## Maharam Schiff on Ketubot Daf 58a

###### Maharam Schiff on Ketubot 58a:1
[Maharam Schiff on Ketubot 58a:1](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20Schiff%20on%20Ketubot/r/58a:1)

בתד"ה הנהו קלא כו' דפריך הממע"ה כו'. מבואר בפשיטות בראותך שם בגמ' [עי' במהרש"א] ולבלי צורך הגיה ח"ש ונמשכו אחריו המדפיסים והלא תראה בתוס' פ"ק דקידושין דף י"א ושם השיב ימינו אחור מלהגיה כי אי אפשר ליפול טעות שוה בשני מקומות חסרון גדול כזה וק"ל:


###### Maharam Schiff on Ketubot 58a:2
[Maharam Schiff on Ketubot 58a:2](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20Schiff%20on%20Ketubot/r/58a:2)

בתד"ה ואפילו כולן כו' ואסמכתא בעלמא כו'. ולשון הגמרא הכא והאי קנין דאחיו הוא מישבו שם בדוחק בתוס' ביבמות פרק אלמנה דף ס"ח גבי היבם אינו מאכיל:


###### Maharam Schiff on Ketubot 58a:3
[Maharam Schiff on Ketubot 58a:3](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20Schiff%20on%20Ketubot/r/58a:3)

בא"ד **דומיא דהגעת זמן כו' דאי אחר ביאה כו'.** שני טעמים בתערובות ע"ש בתוס' [ביבמות דלא נקטו רק דאי כו'] ואפ"ל שרצו להביא ראיה דלגמרי דלא כרש"י דלרש"י היבם אינו מאכיל מדאורייתא אפילו נתאלמנה מן הנשואין שאכלה בחיי בעלה ולר"ת אוכלת אפילו לא אכלה אצל הראשון [ר"ל אפילו לא נישאת רק הגיע זמן] ואפילו לא בא עליה היבם והא דאוכלת בלא ביאת היבם ודאי נסתיים דאי אחר ביאה פשיטא דאשתו גמורה היא ושלא תימא דוקא כשאכלה בחיי בעל לז"א דמשמע אפילו כשמתו כו' דומיא דהגעת זמן כו' וה"נ אוכלת ביבם אפילו בהגיע זמן לחוד ולא נישאו לבעל הראשון:


###### Maharam Schiff on Ketubot 58a:4
[Maharam Schiff on Ketubot 58a:4](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20Schiff%20on%20Ketubot/r/58a:4)

בא"ד **ולא היבמה עד שתיבעל.** משמע דלמשנה הראשונה אוכלת בלא בעלה:


###### Maharam Schiff on Ketubot 58a:5
[Maharam Schiff on Ketubot 58a:5](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20Schiff%20on%20Ketubot/r/58a:5)

בא"ד **דאינו חייב היבם במזונות אא"כ עמד בדין וברח כדאמרי' בהחולץ.** וכדלקמן פרק שני דייני:


###### Maharam Schiff on Ketubot 58a:6
[Maharam Schiff on Ketubot 58a:6](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20Schiff%20on%20Ketubot/r/58a:6)

בא"ד **וא"ת ומאחר וכו' שנפלה מן הנישואין למה אסורה למשנה אחרונה עד שתיבעל.** דאף במן הנישואין משמע דאסורה למשנה אחרונה דלא משכח היתירא אלא עד שתיבעל ועוד דבלא נישואין היאך תליא [הך דיבם] במשנה אחרונה דבשניהם היכא שאכלה בחיי בעלה אכלה נמי ביבם [א"כ לא נגרע אכילתה ביבם מחמת משנה אחרונה דגם למשנה הראשונה עכ"פ לא עדיף יבם מבעל וא"כ מאחר דבעל אינו מאכיל למשנה אחרונה ממילא גם ביבם אסורה א"ו אפי' בנשואין] ודו"ק:


###### Maharam Schiff on Ketubot 58a:7
[Maharam Schiff on Ketubot 58a:7](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20Schiff%20on%20Ketubot/r/58a:7)

בא"ד **וי"ל דמאחר שאסרו ארוסה שהגיע זמנה כו'.** ולא כתבו דמאחר שאסרו יבמה שהגיע זמנה דדמיא טפי ז"א [דבאמת ליכא למיגזר נפלה מן הנישואין משום נפלה מן האירוסין דלא דמיא ולא גזרינן רק משום הגיע זמן דאסורה בחיי בעל דדמיא להדדי דשניהם זמן כניסתן לאלתר] וק"ל:


###### Maharam Schiff on Ketubot 58a:8
[Maharam Schiff on Ketubot 58a:8](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20Schiff%20on%20Ketubot/r/58a:8)

בתד"ה השתא כו'. עיין בח"ש שהקשה לעיל לפי' ר"ת נמי תיקשי מסיפא מכולן בפני היבם חוץ מיום אחד בפני הבעל משמע הא כולן בפני היבם אוכלת כמו שהקשה ר"ת לרש"י מרישא דכולן כו'. ואין סברא לומר לפירוש ר"ת אה"נ בכולן בפני היבם אוכלת [וכמ"ש מהרש"א]. והנראה לי שגירסת ר"ת בסיפא או כולן בפני היבם ולא גריס חוץ מיום א' כו' וכן הוא באשר"י ודו"ק גם עיין בר"ן כאן ובנדרים דף ע' ודו"ק: