## Magen Avraham Siman 308 ###### Magen Avraham 308:1 [Magen Avraham 308:1](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:1) **אסור לטלטלו**. פי' אותו הסכין של סופרים אסור לטלטלו דה"א הואיל ותחוב עם שאר סכינים לא קפיד עליה קמ"ל דאסור אבל הנדן עם הסכינים שרי לטלטל דהא נעשה בסיס לאיסור ולהיתר עססי' ש"י: ###### Magen Avraham 308:2 [Magen Avraham 308:2](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:2) **שמקפידין עליו**. אבל במקום שאין מקפידין עליו שרי כמ"ש ס"ג: ###### Magen Avraham 308:3 [Magen Avraham 308:3](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:3) **ומקפיד עליהם**. אבל אם אינו מקפיד עליו שרי עסי' ש"י ס"ב [ב"י] ועסי' רנ"ט דבכל דבר שדמיו יקרים אסו' ובדבר שאין דמיו יקרים אם נתנן לאוצר אסור עסכ"ה: ###### Magen Avraham 308:4 [Magen Avraham 308:4](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:4) **וכבד הרבה**. וה"ה אבן גדולה או קורה גדול' אם יש תורת כלי עליה מותר (רמב"ם) ועסי' ש"ז סכ"א: ###### Magen Avraham 308:5 [Magen Avraham 308:5](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:5) **שמלאכתו לאיסור**. כלומר שמיוחדת לדבר שאסור לעשות בשבת: ###### Magen Avraham 308:6 [Magen Avraham 308:6](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:6) **ואם נשתמש לאיסור**. פי' שהיה מונח עליו דבר האסור דנעשה בסיס לדבר האסור אבל אם עשה מלאכה בקורנס פשיטא דמותר לטלטלו בשבת לצורך גופו ומקומו: ###### Magen Avraham 308:7 [Magen Avraham 308:7](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:7) **ולהניחו באיזו מקום**. דכיון שהוא בידו רשאי לטלטלו יותר ונ"ל דאפי' שכח ונטלה בידו רשאי לטלטלו יותר ועמ"ש סי' רס"ו סי"ב: איתא בשבת דף קכ"ז שמותר לטלטל מוקצה ברגליו דרך הילוכו וכ"כ במלחמות שם עמ"ש סי' ש"ה סי"א: ###### Magen Avraham 308:8 [Magen Avraham 308:8](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:8) **אבל מחמה לצל**. ואית' בירוש' פ"ה דביצה כשמחשב עליו לתשמיש מותר לטלטלו אפי' עיקר כונתו מחמה לצל וע' בשבת דף קכ"ד ע"ב: ###### Magen Avraham 308:9 [Magen Avraham 308:9](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:9) **שמלאכתו להיתר וכו'**. וה"ה כשמלאכתו לאיסור ולהיתר (ש"ג פי"ז כ"ה): ###### Magen Avraham 308:10 [Magen Avraham 308:10](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:10) **וכתבי קדש**. פי' ספרים שמותר לקרות בהם דלא כע"ש עסי' של"ד סי"ג כתוב בש"ג פ"ח דנייר חלק הוי מוקצה ונ"ל דהוי מוקצ' מחמת חסרון כיס דכיון דעומד לכתיבה קפיד עלייהו עמ"ש סי' ש"ז סי"ד: ###### Magen Avraham 308:11 [Magen Avraham 308:11](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:11) **ושופר כו'**. משמע דתפילין אפי' שלא לצורך גופו כלל שרי לטלטלו אלא דלא הוי ככתבי קדש דשרי לטלטלו שלא לצורך כלל אבל תפילין שרי ולא הוי ככלי שמלאכתו לאיסור דשבת א"צ אות אבל אם ירצה להניחם אין איסור בדבר כמ"ש התו' ספ"ק די"ט [ב"י] ותימא דבסי' ל"א פסק כהזוהר דהמניח תפילין בח"ה חייב מיתה כ"ש בשבת, וגם התוס' בשבת דף ס' משמע דס"ל דאסור להניח תפילין אלא דס"ל כלי שמלאכתו לאיסור מותר לשלחו וכמ"ש סי' תקי"ו ע"ש דאל"כ לדידיה למה אין מניחין תפילין בשבת ומה שדייק הב"ח מדקתני לא יצא בתפילין מכלל דבבית שרי ובתו' מנחות דף ל"ו שכתבו שם דלמ"ד שבת לאו זמן תפילין אפי' בבית אסור וכ"כ המרדכי ה' תפילין ויש ליישב דה"ק דכיון דלאו זמן תפילין הוא לא מחייב למשמש בהן וחיישי' שמא יצא לר"ה ועיין בסנהדרין ריש דף ס"ח ומ"מ הוי ככלי שמלאכתו לאיסור ואסור לטלטלו כ"א לצורך גופו ומקומו כ"מ בתו' שבת דף מ"ו מיהו בש"ג רפ"ו דשבת כ' בשם הפוסקים דשרי בטלטול עסי' ש"ג סי"ח ומ"ש סל"ג: ###### Magen Avraham 308:12 [Magen Avraham 308:12](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:12) **אסור לטלטלו**. כתב הע"ש בשם הא"ז דחצוצרות אסור לטלטלן כלל דלאו כלי הוא עכ"ל ול"נ דזהו לר"י אבל לדידן דקי"ל כר"ש שרי ע' בתו' ד' ל"ו ובגמ' שם וליכא למימר דהוי מוקצה מחמת חסרון כיס דבהא אף ר"ש מודה: ###### Magen Avraham 308:13 [Magen Avraham 308:13](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:13) **ככר**. וה"ה אם נתן בה דבר אחר המותר לטלטל: ###### Magen Avraham 308:14 [Magen Avraham 308:14](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:14) **כל הכלים**. ועסי' תצ"ה די"א דנולד אסור בשבת ולכן אכתוב כ"מ שיש נולד: ###### Magen Avraham 308:15 [Magen Avraham 308:15](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:15) **לכסות בה**. ולמ"ד נולד אסור בעי' שיהא ראוי למלאכתו ראשונה כגון שברי עריבה לצוק לתוכה מקפה ושל זכוכית לצוק לתוכה שמן וה"ה אם עכו"ם עושה כלי בשבת אסור לטלטלו לדעת זה: ###### Magen Avraham 308:16 [Magen Avraham 308:16](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:16) **שלא יזוקו בהן**. אבל אם הוא של חרס אסור לפנותן ואעפ"י שדורס עליהן ברגלים ומשברן מ"מ דבר שאין מתכוין הוא וכמ"ש סי' של"ו ס"ג ועוד דליכ' איסורא בשבירתן ע' סמ"ד וסי' שי"ח סי"ב ומיהו בסימן של"ו סס"ב משמע דאסור ע"ש ואפשר דשאני התם דשובר כלי בידים אבל הכא הוי ממיל': ###### Magen Avraham 308:17 [Magen Avraham 308:17](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:17) **שנשברה בחול**. וה"ה שנשבר בשבת כמ"ש ס"ו אלא דנקט בחול משום סיפא דזרקה לאשפה מבעוד יום דאם זרקה בשבת שרי לטלטלה כיון שב"ה היה תורת כלי עלי' כמ"ש המ"מ עכ"ל ד"מ וכ"כ הב"ח דלא כהרב"י שכתב דבנשבר' בשבת אסור לטלטלה אא"כ הוא ראוי למלאכתו ראשונ' דקשה לבדות חלוקים שלא נמצאו בתלמוד ובפוסקים אך מ"ש הב"ח בפירוש התוספות צ"ע דדברי התוס' התם כפשטן ע"ש דרבא ס"ל דנולד אסור ואליבי' פי' התו' כן ולדינא אין חילוק דאפי' בר"ה שרי אא"כ זרקה לאשפה מבע"י: ###### Magen Avraham 308:18 [Magen Avraham 308:18](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:18) **שאין בו שייכות כלי**. כגון עששית של ברזל וטבלא [מ"מ פ"ד מעירובין] וכן בקעת עסכ"ב ופתילה מקרי כלי כמ"ש הב"י סי' תקי"ד בשם ת"ה ועמ"ש ססי' תק"א וכ"כ התו' בשבת דף מ"ז דפתילה שלימה מקרי כלי ושברי פתילה מקרי צרורות וא"כ מותר לטלטל פתיל' שלימ' לצורך גופו ולצורך מקומו וכמ"ש ס"ג: ונ"ל דמכאן מרגלא בפומיה דאינשי דמותר לטלטל נר שלם של חלב או של שעוה ומ"מ טועין הן דאינו מות' אלא כשצריך לו לדבר היתר כמ"ש ס"ג וכתב ב"י כתב בנו של הרשב"ץ על מקום שנוהגין שפעם ראשונה שמכניס אדם בנו לבה"כ מבי' נר שעוה בידו אפי' בשבת אין בו איסור טלטול כיון שמע"ש חשבו להביאו דמחשב' מתרת לטלטל המוקצה כמ"ש ס"ך ע"כ ול"נ דאין הנדון דומה לראיה דהתם ראוי' להשתמש בהן בשבת משא"כ בנר של שעוה עכ"ל. ול"נ טעם המקומות כגון שהקטן נוטלו בידו ליכ' איסור' ומיהו יש להחמיר ערסי' ש"ט וסי' שמ"ג: ###### Magen Avraham 308:19 [Magen Avraham 308:19](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:19) **דלתותיהן**. כ' הרמב"ם פכ"ה דלתות הבית אף על פי שהן כלים לא הוכנו לטלטל לפיכך אם נתפרקו אפי' בשבת אין מטלטלין אותם עכ"ל וצ"ע מאי אפי' דקאמר אדרבה אם נתפרקו בחול הוכנו למלאכה אחרת מבע"י כמ"ש ס"ו וכ"ה בגמרא וצ"ל דה"א כיון דב"ה היה מטלטלו כשפותח ונועל גם עתה לישתרי קמ"ל ומזה יש ללמוד דה"ה כלים המוקצים שנשברו בשבת אף על גב דעכשיו אין מוקצי' אסורים עס"א וסי' ש"י ס"ג: ###### Magen Avraham 308:20 [Magen Avraham 308:20](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:20) **ליטלה**. דאין בנין וסתירה בכלים עסי' שי"ד: ###### Magen Avraham 308:21 [Magen Avraham 308:21](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:21) **שמא יתקע**. ואפי' בכלי שמיה בנין גמור דלא כע"ש: ###### Magen Avraham 308:22 [Magen Avraham 308:22](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:22) **דכיון דמחובר לקרקע כו'**. ומחייב משום בונ' (רמב"ם פ"י ומ"מ פכ"ב) וא"כ גם החלונו' אסור ליטול ולהחזיר דמחוברין הם: ###### Magen Avraham 308:23 [Magen Avraham 308:23](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:23) **אין ניטלין**. פי' אסור לטלטל ול"ד לחתיכ' חרס בס"ז דהתם היה תורת כלי עליו מעיקר' משא"כ בכסוי לכן בעינן שתקנן (ר"ן) ובמחובר לקרקע יש לחוש משום בנין לכן בעי' בית אחיזה: ###### Magen Avraham 308:24 [Magen Avraham 308:24](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:24) **או חור שלה אסור**. מדלענין טומאה לאו מנא הוא לענין שבת נמי לאו מנא הוא, וא"ת ומ"ש משברי כלים כמ"ש ס"ז וי"ל דהתם מהני בהו יחוד לטומאה משא"כ במחט דלא מהני ביה יחוד אא"כ עשה בו שום שינוי ותיקון למיתוח (תו' דף מ"ט) ובזבחים דף צ"ד כתבו וז"ל עור לח אף על גב דמקבל טומאה במחשבה כיון דלא מיחדו לישיב' בעוד שהוא לח אסור לטלטלו וכן צ"ל גבי מחט שניטל חודה או עוקצה דאסור לטלטלה אף ע"ג דאם התקינה למיתוח טמאה עכ"ל, וכונת' דדוקא בשברי כלי' דרגילין להשתמש בהם תשמיש אחר שרי לטלטלם משא"כ במחט דרגילין לזורקו בין הגרוטאות כשנשברה כדאית' בגמרא וכן נלע"ד עיקר דפשטא דמתני' משמע דאם התקינה למיתוח טמאה בלא שום תיקון וכ"פ הרמב"ם פי"א מכלים: ###### Magen Avraham 308:25 [Magen Avraham 308:25](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:25) **מותר**. דזמנין דמימלך עליה ומשוי לה מנא (גמ') ודברי הע"ש תמוהים: ###### Magen Avraham 308:26 [Magen Avraham 308:26](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:26) **ויש מתירין**. דחזי' לקנח בו מידי: ###### Magen Avraham 308:27 [Magen Avraham 308:27](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:27) **מותר לטלטלו**. פי' להדפוס: ###### Magen Avraham 308:28 [Magen Avraham 308:28](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:28) **בטל מתורת כלי**. דגנאי הוא לתקנו כיון שניכר מבחוץ והקשה המ"מ מ"ש מכל שברי הכלים דשרי כמ"ש ס"ו וי"ל דלא חזי לכסות כלים משום דממאיס (ב"י) וצ"ע דאמרי' סנדל המסומר שרי לטלטלו לכסות בו את הכלי ולסמוך בו כרעי המט' ועוד דמי בעינן שיהיה דוקא ראוי לכסות בו כלי הא אפילו חזי לתשמיש אחר שרי ועמ"ש סי"א בשם התוספות ונ"ל דבמנעלים שלנו אף על פי שנפסקה הרצועה עדיין חזי ללבישה ותורת כלי עליו דדוקא במנעלים שלהם שהיו פתוחים לגמרי מלמעלה וצדדיו של עץ או של עור קשה והרצועה נקשרת על גבי הרגל כמו שכתב רש"י ואם נפסקה לא היה יכול לנועלו משא"כ שלנו: ###### Magen Avraham 308:29 [Magen Avraham 308:29](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:29) **גמי לח**. ונ"ל דבחוט או במשיחה אסור דלמא מבטיל ליה והוה קשר של קיימא וכ"מ מל' הרמב"ם שם וע' בכ"מ בשם הרמ"ך ודו"ק כי צ"ע בגמרא לישבם: ###### Magen Avraham 308:30 [Magen Avraham 308:30](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:30) **נשמר שם אסור**. ונ"ל דאם רבים שם וגנאי לו לילך בלא מנעל שרי משום כבוד הבריות כמ"ש ססי' י"ג: ###### Magen Avraham 308:31 [Magen Avraham 308:31](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:31) **ליקח הקנה וכו'**. וא"ת כיון שנשתמש בו מבע"י לישתרי כמ"ש ס"ך, וי"ל דאינהו לא הוי אורחייהו ליחודי קנים לכתנות (ר"ן) וא"כ בקנים שלנו המיוחדין לתלות עליו שרי: ###### Magen Avraham 308:32 [Magen Avraham 308:32](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:32) **אסור לטלטלה**. דגזרינן שמא יתקע הרגל לשם והוי בנין: ###### Magen Avraham 308:33 [Magen Avraham 308:33](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:33) **אא"כ ישב**. דלא גרע מחריות של דקל כמ"ש בס"כ (ד"מ) ולכאור' צ"ע דהתם הטע' משום מוקצה ולהכי מהני ישב משא"כ הכא דגזרינן שמא יתקע, ונ"ל דכיון שישב עליה כך פעם א' בלא רגל שוב לא יתקע: ###### Magen Avraham 308:34 [Magen Avraham 308:34](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:34) **אסור להכניס**. ואם הוא לעולם רפוי שרי כמ"ש סימן שי"ג ס"ו: ###### Magen Avraham 308:35 [Magen Avraham 308:35](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:35) **למזגא עלייהו**. והוי תורת כלי עליה: ###### Magen Avraham 308:36 [Magen Avraham 308:36](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:36) **ואסור לטלטלם**. דליכא תורת כלי עליה עסס"ז: ###### Magen Avraham 308:37 [Magen Avraham 308:37](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:37) **קוץ המונח**. כתב הריב"ש סי' ת"א ודוקא קוץ שאינו נראה וכן גחלת של מתכת אין חומה ניכר שאף בתר דאזיל סומקא יש בה כח לשרוף אבל גחלת של עץ כל זמן שיהיה בה כח לשרוף תהיה אדומה ויכירו בה כ"כ בה"ג וה"ה אבן גדולה הנראה לעינים אסור לטלטלה עכ"ל, וצ"ע דאמרינן בגמ' שפוד של עץ שרי לטלטלה שלא יזוקו בו וכמ"ש סי' תקי"ח ס"ג וכ"פ בססי' של"ד דאפי' גחלת של עץ שרי ומ"מ צ"ע אם יש להתיר באבן כי נראה דלא התירו אלא בדבר שלא היה מונח שם מע"ש דלא ה"ל לסלקו מאתמול ועסי' שכ"ב סס"ד דאל"כ יהא מותר לסקל אבנים בשבת אלא כדאמרן: ###### Magen Avraham 308:38 [Magen Avraham 308:38](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:38) **אסור לטלטלו**. שאין עליו תורת כלי (רמב"ם) ונ"ל דטעמא דהוי כאחד מדלתות הבית וכמ"ש ס"ח ועס"ב: ###### Magen Avraham 308:39 [Magen Avraham 308:39](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:39) **שקצצן לשריפה**. משמע שסתמ' לא אסירי עסכ"א, זמורה שיש בראשה עקמומית כעין מזלג שראוי לתלות בו דלי ולמלאות בו אף על פי שחישב עליה מע"ש למלאות בה אסור למלאות בה בשבת אא"כ היה קשורה בדלי מע"ש דחיישינן שמא תהיה ארוכה ויקטמנה מתוך שהיא רכה ונוחה לקטום ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש (רמב"ם פכ"ג) ובגמרא דף כ"ה ומשמע שם בגמרא דבמחובר לקרקע אפי' למטה מג' אסור להשתמש ממנה אא"כ קשר ול"מ מחשבה עסי' של"ו: ###### Magen Avraham 308:40 [Magen Avraham 308:40](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:40) **אסור לישב**. דבשלמא חריות איכא דקיימו לישיבה ואיכא דקיימו לעצים וכאן לא נאסרו אלא מפני מחשבתו שקצצן לשריפה ומפני כך מחשבת ישיבה מוציאה מידי מחשבת שריפה אבל נדבך של אבנים ליכא דקאי לישיבה לפיכך צריך מעשה להוכיח שהן לישיבה (מ"מ פכ"ה) וא"כ בעצים שלנו נמי בעינן מעשה וכמ"ש סכ"א וסכ"ב: מ"ש הע"ש מסי' ש"ט ס"ד, לא הבין דשם לא שרי אלא להטות ולנער ועמ"ש סכ"ב: **Hadar Egalitarianism Tshuva:** .. ###### Magen Avraham 308:41 [Magen Avraham 308:41](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:41) **וי"א דדין אבנים כו'**. ז"ל ד"מ במרדכי פ"ד כתב דאין חילוק ואדרבה כתב שם די"א דוקא בחריות פליגי אבל אבנים שרי דאין מזיזן וקצת משמע כן בהר"ן ספי"ז וכן י"ל דעת הרא"ש עכ"ל ועמ"ש סי' שכ"ה סי"א וצ"ע דאיך אפשר לומר דלא פליגי באבנים הא פליגי בהדיא בגמרא דף קכ"ה לכן נ"ל ודאי היכא דאין מזיזן ודאי שרי לישב עליהן לכ"ע דמוקצה אינו אסור בנגיעה וכמ"ש הר"ן בפשיטות וכ"כ רש"י דף נ' וז"ל חריות וכו' צריך לקשר אם לא קשר אסור לטלטלן למחר וכ"כ דף קכ"ה סדרו אבנים כדי שלא נצטרך ליגע בהם למחר לפי שאין הזמנה מועיל לאבן לעשות כלי עכ"ל הרי דמותר לישב עליהם אף על פי שהם מוקצים אלא דבחריות מסתמא כשיושב עליהם מזיזן ולכן אסור אבל אבנים כשהן כבדים מותר לישב עליהם לכ"ע והרמב"ם מיירי באבנים שאין גדולים כ"כ וכשיושב עליהם מזיזן ולכן אסור אא"כ עשה בהן מעשה מאתמול וכמ"ש המ"מ וס"ל דכשסדרום הוי מעשה ומ"ש בד"מ שכן דעת הרא"ש מיירי ג"כ בישיבה שאינו מזיזן אבל לטלטלן בעי מעשה וכמ"ש הרא"ש בתשובה וכ"מ סכ"ב ומיהו צ"ע דבסי' שי"א ס"ח אמרי' דמנענע הקש בגופו ומותר לשכב עליו ומכ"ש לישב עליו וצ"ע וכ"מ בעירובין דף ל"ז ע"ב לכן נ"ל דגם דעת הרמב"ם שצריך לסדרם היום כדי שלא יצטרך ליגע בהן למחר כדעת רש"י אבל מותר לישב עליה' בלא סידור: **Hadar Egalitarianism Tshuva:** 41. **THERE ARE THOSE WHO SAY THAT THE LAW OF STONES, ETC.** This is what the Mordechai wrote, that there is no difference and to the contrary, he wrote there that there are those who say specifically regarding branches there is a disagreement. But stones are different because they do not move. And we heard a little bit about this in the R"an ספי"ז. Therefore we can say the opinion of the Rosh on all of this, ועמ"ש סי' שכ"ה סי"א וצ"ע, how can you say there is no disagreement regarding stones? There is a disagreement specifically in the Gemara Shabbos 125! Therefore it seems to be that certainly because they (stones) do not move, certainly it is permitted to sit on them because according to everyone, it is not forbidden to touch Muktze. ###### Magen Avraham 308:42 [Magen Avraham 308:42](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:42) **יחד' לשבת כו'**. אא"כ עשה בה מעשה וכמ"ש סכ"א: **Hadar Egalitarianism Tshuva:** 42. Because if this happens, he performed an action. ###### Magen Avraham 308:43 [Magen Avraham 308:43](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:43) **ביחוד לשבת א' סגי**. ול"ד לסכ"א דשאני התם שאין האבן עשויה לישב עליה משא"כ הכא דאורחא בהכי וכ"מ סי' ש"ג סכ"ב דמיירי נמי באבן עגולה דאורח' בהכי ולהכי מהני יחוד: ###### Magen Avraham 308:44 [Magen Avraham 308:44](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:44) **ועסי' רנ"ט דביחוד סגי**. ואותן אבנים שמטמינים בהן לא בעי תיקון ולא שייך בהו תיקון להטמין בהם והוי כקופת עפר דשרי ביחוד (וכמ"ש סל"ח) כיון דלאו בר מיעבד מעשה הוא ה"נ ל"ש (מרדכי ספי"ז) וכ"כ הרא"ש בתשוב' דליבני דאשתייר מבנין ודומיהן דלאו בני מיעבד מעשה נינהו לשויי עלייהו תורת כלי ומ"ה שרי כמ"ש סי"ז עכ"ל וכ"ה בגמרא ומיהו אפי' במידי דלאו בר מעשה בעינן יחוד לעולם בדבר שאין דרכה ליחדה לכך ובמידי דאורח' פליגי כמ"ש דהא הרשב"א מייתי ראיה מקופת עפר דשרי והתם לאו בר מיעבד מעשה הוא כדאיתא בגמר' ומשמע במרדכי ספי"ז דלכסות בו פי חבית או לסגור הדלת או להכות בברזא בר מיעבד מעשה היא שיכול לעשות בו מעשה הוכחה שעומד לכך ובהא כ"ע מודו שבעי' יחוד לעולם לפי שאין דרכו של אבן ליחד אותה לכיסוי חבית ודו"ק: ###### Magen Avraham 308:45 [Magen Avraham 308:45](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:45) **דלצורך חתכו**. והיינו כיון דיחדו לכך כמ"ש סכ"ב: ###### Magen Avraham 308:46 [Magen Avraham 308:46](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:46) **וי"א דלא סגי**. צ"ע דהא הר"ן בשם הר"י לא אסר אלא לצאת בהן משום דלא מוכח' מילת' דמיחדו למכתו ומחזי כמוצי' בשבת אבל לטלטלן לכ"ע סגי במחשבה כמו חריות בס"כ והרב"י שפתח בטלטול וכתב וי"א כו' דבריו צ"ע לישבם: ###### Magen Avraham 308:47 [Magen Avraham 308:47](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:47) **וי"א דוקא וכו'**. לדידהו אפי' לחין שרי: ###### Magen Avraham 308:48 [Magen Avraham 308:48](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:48) **אא"כ חשב**. ואם נתנן לאוצר לסחורה צריכים יחוד וכמ"ש רסי' רנ"ט: ###### Magen Avraham 308:49 [Magen Avraham 308:49](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:49) **מותר להעבירם**. היינו למ"ד נולד שרי עססי' תצ"ה: ###### Magen Avraham 308:50 [Magen Avraham 308:50](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:50) **מנער את הטבלא**. תימא והלא הוא בסיס לדבר האסור וי"ל דלא הוי דעתו להניחו שם כל היום (עסי' ש"ט ס"ד) א"נ כיון דהוי שם אוכלין הוי בסיס לאיסור ולהיתר ועוד דאין זה מניח בכונה דאינו חושש היכן יפלו עכ"ל תוס' ריש ביצה וכ"כ התוס' בשבת דף מ"ד ע"ב דאפי' מניח בשבת אסור לנער ולפמ"ש סי' רס"ו סעיף ט' לא הוי בסיס אלא א"כ היו עליו ב"ה ע"ש וכ"מ רסי' שי"א ומ"מ אף התוס' מודו דאם נטלו המוקצ' משם מותר לטלטלו דלא הוי בסיס כיון שלא היו עליו ב"ה וכ"ה בהדיא בגמ' וכ' הרמב"ם אם רצה זורקן בלשונו לאחוריו: ###### Magen Avraham 308:51 [Magen Avraham 308:51](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:51) **שהם בטלים**. כלומר אף על גב דבכ"מ דהוי בסיס לאיסור ולהיתר אם יכול לנער צריך לנער כמ"ש סי' ש"ט ס"ג ולא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד כמ"ש סי' שי"א סס"ה שאני הני שהן בטילים לגבי פת אבל כל מידי דלא בטיל לגבי פת ולא הוי עליה תורת כלי אין מטלטלין אגב פת [הרא"ש בתשובה וכ"כ רי"ו ח"ו] ומשמע מזה דמות' להניח אצלם ככר או תינוק דומי' דמת אבל בפסקיו פ"ב די"ט כתב דוקא לזרקו בפיו כשאוכל' לתוך הסל שהלחם בו אבל להניח לחם עליהם כדי לטלטל אסור דלא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד והרמב"ן במלחמות והר"ן כתבו דהא דאסור בשאר מילי בככר היינו כשמטלטל האיסור ממש אבל כשמטלטל ההיתר והאיסור מונח עליו מטלטלו עמו וא"ת ליהוי הריפתא והסל בסיס לד"א ולתסרי י"ל כיון שכל עצמו אינו עושה כן אלא לזורקן לא הוי בסיס עכ"ל ודברי הרב"י צ"ע בתשובת הרא"ש: ###### Magen Avraham 308:52 [Magen Avraham 308:52](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:52) **מותר להגביה**. דלא הוי בסיס לד"א וכמש"ל בשם התוס' והמאור: ###### Magen Avraham 308:53 [Magen Avraham 308:53](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:53) **שהתקינן**. אבל סתמא עומד להסקה וקש שלנו סתמא עומד לשכיבה או למאכל בהמה: ###### Magen Avraham 308:54 [Magen Avraham 308:54](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:54) **מע"ש וכו'**. בד"מ כתב דהר"ן ס"ל דכשנתפרקו מע"ש אסור אא"כ יש לו כלבים ולכן כתב כאן דשרי אבל כשנתפרקו בשבת פשיטא דשרי ופשוט דאם אין כלבים מצויין בכל ענין אסור ועס"ל וסכ"ז: ###### Magen Avraham 308:55 [Magen Avraham 308:55](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:55) **ואדם חשוב**. מדלא כתבו הטור והמחבר בשאר נולד שצריך להחמיר נ"ל דוקא גרעי' משום דיש מקומות שאין מאכילין אותן לבהמה ולכן יש להחמיר גם בשאר מקומות כנ"ל עסי' תצ"ה: ###### Magen Avraham 308:56 [Magen Avraham 308:56](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:56) **דחזי לאומצ'**. כתוב בספר יראים דף ע"ה דמיירי במין דרכיך וחזי לכוס וכ"כ המאור רפכ"א וז"ל דאם לא חזי לאומצ' אסור לטלטלו משום דכל מידי דבר אכילה היא דלא חזי למיכל עד מ"ש לכלבים נמי לא קאי ולא מטלטלין ליה דהא לא חזי מידי עכ"ל וכ"כ הרא"ש פ"ק דחולין ורי"ו ח"ח וש"ג והר"ן ורמב"ם וכ"כ יש"ש בחולין פ"ק סי' ל' וא"כ בשר דלא חזי לאכול חי אסור לטלטל וה"ה שאר דברים כיוצא בו כגון שומן צונן דלא כהב"ח וכ' בש"ג בשר עכו"ם שנשחט היום שרי בטלטול מידי דהוי אנבילה שמתה בשבת וכ"ש בדבר של עכו"ם דאין מוקצה והכנה לעכו"ם שאין העכו"ם מקצה מדעתו כלום עכ"ל ועסי' ש"י ס"ב וכ"מ ס"פ כ"ד גבי טריפה: ###### Magen Avraham 308:57 [Magen Avraham 308:57](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:57) **מטלטלין אותו**. משמע דלצאת בו לכרמלית אסור דאל"כ למה איצטרך למימר שמטלטלין וכ"מ מל' רש"י וז"ל ולא בקמיע שאינו מן המומחה הא במומחה שרי דתכשיט הוא לחולה משמע דשאינו מומחה לאו תכשיט הוא אלא דאינו חייב חטאת דשמא היא מרפאת ורש"ל בתשו' כתב דאף באינו מומחה הוי תכשיט ושרי לכרמלית (עמ"ש ס"ד) וצ"ע דא"כ אף לרה"ר לישתרי וע"ק דבהמה לישתרי עסי' ש"ה סס"ז אלא כמ"ש הוא עיקר וכ"כ התניא שאפי' במקום שאין ר"ה אסור להוליך הטבעות שכתובין בהן אותיות לרפואה ואין בהם חותם אם לא נתמחו היטב וכ"מ בסה"ת ובס"ח סי' אלף ק"ד: ###### Magen Avraham 308:58 [Magen Avraham 308:58](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:58) **שיושבים בה**. פי' שדרים בה כמו בימיהם שהיו החצירות לפני הבתים והיה במקו' דריסת הרגל אבל אם מונח באשפ' שבחצר אסור לפנותם [כ"ה בגמ'] וה"ה בחצר שאחורי הבתים אם אינו יושב שם אסור ונ"ל דאם מונח במבוי במקום דריסת הרגל מותר לסלקו לצדדין: ###### Magen Avraham 308:59 [Magen Avraham 308:59](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:59) **אסור להוציאם**. נ"ל דאם הוא מלא וא"א לפנות עליו מותר להוציאו ולהחזירו משום כבוד הבריות כמ"ש סי' שי"ב ועוד דלגירסתינו מותר לטלטל צואת אדם להדי' משום דחזיא לכלבים אך הרי"ף והרא"ש יש להם גי' אחרת ובשעת הדחק יש לסמוך על גירסתינו: ###### Magen Avraham 308:60 [Magen Avraham 308:60](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:60) **אסור להחזירו**. דמאיס כ"כ דלא חזי אפי' לכסות בו מנא עססי' רע"ט [ב"ח] ועס"ג דבעודו בידו מותר להחזירו: ###### Magen Avraham 308:61 [Magen Avraham 308:61](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:61) **לתוכם מים**. ודוקא כשהן ראוים עדיין לשתית בהמה כשהן בגרף דאל"כ אף המים גרף הן [ב"י רשב"א] ומדסתם הרב"י משמע דס"ל אפי' א"צ לפנו' עליו שרי להחזירו וכמ"ש בשם הרא"ש וע"ש בשם מהרי"א שהקשה הלא לא אמרו ככר או תינוק אלא למת בלבד כמ"ש סי' שי"א וע"ש שנדחק ול"נ דלק"מ דכלי שרי כמש"ל ס"ה וביש"ש פרק ה' דביצה ס"ה פסק כרי"ו דדוקא כשצריך לפנות עליו שרי להחזירו או שצריך להוציא בו צואה: ###### Magen Avraham 308:62 [Magen Avraham 308:62](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:62) **כדי להוציאו**. הל' אינו מדוקדק דאפי' לא עשה כדי להוציאו אסור דהא אמרי' בגמר' אין מזמנין העכו"ם בשבת משום שיורי כוסות של יי"נ דהוי כגרף של רעי עב"י וה"ה לכל כיוצא בזה מיהו בהא לא קי"ל הכי ומותר לזמן העכו"ם בשבת: ###### Magen Avraham 308:63 [Magen Avraham 308:63](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:63) **מותר להכניס**. ואפי' הוא בחצר מקום שאין שם דירה [ב"י ד"מ יש"ש]: ###### Magen Avraham 308:64 [Magen Avraham 308:64](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:64) **לקבוע ישיבתו**. כגון מטתו לשכב עליה או שיכניס שלחנו ויאכל שם [ב"י ויש"ש]: ###### Magen Avraham 308:65 [Magen Avraham 308:65](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:65) **עפר וכו'**. אפי' למ"ד בסכ"א דבעי מעשה הנ"מ מידי שיכול לעשות בו מעשה הוכחה שתקנו לכך אבל עפר לאו בר מיעבד מעשה הוא ושרי [גמ'] עמש"ל: ###### Magen Avraham 308:66 [Magen Avraham 308:66](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:66) **אסור לטלטלו**. ואם היה עליו ב"ה אסור אף על פי שירדו [לבוש גמ']: ###### Magen Avraham 308:67 [Magen Avraham 308:67](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:67) **בחצר**. אבל בר"ה אסור דגזרי' שמא יגביהם ויתחייב דלגבי בהמה לא אמרי' חי נושא א"ע וכ"כ הרמב"ם פי"ח דלא כע"ש: ###### Magen Avraham 308:68 [Magen Avraham 308:68](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:68) **אם צריכים מפני צער ב"ח**. דאל"כ כשם שאסור כלו כך אסור לטלטל מקצתו כמ"ש סי' שי"א ס"ח [ר"ן] [סי' ש"ה סקי"ח]: ###### Magen Avraham 308:69 [Magen Avraham 308:69](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:69) **מפני שמגבהת**. והרמב"ם כתב שהיא נשמטת מן היד ונמצאת אגפיה נתלשין וכתב הראב"ד זה הטעם אינו וכו' ונ"ל שכונתו דהוי דבר שאין מתכוין דהא כ' בסי' תצ"ח סי"ב דמותר למשוך הצמר אילך ואילך וכו' ע"ש ובגמר' וגם מותר לחוף ולפספס ביד כמ"ש ססי' ש"ג ע"ש וצ"ע לישב דעת הרמב"ם: ###### Magen Avraham 308:70 [Magen Avraham 308:70](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:70) **אפי' בר"ה**. דהא אפי' תגביהנו פטור דחי נושא א"ע ואם נושא כפות או חולה חייב והנושא מת הוי מלאכה שא"צ לגופה עסי' רע"ח: ###### Magen Avraham 308:71 [Magen Avraham 308:71](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:71) **שלא תגררהו**. מפני שנושאת [ר"ן] משמע דס"ל דהוה כמי שנושאו וא"כ אפי' בכרמלית אסור עססי' שמ"ח ע"ש וכ"ע דקטן כ"כ שצריך לגררו אם נשאו חייב חטאת ע"ש וכ"כ התוס' דף צ"ד והמאור ריש פכ"א כ' דאפי' בתינוק שנוטל א' ומניח א' אם נושאו חייב ומ"מ משום צערא דתינוק לא גזרו שמא תגביהנו ע"ש, המוציא תינוק וכיס תלוי בצוארו חייב אבל המוציא גדול המלובש בכליו פטור (רמב"ם) ערסי' ש"ט: ###### Magen Avraham 308:72 [Magen Avraham 308:72](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:72) **בכדור**. ואסור לטלטל הכדור דבמחשבתו לא משוי ליה כלי (ש"ל) ועסכ"א: ###### Magen Avraham 308:73 [Magen Avraham 308:73](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:73) **ויש מתירין**. והש"כ כתב דהתוס' לא כתבו להתיר אלא בי"ט כיון דיש בו צורך קצת אמרינן מתוך שהותרה וכו' אבל לא בשבת ודוק עכ"ל ול"נ דלא אמרינן מתוך אלא באיסור הוצאה אבל באיסור טלטול שבת וי"ט שוין ואדרבה י"א דמוקצה אסור בי"ט וא"כ אם שרי לטלטל כדור בי"ט ק"ו בשבת אלא דבי"ט שרי אפי' בר"ה אבל בשבת אסור בר"ה וביש"ש כתב דגם התוס' סברי דמדינא אסור לשחוק אלא שנהגו להקל וא"א לישתרי מפני שחזי לצור ע"פ צלוחתו י"ל דממאיס בטיט ועפר ואין ראוי' לכסות (ב"י): ###### Magen Avraham 308:74 [Magen Avraham 308:74](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:74) **בגד שעטנז**. ויש"ש ספ"א דביצה פסק דאסור לטלטלו כ"א לצורך גופו או מקומו ע"ש ועס"ג ועבי"ד סי' ש"א דיש כלאים דחזי למידי ובאגודה בביצה משמע דאסור לטלטל כלל: ###### Magen Avraham 308:75 [Magen Avraham 308:75](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:75) **מכבדות**. ולמ"ד אסור לכבד הבית הוי כלי שמלאכתו לאיסור (ב"י ש"ג ויש"ש דלא כלבוש): ###### Magen Avraham 308:76 [Magen Avraham 308:76](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:76) **האצטרלוי"ב**. הוא כלי שחוזין בו הכוכבים ולא גזרינן שמא יסלק הלוחות ויחזירן דמאן לימא לן שהוא אסור דמ"ש ממטה רפויה בסימן שי"ג ס"ז (הרשב"א סי' תשע"ב): ###### Magen Avraham 308:77 [Magen Avraham 308:77](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:77) **מין אחר**. כגון שרואין בצל: ###### Magen Avraham 308:78 [Magen Avraham 308:78](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:78) **יש להסתפק**. דדמי למדידת הזמן או למדידת הצל והוא כלי שמלאכתו לאיסור ועס"ג, וא"ת דהוי מדידה של מצוה שלומד על ידו ושרי כמ"ש סי' ש"ו ס"ו שאני הכא דהמדידה אינה מצוה ואי משום שלומד על ידה א"כ יתלה לימודו באיסור ויהא שרי חלילה (מהרי"ל בתשוב' סי' רכ"ח): ###### Magen Avraham 308:79 [Magen Avraham 308:79](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/308:79) **אין מטלטלין**. שכבר הוקצה מדעתו של בע"ה העשיר ולא בעי' שיהא מוקצה לכל וכן אמרינן מפני שאסרה הככר על עצמה בנדר נעשה מוקצה (ר"ן ספ"ג) כתב הש"ג על זה וז"ל והתוס' דף מ"ו כתבו דדוקא על האשה אסורה אבל לאחרים מותר וכן נ"ל דבכמה מקומות אשכחן מוקצה לאיש א' אינו מוקצה לכל וכו' ובתוס' פ' מפנין (שבת דף קכ"ז) כתבו דהיכא שהדבר ראויה לכ"ע אלא דאיסור' הוא דרביע עליה כגון תרומה ביד ישראל מותר לכל לטלטלו אבל דבר שהוא מוקצה מחמת גריעותא כגון מטלניות שיש בהן ג' דמוקצים לעשירים אפ"ה שרי לעניים לטלטלן ואפי' לעשירים שבבית עניים שרי לטלטלן עכ"ל וצ"ע דכוונת התוס' ג"כ דאם הוא של עשיר אף עניים אין מטלטלין אותן כיון שהוא מוקצה מחמת גריעותא דהכל הולך אחר דעתו של בע"ה רק בזה פליגי אהר"ן וס"ל דמוקצה מחמת איסור דרביע עליה מותר לכל וגם בדף מ"ו כתבו התוס' דהיכא דנדרה הנאה מככר אפי' היא עצמה שרי לטלטלה כיון דחזי לאחרים אא"כ אסרתם על כל העולם וכ"מ לקמן סימן שכ"ה סס"ח עסי' ש"י סס"ב ודברי הש"ג צ"ע: