## Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter Chapter 12

###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:1:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:1:1)

**השוחט אותו וכו'.** פשוט במשנה (דף ע"ח) השוחט אותו ואת בנו חולין בחוץ שניהם כשרים והשני סופג את הארבעים ובגמרא ילפינן דלא שנא שחט את האם תחלה ואחר כך את הבן לא שנא שחטינהו חד גברא ולא שנא תרי גברי, וכתבו בתוספות דהוצרך להודיענו שהבשר מותר משום דסלקא דעתך אמינא דהוה בכלל לא תאכל כל תועבה דדרשינן בפ' כל הבשר כל שתעבתי לך הרי הוא בכלל לא תאכל סד"א אותו ואת בנו נמי תעבתי לך ואיתסר קמ"ל דלא כדאמרינן טעמא התם מדאיצטריך רחמנא למיסר מחוסר זמן לגבוה מכלל דלהדיוט שרי וכתב בה"ג דקמא שרי לאכילה לאלתר ובתרא אסור באכילה ליומיה משום קנס שלא יהנה ממעשה עבירה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:2:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:2:1)

**איסור אותו ואת בנו וכו'.** פשוט שם במשנה כלשון רבינו. **ומה שכתב רבינו בין קדשים הנאכלים בין שאינם נאכלים** כגון שלמים עולה והכי מתפרש בגמ' ומתני' כולה דלא כר"ש דאילו לר"ש שחיטה שאינה ראויה לא שמה שחיטה והכא קתני קדשים בחוץ הראשון חייב כרת ושניהם סופגים את הארבעים וקדשים בחוץ שחיטה שאינה ראויה ואעפ"כ שניהם סופגין את הארבעים:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:3:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:3:1)

**אין איסור אותו ואת בנו וכו'.** פשוט במשנה כלשון רבינו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:4:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:4:1)

**חש״ו וכו'.** פשוט במשנה פ' כסוי הדם (חולין דף פ"ו) דתנן וכן לענין אוא״ב ששחטו ואחרים רואין אותם אסור לשחוט אחריהם בינם לבין עצמם ר״מ מתיר לשחוט אחריהם וחכמים אוסרין ומודים שאם שחט אינו סופג את הארבעים ופסק רבינו כר״מ נגד חכמים משום דאמרינן בגמ' ת״ש דשלח ר' אלעזר לגולה הורה רבי כר״מ ומוכח תמן דאע״ג דהוה נמי כרבנן סמכינן אהאי הוראה דהורה כר״מ משום דהיא אחרונה ועלה ראוי למסמך דהא הדר מקמייתא ולא חיישינן לאחמורי כלל משום דרוב מעשיהם של חרש שוטה וקטן מקולקלין הם:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:5:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:5:1)

**השוחט את הראשון וכו'.** טעמא דאינו לוקה משום דהוה ליה התראת ספק ולא לקי על התראת ספק:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:6:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:6:1)

**שחיטה שאינה ראויה וכו'.** פסק כרבנן דאמרי שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה ושאר דברי רבינו פשוטים במשנה ואע"ג דאמרינן בגמ' פרת חטאת דהיינו פרה אדומה אינה משנה ועגלה ערופה אינה משנה היינו אליבא דר"ש דסבר דשחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה ולפיכך פטר בכל אלו ואקשינן אליביה דהרי פרה אדומה שייכא בה שחיטה ראויה הואיל והיא נפדית על גבי מערכתה כלומר אם מצא נאה ממנה אפילו היא שחוטה ומונחת על גבי מערכתה פודין אותה אבל אליבא דרבנן דהיינו הלכתא לא איצטריכינן להכי דמשנה היא פרה אדומה דסתם קתני שחטה על גבי מערכתה אין לה פדייה עולמית ונמצאת דמשנה היא וכן עגלה ערופה אליביה דר' ינאי משנה כדמוכח בההיא סוגיא ובר מן דין כל עצמנו לא באנו לתרץ אלא לר"ש דפטר במתני' בכל אלו משום דס"ל דשחיטה שאינה ראויה לאו שמה שחיטה ואשכחנא בפרה אדומה ובעגלה ערופה אליביה דשחיטה ראויה היא ודחקינן אליביה דלא נשנית במשנה פרה אדומה ועגלה ערופה. אבל אליבא דרבנן דסברי שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה מאי דוחקיה דלא נתנייה במתניתא פרה אדומה ועגלה ערופה אי ראויה ניחא ואי לא ראויה ניחא ואי תימא אי שחיטה ראויה היא מאי קמ"ל הרי ביררנו דלדעת רבנן פרה לאו ראויה היא ועגלה ג"כ לאו ראויה כדכתבינן אבל שלא לשנותם במשנה לא ס"ד אליבא דרבנן:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:7:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:7:1)

**שחטו לעכו"ם פטור וכו'.** פשוט שם (דף פ"א:) ארשב"ל ל"ש אלא ששחט ראשון לע"ז ושני לשולחנו אבל ראשון לשולחנו ושני לע"ז פטור דקים ליה בדרבה מיניה ופירש"י ז"ל לא שנו דשוחט לע"ז חייב אלא ששחט ראשון לע"ז וחזר ושחט את השני לשולחנו לאכול דדיינינן ליה ברישא אהתראה דשני דאוא"ב ומלקינן ליה והדר דיינינן ליה אהתראה דשחיטה קמייתא לע"ז וקטלינן ליה א"נ בשני בני אדם אבל שני לע"ז דבהך שחיטה בתרייתא דמחייב עלה משום אוא"ב אתי נמי דין קטלא עילויה ופטור ממלקות:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:8:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:8:1)

**אין איסור אותו וכו'.** פשוט בברייתא ת"ר שור ושה שור ולא חיה שה ולא עוף:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:8:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:8:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:8:2)

**ונוהג בכלאים.** פשוט בברייתא ת"ר אוא"ב נוהג בכלאים:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:8:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:8:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:8:3)

**כיצד צבי וכו'.** אמרינן בגמ' (דף ע"ט:) אמר ר"ח איזהו כוי שנחלקו בו ר' אליעזר וחכמים ואמרינן התם דהכל מודים בהיא צביה ובנה תיש שפטור ובהיא תיישה ובנה צבי שחייב ובתר הכי אוקימנא דפליגי בתיש הבא על הצביה וילדה בת ובת ילדה בן וקשחיט לה ולברה רבנן סברי חוששין לזרע האב ושה ואפילו מקצת שה ור' אליעזר סבר אין חוששין לזרע האב ושה ואפילו מקצת שה לא אמרינן ובתר דשקלי וטרו בההיא סוגיא אמרינן לענין אוא"ב משכחת לה בין בתיש הבא על הצביה ובין בצבי הבא על התיישה בתיש הבא על הצביה ולאיסורא דרבנן סברי דילמא חוששין לזרע האב שה ואפילו מקצת שה אמרינן ואסור ור' אליעזר סבר נהי נמי דחוששין לזרע האב שה ואפילו מקצת שה לא אמרינן בצבי הבא על התישה ולמלקות רבנן סברי נהי נמי דחוששין לזרע האב ושה ואפילו מקצת שה אמרינן ולקי ור' אליעזר סבר איסורא איכא מלקות ליכא. ודעת רבינו היא דאע"ג דאמרינן בריש סוגיין דהכל מודים בהיא צביה ובנה תיש שפטור ובהיא תיישה ובנה צבי דחייב והוצרכנו להעמיד מחלוקתם בתיש הבא על הצביה וילדה בת והבת ילדה בן השתא בתר שקלא וטריא לא אתוקם הכי אלא דפליגי בין בתיש הבא על הצביה ובין בצבי הבא על התיישה וכדאוקימנא פלוגתייהו. ונמצא לפי זה דבתיש הבא על הצביה דרבנן אוסרין לכתחלה ור' אליעזר מתיר לכתחלה ובצבי הבא על התיישה ר' אליעזר אוסר לכתחלה ופוטר ממלקות ורבנן מחייבי מלקות ופסק רבינו כרבנן בתרווייהו. אבל אחרים פירשו דלעולם בתיש הבא על הצביה פטור ומותר לדעת כ"ע כאוקימתא קמייתא דהכל מודים בהיא צביה ובנה תיש פטור ופטור משמע ואפי' לכתחלה מטעמא דאמרינן שה ובנו אמר רחמנא ולא צבי ובנו והאי דקאמר פטור משום דקא בעי למתני בצבי הבא על התיישה חייב קתני ברישא פטור. ובצבי הבא על התיישה לדעת כ"ע חייב וליכא מאן דפליג והאי דאוקימנא בתר הכי לענין אוא"ב בין בתיש הבא על הצביה ובין בצבי הבא על התיישה וכו' לאו דהדרנא מאוקימתא קמייתא אלא דסמכינן אמאי דאוקימנא בתיש הבא על הצביה וילדה בת והבת ילדה בן וכה"ג הוא דפליגי ר"א ורבנן. ורבינו מפרש לה לאוקימתא בתרייתא כמשמעה בתיש הבא על הצביה ובצבי הבא על התיישה כדכתבינן. וטעם רבינו משום דס"ל דהא דמותבינן בגמ' במאי עסקינן אלימא בתיש הבא על הצביה וילדה בן ושחיט לה ולברה והאמר ר"ח הכל מודים בהיא צביה ובנה תיש שפטור משום דהוה קס"ד דמחלוקתם דרבנן ור' אליעזר במלקות הוא דפליגי ומשום הכי מותבינן מדר"ח דאמר הכל מודים שהוא פטור דמשמע פטור ממלקות אבל השתא דמוקמינן פלוגתייהו באיסורא אפילו בצביה ובנה תיש אסרי רבנן:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:9:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:9:1)

**היתה בת הצביה וכו'.** פשוט שם לעולם בתיש הבא על הצביה וילדה בת והבת ילדה בן וקשחיט לה ולברה רבנן סברי חוששין לזרע האב ושה ואפילו מקצת שה ור' אליעזר סבר אין חוששין לזרע האב ושה ואפי' מקצת שה לא אמרינן ופסק כרבנן:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:9:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:9:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:9:2)

**וכן הכלאים וכו'.** פשוט בתוספתא אותו ואת בנו נוהג בכלאים ובכוי ר' אליעזר אומר כלאים מן הרחל ומן הגדי נוהגין בו ומן הכוי אין נוהגין בו ואין חולק על ר' אליעזר בכלאים הבא מן הרחל ומן הגדי והריא"ף ז"ל לא כתב זה בהלכותיו משום דס"ל כמ"ד שטמאה אינה מתעברת מטהורה וטהורה אינה מתעברת מטמאה ולא דקה מגסה ולא גסה מדקה ולא חיה מבהמה ולא בהמה מחיה ואחרים חלקו בדבר ואמרו דנהי דבהמה טהורה מטמאה הוא דקיימא הלכה דאין מתעברת זו מזו אבל דקה מגסה וגסה מדקה וחיה מבהמה ובהמה מחיה מתעברין זו מזו וכן הוא דעת רבינו ז"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:10:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:10:1)

**מותר לשחוט את וכו'.** (חסר מכאן):


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:11:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:11:1)

**אין איסור או"ב נוהג אלא וכו'.** פלוגתא דרבוותא היא אם נוהג בזכרים אם לא משום דבגמ' מייתינן ברייתא דתניא או"ב נוהג בנקבות ואינו נוהג בזכרים חנניה אומר נוהג בין בזכרים בין בנקבות ויש מי שפסק כחנניה משום דשמואל אמר הלכה כחנניה ויש מי שפסק כת"ק בר פלוגתיה דחנניה וכן פסק הריא"ף והאריך כל אחד בראיות ודעת רבינו היא דנהי דהלכה כת"ק דחנניה זהו לענין דינא דאינו לוקה אבל לחומרא שלא לשחוט אותו לכתחלה הלכה כחנניה וכן היא דעת מקצת המורים וכן הם דברי רבינו אין איסור אוא"ב נוהג בודאי אלא בנקבות אבל מספק נוהג גם בזכרים ומשום ספק לא לקי:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:12:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:12:1)

**השוחט את הפרה וכו'.** פשוט במשנה כלשון רבינו וטעמא דמלתא שהרי על כל אחד ואחד עובר משום אוא"ב:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:12:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:12:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:12:2)

**שחט שני בניה וכו'.** פשוט במשנה וטעמא דמילתא דלא נשחט באיסור אלא היא ובגמ' ילפינן דבנו ואותו נמי חייב:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:12:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:12:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:12:3)

**שחטה ואת בתה וכו'.** פשוט במשנה כלשון רבינו וטעמא דמילתא דהרי כאן תרי איסורי דאותו ואת בנו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:12:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:12:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:12:4)

**שחטה ואת בן בתה וכו'.** פלוגתא דרבנן וסומכוס דרבנן מחייבי מלקות ור"מ משום סומכוס מחייב שמונים והכי פירושה דמתני' דכששחטה ואת בתה עדיין לא עבד איסורא כלל וכששחט בתה הרי בשחיטה זו שני איסורים דאוא"ב חד משום האם הראשונה וחד משום הבת של זו ואעפ"כ אינו לוקה אלא אחת משום דחד מעשה הוא וסומכוס מחייב אליביה דר"מ משום שני שמות אע"ג דמעשה אחד הוא שהרי מפני אמה שנשחטה מתחייב משום אוא"ב ומשום בתה מתחייב משום בנה ואותו ובהאי דלעיל גבי שחט שני בניה ואח"כ שחטה מודה ר"מ דלא לקי אלא חד משום דהתם חד מעשה הוא וחד שם הוא דאין מתחייב על שניהם אלא משום בנו ואותו אבל הכא חד מעשה ושני שמות ואין הלכה כר"מ:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:13:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:13:1)

**שנים שלקחו וכו'.** פשוט במשנה שנים שלקחו פרה ובנה זה שלקח ראשון ישחוט ראשון ואם קדם השני ושחט זכה השוחט.


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:13:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:13:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:13:2)

**ומה שכתב רבינו ובאו לדין.** הוא מה שפירש בגמרא אמר רב יוסף לענין דינא תנן והכי פירושא דהא דתנן במתני' זה שלקח ראשון ישחוט ראשון לא לענין איסור והיתר שאם רצה השני לשחוט והראשון להמתין עד למחר שיש איסור בדבר אלא לענין דינא קאמר שאם באו לב"ד מקדימין לראשון: 

'יד-טו בד"


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:13:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:13:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:13:3)

**פרקים וכו'.** בהשגות מעולם לא הפליג בריוח אותו היום אלא בערב יוה"כ שיש מי שמקדים שני ימים ושוחט ובא ר' יהודה לומר אע"פ שיש מקדימין אינו צריך להודיעו וכן מוכח בתוספתא. ואין זו השגה על רבינו משום דלא שבקינן תלמוד ערוך שבידינו ונפסוק על פי ברייתא משום דרהטא דסוגיין רהטא כדברי רבינו דר"י דאמר במתני' אמתי בזמן שיש לו ריוח קאי אכולהו פרקים דמתני' וכן נראה מדברי רש"י ז"ל וכן נראה מדברי רבותינו בעלי התוס' וכן פירשה השר מקוצי וכולם לאותה תוספתא. אלא שרבינו פירש האי דאמרינן בגמ' אר"י בזמן שאין לו ריוח אבל יש לו ריוח אינו צריך להודיעו דהאי הרוחה ביום עצמו נאמר ולפיכך


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:13:4
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:13:4](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:13:4)

**כתב והיה בסוף היום וכו' אבל אם היה ריוח וכו'.** וכתב עליו הרשב"א דמתני' ודאי כדידיה משמע דהא ר' יהודה לפרש דברי חכמים בא דאימתי אינו אלא לפרש ות"ק בלוקח ערב יו"ט קאי ועלה קאמר ר"י אימתי בזמן שאין לו ריוח אלמא ודאי משמע שיש חילוק בלוקח בו ביום בין שיש לו ריוח כגון שלקחו יום או יומים קודם יו"ט א"צ להודיעו דדלמא ראשונה אתמול נשחטה לא עסקינן כלל בריוח דההוא יומא וערב דקתני לפי זה לאו בלוקח ערב ממש. וכתב הרמב"ן דהא דקתני צריך להודיעו קודם המכירה קאמר ואם לא הודיעו הוי מקח טעות דע"מ לשחוט היום הוא לוקח דמסתמא יכול לשחוט כדקתני ואם לא הודיעו הולך ושוחט ואינו נמנע ונסתפקו הראשונים באותם ימים דאמרינן אינו צריך להודיעו אם צריך הלוקח לשאול אם לא. ופסק הרשב"א דודאי אינו צריך לשאול והאריך בראיות. ואחרים כתבו דבשאר ימים המוכר אינו צריך להודיעו אבל הלוקח צריך לשאול ולא נתחוורו דבריהם אלא כדברי הרשב"א עיקר. ולפי זה כל הלוקח מן הנכרי בכל זמן ואפי' בארבעה פרקים אלו אינו צריך לשאול אלא שוחט סתם עד שיודע לו הדבר. ומיהו נראה דהיכא דהעיד נכרי במסל"ת שמכר האם לישראל אסור לשחוט הבן בו ביום בד' פרקים הנזכרים כשאין ריוח. וכתבו רבותינו בעלי התוס' דלא חשיב במתני' ערב יו"ט ראשון של חג משם דכ"ע טרידי בסוכה ולולב ואין להם פנאי להרבות בשחיטה כל כך:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:16:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:16:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:16:1)

**המוכר את האם לחתן וכו'.** פשוט שם ומודה ר' יהודה במוכר את האם לחתן ובתה לכלה שצריך להודיע שבידוע ששניהם שוחטין ביום אחד ופירשו בתלמוד דלאו דוקא את האם לחתן ואת הבת לכלה דה"ה איפכא אלא מילתא אגב אורחיה קמ"ל דאורח ארעא למטרח טפי בי חתנא מבי כלתא פי' שדרך העולם לטרוח בבית החתן יותר מבבית הכלה ולפי זה קתני האם לחתן שהיא גדולה מן הבת:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:17:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 12:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/12:17:1)

**יום אחד וכו'.** פשוט במשנה כלשון רבינו ואמרינן בגמ' לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בקדשים ובקדשים הלילה הולך אחר היום יכול אף זה כן נאמר כאן יום אחד ונאמר במעשה בראשית יום אחד מה יום הנאמר במעשה בראשית היום הולך אחר הלילה אף יום האמור באוא"ב היום הולך אחר הלילה ופריש"י ז"ל היום הולך אחר הלילה שאם שחט האם ביום שוחט הבת בלילה דאין הלילה הולך אחר היום. אבל בקדשים לילה הולך אחר היום דכתיב ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר אלמא לילה של אחריו קארי יום קרבנו עד בקר ומשום דקא סלקא דעתין דכל ענין הפרשה הזאת סמוכה לקדשים דכתיב ירצה לקרבן אשה וסמיך ליה אותו ואת בנו דילפינן מקדשים קמ"ל דלא ילפינן אלא ממעשה בראשית: