## Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday Chapter 4

###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:1:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:1:1)

**אין מוציאין את האש וכו'.** משנה פ' המביא כדי יין (ביצה ל"ג.) אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן המים ובגמרא מ"ט משום דקא מוליד ביו"ט ע"כ. ובהשגות כתוב א"א ויאמר מפני שהוא מוליד וכו'. ואני רואה כאן חפץ להשיג שהרי אין זה כביצה שנולדה שאסורה לפי שאין זה דבר הראוי בעצמו אלא לבשל או לאפות בו. ונראה שאם הוציא שמותר להשתמש בו ולא אסרוהו אלא מפני שלא היה לו להוליד כיון שאפשר לו מבערב. והטעם הזה כתב ג"כ הרשב"א ז"ל וכדברי רבינו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:2:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:2:1)

**אע"פ שהותרה הבערה ביו"ט וכו'.** דין הכבוי מבואר פ' יו"ט שחל (דף כ"ב.) ובהרבה מקומות. וכן כבוי הנר מבואר שם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:3:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:3:1)

**אין מסלקין את פי הנר למעלה וכו'.** פרק יום טוב שחל עולא איקלע לבי רב יהודה קם שמעיה זקף שרגא איתיביה הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנו חייב משום מכבה א"ל לאו אדעתאי:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:3:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:3:2)

**ואינו חותך את פי הפתילה וכו'.** משנה פרק המביא (דף ל"ב:.) ואין חותכין את הפתילה לשנים ר' יהודה אומר חותכה באור ובגמ' ולר"י מאי שנא בסכין דלא דקא מתקן מנא באור נמי הא קא מתקן מנא ותירצו תני ר' חייא חותכה באור בפי שתי נרות אמר רב מוחטין את הפתילה ביו"ט מאי מוחטין פירוש לעדויי חושכא. וסובר רבינו שכשם שאין חותכין אותה בכלי כך אינו חותך פיה בכלי וכשאמרו מוחטין דוקא ביד אבל שאר המפרשים אומרין שלנפץ את ראשה אפילו בכלי מותר וכשאמרו מוחטין רצו לומר שאפילו במחט מותר להסיר חשכה וזה דעת ההשגות ולזה הסכים הרשב"א ז"ל ואין זה מוכרח:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:3:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:3:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:3:3)

**אגודה של עצים וכו'.** פרק יו"ט שחל (דף כ"ב) סמוך למעשה דעולא הנזכר למעלה אמר ר"י קנבא שרי:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:4:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:4:1)

**אין מכבין את הדליקה וכו'.** שם בעא מיניה אביי מרבא מהו לכבות את הדליקה ביו"ט היכא דאיכא סכנת נפשות לא קא מבעי ליה דאפילו בשבת שרי כי קא מבעי היכא דאיכא אבוד ממון אמר ליה אסור:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:4:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:4:2)

**ואין מכבין את הנר וכו'.** שם בעא מיניה אבא בר מרתא מאביי מהו לכבות את הנר מפני דבר אחר ביו"ט אמר לו אפשר בבית אחר אין לו בית אחר מהו אפשר לעשות מחיצה אין לו דבר לעשות מחיצה מהו אפשר לכפות עליו כלי אין לו כלי לכפות עליו מהו א"ל אסור. והקשו בגמ' על זה ועל דין כבוי הנזכר בסמוך מדתניא אין מכבין את הבקעת בשביל לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית בשביל שלא תתעשן הקדרה מותר. ואמר ליה ההיא ר"י היא כי קאמינא אנא לרבנן. ובהלכות ההיא ר"י היא דאמר לכם לכל צרכיכם כי קאמינא אנא לרבנן. וכן רבה וכן אמימר כולהו דחו להו להא מתניתא ואוקמוה כר"י למימרא דלאו הלכתא כותיה ושמעינן מיהא דלית הלכתא כי הא מתניתא אלא אסור לכבות את הבקעת בין לחוס עליה בין שלא יתעשן הבית בין שלא תתעשן הקדרה הכל אסור, ע"כ. ויש מקשים על זה ממה שאמרו פרק אין צדין הלכה כר"י ותירצו שלא כל המכשירים שווין ויש שהלכה בהן כר"י ומתוך כך אסרו לכבות את הבקעת מפני הדלקה ומפני תשמיש ומפני שלא יתעשן הבית אבל בשביל שלא תתעשן הקדרה ותבשילו שהוא מכשיר אוכל נפש ממש מותר והוא שאין לו מקום לפנותה. וזהו דעת הרשב"א ז"ל. ודעת רבינו לאסור הכל כמו שיתבאר בסמוך וכדעת ההלכות:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:5:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:5:1)

**מותר לטלטל את הנר וכו'.** זה פשוט ומבואר פרק כירה (שבת דף מ"ה) כדין שיתבאר בסמוך:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:5:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:5:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:5:2)

**ואסור להניח וכו'.** מימרא בשבת פרק כירה שם מניחין נר על גבי דקל בשבת ואין מניחין נר על גבי דקל ביו"ט וכבר כתבתיה בארוכה פרק חמישי מהל' שבת:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:6:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:6:1)

**אין מעשנין בקטורת ביו"ט וכו'.** פרק יו"ט שחל (ביצה כ"ב:) במשנה אמר ר"ג מניחין את המוגמר ביו"ט וחכמים אוסרין ובגמ' אמר רב אסי מחלוקת להריח אבל לגמר דברי הכל אסור ושם מוכיח בגמ' שאפילו כלי שנתגמר לא יכפה אותו על הבגדים כדי שיקלטו הבגדים את הריח שהרי זה מוליד ריח בבגדים וכן כתבו ז"ל וזהו שאמרו שם (דף כ"ג) סחופי כסא אשיראי אסור וכל זה נכלל במה שאמר רבינו שלגמר את הכלים אסור:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:6:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:6:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:6:2)

**מותר לעשן את הפירות וכו'.** מחלוקת אמוראים בגמרא שם ומסקנא דאמר רב אשי משמיה דרבא דמותר לעשן מידי דהוה אבשרא אגומרי:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:6:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:6:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:6:3)

**וממתקין את החרדל וכו'.** פרק ר"א דמילה (שבת קל"ד) ואין ממתקין את החרדל בגחלת והקשו והא תניא ממתקין ותירצו לא קשיא כאן בגחלת של עץ כאן בגחלת של מתכת:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:6:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:6:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:6:4)

**ואין מכבין את האש וכו'.** כבר כתבתי למעלה שדעת רבינו בזה כדעת ההלכות ויש חולקין בכדי שלא תתעשן הקדרה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:7:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:7:1)

**אין נופחין במפוח וכו'.** בהמביא (ביצה ל"ד) ת"ר אין נופחין במפוח ביו"ט אבל נופחין בשפופרת:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:7:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:7:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:7:2)

**אין עושין פחמים וכו'.** שם משנה (דף ל"ב) אין עושין פחמין ואין חותכין את הפתילה כמו שכתבתי למעלה בפ' זה ובגמרא (דף ל"ב:) תני בר קפרא אין גודלין את הפתילה לכתחלה ביו"ט ואין מהבהבין אותה ביו"ט ואין חותכין אותה לשנים אבל ממעכה ביד ושורה בשמן וחותכה באור בפי שתי נרות:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:8:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:8:1)

**אין שוברין את החרס וכו'.** שם משנה (דף ל"ב:) אין שוברין את החרס ואין חותכין את הנייר לצלות בו מליח וכו':


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:8:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:8:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:8:2)

**ואין פוצעין את הקנה וכו'.** שם (דף ל"ד) ברייתא אין פוצעין את הקנה לצלות בו מליח:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:8:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:8:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:8:3)

**שפוד שנרצף וכו'.** פרק אין צדין (ביצה דף כ"ח:) אמר ר״י אמר שמואל שפוד שנרצף אסור לתקנו ביו״ט והקשו פשיטא ותירצו לא צריכא דאע״ג דמפשיט לה בידיה. ויש מי שפי' נרצף נעקם ועדיין ראוי לצלות בו ולזה אסור לתקנו לפי שהוא טורח שלא לצורך הא אם לא היה ראוי לצלות בו מותר והוא שנתקלקל ביו״ט ואין כן דעת רבינו אלא אין הלכה כר״י במכשירין וכמו שכתבתי למעלה אלא כרבנן. ולדעתו ז״ל כל תיקון דשפוד אסור ואפילו נתקלקל ביום טוב:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:8:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:8:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:8:4)

**שני כלים שהן מחוברין וכו'.** משנה פ' המביא (דף ל"ב) אין פוחתין את הנר מפני שהוא כלי וכבר העלו המפרשים שפירוש משנה זו כדברי רבינו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:9:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:9:1)

**אין משחיזין את הסכין וכו'.** דינין אלו של השחזת הסכין הם כדעת ההלכות נמשך אחר האמור למעלה שאין הלכה כר"י במכשירין ומפורש בהלכות פרק אין צדין כדברי רבינו שלעולם אין משחיזין את הסכין במשחזת שלה ואפילו עמדה או נפגמה ביו"ט ויש שהיה מתיר בנפגמה ביו"ט ודברי רבינו וההלכות עיקר וכמה


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:10:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:10:1)

**אין מבקעין עצים ביו"ט וכו'.** פ' המביא (דף ל"א:) משנה אין מבקעין עצים לא בקרדום ולא במגל ולא במגירה ולא בקופיץ ובגמרא גבי קופיץ לישנא בתרא לא שנו אלא בזכרות שלו אבל בנקבות שלו אסור:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:10:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:10:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:10:2)

**ולמה אסרו בקרדום וכו'.** טעם זה שכתב רבינו נכון הוא. והר"א ז"ל בהשגות האריך בזה ואין דבריו מעלין ומורידין בעיקר הדין אלא שנראה מדברי רבינו שלא הותר הבקוע אלא בעצים גדולים אבל בעצים דקים שהן נוחין להדליק אסור וכן כתב הרשב"א ז"ל שכך נראה מדברי רבינו וכן כתבו בתוספות:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:11:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:11:1)

**לא תכנס אשה וכו'.** דרש רבה אשה לא תכנס לבית העצים ליטול מהן אוד, ופירש רבינו לצלות בו וכבר נתבאר למעלה פרק שני שקוץ רטוב אסור לצלות בו וקוץ יבש כתבתי שם שמותר ואפשר שאוד רוצה לומר לדעת רבינו עץ לח ורטוב שאינו ראוי להסקה בפני עצמו אבל עץ יבש ודאי מותר וכן כתב הרשב"א ז"ל, והוא ז"ל פירש ליטול מהן אוד לתקן בו את האש שבתנור אלא אם כן הוכן מעיו"ט:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:11:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:11:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:11:2)

**ואין סומכין את הקדרה בבקעת וכו'.** שם (דף ל"ב ל"ג) אין סומכין את הקדרה בבקעת וכן הדלת ובגמרא טעמא לפי שלא נתנו עצים אלא להסקה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:12:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:12:1)

**מסלקין תריסי חנויות וכו'.** פ"ק (י"א:) משנה ב"ש אומרים אין מסלקין את התריסין ביו"ט וב"ה מתירין אף להחזיר ובגמרא מאי תריסין אמר עולא תריסי חנויות ואמר עולא בגמ' דטעמא דהתירו ב"ה להחזיר משום תחלתן דאי לא אתי לאימנועי משמחת יו"ט ואמרו מהו דתימא טעמא דב"ה משום דאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים ואפילו דבתים נמי קמ"ל עולא דהתירו סופן משום תחלתן. דחנויות אין דבתים לא. ופי' הרשב"א ז"ל תריסי חנויות תריסי תיבה שדה ומגדל דחנויות. דבתים תריסי תיבה שדה ומגדל שבבתים. ורש"י ז"ל פירש תריסי חנויות כמו תיבות הן ועומדות בשוק ואינן מחוברות בקרקע תריסין דלתות פתחיהן עכ"ל. **ומה שכתב רבינו בשיש להם ציר או בשאין להם** מפורש בגמרא שם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:13:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:13:1)

**כלים שהן מפוצלין וכו'.** משנה פרק יו"ט שחל (דף כ"א כ"ב) ב"ש אומרים אין זוקפין את המנורה וב"ה מתירין ואמרו בגמ' במנורה של חוליות עסקינן משום דמיתחזי כבונה וסברי ב"ש יש בנין בכלים ויש סתירה בכלים וב"ה סברי אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים. **וכתב רבינו והוא שלא יתקע** ופשוט הוא ונלמד מתריסי חנויות שאם יש להם ציר מן הצד שאסור להחזירן וגדולה מזו כתב הרשב"א שיראה לו שלא אמרו אלא במנורה שאין עשויה לתקוע חוליותיה אבל בעשויה לתקוע אסור לזקפה. ואין נראה כן מדעת רבינו ואין זה כתריסין שיש להם ציר מן הצד שחוששין שמא יתקע משום דהתם קרוב הוא מאד לתקוע מפני הציר שהוא מן הצד משא"כ כאן:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:13:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:13:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:13:2)

**אבנים של בית הכסא וכו'.** פרק המביא (דף ל"ב.) אמר רב נחמן אבנים של בית הכסא מותר לצדדן ביו"ט ואסיקו טעמא דבנין עראי הוא ומשום כבודו לא גזרו רבנן:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:14:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:14:1)

**העושה מדורה וכו'.** שם אמר רב יהודה האי מדורתא מלמטה למעלה אסור מלמעלה למטה שרי וכן ביעתא וכן קדרה וכן פוריא וכבר כתבתי פרק עשרים ושנים מהלכות שבת שפריסת שלחן על גבי ספסליו מותר לפי שאין צריכין לאויר שתחתיו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:16:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:16:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:16:1)

**מסירין זבובין וכו'.** זהו פירוש מקרדין את הבהמה ואמרו סוף פרק יו"ט שחל (דף כ"ג) שהלכה כתנא קמא דשרי אפילו בקטנים שעושין חבורה דדבר שאין מתכוין מותר, ופי' שמסירין הזבובים בכלים קטנים וחדין שלפעמים עושין חבורה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:16:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:16:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:16:2)

**ואין מילדין את הבהמה וכו'.** בשבת פ' מפנין (שבת דף קכ"ח:) משנה אין מילדין את הבהמה ביו״ט אבל מסעדין ובגמ' תניא כיצד מסעדין אוחז בולד כדי שלא יפול לארץ ונופח לו בחוטמו ונותן דד לתוך פיו כדי שיינק אמר רשב״ג מרחמין היינו על בהמה טהורה ביו״ט היכי עבדי לה אמר אביי מביא בול של מלח ומניח לה בתוך הרחם כדי שתזכור צערה ותרחם עליו ודוקא טהורה אבל טמאה לא מאי טעמא דלא מרחקא ואי מרחקא לא מקרבא, ע״כ:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:17:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:17:1)

**כלי שנטמאה מערב יו"ט וכו'.** משנה פרק יו"ט שחל (ביצה י"ז י"ח) מחלוקת ב"ש וב"ה ובגמ' דכולי עלמא מיהת כלים בשבת לא מאי טעמא ונאמרו שם הרבה טעמים רבה אמר גזרה שמא יעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים והקשו על זה תינח שבת יו"ט מאי איכא למימר ותירצו גזרה יו"ט אטו שבת ורב יוסף נתן טעם משום סחיטה ואמרו תינח כלים דבני סחיטה דלאו בני סחיטה מאי ותירצו גזרה הני אטו הני ושם הקשו על שניהם מברייתות הרבה ותירצו אותן ורב ביבי אמר גזרה שמא ישהא ותניא כוותיה התם ורבא אמר מפני שנראה כמתקן כלי. ורבינו כתב טעמא של רב ביבי משום דתניא כוותיה וכן נכתב בהלכות. ומפורש שם בברייתא דדוקא נטמא מעיו"ט אבל נטמא ביו"ט מטבילין. **ודין אם היה צריך להטביל מים שבו וכו'** מפורש שם בגמרא (דף י"ח:) שחכמים סוברים שמטבילין את הכלי על גבי מימיו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:17:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:17:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:17:2)

**כלי שהיה טהור וכו'.** זהו מטבילין מחבורה לחבורה שאמרו (דף י"ט) שם, ופירש רבינו חננאל ז"ל מחבורת תרומה לחבורת שלמים:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:18:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:18:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:18:1)

**כלי שנטמא ביו"ט מטבילין אותו וכו'.** ברייתא שם (דף י"ח) כמו שכתבתי למעלה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:18:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:18:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:18:2)

**נטמא הכלי במשקין טמאין וכו'.** ברייתא שם כלי שנטמא באב הטומאה אין מטבילין אותו ביו"ט בולד הטומאה מטבילין אותו ביו"ט. ופירש רבינו אפילו נטמא מעיו"ט ומוכרח הוא שם. וכן פירשו ז"ל. ונתן רבינו טעם מפני שטומאה זו מדבריהם ואין גוזרין בה שמא ישהא. והרב רבי משה הכהן והרשב"א ז"ל הקשו עליו למה כתב טעם זה והניח הטעם האמור בגמרא. ואני אתרץ כבר כתבתי למעלה דרבה יהיב טעמא לאסור טבילת כלים גזרה משום שבת ושבת גזרה משום העברה ארבע אמות ברה"ר והקשו עליו מברייתא זו ואמרו אם איתא נגזור ולד הטומאה אטו אב הטומאה ותירץ ולד הטומאה היכא משכחת לה גבי כהנים וכהנים זריזין הן וכן הקשו לרב יוסף דאמר גזרה משום סחיטה וגזרה כלים דלאו בני סחיטה אטו כלים דבני סחיטה. ותירץ כתירוץ הזה ורבינו לא הזכיר אלו הטעמים אלא טעמא דרב ביבי דתניא כותיה שהיא גזירה שמא ישהא ולדידיה לא קשיא מידי משום דהיינו טעמא דולד הטומאה לאו דאורייתא ולא גזרינן ביה שמא ישהא כיון שטהור הוא מן התורה אין קפידא בשהויה ותדע לך דגבי רב יוסף דאמר טעמא משום סחיטה אמרו מתיבי כל הני תיובתא ושני ליה כדשנין ואילו גבי רב ביבי לא הזכירו לא קושיא ולא תירוץ. ותמה אני איך הקשו על רבינו למה לא כתב התירוץ האמור לדעת אחרים אליבא דרב ביבי והמעיין בסוגיא ימצא זה מבואר ואפילו לדעת רבה ורב יוסף הייתי יכול להעמיד דברי רבינו שלפי שאין טומאת ולד הטומאה מן התורה הוא שמצויה גבי כהנים בלבד אלא שאני סובר באמת שזו היא כונת רבינו כך נ"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:18:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:18:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:18:3)

**ומדלין בדלי טמא וכו'.** ברייתא שם כלשונה ומדינין אלו למד הרשב"א ז"ל שאין מטבילין ביו"ט כלי תשמיש הנקחין מן הנכרי הצריכין טבילה אלא כעין טהרת הכלי כלומר שאם הוא כלי העשוי לדלות בו או למלאות בו מים מן המעין ממלא בו והוא טהור. ולדעת רבינו שכתב בפרק י"ז מהלכות מאכלות אסורות שטבילת כלים מדברי סופרים ונתבאר שמטבילין ולד הטומאה מפני שטומאתו מדברי סופרים כמו שכתבתי יש לומר שמטבילין את הכלים ביו"ט. ומ"מ עם כל זה אני אומר שדין הרב קיים לפי שאפילו מאן דלית ליה טעמא דמחזי כמתקן כלי ה"מ גבי טבילת טומאה שאפילו קודם טבילה היה הכלי ראוי להשתמש בו בטומאה לטמא ולמי שאין אוכל חוליו בטהרה ומשום הכי לא חשבי הטבילה תקון וכולן שוין בטומאה של דבריהם שאין זה תקון אבל כלים הנקחין מן הנכרי דקודם טבילה לא חזו ודאי טבילתן מחזיא כמתקן כלי ואסירא לכולי עלמא כנ"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:18:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:18:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:18:4)

**נדה שאין לה בגדים וכו'.** מימרא כלשונה שם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:19:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:19:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:19:1)

**דברים רבים אסרו ביו״ט וכו' כיצד אין פוסקין וכו'.** פרק אין צדין (ביצה דף כ"ז:) משנה אין נמנין על הבהמה ביום טוב לכתחלה אבל נמנין עליה בעיו״ט ושוחטין ומחלקין ביניהם ובגמרא מאי אין נמנין אין פוסקין דמים לכתחלה ביו״ט היכי עביד אמר רבה מביא שתי בהמות ומעמידן זו אצל זו ואומר זו כזו. והביאו שם ברייתא לא יאמר אדם לחבירו הריני עמך בסלע הריני עמך בשתים אבל יכול לומר הריני עמך למחצה לשליש ולרביע:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:20:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:20:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:20:1)

**כשהן מחלקין וכו'.** במשנה (דף כ"ח) ר"י אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ וחכ"א אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר ובגמ' מאי כל עיקר אמר שמואל אפילו לשמרו מן העכברים אמר רב אידי בר אבין והוא דתליא בתריטא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:20:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:20:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:20:2)

**וטבח אומן אסור וכו'.** שם אמר שמואל טבח אומן אסור לשקול בשר ביד ואמר שמואל טבח אומן אסור לשקול בשר במים. וכתב הרשב"א ז"ל לא אסרו אלא דרך משקל אבל הטבח האומן אע"פ שידע לכוין דרך חתיכתו לחתוך ליטרא או חצי ליטרא חותך כדרכו ואינו חושש עכ"ל. ודבר פשוט הוא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:20:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:20:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:20:3)

**ואין מטילין חלשים וכו'.** פרק שואל אדם בשבת (שבת קמ"ח) משנה מטילין חלשים על הקדשים ביו"ט אבל לא על המנות ובגמרא (דף קמ"ט:) מאי אבל לא על המנות ופירשו אבל לא על המנות של חול ביו"ט. ומדעת רבינו נראה שהוא מפרש של חול של חולין אבל רש"י ז"ל פירש של חול של קדשים של אתמול וזה דעת הראב"ד ז"ל. ולפיכך כתב בהשגות אמר אברהם בגמרא מפרש מטילין חלשים וכו' מנה גדולה כנגד קטנה עכ"ל. והיתר בניו ובני ביתו בהפסה כבר כתבה רבינו פרק כ"ג מהלכות שבת ולא היה צריך לכתבו כאן שאם בשבת מותר כל שכן ביו"ט אבל חלוק בין קדשים של יו"ט לקדשים של אתמול לא חלקו רבינו לפי שהוא מפרש של חול הנזכר בגמרא של חולין כמו שכתבתי:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:21:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:21:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:21:1)

**לא יאמר אדם וכו'.** משנה פרק אין צדין (ביצה כ"ח:) לא יאמר אדם לטבח מכור לי בדינר אבל שוחט ומחלק ביניהם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:21:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:21:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:21:2)

**וכן לא יקח מבעל חנות וכו'.** משנה שם (דף כ"ט) אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה אבל לא במדה ר"י אומר אם היה כלי מיוחד למדה כו'. ואוקים רבא מתני' הכי מאי אבל לא במדה לא יזכיר לו שם מדה אבל אם היה כלי מיוחד למדה ימלאנו ויש שם אוקמתא אחרת והלכה כרבא דהוא בתרא וקיי"ל כרבנן. ובירושלמי רבי אלעזר אמר לרבי חמא בר חנינא מלי לי הדין מנא למחר אנן מכילין ליה, עכ"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:22:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:22:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:22:1)

**הנחתום מודד תבלין וכו'.** שם מימרא נחתום מודד תבלין ונותן לתוך הקדרה כדי שלא יקדיח תבשילו ופי' לאו דוקא נחתום אלא ה"ה לכל אדם אלא שדברו חכמים בהוה, ואינו דומה למדידת השעורים לפני הבהמה שאסורה כמו שיתבאר בסמוך משום דהתם ליכא פסידא בדבר שאינו נמדד כלומר שאין שם חשש הפסד בדבר אחר אלא שלא תאכל שעורים הרבה או מעט אבל כאן שאם היו התבלין מרובין יקדיח כל התבשיל יכול כל אדם למדוד וכן נראה מדברי קצת גאונים ז"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:22:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:22:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:22:2)

**אבל האשה וכו'.** שם אמר רב אשה מודדת קמח ונותנת לתוך עיסתה כדי שתטול חלתה בעין יפה ושמואל אמר אסור והקשו והא תנא דבי שמואל מותר ואמר אביי השתא דאמר שמואל אסור ותנא דבי שמואל מותר שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן, ובהלכות וכן הלכתא דאסור ע"כ. ורש"י ז"ל פירש הלכה למעשה אתא לאשמועינן שאין מורין כן למי שבא לישאל אבל אי עביד לא מחינן בידיה דהלכה ואין מורין כן, ודעת ההלכות ורבינו עיקר דכיון דאמר שמואל אסור ודאי היה סבור דמחינן בידיה דמאן דעביד ומכל מקום מתיבתא דסורא פסקו כרב ומותר לכתחלה אבל מתיבתא דפומבדיתא שדרו אסור כשמואל וכן עיקר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:22:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:22:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:22:3)

**וכן לא ימוד וכו'.** שם מימרא לא ימוד אדם שעורים ויתן לפני בהמתו אבל קודר הוא קב או קבים ונותן לפניה ואינו חושש, ובהלכות פירש קודר משער באומד דעתו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:23:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:23:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:23:1)

**ומותר ליקח מן החנוני ביצים ואגוזים וכו'.** משנה שם (דף כ"ט:) אומר אדם לחנוני תן לי ביצים תן לי אגוזים במנין שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו ובגמ' הולך אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרים ביצים וחמשה אגוזים ועשרה אפרסקים וכו' ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח רשב"א אומר ובלבד שלא יזכיר סכום מנין וגירסא אחרת שום מקח וזו גירסתו של רבינו ולכל הגרסאות אסור להזכיר סך דמים וכן כתבו ז"ל. ופירוש סכום מנין כתבו הגאונים וכן בהלכות שלא יאמר לו הרי לך בידי חמשים אגוזים תן לי חמשים ויהיו לך בידי מאה וכמו שכתב רבינו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:24:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:24:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:24:1)

**הולך אדם אצל רועה וכו'.** בברייתא הנזכרת ופירוש חנוני זה ופטם ורועה בין נכרים בין ישראלים הכל מותר חוץ מדברים שיש במינן במחוברים או שיש לחוש שמא נולד היום או נצוד היום שאסור ליטלו מן הנכרי אלא א"כ נסתלק הספק כגון שמכיר בו שלא נעקר ולא נצוד היום. וכתב הרשב"א ז"ל שמותר ליקח ביצים מן נכרי חנוני בלילי יו"ט של גליות או בליל ראשון של ר"ה משום דיולדת בלילה מיעוטא דמיעוטא הוא ולא חיישינן לה אבל ביום כיון דדבר שיש לו מתירין הוא אסור:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:25:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:25:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:25:1)

**הלוואת יו״ט תובעין אותה וכו'.** מחלוקת אמוראים בשבת פ' שואל (שבת דף קמ"ח:) וכתוב בהלכות שנחלקו הגאונים ז״ל בפסק הלכה ולא הכריע הרב האלפסי בזה דבר ורבינו הכריע כדברי האומר ניתנה ליתבע משום דמסתבר טעמיה וכן עיקר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:26:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:26:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:26:1)

**אף על פי שאין מגביהין וכו'.** איסור ההגבהה מפורש פרק כ"ג מהלכות שבת והיתר ההולכה בשהופרשו מאמש פרק קמא דיום טוב (דף י"ב:) ברייתא כסברת ר' יוסי שב"ה מתירין ונפסקה הלכה בגמ' כן:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:26:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:26:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:26:2)

**ואין צריך לומר וכו'.** פי' אין צריך לומר המתנות שהרי אפילו להפרישן לכתחלה מותר לפי שאינן אסורות לזרים ואינן טובלות קודם הפרשה וזה פשוט וכן מבואר בגמרא דין ההפרשה אפילו בבהמה שנשחטה אמש ודין ההולכה ג"כ מבואר שם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:26:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 4:26:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/4:26:3)

**גבאי צדקה וכו'.** ירושלמי וברייתא במס' דמאי: