## Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring Chapter 11

###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:1:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:1:1)

**מצות עשה ליתן שכר השכיר בזמנו וכו'.** זה מפורש בכתוב ואף ע"פ שהכתוב הזה הוא בשכיר לילה כמו שיתבאר בסמוך נראה שדעת רבינו לומר שבלילה עובר אף בשל יום ובשל יום עובר אף בשל לילה. וזהו שסתם ואמר שעשה דביומו תתן שכרו הוא על כל שכיר ולמטה יתבאר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:1:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:1:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:1:2)

**ואין לוקין וכו'.** כבר נתבאר פרק אלו הן הלוקין (מכות דף ט"ו) בסוגיא דכל המשלם אינו לוקה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:1:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:1:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:1:3)

**אחד שכר האדם וכו'.** משנה בהמקבל (דף קי"א):


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:1:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:1:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:1:4)

**וגר תושב יש בו וכו'.** ג"ז במשנה וטעם לדבר בגמרא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:2:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:2:1)

**כל הכובש שכר שכיר וכו'.** ברייתא שם (דף קי"א) ואקשינן עלה בגמרא הני דאיכא ביממא ליכא בליליא הני דאיכא בליליא ליכא ביממא ופריק רב חסדא שם שכירות אחת היא ופירש"י ז"ל כולהו ודאי בחד לא משכחת לה אלא הכי קאמר עבירות כל השמות הללו בשם שכירות יש מהם בשכיר יום ויש מהם בשכיר לילה עכ"ל. וא"כ היתה דעת רבינו היה לו לבאר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:2:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:2:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:2:2)

**אי זהו זמנו וכו'.** משנה וברייתא שם (דף ק"י ע"ב):


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:2:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:2:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:2:3)

**ושכיר שעות של לילה וכו'.** פסק כרב דהלכתא כוותיה באיסורי. וכן בהלכות:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:2:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:2:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:2:4)

**שכיר שבת וכו'.** משנה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:2:5
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:2:5](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:2:5)

**יצא בלילה גובה כל אותו וכו'.** גם זה כרב ודלא כסתם מתניתין דאמרה יצא בלילה גובה כל הלילה וכל היום אלא כתנא דברייתא דפליג:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:3:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:3:1)

**נתן טליתו לאומן וכו'.** ברייתא שם (דף קי"ב):


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:3:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:3:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:3:2)

**שהקבלנות כשכירות.** כרב ששת (דף ק"י) ובהלכות ופירוש קבלנות אומן שקיבל עליו מלאכה בכך וכך ולא לשכירות ימים לשון רש"י ז"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:4:1)

**האומר לשלוחו צא ושכור וכו'.** ברייתא (דף קי"א) וסוגיא מפורשת בגמ':


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:4:2)

**ואם לא אמר להם וכו'.** גם זה מבואר בסוגיא שם והטעם שכל שלא אמר שכרן עליו הוא כמו שנתבאר שם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:4:3)

**אין השוכר עובר וכו'.** משנה שם (דף קי"ב):


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:4:4)

**או שתבעו ולא היה לו.** ברייתא שם ופירשו שלא היו לו מעות בעין שהוא חייב לתת לו כמבואר למעלה פרק תשיעי:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:5
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:4:5](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:4:5)

**או שהמחהו אצל וכו'.** במשנה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:5:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:5:1)

**המשהה שכר שכיר וכו'.** בגמרא (דף ק"י ע"ב) ברייתא מלמד שאינו עובר אלא בקר ראשון מכאן ואילך מאי אמר רב עובר משום בל תשהה מאי קראה אמר רב יוסף אל תאמר לרעך לך ושוב ע"כ:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:6:1)

**כל שכיר ששכרו בעדים ותבעו וכו'.** משנה פרק המקבל (בבא מציעא דף קי"א) ובשבועות פרק כל הנשבעין (שבועות דף מ"ה). **ומ״ש בנקיטת חפץ** כן הסכימו כל המפרשים ז״ל ופשוט הוא שזו היא שבועת המשנה כעין של תורה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:6:2)

**אפילו היה השכיר קטן השכיר נשבע ונוטל.** בהשגות א"א אין הדעת מסכמת על זה וכו'. ונראין דברי רבינו שהרי בגמרא אמרו דלפי התקנה בלא שבועה היה לו לשכיר ליטול וזה לשון הגמרא וליתב ליה בלא שבועה ותירצו כדי להפיס דעתו של בעל הבית וכיון שלא נתקנה השבועה אלא להפיס דעת בעל הבית כשהשכיר קטן לא הפסיד דינו אע"פ שאינו בר עונשין ואין בשבועתו לשוא עונש מ"מ משביעין אותו לאיים עליו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:6:3)

**שכרו שלא בעדים וכו'.** מימרא מפורשת בגמרא (דף מ"ה) ופירש"י ז"ל ששכרו בעדים הוא שיש עדים שאמר לו עשה עמי מלאכה היום בשכר ועשה עמו ע"כ. פירוש שאם אין לו עדים על המלאכה אין עדי השכירות כלום כי שמא אע"פ ששכרו לא עשה עמו מלאכה כך כתבו ז"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:6:4)

**וישבע בעה"ב היסת וכו'.** פשוט הוא שיש בזה שבועת היסת ככל הטענות של כופר בכל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:5
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:5](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:6:5)

**היה לו עד אחד ששכרו אינו מועיל כלום.** דין זה לא נתבאר בגמרא בבירור ומ"מ נכון הוא דאם איתא דעד אחד סגי לא היו אומרים בגמרא שכרו בעדים. ועוד שזה מן הדין אפילו כששכרו בעדים לא היה לו לשכיר ליטול בשבועה אלא מן התקנה ובעד אחד לא מצינו שהתקינו: **גם** הרב רבינו מאיר ז"ל כתב כן דבעד אחד אין השכיר נשבע ונוטל אלא שאמר שחזרה שבועת בעה"ב מהיסת לשבועה חמורה כעין של תורה ונתן טעם לדבר דכיון שהטעם הוא כששכרו שלא בעדים מדין מיגו שיכול לומר לא שכרתיך כשיש עד אחד שאם היה אומר לא שכרתיך היה נשבע מדין תורה כשאומר שכרתיך ונתתי לך שכרך נשבע מתקנת חכמים כעין של תורה. ולדברי רבינו שכתב שאין עד אחד כלום י"ל דכיון שאין שם עדים גמורים חזר הדין לדין תורה ואין שם תקנה בשכיר יום יותר משאר תובעים:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:6
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:6](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:6:6)

**וכן אם תבעו אחר זמנו אע"פ וכו'.** משנה בהמקבל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:7
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:7](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:6:7)

**הביא ראייה שתבעו כל זמנו וכו'.** משנה וגמרא שם כלשונם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:8
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:8](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:6:8)

**כיצד היה עושה עמו וכו'.** זה פירוש למה שנאמר בגמרא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:9
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:6:9](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:6:9)

**וכן אם הביא עדים וכו'.** גם זה ביאור לשון הגמרא ונראה שמן הירושלמי הוציא זה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:7:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:7:1)

**בעל הבית אומר שתים קצצתי לך וכו'.** ברייתא ומימרא פרק כל הנשבעין:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:7:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:7:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:7:2)

**הרי בעל הבית נשבע בנקיטת חפץ.** לשון הגמרא בזו ישבע בעה"ב. ופירש"י ז"ל שבועה כעין של תורה דאי שבועת היסת עדיין לא נתקנה ואם היתה מתוקנת לא היו צריכין לומר ישבע:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:7:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:7:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:7:3)

**בד"א בששכרו בעדים וכו'.** כ"כ הרב אבן מיגש ז"ל מסתברא לן דשכרו שלא בעדים או תבעו לאחר זמנו פטור משבועה כעין דאורייתא לא יהא דין קציצה חמור מדין נתתי ולא נטלתי דבהני גווני נשבע בעה"ב היסת ונפטר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:8:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:8:1)

**הנותן טליתו וכו' אם יכול לטעון שהיא לקוחה בידו וכו'.** בפ"ט מהלכות טוען ונטען יתבארו הצדדין שאומן נאמן לומר לקוחה היא בידי.


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:8:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:8:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:8:2)

**ומ"ש הרי האומן נשבע בנקיטת חפץ.** כך היא דעת הגאונים ז"ל שכל שאינו טוען שגוף החפץ שלו הוא נשבע כעין של תורה וכבר האריכו בזה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:8:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:8:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:8:3)

**ואם יצאת וכו'.** שם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:8:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:8:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:8:4)

**ואם לא הביא ראייה ישבע בעל הטלית היסת.** כך נמצא בספריו ז"ל וא"כ נראה שחילק הרב בין שכירות לקבלנות בזה שלמעלה אמר שבזמן ששכרו בעדים ותבעו בזמנו ונחלקו בקציצה שבעה"ב נשבע בנקיטת חפץ וכאן בטלית כתב היסת סתם ולא ידעתי למה זה ובגמרא לא חילקו גם רבו ז"ל לא חילק וגם כן השוה אותן רבינו מאיר ז"ל ואפשר שדבריו כאן אינן אלא בשתבעו בלא זמנו ויראה כן ממ"ש בדין טלית בפ"ט מהלכות טוען ונטען הרי בעה"ב נשבע בנקיטת חפץ על הקציצה כמו שביארנו בשכירות ונותן הנה שהשוה דינן ודבריו צ"ע אם הנמצא בספריו אמת:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:9:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:9:1)

**שכיר הבא וכו'.** מימרא שם (דף מ"ח מ"ט) זה לשונה אמר רב הונא לכל מגלגלין חוץ משכיר שאין מגלגלין רב חסדא אמר לכל אין מקילין חוץ משכיר דמקילים מאי בינייהו איכא בינייהו לפתוח לו ובהלכות שאף על פי שלא טען טוענין לו ופירוש רבינו לפי הנראה כך הוא דלרב חסדא מקילין עליו ופותחין לו לומר אינך חייב לישבע על הגלגולין ולר"ה אם לא טען אין פותחין לו ושמא ישבע עליהן אף על פי שאינו מחוייב בהן ופסק כרב חסדא ויש שיטות אחרות ולדברי הכל כוונת רבינו לענין הדין אמת:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:9:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Hiring 11:9:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Hiring/r/11:9:2)

**אפילו היה שכרו פרוטה אחת ובעל הבית וכו'.** זה פשוט שלא נתנו חכמים שעור ומכל מקום דוקא פרוטה אבל פחות מכאן אין נזקקין לו כמבואר פרק הזהב (בבא מציעא דף נ"ה) שאין ישיבת הדיינין בפחות משוה פרוטה. ודע שרבינו נחלק על רבותיו בדין הנשבעים ונוטלים ודעתו שהם צריכים כפירת שתי כסף כמבואר פרק שלישי מהלכות טוען ונטען ואם כן מה שכתב כאן הוא או כדעת רבותיו ז"ל או שהוא מחלק בין השכיר לשאר הנשבעין ונוטלין והטעם מפני שהשכיר אל שכרו נושא נפשו ואין ראוי שיפסידנו אם אינו שתי כסף. ומכל מקום אם היתה כוונתו ז"ל לחלק ביניהם היה לו לבאר שם ואולי סמך לו על מ"ש כאן וצריך עיון: