## Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter Chapter 7

###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:1:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:1:1)

**שני קרומות וכו'.** תנן במתניתין דאלו טריפות (דף מ"ב) הריאה שניקבה ר"ש אומר עד שתנקב לבית הסמפונות ובהדיא אפסק בגמ' דלית הלכתא כר"ש ואמרינן בגמ' רב ושמואל דאמרי תרווייהו קרמא עילאה ואמרי לה קרמא תתאה ובתר הכי איפשיטא להו אי אנקיב עילאה ולא אנקיב תתאה תתאה מגין ומבעיא להו אי אינקיב תתאה ולא אנקיב עילאה מאי עילאה מגין או אינו מגין ומסיק תלמודא דמגין. ונחלקו המפרשים ז"ל אם ניקבו שניהם זה שלא כנגד זה מה יהא דינם, הרשב"א ז"ל כתב כשרה ואפילו בלא בדיקה ואחרים הכשירוה דוקא בבדיקה. ונראה דרבינו סובר דאם ניקבו זה שלא כנגד זה בכל ענין טריפה וטעמא דמילתא משום דריאה שואבת כל מיני משקה ומשמעת קול גמדא לה ופשטא לה ואיכא לדמוייה לושט ולא לקרקבן:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:1:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:1:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:1:2)

**אפילו נגלד הקרום וכו'.** פשוט שם אמר רבא האי ריאה דאגליד כאהינא סומקא כשרה ויש מי שכתב דדוקא בנפיחה כשרה דכיון דאיגליד עילאה איכא למיחש דילמא תתאה אינקיב ואין כן דעת רבינו אלא דכשרה בכל ענין ואפילו בלא נפיחה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:1:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:1:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:1:3)

**והקנה שניקב וכו'.** פשוט שם (דף מ"ה.) ניקב הקנה למטה מן החזה נידון כריאה ופירש רש"י ז"ל למטה מן החזה למקום שאינו ראוי לשחיטה נידון כריאה בניקב במשהו ולא ברוב כגרגרת:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:2:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:2:1)

**התחיל בשחיטה וכו'.** גרסינן בפ' השוחט (חולין דף ל"ב:) ארשב״ל שחט את הקנה ואח״כ ניקבה הריאה כשרה אמר רבא לא אמר רשב״ל אלא בריאה הואיל וחיי ריאה תלויין בקנה אבל בבני מעים לא מתקיף לה ר' זירא מאחר שנולדו בה סימני טרפות התרת מה לי בריאה מה לי בבני מעים והדר ביה ר״ז דבעי ר״ז ניקבו בני מעים בין סימן לסימן וכו'. ודע שנחלקו הפוסקים בפסק הלכה זאת יש מי שפסק כרבי ויש פוסקין איפכא ואמרי דאם נשחט הקנה ואח״כ ניקבה הריאה כשרה וה״ה אם אתרע דנשחט הושט בתחלה ואח״כ ניקבו בני מעים דכשרה וטעם מחלוקתם תלוי בדקדוקי השמועה שכתבתי וגם כפי חילוף הגרסאות כי לגרסת רש״י והנמשכים אחריו דגרסי והדר ביה ר״ז ממאי מדבעי ר״ז וכו' ופירש״י והדר ביה ר״ז מהאי טעמא ואודי דטעמא משום דכמנחא בדיקולא דמיא בריאה אבל בבני מעים מטרפא שהושט עדיין הוא קיים ומנלן דהדר ביה מדבעי ר״ז ניקבו בני מעים בין סימן וכו'. ודאמרינן בסוף המסקנא ודילמא לעולם לא הדר ביה ור״ז לדברי רבא קאמר וליה לא ס״ל הכי פירושא דילמא לעולם לא הדר ביה מההיא אתקפתא דאתקיף מאחר שנולדו בה סימני טריפה התרת ולעולם ס״ל לר״ז דבאכילה שריא והא דבעי ר״ז לדבריו דרבא דאמר לא ארשב״ל אלא בריאה אבל בבני מעים טריפה מיבעיא לר״ז אם טהורה מיהא מידי נבילה וליה לא ס״ל דלדידיה אפילו באכילה שרי נמצא כפי גרסא זו ופירושה דר״ז לא פליגא אריש לקיש כלל לענין אם שחט הקנה ואח״כ ניקבה הריאה אלא פליג על רבא שנתן חילוק אליביה דרשב״ל ובתר הכי דהדר מההיא אתקפתא ואודי דטעמא דמשום דכמנחא בדיקולא דמיא ס״ל דרשב״ל ודרבא ואע״ג דבתר הכי אמרינן דלעולם לא הדר ביה מההיא אתקפתא אלא ס״ל דאף באכילה שריא דאין טריפה לחצי חיות לא נקטינן דעתיה דר״ז בהאי חדא משום דבדרך דילמא אתמר ועוד דטעמיה דרשב״ל הוא אמיתי דחיי ריאה תלויין בקנה וכיון דשחיט ליה כמאן דמנחא בדיקולא דמיא וחיי בני מעים תלויים בושט וכיון דלא שחיט ליה אם ניקבו טריפה ודרשב״ל הלכה היא. אבל רבינו והרבה מהאחרונים גרסי והדר ביה ר״ז מדבעי וכו' שר״ז הדר ביה מבעייתו דכיון שהקשה כאן לרבא מאחר שנולדו בה סימני טריפה התרת מה לי בריאה מה לי בבני מעים אין מציאות לאותה בעיא דאותה בעיא לא איבעיא ליה אלא לטהרה מידי נבילה אבל באכילה אסורה והא דאמר רב אחא דילמא לעולם לא הדר ביה ור״ז לדבריו דרבא קאמר וליה לא ס״ל הכי פירושא דילמא ר״ז לא הדר מבעייתו והא דקאמר ליה לרבא מאחר שנולדו בה סימני טריפה התרת מה לי בריאה מה לי בבני מעים לדבריו דרבא קאמר לה וליה לא ס״ל. זו היא הצעה של שמועה זו לדעת רבינו אבל איכא למידק דכל עוד להאי פירושא אמרינן דר״ז הדר ביה מבעייתו א״כ נמצא דר״ז ודרשב״ל דקיימי בחדא מחתא דיש טריפה לחצי חיות ולמה לא פסקינן כוותייהו. וא״ת דבדרך דילמא אתמר ולא סמכינן עליה א״כ נשאר קיים דר״ז קמייתא דמתיר בשניהם דאין טריפה לחצי חיות בזה י״ל דבעיא דר״ז לא מתפרשא כרש״י דפירש ניקבו בני מעים בין סימן לסימן דהיינו לאחר שחיטת הקנה ניקבו המעים אלא בעיא דר״ז ה״פ כמו שפירשו התוס' דאיבעיא ליה היכא דנשחט הושט תחלה וניקבו בני מעים אח״כ אי מועיל שחיטת קנה של אחרי כן לטהרה מידי נבילה או לא אבל לענין אכילה פשיטא דטריפה וה״ה היכא דנשחט הקנה וניקבה הריאה אח״כ דלא יועיל להכשירה כלל לאכילה משום דלא ס״ל כמאן דמנחא בדיקולא דמיא והשתא הא דאמר ליה רב אחא לרבינא לעולם לא הדר ביה ור״ז לדברי רבא קאמר וליה לא ס״ל לא בריאה ולא בשאר בני מעים להכשירם באכילה דלית ליה דרשב״ל כלל אלא בתרווייהו אסורה ומטעם זה לא פסקו כרשב״ל משום דרשב״ל סתרי מיליה אהדדי ולא ידעינן הי מינייהו בתרייתא למסמך עלה דאיהו סבר לשנויי תרתי מתניתן דאקשינן בגמ' וקאמר שאם שחט במקום חתך נפסלה בשחיטה היא שלא במקום חתך כדבר אחר גרם ליפסל דמיא ואקשינן ומי אמר רשב״ל הכי והאמר רשב״ל שחט את הקנה וכו' פירוש היכי אמר שלא במקום חתך כדבר אחר גרם לה וכו' שר״ל שאם היה רוב הקנה פסוק ושחט שלא במקום חתך דהויא טריפה ולא נבילה והאמר רשב״ל שחט את הקנה ואח״כ ניקבה הריאה וכו' דמשמע דכמאן דמנחא בדיקולא דמיא הכא נמי כיון שנפסק רוב הקנה הויא ליה כמנחא בדיקולא ושוב אין לבהמה זו בשעת שחיטה אלא סימן אחד ובה אינה יוצאה מידי נבלה ומדסתרי הני תרי לישני דר״ל אהדדי ולא איתרצו בגמ' ולא ידעינן הי מינייהו בתרא לא סמכינן עלייהו כלל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:3:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:3:1)

**אחד מסמפוני וכו'.** בפ' א"ט (דף מ"ח:) מימרא דר"נ האי סמפונא דריאה דאינקיב טריפה. וכבר נתבאר למעלה שנקיבתו במשהו. ובהשגות של ה"ר משה הכהן ז"ל כתב וז"ל לא הבנתי מאי אפילו דבגמ' ניקבו לחבירו טריפה אבל אם ניקב לבשר כשרה, ואם מדבר הוא מסמפון הריאה קודם שיכנס בבשר ובזה שייך למימר אפילו, היה לו לפרש עכ"ל ז"ל. ובאמת שהשגתו השגה נכונה היא אלא שיכולין אנו לדחוק שמדבר בסמפונות שהן בתוך הריאה כשאין שם בשר כגון ריאה שנשפכה כקיתון דבעיא שיהיו סמפונותיה קיימין או כשנמצאו בה אבעבועות המלאות לחה דחיישינן דלמא ניקב הסמפון שתחתיהן וצריך בדיקה ובהאי שייך שפיר דאין בשר תחתיו ולפיכך כתב אפי' לחבירו דהוה סליק אדעתין דחבירו מגין עליו קמ"ל דלא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:3:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:3:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:3:2)

**וריאה שניקבה וכו'.** פשוט שם אמר ר' יוסי קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום וכו':


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:3:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:3:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:3:3)

**ניקבה האום של ריאה וכו'.** בפ' אלו טריפות (חולין דף מ"ח) אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה ואוקמוה בגמרא דדוקא במקום רביתא הוא דלא חיישינן לה כלל אפילו ידעינן בה שניקבה אבל שלא במקום רביתא היכא דהעלתה צמחין חוששין לה ופירש בתלמוד דבמקום רביתא היינו חיתוכי דאוני. ודע שנחלקו המפרשים בפירוש שמועה זו משום דבגמ' אמרי' בתר הכי אמר רבינא והוא דסביך בבשרא. יש מי שפירש דרבינא פליג אדר״נ ורבינא סברא דנפשיה קאמר דבעינן דסביך בבשרא. אבל לר״נ ס״ל דאפי' לא סביך בבשרא ופסקינן כר״נ דבכל ענין כשר. והוכיחו פירוש זה משום דפריך תלמודא על ההיא דהעלתה צמחין וקאמר ר״נ חוששין לה ומי אמר ר״נ הכי והאמר ר״נ ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשרה ולא משני הא דסביך הא דלא סביך. ועוד הכריחו פירוש זה מדקדוקי הסוגיא וכתבו לענין פסק הלכה דהלכתא כר״נ ולא כרבינא והוצרכו לומר דרבינא זה אינו חבירו של רב אשי שהוא בתרא אלא רבינא אחר. זהו דעת מקצת הגאונים. ולפי סברא זו כל שניקבה הריאה במקום חיתוכי דאוני באיזה ענין שתהיה בין סרוכה או סבוכה כשרה. אבל אחרים כתבו דרבינא לא פליג אדר״נ אלא מפרש דברי ר״נ הוא ולפ״ז פסקו כרבינא שאינו כשר אלא בדסביך בבשרא ופירוש סביך נאחז ומסובך היטב בבשר כמו צמר מסובך וזהו סביך לאפוקי סריך. ויש לידע מה היא דעת רבינו בשמועה זו שודאי דעתו קשה היא להולמה. כי כפי הנראה שדעת רבינו היא לפסוק כרבינא דס״ל דרבינא לא פליג אדר״נ אלא מפרש דבריו ונראה דהוא מפרש סביך כמו שפירשתי שהוא מסובך בבשר שכן כתב בד״א בשנסתם מקום הנקב בבשר א״כ סביך ר״ל מסובך ונפקא מינה דדוקא סביך ולא סריך וזה היפך ממה שכתב בפי״א וז״ל יש מקומות שמנהגם אם מצאו סירכא מהאזן ולבשר ולעצם וכו'. ונראה דלא שנא ליה בין סביך לסריך וחזרתי על כל צדדי העיון ולא מצאתי לדברי רבינו ישוב אלא אם נפרש השמועה לדעתו כמו שפירשו מקצת הגאונים שכתבנו וז״ל האי דבעינן דסביך בבשרא ה״מ היכא דניקבה ממש דלא סתמא ליה דופן לנקב אלא בדסביך בשר הריאה בבשר הדופן אבל היכא דלא אשתכח נקב בריאה אלא דסריכא לדופן מחיתוכי דאוני ולעיל כיון דקרי ליה תלמודא מקום רביתא לא תלינן ליה בנקב אלא אמרינן האי סירכא מחמת ליחה היא ועלתה שם מתוך שהאונות רובצות על הדופן וכדאמרי' גבי אונות כסדרן דהיינו רביתייהו אלמא היכא דרביצא ליחה יוצאה שם ונעשית סירכא. ומה שאנו רואים שהסירכות מצויות במקום חיתוכי דאונות יותר משהן מצויות למטה באומה זו מוכיח דהיינו אורחיה ותולדתה להעלות סירכות במקום חיתוכי דאונות לדופן עכ״ל ז״ל. הרי נראה דפסקי כרבינא ומיהו דוקא כשניקבה הריאה ממש דאז ודאי צריך שתהיה האונה סבוכה לדופן אבל ע״י סירכא לא וכן הם נוטים דברי רבינו דלא איירי אלא בנקובה ממש ובזה אין נוחין דבריו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:5:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:5:1)

**האום של ריאה וכו'.** בפ' א"ט (דף מ"ח) א"ר יוסף אר"נ ריאה הסמוכה לדופן אין חוששין לה העלת צמחין חוששין לה מר יהודה משמיה דאבימי אמר אחד זה ואחד זה חוששין לה היכי עבדינן לה אמר רבא רבין בר שבא אסברא ליה מייתינן סכינא דחליש פומא ומפרקינן ליה אי איכא ריעותא בדופן תלינן בתר דופן ואי לא מחמת ריאה היא וטריפה. והוי יודע שמה שכתב רבינו סמוכה ה"ה סרוכה אלא לישנא דגמ' נקט אבל לענין הדין ל"ש סמוכה ול"ש סרוכה לאפוקי ממקצת מפרשים שפירשו דדוקא סמוכה ולא סרוכה וראיה לזה מדאמרינן הני תרתי אוני דסמיכן אהדדי דודאי בין סמוכין או סרוכין במשמע וכן כתב הרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל. ונחלקו המפרשים בפירוש שמועה זו דלדעת ר"י הא דאמרינן בגמ' היכי עבדינן לה קאי אלא העלת צמחים דוקא ובהאי הוא דאמרינן דאית לה בדיקותא אבל העלת צמחים אפילו איכא ריעותא בדופן לא תלינן בדופן אלא בריאה ונמצא פסקן של דברים לפי פירוש זה שאם יש מכה בדופן ולא העלת הריאה צמחים דאינה כשרה אלא ע"י בדיקה והיא שנופחין אותה אם עלתה בנפיחה כשרה ואם לאו טריפה ואם נמצאת מכה בדופן וצמחים בריאה אפילו נפיחה לא מהניא לה ולפי זה ניחא הא דאמרינן מייתינן סכינא דחלש פומיה וכו' דנראה דמפרקינן לה מן הדופן בנחת כי היכי דלא תינקיב הריאה כדי שאם תמצא ריעותא בדופן מכשרינן לה ע"י נפיחה. אבל אחרים פירשו דהא דאמרינן בגמרא היכי עבדינן לה קאי אדמר יהודה דאמר אחד זה ואחד זה חוששין לה ולרב נחמן היכא דהעלת צמחים חוששין לה ונמצא פסקן של דברים לפי פירוש זה שכל ריאה שכשנמצאת סמוכה או סרוכה לדופן דחיישינן לה ומפרקינן אותה מן הדופן אם נמצאת מכה בדופן כשרה בין העלת צמחין בין לא העלת צמחין דלא תלינן אלא בדופן אבל שלא נמצא מכה בדופן נמי טריפה בין העלת צמחין בין לא העלת צמחין ומיהו הא דמכשרינן אם נמצאת מכה בדופן לגמרי מכשרינן שאינה צריכה שום בדיקה ע"י נפיחה כלל. וא"ת לפי פירוש זה אמאי קאמר מייתינן סכינא דחליש פומה ומה חשש יש אף אם ננתק את הריאה בכח מן הדופן ותינקב הריאה אם איכא מכה בדופן תלינן בדופן וכשרה ואם לאו טריפה י"ל דמ"מ בעינן סכין דחליש פומה דאלו היתה סכין רעה או אם היינו מנתקין אותה בכח היה נראה שהיתה נקובה קודם לכן ויפרשו ממנה לזה צריך ליזהר להיות הסכין חד כדי שאם תמצא נקובה תלינן דלאחר כן ניקבה. ומיהא לדעת המפרשים שפירשו דהא דאתמר בגמ' רב נחמיה בריה דרב יוסף בדיק ליה בפושרי דקאי אדליכא מכה בדופן ניחא הא דמייתינן סכינא חריפא שאם אין מכה בדופן תבדק ע"י נפיחה ודברי רבינו בכאן סתומים שאע"פ שדעת רבינו היא כאותם המפרשים שפירשו דהא דאתמר בגמ' היכי עבדינן לה קאי אדמר יהודה ודעתו לפסוק שאם נמצאת מכה בדופן בין העלתה צמחים בין לא העלתה צמחים כשרה ואינה צריכה בדיקה בפושרי ואם לא נמצאת מכה בדופן טריפה בין העלתה בין לא העלתה צמחים הנה הוא ז"ל פסק בפ' י"א כרב נחמיה דבדיק לה בפושרי ולקולא אדליכא מכה בדופן כמו שנכתוב שם בס"ד וא"כ לפי זה בין העלתה צמחין בין לא העלתה צמחין אי ליכא מכה בדופן כל שעלתה בנפיחה כשרה וכאן סתם הדברים וכתב דבין העלת צמחים בין לא העלת טריפה אם אין מכה בדופן ומפני זה תפסו עליו שחשבוהו כחוזר שם ממה שכתב שם שהיה לו לפרש כאן ולומר ואם לא נמצאת מכה בדופן בודקין אותה ולא להחליט הדבר ולכתוב טריפה סתם וקצת מהמפרשים תירצו דבריו ואמרו שמה שכתב טריפה ר"ל טריפה עד שתבדק ומיהו כל שנבדקה ועלתה בנפיחה כשרה. וי"ל שאם תדקדק בדברי רבינו תמצא שהוא ז"ל נזהר בדבריו מזה שכתב אם נמצאת נקובה ונמצאת מכה בדופן במקום הנקב תולין במכה נראה דהאי דכתב אם נמצאת נקובה לרבותא נקטיה דאפילו נמצאת נקובה ממש מותרת דתלינן דלאחר שחיטה ניקבה ואם אין מכה בדופן בידוע שנקב זה בריאה היה קודם שחיטה וטריפה. והנה לפי זה אין עסק לנפיחה כאן כלל שאם נמצאת נקובה ויש מכה בדופן כשרה לגמרי ואם נמצאת נקובה ואין ריעותא בדופן לא שייך כאן נפיחה דהרי היא נקובה אבל איברא כל שלא נמצאת נקובה ממש ולא נמצא מכה בדופן כשרה ע"י נפיחה לפום דינא וזהו שהיה בודק רב נחמיה בפושרי ולא שנא העלת צמחין או לא כפי הכלל שמסר לנו רבינו שכל ריאה שנופחין אותה וכו'. או נאמר דמאי דקאמר רבינו ונמצאת נקובה ע"י נפיחה קאמר כגון שנפחוה אע"פ שמן הדין אינה צריכה והיינו דקאמר ונמצאת נקובה ורבותא אשמעינן דאע"פ שנפחוה ונמצאת נקובה כשרה דתלינן דלאחר שחיטה ניקבה ואם אין מכה בדופן ונפחוה ונמצאת נקובה טריפה דתלינן דמחיים ניקבה אבל אם לא נמצאת נקובה שעדיין לא נפחוה יש לה תקנה ע"י בדיקה. אבל הריא"ף ז"ל גריס ואי ליכא מכה בדופן אע"ג דלא מפקא זיקא טריפה והשמיט דרב נחמיה ואין כן דעת רבינו כמו שנכתוב בס"ד. ומדברי רבינו אתה למד שכל מכה אינה מועלת אלא כנגד הסירכא דוקא אבל אם היתה סירכא במכה וחוץ למכה טריפה שכן כתב ונמצאת מכה בדופן במקום הנקב דנראה דוקא במקום הנקב והדין עמו דאי סירכא חשבינן לה מה תועיל המכה לאותו המעט שאין כנגדו המכה הרי כנקוב חשבינן ליה וכן השיב הרשב"א בתשובת שאלה. ומיהו כבר פשוט המנהג ברוב המקומות להתיר כדעת בעל העיטור דאזלינן בה בתר רובא שאם רוב הסירכא במקום המכה והמיעוט שלא במקום המכה דמכשירין אותה וה"ה בכל סירכא שיוצאה למקום האסור והמותר דאזלינן בתר רובא. וגם נמצינו למדים דדוקא מכה הוא דמועיל אבל בהרות שחורות או עקמימות העצם ודאי אינו מועיל אלא מכה ממש או כל שניכר שהיתה שם מכה וחיתה וה"ה אם נמצא בשר רעוע או מוגלא בבשר שבין שתי הצלעות דתלינן בדופן להכשירה. ומה שכתב רבינו דמכה מועלת לתלות בה דוקא בדופן אבל לא במקום אחר לפי שהדופן רחב וליחותו מרובה נלקטת הריאה אליו אבל בשאר אברים לא תלינן בהו במכה כלל אלא בריאה תלינן ואע"ג דאית בהו מכה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:6:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:6:1)

**הריאה שנמצא בה וכו'.** פשוט שם (דף מ"ז:) אמר רב אטום בריאה מייתינן סכינא וקרעינן לה אי אית בה מוגלא מחמת מוגלא הוא וכשרה ואי לא מותבינן עלה גדפא או רוקא אי מבצבצא כשרה ואם לאו טריפה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:7:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:7:1)

**ריאה שתשמע וכו'.** פשוט שם א"ר יוסף האי ריאה דאוושא אי ידעינן היכא אוושא וכו' וסיום המימרא כלשון רבינו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:8:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:8:1)

**זה עיקר גדול וכו'.** יתפרש להלן בסייעתא דשמיא בפרק י"א:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:9:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:9:1)

**ריאה שנשפכה וכו'.** פשוט שם ר' חנינא חלש על לגבי ר' נתן וכל גדולי הדור אייתו קמיה ריאה שנשפכה כקיתון ואכשרה. אמר רבא והוא דקיימי סמפונהא א"ל רב אחא בריה דרבא לרב אשי מנא ידעינן א"ל מייתינן צעא דקוניא וכו' וסיום במימרא כדברי רבינו. והקשה הרשב"א ז"ל אמאי לא חיישינן דילמא ניקב חד סמפון דהא מוגלא לא סתמא ותירץ שכל עוד שהגיעה להפסד גדול כזה אי אפשר שאם נימוק הסמפון או ניקב שלא יהיה ניכר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:10:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:10:1)

**ריאה שנמצאו בה וכו'.** בפ' א"ט (דף מ"ח:) בעי מיניה רבב"ח משמואל העלת צמחין מהו א"ל אף אני אומר כן אלא שהתלמידים מהנדזין בדבר דאמר רב מתנא מליא מוגלא טריפה מים זכים כשרה א"ל ההוא בכוליא אתמרא. ודע שמה שפסק **רבינו שאם נמצא בה ליחה סרוחה או מים סרוחים או עכורים שהיא טריפה,** זו היא כגרסת הריא"ף ז"ל דגריס בגמ' גבי כוליא כשרה בזה ובזה מים זכים ומים זכים לא אמרן אלא דצילי אבל עכירי טריפה ובצילי נמי לא אמרן אלא דלא סריח אבל סריח טריפה נמצא לפי גרסא זו דכוליא וריאה דין אחד להם דתרווייהו בעינן מים זכים ולא עכורים ולא סרוחין. אבל ר"ז הלוי ז"ל ורבים מהאחרונים לא גרסי מים זכים כשרים כאן וכאן אלא מים זכים כשרים דוקא בכוליא אתמר ועלה אתמר בגמ' ומים דזכים לא אתמר אלא בדצילי וכו' אבל בריאה לא שנא עכורים או סרוחים כולהו כשרים נינהו ונסתייעו מהנהו עובדי דאתמר בגמ' דהנהו אמוראי דהוו אזלי בשוקא דטבחי והוו חזיין להנהו ריאה דקיימי צמחים צמחים וכנדי כנדי וטנרי טנרי ולא הוו אמרי להו ולא מידי ותמן לא הוו מפלגי אי סרוח אי לאו. ומיהו לפי גירסת רבינו אין מכאן ראיה שי"ל שהיו ניכרים להם שלא היו עכורים או סרוחים. ועוד אני אומר שכפי גירסת רבינו יסבור דריאה שנמצאו בה אבעבועות אין ראוי להטריף אותה אלא א"כ נודע בודאי שהיו מלאים מים סרוחים או עכורים אבל כל שנמצאו בה אבעבועות סתם אין לנו לחפש אחריהם ולקרוע אותם אם ימצאו בה מים סרוחים או עכורים וזהו שדייק רבינו בדבריו ריאה שנמצאו וכו' ר"ל אם נודע לנו שהיו מלאים אז טריפה ולא כתב קורעין אותה וכו' וראיה לזה מהנהו עובדי דמכשרי ולא בדקי כלל ועוד יש הוכחה לזה מסוגיית הגמ' דהרי הבעיא אינה בהעלת צמחין ורבב"ח השואל דימה אותה לכוליא היכא דמליא מוגלא דטרפינן לה והשיב לו דההיא בכוליא דוקא הוא דאתמר א"כ בכוליא הוא שפוסלת המוגלא אבל לא בריאה ועלה קא מייתי הנהו עובדי אבל סרוחים ועכורים לא הוזכרו אלא גבי כוליא ולפי אותה גירסא דגרסי כאן וכאן יש להקישה לכוליא דמה כוליא אי אפשר להבחין אלא אחר שנחתכה אף בריאה נמי כן אבל כל שלא נקרעה מקום המוגלא אין צריך לחפש. וא"ת הרי למעלה כתב רבינו דחוששין לה אם העלת צמחין י"ל דשאני התם דמשום שהיא סרוכה לדופן חששנו לה שמא ניקבה אלא ע"י מכה. **ומה שכתב רבינו וכשמוציא הליחה וכו'** נראה שלמדה מההיא שכתבנו לעיל ריאה שנשפכה כקיתון וכו' שצריך לבדוק הסמפון ותמהו עליו בעלי הוראה ואמרו דלא דמי דבשלמא התם צריך לבדוק הסמפון לפי שנמס כל בשר הריאה מבפנים והגיע הקלקול לזה מתוך שלקותה והפסדה מרובה חוששין לקילקול הסמפונות אבל אבעבועות הגדלות בין עור לבשר אין חוששין בכך לנקיבת הסמפון ועוד מהני עובדי דכתבינן לעיל נראה דלא חיישינן לסמפון. ודברי רבינו נכוחים ואיני רואה הפרש כלל בין זו לריאה שנשפכה כקיתון אלא דהתם הקלקול מרובה ולפיכך צריך לבדוק כל הסמפונות וכאן הקלקול [מועט] ולפיכך אין צריך לבדוק אלא סמפון שתחתיה לבד ולא ימנע אם הקלקול רב שהגיע עד הסמפון ודאי ראוי לחוש לסמפון ואם לא הסמפון ודאי קיים וזהו שדייק **רבינו צריך לבדוק הסמפון וכו' שתחתיה** ר"ל שתחת הליחה אבל אם יש בשר בריא מפריש בין הסמפון לליחה ודאי אין צריך לבדוק הסמפון. ומהנהו עובדי כבר כתבתי שגם דברי רבינו כזה אלא כשמוציא הליחה וזהו שכתב וכשמוציא הליחה וכו' ולא כתב ובודק הליחה שנראה דליחה לא בעינן בדיקה אלא אחר מציאתה במקרה ולא במתכוין:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:11:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:11:1)

**ריאה שנמצאו בה וכו'.** פשוט שם (דף מ"ז) אמר רבא הני תרתי בועי דסמוכין להדדי לית להו בדיקותא חדא ומתחזיא כתרתי מייתינן סילוא ובזעינן לה אי שפכי להדדי חדא היא וכשרה ואם לאו תרתי נינהו וטריפה.


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:11:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:11:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:11:2)

**ומה שכתב רבינו שהדבר קרוב מצד וכו' ואין להם בדיקה.** הוא דעת קצת הגאונים בטעם איסור זה ולפי זה אפי' כחוט השערה שהיה בשר מפסיק ביניהם כשרה אבל רש"י ז"ל פירש דקים ליה לרבא דאינם סמוכות אלא מחמת נקב שהיה בריאה והעלה הנקב את הבועות הללו סביביו. ולפי פירוש זה לא ידעינן במה הוא סמיכות זה שתטרף בו. ובועא בשיפולי ריאה לא הוזכרה בגמ' וגם רבינו לא כתבה ונראה דדעתו להתיר כדעת המתירין הה"ר יצחק הלוי וזולתו אבל בה"ג אסרה משום דהוה ליה יתר וקי"ל כל היתר כנטול דמי ואע"פ שתמהו רבותינו בעלי התוס' על סברא זו דמה ענין זה ליתור ועוד מה לי בשיפולי או באמצע עכ"ז כתבו שטוב ליזהר שכל דבריו דברי קבלה הם ומיהו אפי' לדבריו בועא בשיפולי ורדא מותרת דהא קי"ל דאם היו שתי ורדות כשרות. אבל האוסרים מטעם דחיישינן דכל עוד שהבועא בשיפולי קרוב הדבר לינקב וכל העומד לינקב כנקוב דמי אפילו בועא בשיפולי ורדא אסורה דהא מטרפינן לה בנקב מיהו לדעתם בועא בשיפולי אונא כשרה דהא במיצר החזה היא והוא מקום רביתא וקי"ל ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשרה ואוקימנא במקום רביתא דהיינו חיתוכי דאוני. ולדעת כולם אינה אסורה אלא לאחר נפיחה ולא נמצא מקיף אותה כחוט השערה של בשר אבל אם נפחו אותה ונמצא אפילו כחוט השערה של בשר מקיף אותה כשרה. ודע שמה שכתב רבינו בענין ריאה שנמצאו בה שני אבעבועות סמוכות דטריפה ל"ש מלאים מוגלא או מים זכים או סרוחין בכל ענין טריפה ודוקא אבעבועות שהם נפוחים ועומדים אבל צמחים קשים כאבן אפילו סמוכים אהדדי כשרה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:12:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:12:1)

**הריאה שנתמסמסה וכו'.** פשוט שם (דף נ"ג:) אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא אייתו ההיא ריאה דכי הוו מותבי לה יתבה לה שפיר וכי הוו מדלו לה הוה תלחא ונפלה תלחי תלחי וטריפנא לה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:12:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:12:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:12:2)

**ריאה שנמצאת נקובה וכו'.** פשוט שם (דף מ"ט) אינקבא ריאה היכא דמשמשא ידא דטבחא תלינן או לא תלינן רב אדא בר נתן אמר תלינן מר זוטרא בריה דרב מארי אמר לא תלינן והלכתא תלינן. ודע שאין תולין ביד הטבח אלא כשנמצא הנקב במקומות שידוע שיד הטבח ממשמש שם או כשיש רגלים לדבר שנעשה שם נקב והנקב ניכר אבל ריאה שהוצרכה לנפיחה ונפחו אותה ולא בקבקו המים ממקום החשש ובקבקו המים ממקום אחר בודאי בכה"ג לא תלינן בידא דטבחא ויש הוכחה לזה בגמ' מכמה דוכתי וראיה לזה דהרי לדעת המצריכין בדיקה לכל ריאה אפילו שאין בה חשש כלל ואינם מכשירים אותה אלא ע"י בדיקה כשנמצאת שלימה בטלה בדיקתם דאם איתא דתלינן בידא דטבחא בכה"ג נמי ליתלי בידא דטבחא אלא ודאי לא תלינן בידא דטבחא. ואע"פ שאין הדין עמהם להצריכה נפיחה כשהיא שלימה מכל חשש מיהו הדין עמהם אם בקבקו המים שהיא טריפה אע"פ שלא הרגשנו בחשש מקודם לכן ואין לתלות ביד הטבח וכן נראה מדברי רש"י ז"ל שכתב היכא דמשמשא ידא דטבחא אני שמעתי במיצר החזה שחיתוך הדחק היד קורעת בצפרניו וכדומה אני כל מקום שהוא ידוע שיכול לתלות כגון נקב העשוי בסכין או שתלשה מלמעלה בחזקה ואח"כ נמצא נקב וכן פירש דבריו ה"ר יעקב מקינון בשם ה"ר יעקב מאורליניש שר"ל במקום שנודע בודאי שמשמשה יד הטבח וי"ל בו נקרע דוגמא דבא זאב שזהו בודאי שמשמש שם הזאב:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:12:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:12:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:12:3)

**נמצא הנקב במקום אחר וכו'.** בפ' א"ט (דף נ') ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרווייהו מקיפין בריאה אמר רבא לא אמרן אלא באותה ערוגה אבל מערוגה לערוגה לא והלכתא אפילו מערוגה לערוגה מדקה לדקה ומגסה לגסה אבל לא מדקה לגסה ולא מגסה לדקה ופירש רבינו בשמועה זו כהרשב"א והרא"ה והגאונים שפירשו מערוגה לערוגה מריאה זו לריאה אחרת דכל ריאה בכללה נקראת ערוגה ופירש דקה וגסה בהמה דקה ובהמה גסה אבל רש"י פירש דערוגה נקראת כל דופן הריאה של ימין או של שמאל ובהא מדמינן משל ימין לשל שמאל ומשמאל לימין כפי המסקנא אבל לא מדקה לגסה פירוש אפילו באותה ערוגה אין מקיפין מאונה שהיא דקה לאומה שהיא גסה ולא מאומה לאונה. ותפשו המפרשים פירוש רבינו עיקר משום דלישנא דדקה וגסה שייך שפיר בבהמה דאילו לפירוש רש"י ז"ל היה לו לומר קטנה או גדולה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:13:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:13:1)

**נמצא הנקב באחד וכו'.** פשוט שם (מ"ו:) אמר אמימר משמיה דרבא אין מקיפין בבועי ופירש"י ז"ל בועא שניקבה בריאה היכא דלא ממשמשא ידא דטבחא דליכא למתלי בידא דטבחא ואין ידוע אם קודם שחיטה ניקבה או אחר שחיטה אין מביאין בועא אחרת להקיף ולקרב אצלה ולנקוב אותה ולראות אם מראה הנקבים שוים כדאמרינן מקיפים בריאה דה"מ ריאה אבל בועא שעשויה להשתנות בכל שעה ושעה יש לחוש שמא מראה אחר היה בה ונשתנה נמצאנו למדין מדבריו שאם יש לתלות ביד הטבח דאפילו בבועא תלינן בידא דטבחא. נמצא כתוב משמן של גאונים דבועא בקנה כשרה דאין מוסיפין על הטרפות דלא אשכחנא בועא וסירכא אלא בריאה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:14:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:14:1)

**מחט שנמצאת וכו'.** פלוגתא דאמוראי פרק א"ט (דף מ"ח) ר' יוחנן ור' אלעזר מכשרי ריש לקיש ור' מני בר פטיש ור"ש בן אליקים טרפי ופסקו כל הפוסקים כרבנן דמכשרי. ומה שכתב רבינו מחט שנמצאת היינו דנמצאת ע"י משמוש הידים ועדיין הריאה שלימה לפנינו וכן פירש"י ז"ל ומסקנא דשמעתתא הכי היא דאם הריאה שלימה לפנינו נופחין אותה ואם לא יצא ממנה רוח כשרה ולא שאני לן בהא אי קופא לבר או לגאו אלא בכל ענין כשרה ובלבד שלא תצא המחט חוץ לבשר הריאה אלא שכולה לפנים וגם דלא אשתכח קורט דם מבחוץ כנגדה דלעולם תלינן בקנה ואע"פ שאין דרך קנה לבלוע כיון שהובאה הריאה שלימה ונפחנו אותה ולא חזינן בה ריעותא תלינן ודאי דמסמפונא נקט ואתאי והשתא אין אנו צריכין לחלק בין קופא לבר או לגאו כמו שחלקנו גבי כבד לפי שהריאה קרובה לקנה וסמפוני הריאה רחבים ואפילו קופא לבר נכנסת לתוך הסמפון ומשם דוחקת ונכנסת לתוך הבשר של ריאה שהוא רך אבל אם נתחתכה הריאה טריפה דחיישינן שאילו היתה הריאה לפנינו היתה נקובה ובזה ג"כ אין לחלק בין קופא לבר או לגאו בכל ענין טריפה דחיישינן שמא יצא המחט לחוץ ונקב. נמצא כתוב משמן של ראשונים מעשה במחט שנמצאת בריאה תוך הבשר לאחר שנחתכה ואסרו את הבהמה ומה שנמכר וקבל המעות נמנו וגמרו שלא יחזיר מפני שהאיסור אינו ודאי אלא מפני הספק אסרו הבהמה מפני שא"א לבדקה בנפיחה ולענין ממון קי"ל המוציא מחבירו עליו הראיה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:15:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:15:1)

**תולעת שנמצאת וכו'.** פשוט שם (דף מ"ט) מרנא פליגי בה אבא יוסף בר ביסנא ורבנן חד אמר קודם שחיטה פריש וחד אמר לאחר שחיטה פריש והלכתא אחר שחיטה פריש:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:15:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:15:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:15:2)

**יש שם מראות וכו'.** דברי רבינו פשוטים והם ביאור אבל כתבו המפרשים דהא דאסרינן דוקא בגוף הריאה עצמה אבל אם העלת צמחים ובועות אע"פ שהבועות הם ממראות הפוסלות כשרה הואיל ואין אותו המראה בגוף הריאה ממש אלא בצמחים כי כן הוא דרך להעלות כך על קרום הריאה והקרום קיים למטה וכן כתב רבינו יונה ז"ל וכתב דמזה הטעם אנו מתירין בכל יום אבנים הנמצאים בגוף הריאה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:17:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:17:1)

**חמש מראות וכו'.** פשוט שם כדיותא טריפא אמר רב חמא בריה דרבא האי ריאה דדמיא ככשותא וכמוריקא וכעין ביעתא טריפה כבשר טריפה וסימנך ובשר בשדה טריפה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:18:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:18:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:18:1)

**נמצאת כעין וכו'.** בפ' א"ט (דף מ"ז:) האי ריאה דדמיא לאופתא טריפה א"ד בחזותא ופסק רבינו כלשון הזה ואופתא לדעת רבינו חריות של דקל כדאמרינן בפרק לולב ואימא אופתא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:18:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:18:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:18:2)

**וכל המראות וכו'.** צ"ע מהיכן למד רבינו כן מהתלמוד אבל נמצא כן בשאלות הגאונים וכן השיב רבינו האיי ז"ל בתשובה ופירש טעם הדבר כי הריאה בחיי הבהמה נפוחה ועומדת להקיף האויר על הלב וכמו שנראית נפוחה עושין:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:19:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:19:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:19:1)

**וארבע מראות וכו'.** פשוט שם (דף מ"ט) אמר רבינא ככוחלא כשרה ירוקה כשרה ופירש בתלמוד דהיינו דוקא ככרתי אמר ר"כ ככבדא אדומה כשרה מדר' נתן והוי יודע דבאדומה איכא פלוגתא משום דבגמ' אתמר אמר רבא ריאה שהאדימה מקצתה כשרה כולה טריפה ואותביה רבינא וסיים התלמוד אלא ל"ש. ופירש רש"י ז"ל אלא ל"ש דבין כולה או מקצתה כשרה כדאמרינן לקמן אדומה כשרה מדר' נתן. אבל רבינו חננאל פירש ל"ש וטריפה וא"כ צריך לחלק בין זה לדר' נתן דקי"ל הלכתא כוותיה דכשרה ותירצו התוס' דהא דר"נ איירי שנתלבנה ע"י נפיחה ורבינו אפרים תירץ דשאני אדומה מהאדימה דהאדימה משמע מחמת חולי שיש בריאה האדימה יותר מדאי ומשום הכי טריפה אבל אדומה משמע מעצמה והריא"ף ורבינו ורוב הפוסקים תפסו דברי רש"י עיקר ונמצא שאין הפרש באדומה כלל בין כולה בין למקצתה בין האדימה מעצמה או ע"י חולי כשרה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:20:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:20:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:20:1)

**עוף שנפל וכו'.** תנן במתניתן דאלו טרפות בעוף (נ"ו) נפלה לאור ונחמרו בני מעיה אם ירוקים פסולים אם אדומים כשרים ואוקימנא בגמ' דלא אמרינן ירוקים פסולים אלא בלב וקרקבן וכבד הואיל ומתילדן אדומים אבל דקים שהם ירוקים אם האדימו טריפה. והוי יודע דשיעור ירקותם כשיעור נקיבתם והכי אתמר בגמ' אמר ר' יוחנן משום ר' יוסי בר יהושע שיעור ירקותם כשיעור נקיבתם מה נקיבתן במשהו אף ירקותם במשהו וטעמא דמלתא משום דירקותן מחמת נקב הוא דעומד לינקב וכל העומד לינקב כנקוב דמי וזהו שכתב


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:20:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:20:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:20:2)

**רבינו שכל הירוקים שהאדימו והאדומים שהוריקו מחמת האור בעוף הרי הם כמו שניקבו וטריפה.** מיהו נסתפקו הראשונים אי בעינן שתעבור ירקותם לחלל כעין נקב דהא תנן בלב עד שינקב לבית חללו וכן הקרקבן אם ניקב וכיסו קיים כשרה או דילמא אפילו לא הוריקו לחלל טריפה ונשאו ונתנו בדבר ואיני רואה צד להסתפק כלל דודאי מילתא פסיקתא היא דאין הירקות דומה לנקב דבשלמא נקב בעינן שיהא עובר לחלל דאם לא עבר לחלל יכול להתרפאות או לחיות כך אבל בהוריקו מסתמא בכולהו נפל תיכלא אלא שהוא מתחלחל מעט מעט ואע"פ שלא הגיע לחלל עתה מכות האש עשויה לרדת למטה ולנקוב אלא שעתה אינו ניכר וכן היא דעת רבינו. ונחלקו המפרשים ז"ל אם טרפות זה נוהג גם בבהמה כמו בעוף ויש שפירשו דה"ה נמי בבהמה והאי דנקט עוף במתניתין משום דשכיח טפי לישרף שהוא דר בבית והוא מתכפש באפר ולכך נקט עוף אבל ה"ה בהמה וחיה ומה שנאמר בגמ' דאין לעוף ריאה לא ליכפל ולא ליחמר אינו ר"ל שאם ראינוה שנפלה לאור ונחמרה ריאתה דכשרה אלא שאין הריאה שלה צריכה בדיקה אבל כל שראינוה שנפלה לאור ודאי צריכה בדיקה וה"ה דטרפות זה בבהמה פוסל ואחרים כתבו דהאי דינא דוקא בעוף אתמר ולא בבהמה והאי נמי דאמרינן בגמ' דאין ריאה לעוף לא לינפל ולא ליחמר כלל קאמר דאפילו נפלה לאור ונחמרה תולין בחולי אחר ולא באש דא"א ליחמר באש דהא צלעות מגינים עליהם כמו שנאמר וזו היא דעת רבינו דודאי האי טרפות לא שייך אלא בעוף ובבני מעיו דוקא וכן היא דעת הרמב"ן ז"ל ורבינו פירש דעתו בבירור בפ' עשירי.


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:20:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:20:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:20:3)

**ומה שכתב רבינו ז"ל והוא שיעמדו במראה זה אחר ששולקים אותם.** פשוט שם אמר רב שמואל בר חייא א"ר מני ירוקין שהאדימו ושלקן והוריקו כשרה מ"ט קוטרא עייל בהו. ויש מי שרוצה לדייק ולומר שדוקא לירוקין שהאדימו ושלקן והוריקו הוא דמהניא שליקה מפני שהעשן עושה לירוקים אדומים וכשנשלקו יצא העשן מהם וחזרו לירקותם אבל אדומים שהוריקו ונשלקו וחזרו לאדמימותם לא מהניא להו שליקה שאין העשן עושה לאדומים ירוקים אלא בודאי מחמת לקות הוא שיחזרו ירוקים ואע"פ שאם חזרו לאדמימותם ע"י בישול לא מהניא להו אבל אחרים כתבו דה"ה אדומים ושלקם וחזר והאדימו דכשרה והא דנקט ירוקים שהאדימו משום שאין דרך שלוק להאדים ומלתא דשכיחא נקט אבל אם אירע כך דחזרו והאדימו ע"י שליקה יש מקום להכשיר דאין דרך שלוק להאדים וזה חזר והאדים כ"ש דאיכא למימר קוטרא עייל בהו דאי מחמת לקותא לא יאדימו ע"י שליקה לעולם וכן היא דעת רבינו שכל הירוקים שהאדימו והאדומים שהוריקו וכו' והוא שיעמדו במראה זה שניהם אחר שליקה הא לא עמדו שניהם במראה זה אחר שליקה כשרים. ויש גרסאות מחולפות ודקדוקים בסוגיא זאת ולא הארכתי לכתבם. וירוק זה שפוסל דוקא ירוק ככרתי אבל ככרכום כשר דרוב עופות הכי יש להם וכתבו המפרשים דאין ירקות פוסל בעוף בייתי שיש במינו מדברי שכל המדבריים כבדם ירוק ככרתי וכל שיש במינו מדברי ירוק אפשר שימצא בבייתי ירוק:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:21:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:21:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:21:1)

**כל עוף שנמצא הכבד וכו'.** רבינו תפס לו בפירוש שמועה זו שיטה לעצמו ויצא מדרך המפרשים כולם משום דבגמ' אתמר בעא מיניה רב יוסף בריה דריב"ל מריב"ל הוריקה כבד כנגד בני מעים מהו א"ל טריפה והמפרשים פירשוה כמו רש"י ז"ל שפירש ראשה אחד של כבד תלוי כנגד בני מעים וראשה אחד מלמעלה וכנגד בני מעים ר"ל כנגדן ממש ורבינו כפי הנראה פירש הוריקה כבד כנגד בני מעים ר"ל הוריקה כבד והגיעה ירקותה כירקות בני מעים וזהו כנגד לפי דעתו דמעמידין המראה כנגד המראה והם דומים זה לזה כשנראים שניהם זה כנגד זה ופירוש זה ודאי לא מצאתיו לשום מפרש וכבר השיגו הראב"ד ז"ל וחשבו כטועה ואפשר דפירוש זה קיבל מרבותיו בפירוש ההלכה ויש לו סעד מדקאמר הוריקה כבד כנגד בני מעים דלפירוש רש"י הל"ל סמוך לבני מעים ומדקאמר כנגד משמע כגירסתו ועוד דכנגד משמע כנגד ממש וכנגד ממש דבני מעים הוא צד החיצון כלפי הצלעות ואם כך הוא נראה שנסתפק השואל אם מחמת האור אם לאו ואם כפי' זה אין מקום להסתפק דודאי מחמת האור הוריקה כי הסמוך לאש נכוה תחלה לכן פירש רבינו מה שפירש. והנה לפי דעת רבינו בכל מקום שיוריק הכבד טריפה וא"ת ומה שאל בזה רב יוסף בריה דריב"ל והרי שנינו שאם הוריקו האדומים טריפה וה"ה דאם האדימו הירוקים דפסולה, זו אינה קושיא לפי גירסתו שהוא גורס כיון שהוריקה [כבד כנגד] בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה דמשמע מתוך גירסתו דמתניתין איירי בנפלה לאור לפנינו ובעיא דבעא ר"י בריה דריב"ל הוא בשלא נפלה לאור לפנינו ונמצא הכבד שלה ירוק כבני מעיה אי חיישינן לה ופשטינן דודאי חיישינן לה דאיכא למימר נפלה לאור ונחמרו בני מעיה אבל לפירש"י ז"ל יש הפרש בכבד ולא בכל מקום בכבד אמרו אלא דוקא כנגד בני מעים והוא המקום הדק שהוא שוכב על בני מעים אבל כל שנמצא במקום מרה או במקום תליותה אין חוששין לו שלא אמרו אלא כנגד בני מעים. ויש גורסין כיון שהוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנחמרו מעיה וכפי גירסא זו דוקא שראינוה שנפלה לאור כמתניתין אבל כל שלא ראינוה שנפלה לאור אע"פ שהוריקו כבד וקרקבן אנו תולין שמחמת חולי הוא ולא מטרפינן לה וסמכו גירסא זו מכמה ראיות. ומיהו לענין לעשות הלכה למעשה פסקו כרבינו רוב המפרשים דאפילו לא ידעינן אם נפלה שלא בפנינו חיישינן לה דילמא נפלה וזהו שכתב רבינו בידוע שנפלה לאור וכו':


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:21:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:21:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:21:2)

**ולא עוד וכו'.** תמה הרשב"א על רבינו מאין לו דין זה שהרי רב יוסף סתמא דמילתא כשנפלה לאור בעא מיניה מריב"ל דעל מתניתין הוא דבעא מיניה והיכי אהדר בשלא נודע ותירץ דאפשר דחדא דאית בה תרתי קאמר ליה. ואני תמה על תמיהתו שהרי פירשנו דלדעת רבינו וגירסתו בעיא דרב יוסף אינה על מתניתין כמו שכתבנו ובר מן דין וכי רבינו מבעייתו של רב הוציא דין זה והלא דבריו פשוטים בגמ' דאמר רב נחמן בר יצחק אף אנו נאמר אדומים שלא הוריקו ושלקם והוריקו טריפה מ"ט איגלאי בהתייהו ואין חולק על מימרא זו והם הם דברי רבינו ואע"פ שבגמ' לא הוזכר אלא אדומים שהוריקו ה"ה ירוקים שהאדימו ואע"ג דרב אשי רצה ללמוד מדברי רב נחמן שלא יאכל אדם בני מעים אלא שלוקים כדי לראות אם ישתנו מראיתם כבר ביטל התלמוד דבריו שאין ראוי לאחזוקי ריעותא אבל ודאי כל שנשלקו ונשתנה מראיתם ממראה המותר למראה האסור אין ספק שהם אסורים כדברי רבינו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:21:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Ritual Slaughter 7:21:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Ritual%20Slaughter/r/7:21:3)

**וכן הושט שנמצא וכו'.** פשוט שם (דף מ"ג) אמר רבה שני עורות יש לו לושט חיצון אדום ופנימי לבן ואקשינן למה לי למימר חיצון אדום ופנימי לבן ופרקינן דאי חליף טריפה. ויש מי שפירש דאי חליף פנימי באדמימות אבל חיצון א"א שיהיה לבן דאדום אינו חוזר לבן ואין לשון חליף מדוייק לפירוש זה אלא ודאי כפירוש רבינו שנחלפו ממש שהלבן חזר אדום והאדום לבן ורבינו שהוא בקי בטבע וברפואה נראה לו שאפשר הוא שהאדום יחזור ג"כ לבן מחמת חולי. ואם נשתנו שהיו שניהם אדומים או לבנים יש מי שכתב דכשרה דהוה ליה כניקב אחד מהם שחבירו מגין עליו וכן נראה דעת רבינו דלא פסול אלא היכא דלקו שניהם אבל אחרים כתבו דאם שניהם לבנים או שניהם אדומים טריפה דלא דמי זה לנקב דנקב הוא קטן ואמרינן חבריה מגין עליה אבל כאן שכולו לקוי אינו מתקיים ע"י השני: