## Magen Avraham Siman 247

###### Magen Avraham 247:1
[Magen Avraham 247:1](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/247:1)

**אגרת**. ה"ה בכל מלאכות בעינן קצץ כמ"ש סי' רנ"ב אלא נקט אגרת לאשמועי' דאי לא קבוע אסור וכו' כנ"ל, מותר לשלוח כליו וחפציו ביד עכו"ם אפי' בע"ש (ר"מ אלשקר מ"א כ"ה רמ"ו):


###### Magen Avraham 247:2
[Magen Avraham 247:2](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/247:2)

**אי לא קביע בי דואר**. פי' איש ממונה שכל כתב אליו יובל והוא נוטלו ומשלחו למי שנשתלח לו ואם אותו האיש אינו קבוע באותו העיר שנשתלח שם אלא הולך לפעמים לסחור' אסור דשמא לא ימצא האיש בביתו וגם הבי דואר ויצטרך לילך אחריו בשבת (ב"ח בשם הפוסקים) ואף על גב דשאר כלים שרי ליתן לעכו"ם כל שיכול לעשותו מבע"י אפי' לא קצץ ואף שהוא עושה אח"כ בשבת שרי כמ"ש סי' רנ"ב ס"ב הכא כיון שכת' ידו של ישראל נושא וניכר מעשה ישראל יאמרו בשבת נתן לו להוליך (סה"ת ומרדכי וכ"כ האגודה דלא כב"ח שנדחק) וא"כ בכתב של עכו"ם שרי ומזה נלמוד דכ"ש כשמשלחו בע"ש דלא יאמר ראה שתהא שם ביום א' או ביום ב' וכיוצא בזה וידוע שא"א לו להיות שם אא"כ ילך בשבת דהוי כאלו א"ל לך בשבת ואפילו קצץ אסור ועסי' ש"ז ס"ד:


###### Magen Avraham 247:3
[Magen Avraham 247:3](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/247:3)

**הסמוך לחומה**. לעיר שנשתלח שם כלומר לבית ראשון כ"כ בכ"מ ודחה מ"ש בב"י וכ"כ ר"ל חביב סי' ק"ה וב"ח:


###### Magen Avraham 247:4
[Magen Avraham 247:4](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/247:4)

**ואפי' לא קבוע**. ואפי' ידוע שלא יכול להגיע לשם קודם שבת ונ"ל לסבר' הראשונה אם הוא דרך קרוב כגון מהלך יום א' ומשלחו ביום ב' או ג' שרי שאף שלא ימצאנו בביתו יש לו שהות הרבה ללכת ועמ"ש סי' רנ"ב ס"ב:


###### Magen Avraham 247:5
[Magen Avraham 247:5](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/247:5)

**אף על פי שיש בדעתו**. משמע פשיט' כשאינו מצפה לתשלום שכר כלל דאסור אלא אף על פי שמצפה לשכר אסור כיון שהישראל לא הבטיחו עדיין ועס"ד:


###### Magen Avraham 247:6
[Magen Avraham 247:6](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/247:6)

**בע"ש אסור**. וכבר כ' רמ"א דאפי' לא קצץ כלל בה' מותר עס"ו:


###### Magen Avraham 247:7
[Magen Avraham 247:7](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/247:7)

**שהרי העכו"ם מאליו כו'**. משמע דדוקא כשהעכו"ם אומ' מאליו לישראל להוליך לו הכתב אבל כשהישראל אמר לו לילך אסור אפילו בחנם וכ"מ ממ"ש ס"ב אבל מדברי רמ"א בהג"ה משמע שהרב"י ס"ל דהכל שרי וכ"מ סי' רנ"ב ס"ב ע"ש:


###### Magen Avraham 247:8
[Magen Avraham 247:8](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/247:8)

**מותר בכל גונא**. אפי' אין נותן לו שכר דאל"כ מאי בא לאשמועי', וצ"ע דהא מ"מ עושה מלאכה בעדו שמוציא הכתב מרשות לרשות ומעביר ד"א בר"ה כמ"ש סי' שכ"ה סט"ו ואף על גב דהאידנא ל"ל ר"ה מ"מ אסור דהא תחומין גם כן דרבנן וכ"מ בגמרא דאמרו על ר"י שלא נמצא כתב ידו ביד עכו"ם מעולם שמא יוליכנו בשבת משמע דאפי' הולך מעצמו אסור ועוד דבסימן רס"ו לא שרי ליתן כיסו לעכו"ם אלא דמשום פסידא גזרינן שמא יוליכנו ד"א ע"ש הא לא"ה אסור אף על פי שהעכו"ם הולך מעצמו ולכן נ"ל דמ"ש בכל גווני היינו אפי' לא קבוע בי דואר במת' דאף אם לא ימצאנו בביתו לא ילך העכו"ם אחריו דהא הישראל לא שלחו וזהו שסיים מהרי"א והוא שאין העכו"ם מכירו אבל אם מכירו איכא למיחש שמא ירבה בשבילו הדרך עכ"ל כלומר דכשלא ימצא האיש בביתו ירב' בשבילו הדרך להוליכו לידו אבל לשלחו בידו בע"ש אם אין שהות מבע"י שיגיע לשם פשיטא דאסור דהא מוליכו בשבילו בשבת וכ"ש שאסור ליתנו לו בשבת כמ"ש סימן רמ"ו ס"ב: אח"כ ראיתי שראב"ן מפרש הא דקביע בי דואר במת' שהשליח דר בעיר שמוליכו שם שרי לשלוח על ידו מע"ש שהרי בלא"ה יש לו לילך שם ולאו שלוחו של ישראל הוא ורבותי פי' בע"א עכ"ל, משמע מדבריו דעכ"פ בעינן שיהא שהות להגיע לעיר שנשתלח דהא עלה קאי פלוגת' דב"ש וב"ה:


###### Magen Avraham 247:9
[Magen Avraham 247:9](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/247:9)

**ע"ש באגרת**. אבל בד' וה' מותר כיון די"א דזה מיקרי קצץ כמ"ש סי' רמ"ד: