הרא"ש. אולם אף שכתב הרא"ש דהכריחו דד"נ לא קאי אברייתא כיון דעיקר הברייתא בעירובין שנוי' ה"ל להביא' שם בעירובין. אעפ"כ הקש' מ"א שפיר ניהו דהרא"ש הוכרח מכח סוגיא דעירובין דר"נ לא אמר על הברייתא אך על ר"נ גופי' קשיא למה לא אמר מימרא דידי' אבריית' ואף אי נדחק דר"נ לא ידע הברייתא מ"מ קשה על סתמא דהש"ס ניהו דר"נ בעלמא אמר מ"מ כיון דיש שייכות למימרא דר"נ לברייתא ה"ל להש"ס להביא בערובין דברי ר"נ אבריית' אלא דמ"א דדרכו לקצר קיצר בלשונו להקשות כפי דברי הרא"ש שהביא הרב"י ולכן כ' וז"ל ומשני דר"נ אמזיד אתמר היכי דעוש' מחיצ' בר"ה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:4:5)

**כלומ' שלא הי' כו'** (ר"ל כמו שהבינו הרב"י וב"ח סוף דברי הרא"ש כנ"ל דגם פה נתכוין למ"ש בתחלת דבריו לחלק בין נעש' ע"י המחיצ' דה"י או לא באה אלא לחלק דיורין אלא עכשיו כתב חילוק אחר כמ"ש הר"ן):


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:6
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:6](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:4:6)

**אבל בסיפא מיירי כו'** ר"ל אף על גב דגם סיפא מיירי דע"י המחיצ' נעש' דה"י מ"מ כיון דנפל' בשבת אפי' בנאה במזיד מותר:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:7
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:7](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:4:7)

**אלא דקש' להרא"ש כו'** ר"ל הא לפ"ז תיקשי מי רחקו להרא"ש לחלוקו הראשון בין שנעש' רה"י ע"י המחיצ' או המחיצ' לא באה כ"א לחלק דיורין ע"ז כ' מ"א אלא דקשה להרא"ש. ד"ל דזה הכריחו לחלוקו הראשון דאיך נאמר דברישא מה"ט מותר אפילו במזיד משום דנפל' בשבת הא ברישא גם כן מיירי שנפל' בחול כו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:8
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:8](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:4:8)

**כיון דהותר' כו'** וכך כתבו התוספות והרא"ש פרק קמא דערובין אף על גב דהא דמחצלת לפי האמת דמיירי שלא נגלל דק מחצלת האמצעית שפיר דייק דע"כ נגלל בחול. דאי לא נגלל עד השבת נימא כיון דהותר' הותר' ואפילו לא נתפרש' שוב תהי' מותר' אבל לפי מאי דקיימינן השתא דקושי' מ"א על הרא"ש מי דחקו לאוקמי הך מחצלאות כה"ג דלא נגלל רק מחצלת האמצעית דלא באה רק לחלק דיורין אלא המ"ל אפילו נגללו גם מחצלת החיצונות מכל מקום מותר אפילו נפרסו במזיד דמיירי דנגללו בשבת. וע"ז לא קשיא ת"ל כיון דהותר' הותר' דהיכי דנפלו מחיצות החיצונות ל"א כיון דהותר' הותר' כמבואר לקמן סי' שע"ד וכן לקמן סי' שס"ה סעיף ז' מ"מ יפה כ' מ"א דעדיין תיקשי דע"כ הא דספינות דרישא דקתני נפסקו נאסרו משמע דהספינות קיימות רק הקשר נפסק ולכן נאסרו בבא זו ע"כ מיירי שנפסקו בחול דאי בשבת וודאי כה"ג יש לומר כיון דהותר' הותר' כיון דמחיצות חיצונות קיימות א"ו שנפסקו בחול ועלה אמר וכן מחצלת כו' משמע דבנדון דמיירי ספינות דהיינו נפסקו בחול כן מיירי מחצלת שנגללו בחול:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:9
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:9](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:4:9)

וכן התוספות והרא"ש בפ"ק דערובין הביאו דאי' מרישא והיינו ספינות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:10
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:4:10](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:4:10)

**ובזה מדויק כו'** ד"ל דהב"ח כ' לדעת הרא"ש א"א לגרוס בברייתא מחצלאות הפרוסים לר"ה דהא מיירי שנגלל מחצלת האמצעית והחיצונות קיימת אם כן מה לי אם החיצונו' פרוסים לר"ה וע"ז כתב מ"א דנקטה ברייתא לר"ה משום סיפא דכל מחיצ' הנעשית בשבת דר"ל נגלל מחצל' החיצונות ובזה צ"ל שפרוסות לר"ה שנעש' ע"י רה"י ואם כן הרא"ש גופיה גם הוא ס"ל חלוקו של הר"ן אלא שהוסיף עוד חילוק אחר ואפשר לדינא גם הר"ן מוד' להרא"ש אף שלא הביא הר"ן חלוקו של הרא"ש עכ"פ נתיישב שאין הר"ן והרא"ש כב' עדים המכחישים כו' וגם ע"ש דהטור הביא חלוקו של הר"ן ולא הביא דעת אביו הרא"ש דהא השתא גם הרא"ש ס"ל לדינא כהר"ן אלא דעדיין צ"ב קצת למה לא הביא הטור חילוק האחר שהוסיף הרא"ש על הר"ן לחלק בין מחיצ' שנעשה ע"י רה"י ובין מחיצ שלא באה כ"א לחלק דיורין ע"י המחיצ' רה"י אם נפלה בחול וחזרה ונעש' בשבת במזיד אסור ובשוגג מותר ואם נפלה בשבת וחזרה ונעש' בשבת אפילו במזיד מותר ואם הית' בלא"ה רה"י כו' כצ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:7:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:7:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:7:1)

**(ס"ק ז') אין כו'** רש"י וכ"כ הב"ח שכ"ד הטור ר"ל לאפוקי מדעת הרב"י שהבין מדעת הרא"ש והטור שכתב כפאה נזופתה לא הוי רה"י עלי' ומדכ' עליה משמע דתחתי' הוי רה"י מאחר שעיקר המחיצות נעשו לדיר' עכ"ל הרב"י אבל הב"ח כ' דגם הרא"ש והטור ס"ל כרש"י דגם תחתיה לא הוי רה"י (וכ"מ לשון הש"ס אין מטלטלין בה) ולא נקט הטור לשון עלי' אלא איידי דרישא כפאה לדור תחתיה הוי דה"י אפילו עליה נקט גם בזפתה לשון עלי'


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:8:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:8:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:8:1)

**(ס"ק ח') שיהיו כו'** דאם כן אדם המהלך כו' והא בש"ע כתב דבני אדם אפילו מהלכים חשובים מחיצה דבסוכ' פ"ב דף כ"ג בהמה פסול' ר"ל דפליגי שם ר"מ ור"י אי שרי לעשות בהמה דופן לסוכ' דר"י אוסר והוצרך לשם לטעם משום שמא תברח או תמות בי"ט ובטל עי"ז ממצות סוכה. והא דל"ק שתהא קשור' ולמה הצריך כפיתה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:8:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:8:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:8:2)

ול"ד לענפי אילן ר"ל באמת האי סברא דנייד כדאמרינן בענפי אילן להיכן אזיל. וע"ז כתב דלא דמי כו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:9:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:9:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:9:1)

**(ס"ק ט) בפחות מג' כו'** בעומד מרובה ע"ה דהא אפילו יש יותר מג' טפחים בין אחד לחבירו מכל מקום הפרוץ ליכא רק שנשה טפחים או מעט יותר דהיינו חצי אמה והעומד הוא האדם שרחבו אמה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:9:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:9:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:9:2)

**אין הרגלים דבוקים זב"ז.** ואפילו שיתכוונו שלא יהיה בין רגל לרגל כ"א בפחות מג"ט שנאמר לבוד וע"ז שני הרגלים יהיה יותר מג' או ד' טפחים ועי"ז יהיה רשאי להיות בין גברא לגברא יותר מג"ט ויהיה מותר בעומד מרובה ע"ה מ"מ כיון דסתמא דמלתא אינו כך שאין בין רגל לרגל כ"א פחות מג"ט והיה צריך להתנות שלא יהיה בין רגל לרגל ג"ט וא"כ מה לי שאמר והתנ' שלא יהיה בין אדם לחבירו ג"ט או שהיה מתנ' שלא יהיה בין רגל לרגל ג"ט:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:9:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:9:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:9:3)

**ואף רחבו לא הוי במילואו כו'** זה לא אתי לתרץ קושית הב"ח דאפילו הוא מעט פחות מאמה מ"מ לדעת הב"ח אפילו יהיה בין אדם לחבירו יותר מג"ט מ"מ הוי ניתר בעומד מרוב' ע"ה דהא עכ"פ האדם רחב יותר מג"ט. אלא כוונות מ"א דאין לשון הב"ח מדוקדק שכתב סתם אדם רחב אמה והכא מיירי כו' ר"ל הא דלא כתב בש"ע דצ"ל מחיצ' בין הרגלים דהיינו בין ידי הבהמה לרגלים:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:9:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:9:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:9:4)

וגופו גבוה יו"ד ר"ל כיון דהרגלים כפותים א"כ שוכבת על רגלים ואין הרגלים מצטרפים כלל לגוב' י':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:11:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:11:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:11:1)

**(ס"ק י"א) והוא כו'** ואם עשו במזיד עיין ס"ג ר"ל דבנדון דמקלינין בסעיף ג' אם עשו מחיצ' במזיד יש להקל גם כאן אך הט"ז ס"ק ג' דחה טעם זה. וכתב טעם אחר ע"ש וכתב עליו בספר א"ר אפשר לפי טעם הט"ז אין להקל כאן כלל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:13:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:13:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:13:1)

**(ס"ק יג) מחיצ' כו'** תוס' דלא כע"ש דאמרינן דף מ"ג ר"נ משכיה שמעתא והלך בשוגג מצד עיון חוץ לתחום:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:13:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:13:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:13:2)

**וא"כ לא ה"ל כ"א ד' אמות.** והיה אסור לחזור לתחומו. א"ל רב חסדא לרב נחמן ר' נחמיה שרוי בצער. וא"ל שיעשה מחיצ' של ב"א עד תוך התחום ויכנס וקשאל הש"ס במאי נסתפק ר"ח עד שהוצרך לשאל לר"נ וכי לא הוי ידע דשרי לעשות מחיצה של ב"א. אילימא בדמלו גברי ר"ל שה"ל כדי ספיקו אנשים שערבו והיו רשאים לילך עד מקום ר' נחמיה והיו כ"כ ב"א עד שהיה מחיצ' מן המקום ר"נ עד תוך התחום אלא דנסתפק אי מהני מחיצה זו אף על גב דלא הוה ר' נחמיה באויר אותן מחיצות בין השמשות דפליגי ר"נ ורבנן. אי קי"ל כר"ג דמהני או דלמא פשיטא ליה דהלכ' כר"ג דמהני אלא דלא מלו גברי ולא היו כ"כ אנשים כ"א להעמידן עד שתי אמות סמוך לתחום ואם כן אפילו ילך ר"נ עד סוף המחיצ' עדיין יהיה רחוק מתחומו ב"א ודלמא קי"ל כרבנן דר"א דאפילו לא יצא ח"ל רק אמה אחת לא יכנוס או קי"ל כר"א דס"ל הא אפילו יצא ח"ל יש לו שם ד"א ואם אותן ד"א מובלעים תוך התחום שרי לכנוס והקשו התו' דאפילו לא מלו גברי ואפילו קי"ל כרבנן דר"א אכתי יש תיקן דה"מ להעמידן עד ב' אמות סמוך לתחום ושוב כשיגיע ר' נחמיה עד מקום ההוא יחזור ויעמידן עד תוך התחום ויהיה רשאי לכנוס. ותי' כיון דכבר נעש' מחיצה מהם פ"א שוב אסור לעשות מחיצ' מהם פעם ב' דירגישו והקש' הרא"ש בתשו' דאכתי אפילו לא מלו גברי הא אפשר לעשות מחיצה ע"י שילכו וילך עמהם ר"נ עד תוך התחום ע"ש ומזה רצה הע"ש להוכיח דהתוס' ס"ל דבעי' דוקא עומדים אבל מהלכים לא מהני והרא"ש דסבירא ליה דמהלכים מהני הוא מפרש בדלא מלו גברי שלא הי' רשאי שום אחד לילך כ"א עד שני אמות סמוך לתחום. ולא הי' אפשר לעשות כנ"ל אך התוס' לא מפרשים כן דאם כן לא הוי מקשים מידי וכמ"ש הרא"ש. אע"כ דהתוס' ס"ל דמהלכים לא מהני אבל מ"א ס"ל דגם התוספת מודים דמהלכים מהני. אלא דלא מהני אלא בדמלו גברי והם מהלכים מצד עצמן. אבל בדלא מלו גברי והמעמידן מצו' להם שילכו ורואים שא' מהלך ביניהן גם בזה ירגישו ואסור:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:14:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:14:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:14:1)

**(ס"ק יד) שלא כו'** דהא אמרינן בגמרא עירובין דף מ"ד ע"א חברו דופן (לסוכה) ע"ד לטלטל כצ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:15:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:15:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:15:1)

**(ס"ק טו) תינוקת כו'** דצ"ל בידו. דסתם קטן עושה לדעת אביו:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:16:1)

**(ס"ק ט"ז) בין כו'** מחיצ' תלויה כו' ר"ל שהגדיים בוקעים בה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:16:2)

והאויר ד' שבין העליון דדוקא בפחות מג' דאמרינן לבוד אין שם אויר עליו דהא הוא כסתום:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:16:3)

**ה"ל עומד כו'** מב' רוחות. דהא אויר האמצעי הוא פחות מד' וכל עומד שבכל צד אינו כ"א ג"ט אלא שבצירוף שני הצדדים דהוי ו"ט עומד מרובה ע"ה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:16:4)

**וז"ל הג"א אוירא כו'** זה קאי לפרש תי' ראשון שבש"ס. ועומד גמור כו' זה קאי לפרש תי' השני שבש"ס:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:16:5)

**והתוס' כו'** דלא הוי עומד. ר"ל משתי רוחות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:6
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:6](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:16:6)

**דף יו"ד אי' לעולם כו'** דאר"י מבוי שפתחו רחב ט"ו אמה. ותנן והרחב מעשר אמה ימעט תקנתו שירחיק מן הכותל שתי אמות ובסוף השתי אמות יעמיד פס רחב ג' אמות. ונסתם ה' אמות. דהא השתי אמות שבין הכותל לפס ניתר בעומד מרוב' ע"ה ולא נשתייר פחות כ"א עשר אמות ומותר ומקש' הש"ס הלא אפשר לתקן ע"י שני פסים קצרים שלא יהיה כ"א רחב כ"א אמה ומחצ' והיינו שיעמיד פס א' סמוך לכותל וירחיק שתי אמות ושוב יעמיד פס שני שרחב אמה ומחצ' אם כן אכתי יהיה עומד ג' ופרוץ רק שתי אמות רק שהעומד אינו במקום א' כ"א בשני צדדים ואמר ש"מ עומד מרוב' ע"ה משני רוחות לא הוי עומד. ודחו לעולם הוי עומד ושאני הכא דאתי אוירא דהאי גיסא דהיינו האויר ב' אמות שבין פס לפס ואוירא דהאי גיסא דהיינו אויר עשר אמות ומבטלים לפס האמצעי עכת"ד הגמרא ומשמע א"א דעומד מרוב' ע"ה משתי רוחות לא הוי עומד לא הוי מטעם אתי אוירא כו'. וצ"ל כו' האיך פריך בפשיטות. ר"ל שם בדף ט"ז ע"ב דאמרינן לעיל כו' וה"ל למימר ש"מ עומד מרוב' על הפרוץ משתי רוחות הוי עומד ולא להקשות כ"כ בפשיטות דהא אינו מבורר לעיל ד' י' ובאמת הגירסא לפנינו בדף ט"ז ע"ב ש"מ עומד כו' אלא דמלשון התוס' שם משמע דהוי גרסי ה"ל עומד מרוב' כו' ולא הוי עומד ולא הוי גרסי ש"מ ע"ש ולכן כתב דאתי אוירא כו' וכהאי גוונא ודאי לא הוי עומד אפילו לפי הדיחוי דדף י' דמב' רוחות הוי עומד:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:7
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:7](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:16:7)

**ואם כן בהג"א מיירי כו'** ר"ל אם כן איך כתב הג"א דעומד גמור מב' רוחות הוי עומד דמ"מ נימא אתי אוירא דה"ג כו' דהא בדף י' הוי נמי עומד גמור ואפ"ה אמרינן דאתי אוירא דה"ג כו' וצ"ל דמיירי היכי דליכא אויר יותר וצ"ע ר"ל היכי משכחת לה דהא איכא עכ"פ אוירא דעלמא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:8
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:8](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:16:8)

וכמ"ש סי' שס"ג ר"ל בנדון הנ"ל במבוי שרחבה ט"ו אמה ורצ' לתקן ע"י ב' פסים שכ"א רחב אמה ומחצ' וכנ"ל שאנו רוצים לומר שהאויר שבין פס לפס יהיה נחשב כסתום שלא ישתייר רוחב המבוי כ"א עשר אמות וכן אותן עשר אמות אנו חושבים דה"ל כפתח דהא מה"ט מתירים מבוי שרחב עשר אמות. ה"ה כשמקיפו בחבלים היינו נדון דדף ט"ז ע"ב שהביא מ"א לעיל דעשה ב' חבלים התחתונים פחות מג"ט דה"ל עומד ששה וחבל העליון פחות מד' טפחים אז אמרינן דאתי אוירא דה"ג ואוירא דעלמא דהיינו שמן הרקיע עד חבל העליון ומבטלים דהא אנו רוצים לעשותו ע"י חבלים אלו רה"י ורה"י דינו דעול' עד לרקיע אם כן ממילא אף שאין דעתו לכך יהיה האויר עד לרקיע כסתום לכן אתי ומבטל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:9
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:9](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:16:9)

וכ"מ ממבוי שנפרץ זה ראיית התוס' דאמר ר"א מבוי שנפרץ מצדו כלפי ראשו היינו לצד שהקור' מונח אם נשתייר מן הפרצ עד מקום הקור' ד"ט שהוא שיעור המשך מבוי אפילו הפרצ' רחב' עשר אמות אפ"ה מותר ואמאי לימא אתי אויר' דהיינו אויר פרצת עשר אמות מצד אחד של קצת כותל שנשתייר ואויר' דעלמא מצד שני ומבטלים לקצת מחיצ' שנשתיירה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:10
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:16:10](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:16:10)

**ואם כן בכה"ג משכחת כו'** ובכה"ג מיירי הג"א דהיינו מבוי שנפרץ כלפי ראשו כו'. ונשתייר פס כצ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:17:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:17:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:17:1)

**(ס"ק יז) והרמב"ם כו'** אבל ברוח ג' כו' ומ"ש סי' שס"ד כצ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:17:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:17:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:17:2)

וכ"ה במ"מ ר"ל דאמרי' שם מבוי דמפולש בשני צדיו לר"ה צריך תיקון צ"ה ומאי מהני צ"ה הא כיון דפתוח לר"ה הלא גרר ר"ה הוא רחב ט"ז אמה אם כן הפתח של המבוי הוא טז"א וברחב יותר מעשר לא מהני לרמב"ם צ"ה אע"כ כיון דאיכא שני מחיצות שלימות ברוח ג' מוד' דמהני:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:19:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:19:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:19:1)

**(ס"ק יט) מכוונים כו'** אבל מרוחקים ר"ל שלא הותר כ"א מרוחקים וגוב' אבל אם הקנ' משוך מן הצד של הקנים ואין הקנים עומדים מכוונים תחת קנה העליון אפילו כ"ש פסול:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:20:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:20:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:20:1)

**(ס"ק כ') ומן הצד כו'** תחתיו ר"ל דקנ' השני נמוך ועומד. תחת קנה העליון מתכשר באותו קנה שהעמיד. ודע דמה שמקיל ט"ז ס"ק ד' לדעת רש"י אפילו עשאו מן הצד אם עשאו בגוב' הקנ' עד שאין הקנ' העומד למעל' מן החבל העליון כל האחרונים חלקו עליו:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:21:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 362:21:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/362:21:1)

**(ס"ק כא) אפילו גמי כו'** ע' ריש סי' זה וסי' שס"ז וכתבו בשם המרדכי דעכ"פ אותו גמי צריך שיהי' שלא ינטל ע"י רוח אך לענ"ד בהא קיל קנה שע"ג מקנ' שבצדדים דאותן שבצדדים צ"ל שלא ינידם הרוח וכמ"ש מ"א לקמן סימן שס"ג ס"ק ד' וה"ט כיון דהם משום מחיצ' ומחיצ' גמורה אם הרוח מניד' ל"מ מחיצה כדלעיל בריש הסי' אבל קנה שע"ג ניהו דצ"ל שלא ינטל ע"י רוח אבל אי הרוח מנידו אין בכך כלום דהא אי הוא גמי או חבל אי אפשר שלא יהיה הרוח מנידו ואפ"ה הכשירוהו וה"ט דעיקר המחיצה תלוי בב' הקנים העומדים מן הצד: