## Magen Avraham Siman 490

###### Magen Avraham 490:1
[Magen Avraham 490:1](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/490:1)

יש לעשות ביום שני בסעודה איזה דבר לסעודת אסתר שביום ההוא נתלה המן (של"ה): **ובחש"מ אומר וכו'**. ש"מ דח"ה לא מקרי י"ט וא"ל בחש"מ בב"ה הרחמן הוא ינחילנו ליום שכלו טוב:


###### Magen Avraham 490:2
[Magen Avraham 490:2](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/490:2)

**ואנו אין נוהגין וכו'**. וב"ח כ' בשם רש"ל שאומרים מקרא קודש וכ"ה בסידורים ורמ"א שכ' דעת הטור לא דק במנהג ע"ש:


###### Magen Avraham 490:3
[Magen Avraham 490:3](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/490:3)

**משך**. משכו וקחו לכם, תורא, שור או כשב, בכספא אם כסף תלוה, במדברא, במדבר סיני שבפ' בהעלותך:


###### Magen Avraham 490:4
[Magen Avraham 490:4](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/490:4)

**קורין הרביעי כו'**. וא"א קדיש עד אחר שקרא הרביעי שנשלם מנין הקרואים (ב"י רי"ף):


###### Magen Avraham 490:5
[Magen Avraham 490:5](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/490:5)

**י"ט האחרון**. פירוש בז':


###### Magen Avraham 490:6
[Magen Avraham 490:6](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/490:6)

**וא"א זמן**. שאינו רגל בפני עצמו: מילה בשמיני אומרים יום ליבשה מה שאין כן בשאר י"ט דאין אומרים יום ליבשה אא"כ חלו בשבת (לבוש סי' תקפ"ד ומנהגים), ונ"ל הטעם משום דבשבת אין קפיד' כ"כ להפסיק בין גאולה לתפלה כמ"ש סי' קי"א: ואם חל יום ז' בשבת אומרים ביוצר הפיוטים של שבת חול המועד מפני שאומרים שיר השירים באותו יום ויום ליבשה אומרים קודם שירה חדשה, ואם חל יום אחרון בשבת אומרים יוצר של שבת חול המועד ומהפכין בשמונ' עשרה לומר הפיוט של יום ז' שגם הוא יסדו ר"ש הגדול, ואם יש בו מילה אומרים יום ליבשה קודם שירה חדשה:


###### Magen Avraham 490:7
[Magen Avraham 490:7](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/490:7)

**ולא בחתימה**. רק חותם מקדש השבת אבל בשבת בחול המועד של סוכות מסיים והזמנים משום דחלוקים במוספין חמיר טפי:


###### Magen Avraham 490:8
[Magen Avraham 490:8](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/490:8)

**שיר השירים**. מפני שמפורש בו ענין יציאת מצרים ובסכות קהלת מפני שהם ימי שמחה וכתוב בקהל' ולשמחה מה זו עושה ורות בשבועות דאיתא בילקוט רות רמז תקצ"ו מה ענין רות אצל עצרת שנקרא' בזמן מתן תורה ללמדך שלא נתנה תורה אלא ע"י יסורין ועוני וכו' עכ"ל:


###### Magen Avraham 490:9
[Magen Avraham 490:9](https://torahapp.org/share/book/Magen%20Avraham/r/490:9)

**שלא לברך כו'**. כצ"ל דלא כמ"ש בדפוס קרקאקא השניי' וז"ל רמ"א בתשו' סי' ל"ד /ל"ה/ מהרי"ל ואבודרהם והג"מ פ"ה מהל' ט"ב כתבו לברך וכ"כ בד"מ לכן דקדקתי וכתבתי והעם נהגו כו' ולא כתבתי סתם וכן נוהגין כמ"ש בשאר מקומות וכן נ"ל מכמ' טעמים דדוקא איכה שהחזן קורא להשמיע לצבור מברך וכו' וכ"מ דעת המנהגים ועי"ל דדוק' כשהם כתובים כתקנה בקלפים בגלילה מברכין אבל בחומשין שלנו פשיטא שאין לברך וכו' עכ"ל אבל הלבוש וב"ח ומנהגים ומט"מ כתבו לברך על כלם חוץ מקהלת וכן עיקר כמנהג קדמונינו: