## Machzor Vitry, Pirkei Avot

###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:1:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:1:1)

**תכז.**
**וירא מקץ. בשלח. ויקהל.**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:1:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:1:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:1:2)

**בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם. שנאמ' מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי: איזה גיבור הכובש את יצרו. שנאמ' טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר: איזה עשיר השמח בחלקו שנא' יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא: איזהו מכובד המכבד את הבריות שנא' כי מכבדי אכבד ובזי יקלו:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:1:3
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:1:3](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:1:3)

**בן** זומא. זהו שמעון בן זומא חבירו של שמעון בן עזאי שנכנס עמו לפרדס. חביריהם של שמעון התימני. ושמעון בן ננס. וכדי שלא תחלפו זה בזה קורין אותם בשם אביהם בלשון קצרה ושמעון התימני על שם מקומו תמנת. כדכת' שמשון חתן התמני. ועוד לפי שנפטרו בילדותן קודם שנסמכו ולא באו לכלל אנשים. לא נקראו ר'. וקראם על שם אביהם. כמו שפירשו חכמים בפ"א דסנהדרין. היושבין לפני חכמים שמעון בן עזאי ושמעון בן זומא. כשנפטרו עדיין היו יושבין לפני חכמים על הקרקע כדרך התלמידים היושבין לפני רבן. ועוד שנינו הורו ב"ד. וידע היושבין אהד מהן שטעו. או תלמיד הראוי לתורה כגון שמעון הראוי ושמעון בן זומא. למדנו כשנפטרו עדיין לא נסמכו ולא הושיבום בישיבה. ומכללן אתה למד בשמעון בן ננס. וראייה לדבריי מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים. והוא היה רבן יוחנן בן זכאי אלא שהיה תלמיד יושב לפני רבו. כמו שפירשנו למעלה: הלמד מכל אדם. ואפי' מן הקטן ממנו. בשנים ובחכמה. מכיון שאמר לו דבר טעם לא יבוש מלקבלו ממנו. ולא יבוז לדבריו. שנאמר על דוד מלך ישראל. מכל מלמדי השכלתי. כל אדם שבא ללמדיני הייתי משכיל ושומע לדבריו. ואין סיום המקרא כתוב במשנה. כי עידותיך שיחה לי. כלומר במקום ששאר בני אדם מטיילין ומשיחין בדברי שחוק אני משיח ומטייל בדברי תורתך כל היום. ודאמרי' לקמן כל הלומד מן הקטנים כו'. תלמידים קטנים שלא שימשו כל צורכם ואינן מבינין בטעמי הדברים: הכובש את יצרו. ואינו הולך אחרי תאותו ושרירות לבו. טוב ארך אפים מגיבור. מי שהוא מאריך אפיו ושותק ואינו ממהר להנקם בשעת כעסו אלא ממתין ומצפה עד לאורך ימים. טוב הוא וייפה כוחו מכח הגיבור ומושל ברוחו. שאינו הולך אחרי יצר הרע שלו אלא כובש כעסו ואע"פ שהגיע למקום שיכול להנקם ויצרו אומר להנקם. טוב הוא מגיבור ומלוכד עיר: איזה עשיר. איזה אדם נקרא עשיר. השמח בחלקו. שהוא שמח במה שה' מזמין לו. בין ברב בין במעט. ואינו רודף אחר העושר לאסוף ולכנוס. שנאמר יגיע כפיך כי תאכל. כלומר כשתאכל יגיע כפיך ולא רדפת אחרי הגזל והעושק לאסוף ולכנוס. אשריך בעולם הזה. שלא נצרכת לבריות. וטוב לך לעולם הבא. על שאין לך חמס בכפך. ואין לך שאין רודף אחר חמס וגזל אלא א"כ שמח בחלקו. ועוד אפי' עשיר ועצב בחלקו אין לו יתרון והנאה בעושרו. וכל שכן אם עני הוא והוא מתרעם על מדותיו של הק' שאין לו טובה לא בעולם הזה ולא לעולם הבא. בעולם הזה שהרי עני הוא. ולעולם הבא. מה לו להשתכר בעניותו. שהרי ראוי להתכפר מעוונותיו והיה לו לקבלו מאהבה והוא מתרעם על מידותיו של הק'. המכבד את הבריות. שמתוך שהוא מכבדם אף הן מכבדין אותו. כי מכבדי אכבד. כך אמר הק' על בני עלי. ואף אתה לך ולמד ממידותיו. וכבד מכבדיך. כדי שיכבדוך אף הם. ובוזי. והבוזים אותי. יקלו. תבואם חרפה וקלון:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:2:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:2:1)

**בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה שמצות גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה: הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם ואל תהי מפליג לכל דבר שאין לך אדם שאין לו שעה. ואין לך דבר שאין לו מקום: ר' לויטס איש יבנה אומר מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רימה:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:2:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:2:2)

**הוי** רץ למצוה קלה. אפי' מצוה הנראית בעיניך קלה הוי רץ ורודף לקיימה. ובורח מן העבירה. אפי' עבירה הנראית בעיניך קלה. הוי בורח והתרחק ממנה. שמצוה גוררת מצוה. שעל ידי שהוא עוסק במצוה קלה סוף בא לידי חמורה. ועבירה גוררת עבירה. שנו רבותינו. עבירה קלה שאדם עובר ואינו דואג עליה. סוף בא שהוא גוררתו לידי עבירה חמורה הימינה. כמו שפירשו רבותי' בלפני אידיהן. אשרי האיש אשר לא הלך וגו' ואמר ר' שמעון בן פזי. וכי מאחר שלא הלך מהיכן עמד. ומאחר שלא עמד מהיכן ישב. ומאחר שלא ישב מהיכן לץ. אלא לומר לך שאם הלך סופו לעמוד. ואם עמד סופו לישב. ואם ישב סופו להתלוצץ. שכך דרכו של יצר הרע. היום אומר לו עשה כך. ולמחר עשה כך. עד שעובד ע"ז. כמו ששנינו במשנת ר' נתן. ובשבת פ' האורג. הוי שעבירה גוררת עבירה. ששכר מצוה מצוה. אם תקיים מצוה קלה. זהו שכר מצוה. שתגרור על ידה מצוה אחרת גדולה הימנה. ונמצאת מקבל שכר הרבה על כולם. ושכר עבירה הקלה היא גוררת לך עבירה אחרת חמורה. שמתוך שהקלת את ראשך באחת סוף אתה מיקל באחרת חמורה הימנה. וטורדך מן העולם. שכך שנינו עבר עבירה אחת אל ידאג לאותה עבירה בלבד שלא מביאתו לידי חמורה ממנה. עשה מצוה אחת אל ישביח לאותה מצוה בלבד. שלסוף מביאתו לידי מצוה אחרת. אל תהי בז לכל אדם. בז. מבזה. שנו רבותינו משום שנאמר בז לדבר יחבל לו. ומהו יחבל לו. עוד יגיע זמן שהוא מיצר. כמו שאחזוהו חבלים למוצאין ולמובאין. שא דולור שרא פור לוי ב'. לכל אדם. לשום אדם. אל תהי מבזה אפילו לקל שבקלים. ואל תהי מפליג לכל דבר. אל תהי דוחה ואומר על דבר הלכה למחר אשמענה. וזהו שאמרנו בפירקי' דלעיל. ואל תאמר דבר שאיפשר לשמוע כו'. מפליג. כמו הפליגו בדברים. לשון הבדלה וחילוק. ולשון מפליגין בספינה. בשבת. ולפיכך אני מזהירך. לפי שאין לך אדם קל בעולם שלא תהא שעה עומדת לו. שעה מזל. בין ברב. בין במעט. שתהיה צריך לו. לפיכך אל תהי בז לכל אדם ואין לך דבר כו'. לפיכך אל תהי מפליג לכל דבר דשמא אם תראה עצמך עכשיו שוב לא תשמענה. וסוף אתה צריך לה ואינך יודעה: כך קיבלתי. ולי נר'. ואל תהי מפליג לכל דבר. אל יהא שום חפץ ושום דבר ושום כלי תשמיש קל בעיניך להניחו במקום התורפה והפקר והוא אבד והולך לפי שאין לו חפץ בו. שאין לך מקום וצורך לפעמים. שתקות אנוש רימה. שכל אדם מקוה ומייחל ויודע שסופו הוא עתיד להיות רימה ותוליעה. ולפיכך אל תהי רוחו גסה עליו. כי מה לו אצל גאוה:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:4:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:4:1)

**ר' יוחנן בן ברוקה אומ' המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם: ר' ישמעאל אומ' הלומד על מנת ללמד מספיקין בידו ללמוד וללמד והלומד על מנת לעשות מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות: ר' צדוק אומ' אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קורדום לאכול מהן. וכן היה הילל אומ' ודאישתמש בתגא חלף הא כל הנאות מדברי תורה נוטל חייו מן העולם:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:4:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:4:2)

**המחלל** שם שמים בסתר. שעבר עבירה בסתר שאילו היתה גלוייה לעולם היה בה חילול השם. כגון שזה העובר עבירה הוא תלמיד חכם והבריות למידין ממנו. נפרעין ממנו בגלוי כדי לפרסם את חניפותו. כדכת' ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול וגומ': ע"א המהלל שם שמים בסתר. שעובר עבירה בסתר. הק' פורע ממנו בגלוי. שעושה בו דבר שמודיע לכל שהוא עבר עליה ומגלה חרפתו כדכת' בדוד הנני מקים עליך רעה וגומ'. ושכב עם נשיך לעיני (כל נגד) השמש הזאת. כי אתה עשית בסתר (עם אשת אוריה) ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש: אחד שוגג ואחד מזיד בחילול השם. כלומר שוגג ומזיד חשובים הם דבר אחר אצל חילול השם. כי כשם שנפרעין ממנו פירעון אם הזיד בחילול השם. כך נפרעין ממנו אם שגג בחילול השם. וכמו כן מצינו אצל דבר אחד שהמזיד ושוגג שוין אין עושין לו כחנווני המקיף אלא נפרעים ממנו מיד. ופר"ח התם. תנן התם בפרקי אבות. וזו היא דר' יוחנן בן ברוקה: חילול מפורש בפ' אחרון דיומא היאך הוא. דאמר רבא היכי דמי מחלל. כגון אנא כו'. שכשרואים תלמיד חכם שעושה דבר שאינו הגון הבריות מליזות ואומרות חבל על כל הלומד תורה שאינו לומד מתוכה אלא דברי תפלות. ראו פלוני שלמד תורה כמה מעשיו מכוערים. ונמצא נוהגין בדברי על ידו חילול ובזיון. ולפיכך עשה בחילול השם שוגג כמזיד עונשו ממנה. שמצינו בפרשת דברי ירמיה שתים שאלתי מאתך וגו'. שנייה קשה. שמצינו שויתר הק' על ע"ז ולא על חילול השם. שנאמר ואתם בית ישר' וכו' גלוליו לכו עבדו. מה כת' שם לא תחללו עוד: וקשה חילול השם ממזיד. דמזיד אפשר בצינעה בתוך ביתו. והילכך פירעון דידיה נמי הוי חמר ממזיד. שמחמירים עליו את דינו מן השמים שהרי העולם תועים על ידו. ע"א אחד בשוגג. כלומר אם עשאה בשוגג גובה ממנו כעניין השגגה. כד"א מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל שבאותו הדור כלאה מפני שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר. וכי משוא פנים יש בדבר. כלומר למה ניצולו הואיל והשתחוו יהו כלים לגמרי. ואמרי' הם לא עשו אלא לפנים. מפני אימתו של נבוכדנצר. ולא מפני שכוונתם לכך. ואף הק' לא עשה עמהם אלא לפנים. ובאותו עיניין שחטאו פרע עמהם. והיינו פירעון דשוגג. ולכתחילה הראה להם כאילו רצונו לכלותם. ואחר כך הצילם מידו. ואחד במזיד. כלומר אם עשה העבירה במזיד גובה המקום ממנו בפירעון גמור בגלוי. חילול השם היינו נמי מזיד. אלא שבלבד המזיד יש בו חילול השם כאשר אפרש, פ"א אחד שוגג. בתלמיד שלמד ומזלזל בה: על מנת ללמד שאין דעתו לקיים לפי שאינו יכול. או אפי' יכול אינו עושה אלא לעשות לו שם על מנת שיקראהו ר'. ללמוד וללמד. ולא יותר. מספיקין בידו. מן השמים נותנין לו ספק אף לעשותה, שהמעשה עיקר. כמו שמצינו בפ"א לא המדרש הוא עיקר אלא המעשה: אל תעשם עטרה. שלא תלמוד דברי תורה על מנת להתגדל ולהתגרד ולהתעטר בהן: אלא הוי מלמדה לשם בוראך. וסוף הכבוד לבא. ולא קורדום. הוי מלמד אותה לאחרים ולא תטול שכר עליה. ואל תעש עצמך כפועל הנשכר. לחטוב עצים בקרדומו. ולאכול מיגיע כפיו. וטעמו של דבר מפורש בנדרים פרק אין בין. כדכת' ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים באשר ציוני ה' אלהי. מה אני למדתי בחנם אף אתם בחנם תלמדו. למדנו שאסור עליה ליטול שכר. ועוד כת' אמת קנה ואל תמכור: ואת אשר נהגו ליטול שכר. שסמכו על מה שמצינו באגדה. שאין זה אלא שכר ביטול. אבל שכר תורה אין כל בריה יכולה לשער. ומ"מ מלמדי תינוקות של בית רבן מותרין. כדמפורש באין בין המודר. שאין נוטלין אלא שכר שימור ושכר פיסוקי טעמים. וכן היה אומר. כבר פירשנו למעלה דבריו של הילל. והכי קאמר ודאישתמש בתגא. שמקבל שכר לימוד כתר תורה. חלף. עבר שכרו לעתיד. ושוב אין לו שכר אחר מכיון שנוטל עכשיו: ור' אלעזר בר' צדוק הביאם ראייה לדבריו. שמדברי הילל למדנו שכל מי שיש לו הנאה בדברי תורה נוטל חייו מן העולם: שאינו מאריך ימים אחרי כן. הניאות. כמו הנשים ניאותות בהן. ומאי ניאותות. רוחצות. וכמו שברא את אילו בעולמו לתנאות מהן בני אדם. ועד שיאותו לאורן. בנר של הבדלה:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:6:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:6:1)

**ר' יוסי אומר כל המכבד את התורה גופו מכובד על הבריות, וכל המחלל את התורה גופו מחולל על הבריות: ר' ישמעאל בנו אומ' החושך עצמו מן הדין פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שוא. והגס לבו בהוראה שוטה רשע וגס רוח: הוא היה אומ' אל תהי דן יחידי שאין דן יחיד אלא אחד ואל תאמר קיבלו דעתי שהן רשאין ולא אתה:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:6:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:6:2)

**כל** המכבד את התורה. שמלמדה לתלמיד הגון. ואינה מניחה לא על גבי מיטה ולא על ספסל. ושאינו מניח לא חומש על גבי ספר תורה. ולא נביאים וכתובים על גבי חומש. ולא תלמוד על גבי נביאים. ובירושלמי דמגילה אמרי' לא ישב אדם על ספסל שספר תורה נתון עליו. ומעשה בר' אליעזר כו'. ואם היה נתון על גבי דבר אחר מותר. ועד במה. ר' אבא בשם ר' הונא אמר טפח. ר' ירמיה בשם ר' זעירא אמר אפי' כל שהו. ועוד מצאתי בירושלמי פ' מי שמתו. תיבה שהיא מלאה ספרים נותנה מראשות המטה ואינה נותנה מרגליות המטה. רבון בשם ר' הונא אמור והוא שתהא מטה גבוהה עשרה טפחים ולא יהו חבלי המטה נוגעין בתוכה: ועוד מצינו במגילת ירושלמית דסיקייא שהיא מליאה ספרים או שהיו בתוכה עצמות המת הרי אילו מפשילן לאחוריו ורוכב. ומכאן יש ראייה להתיר מה שנהגו בני אדם לרכוב וספרים אחריהם: גופו מכובד. שמכבדין אותו הכל. כדכת' וחסד ה' מעולם ועד עולם על יריאיו. שכל מי שהוא ירא חט הק' מושך עליו חוט של חסד. ומכבדין אותו מתוך פרישותו. המחלל. שנוהג בה דרך בזיון שאינו נזהר בכל אילו שאמרנו. העולם מבזין אותו: החושך עצמו מן הדין אני קיבלתי שעל כרחינו אין לפרשו על הדיין. לפי שאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. ועל בעל הדין צריך לפרשו. ומהו החושך עצמו מן הדין. המתפשר עם בעל דינו קודם שירד לדין. פורק ממנו איבה. נוטל משאוי מעליו שאינו בא לידי כל אילו. שכל הבאים לב"ד לטעון טענותם מתקוטטים זה עם זה. [ונעשין] שונאים זה לזה. וגזל. פעמים שהוא חייב לחבירו. וכשהוא חפץ לריב עמו טוען טענה שהוא נפטר בה ונשבע לשקר. וזהו ושבועת שוא. ולי נר' שבהיטב יש לפרשו על הדיין ואעפ"י שאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. מ"מ מצינו בר' פלוני שהיה אומר כשהיה יוצא לדין ברעות נפשיה לקטלא אזיל. כו'. ולואי שתהא יציאה כביאה. ורב הונא דמעיף בי עשרה. ואמר כי היכי דממטיין שיבא מכשורא. שבשעת הכעס עונשין על הדבר. כמו שמצינו בפ' התכלת. במסכת מנחות. שאמר לו רב קטינא למלאכא ענשיתו אעשה. וא"ל בעידנא דאיכא ריתחא ענשינן. ומ"מ אי איפשר להשמט אלא על פי ב"ד. שיפריד בין עצומים. וישבית מדיינים. ויסמוך על מה שכת' ועמכם בדבר המשפט. שאין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. דהואיל ולבו לשמים אין עונשו מצוי. וגזל. שהרי נוטל מזה ונותן לזה. ופעמים שטועה בדין ונמצא שהוא גזלן. ושבועת שוא. שקר. כשמטיל עליו שבועה והוא נשבע לשקר. כל העומדים שם נענשים בדבר כמו שפירשו חכמים בפ' שבועת העדות. והוא שהטילה עליו והיה לו לעיין בדבר. יותר על כולן: והגס לבו בהוראה. שמעתי. שמגיסם לבו בהוראתו ואומר ראו כך וכך דנתי. כך וכך חייבתי. שוטה. הרי זה שוטה. שהתורה אינה שלו. ועוד שמא לא דן יפה. רשע. שלא למד תורה אלא להתגאות בה. וגס רוח. שמראה בעצמו שאין דוגמתו בעולם: ולי נר' והגס לבו בהוראה. שקופץ לעשות הוראה מתוך גסות הרוח אשר בו. כאדם שאומר בקי אני יפה בדבר הזה. שוטה. שאינו מבין לאשורו. שמתוך שהוא נמהר רוב פעמים נכשל בדבר. רשע. שהוא קרוב למזיד הואיל ואינו חפץ לעיין בדבר. כאותה ששנינו שאמר ר' יהודה הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון. וגס רוח. שממהר ומרגיל עצמו לעשות הוראה לעצמו למעשה להתגדל בו. וכל מי שיש בו גסות הרוח שנוי הוא לפני המקום כמו שפירשו רבותי' במסכת ערכין ובהרבה מקומות שנאמר גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל. כביכול אמר הק' אין אני והוא יכולין לדור במדור אחד. אלא אחד זה הק'. וכן הוא אומר והוא באחד מי ישיבנו. שהק' דן באחד. ומי יוכל להשיבנו. אבל בני אדם אין דנין פחות משלשה. שמתוך שהם שלשה נושאין ונותנין בדבר. ומוציאין את הדין לאמיתו. לפיכך אל תהי דן יחידי. ד"א אל תהא רגיל לדון יחידי. ואפי' שיש עמך שנים. ותוכל לשאל להם בדבר המשפט. צריך שיעסקו בדין כמוך ואל תאמר קבלו דעתי. אל תכריח שום אדם לדון לפניך. ולומר לבעלי דינין קבלו דעתי. ויעשה האחד עם חבירו כמה שאדון לפניכם. שהן רשאין. מה טעם. לפי שהם הרשות בידם או לקבל או לילך לפני אדם אחר. מאחר שלא קבלוך עליהם לדיין:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:9:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:9:1)

**ר' יונתן אומר כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר, וכל המבטל את התורה מעושר סופו לבטלה מעוני: ר' מאיר אומר הוי מעט בעסק ועסוק בתורה, והוי שפל רוח בפני כל אדם, ואם ביטלת מן התורה יש לך בטלים הרבה כנגדך, ואם עמלת בתורה יש לך שכר הרבה ליתן לך:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:9:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:9:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:9:2)

**מעוני.** בעוד שהוא עני. דכת' אורך ימים בימינה. למיימינים בה. וכל שכן עושר וכבוד. ובשמאלה. למשמאילים בה עושר וכבוד מיהא איכא. וכל המבטלה מעושר בעוד שהוא עשיר. סופו לבטלה מעוני. שאינו יכול ללמוד מרוב דוחקתו ועניותו. שטרוד אחר מזונותיו. ומקרא דאיתינן שמעינן לה דדברי תורה מכלל הן אתה שומע לאו. ומכלל לאו הן. למי שלומדה עושר וכבוד. הא אינו לומדה ותהי להפך: הוי מעט בעסק. בסחורה. שתעשה עסקין מועטין בשאר דברים. ותעסוק בתורה. ושפל רוח בפני כל אדם. ואף הוי שפל רוח בפני כל אדם ותחיה. יותר. כמו שאמרו חכמים הוי קבל וקיים. וזהו שאמרו בחלק ובתורת כהנים. מיכן אמרו בית אפל אין פותחין לו חלונות לראות את נגעו. אם בטלת מן התורה כו'. שנו רבותינו במשנה ר' נתן. הוא היה אומר כל השוקד על דברי תורה הרבה שקדנים כנגדו. וכל המבטל מדברי תורה מוסרים לו הרבה בטלים כנגדו. זאב. ארי. נמר. ברדלס. נחש. גייס. וליסטין. באים ומקיפין אותו ונפרעים ממנו. שנאמר אך יש אלהים שפטים בארץ:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:11:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:11:1)

**ר' אלעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד. והעובר עבירה אחת קונה לו קטיגור אחד תשובה ומעשים טובים כתריס בפני הפורענות.**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:11:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:11:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:11:2)

**פרקליט** אחד. מליץ יושר. שהמצוה עומדת לו למליץ. כדכתיב והלך לפניך צדקך. ואומר בהתהלכך תנחה אותך. והקיצות היא תשיחך. לעולם הבא. קטיגור. וכן דילטור. רכיל בגימטריא. ושניהם לשון יוון. ואני נהוג לפרש קטיגור. קטי תגרא. כלומר בעל קטטה ותגר. או קני תגרא. וסניגור. סני תגרא. קטיגור. אנקוויירש ב'. עומדין לו למגן. ומקדימין לפניו. וסוגרין בעדו מפני הפורענות. תריס. הוא המגן שלפני אדם במלחמה להכות בו מפני אויב הנלחם בו. ומחזיקין אותו. לשון תריסי חנויות:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:11:3
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:11:3](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:11:3)

**ר' יוחנן הסנדלר אומ' כל כניסייא שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים.**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:11:4
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:11:4](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:11:4)

**הסנדלר.** כך שמו. כניסייא. אסיפה. וכן בית הכנסת. בית האסיפה. שהיא לשם שמים. שנאספו כאחד ללמוד וללמד. סופה להתקיים. אף באחרית הימים. היא מתקיימת עדיין. שעומדת לאורך ימים. אין סופה להתקיים. שהק' מכניס ומעביר רוח קנאה ביניהן. ומתפלגין כדרך שעשה בדור הפלגה. וכן מפורש בסוף משנת ר' נתן. כניסייא שהיא לשם מצוה זו כניסיית אנשי כנסת הגדולה. ושלא לשם שמים. של אנשי דור הפלגה:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:12:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:12:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:12:1)

**ר' אליעזר אומ' יהי כבוד תלמידך חביב עליך בכבוד חבירך. וכבוד חבירך כמורא רבך, ומורא רבך כמורא שמים:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:12:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:12:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:12:2)

**בכבוד** חבירך. ואל תנהוג בתלמידך מנהג בזיון. אלא נהוג בו כבוד כשם שאתה זקוק לנהוג כבוד בחבירך. ולא שיעשה שניהן שוין. אלא שיעשה בו כיוצא בו. כדרך שעשה משה ליהושע. שאמר לו בחר לנו אנשים. שאם אתה אומר ככבוד חבירך ממש. דבר זה אי אפשר. שהרי הוא אומר ומורא חבירך כמורא רבך וכיוצא בו שנינו בתכלת. תכלת דומה לים וים דומה לרקיע. ורקיע דומה לכסא הכבוד. דומה לדומה במשנת ר' נתן. ובמכילתי מצאתי. יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. מלמד שיהא כבודו של אדם חביב ככבודו. ילמדו כל אדם ממשה. שאמר ליהושע תלמידו בחר לנו אנשים. ולא אמר בחר לי. אלא לנו. שעשאו כמותו. ומניין שכבוד חבירו חביב עליו ככבוד רבו. שנאמר ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת. והלא קטן ממנו היה. אלא עשאו רבו. ואע"פ שקטן היה. כמו ששנינו במסכת עירובין. כיון שקטן ממנו היה. ואהרן נביא כמותו היה ועוד כת' הוא יהיה לך לפה. הואיל וכן דיי אם עשאו כמותו. ומורא רבך כמורא שמים. שנאמר ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם. חייבין הן כלייה. שקלם כנגד שכינה. שחייבין כלייה על שדברו כנגדו כאילו דיברו נגד שכינה. שהיו מתנבאים ואומרים משה מת ויהושע מכניס את ישר' לארץ. ובסנהדרין אית דא בע"א. ע"א יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך. סברא הוא. שהרי אתה מתפאר בו וכבודו הוא כבודך. שאומרים ראו תלמיד הגון זה שלימדו פלוני תורה. ובכך אתה מתכבד. ולכך דין הוא שיהא כבודו חביב ויקר עליך כשלך. כלומר ככבוד עצמך. אבל בכבוד חבירך לא מצי למיתני חביב עליך כשלך. כי היכי דתנא בתלמידו. שהרי אין לו חלק בכבוד חבירו. דמה טיבו של כבוד חבירו אצל כבוד שלו. ולכך גלה כבוד חבירו כמורא רבו. שיהא מקובל עליו כבוד חבירו כמוראת רבו. ולא ככבוד רבו. ומורא רבך כמורא שמים. אין תימא בדבר. דהא דרשינן את י"י אליך תירא. לרבות תלמידי חכמים. בכל שעה. וכל שכן שחייב לירא את רבו. ובפ"א דקידושין מפ' מורא היכי דמי. לא ישב במקומו. לא יעבור על דבריו. אבידתו ואבידת אביו. רבו קדמת. באילו מציאות:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:13:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:13:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:13:1)

**ר' יהודה אומ' הוי זהיר בתלמוד ששגגת תלמוד עולה זדון:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:13:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:13:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:13:2)

**הוי** זהיר בתלמוד לידע ולהבין דקדוקי המצות. שאם שגגת בתלמוד והוריתה שלא כהוגן חשובה היא עליך אותה שגגה כזדון. שנפרעין ממך כאילו עשית במזיד מפני שהיה לך ללמד יפה ולא למדת. וכן מפורש בפ' אילו מציאות והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם. הגד לעמי פשעם. אילו תלמידי חכמים ששגגות חשובות להם כזדונות. ולבית יעקב חטאתם. אילו עמי הארץ שזדונות חשובות להם כשגגות. פשעים. אילו המרדים. וחטאים. אילו השגגות. כדמוכח ביומא פ' בתרא:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:13:3
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:13:3](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:13:3)

**ר' שמעון אומ' שלשה כתרים הן, כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב על גביהם:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:13:4
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:13:4](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:13:4)

**שלשה** כתרים הן. ג' זֵרים הן. כמו ששנינו במס' יומא. זר זהב שבארון סימן לכתר תורה שבו. וזרו של שלחן סימן לכתר מלכות. שלחן של מלכים. זרו של מזבח סימן לכתר כהונה. זרו של ארון. ועשית זר זהב למסגרתו סביב. זר מזבח כת' כמו כן. ועשית לו זר סביב. תשמיש המזבחות. כהנים זוכים במתנותיהם. זר שלחן. דכתיב ועשית זר זהב למסגרתו סביב. הוא סימן לכתר מלכות. ששלחנם גדול וחשוב משאר שלחנות. וכהנים זכו משלחן גבוה. וכתר שם טוב עולה על גביהן. על ידיהן בא שם טוב לאדם. אם נזהר בהם כמידה וכשורה. ונוהג עצמו כדין. שהרי עסק בתורה לשם שמים. נמצא שמביא שם טוב עליו. ואומר אשרי מי שיצא זה מחלציו. ראו פלוני שלמד כמה מצות קיים. וכן כהן הזהיר בעבודתו ומזורז שלא להביא קדשים לבית הפסול יוצא עליו שם טוב על כך. וכן מלך המושל בעמו ומנהיג את בני דור בצדק ומשפט יוצא עליו שם טוב: על גביהן. כמו היו עושין אילו על גב אילו. דמסכת ביצה. וכמו מטבילין על גבם. כך קבלתי. ולי נראה על גביהן. למעלה מכולן. שאין לך בהם מתקיים בלא טוב שאם אינו נוהג עצמו כדין ואם אינו קונה שש טוב הכל מבזים אותו. ונמצא כתרו בטל. ועוד כת' טוב שם משמן טוב:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:14:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:14:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:14:1)

**ר' נהוראי אומ' הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבא אחריך שחביריך יקיימוה בידך ואל בינתך אל תשען: הוא היה אומר אין בידינו שלוות רשעים ואף לא ייסורי הצדיקים:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:14:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:14:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:14:2)

**ר'** נהוראי. הוא ר' אלעזר בן ערך. כמו שפירשו חכמים בשבת פ' חבית. ונקרא שמו נהוראי על שמנהיר עיני חכמים בהלכה. ובא מעשה לידו. שנמשך אחר היין. ונשתכחה ממנו תורתו. ובקשו עליו רחמים וחזרה לו. הוא שהיה אומר הוי גולה למקום תורה. לא כדרך שעשיתי אני. שגליתי למקום ליצני הדור השותים במזרקי יין. ונמנעו תלמידי חכמים לבא אחרי אלא הוי גולה למקום תורה. למקום תלמידי חכמים. ואל תאמר בלבך שהיא תבא אחרי. שיבואו תלמידיך אחריך ותחזור תלמודך על ידם. ותוסף מתוך כך על שמועתך. כדרך שאמרו חכמים הרבה למדתי מרבותיי כו'. ומתלמידיי יותר מכולן. שהרי חביריך יקיימוה בידך שאם תשכחנה יבקשו עליו רחמים כדרך שביקשו עלי. דלאו כל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא. ואתה אל בינתך אל תשען. לומר שאתה מחזיר הכל מתוך פלפולך. כדרך שעשה עתניאל בן קנז שהחזיר מתוך פלפלו הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה. כמו שפירשו חכמים במסכת תמורה. וזה אשר כתוב (איש) אשר יכה את קרית ספר. ספרי הלכות: ולכך לא חשיב כלב בריש תענית בהדי אותם ג' ששאלו שלא כהוגן דמובטח היה כלב שלא יוכל להחזיר אותם הלכות אם לא אדם מיוחס שאין בו שום פסולת. כ"ש. ואל בינתך אל תשען. סוף מקרא הוא בספר משלי. ולצחות לשון תפס לו לשון המקרא. וכמו יוקץ הפיגול. בזבחים ולכך קא' הוי גולה כו'. גלות קרי כאדם שנעתק ממקום זה ונתקע במקום אחר. ולדברי האומר בחבית שאין זה ר' אלעזר בן ערך כך אנו מפרשין אותה. הוי גולה למקום שהרב שם ואל תמתין ותאמר שהיא תבא אחרי. שהרי חביריך יקיימוה בידך. חביריך שהלכו מאצלך לשם ללמוד. הם יקיימוה בידך לכשיבואו. שישאו ויתנו עמך. לפי שאינו דומה שומע מפי הרב לשומע מפי תלמיד. ואתה אל בינתך אל תשען. שהרי אין התורה מתקיימת ביחיד. חרב על הבדים ונואלו. ולכך הוי נולה למקום הרב: אין בידינו שלוות רשעים. אני קיבלתי אין בידינו לידע מדוע דרך רשעים צלחה. ולמה צדיקים נידונין בייסורין. ולי נר' אין בידינו כו'. לעולם ישתדל אדם לקנות חיי העולם הבא. שהרי יש ספק בידינו לעשות. כי גם יודע אני שאין חשובים הרשעים לפני הק'. שהרי אין בידינו משלוות רשעים שאין לנו שלווה כראוי לרשעים. שנאמר שלו כל בגדי בגד. ואומר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. ומ"מ יודע אני שאין אנו חשובין לומר דיי לנו במה שעסקנו במצות עד עתה. שהרי אין ייסורין באים עלינו כייסורי הצדיקים אלא ייסורין של פורענות הן:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:15:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:15:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:15:1)

**ר' מתיא בן חרש אומ' הוי מקדים לשלום כל אדם והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:15:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:15:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:15:2)

**כל** אדם. ואפי' לשלום גוי הוי מקדים. ושואל בשלומו מפני דרכי שלום. כאותה שאמר ר' יוחנן לעולם לא הקדימני אדם שלום בעולם. ואפי' גוי בשוק. והוי זנב לאריות. כבודך לעשות עצמך זנב לאריות. ולהשפיל עצמך לילך אחרי תלמידי חכמים מלהיות ראש לשועלים לאנשים קלים. שאינם חשובים אלא כשועלים הללו. ומצאתי לו מן המקרא הולך את חכמים יחכם. מי שעושה עצמו טפל לחכמים יחכם. כאותה ששנינו את בשרו את הטפל לבשרו. ורוע כסילים ירוע. מי שנעשה ראש ופרנס לכסילים ורועם. ירוע. יתרוצץ. אינו משתכר כלום משבר עצמותיו ומתייגע לחנם. כמו שאנו מתרג' עשוק ורצוץ. עשוק ורעיע. לשון סוכה רעועה וסולם רעוע. או יש לומר ירוע. סופו שמרועע ונופל. כנופל בדרך שמצינו באלימלך שנעשה ראש לאנשי שכם ונפלו כאחת:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:16:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:16:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:16:1)

**ר' יעקב אומ' העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא והתקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין: הוא היה אומר יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא, ויפה שעה אחת של קורת רוח לעולם הבא מכל חיי העולם הזה:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:16:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:16:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:16:2)

**פרוזדור**. בדל"ת. ואולם לכסא. מתרגמ' ופרוזדודא. הוא בית כניסת הבית שקורין פורקא. וטרקלין הוא מעין היכל שקורין פלייץ. בית גדול שעושין השרים. והתקן עצמך כו'. דרך אדם הרוצה ליכנס לטרקלין לתוך הבית שמתקן עצמו ומצמצם קודם שיכנס. כך צריך אדם לתקן עצמו בעולם הזה בתשובה ומעשים טובים כדי שיזכה ויתגאה לעולם הבא. שאם לא עשה כן בעולם הבא אי אפשר לתקן. שהעולם הזה דומה ליבשה והעולם הבא לים. העולם הזה דומה לערב שבת והעולם הבא דומה לשבת. מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת. וכן המתקן מזונותיו ביבשה יש לו לאכול בים. לא טרח ולא תיקן אין לו מה יאכל. ויפה שעה אחת בתשובה כו'. לעשות בה תשובה ומעשים טובים. מכל חיי העולם הבא. שבכל העולם הבא אי אפשר לעשות תשובה ומעשים טובים שאינו עשוי אלא לקבל שכר על מה שקיים בעולם הזה. ויפה שעה כו'. ושעה אחת של עולם [הבא] יפה להיות בה קורת רוח לאדם מכל חיי העולם הזה. שכל חיי העולם הזה אינו כנגד שעה אחת של עולם הבא לעיניין קורת רוח. שאין כאן קורת רוח שלימה. קורת רוח. נחת רוח. לשון נתקררה דעתו. וכלפי שהחרון אף ועצבת רוח נקרא חימה. הרצון והנחת רוח נקרא קורת. שמתקררת ומיישבת דעתו עליו מרוב שמחה והנאה. רפריידמנט ב':


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:18:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:18:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:18:1)

**ר' שמעון אומ' אל תרצה את חבירך בשעת כעסו ואל תנחמנו בשעה שמתו מוטל לפניו ואל תשאל לו בשעת נדרו ואל תשתדל לראותו בשעת קלקלתו:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:18:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:18:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:18:2)

**אל** תרצה. לפי שאינו מועיל לך. שאינו מקבל ריצוייך בשעת כעסו אלא הנח עד שתקרר דעתו. ואחר כך אמור לו דברי ריצוי וישמע אליך כאותה שפירשו חכמים בברכות פ"ק. אמר ר' יוחנן מניין שאין מרצין לו לאדם בשעת כעסו. שנאמר פני ילכו והניחותי לך. אמר לו הק' המתן לי עד שיעברו פנים של זעם. ואל תנחמנו כו'. שלא יקבל תנחומים ממך. דהיאך יתנחם ומתו מוטל לפניו. אלא משיתסתם הגולל יש לך לנחמו. ואל תשאל לו להתיר נדרו. מפני שאתה מצערו כשאתה מזכיר שום נדרו אלא לך אצל אחר ויתיר לך נדרך. וכל שכן אם הידירך. אל תבקש ממנו להתיר את נדרו באותה שעה עד שיתקרר דעתו עליך. ואני שמעתי פ"א אם שמעת חביריך נודר אל תפתח לו בחרטה לשאל לו כזה נדרת וכזה נדרת. שמחמת כעסו יאמר לך. בכל עיניינים נדרתי ומצאת גורם לו להיות באותו נדר כל ימיו. לכן אל תשאל לו ואל תפתח בחרטו עד שתשוך חמתו ותתקרר דעתו: ת': ואל תשתדל. ואל תטרח ואל תבקש לראותו בשעה שאירע לו שום תקלה מפני שמתבייש מכל אדם. כך דרש ר' תנחומא בפ' שלח לך. ובספר ערוך מצאתי שבך מפורש בהגדת ילמדנו המתחלת סנדל יחידי בפרשת שלח לך. אל תרצה מניין אתה למד ממשה רבינו. בשעה שעשו ישראל את העגל אמר לו הק' לך רד כי שחת עמך. אמר משה איני צריך לדבר עכשיו. מה עשה ירד מן ההר ודנם ובדקם שלש בדיקות כמו שמפורש שם. סייף. ומיתה והדרוקן. ואחר שהמתין כל כך חזר לפני הק'. וביקש רחמים על הדבר: ואל תנחמנו בשעת אבלו. מניין אתה למד מהקב"ה. כשגלו ישר' לבבל. כביכול. היה הק' כאילו מתאבל. שנאמר ויקרא ה' אלהים לבכי ולמספד. בקשו מלאכים לנחמו. אמר להם הק' אל תאיצו לנחמני. מאי אל תאיצו. אין אילו תנחומים אלא ניאוצים הם לפני: ואל תשאל לו בשעת נדרו. מניין אתה למד ממשה. כשאמר ליש' שמעו נא המורים. נשבע הקב"ה שלא יכנס לארץ. שנאמר לכן לא תביאו את הקהל. ואין לכן אלא שבועה. שנאמר ולכן נשבעתי לבית עלי. אמר משה שעת שבועת היא איני צריך לדבר עכשיו המתין מ' שנה ואחר כך התחיל להתחנן לפניו. שנאמר ואתחנן אל ה'. אמר הק' בשביל שהמתנת לי עלה ראש הפסגה וגו'. ואל תשתדל לראותו. מניין אתה למד מאדם הראשון כשאכל מן האילן ונתקלקל. שנאמר וידעו כי עירמם הם. לא נגלה עליהם הק' באותה שעה שהיו מקולקלין אלא ויתפרו עלה. ואח"כ וישמעו את קול ה' אלהים וגו':


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:19:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:19:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:19:1)

**שמואל הקטן אומ' בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו: מלמד שמוחלין לו כל עונותיו: אלישע בן אבוייה אומ' הלמד ילד למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר חדש, והלמד זקן למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר מחוק: ר' יוסי בר' יהודה איש כפר הבבלי אומ' הלומד מקטנים למה הוא דומה לאוכל ענבים קהות ושותה יין מגיתו, והלומד מן הזקנים למה הוא דומה לאוכל ענבים בשולות ושותה יין ישן:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:19:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:19:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:19:2)

**בנפול** אויבך. מקרא הוא בספר משלי. כיוצא בו לעיל ואל בינתך אל תשען: אל תשמח. כנגד בני אדם השמחים בתקלת חביריהם היה רגיל לומר מקרא זה לקיימו בידם. כאותו שהיה קורא למעלה א"ר ינאי מאן בעי חיי כמו שפירשו חכמים ביבמות ובמדרש ויקרא רבה שאמר עליו ר' ינאי שקיים מקרא זה בידו מי האיש החפץ חיים. וגו'. ואע"פ שהיה בקי בו קודם לכן כל אדם דזיל קרי ביה רב הוא, להודיע ולהוודע ולהזהיר העולם היה רגיל לאומרו. וכן זה או' יש לומר שהמקרא זה אינו מדבר אלא בשני בני אדם ששונאין זה את זה בעסק העולם. ושמואל אמרו כנגד שני תלמידי חכמים שנתרוצצו זה עם זה בדבר הלכה. שלא ישמח למפלתו. ולא ישתדל לראותו. ושנקרא שמואל הקטן לפי שהיה מקטין עצמו. כאותה ששנינו שממינו שביקשו להספידו אי חסיד אי עניו. בפ"ק דסנהדרין ובסוף סוטה. ובתלמוד ירושלמי מפרש שהיה מעט קטן משמואל הרמתי. שאף הוא נתנבא בשעת מיתתו וראוי שתשרה שכינה עליו אלא שאין דורו ראוי לכך: אלישע בן אבוייה. נ"ל הכותב אלישע בן אבוייה הוא אחר. כדאמרי' באין דורשין. וקודם שיצא לתרבות רעה נאמרה. או אפי' לבתר דנפקי. ומי שסידרה רימון מצא תוכו אבל קליפתו זרק. הלמד ילד. בעודנו ילד. כדאמרי' אי זכאי גמירנא מעיקרא. והא גמרה. נפקא מינה לגירסא דינקותא לדיו כתובה על נייר חדש. הוא אותו קלף שעושין הקלפים. ובתשובות הגאונים מצאתי הוא אותו שעושין מן צמר גפן שנקרא קיטון ב'. שכורכין בו שירים הבאים מארץ ישמעאל. ועודנו חדש. הדיו נדבקת בו ועומדת ימים רבים כתיבתו. וקורין אותה קאגד. והלומד זקן. כשהוא זקן. שלא למד בנערותו. ומשהזקין בא ללמד. על נייר מחוק שכתבו בו כבר ונמחק. דמובלע הוא ועומד מן הכתיבה ראשונה ולפיכך אין כתיבתו עומדת לעד. וכן מוכיח אצל הוצאה במסכת שבת. וכן בגט פשוט. הוא על הנייר ועדיו על המחק. וכן אדם שמפנה לבו לבטלה. ונותן מחשבותיו לדברים בטלים. ומייאש את עצמו מלעסוק בתורה. אם בא לחזור וללמדה בעת זקנותו. אינה עולה בידו שכבר נתייאש ממנה. וקשה היא משלא למדה מעולם. וזהו שאמרו מיגמר בעתיקא קשה מדחדתא. וסימנין טינא בר טינא. והוא שפירשו חכמים. אם שכח תשכח. אם שכח בחדש תשכח בישן. ואם שמע תשמע. חיי ואם שמע בחדש תשמע בישן. מחוק כגון והמוחקו דאבות מלאכות. וכגון מחק דמידות. דבבא בתרא. פ' המוכר את הספינה. ועל שם שסתמו מחליק נקרא מחקא בלשון ארמי. כמו שפירשו חכמים במסכת מגילה. נייר. מחקא. אצל אין כותבין כו'. מפני שמחליקין אותם בשעת כתיבתם. עשייתם: קהות. לשון ושני הבנים תקהינה. ענבים שלא בישלו כל צרכם. ולשותה יין מניחו. ועוד דומה לשותה תירוש מגיתו. חדש. ועודנו בגת. שלא החמיץ שהוא מתוק וקשה ללב. וכל שכן שהשותה יין של ענבים קהות שהוא חמוץ שקשה ללב. וגם לשתותו. כך התלמידים תלמודם קשה שלא שימשו כל צורכם. ולא הבינו בטעמי של דבר. והלמד מן הזקנים. הם שנו ושילשו והבינו כל הטעמים. והלמד מהן דומה לאוכל ענבים בשולות שנתבשלו. ושותה יין ישן. שהוא טוב ובריא לגוף ומתיישב על הלב:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:20:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:20:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:20:1)

**ר' אומ' אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו. יש קנקן חדש מלא ישן וישן אפי' חדש אין בו:**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:20:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:20:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:20:2)

**אל** תסתכל בקנקן. אל תבט אל מראה האדם ואל גבה ואל קומתו. לומר זה הגון ותלמיד. אלא במה שיש בו. ביין שבתוכו תן עיניך אם טוב הוא. כלומר לך והריח בו אם יש בו ריח תורה אם לאו. כההוא דאמר ליה תהי ליה אקנקניה: מלא ישן. יש לך אדם בחור ומיושב בתלמודו כיין ישן שהוא משוקט על שמריו. ויש קנקן ישן. שאפילו מן הגרוע החדש אין בו שכולו ריקם. בך יש אדם זקן ובעל צורה שאפי' מיעוט תורה אין בו. תורה נמשלה ליין. שנאמר לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. ואדם דומה לקנקן שהוא בבית משמרתה של תורה. כשם שהקנקן בית משמרתו של יין. ועוד המשיל עיקר של תורה ביין ישן. ושאינו עיקר ביין חדש שאינו טוב כיין ישן. אבל מעולה הוא מן המים:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:21:1
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:21:1](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:21:1)

**ר' אלעזר הקפר אומ' הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם: הוא היה אומ' הילודים למות והמתים להחיות והחיים לידון לידע, להודיע, ולהיוודע, שהוא אל, הוא היוצר, והוא הבורא, והוא המבין, הוא הדיין, הוא עד, הוא בעל דין, הוא עתיד לדון, ברוך הוא, שאין לפניו לא עוולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד, שהכל שלו, ודע שהכל בא לחשבון, ואל יבטיחך יצרך לומר שהשאול בית מנוס, שעל כורחך אתה נוצר, ועל כורחך אתה נולד. ועל כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה מת, ועל כורחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הוא הקב"ה: ר' חנניא בן עקשיא כו':**


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:21:2
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:21:2](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:21:2)

**הקנאה** שיש לו לאדם על חבירו. והתאוה שנמשך אחר תאות לבו לניאוף ולשאר עבירות. והכבוד. שרודף אחר שררה וכבוד. מוציאין את האדם מן העולם. קנאה. שנאמר ורקב עצמות קנאה. והתאוה. שנאמר תוחלת ממשכה מחלה לב. והכבוד. שררה. דכתיב וימת יוסף תחילה. וכל אחיו וכל הדור ההוא. הא למדת שקשה היא הרבנות שקוברת את בעלה. ועוד כתב חזון ישעיהו. בימי עוזיהו יותם אחז יחזקיהו. הרי שקיפח ד' מלכים בימיו. הא למדת שהגדולה מקברת את בעלה. מחמת שהוא משתרר יותר מדאי: הילודים. כמו הילדים במדבר בדרך. הנלודים כבר סופם למות. תמה לי הכותב. דבפ"ק דגיטין משמע דנולדים להבא. גבי לנולדים דלא הוו בשעת מתן מעות. [וביבמות] (ובפ' החולץ) משמע דנולדים לשעבר וילודים להבא. דקאמר מאן אחיו, אחיו הילודים. ולע"א מאן אחיו. אחיו הנולדים. ובשילהי פרק קמא דגיטין נולדים להבא. ובקרא. הנה בן נולד. והבן הילוד לשעבר. כתרג' דאיתיליד. ובכאן משמע הילודים. לשעבר. והמתים כבר. סופם להחיות. והחיים. ומשיחיו סופם לידון. כשיגיע יום הדין בעמק יהושפט. הוא עמק המלך. וכל כך אני אומר לידע. למען דעת כל עמי הארץ. גלגל זה. שהעולם חוזר כן. כדי שיטיבו מעשיהם. ולהודיע. גם הם לאחרים אשר ילמדו את בניהם. ולהיודע. שיהא הדבר גלוי לכל העמים. כדי שייראו מלפני המקום. שהק' הוא היוצר. וכשם שהיוצר הזה עושה בכליו כל אשר יחפץ כו'. כן כל אדם ביד הק' לעשות בהם ככל הישר בעיניו. להוליד ולהחיות ולמות. ולדון. והוא הבורא שעושה אדם בריא בעולם בצלם דמות תבניתו. והוא היודע מה בסתרי טוחותיהם. שהרי הוא עשאן ואין להסתיר בהן דבר ממנו. והוא המבין אל כל מעשיהם. דכתיב היוצר יחד לבם. הוא הדיין. הוא המומחה לדין ובקי. בקו המשפט. שנא' והוא באחד מי ישיבנו. ואם תאמר מה ידין ואין מעיד עלי. והוא עד. כלומר והוא עצמו יעיד בדבר שהוא רואה את הכל. שנאמר עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ. וכתיב וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד. ואמרי' בהכל חייבים. עבד שרבו מקרבו למשפט וממהר להעידו מה תקנה יש לו. והוא עצמו יהיה בעל דין לצעוק על האדם להורידו לדין. והוא עתיד לדין. שאין לפניו לא שכחה. ואל תאמר בלבך בשכבר הימים הבאים הכל נשכח. שבברור יוודע לך שיעמידך בדין כי הוא עתיד לדון. ומ"מ באמת וביושר ישפוט אותך ואם ניהגת כשורה אל תפחד ותדאג. כי ישים עליך דבר שלא כדין שלא מדעת אלא מתוך שכחה. שאין לפניו לא עולה. דכתיב אל אמונה ואין עול. ולא שכחה. שהכל כתוב לפניו בספר שנאמר ויקשב ה' וישמע ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו. ואומר ביד כל אדם יחתום. ולא משוא פנים. שלא יבטח אדם על דבר שקר לאמר שישא לו פנים. או יקח שוחד. ולא מקח שוחד. מקרא הוא בדברי הימים ביהושפט. כי אין עם ה' אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שוחד. ובמשנה יש נקוד מֶקח. ויש נקוד מַקח. ואני אומר שהאומר כן משתבש. דלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד: שהכל שלו. אין כאן. ודע. במשניות. ומניין שהכל שלו. שנאמר לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות. ולמה יקח שוחד מאחר שהכל שלו. אין כאן. וכן בדוד הוא אומר כי ממך הכל ומידך נתנו לך. ודע שהכל בא בחשבון. שכל מעשיך באים בחשבון ואין נעדר דבר. שנאמר אחת לאחת למצוא חשבון. ומצרפן זה עם זה עד שעולין לחשבון גדול: ואל יבטיחך יצרך כו'. שלא תאמר בלבך. הקבר לי בית מנוס. שאפטר מן הדין אחרי בואי בקבר. לא אתעורר לי לעולם. שעל כורחך כו'. ועל כורחך כו'. וכשם שנולדת בעל כורחך וחייך לעולם לעמל ולרוח. על אפך ועל חמתך. שהרי פעמים רבות התאוית למות. ואינך משיג. ומי שהגיעה עונת מיתתך לא יכולת להשמט ולהפטר ממנה. כמו כן אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפי חשבון מעשיך. וכן בדוד הוא אומר אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך. שם ידך תקחני ותאחזני ימינך:


###### Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:21:3
[Machzor Vitry, Pirkei Avot 4:21:3](https://torahapp.org/share/book/Machzor%20Vitry/s/Pirkei%20Avot/r/4:21:3)

סליק פירקא