## Magen Avraham Siman 246

###### Magen Avraham 246:1
[Magen Avraham 246:1](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:1)

**ולהשכיר**. ולענין להשכיר דבר פרהסיא עסי' רמ"ג:


###### Magen Avraham 246:2
[Magen Avraham 246:2](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:2)

**בע"ש דמחזי כשלוחו**. אבל בחנם לא מיחזי כשלוחו:


###### Magen Avraham 246:3
[Magen Avraham 246:3](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:3)

**בהבלעה**. אבל ליטול שכר שבת לחוד אפי' בכלי שאין עושין בו מלאכה אפי' בחדר לדור בו אסור כמ"ש סי' ש"ו ס"ד ובזה נתבטלו דברי ע"ש שחולק על הג"מ:


###### Magen Avraham 246:4
[Magen Avraham 246:4](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:4)

**ולהשאיל וכו'**. אפי' בכלי שעושין בו מלאכה שרי (הג"מ):


###### Magen Avraham 246:5
[Magen Avraham 246:5](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:5)

**מפתח ביתו**. עסי' רנ"ב ס"א ומדברי הע"ש משמע שלא ע"ש:


###### Magen Avraham 246:6
[Magen Avraham 246:6](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:6)

**צוהו להוציאו**. ואפי' לדידן דל"ל ר"ה גמור' אסו' כמ"ש בב"י רסי' שכ"ה וא"כ אם העיר מוקפת חומה דמותר לטלטל בכולה שרי אבל הרמב"ם פ"ו כת' כשיצא מפתח ביתו בשבת יראה כמי שלוה לעכו"ם או משכנו או פסק עמו או מכר לו בשבת עכ"ל, וא"כ צ"ע על הרב"י שהשמיט טעם הרמב"ם ויש להקל בעת הצורך:


###### Magen Avraham 246:7
[Magen Avraham 246:7](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:7)

**אסור להשכיר**. עססי' ש"ה מס"ך והלאה ודברי ע"ש שכ' בשם הרמ"ע צ"ע:


###### Magen Avraham 246:8
[Magen Avraham 246:8](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:8)

**שאדם מצווה כו'**. וזה אסור מדאורייתא דקי"ל דשכירות לא קניא כ"א לענין אונאה (תוס' בע"א דף ט"ו) ואף דבח"מ סי' ר"ס ס"ד כתב דמקרי חצירו של השוכר לענין קנייה וצ"ל כמ"ש הריב"ש דדוקא לענין הנאה של השכירות מקרי חצירו וזהו ג"כ הנאה הוא אבל הגוף של המשכיר וע"ש סי' שי"ג ובש"ך ועיין בב"מ דס"ז ואין כאן מקומו, ואם ישראל שכר מעכו"ם בהמ' מצווה על שביתתה דשכירו' קניא לחומרא עכ"ל הג"א וצ"ע דהא אמרי' בגמ' ישראל ששכר פרה מכהן מאכילה כרשיני תרומה משום דלא קני לה משמע דאפי' לקולא אמרינן שכירות לא קניא ובתוס' דע"א דף ט"ו כתבו דמיירי שמזונותיה על הכהן ומ"מ נ"ל דאם שכרה מהעכו"ם וחזר והשכירה לעכו"ם שרי ממ"נ:


###### Magen Avraham 246:9
[Magen Avraham 246:9](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:9)

**יפקירנה כו'**. דד"ת הפקר בפ"ע הוי הפקר אבל לכתחלה אסור להשכירה ע"ד שיפקירנה בשבת וגם במכירה אין היתר אלא כשמוכר כל ימי השבת ולא בשבת לחוד (ע"ש צ"צ) וב"ח מתיר לכתחלה להפקיר לפני ג':


###### Magen Avraham 246:10
[Magen Avraham 246:10](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:10)

**קנויה לעכו"ם**. וצ"ע דבהגמ"ר כתוב בהמתי קנויה לך משמע דצ"ל להעכו"ם בהמתי קנויה לך כדי שיזכה בו העכו"ם אבל אם אמר שלא בפניו לא מהני דאפי' בישראל לא מהני אא"כ זיכה לו ע"י אחר לכן נ"ל דצ"ל לעכו"ם דוקא בפניו כדי שיתכוין לקנות:


###### Magen Avraham 246:11
[Magen Avraham 246:11](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:11)

**כדי להפקיע כו'**. משמע דאפי' בשבת אין אדם יכול לזכות בו וכ"כ הלבוש מ"מ אין עובר עליו כיון שהפקירה כנ"ל דלא כע"ש ומהב"י אין ראיה דהוא פי' לדברי הר"פ:


###### Magen Avraham 246:12
[Magen Avraham 246:12](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:12)

**אין אדם מצווה וכו'**. וביש"ש פ"ה דביצה חולק על זה ומביא הרי"ף והרא"ש שכתבו בשם הירושלמי אין רוכבין ע"ג בהמה משום שביתת בהמתו וזה גבי י"ט מתני עכ"ל ועב"י סי' ש"ה ומדברי ש"ל אין ראיה דהתם מיירי שהעכו"ם רוכב עליה ומביא עליה משאו' וזה אפי' באדם מותר דהא אין איסור הוצאה בי"ט אלא שאסור מדרבנן כמ"ש סימן תצ"ה ס"ג ע"ש וכ"כ הריב"ש סי' כ"ד בשם הרשב"א דכשטוענ' בחצר משא בשבת ליכא משום שביתת בהמתו אלא כשמחמר אחריה אסור משום מחמר והר"ן סובר דאפי' משום מחמר ליכא, ועב"ח שלא נחית לחלק בזה ומ"ש בירושלמי אין רוכבין משום שביתת בהמתו אף על גב דחי נושא את עצמו נ"ל דטעמו משום שמא יצא חוץ לתחום כדאי' בגמרא והוא סובר תחומין דאורייתא והאדם בעצמו אינו עושה איסור כיון שיושב על הבהמה כמ"ש הרא"ש פרק מי שהוציאוהו בשם רשב"ם ועמ"ש סימן ש"ה, ובאמת ז"ל הירושלמי היה רוכב ע"ג בהמה א"ל רד וכו' שני' היא משום שמצווה על שביתת בהמתו וכו' ונ"ל פי' דאף על גב שעלה א"ל לירד משום שצער הוא לה כמ"ש סימן ש"ה סי"ח משא"כ באילן כמ"ש רסי' של"ו ודכוותיה כתבו התוס' בשבת דף קכ"ב בב"י סי' תצ"ה כתב שביתת בהמה ומחמר בי"ט יש אוסרין ויש מתירין ודעת הרב"י שם לאסור ע"ש ולכן יש להחמיר, ולהשתמש בב"ח פשיטא דאסור מדרבנן כמו בשבת ועיין במסכ' מכות פ"ג וריש מי שהחשיך:


###### Magen Avraham 246:13
[Magen Avraham 246:13](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:13)

**ע"י שיתנה עם העכו"ם**. ואז מותרין אח"כ לחלק בשוה כמ"ש סימן רמ"ה ס"ב ואז אפילו אחריות שניהם בשוה כל ימות השבוע מותר (ר"ל חביב) אבל אם לא התנו מתחלה אלא אחר שנשתתפו אומר לו טול כו' אף על פי שאין כאן משום שביתת בהמתו כיון שיש לנכרי חלק בו אסור דמ"מ הוא נוטל יום א' כנגד יום השבת והוי שכר שבת שלא בהבלעה ומזה היה יותר היתר שלא יאמר טול אתה כו' אלא יחלקו סתם כל השבוע ביחד (ב"י ססי' רמ"ה בשם ריב"ש וכ"כ ר"ל חביב ססי' ק"ו) ומ"מ דוקא בהפסד גדול שרי לחלק סתם (ד"מ) ועיין סי' רמ"ה ס"א בהג"ה:


###### Magen Avraham 246:14
[Magen Avraham 246:14](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:14)

**יהרהנם אצלו**. פי' אף על פי שיניחם ביד הישראל למשכון והעכו"ם נוטל אותם ועובד בהם שרי כיון דלא א"ל מעכשיו לא קנא' כמ"ש ססי' תמ"א ע"ש אפי' א"ל אם לא אתן לך המעות לזמן פלוני יהיו שלך:


###### Magen Avraham 246:15
[Magen Avraham 246:15](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:15)

**ויכתוב כן**. היינו לפרסומי מלתא:


###### Magen Avraham 246:16
[Magen Avraham 246:16](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/246:16)

**ואפי' אם הבהמה כולה**. ואם הסוסים של ישראל וגם העכו"ם הוא עבדו ומוליך סחורתו אין היתר במכירה דהרי אסור להניח לו לעשות מלאכתו אא"כ הוא מושכר לו רק ליסע עם הסוסים אז שרי להרמב"ם כמ"ש סימן רמ"ד ס"ה ועכ"פ אסור לומר לו לך בשבת כמ"ש סי' רנ"ב ודעת הרב"י דאם היא כולה שלו לא מהני שיקבל העכו"ם אחריות כמ"ש ס"ד ורמ"א הכריע להקל: