## Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread Chapter 2

###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:1:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:1:1)

**מצות עשה מן התורה וכו'.** פירקא קמא (דף ד' ה') דכולי עלמא מיהת חמץ משש שעות ולמעלה אסור מנא לן דכתיב אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם ואמרו לרבות יום י"ד שעד חצות יהיה החמץ מבוער ורבא אמר לא תשחט על חמץ וכו'. כדאיתא לעיל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:2:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:2:1)

**ומה היא השבתה זו וכו'.** מפורש בגמרא (דף ד':) דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה ובדיקת חמץ מדרבנן היא (דף ו':) ואמר רב יהודה הבודק צריך שיבטל היכי מבטל דאמר הכי כל חמירא דאיכא ברשותי ליבטל ולהוי כעפרא דארעא. וכתוב בעיטור מסתברא דשליח נמי מבטל דשלוחו של אדם כמותו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:3:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:3:1)

**וכן מדברי סופרים וכו'.** ראש פרק (דף ב') אור לי"ד בודקין את החמץ לאור הנר ובגמ' (דף ד') טעמא בשעה שבני אדם מצויין בבתיהם ואור הנר יפה לבדיקה אמר אביי הילכך האי צורבא מדרבנן לא ליפתח בעידניה באורתא דתליסר נגהי ארביסר מ"ט דלמא משכא ליה שמעתתא ואתי לאימנועי ממצוה ופירש רבינו בסוף יום י"ג. וכתבו בתוספות מכאן נראה שאסור לאכול בליל י"ד קודם בדיקה דילמא אתי לאימשוכי עד כאן. ונראין דבריהם דכ"ש הוא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:4:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:4:1)

**אין בודקין וכו'.** שם (דף ז' ח') ת"ר אין בודקין לא לאור החמה ולא לאור הלבנה ולא לאור האבוקה אלא לאור הנר מפני שאור הנר יפה לבדיקה ואמרו שם האי אור חמה היכי דמי אילימא באכסדרה והאמר רבא אכסדרה לאורה נבדקת ותירצו לא צריכא לארובה דבחדר ושאלו דהיכא אי להדי ארובה היינו אכסדרה ותירצו אלא לצדדין ואמרו בירושלמי וכי יש חמה בלילה תפתר בשלא בדק בלילה ע"כ. אי נמי ברוצה לבדוק מבע"י:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:4:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:4:2)

**ואמצע החצר וכו'.** שם (דף ח') אמר רבא חצר אינה צריכה בדיקה מפני שהעורבים מצויין שם ופירש רבינו אמצע חצר וכן פירשו ז"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:5:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:5:1)

**חור שבאמצע הבית וכו'.** ברייתא שם חור שבין אדם לחבירו זה בודק עד מקום שידו מגעת וזה בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו ועוד שם ברייתא אחרת חור שבין יהודי לארמאי בודק עד מקום שידו מגעת והשאר מבטלו בלבו פלימו אומר כל עצמו אינו צריך בדיקה מפני הסכנה ופירשו בגמרא סכנה שמא יאמר העכו"ם כשפים הוא עושה לי. ורבינו לא הזכיר חור שבין יהודי לארמאי ונ"ל שהוא סובר שאין הלכה כפלימו דלא חיישינן להכי וכיון שכתב דין חור שבין אדם לחבירו שבודק כל אחד עד מקום שידו מגעת ממילא משמע שכשהוא בין יהודי לארמאי שהיהודי בודק עד מקום שידו מגעת וזהו שסתם רבינו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:6:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:6:1)

**חורי הבית העליונים והתחתונים וגג היציע וכו' ואוצרות יין ואוצרות שמן וכו'.** כך היא עיקר הנוסחא בספרי רבינו המדוקדקים להקדים שמן ליין ושאין מסתפק מהן איין בלחוד קאי דאוצרות שמן אפילו מסתפק מהן אין צריך בדיקה ויעיד על זה מה שכתב רבינו אבל אוצרות שכר ואוצרות יין שמסתפק וכו' ולא חזר ושנה אוצרות שמן לפי שאוצרות שמן בכל גוונא אין צריכין בדיקה לפי שיש קבע לספוקו וכן מבואר בגמ' בלא מחלוקת וכן בהלכות. והר"א ז"ל מצא נוסחא שכתוב בה אוצרות יין ואוצרות שמן שאין מסתפק מהן וכתב בהשגות א"א טעה בשמן וכו'. וכבר כתבתי הנוסחא האמתית וטעות סופרים היה במקצת ספרים להקדים אוצרות יין לאוצרות שמן. ושאר הדינין שכתב רבינו מפורשין שם (דף ח') בברייתות ומימרות פסוקות שם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:6:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:6:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:6:2)

**וכשבודקין המרתף בודקין ממנו שתי שורות החיצונות שהן העליונה וכו'.** משנה שם (דף ב') ובית הלל אומרים שתי שורות החיצונות שהן העליונות ובגמ' (דף ח':) אמר רב עליונה ושלמטה ממנה ושמואל אמר חיצונה ושלפנים הימנה ותני רבי חייא כותיה דרב וכולהו תנאי כותיה דשמואל ופסק רבינו כותיה דרב משום דקיי"ל רב ושמואל הלכה כותיה דרב באיסורי:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:7:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:7:1)

**אין חוששין שמא גררה חולדה חמץ למקום שאין מכניסין וכו'.** משנה שם (דף ט') אין חוששין שמא גררה חולדה מבית לבית וממקום למקום שא"כ מחצר לחצר ומעיר לעיר ואין לדבר סוף. ומפרש רבינו מבית שמכניסין בו לבית שאין מכניסין בו ואינו צריך בדיקה שאם באת לחוש לכך אף אתה היה חושש כשבודק חצר זו או עיר זו באת חולדה וגררה שם חמץ מעיר אחרת או מחצר אחרת שלא היתה בדוקה באותה שעה ואין לדבר סוף שאי אפשר לכל ישראל לבדוק חמצן בבת אחת. ורש"י ז"ל פירש שאין חוששין כשבדק זוית זו ובא לבדוק זו שמא בתוך שבאת לזו גררה חולדה החמץ למקום הבדוק וצריך אני לחזור ולבדוק עכ"ל. ופירוש רבינו עיקר ויפה כיון:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:7:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:7:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:7:2)

**בדק ליל י"ד והניח עשר חלות וכו'.** אוקימתא דרב מרי שם (דף ט':) ששנינו במשנה ומה שמשייר יניחנו בצינעא כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו ואמר רב מרי גזרה שמא יניח עשר וימצא תשע ובכי האי גונא חוששין לחולדה כדאיתא התם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:8:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:8:1)

**וכן אם ראה עכבר וכו'.** שם (י':) אמר רבא עכבר נכנס וככר בפיו ומצא פירורין צריך בדיקה לפי שאין דרכו של עכבר לפרר תינוק נכנס וככר בפיו ומצא פירורין אין צריך בדיקה לפי שדרכו של תינוק לפרר. ויש מי שפירש דדוקא שמצא פירורין כדי כל אותו ככר הא לאו הכי אפילו בתינוק צריך בדיקה. ואין כן דעת רבינו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:10:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:10:1)

**הניח תשעה צבורין של מצה וכו'.** שם (דף ט':) ט' צבורין של מצה ואחד של חמץ ואתא עכבר ושקל ולא ידעינן אי חמץ שקל אי מצה שקל היינו תשע חנויות דתנן תשעה חנויות כולן מוכרות בשר שחוטה ואחת מוכרת בשר נבילה ולקח מאחת מהן ואינו יודע מאי זה מהן לקח אסור. ובהשגות א"א לא מיחוורא הא מלתא וכו'. ודעת רש"י ז"ל ושאר המפרשים האחרונים כדעת רבינו גם מדברי הגאונים נראה כן וכן כתוב בפירוש בהלכות ה"ר יצחק אבן גיאת וכתב הרא"ה ז"ל שהטעם דאע"ג דספיקא דרבנן היא כיון שבדיקת חמץ תחילתה על הספק החמירו בספקה יותר משאר ספיקות של דבריהם וכן עיקר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:11:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:11:1)

**שני צבורין אחד של חמץ ואחד של מצה כו'.** שם שני צבורין אחד של חמץ ואחד של מצה ושני בתים אחד בדוק ואחד שאינו בדוק ובאו שני עכברים אחד שקל מצה ואחד שקל חמץ ולא ידעינן הי להאי עייל והי להאי עייל היינו שתי קופות דתנן שתי קופות וכו' שאני אומר חולין לתוך חולין נפלו ותרומה לתוך תרומה נפלה והקשו אימור דתלינן לקולא בתרומה בזמן הזה דרבנן בחמץ דאורייתא מי אמרינן ותירצו אטו בדיקת חמץ דאורייתא היא דרבנן היא דאי מדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה ומכאן דסוגיא זו לענין בדיקה היא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:11:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:11:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:11:2)

**וכן שני בתים בדוקים וכו'.** שם (דף י') צבור אחד של חמץ ושני בתים בדוקים ואתא עכבר ונטל ולא ידעינן להי עייל היינו שני שבילין דתנן שני שבילין אחד טמא ואחד טהור והלך באחד מהן ועשה טהרות ובא חברו והלך בשני ועשה טהרות ר' יהודה אומר אם נשאלו זה בפני עצמו וזה בפ"ע טהורין בבת אחת טמאין ר' יוסי אומר בין כך ובין כך טמאין. כך גורסין רש"י ורבינו בדברי ר' יוסי טמאין וכן פסק רבינו פרק י"ט מהלכות אבות הטומאות ובגמרא אמר רבא בבת אחת דברי הכל טמאין בזה אחר זה דברי הכל טהורין לא נחלקו אלא בבא לישאל עליו ועל חברו דר' יוסי מדמה ליה לבת אחת ור' יהודה מדמה ליה לזה אחר זה ומבואר בדברי רבינו בדין הטומאה וכאן לענין חמץ כתב סתם ולא חלק והרבה מפרשים ראיתי מחלקים ומשוין דין החמץ לדין הטומאה וכר' יוסי. ואפשר שרבינו מפרש היינו שני שבילין דתלינן בכל חד לקולא ולא דמו אותם לענין חלוק שאלתם דהתם בשבילין משום דאי אפשר שלא יהיה אחד מהם טמא אמרו כשבא לישאל בבת אחת שהן טמאין אבל כאן בביטול סגי ליה וצ"ע:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:11:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:11:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:11:3)

**או שידע שנכנס וכו'.** שם על ובדק ולא אשכח פלוגתא דר"מ ורבנן דתנן היה ר"מ אומר כל דבר שבחזקת טומאה לעולם טמא עד שיודע לך טומאה להיכן הלכה וחכ"א בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה וקיי"ל כחכמים:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:11:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:11:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:11:4)

**או שבדק ומצא ככר וכו'.** על ובדק ואשכח פלוגתא דרבי ורשב"ג וקיי"ל כמ"ד זה שאבד הוא שנמצא וכן פסקו ז"ל.


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:11:5
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:11:5](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:11:5)

**וכתב רבינו בכל אלו אינו צריך בדיקה שאין כאן קבוע.** ובהשגות א"א זה שבוש דקבוע ודאי הוא וכו' והאריך לחלק בין ביטול לבדיקה בקצת מן הדברים שהזכיר רבינו. וכל זה נמשך למה שהוא סובר דמימרא דתשעה צבורין קמייתא לענין ביטול הוא כנזכר למעלה. וכבר כתבתי שאינו כן וכונת רבינו בכאן הוא שהספיקות האלו אינן ספק קבוע כנכנס לבית ידוע לפי שהשני חלקים הראשונים בספק אי זה בית הוא מהם והשנים האחרונים כבר בדק ואין כאן ספק קבוע ולזה לא החמירו בספיקות אלו ודברים ברורים הם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:12:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:12:1)

**הניח חמץ בזוית זו וכו'.** שם (דף י':) הניח חמץ בזוית זו ומצאו בזוית אחרת פלוגתא דרשב"ג ורבנן דתנן קרדום שאבד בבית או שהניחו בזוית זו ומצאו בזוית אחרת הבית טמא שאני אומר אדם טמא נכנס לשם ונטלו מזוית זו והניחו בזוית אחרת רשב"ג אומר הבית טהור שאני אומר השאילו לאחר ושכח או שנטלו מזוית זו והניחו בזוית אחרת ושכח ופסק רבינו כרבנן וכן כתב פרק י"ב מהלכות מטמאי משכב ומושב ויש פוסקין כרשב"ג להקל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:12:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:12:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:12:2)

**או שהניח תשע חלות וכו'.** (דף י') הניח תשע ומצא עשר פלוגתא דרבי ורבנן דתנן הניח מנה וכו' וקיי"ל כרבנן וצריך בדיקה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:12:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:12:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:12:3)

**או שהיו תשעה צבורין חמץ ואחד מצה וכו'.** כך היא הנוסחא האמיתית בספרי רבינו, ויש שבוש במקצת ספרים וכתוב בהן תשעה מצה ואחד חמץ ופירש ככר מהן וכו' וזה מבואר הטעות שבפירוש אמרו בגמ' גבי תשעה צבורין מצה ואחד חמץ פירש ואתא עכבר היינו ובנמצא הלך אחר הרוב אלא ודאי כאן ברוב חמץ הן דברי רבינו לא הוצרך לכתוב דין רוב מצה לפי שכל שאין קבוע כבר ביאר רבינו שאינו צריך בדיקה וזה ברור:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:12:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:12:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:12:4)

**או שבא עכבר ונטל חמץ וכו'.** שם (דף י') ספק על ספק לא על היינו בקעה דתנן וכו' וקיי"ל כחכמים דמטמאין וצריך בדיקה זהו דעת רבינו והגאונים וקצת מן האחרונים ויש מי שפירש דגבי חמץ אפילו רבנן מודו דאין צריך בדיקה וכן פירש"י ז"ל וזה דעת העיטור. וקשה לי לדעת רבינו שכבר נתבאר למעלה שאם ודאי נכנס בבית אחד אלא שאין ידוע באי זה בית משני בתים נכנס אין אחד מהם צריך בדיקה א"כ נראה שכל שכן בשאין ידוע אם נכנס כלל שלא יהא צריך בדיקה. ויש לי לתרץ דהתם ודאי איכא חד בית שלא נכנס שם הלכך כל חד תלינן זהו שלא נכנס בו ובאחר הוא שנכנס ואי אתה יכול להצריך בדיקה לשניהם כיון דאיכא חד דודאי לא נכנס בו אבל הכא הספק בבית אחד הוא ומפני שבדיקת חמץ תחלתה על הספק דנו ספק זה לחומרא כמו שכתבתי למעלה כנ"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:13:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:13:1)

**נכנס עכבר לבית וככר בפיו וכו'.** בעיא שם באם תמצא לומר ורבינו פוסק כאת"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:13:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:13:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:13:2)

**היה הראשון שחור וכו'.** שם ואם תמצא לומר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:13:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:13:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:13:3)

**נכנס עכבר וככר בפיו.** גם זה בעיא באת"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:13:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:13:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:13:4)

**יצאת החולדה ועכבר וכו'.** זו בעיא דלא איפשיטא ופסק רבינו לקולא כדרך כל תיקו של דבריהם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:13:5
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:13:5](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:13:5)

**נחש שנכנס לחור וכו'.** שם בעיא דלא איפשיטא ופסק רבינו ג"כ לקולא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:14:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:14:1)

**כזית חמץ בשמי קורה וכו'.** בעיא שם באם תמצא לומר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:14:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:14:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:14:2)

**היה חמץ בבור אין מחייבין וכו'.** בעיא שם ולפי גירסת ספרינו יש שם אם תמצא לומר. ונראה שרבינו לא היה גירסתו כך אלא בעיא דלא איפשיטא היא ולקולא וכן מצאתי בקצת פירושי רש"י ז"ל דלא גרסי בה את"ל. ובהשגות כתוב לפי שיטתו שכתב כאת"ל השנויים בגמרא אף זה צריך וכו' ומ"מ טעות גדולה אני רואה בדבריו שאמר אינו צריך סולם להעלותו אלא מבטלו בלבו ודיו נדמה בעיניו דרבא לכתחלה קא מבעיא ליה וטעות גדולה היא זו דהיינו מטמין בבורות אלא בשבדק וביטל ולאחר איסורו מצא וזו היא שאלתו עכ"ל. ואני אומר שאין טעות בדברי רבינו ובודאי לא נתכוין שיהא רשאי להטמין ככר בבור ולבטלו שזה אע"פ שאינו עובר עליו כל שבטלו קודם זמן איסורו כמבואר פ"ג מ"מ אסור הוא להטמין בבור לכתחלה ודברי רבינו הם בככר הנופל מאליו לבור ובשעת בדיקה שהצריכו חכמים א"צ לירד שם אלא צריך הוא לבטל הביטול שהוא מן התורה והרי זה ממש כחמץ שנפל עליו מפולת שהרי הוא כמבוער וצריך לבטלו בלבו ואע"פ שאינו רשאי ליקח חמץ ולהפיל עליו מפולת כיון שקודם בדיקה נפל עליו מאליו די בביטול וכן הדין כאן וכך פירשו המפרשים ז"ל ותימה גדול אני רואה בדברי הר"א ז"ל שהוא מפרש כשמצאו לאחר איסורו וכבר ביטל ומי הזקיקו לזה והרי כל הבעיות הנזכרות שם בכיוצא בזה כולן לענין בדיקה הם וכמה דינין יש בגמרא בכיוצא בזה שאינו זקוק לבער אבל זקוק לבטל ולא ראיתי לאחד מן המפרשים שפירש כמותו ודברי רבינו עיקר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:15:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:15:1)

**כיפת שאור שיחדה וכו'.** כבר ביארתי דין זה פ"א:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:15:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:15:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:15:2)

**בצק שבסדקי עריבה וכו'.** פ' אלו עוברין (פסחים דף מ"ה) משנה בצק שבסדקי עריבה אם יש כזית במקום אחד צריך ביעור פחות מכן בטל במיעוטו ובגמרא בלישנא בתרא אמר שמואל לא שאנו דפחות מכן בטל במיעוטו אלא במקום העשוי לחזק אבל במקום שאינו עשוי לחזק חייב לבער מכלל דכזית אפילו במקום העשוי לחזק חייב לבער וזה נכתב בהל' לבד וכדעת רבינו ויש גאונים מחלקים בין מקום לישה לשלא במקום לישה ודעת רבינו וההלכות עיקר להחמיר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:15:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:15:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:15:3)

**היו בו שני חצאי זיתים וכו'.** שם (דף מ"ה) אמר שמואל שני חצאי זיתים וחוט של בצק ביניהם רואין כל שאילו ינטל החוט ניטלין עמו חייב לבער ואם לאו אינו חייב לבער אמר עולא לא אמרו אלא בעריבה אבל בבית לא זמנין דכניש להו ונפלי גבי הדדי ע"כ. ופי' בעריבה מקום העשוי לחזק או לסתום בו נקב היא שאל"כ כבר נתבאר שאפילו חצי זית לבד חייב לבער ולבית אפילו מדובק בגומות חייב לבער:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:16:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:16:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:16:1)

**היה חצי זית וכו'.** שם אמר עולא בעו במערבא בית ועליה מהו בית ואכסדרה מהו שני בתים זה לפנים מזה מהו תיקו. ופוסק רבינו בכל בעיות אלו לקולא ופירש רבינו דוקא בדבוקים בכותלים או בקורות הא לאו הכי חייב לבער ודבר ברור הוא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:17:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:17:1)

**המשכיר בית וכו'.** פ"ק (דף ד') בעיא בעו מיניה מרנב"י המשכיר בית לחברו בי"ד חזקתו בדוק או אין חזקתו בדוק למאי נפקא מינה דליתיה להאיך לשיוליה מאי אמר להו תניתוה הכל נאמנים על ביעור חמץ ואפילו נשים ואפילו עבדים ואפילו קטנים מאי טעמא לאו משום דחזקתו בדוק ושקלינן וטרינן בה ואסיקנא לעולם אימא לך דחזקתו בדוק והב"ע דמיחזק לן בדלא בדיק וקאמרי הני פי' נשים ועבדים וקטנים בדיקניה מהו דתימא לא נהימנינהו קמ"ל. **וכתב רבינו והוא שיהיה קטן שיש בו דעת** ודבר ברור הוא שלא בכל קטן אמרו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:18:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:18:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:18:1)

**המשכיר בית לחבירו וכו'.** ברייתא כלשונה שם, ופי' מסירת מפתח אינו קונה בשכירות דשכירות קרקע נקנה כדרך שהקרקע נקנה כמבואר פ"א מהלכות מכירה ומבואר שם שאין מסירת מפתח קונה אלא הכא בשכירות שכבר נקנה בכסף או בשטר או בחזקה ואע"פ כן כל שמפתח ביד משכיר עליו מוטל לבדוק כיון שהגיע שעת בדיקה ומפתח בידו והשוכר מעוכב ליכנס בו מפני שהמפתח בידו של משכיר כך פירשו ז"ל ונכון הוא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:18:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:18:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:18:2)

**המשכיר בית וכו'.** שם (דף ד':) אבעיא להו המשכיר בית לחבירו בחזקת בדוק ומצאו שאינו בדוק מי הוי מקח טעות או לא ת"ש דאמר אביי לא מיבעיא באתרא דלא יהבי אגרא ובדקי דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בנפשיה אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקי דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בין בגופיה בין בממוניה. והרא"ה ז"ל כתב בשם הרמב"ן ז"ל דפשיטא להו דודאי בעי לשלומי ליה מאי דאפסיד מיניה כיון דאתני בהדיה אבל איבעיא לן אי הוי מקח טעות דאפילו בעי הך לשלומי ליבטיל כדין מקח טעות ופשט אביי דלא דניחא ליה לאיניש לקיומי מצוה בנפשיה ואפילו בממוניה כיון דסוף סוף אתי לאשתלומי מיניה הא לאו הכי לא אמרינן להאי טעמא ע"כ דבריהם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:19:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Leavened and Unleavened Bread 2:19:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Leavened%20and%20Unleavened%20Bread/r/2:19:1)

**המפרש בים והיוצא בשיירא וכו'.** שם (דף ז') אמר רב המפרש והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אין זקוק לבער תוך שלשים יום זקוק לבער ואמר רבא הא דאמרת קודם שלשים יום אין זקוק לבער לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפילו קודם שלשים יום זקוק לבער ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא העושה את ביתו אוצר וכו' כדאיתא בגמרא ובהלכות. ופירש רבינו דעתו לחזור קודם הפסח וכן פי' דעתו לפנותו קודם הפסח ובודאי כ"ש אם דעתו לחזור או לפנות תוך הפסח שצריך בדיקה שאפילו דעתו לקודם הפסח אין אומרים לכשיחזור או לכשיפנה יבער אלא מעתה צריך בדיקה מהטעם שהזכיר רבינו: