## Maharam on Niddah Daf 35a

###### Maharam on Niddah 35a:1
[Maharam on Niddah 35a:1](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Niddah/r/35a:1)

**תד"ה** לאחרים גורם טומאה וכו' ועוד דבזוב כה"ג לא אשכחן אלא כשהטפה בכף מאזנים וכו'. ר"ל וזה לא שייך בטפה שתכריע:


###### Maharam on Niddah 35a:2
[Maharam on Niddah 35a:2](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Niddah/r/35a:2)

**בא"ד** דהא למצורע נמי גורם וכו'. ר"ל וא"כ מאי קאמר אילימא בזב גרידא וכו' אלא פשיטא בזב מצורע וכו' הא במצורע נמי תקשה באחרים גורם טומאה לעצמו לכ"ש ונ"ל דלפי האמת גם בזב עצמו אין הזוב מטמא במשכב ומושב דלא שייך בטפת הזב משכב ומושב אלא שהתוס' לקושטא דמלתא דקדקו להכריח הענין מתוך סוגיא דשמעתין:


###### Maharam on Niddah 35a:3
[Maharam on Niddah 35a:3](https://torahapp.org/share/book/Maharam%20on%20Niddah/r/35a:3)

**ד"ה** לעולם אימא לך וכו' תימה דמ"מ תפשוט וכו'. קושיא זו לא שייכא אלא לתירוץ הראשון שכתבו התוס' לעיל בדף שלפני זה ד"ה מקום זיבה מעין הוא דלפי התירוץ השני לא שייך להקשות ל"ל קרא לטמא בזב דעד כאן לא מבעיא לן אי הוה ליה דין מעין במצורע אלא משום דאשכחן דזב אית ליה טומאה חמורה בזב כמו ברוקו ומימי רגליו כדלעיל: