## Machatzit HaShekel on Orach Chayim Siman 462

###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:1:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:1:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:1:1)

**כתב מ"א כתב בש"ג כו'** תפוח שרסקו ר"ל תפוח של תרומה שרסקו ונתנו לתוך עיסה של חולין אסורה לזרים:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:1:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:1:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:1:2)

**דהוי מי פירות.** ומתני' הנ"ל מיירי שעירב בו מים ואפ"ה לא הוו רק חמץ נוקשה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:2:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:2:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:2:1)

**(ס"ק ב) להתיר כו'** ביין שבכלי עליון. דהיין העליון אסור משום ניצוק חיבור וכמ"ש ביורה דעה סי' קכ"ו דהוי כאלו נתערב יין שבכלי תחתון עם יין שבכלי עליון. וביי"נ גמור אוסר במשהו ובסתם יינם בעינן ששים נגד יין האסור ואם יש ביין העליון גם מים אמרי' סלק היין העליון והמים מבטלים דמים סגי אם הוא ששה חלקים כמו יין האסור וכמ"ש שם סי' קל"ד וע"ש סי' קכ"ו ובש"ך ס"ק י"א:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:3:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:3:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:3:1)

**(ס"ק ג) קודם כו'** אבל אם נתערב מים כ"ש כו' אסור. אף על גב דבס"ק א' נסתפק במעט מי פירות. אבל במעט מים פשיטא לי' דאסור וכך כתב בס"ק ו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:4:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:4:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:4:1)

**(ס"ק ד) ואפי' כו'** ופשוט כו' דלא כע"ש דס"ל דחלב ודאי מותר מדעביד ריב"ל עובדא ולש בחלב אבל באמת בכל הפוסקים משמע דחלב שוה ליין ושמן ודבש. וריב"ל פסק כר"ע דמתיר גם ביין ושמן ודבש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:5:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:5:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:5:1)

**(ס"ק ה) במי כו'** ומ"מ קשה ומה בכך כו' דהא אינו נכון להפקיע עיסה מחלה וללוש פחות מכשיעור כדאי' בפסחים הביא ט"ז. אם לא שיש הכרח. וכ"כ הדרישה כו' הוא קושיא ג' דאפי' להרא"ש הפוטר היינו דוקא מ"פ שאינן מז' משקין וא"כ למה בלש ביין שרי יעשה פחות משיעור דהא כה"ג לכ"ע חייב אלא במי ביצים וה"ה בשאר מי פירות שאין מז' משקים כיון דאי' בירושלמי שאם לש עיסה בהן אינו חיבור לענין טומאה. ואם נגע טבול יום במקצת העיסה לא פסל אלא מקום מגעו ולא כל העיסה. וה"ה דאינו חיבור לענין חלה והוי כמו עיסה פחות מכשיעור לכן צ"ל דקאי אמ"פ שאין מז' משקין. ובזה נתישב קושיא ג'. אבל שני קושיות הראשונות עדיין אינן מיושבות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:5:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:5:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:5:2)

וכמ"ש בי"ד הטעם כו' ובזה מיישב גם ב' קושיות הראשונות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:5:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:5:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:5:3)

**ואסור לשרפה.** בשלמא אי נילושה בא' מז' משקין דהם מכשירים וכיון דכלנו טמאי מתים נטמאה העיסה והחלה. ולכן רשאי לשרפה כדין תרומה וחלה טמאה. ואעפ"כ הקילו חכמים בחלת ח"ל דכהן שלא יצא טומאה מגופו אם ירצה רשאי לאכלה. אע"ג דהוא טמא מת וגם החלה טמאה. אבל אי נילושה במי פירות שאינן מז' משקין דאין מכשירים נשארה העיסה וגם החלה טהורה. וחלה טהורה אסור לישרף:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:5:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:5:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:5:4)

**וגם כו'** ועססי' תנ"ז. ור"ל דאף ע"ג דמ"מ כהן שלא יצא טומאה מגופו מותר לאכלה. והיינו גדול שטבל לקריו או קטן פחות מבן ט' שנים וכמ"ש גם הרב"י פה בשם רבי' נתנאל. מ"מ מבואר לעיל ס"ס תנ"ז דהמנהג שלא להאכיל לכהן אפילו קטן או גדול שטבל וע"ש הטעם לכן יעשה העיסה פחות מכשיעור:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:5:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:5:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:5:5)

**ומיהו במקום שרגילים לרחוץ כו'** ובזה"ז הכל רוחצים ומיהו נ"מ אם נשאר לו מקמח שהכין לצורך המצות עד אחר הפסח דקמח זה אינו לתות:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:6:1)

**(ס"ק ו) ובלבד כו'** ול"נ דסברות חלוקים דהאי דסעיף ג' הם דברי סמ"ג והאי דהכא הם דברי הטור. והם חולקים זה ע"ז ולכן קשה על הרב"י שהעתיק שניהם כאלו אין ביניהם מחלוקת:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:6:2)

**וז"ל ת"ה כו'** אייתי ראיה שיש דעות דס"ל דאין המים בטלי' אפי' הם מועטים:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:6:3)

**דלמא יערב בו מים תחלה.** משמע דאי מערב אסור ואע"ג דהוי מים מועטים וכדמשמע ל' מערב. וכלהו ע"י מי' ר"ל הא דתנן רפ"ג אלו עוברין וחשב ד' מיני מדינה ומכללן חומץ האדומי. והוא תערובת חמץ לפי שלא היה יין האדומי מחמיץ עד שנותנים לתוכו שעורים והקשו בירושלמי מה בכך הא יין הוי מי פירות ואין מחמיצים ותי' ע"י מים שמערבים גם מים בתוכו והוי מ"פ עם מים דמחמיץ:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:6:4)

**שצוה לבער כו'** ורצה הרא"ש לומר משום דס"ל אפי' מי פירות לבד מחמיצים. ואותו מ"פ ס"ל דהחשש שמא נתערב בו מים והוי מ"פ עם מים אבל מ"פ לבד מודה דאינו מחמיץ ומסתמא הוי מעט מים. מ"מ נשמע שיש כמה דעות דס"ל דאין בטלין המים וכן י"ל דס"ל להטור וחולק על סמ"ג דסעיף ג' וא"כ קשה על הרב"י שהעתיק שניהם בלי מחלוקת:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:6:5)

**מי גשמים.** ר"ל דהא על כל ענבים במחובר יורדים עליהן גשמים ונבלעים תוך הענבים ל"מ מזוג דהמים משתנים ונעשו יין שמ"ש לעיל בשם ת"ה לאסור חטה שהיא כבושה בתירוש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:6
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:6](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:6:6)

**וגם בשכר כו'** ונ"מ כו' ר"ל דהא בלא"ה בלעה החטה משכר ויי"ש דהן חמץ בצונן דלא בלעה החטה. לכן יש ספק אי החטה בעצמה החמיצה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:7
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:7](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:6:7)

**כתב בשל"ה כו'** תרנגולת צלוי' אע"ג דמוהל ושומן התרנגולת הוי מי פירות ובמה נתחמצה החטה. אלא ע"כ משום מי הדחה שיש על התרנגולת. הובא דין זה בסי' תס"ז סעיף ט"ו. ומ"ש הטור בבשר יבש בסי' תס"ו בשם רוקח בשר יבש שמזיע בשעת הגשמים מחמיץ מכח המים שהודח בו עכ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:8
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:8](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:6:8)

ומסיים ר"ל הרוקח בדין תרנגולת ומזה מה שמסיים מביא מ"א ראיה לדבריו דהר"ש באמת נתקשה בזה וצ"ל דס"ל להרוקח דאעפ"כ חיישינן שהיה במים כשרחצוה. וכ"כ בספר צ"צ והביאו פר"ח בסי' תס"ז וגם דברי של"ה:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:9
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:9](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:6:9)

וכתב בשם צ"צ דאין לחוש שמא נפלה החטה תוך השומן קודם הבישול והרתיחה דעדיין המים היו בהוייתן ולא נשתנו והחמיצה דאמרינן כאן נמצא וכאן היה אחר שכבר הורתח:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:10
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:10](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:6:10)

ונראה קצת מדברי הפר"ח דוקא אי נמצא החטה בקדרה שעירו לתוכו השומן מן האלפס שהרתיחו בה השומן דה"ל ממקום למקום אבל אי נמצא באלפס שהורתח לא אמרי' כאן נמצא כו' דמזמן לזמן לא אמרינן כאן נמצא כמ"ש סי' תס"ז ס"ק ט"ז:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:11
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:6:11](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:6:11)

מ"מ לפי מ"ש מ"א סי' תס"ז ס"ק כ"ה בסופו אפי' נמצא באלפס אין לאסור אלא א"כ נמצא באלפס כשעדיין עומדת על הכירה על האש אבל אי כבר סלקוה מן הכירה אע"ג שנמצא החטה באלפס כיון שנשתנה מקום עמידת האלפס ה"ל ממקום למקום ואמרינן כאן נמצא ועתה נפלה אחר שהורתח ושרי:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:1)

**(ס"ק ז) המלח כו'** דאז כו' ר"ל ובא ליתן טעם מה לי אם מבררו קודם פסח או ימתין עד הפסח:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:2)

**וצ"ע אם נמצא כו'** ר"ל דדין של הש"ע הוא לכתחלה עדיף לבררו אבל נסתפק דיעבד אם מצא בי"ט אם יש לאסור המלח במשהו כה"ג:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:3)

**דאף לדעת האוסרים כו'** ר"ל דהא הרבה פוסקים ס"ל דמליחה אינו אוסר כי אם כדי נטילה בדבר כחוש ואפי' לדידן דמחמירים לעיל סי' תס"ז במליחה היינו כו'. מיהו בב"י בי"ד כתב בשם הרמב"ם כו' דין זה הוא גמרא ערוכה בחולק דף קי"ב והכי קי"ל שם בי"ד סי' צ"ה אלא דאנן ס"ל הטעם שמא יפול מן הכותח לתוך המלח והוא לא ידע ויתן המלח לתוך הבשר. אבל הרמב"ם לפי גרסתו בש"ס נתן טעם אחר לפי ששואב כו' הרי אע"ג דהמלח יבש שואב מן הסמיך לו כ"ש ששואב מן החטה המונחת בתוכו:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:4)

ומיהו בתו' חולין דף קי"ג ד"ה טהור כו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:5)

**אבל לעיל סי' תמ"ז סעיף ו' משמע דאינו בולע.** לא ידעתי משמעות שם אדרבא משמע קצת להיפך. שכתב שם מלח ששמו במדוכה מותר למלוח בו בשר בפסח. דשם ג"כ הטעם מבואר בסה"ת שהביא הרב"י שם על דברי המרדכי שמתיר מלח הניתן במדוכה משום שאינו מפליט מה שבלוע תוך הכלי (ואע"ג שהפר"ח שם כתב דסתם מדוכה יש בה חמץ בעין ע"ש מ"מ הבאי' אחריו חלקו עליו וגם אין בזה רמז בדברי מ"א שנאמר שנתכוין לזה דס"ל למלתא דפשיטא דסתם מדוכה יש בה חמץ בעין. היפך ממה דמשמע בהרב"י שם ) לכן לבי אומר לי שהוא טעות הדפוס ונתהפכו הדברים וכצ"ל דבר חריף. אבל לעיל סי' תמ"ז ס"ו משמע דאינו בולע:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:6
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:6](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:6)

**ומיהו בתו' ורא"ש כו'** משמע קצת כו' אצל מאכל בולע לכן נ"ל כו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:7
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:7](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:7)

ור"ל דתחלה כתב שמדברי הרב"י בשם הרמב"ם משמע דבולע ואף שכתב דרך אפשר דכותח שאני כו' מ"מ ס"ל לעיקר דמשמע מדברי הרמב"ם דבולע ואין חילוק בין כותח לדבר אחר. וע"ז כ' אבל לעיל סי' תמ"ז משמע דאינו בולע מדמתיר מלח הניתן במדוכה. ועז"כ ומיהו בתו' ורא"ש כו' משמע כו' אצל מאכל בולע:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:8
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:8](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:8)

ולפ"ז גם בסי' תמ"ז גבי מדוכה י"ל הטעם דאין כח במלח להפליט מן הכלי וכדקי"ל בי"ד ס"ס צ"ה ובסי' ק"ה סעיף י"ג. עכ"פ אין להמ"א ראי' גמור' לא לאיסור ולא להיתר לכן הכריע דלכתחלה יש להחמיר כו':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:9
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:9](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:9)

אבל כדי נטיל'. שאסור מן הדין:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:10
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:10](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:10)

**וה"ה אם נמצא בער"פ.** ר"ל דאז בטל בס' מ"מ כדי נטילה אסור דהא מן הדין אינם מפעפע יותר ומה מהני שיש ששים כנגדו:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:11
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:11](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:11)

**וכמ"ש בי"ד סי' ק"ה.** ולאו דוקא בע"פ ה"ה קודם פסח. אלא נקט ע"פ דאז צריך להשליך לאיבוד כדי נטיל' משא"כ קודס פסח דאפשר לאכלו קודם פסח:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:12
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:12](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:12)

**והטור כו'** וכתב בד"מ כו' מוכח דפלוגתייהו. ר"ל שהטור כתב וז"ל מ"כ שאם נמצאת במלח חטה מלוחלחת מחמיץ כי המלח מתולדת המים ואינו בכלל מי פירות. ואינו נ"ל דהא שרינן ותיקא במשחא ומלחא. (והוא דין המבואר סי' תס"ג סעיף ב') אלמא דמלח הוי בכלל מי פירות עכ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:13
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 462:7:13](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/462:7:13)

**אבל בטור משמע לכאורה כו'** מדכתב כי המלח מתולדות המים משמע דהאוסרי' גופייהו אין אוסרים כ"א מלח שמבשלים כו' שהוא מתולדות המים. ולפ"ז דבמלח שחופרי' מקרקע מודי' האוסרים דשרי צ"ל הא דמקשה הטור מותיקא. ולא ניחא ליה דהש"ס מיירי במלח שחופרי' מקרקע. משום דס"ל דסתם מלח המוזכר בש"ס הוא מלח שמבשלי' ממים. כתב רש"ל כו' ופשוט דשרי דיעבד דלא כדמשמע בטורי זהב ע"ש: