## Magen Avraham Siman 382

###### Magen Avraham 382:1
[Magen Avraham 382:1](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:1)

**אינו אוסר**. דירת עכו"ם אינה אוסרת אלא דגזרו חכמים שמא ילמד ממעשיו ובחד דלא שכיח דדייר לא גזרו:


###### Magen Avraham 382:2
[Magen Avraham 382:2](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:2)

**בב' בתים**. אבל אב ובנו אין אוסרין וכמ"ש סי' ש"ע:


###### Magen Avraham 382:3
[Magen Avraham 382:3](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:3)

**לא מהני**. למהוי יחיד במקום עכו"ם דלא עדיף מאלו עירבו:


###### Magen Avraham 382:4
[Magen Avraham 382:4](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:4)

**לא' מהם**. שיהיה הוא מותר והם אסורים דא"כ בכל שבת יעשו כך ויאמרו עירוב מועיל במקום עכו"ם (עיין ת"ש):


###### Magen Avraham 382:5
[Magen Avraham 382:5](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:5)

**דרך חלון**. ל"ד דה"ה דרך פתח:


###### Magen Avraham 382:6
[Magen Avraham 382:6](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:6)

**עד שיחזור**. היינו כששכרו סתם וחזר בו קודם שבת ראשונה ואם החזיר בו משנכנס השבת שוב אינו יכול לחזור בו ואם שכרו לזמן אינו יכול לחזור בו עד כלות הזמן:


###### Magen Avraham 382:7
[Magen Avraham 382:7](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:7)

**דאין עירוב וכו'**. צ"ע מ"ש בנסתם הפתח בחול ונפתח בשבת דהעירוב חוזר וניעור בסי' שע"ד ואפשר דסברות חלוקות הן וכמ"ש ב"י בשם רשב"א וצ"ע מ"ש סימן שפ"ג:


###### Magen Avraham 382:8
[Magen Avraham 382:8](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:8)

**להניח כו'**. ואף על פי שלא הניח כלום מהני ומ"מ צריך שיקנה הקרקע בא' מהדרכים שקרקע נקנה בהם:


###### Magen Avraham 382:9
[Magen Avraham 382:9](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:9)

**לא מהני**. ודוקא כשאין לעכו"ם רשות להשתמש במקום הישראל אבל אם יש לעכו"ם רשות להשתמש שם הוי כשכירו (ב"ח הג"מ):


###### Magen Avraham 382:10
[Magen Avraham 382:10](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:10)

**מגזבר**. אפי' נוטל הגזבר השכר לעצמו דאין המלך מקפיד בדבר זה:


###### Magen Avraham 382:11
[Magen Avraham 382:11](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:11)

**שכירו ולקיטו**. וכל עבד מעבדיו הקטנים לא גרע משכירו ולקיטו (רי"ט ח"א נ"ד):


###### Magen Avraham 382:12
[Magen Avraham 382:12](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:12)

**אין דירתן חשובה**. משום דלא השאיל להם רשותו שיאסרו ומצי לסלקינהו וכמ"ש סי' ש"ע ס"ג (תוס' דף ע"ב והרא"ש):


###### Magen Avraham 382:13
[Magen Avraham 382:13](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:13)

**שני חצירות כו'**. שהרי רגלי שני ישראלים ועכו"ם מצוי שם והפנימי מותר בפנימי' (רמב"ם פ"ב) ועבמ"מ שיש שם חולקין ומתירין ועיין בגמ' ובהג"א דכיון שהפנימים מותרי' במקומה אין אוסרין שלא במקומה וא"צ עירוב כלל בחיצונה משא"כ כשעכו"ם בפנימית וב' ישראלים בחיצונה א"כ ב' החיצונים צריכים עירוב וחיישי' שיסברו שבפנימית דרים עוד ישראלים וא"כ ה"ל רגל האסורה במקומה ואוסרת שלא במקומה ואם איתא שעירבו ושכרו מן העכו"ם ה"ל קלא דעכו"ם מפעי פעי ויאמרו עירוב מועיל במקו' עכו"ם לכן צריך שישכו' משא"כ כשאין בחיצונ' אלא ישראל א' ע"ש ודעת הטור והרב"י דבכולהו בבות שייך למגזר וכ"כ המאור:


###### Magen Avraham 382:14
[Magen Avraham 382:14](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:14)

**ויש מי שאומר כו'**. זה דקדק הרב"י מלשון הרמב"ם פ"ד ול"נ דא"א לו' כן דא"כ ל"ל למכתב בפ"ב דין ישראל ועכו"ם בפנימית כו' הא אפי' עכו"ם לחוד אוסר וכן הוכיחו התו' בגמ' ע"ש ועוד דהא סיים הרמב"ם עד שישכרו מקומו משמע דברבים איירי ועוד ל"ל למיחש שיסברו שדרים עוד ישראלים כיון שאין רואין עוד ישראל בחצר בשלמא ברישא איירי שיש עוד ישראל בפנימי או בחיצונה אבל הכא שאין שם איש ל"ל למיחש להכי לכן נ"ל דהרמב"ם קאי כששני' בחיצונ' אלא שסתם כמנהגו:


###### Magen Avraham 382:15
[Magen Avraham 382:15](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:15)

**חצר שישראל וכו'**. מ"ש הע"ש כאן מבואר בהג"ה ס"א וסי' שצ"ה:


###### Magen Avraham 382:16
[Magen Avraham 382:16](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:16)

**אינו יכול לערב**. כדי שיתירא לדור יחידי ויצא משם:


###### Magen Avraham 382:17
[Magen Avraham 382:17](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/382:17)

**או להבליעו**. ועיינתי בש"ל משמע דא"צ להבליעו דהא עכ"פ יש לו רשות להשתמש בספינה וצ"ל דרמ"א לא פסיק כוותיה מטעם שכתב ס"א בהג"ה: