## Maharam on Chullin Daf 71a

###### Maharam on Chullin 71a:1
[Maharam on Chullin 71a:1](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Chullin/r/71a:1)

**בגמ'** מי לא עסקינן וכו'. וצ"ל הא דהצריך קרא באוכל מנבלתם כיבוס בגדים והערב שמש היינו היכי שהסיט הנבלה בגרונו או בפיו ע"י האכילה קודם שהגיע למעיו התחתונים ונעשה טומאה בלועה דאל"כ כיון דטומאה בלועה לא מטמא לא צריך כלל כיבוס בגדים והערב שמש באוכל נבילה וק"ל:


###### Maharam on Chullin 71a:2
[Maharam on Chullin 71a:2](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Chullin/r/71a:2)

**בתוס'** ד"ה ולרבנן האי קרא למה לי כו' אלא לרבנן מאי איכא למימר וכו'. דלדידהו ליכא למימר ליצירה ושנויא דמשני בגמרא כו' לכדר' הוא דאתא צ"ל דהכי פירושא הא דאשמועינן קרא דבהמה בכלל חיה כו' לכדר' אתא לא נפקא לן בזה אלא לענין דבהמה טמאה בכלל חיה טמאה כדי למילף מניה הא דדריש ר' ולא לענין דבהמה טהורה בכלל חיה טהורה ורבנן לא ס"ל כללא דקאמר ר' יונתן בהמה טהורה בכלל חיה טהורה וכו':


###### Maharam on Chullin 71a:3
[Maharam on Chullin 71a:3](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Chullin/r/71a:3)

**ד"ה** והאשה טהורה וכו' כשלא העגיל הראש כפיקה. פירוש ככדור וכפקעת של צמר שתי או ערב וע"ש בבכורות:


###### Maharam on Chullin 71a:4
[Maharam on Chullin 71a:4](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Chullin/r/71a:4)

**ד"ה** מי לא עסקינן דאכל סמוך לשקיעת החמה וכו' ומשם מדקדק אביי דבמקום נבילת עוף טהור בלוע הוא. פי' וטימאה בלועה לא מטמאה ולכך לא מטמאה בגדים בבית הבליעה וא"כ ש"מ דטומאת בלועה לא מטמא:


###### Maharam on Chullin 71a:5
[Maharam on Chullin 71a:5](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Chullin/r/71a:5)

**בא"ד** אבל לרבא וכו' היכא מתרץ לברייתא. ר"ל אמאי קתני בברייתא דלא מטמאה הנבילה בגדים בבית הבליעה והא הסיטה ע"י הבליעה והוי ליה נושא הנבילה דמטמא בגדים:


###### Maharam on Chullin 71a:6
[Maharam on Chullin 71a:6](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Chullin/r/71a:6)

**[בא"ד]** ע"כ כשתחב לחברו והוציאה וכו'. ר"ל ולכך לא נשמע ג"כ מינה דטומאה בלועה לא מטמא דלעולם אימא לך דאם נבלעה לתוך מעיו התחתונים והסיטה בתוך מעיו אה"נ דהוי טמא אלא דאיירי דהוציאה:


###### Maharam on Chullin 71a:7
[Maharam on Chullin 71a:7](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Chullin/r/71a:7)

**[בא"ד]** ומיהו היינו יכולין לפרש וכו'. ר"ל דודאי נוכל לתרץ כך בלי שום הכרח ודיוק דלהכי רבא אינו מדקדק משם דטומאה בלועה אינה מטמאה משום דנוכל לתרץ דקרא איירי בהוציאה אבל מה שבאת להכריח דע"כ איירי בהוציאה דאל"כ היכי מתרץ רבא לברייתא זה אינו מוכרח דנוכל לפרש ולתרץ הברייתא בלא הוציאה אלא שהיה בית הבליעה רחב ולא הסיט כלל ולכך לא נטמא בבית הבליעה אע"ג דלא הויא כי אם בית הסתרים ומטמא שם בהסט ובמשא ולפ"ז היה יכול לדקדק משם אף לרבא דטומאה בלועה לא מטמא דאל"כ נהי דלא נטמא בבית הבליעה משום דלא הסיט יטמאנו כשהגיע לתוך בני מעים וק"ל:


###### Maharam on Chullin 71a:8
[Maharam on Chullin 71a:8](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Chullin/r/71a:8)

**בא"ד** ולא כתיב אוכל אלא כדי ליתן שיעור אכילה וכו'. פי' דהכי קתני התם בברייתא א"כ ר"ל כיון דנבילה אינה מטמאה בגדים בבית הבליעה למה כתב רחמנא והאוכל מנבלתה הא לא מצינו דנטמא ע"י אכילה אלא במגע ליתן שיעור וכו':


###### Maharam on Chullin 71a:9
[Maharam on Chullin 71a:9](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Chullin/r/71a:9)

**[בא"ד]** ואי אצטריך לדרשא דהכא וכו'. ר"ל ועוד אי אצטריך לדרשה דהכא וכו':


###### Maharam on Chullin 71a:10
[Maharam on Chullin 71a:10](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Chullin/r/71a:10)

**[שם]** וי"ל דלא מסתבר לאוקמי וכו'. כלל הענין דרבא ס"ל דהא דמיעט קרא דלא מטמא נבילה בגדים אבית הבליעה כשתחב לו חברו ובית הבליעה הוה רחב והא דכתיב והאוכל מנבלתם יכבס בגדיו והצריך קרא הערב שמש איירי כשלא היה בית הבליעה רחב והסיטה ע"י הבליעה או שבעצמו לקחה ונשאה ואכלה אלא שלגוף הדין זה לא אצטריך קדא דפשיטא כיון דהסיט או נשא הנבילה שהוא טמא דכבר שמעינן שהנבילה מטמא במשא ואין זה תלוי באכילה ולמה צריך קרא למכתב והאוכל מנבלתה וגו' אלא למילף מניה דרשא דהכא דמי לא עסקינן דאכל סמוך לשקיעת החמה וכו' לאשמועינן דטומאה בלועה לא מטמא ולא מסתבר ליה לאוקמיה כולי לדרשא דהכא דלפי דרוש דהכא לא אתי עיקר קרא לאורויי טומאה דכבר שמעינן דנבילה מטמא במשא אלא לאורויי טהרה אתא דטומאה בלועה לא מטמא ואין זה משמעות הקרא דמשמע דאתא לארויי טומאה ולכך מוקי לה ג"כ הברייתא דאתא לאורויי טומאה דהיינו ליתן לנושא שיעור אכילה ומ"מ כולי (וכו') לדרוש דהתם ליכא לאוקמא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו דמשמע דמיירי באוכל ממש ולכך ע"כ אתי נמי לדרוש דהכא כן נראה הצעת כוונת דתוס' ודו"ק: