## Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday Chapter 5

###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:1:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:1:1)

**אף על פי שהותרה הוצאה וכו' כיצד וכו'.** (ביצה דף ל') ראש פרק ד' המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתיפו או לפניו המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו אבל נוטל בידו ובגמרא תנא אם א"א לשנות מותר אתקין רבא במחוזא דדרו בדוחקא לדרו ברגלא ברגלא לדרו באגרא באגרא לדרו באכפא דדרו באכפא נפרוס סודרא עליה ואי לא אפשר שרי דאמר מר אם אי אפשר לשנות מותר, ע"כ:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:2:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:2:1)

**במה דברים אמורים בנושא על האדם וכו'.** רבינו כתב טעם לאסור הבהמה שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול. ויש מי שכתב שהוא לפי שאין משתמשין בבעלי חיים כל עיקר ביום טוב ובשבת. והרשב"א ז"ל כתב שני הטעמים:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:3:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:3:1)

**ואין מנהיגין את הבהמה וכו'.** משנה שם (דף ל"ב ל"ג) כת"ק ובגמרא משום דמיחזי כמאן דאזיל לחינגא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:3:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:3:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:3:2)

**ואין הסומא וכו'.** פרק אין צדין (ביצה דף כ"ה:) ת״ר אין הסומא יוצא במקלו ולא הרועה בתרמילו ואין יוצאין בכסא אחד האיש ואחד האשה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:3:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:3:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:3:3)

**ואיש שהיו רבים צריכים לו וכו'.** שם ובהלכות ואם היו רבים צריכים לו מותר ומפורש שם אמימר ומר זוטרא מכתפי להו בשבתא דריגלא. והרשב"א חלק בכתוף בין איש לאשה ואמר שהאיש כל זמן שאינו מבעית ואין בכתופו מפני כבוד צבור אסור לכתפו ולא נזכר חילוק זה בהלכות ואינו מוכרח:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:4:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:4:1)

**אין מוליכין את הסולם וכו'.** פ"ק (דף ט') ב"ש אומרים אין מוליכין את הסולם משובך לשובך אבל מטהו מחלון לחלון וב"ה מתירין ובגמ' שתי לשונות איכא דאמרי אמר רב חנן בר אמי מחלוקת ברה"י דב"ש אית להו דרב יהודה אמר רב דאמר כל שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור וב"ה לית להו דר"י אמר רב אבל ברה"ר דברי הכל אסור פי' שמא יאמרו להטיח גגו הוא צריך. והקשו לימא רב יהודה דאמר כב"ש ותירצו תנאי היא דתניא שוטחן בחמה אבל לא נגד העם ור"א ור"ש אוסרין. ונ"ל פירוש הסוגיא לדעת רבינו דר"ח בר אמי סבר דפלוגתייהו דב"ש וב"ה תליא בהא דרב דכל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור ואקשי א"כ לרב תיקשי ליה מב"ה והיכי שביק ב"ה ועבד כב"ש ותירצו תנאי היא כלומר מה שהעמיד ר"ח בר אמי מחלוקתן בכך הוא כת"ק דשוטחן דס"ל שמה שאסרו חכמים מפני מראית העין לא אסרו בסתר אלא במקום רואים. ורב לא מוקים פלוגתייהו דב"ש וב"ה בהכי אלא דברי הכל בעלמא סבירא להו דאסור אפילו בסתר והכי סברי ר' אליעזר ור"ש דאי לא הוו מיפלגי אדב"ה. ומיהו אוקמתיה דר"ח דכי פליגי ברה"י פליגי כדקאי קאי ולא תקשי לרב דמשום שמחת יו"ט התירו כאן. זה דעת רבינו. וי"מ תנאי היא ורב דאמר כר"א ור"ש ואינהו מוקמי פלוגתייהו דב"ש וב"ה בין ברה"י בין ברה"ר דב"ה לא גזרי וסברי שובכו מוכיח עליו וב"ש גזרי ארה"ר שמא יאמרו להטיח גגו הוא צריך. ומתוך כך הם אוסרים אפילו ברה"י משום דכל האסור מפני מראית העין אסור וכו'. ולזה הפירוש כיון דקי"ל כרב ואיהו דאמר כר"א ור"ש ונמצא דב"ה אפילו ברה"ר שרו וקי"ל כב"ה וזה דעת הר"א ז"ל בהשגות ולזה הסכים הרשב"א ז"ל ומה שנ"ל להעמיד דברי רבינו כתבתי. וכתב רבינו סולם של שובך לפי שסולם של עלייה אסור אפילו להטותו מחלון לחלון וכן נזכר בגמרא. ולא הוצרך רבינו לבאר זה בביאור לפי שכבר כתב פרק כ"ו מהלכות שבת שסולם של עליה אסור בטלטול ונתבאר פרק ראשון מהלכות אלו שכל מה שאסור בשבת אסור ביו"ט חוץ ממה שנזכר בהלכות אלו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:5:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:5:1)

**מי שהיו לו פירות וכו'.** ר"פ ה' (דף ל"ה:) משילין פירות דרך ארובה ביו"ט אבל לא בשבת. ובגמ' נכתב בהלכות (דף ל"ו) א"ר נחמן לא שנו אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא. תניא נמי הכי לא יושיטם מגג לגג אפילו בשגגותיהן שוין תנא לא ישלשלם בחבל ובחלונות ולא יורידם בסולמות ובגמרא שקלי וטרו אי דוקא ארבע וחמש קופות כדין הנזכר פכ"ו מהלכות שבת בפנוי האוצר או אפילו טובא ואין מסקנא בגמרא מזה ולזה נכתבה המשנה בהלכות כמות שהיא וכן רבינו לא חלק וכן עיקר להקל בשל דבריהם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:5:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:5:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:5:2)

**שחט בהמה בשדה וכו'.** פ' אין צדין (ביצה דף כ"ה.) משנה בהמה מסוכנת לא ישחוט וכו'. שחטה בשדה לא יבאינה במוט ובמוטה אבל מביאה בידו אברים אברים, וסובר רבינו דלאו דוקא מסוכנת אלא דאיידי דאדכר דין שחיטת מסוכנת נקט שחטה אבל הוא הדין לבריאה וכתב הרשב״א ז״ל וכזה ראוי להורות:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:6:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:6:1)

**כל שנאותין בו וכו'.** משנה פ"ק (דף י"ד ט"ו) זה הכלל כל שנאותין בו משלחין אותו ביו"ט ופי' בגמרא דה"ק כל שנאותין בו בחול משלחין אותו ביו"ט ובגמרא ר"ש שרא להו לשדורי תפילין ביו"ט ובמשנה משלחין יינות שמנים וסלתות:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:6:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:6:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:6:2)

**וכל דבר שאין נאותין וכו'.** במשנה (דף י"ד:) משלחין קטניות אבל לא תבואה ר"ש מתיר בתבואה. ורבינו פוסק כת"ק והטעם לפי שעיקר התבואה עומדת לטחינה וזהו חמשת המינין וכל שמחוסר מעשה האסור ביו"ט אסור לשלחו וכן מפורש שם. ויש מי שפסק כר"ש וקא יהיב טעמא למילתיה ר"ש בגמ' משום דראוי לעשות מהן עססיות ביו"ט. ואיני יודע למה נפסוק כר"ש במקום ת"ק וכל שכן דמסתבר טעמיה דת"ק דאזיל בתר רובא לפיכך נראין לי דברי רבינו עיקר גם יש מפרשים שפסקו כן:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:7:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:7:1)

**ומשלחין חיה בהמה וכו'.** במשנה בית שמאי אומרים אין משלחין אלא מנות וב"ה אומרים משלחין בהמה חיה ועוף בין חיין בין שחוטין:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:8:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:8:1)

**כל דבר שמותר לשלחו וכו'.** שם תני רב יחיאל ובלבד שלא יעשנו כשורה תנא אין שורה פחותה משלשה בני אדם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:8:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:8:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:8:2)

**שלח שלשה מינין וכו'.** שם בעא רב אשי תלתא גברי ותלתא מיני מאי תיקו והוה ליה ספיקא דרבנן ולקולא וכן פסקו ז"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:9:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:9:1)

**המערב עירובי תחומין וכו'.** משנה פרק משילין (ביצה דף ל"ז) הבהמה והכלים כרגלי הבעלים:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:10:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:10:1)

**חפצי הפקר וכו'.** זו משנה שם (דף ל"ט) ושל עולי בבל כרגלי הממלא וכן כתוב בהלכות. וכן מוכרחת הסוגיא אשר שם במחלוקת רב נחמן ורב ששת גבי מילא ונתן לחברו דכלהו סבירא להו דחפצי הפקר אין קונין שביתה אלא הרי הן כרגלי הזוכה בהן גדולה מזו שנינו פרק מי שהוציאוהו (עירובין מ"ה) מי שישן בדרך ולא ידע עד שחשכה יש לו אלפים אמה לכל רוח דברי ר' יוחנן בן נורי וחכ"א אין לו אלא ארבע אמות וכו'. ואמרו בגמ' (דף מ"ה:) אי טעמיה דר' יוחנן משום דקסבר חפצי הפקר קונין שביתה או דלמא אין קונין שביתה ואדם שאני דהואיל ונעור קנה ישן נמי קנה ופשטו דס"ל דחפצי הפקר קונין שביתה. ואמרי התם אמר ריב"ל הלכה כר"י בן נורי ואמר ריב"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב וצריכי דאי אשמעינן הלכה כר"י ב"נ הוה אמינא בין לקולא בין לחומרא קמ"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב ואי אשמעינן וכו'. ופירש"י ז"ל וכן בהלכות לקולא דישן קנה שביתה לחומרא דחפצי הפקר קונין שביתה וקמ"ל דהלכה כר' יוחנן ב"נ דישן קנה שביתה משום דנעור קנה ישן נמי קנה ואין הלכה כמותו בחפצי הפקר. וזה פירוש פשוט ומוכרח וכן פסקו כל הפוסקים דחפצי הפקר אין קונין שביתה. והארכתי בזה להסיר מעל רבינו תלונת ההשגות וכך כתוב שם א"א טעה במשנתנו וכו'. ואין ספק אצלי שהר"א ז"ל נזכר ממה שאמרו הלכה כר' יוחנן בן נורי ושכח מה שסיימו דדוקא לקולא אבל לחומרא לא ולא עוד אלא שכתב שבשביל זה לא הביא הרב אלפסי בהלכותיו פלוגתא דרב נחמן ורב ששת והרב פסק בהלכותיו בפירוש דחפצי הפקר אין קונין שביתה בעירובין בפרק מי שהוציאוהו ובודאי שדברי הר"א ז"ל שגגה הן ונעלמה הלכה מעיניו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:10:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:10:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:10:2)

**וחפצי הכותי קונין שביתה וכו'.** שם במי שהוציאוהו (דף מ"ז:) מחלוקת ר' יוחנן ושמואל ואמרו שם דשמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן דחפצי כותי קונין שביתה גזרו בעלים כותי אטו בעלים ישראל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:10:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:10:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:10:3)

**פירות שיצאו חוץ לתחומן וכו'.** מימרא שם (דף מ"א) אמר ר"פ פירות שיצאו חוץ לתחום וחזרו אפילו במזיד לא הפסידו את מקומן מאי טעמא אנוסין נינהו ונכתב זה בהלכות. וכתב הרשב"א ז"ל ואם לא החזירום אין להם שם אלא ארבע אמות ואם יצאו ע"י ישראל בין בשוגג בין במזיד לא יאכלו שם לאחד מישראל לפי שנעשית בהן איסור ע"י ישראל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:11:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:11:1)

**המוסר בהמתו לבנו הרי הוא כרגלי האב וכו'.** פרק משילין (ביצה ל"ז:.) משנה המוסר בהמתו לרועה ולבנו הרי היא כרגליו ובגמרא לימא מתניתין דלא כרבי דוסא דתניא רבי דוסא אומר המוסר בהמתו לרועה אע"פ שלא מסרה לו אלא ביו"ט הרי היא כרגלי הרועה ותירצו אפילו תימא ר' דוסא לא קשיא כאן ברועה אחד כאן בשני רועים דיקא נמי דקתני לבנו או לרועה שמע מינה ונפסקה שם הלכה כתירוץ הזה וזה פירושה לדעת רבינו. משנתנו דקתני במוסר לרועה הרי היא כרגליו היא בשני רועים לפי שלא קנאה אחד מהם והרי היא ברשות בעלים ורבי דוסא היא ברועה אחד וכן פירשו בהל' ודיקא נמי דמשנתנו היא בשני רועים דקתני לבנו או לרועה אי אמרת בשלמא בשני רועים אבל ברועה אחד קנאה הרועה היינו דאיצטריך למיתני בנו לאשמועינן דאע"ג דהוא יחיד לא קנה לפי שדרך בני אדם למסור כליהן וחפציהן לבניהם ואינן מחשיבין אותם כאילו הוציאם מרשותם אלא אי אמרת דרועה דמתני' ברועה אחד ל"ל למתני בנו פשיטא השתא ברועה דעלמא היא ברשות בעלים בבנו לא כל שכן. כן נ"ל לדעת רבינו. ויש פירוש אחר בזה שלא לחלק בין בנו לרועה והם מפרשים ג"כ בשני רועים שיש שם בעיר שני רועים אע"פ שלא מסרה אלא לאחד מהם כיון שמסרה לו ביו"ט הרי היא כרגלי הבעלים לפי שכיון שיש שם שנים לא היה מוכרח זה למוסרה למי שמסרה אבל ברועה אחד א"א שלא למסרה לו ולפיכך אפילו מסרה ביו"ט הרי היא כרגלי הרועה. זו היא שטת רש"י ושאר המפרשים ז"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:12:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:12:1)

**מי שזמן אצלו אורחים וכו'.** משנה שם (דף מ') מי שזמן אצלו אורחים וכו' לא יוליכו בידם מנות אא"כ זכה להם אחר במנותיהם מעיו"ט:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:13:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:13:1)

**וכן מי שהיו וכו'.** שם משנה (דף ל"ט:) מי שהיו פירותיו בעיר אחרת וערבו בני העיר לבוא לא יביאו אצלו מפירותיו ואם עירב הוא הרי פירותיו כמוהו. ובגמ' אתמר המפקיד פירותיו אצל חבירו רב אמר הרי הן כרגלי הנפקד ושמואל אמר הרי הן כרגלי המפקיד וק"ל דרב ושמואל הלכה כרב באיסורי ואוקימנא התם לדידיה מתניתין בשיחד לו קרן זוית:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:14:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:14:1)

**בור של יחיד וכו'.** שם (דף ל"ט) בור של יחיד כרגלי היחיד ושל אנשי העיר כרגלי אנשי העיר. ויש בפירוש כרגלי אנשי העיר דעות חלוקות. וזה לשון הרשב"א בספרו הקצר הרי הן כרגלי אותה העיר ולפיכך אנשי העיר אם לא עירבו כל אחד מוליכן אלפים אמה לכל רוח ונכרי שמלא מהן אינו מוליכן אלא כרגלי אנשי אותה העיר עירב אחד מן העיר לצפון ואחד לדרום זה מוליך לרגליו לצפון וזה מוליך לרגליו לדרום שבור זה כבור שותפין ויש ברירה אבל אם נכרי בא ומלא לעצמו לא יזיזם ממקומם לפי שהמים שבידו הרי הן של אנשי העיר והן מערבין התחומין זה בזה מלא אחד מן העיר ונתן לו מוליכן כרגלי הממלא שהרי מחלקו מלא ונתן לו. ויש מי שכתב דבור של אנשי העיר אין להם אלא אלפים אמה לכל רוח ואפילו עירב אחד מהן לא יוליכם אלא אלפים אמה ואין דבר זה מחוור והראשון עיקר עכ"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:14:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:14:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:14:2)

**ושל עולי בבל וכו'.** סיום משנה הנזכרת ושל עולי בבל כרגלי הממלא. ובהשגות א"א זה שבוש וכו' וכבר הארכתי למעלה לבאר טעות ההשגות בזה ובגמ' נחלקו במלא ונתן לחבירו דרב נחמן סבר כרגלי מי שנתמלאו לו ור"ש סבר כרגלי הממלא ואוקימנא בגמרא דר"נ סבר המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו ורב ששת סבר לא קנה וכבר כתב רבינו פרק שבעה עשר מהלכות גזלה ואבדה שמגביה מציאה לחבירו קנה חבירו ונתבאר למעלה שחפצי הפקר הרי הן כרגלי מי שזכה בהן ולזה לא הוצרך לבאר בכאן יותר וזו היא סברת השמטת המחלוקת הזה מן ההלכות:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:14:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:14:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:14:3)

**נהרות המושכין וכו'.** שם בגמרא הקשו על משנתנו הנזכרת למעלה מהא דנהרות המושכין ומעיינות הנובעים הרי הן כרגלי כל אדם ותירצו דמשנתנו במכונסין:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:14:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:14:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:14:4)

**ומ"ש רבינו ואם באו מחוץ לתחום וכו'.** למד כן מהסוגיא שבפרק מי שהוציאוהו (עירובין מ"ו.) ומבואר שם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:15:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:15:1)

**שור של רועה וכו'.** שם (ביצה ל"ח.) אמר שמואל שור של פטם הרי הוא כרגלי כל אדם ושל רועה כרגלי אותה העיר. וכתב רבינו שטעם שור של פטם לפי שהוא כנכסי הפקר וכבור של עולי בבל וכן כתבו בתוספות והוסיפו לומר שחכמים עשאוהו כן מפני תקנת הפטם וכן בשל רועה עשו כן מפני תקנת המוכרים והלוקחים וכן עיקר. ובהשגות כתוב שטעם רבינו שבוש ונתנו טעם אחר ונמשך זה אחר מה שכתב למעלה מסברתו ז"ל שחפצי הפקר קונין שביתה וכבר הארכתי למעלה לבאר שדבריו בזה שגיאה וכבר הסכים הרשב"א ז"ל לטעם התוספות:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:16:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:16:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:16:1)

**הגחלת כרגלי בעליה וכו'.** משנה שם (דף ל"ט.) הגחלת כרגלי בעליה והשלהבת בכל מקום:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:17:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:17:1)

**השואל כלי מחברו וכו'.** משנה שם (ל"ז) השואל כלי מחבירו מעיו"ט כרגלי השואל ומפרש בגמרא אע"פ שלא נתנו לו אלא ביו"ט ואם ביו"ט כרגלי המשאיל ומפרש בגמ' אע"ג דרגיל דשאיל מיניה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:18:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:18:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:18:1)

**שנים ששאלו חלוק וכו'.** ברייתא שם (דף ל"ז:) ת"ר שנים ששאלו חלוק זה לילך בו שחרית וכו'. ופירושה פשוט הוא ומבואר בהל' וכדברי רבינו ואין בזה מחלוקת:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:20:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:20:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:20:1)

**וכן האשה ששאלה וכו'.** משנה שם (דף ל"ז.) האשה ששאלה תבלין לקדרתה מים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:20:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Rest on a Holiday 5:20:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Rest%20on%20a%20Holiday/r/5:20:2)

**וכן שנים שלקחו וכו'.** שם אתמר שנים שלקחו חבית ובהמה בשותפות אמר רב חבית מותרת ובהמה אסורה שמואל אמר אפילו חבית נמי אסורה ואסיקנא דרב סבר יש ברירה ובהמה אסורה משום דקא ינקי תחומין מהדדי. ופי' אסורה חוץ למקום ששניהם יכולין להלך ופסקו בהלכות כרב ויש מי שהתיר אפילו בהמה דלא חיישינן ליניקת תחומין מהדדי והביאם לזה מה שהקשו רב כהנא ורב אסי על רב באיסור הבהמה ושתיק רב. וכבר העלה הרשב"א ז"ל שיש לחוש על דברי רבינו ולדברי הגאונים שסוברין כן: