## Machatzit HaShekel on Orach Chayim Siman 619

###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:1:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:1:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:1:1)

(ס"ק א) שאומר ש"ץ ועכשיו אומר הגדול לבד (ב"ח) ז"ל הב"ח כי אמירה זו אינה כ"א הודעה לבד שלא יתמהו העולם (ר"ל שיראו שאנו מצרפים העבריינים לתפלה) ומודיעים אותם כי גם בישיבה של מעלה הסכימו ע"ז כו' והישיבה של מטה בכל מקום שהיא קבועה התירו גם כן להתפלל ביוה"כ עם העברניים. ע"ד המקום וע"ד הקהל. שלא יחשבו שכבר נפטרו מעבריינותם כיון שהתירו להתפלל עמהם. וזה אינו כי לא התירום כ"א ע"ד המקום שיחזרו בתשובה כו' עכ"ל. ולפ"ז כתב הב"ח שאין לומר אנו מתירים. דהא אין אנו מתירים כ"א מודיעים שבישיבה ש"מ וישיבה ש"מ מתירים עיין שם. אולם מנהגנו כעת עפ"י מנהגים וש"ע להעמיד שנים אצל הש"ץ וגם לומר אנו מתירים וכאשר יתבאר להבא אך כתב הט"ז להפך הגרס' שבמחזורים ולומר תחלה בישיבה כו' ואחר כך ע"ד המקום וכמו שכתב הנוסח בש"ע עיין שם:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:2:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:2:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:2:1)

**(ס"ק ב) כל נדרי כו'** דנדרנא כ"ה הגרסא הנכונה כצ"ל. ור"ל שיהי' תיבה א' ואין יו"ד לא אחר דל"ת הראשונה ולא אחר דלי"ת השניה. אבל רי"י כתב לומר די נדירנא שתי תיבות. וממילא יש יוד אחר דלי"ת ראשונה. וגם אחר דלי"ת השני'. ומחלקותם מבואר בטור ובהרב"י דמנהג קדמונים היה לומר מיום הכפורים שעבר עד יוה"כ זה. והיתה הכונה להתיר הנדרים ושבועות שכבר נדרו ונשבעו פן עבר א' עליהם. ור"ת הקשה ע"ז לכן הגיה שיש לומר מיוה"כ זה עד יום הכפורים הבא עלינו. והכונה להתנות על נדרים שידור מכאן ולהבא שלא יחולו ומהני תנאי זה אם אינו זוכר התנאי בשעה שנדר אחר כך. אבל אם זוכר התנאי ואף על פי כן נודר הרי עוקר התנאי ודין זה ממס' נדרים דף כ"ג עיין שם ולכן שינה גם כן במה שהראשונים אמרו דנדרנא תיבה אחת והיתה נקודת' כמו שכתב הרב"י דלי"ת א' בחירק הנו"ן חטופה. ודלי"ת שניה בקמץ דמשמע לשעבר שכבר נדר. ולר"ת דקאי על נדר העתיד הגיה לומר די נדירנא שתי תיבות דמשמע להבא. ולפ"ז כתב הרב"י וז"ל די תיבה א'. ונדירנא תיבה שניה והנו"ן נקראת ולא חטופה. והדלי"ת בחירק עכ"ל. וגם הראשונים אמרו דאישתבענא. באלף באמצע תיב' משמע לשעבר ור"ת הגיה לומר ודמישתבענא מ"ם במקום א' והיא נקוד' בחירק משמע להבא עכ"ל הרב"י. ואם כן לפי מנהגנו כר"ת לומר מיום הכפורים זה עד יום הכפורים הבא כתב רי"ו כהגהת וכנוסח ר"ת. אבל מ"א כתב בשם ד"מ ותי"ט רפ"ג דנדרים שכתב בשם התו' שם דאף לדעת ר"ת דקאי על להבא מכל מקום יש לומר דנדרנא תיבה אחד דנדרנא שתי לשונות משמע בין עבר ובין עתיד. וכמו שכתב מ"א אחר זה בשם הג"מ. ולענין דאשתבענא לא כתב מ"א כלום וגם בתו' דנדרים לא הזכירו מזה. אולם בט"ז משמע דגם דאשתבענא אם קורא בחירק תחת העי"ן הוא לשון עתיד. והב"ח כת' וז"ל ואשתבענא בסג"ל תחת האל"ף משמע נמי להבא עכ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:2:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:2:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:2:2)

**וכ"כ בהגמ' דנדרנא כו'** קאי אדלעיל סייעתא לדעת התי"ט בשם התו' כנ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:2:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:2:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:2:3)

**דלא כלבוש כו'** הוא ענין אחר ולא קאי אדלעיל. שהלבוש כתב דנוסחתינו שמתחילים בלשון יחיד ומסיימים בלשון רבים אינו נכון. ולכן הגיה גם לבסוף בלשון יחיד. וב"ח וט"ז קיימו נוסחתינו והשיגו על הלבוש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:2:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:2:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:2:4)

**וב"ח כו'** דאחריטנ'. רצה לומר לפי מנהגנו כר"ת דמתנין על העתיד. אם כן אין החרטה מועלת עכשיו. אלא כשיתחרט לאחר שנדר ולכן צ"ל דאחריטנא. בדלי"ת בתחלת התיבה דמשמעה כן:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:3:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:3:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:3:1)

**(ס"ק ג) אומר כו'** כמו שכתב סי' רצ"ח סי"ד. היו יושבים בבה"מ במוצאי שבת והביאו לפניהם אור. א' מברך לכלם בורא מאורי אש. והן שותקים ומתכונים לצאת בברכתו. ואף על גב דעי"ז מתבטלים מדברי תורה. מכל מקום עדיף מלברך כ"א לעצמו משום ברוב עם הדרת מלך. וה"ה הכא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:3:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:3:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:3:2)

**לכן יברך לעצמו.** וסיים בס' א"ר וימהר לסיים קודם הש"ץ ויענה אמן על ברכות הש"ץ וכדלעיל סי' נ"ט סעיף ד':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:4:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:4:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:4:1)

(ס"ק ד) בלא כוס כו' עסי' תקנ"ט במ"א סעיף קטן ט':


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:4:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:4:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:4:2)

**עסי' י"ח.** רצה לומר דטלית המיוחד ליום אם לבשו בלילה אי יברך עליו הוא מחלוקת הרמב"ם והרא"ש. לכן לצאת ידי כלם כתב רמ"א שם דבליל יום הכפורים יתעטף בטלית ביום ויברך עליו. והטעם שמתעטפים בטלית בליל יום הכפורים ע' שם במ"א:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:6:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:6:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:6:1)

**(ס"ק ו) עד כו'** הקהל כו' דאין תנאי כו' ומה שאומרים אותו ג' פעמים. בשלמא למנהג הראשונים דהוא על העבר הוא כדין התרת נדרים שאמר לו החכם ג' פעמים מותר לך. אבל לדידן שתופסים מנהג ר"ת להתנות על העתיד. ול"ל כמו שכתב שמא לא שמע א' פעם א' או פעם ב' ולכן הש"ץ מגביה קולו יותר בכל פעם. דהא כל א' מתנה בפני עצמו. ואינו סומך על הש"ץ צריך לומר כמו שכ' הראשונים דלשון חכמים כך הוא כדמצינו כמה פעמים גבי קצירות עומר מגל זו ג' פעמים וכו' או לפרסומי מלתא:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:7:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:7:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:7:1)

**(ס"ק ז) בניגונים כו'** וכ' בד"מ בשם מהרי"ל דמה"ט המנהג שהש"ץ בכל פעם שאומר כל נדרי מגביה קולו יותר שבדרך זה נשמע באימה ויראה. וכן בשחרית כשיתחיל המלך יתחיל בלחש מטעם זה עכ"ל:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:7:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:7:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:7:2)

**יאמרו מקרא קדש.** דמ"ש מר"ה ושאר יום טוב דהא גבי יום הכפורים נמי כתיב מקרא קדש לבוש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:7:3
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:7:3](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:7:3)

**וא"א באהבה.** כיון שהוא יום דין ואין מקבלין הדין באהבה. ואף על גב דכשחל בשבת אומרים באהבה וברצון שבת קדשך. קאי על כל שאר שבתות השנה. לבוש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:7:4
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:7:4](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:7:4)

**א' א כו'** רצה במנוחתינו. כיון שהוא יום תענית אין כ"כ רצון במנוחתינו לבוש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:7:5
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:7:5](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:7:5)

**ויסיים כ"א סלחן.** ולא לו' ודברך אמת וקיים לעד כי היכי דלהוי מעין החתימה סמיך לחתימה לבוש:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:8:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:8:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:8:1)

**(ס"ק ח) בקול כו'** והא דכתב בסי' ס"א כו' דהכא משמע דמשה אמרה אלא שאמרה בצנע' דרך גניבה. ובסי' ס"א כתב הטור דמה"ט אמרי' בשכמ"לו בלחש. דהיכי נעביד לא נימרי' אמרה יעקב. נימרי' לא אמרה משה. משמע דמשה לא אמרה כלל לכן פירש מ"א דגם בסי' ס"א כוונת הטור כמו כאן:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:9:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:9:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:9:1)

**(ס"ק ט) צריך כו'** וע' בב"ח ומה שכתב סי' תקס"ו. ר"ל דמה"ט מעמידים שנים אצל הש"ץ משום דאי' בפר"א דכן מצינו במרע"ה במלחמת עמלק כשהתפלל על ישראל ואהרן וחור תמכו בידיו. ולכן בעי' דוקא דומיא דמלחמת עמלק שהיו שרוים ישראל בצער ובתענית. ולכן דוקא בתענית צבור מעמידים כ"כ ב"ח. ומ"א סי' תקס"ו הקשה למה אין אנו נוהגים כן כ"א ביום הכפורים משום התרת נדרים (וצ"ל לפי זה אפי' לדידן דקי"ל כר"ת דאינו אלא תנאי. מכל מקום בעי ג' דדומה קצת להתרת נדרים וכמו שכתב מ"א כאן סעיף קטן ה') ותי' ואפשר משום דקי"ל אין תענית צבור בבבל. ולטעם זו ראוי שיעמדו ביום הכפורים אצל הש"ץ כל משך התפלות. וכן כ' הב"ח אלא דגם זה אין המנהג כן דאין עומדים אלא נגד ברכו. וצריך לו' דסמכינן על תי' שני שכתב מ"א שם. וז"ל ועוד יש לו' דעכשיו שכלם אומרים הסליחות עם הש"ץ אין צריך להעמיד אצלו עכ"ל. ובד"מ כאן כ' כיון דקי"ל כר"ת. דמתנין על להבא ואינו הפרת נדרים למה עומדים שנים אצל הש"ץ. ואי משום מאי דאי' בפר"א הנ"ל אם כן ראוי שיעמדו שם כל היום. ותי' דלא קי"ל כהאי פר"א. ומה שכתב לעמוד שם עד ברכו. משום דלפי מנהג הראשונים שהיו מתירים על העבר היו צריכים לשנים לעמוד אצל הש"ץ עד ברכו. ולדידן ניהו דקי"ל דאומרים ומתנים על להבא. ואין צריך בשעת אמירת כל נדרי שיעמדו השנים שם. מ"מ כיון דבתחלה כשמתירים להתפלל עם העבריינים צריכים שנים אצל הש"ץ. עומדים שם עד ברכו שלא לשנות מנהג הראשונים במאי דאפשר עכת"ד. ולפי זה מוכח דלא כמו שכ' הב"ח שהביא מ"א ריש הסי' דדי באמירת הגדול ההתרה לעבריינים:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:10:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:10:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:10:1)

**(ס"ק י) שעומדים כו'** ער"ס תקע"ה. שכתב שם כיון דבשעת התקיעות צריכים לעמוד. לכן לא יסמוך עצמו לדבר כ"כ בחוזק עד שאם ינטל אותו דבר יפול. ואפשר דהכא מותר לסמוך עצמו אפילו בחוזק. דמסתמא אדעתא דהכי קיבל. דבקבלתו תליא מלתא כאן:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:10:2
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:10:2](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:10:2)

וכמו שכתב ס"ס תריו"ד דא"א לנשים להדמות למלאכים דעיר גברים כתיב ועיין שם:


###### Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:11:1
[Machatzit HaShekel on Orach Chayim 619:11:1](https://torahapp.org/share/book/Machatzit%20HaShekel%20on%20Orach%20Chayim/r/619:11:1)

**(ס"ק יא) ללון כו'** וכתב בשל"ה קודם כו' ולא יכסה רגליו: