## Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage Chapter 17

###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:1:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:1:1)

**מי שהיה וכו'.** משנה מי שהיה נשוי ארבע נשים (כתובות דף צ"ג):


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:1:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:1:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:1:2)

**ומ"ש רבינו וגם היא נשבעת וכו'.** הוא כבן ננס שאמר במשנה שאף האחרונה נשבעת ואע"פ שבאה לגבות ממנו וכגון שהן גרושות כולן נשבעות:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:2:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:2:1)

**במה דברים אמורים בשהיתה וכו'.** זה מבואר בהלכות פרק הכותב ופשוט הוא שהרי אף דין הב"ח כן כמבואר פרק כ' מהלכות מלוה ולוה. וכתב רבינו כולן חולקות כאחת והכוונה כשהנכסים מספיקים אבל אם אינם מספיקים לכולן המלוה קודם לאשה כמו שיתבאר בסמוך:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:3:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:3:1)

**וכן אם היה וכו'.** גם זה מבואר בהלכות בפרק הכותב ופשוט הוא שהרי אף דין החוב כן כנזכר פ"כ מהלכות מלוה ולוה ודין הנדוניא ועיקר הכתובה שוים במה שנזכר מראש הפרק ע"כ שהרי דין כל בעל חוב כן:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:4:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:4:1)

**מי שגירש את וכו'.** מימרא שם פרק הכותב (כתובות דף פ"ו) ובהלכות האריכו בה וסוף דבריהם כדברי רבינו וכן עיקר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:7:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:7:1)

**היו כתובין בכתובתה וכו'.** זה ברור לדעת רבינו שלא הורע כח האשה אלא בעיקר הכתובה שהרי לא חסרה בו כלום אבל נדונייתה הרי הוא כחוב בעלמא וכבר הארכתי בכיוצא בזה ריש פי"ו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:8:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:8:1)

**מי שמת או גירש וכו'.** חלוקה זו שכתב רבינו נתבאר בביאור פרק מי שהיה נשוי בהלכות וכן הדין בכל חובות כנזכר פ"כ מהלכות מלוה ולוה ושם כתב רבינו ויש מן הגאונים שהורה שיחלקו לפי ממונם ולא הכריע שם כלום ובכאן נתבאר שדעתו כדעת ההלכות שהרי לא כתב כאן דעת אחרת. ובהשגות א"א זהו על דרך הרב ז"ל ואינו מחוור כלל ע"כ. וכבר הכריחו הרבה מן המפרשים האחרונים ז"ל ובכללם הרשב"א כדעת ההלכות ורבינו ועיקר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:9:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:9:1)

**הערב לאשה וכו'.** כבר ביארתי דין זה כדעת רבינו ודעת ההשגות פכ"ה מהלכות מלוה ולוה ושם כתבתי שאין דין זה אלא במנה ומאתים ותוספת אבל נדוניא הרי היא כחוב דעלמא ופשוט הוא כפי מה שנתבאר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:9:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:9:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:9:2)

**אי זה הוא קבלן וכו'.** שם פכ"ה מהלכות מלוה ולוה שדין הקבלנות הוא באומר תן לו ואני נותן לך ושם כתבתי שיש מי שאומר דבכתובה דלא שייך בה תן לו שהרי אינה נותנת כלום שצריך שיתן לה הבעל כסף כתובתה ויחזור הקבלן ויאמר לה תני לו ואני קבלן. ואין כן דעת רבינו אלא כל שאומר הנשאי לו ואני נותן ה"ז כאומר בעלמא תן לו ואני נותן וזה דעת רמב"ן ז"ל ועיקר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:9:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:9:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:9:3)

**המגרש את אשתו וכו'.** משנה פרק גט פשוט (ב"ב קע"ג:) ופרק שום היתומים (ערכין כ"ג) ופירש"י ז"ל ידירנה הבעל הנאה על דעת רבים נדר שאין לו הפרה עכ"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:10:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:10:1)

**וכן המקדיש וכו'.** מחלוקת תנאים במשנה שם פרק שום היתומים ונראה מן הגמרא שאפי' במקדיש צריך הדרת הנאה. וכתב רבינו ואח"כ תפרע מן הפודה מיד ההקדש לפי שמן ההקדש עצמו אינה נפרעת אלא אחר שיצא לפדיון על הדרך שנתבאר פי"ח מהלכות מלוה ולוה. ונ"ל שדין זה הוא אפילו בנדוניא שהרי מפני חשש קנוניא הוא אבל מלשון הגמרא שאמרו שם ערב נמי מצוה קעביד ולא מידי חסרה משמע דדוקא בעיקר כתובה ותוספת שהוא כעיקר אבל בנכסי צ"ב לא וצ"ע:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:10:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:10:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:10:2)

**אבל המגרש וכו'.** שם ובהלכות פרק גט פשוט:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:11:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:11:1)

**הבעל שמכר וכו'.** בפרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צ"ה) נתבאר בגמרא ובהלכות. ודע שיש קרקעות שמכרו בהן בטל לאלתר ואינו קיים עד שעת גוביינא והם קרקע שייחד לה ושהכניסה לו כפי מה שנתבאר פרק ל' מהלכות מכירה ושם כתבתי שאם קבלה עליה אחריות נכסים בפירוש שמכרן קיים אע״פ שרבינו לא ביאר זה ודברי רבינו בכאן הם בשאר נכסים שאע״פ שהם משועבדין לה מכרו בהם קיים עד שעת גוביינא כמו שנזכר שם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:11:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:11:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:11:2)

**וכן אם מכר הבעל וכו'.** אוקימתא דרב אשי בגמרא שם ונפסקה כן בהלכות. **וכתב רבינו ונפסד המכר** נראה מדבריו שאם לא נתבטל המכר מחמת שלא חתמה לראשון יכולה היא לומר לשני כשחתמה לו נחת רוח עשיתי לבעלי ומה שלא עשיתי כן לראשון לפי שלא היה לו צורך בכך שהרי אפילו בלא חתימתי נתקיים המכר. ודברי טעם הם אלא שקשה לזה דהתם בבעיא דאישתדוף בני חרי משמע בהדיא שהברייתא שאמרה כתב לראשון ולא חתמה לשני וחתמה אבדה כתובתה שהוא אפילו כשנתקיים המכר הראשון ואבדה כתובתה משני מפני שכל שלא חתמה לראשון אינה יכולה לומר לשני נחת רוח עשיתי לבעלי ומראשון ג"כ אבדה כתובתה מפני שיכול לומר לה הנחתי לך מקום לגבות ממנו כנזכר פרק י"ט מהלכות מלוה ולוה וכוונת רבינו במ"ש ונפסד המכר צריכה תלמוד:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:12:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:12:1)

**מי שהיו לו שתי נשים וכו'.** משנה שם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:13:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:13:1)

**אלמנה בין מן הנישואין בין מן האירוסין וכו'.** משנה שם פרק אלמנה ניזונת (כתובות דף צ"ו) אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנישואין מוכרת שלא בב״ד ר״ש אומר וכו' וקי״ל כסתם משנה ובפרק אלו מציאות אמרו בגמרא (ב"מ דף ל"ב) אינה צריכה ב״ד של מומחין אבל צריכה ב״ד של הדיוטות והביאוה כאן בהלכות וכתב כגון גברי מהימני ובקיאי בההיא שומא ע״כ. ופירושו אע״ג דליכא בינייהו מאן דגמיר וסביר ואינן ראויים לדון דיני ממונות שאם לא כן במה יפה כחה יותר משאר דינין וכ״כ מן המפרשים ז״ל. **ומ״ש רבינו נשבעת** מסקנא דגמרא (דף צ"ח) והלכתא [מוכרת שלא בב״ד] צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה ורש״י ז״ל פירש שלא גבתה יותר והרמב״ן ז״ל פירש שבועת אלמנה הבאה ליפרע מנכסי יתומים וזה דעת רבינו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:13:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:13:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:13:2)

**ואחריות המכר וכו'.** מימרא שם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:13:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:13:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:13:3)

**אבל הגרושה וכו'.** משנה שם וגרושה לא תמכור אלא בב"ד ויש בגמרא מי שהעמידה כר"ש אבל לרבנן אפילו גרושה מוכרת שלא בב"ד ופוסק רבינו כמי שהעמידה אפילו כחכמים ואע"פ שרבינו סובר טענת חן האשה כמ"ש פי"ב מהלכות מלוה ולוה ומשמע הכא בגמרא דמאן דאית ליה משום חינא אפי' גרושה מוכרת שלא בב"ד י"ל דע"כ לא קי"ל טענת חן אלא להזדקק לנכסי יתומים קטנים והוא הדין להכרזה הנזכר בפרק שום היתומים לפי שתפסיד בהמתנה אבל למכור שלא בב"ד לית לן ההוא טעמא שהרי אפשר לה בב"ד אלא לא אמרו מוכרת שלא בב"ד אלא מפני שאדם רוצה שלא תתבזה אשתו בב"ד וכדברי האומר כן ואין זה הטעם בגרושה לפיכך לא תמכור אלא בב"ד זהו דעת רבינו וקצת נראה מן ההלכות כן ועיקר והרשב"א ז"ל פסק כאן כמ"ד משום חינא וגרושה מוכרת שלא בב"ד:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:13:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:13:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:13:4)

**וכל המוכרת וכו'.** שם נתבאר וב"ד שמכרו שלא בהכרזה חוזרין ומוכרין בהכרזה כמבואר פי"ב מהלכות מלוה ולוה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:13:5
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:13:5](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:13:5)

**אבל המוכרת וכו'.** כבר נתבאר למעלה זה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:14:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:14:1)

**אלמנה שמכרה וכו'.** נראה שכוונת רבינו שכתב בינה לבין עצמה הוא אפילו בלא ג' היודעים בשומא וכ"כ פי"ח בדין המזונות ויהיה דעתו כדעת קצת מפרשים שאמרו שאע"פ שצריכה ב"ד הדיוטות והבקיאים בשומא זהו לכתחילה אבל דיעבד אפילו בלא הם כשמכרה שוה בשוה מכרה קיים. אבל הרמב"ן ז"ל כתב באלו מציאות אפילו בדיעבד אין מכרה קיים בינה לבין עצמה בלבד וכ"כ בעיטור בשם ר"ח ז"ל בין לכתובה בין למזונות ואפילו בשלשה הדיוטות אם שמה לעצמה לא עשתה כלום דכיון שאינם ראויים לדין וכפי מ"ש למעלה אמרינן לה מאן שם ליך ולדעת רבינו אפשר שכל שהיו שם שלשה בקיאין בשומא אם שמה לעצמה מדעתם מעשיה קיימין:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:14:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:14:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:14:2)

**אבל אם שמה וכו'.** מימרא פרק אלמנה ניזונת (כתובות דף צ"ח) אלמנה ששמה לעצמה לא עשתה ולא כלום והעמידוה שם אפילו בשהכריזה דאמרינן לה מאן שם ליך וכבר כתבתי בסמוך שנראה בדעת רבינו דדוקא בשלא היו שם שלשה בקיאין אבל אם עשתה מדעתם לא אמרינן לה מאן שם ליך שהרי הן שמו לה ואפילו בלא הן דוקא שמה לעצמה אבל לאחרים מכרה קיים אלמא בלא ב״ד הדיוטות בדיעבד מכרה קיים וזהו דעת קצת המפרשים ז״ל וכתבתי ג״כ שיש חולקים בזה ואומרים שמימרא זו היא בששמה עם שלשה הדיוטות שאל״כ מאי איריא לעצמה אפילו לאחרים לא עשתה כלום שהרי אמרו צריכה שלשה הדיוטות ומשמע אפילו בדיעבד אלא כאן עם השלשה קאמר ולאחרים מכרה קיים ולעצמה כיון שאין ג' אלו ראויים לדין אמרינן לה מאן שם ליך זהו דעתם ז״ל ודאמרינן לה מאן שם ליך שהזכירו בגמרא כתב הרשב״א ז״ל כלומר מי מכר ליך לפי שהיא שלוחה למכור אבל לדידה מי מכרו ומכאן שהשליח אינו יכול לקנות לעצמו אפילו באותן דמים שהרשוהו בעלים למכרו לפי שהוא נעשה שליח להקנות בקרקע ללוקח אבל לעצמו אינו יכול לזכות ולהקנות דאין אדם מקנה לעצמו שאין המכר אלא הוצאת דבר מרשות וזה לא יצא מרשותו שהרי במקום בעלים עומד עכ״ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:15:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:15:1)

**היתה כתובתה מאתים וכו'.** משנה שם. **ומה שכתב ובלבד שתשבע** כבר נתבאר למעלה שהיא צריכה שבועה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:15:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:15:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:15:2)

**היתה כתובתה מנה וכו'.** משנה שם כתנא קמא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:16:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:16:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:16:1)

**היתה כתובתה ארבע מאות וכו'.** משנה שם ודין צאן ברזל בדברים אלו נראה שהוא כדין העיקר והתוספת לפי שיפוי כח הוא לאשה מפני שאדם רוצה שלא תתבזה אשתו בבית דין וכמו שנזכר בגמרא וכמו שכתב למעלה ואם במה שלא חסר הוא בו כלום אמרו כן כל שכן בנכסי צאן ברזל שהביאה משלה כך נראה [לי] ואפלו לדעת רבינו שהוא מחלק בשאר דברים בין נכסי צאן ברזל לעיקר ותוספת כמו שנתבאר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:17:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:17:1)

**יש לאשה למכור וכו'.** זה מבואר בהרבה מקומות ומהם בדין המתבאר בסמוך:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:18:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:18:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:18:1)

**הרי שמכרה וכו'.** משנה שם (דף צ"ז) מכרה כתובתה או מקצתה משכנה וכו' לא תמכור את השאר אלא בב"ד וחכ"א מוכרת היא ואפילו ארבע וחמש פעמים וקי"ל כחכמים כמבואר בגמרא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:19:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:19:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:19:1)

**המוכרת כתובתה וכו'.** פרק נערה אמר רבא פשיטא לי מוכרת כתובתה לאחרים יש לה כתובת בנין דכרין וכו' מוחלת כתובתה לבעלה אין לה כתובת בנין דכרין [וכו' בעי רבא מוכרת כתובתה לבעלה כמוכרת לאחרים דמי וכו' בתר דבעיא וכו' מוכרת כתובתה לבעלה כמוכרת לאחרים דמי] עוד שם יתיב רבין וכו' משמיה דרבי אלעזר מוחלת כתובתה לבעלה אין לה מזונות א"ל [רב חסדא] אי לאו דקאמרת לה משמיה דגברא רבא ה"א לך משיב רעה תחת טובה וכו' ע"כ בגמרא. ויש מי שפסק כרב חסדא ומוחלת כתובתה לבעלה יש לה מזונות אבל רבינו ז"ל סבור דהלכה כר"א דהא רב חסדא גופיה לא אמרה בדוקא אלא באי לאו ובדרך דחייה ועוד דאפי' פליגי בהדיא דילמא הלכה כר"א לגבי דרב חסדא ופירש רבינו שכל תנאי כתובה כדין כתובת בנין דיכרין ודבר ברור הוא במוכרת שאם בניה הזכרים יורשים כתובתה אחר שמכרה כ"ש שיש לה שאר תנאי כתובה חוץ מן המזונות אחר שנתארמלה כמו שיתבאר בפרק י"ח ובמוחלת כיון שאפילו מזונות שהיא יש לה עליו בחייו אבדה כ"ש שאר תנאי כתובה שהרי המזונות הם מן התורה כנזכר פרק י"ב כ"ש תנאי כתובה שהן מדבריהם. זה נראה לדעת רבינו שפי' אין לה מזונות עליו אבל רש"י ז"ל פירש אין לה מזונות באלמנותה דתנאי כתובה ככתובה עכ"ל וכן כתבו הרמב"ן והרשב"א ז"ל וכשמחלה כל כתובתה וכבר נתבאר פ"י שהמוחלת או המוכרת כתובתה לבעלה חוזר וכותב לה עיקר כתובה אם רצה לקיימה. וענין כתובת בנין דכרין יתבאר פרק י"ט:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:19:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Marriage 17:19:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Marriage/r/17:19:2)

**ומוחלת כתובתה וכו'.** כבר נתבאר פ"ה מהלכות מכירה שאין המחילה צריכה קנין ושם הבאתי ראיה לזה וכן א"צ לעדים כל שהיא מודה דלא איברו סהדי אלא לשקרי כדאיתא בקידושין פרק האומר וכבר העלו הרמב"ן והרשב"א ז"ל דמוחלת עיקר כתובה אינה יכולה לטעון נחת רוח עשיתי לבעלי שהרי כל הנשים יש להן כתובה ולא תהיה לה איבה אם לא תמחול ואדרבה היא יכולה לומר לו שהוא נותן עיניו לגרשה כשמבקש שתמחול כתובתה מה שאין כן בנכסי צאן ברזל כמו שיתבאר בפרק כ"ב וזה דעת רבינו: