## Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath Chapter 13

###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:1:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:1:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:1:1)

**אין המוציא מרשות לרשות וכו'.** זה מבואר בהרבה מקומות ומהם פ"ק דשבת (דף ד') בדרך פשיטות הא בעינן עקירה והנחה מעל גבי מקום ארבעה. ובפי"ד אכתוב דעת מי שסובר דברה"י לא בעינן הנחה ע"ג מקום ארבעה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:2:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:2:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:2:1)

**ידו של אדם חשובה לו וכו'.** בסוף אותה סוגיא (שם דף ה') אמר רבא ידו של אדם חשובה לו כארבעה על ארבעה וכן אמר ר' יוחנן וכו':


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:2:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:2:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:2:2)

**וכן אם היה עומד באחת וכו'.** משנה (שם דף ב') העני עומד בחוץ ובעל הבית בפנים פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך ידו של בעל הבית או נטל מתוכה והוציא העני חייב ובעה"ב פטור פשט בעה"ב את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני או שנטל מתוכה והכניס בעל הבית חייב והעני פטור ע"כ לשון המשנה. ובירושלמי מפרש שאין חיוב בבעה"ב אלא כשידו של עני תוך י' לר"ה ולזה נראה שהסכים הרשב"א ז"ל וי"ח:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:3:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:3:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:3:1)

**היה אוכל ויוצא וכו'.** סוף פרק הזורק (שבת ק"ב) גבי אוכל והוציאו שחייב והקשו ואמאי והא אין דרך הוצאה בכך אלא כיון דקא מיכוין מחשבתו משויא ליה מקום:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:3:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:3:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:3:2)

**וכן מי שהיה עומד וכו'.** בעירובין פרק אחרון (דף צ"ח צ"ט) משנה לא יעמוד אדם ברשות היחיד וישתין ברה"ר ברה"ר וישתין ברה"י וכן לא ירוק ר' יהודה אומר אף מי שנתלש רוקו בפיו לא יהלך ארבע אמות עד שירוק ע"כ במשנה, ובגמרא השתין ורק אמר רב יוסף חייב חטאת וכו' מחשבתו משויא ליה מקום. עוד שם בעי רבא הוא ברה"י ופי אמה ברה"ר מהו בתר עקירה אזלינן או בתר הוצאה אזלינן תיקו ונראה מדברי רבינו שאין דברי ר' יהודה הלכה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:3:3
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:3:3](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:3:3)

**היה עומד ברשות זו וכו'.** בעיא כבר הזכרתיה ומשום דסלקא בתיקו פסק רבינו פטור שאין לחייב על הספק:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:4:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:4:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:4:1)

**היה עומד באחת וכו'.** פ"א דשבת (דף ה' א' וב') א"ר יוחנן הכניס ידו לחצר חברו והכניס וקבל מי גשמים והוציא חייב והקשו עליה ותירצו לא תימא קבל אלא קלט, פירוש שהוא עושה העקירה ואסקה רבא כגון שקלט מעל גבי גומא ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא מים ע"ג מים היינו הנחתן אגוז ע"ג מים לא היינו הנחתו. בעי רבא אגוז בכלי וכלי צף על גבי מים מהו בתר אגוז אזלינן והא נייח או דלמא בתר כלי אזלינן והא לא נייח תיקו, ע"כ. וכבר הזכרתי למעלה שרבינו כותב פטור במה שנשאר בתיקו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:4:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:4:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:4:2)

**וכן אם היה שמן וכו'.** שם (ה':) שמן ע"ג מים מחלוקת ר"י בן נורי ורבנן וקי"ל כרבנן דסברי שאין השמן כמונח כשהוא ע"ג מים:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:5:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:5:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:5:1)

**כבר אמרנו שאין וכו' לפיכך מי שהיה עומד וכו'.** במשנה שם (דף ב') פשט העני את ידו לפנים ונטל בעל הבית מתוכה או שנתן לתוכה והוציא שניהם פטורים ע"כ:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:6:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:6:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:6:1)

**במה דברים אמורים בשהיתה ידו וכו'.** פרק המצניע (שבת צ"ב) ורמי דאביי אדאביי ורמי דרבא אדרבא דאיתמר המוציא פירות לרה״ר אביי אמר ביד חייב בכלי פטור ורבא אמר ביד פטור בכלי חייב ואמרינן איפוך. והקשו וביד חייב והא תנן פשט בעל הבית את ידו וכו' שניהם פטורין ותירצו התם למעלה מג' הכא למטה משלשה, ע״כ. ורבינו ז״ל מפרש איפוך דרבא אמר ביד חייב בכלי פטור ואביי אמר ביד פטור בכלי חייב ומשנתנו לרבא למעלה מג' היא וקי״ל כרבא וכן פירשו מקצת המפרשים ז״ל. ופירש״י ז״ל ביד חייב משיצאו הפירות אע״פ שאגוד גופו ברה״י ולא אמרינן אגד גופו שמיה אגד. בכלי פטור כל זמן שיש בבית מקצת הכלי, עכ״ל. ויש מי שפירש איפוך דכלי בלבד הוא דמפרש אבל יד כדקאי קאי דאביי אמר בין ביד בין בכלי חייב ורבא אמר בין ביד בין בכלי פטור וקי״ל כרבא, ודעת רבינו האי כדעת רבינו ועיקר:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:7:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:7:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:7:1)

**היה עומד באחת משתי רשויות אלו וכו'.** משנה שם (דף ב') הזכרתיה בראש הפרק. **ומ"ש זה העומד לא עשה כלום** כן הוא האמת שאין לומר בכאן פטור אבל אסור כיון שלא עשה שום דבר וכן מפורש בסוגיא דהנך פטורי אינן פטור אבל אסור אלא פטור ומותר כיון דלא עשה מעשה. וכתב הרשב"א ז"ל יש מי שהורה שאסור לעשות כן משום ולפני עור לא תתן מכשול, עכ"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:8:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:8:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:8:1)

**היה עומד באחד משתי רשויות אלו וכו'.** (שם דף ג') בעא מיניה רב מרבי הטעינו חבירו אוכלין ומשקין והוציאן לחוץ מהו עקירת גופו כעקירת חפץ דמי ומיחייב או לא א"ל חייב ותנ"ה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:8:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:8:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:8:2)

**לפיכך אם יצא בחפץ שבידו וכו'.** שם (דף ה') היה טעון אוכלין ומשקין ונכנס ויצא כל היום כולו אינו חייב עד שיעמוד אמר אביי והוא שעמד לפוש מדאמר מר המעביר ד"א ברה"ר ועמד תוך ד"א עמד לפוש פטור לכתף חייב חוץ לד"א עמד לפוש חייב לכתף פטור:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:9:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:9:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:9:1)

**וכן מי שהיתה חבילתו על כתפו לפיכך וכו'.** פרק מי שהחשיך (שבת קנ"ג:) אמר רב אדא בר אהבה היתה חבילתו מונחת על כתפו רץ תחתיה עד שמגיע לביתו דוקא רץ אבל קלי קלי לא מ״ט כיון דלית ליה היכרא אתי למיעבד עקירה והנחה. ופירוש ומתוך כך אסור קלי קלי כלומר במהלך מעט מעט שלא ינוח אבל כל זמן שלא נח פטור הוא דמהלך לאו כעומד דמי. וזהו שכתב רבינו אבל אם הלך מעט מעט הרי זה כעוקר ומניח ואסור ולא כתב וחייב ופשוט הוא. והקשו בגמ' סוף סוף כי מטי לביתיה אי אפשר דלא קאי וקא מעייל מרה״ר לרה״י ותירצו דזריק ליה כלאחר יד ע״כ. ופירש״י ז״ל כלאחר יד שלא כדרך זריקה כגון מכתפו לאחריו עכ״ל. וכתב הרמב״ן ז״ל דה״ה מי שהחשיך לו בדרך וכיסו בידו שיכול לרוץ בו ולעשות כדרך שהוא עושה בחבילה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:10:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:10:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:10:1)

**עקר חפץ מרשות הרבים והלך וכו'.** זו היא מימרא (שם דף ה':) דאמר מר המעביר ארבע אמות וכו' שהזכרתי למעלה:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:11:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:11:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:11:1)

**היה קנה או רומח וכו'.** שם פ"ק (ח':) אמר רב יהודה האי זירזא דקני רמא וזקפיה רמא וזקפיה לא מיחייב עד דעקר ליה, ופירוש רבינו בה פשוט וכן פירש רש"י ז"ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:11:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:11:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:11:2)

**ואם משך החפץ וגררו מעל גבי הארץ וכו'.** זה יצא לרבינו מהברייתא המוזכרת בהמצניע (צ"א:) במקומות רבים גבי הגונב כיס בשבת היה מגרר ויוצא מגרר ויוצא פטור שהרי איסור שבת ואיסור גניבה באין לו כאחד, ופירושה פטור מתשלומי גניבה אם אבדה לפי שהוא מתחייב משום שבת בהוצאתו דרך גרירה ואין אדם מת ומשלם כמבואר פ״ג מהל' גניבה ומכאן שהגרירה עקירה גמורה וכן כתבו הרמב״ן והרשב״א ז״ל וכתב הרמב״ן ז״ל והכי נמי מוכח בפסחים בפ' כיצד צולין (פסחים דף פ"ה:) בנגררין דעקירה והנחה היא, עכ״ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:12:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:12:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:12:1)

**עקר חפץ מזוית זו להניחו וכו'.** שם פ"ק (שבת ה':) א"ר יוחנן המפנה חפצים מזוית לזוית ונמלך עליהן והוציאן פטור שלא היתה עקירה משעה ראשונה לכך:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:12:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:12:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:12:2)

**וכן העוקר חפץ וכו'.** פרק מי שהחשיך (שבת קנ"ג:) גבי מניח כיס על החמור תנא כשהיא מהלכת מניחו עליה וכשהיא עומדת נוטלו הימנה והקשו א״ה אפילו חבירו נמי אמר רב פפא כל שבגופו חייב חטאת בחבירו פטור אבל אסור כל שבחבירו פטור אבל אסור בבהמתו מותר לכתחלה, ע״כ:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:13:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:13:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:13:1)

**הזורק חפץ מרשות לרשות וכו'.** סוף הזורק (שבת ק"ב) אמר רבא זרק בפי הכבשן או בפי הכלב חייב והא אנן תנן קלטה אחר או קלטה כלב או שנשרף פטור התם לא קא מכוין הכא קא מכוין, ואמרו שם מ״ט מחשבתו משויא ליה מקום:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:14:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:14:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:14:1)

**הזורק חפץ מרשות לרשות וכו'.** מפורש בסוגיא שם לכתא ומתנא אגדו בידו הוא פי' ופטור וביאור זה כדברי רבינו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:15:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:15:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:15:1)

**הזורק ונחה בתוך ידו של חבירו כו'.** פ"ק (שם דף ה') א"ר יוחנן זרק ונח בתוך ידו של חבירו חייב ואר"י עמד במקומו וקבל חייב. נעקר ממקומו וקבל פטור. בעי ר"י זרק ונעקר הוא ממקומו וקבלה מהו מאי קא מבעיא ליה אמר רב אדא שני כחות באדם אחד כשני בני אדם דמי ופטור או דלמא כאדם אחד דמי ומיחייב תיקו. ופירש"י ז"ל עמד המקבל במקומו וקבלו חייב הזורק. פטור הזורק דלא עביד הנחה. מאי קא מיבעיא ליה מאי זה טעם יפטר הא עבד עקירה והנחה. כשני בני אדם דמי ופטור דהוה ליה שנים שעשאוה דכיון שלא הניח את החפץ לילך עד מקום הלוכו ולנוח אלא רץ אחריה ועכבה הויא לה עקירה קמייתא בלא הנחה, עכ"ל. ורבינו ז"ל כותב פטור במקום תיקו וזה דרכו באלו הספקות ומוכרח הוא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:16:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:16:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:16:1)

**הזורק מרה״י לרה״י וכו'.** משנה פרק הזורק (שבת צ"ו) הזורק מרה״י לרה״י ורה״ר באמצע ר״ע מחייב וחכמים פוטרין ואמרו עלה במסקנא דגמ' (דף צ"ו) אמר רב חלקיה תוך שלשה דברי הכל חייב למעלה מי' ד״ה פטור משלשה ועד י' מחלוקת ותניא נמי הכי. ושם באותו פרק אמר רבא תוך שלשה לרבנן צריך הנחה על גבי משהו. ופירש״י ז״ל דרב חלקיה סובר בתוך שלשה אפילו בלא הנחה כלל הרי הוא כמונח וחייב ופליגא דרבא ופסק ר״ח ז״ל כרב חלקיה משום דתניא כוותיה ולזה הסכים הרמב״ן ז״ל ויש פוסקים כרבא דהכי משמע סוגיין דהתם וזה דעת רבינו ז״ל:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:16:2
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:16:2](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:16:2)

**וכן הזורק מרשות הרבים וכו'.** שם (צ"ו) תנו רבנן הזורק מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע רבי מחייב וחכמים פוטרים וקי"ל כחכמים. **וכתב רבינו שאם עבר בפחות משלשה ונח על גבי משהו ד"ה חייב** ופשוט הוא לפי שיטתו שפסק כרבא בזורק מרה"י לרה"י ור"ה באמצע, ולפי השיטה האחרת אפילו לא נח כל תוך שלשה חייב:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:17:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:17:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:17:1)

**המעביר ארבע אמות ברה"ר וכו'.** שם הזורק מרה"ר לרה"ר ורה"י באמצע ארבע אמות חייב פחות מארבע אמות פטור מאי קמ"ל הא קמ"ל רשויות מצטרפות וכו':


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:18:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:18:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:18:1)

**המושיט מרה"י לרה"י וכו'.** משנה שם (צ"ו) שתי גזוזטראות זו כנגד זו ברה"ר המושיט והזורק מזו לזו פטור היו שתיהן בדיוטא אחת הזורק פטור והמושיט חייב שכן היתה עבודת הלוים שתי עגלות זו אחר זו ברשות הרבים מושיטין את הקרשים מזו לזו אבל לא זורקין, ע"כ. ופי' גזוזטראות הם רה"י. ופי' דיוטא אחת שהיו שתיהן בשוה בעליה אחת האחת נמשכת אחר חברתה ורשות הרבים ביניהן עכ"ל רבינו בפירוש המשנה ועוד האריך:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:20:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:20:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:20:1)

**שכח ופשט ידו והיא מלאה פירות וכו'.** סוגיא ובעיא פ"ק (שם דף ג' וד') והרבה אוקימתות נאמרו בגמ' שם ודעת רבינו בכל זה כדעת ההלכות ופי' בשהוציאה תוך י' נאמרו הדברים דאי למעלה מי' בכל גונא ודאי מותר להחזירה וכן נראה בגמ' בהדיא ונתבאר זה בדברי רבינו במ"ש באויר רה"ר ויתבאר לפנינו פ' י"ד שאין רה"ר תופסת למעלה מעשרה וזה ברור. **ובמ"ש רבינו ואם הוציא במזיד הרי זה אסור** כתבו הרמב"ן והרשב"א ז"ל דדוקא כשהוציאם מבע"י במזיד דאפילו משליך אותם בשבת אין בו חיוב מן התורה כיון שההוצאה נעשית מע"ש אבל הוציא במזיד משחשכה התירו לו להחזירו לאותה חצר שאם יקנסוהו להיות ידו תלויה שמא ישליך הפירות בארץ ויבא לידי חיוב גמור, ודקדקו כן מן הסוגיא:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:21:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:21:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:21:1)

**המתכוין לזרוק שמנה אמות וכו'.** בהזורק (שם צ"ז:) פשיטא נתכוין לזרוק ח' וכו' ויש שם גרסאות חלוקות וכן בפ' כיצד הרגל (ב"ק כ"ו:) ולפי גי' רש"י ז"ל אפילו נתכוין לזרוק שמנה וזרק ארבע אם לא חשב בעת הזריקה שינוח החפץ בכ"מ שירצה פטור. זה דעת רבינו האי גאון ז"ל וקצת הגאונים וגירסת הספרים ושטת הגמרא כדברי רבינו:


###### Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:22:1
[Maggid Mishneh on Mishneh Torah, Sabbath 13:22:1](https://torahapp.org/share/book/Maggid%20Mishneh%20on%20Mishneh%20Torah%2C%20Sabbath/r/13:22:1)

**זרק לתוך ד"א וכו'.** משנה שם (שבת דף ק') זרק לתוך ד"א ונתגלגל חוץ לד"א פטור חוץ לארבע אמות ונתגלגל תוך ארבע אמות חייב ובגמ' הקשו גבי חייב אמאי והא לא נח א"ר יוחנן והוא שנח ע"ג משהו. וכתב הרשב"א ז"ל הא דתני זרק תוך ארבע ונתגלגל חוץ לארבע מסתברא שהוא בזורק לתומו על דעת שתנוח באי זה מקום שירצה דאי לא אלא שנתכוין לזרוק בדוקא תוך ארבע פשיטא ומאי איריא נתגלגל ה"ל נתכוין לזרוק ב' וזרק ארבע פטור וכיון שכן רישא נמי כיון דבכה"ג הוא דוקא כשנח משהו תוך ארבע וחזר ונתגלגל הא לאו הכי אמאי פטור הא נח מכחו חוץ לארבע וכן פירשו בתוספות דדוקא בשנח תוך ארבע. ולפי זה ה"ה דהוה מצי לאקשויי ארישא אמאי והא לא נח ולוקמה בשנח על גבי משהו אלא שהוא נוח לו לחזר אחר פטור כנ"ל ע"כ דבריו. אבל הרב ברצלוני כתב פטור מ"ט שלא היתה מחשבתו חוץ לד' אמות ע"כ: