## Malbim on II Samuel Chapter 7

###### Malbim on II Samuel 7:1:1
[Malbim on II Samuel 7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:1:1)

**ויהי** כבר בארו חכמינו זכרונם לברכה שאל בנין המקדש היה צריך שני תנאים, א. שיהיה להם מלך, ב. שיהיה להם מנוחה מאויביהם, כמ"ש והיה בהניח ה' לך מכל אויביך והיה המקום אשר יבחר ה' וכו' והנה דוד חשב שכבר נתקיימו שני התנאים, אם מצד מלכותו שעל זה אמר **ויהי כי ישב המלך בביתו** שהבית שבנה לו חירם היה אצלו סימן כי הכינו ה' למלך על ישראל כנ"ל (ה' יב), אם מצד שאז היה להם מנוחה, שעל זה אמר **וה' הניח לו מסביב,** ולכן,


###### Malbim on II Samuel 7:2:1
[Malbim on II Samuel 7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:2:1)

**ויאמר המלך אל נתן** דרש בנביא אם יסכים ה' לזה, ושיודיעהו המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם, וא"ל **ראה אנכי יושב** וכו' רצה לומר הסברה מחייבת לבנותו ראה נא בעין הנבואיי אם טוב הדבר לפני ה':


###### Malbim on II Samuel 7:3:1
[Malbim on II Samuel 7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:3:1)

**ויאמר נתן** באשר עוד לא הגיע דבר ה' כי ימנעהו מזה, השיב מדרך הסברא **כל אשר בלבבך לך עשה,** שהצדיקים הגדולים יוכלו לסמוך על הסכמת לבבם שהוא אך טוב (הפך הבינונים שיצוייר כי יצר סמוך בם, וכ"ש רשעים שלבם רק רע כמ"ש רשעים יצה"ר שופטם צדיקים יצ"ט שופטם בינונים זה וזה שופטם) ולכן אמר שיסמוך על לבבו בפרט, **כי ה' עמך** ומחשבת לבבך הוא הערת רוח הקודש הנלוה עמך תמיד:


###### Malbim on II Samuel 7:4:1
[Malbim on II Samuel 7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:4:1)

**ויהי בלילה ההוא** אולם ה' מהר להודיע להחוזה כי לא יסכים לזה, וחכמינו זכרונם לברכה בארו שלכן הודיעו תיכף בל יתחיל דוד במעשהו על ידי נדר או על ידי שישכור פועלים וכמו שהיה באמת כמ"ש אשר נשבע לה' אם אבוא באהל ביתי:


###### Malbim on II Samuel 7:5:1
[Malbim on II Samuel 7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:5:1)

**השאלות:** בנבואת נתן בכללה באו כפלים הרבה ודברים רבים בלתי מסודרים ודברים בלתי שייכים אל הנושא שנשלח עליו, שמ"ש כי לא ישבתי בבית וכו' מה בכך הלא ידעו שהיא מצות עשה לבנות בית המקדש, ויבנה בהכרח בימי מלך אחד, ומה שטען על זה אני לקחתיך מן הנוה וכו' ואכריתה את אויביך ועשיתי לך שם, כל זה לא יחייב שלא יבנה הבית, ולמה עד ועשיתי לך דבר בדרך העבר המהופך לעתיד ואהיה עמך ואכריתה, ומן ועשיתי והלאה דבר בצורת העבר, ולא אמר ואעשה לך שם, ואיך נקשר אל נבואה עתידה ושמתי מקום, ומ"ש ולמן היום אשר צויתי שופטים באורו קשה, ומ"ש והגיד לך ה' הוא לשון בלתי מיושר, שמשמע שכבר הגיד לו זה בד"ה מבואר שא"ל ה' לדוד דם לרוב שפכת ומלחמות רבות עשית אתה לא תבנה הבית, ומתי הגיד לו זה, ומדוע לא הזכיר טעם זה פה:


###### Malbim on II Samuel 7:5:2
[Malbim on II Samuel 7:5:2](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:5:2)

**האתה תבנה לי בית לשבתי** רצה לומר כי אל בנין הבית היית צריך שני תנאים, א. שיהיה מלך בישראל שימלוך מלכות קיימת בלתי מופסקת, ב. שיהיה להם מנוחה החלטית והנה עד עתה היו להם שופטים שגם הם נבחרו מאת כל ישראל, והיה הבדל בינם ובין המלך במה שהשופט היה רק לפי שעה ושררותו, בלתי נמשך לבניו אחריו, מה שאין כן המלך שמלכותו ירושה לבניו כמ"ש למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו, והנה דוד הגם שנבחר למלך ונמשח על פי נביא (שהשופט לא נבחר ונמשח על פי נביא) בכ"ז אחר שעדיין לא הובטח שיהיה לו המלכות בירושה, היה ענינו קרוב אל השופטים או אל מלכות שאול שלא היתה מלכות קיימת, ולא היה ראוי עדיין לבנות בית נאמן וקיים, וכן מצד תנאי השני של המנוחה הגם שהיה לו אז מנוחה היה זה רק לפני שעה, והלא גם בימי שפוט השופטים היה להם גם כן מנוחה כמ"ש (שופטים ב' יח) וכי הקים ה' להם שופטים והיה ה' עם השופט והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט וכו' והיה במות השופט וכו', שכיון שבמות השופט שבו אויביהם לתגר בם מלחמה, והאויב לא נכרת לגמרי רק נכנע לפני השופט בעודהו חי לא לפני בני ישראל, שתיכף במות השופט נלחום נלחם בם לא נקרא זה מנוחה, וכן גם בימי דוד לא נכרתו האויבים רק נכנעו לפני דוד לא לפני עם ישראל וגם הוא עצמו עוד היה מוכן למלחמות רבות כמ"ש בסי' שאחר זה, והנה הבית הנבנה בקביעות מצייר המנוחה והקביעות שישב ה' בקרב עמו במנוחה והשקט, הפך האהל והמשכן שציינו שעדיין לא ישכון בקביעות, אם מפני שהעם לא הטהרו עדיין מעונותיהם והיו חוטאים פעם אחר פעם כמ"ש שם והיה במות השופט ישובו והשחיתו מאבותם, שעל ידי זה יסלק שכינתו מהם בכל פעם, ואם מפני שעל ידי חטאותיהם נמכרו ביד אויב ובשובם בתשובה יצטרך לעוף עליהם כצפרים עפות לפדותם מני צר, שזה יצוייר בטלטול ובשכונה באהל ארעי, ולפי זה לא היה העת עדיין שיבנה המקדש לא מצד מלכות דוד שעד עתה לא היה קבוע, וזה שכתוב **האתה תבנה לי בית** ולא מצד המנוחה שעדיין לא היה עת לשבת במנוחה, וזה שכתוב תבנה לי בית **לשבתי:**


###### Malbim on II Samuel 7:6:1
[Malbim on II Samuel 7:6:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:6:1)

**כי לא** באר כי בשני הענינים האלה לא נשתנה ענינם עתה, אם בענין המנוחה אומר **כי לא ישבתי בבית למיום העלתי** וכו', שתמיד היתה שכינתי בלתי קבועה, שעל זה אמר **ואהיה מתהלך באהל ובמשכן,** רצה לומר באהל במדבר ובמשכן בימי שילה ונוב וגבעון כי לא היה מנוחה עד עתה, וכמ"ש בפסוק ט':


###### Malbim on II Samuel 7:7:1
[Malbim on II Samuel 7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:7:1)

**בכל** ואם בענין המלך הלא **בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל** שכבר היו להם שופטים מושלים על ישראל כמוך, **הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל** (מלשון שבט מושלים, ובד"ה כתוב שופטי ישראל) הגם **אשר צויתי אותם לרעות את עמי** בכ"ז **הדבר דברתי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים,** הלא אם היה אפשריות לבנות בית ארזים בימי השופטים הייתי מדבר ומזהיר ע"ז, וע"כ שלא היה זה אפשר בימיהם מפני שלא היו קבועים, ומטעם זה עצמו אי אפשר גם כן לבנותו בימיך, וכמו שיבאר:


###### Malbim on II Samuel 7:8:1
[Malbim on II Samuel 7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:8:1)

**ועתה כה תאמר לעבדי לדוד,** להראות לו ששני הטעמים הנזכרים שבעבורם לא נבנה המקדש עד עתה, עמד טעמם בם גם עתה, אם מצד המלך שמלכותו עדיין בלתי קבועה, ובאר זה בין מצד התחלת מלכותו **אני לקחתיך מן הנוה מאחרי הצאן** שאינך מלך בן מלך כי היית רועה בצאן, בין מצד מלכותך בהוה לקחתיך **להיות נגיד על עמי,** אתה עתה רק נגיד עליהם ולא קבלוך על אופן שתמלוך מלכות קיימת לדור דורים (שעד עתה לא הובטח ע"ז):


###### Malbim on II Samuel 7:9:1
[Malbim on II Samuel 7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:9:1)

**ואהיה** ואם מצד המנוחה, הלא לא תמו אויבי ה' גם עתה רק **אני הייתי עמך בכל אשר הלכת, ואכרתה את כל איביך מפניך** שגברת עליהם, ולא ספו בהחלט, כי כל הימים יגורו מלחמות רק שתנצח אותם וגם לא כלו מפני ישראל רק **מפניך,** וזה כדוגמא שהיה בימי השופטים שזה איננו מנוחה **ועשיתי** אחרי דבר אתו תוכחות והראה לו שמלכותו ומנוחתו עדיין יתנודדו כמלונה, שב לבשרו כי הגם שראשיתו מצער אחריתו ישגא מאד א. אם בענין המלוכה **ועשיתי** (רצה לומר אעשה) **לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ** ששמם קיים לעולם כן אקבע לך מלכות נצחית, וכן בענין המנוחה גם כן ישתנה הדבר לטוב, ועל זה אמר:


###### Malbim on II Samuel 7:10:1
[Malbim on II Samuel 7:10:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:10:1)

**ושמתי מקום** רצה לומר כי מימות משה עד גמר הכבוש והחילוק בסוף ימי יהושע לא היה לישראל מקום קבוע כלל רק היו נעים ונדים, וזה היה הציור במשכן שבמדבר שהיה מתהלך באהל המתטלטל ממקום למקום, ואחר כך שכבשו וחלקו, כבר היה להם מקום בארץ ישראל אבל לא היה להם מנוחה כי ידברו את אויבים בשעריהם כל ימי השופטים עד ימי שלמה, וזה היה הציור במשכן שילה ונוב וגבעון שהגם שהיה בית מלמטה היה תחת אהל מלמעלה, ועתה ישתנה הכל לטוב, **ושמתי מקום לעמי ישראל** שיהיו קבועים במקומם ולא יגרשה רגל אויב, ב. **ונטעתיו ושכן תחתיו** שיהיה דומה כעץ שתול על פלגי מים השוכן במקומו כן לא יצטרכו לצאת חוץ מגבולם ללחום עם אויביהם, **ולא ירגז** המאמרים מקבילים **ושמתי מקום ולא ירגז עוד** כמו בעת שהיו נעים ונדים שבעים רוגז, **ונטעתיו ושכן תחתיו** כו' **ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה:**


###### Malbim on II Samuel 7:11:1
[Malbim on II Samuel 7:11:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:11:1)

**ולמן היום אשר צויתי שפטים** שיעור הכתוב **שלא ירגז ולא יוסיפו בני עולה לענותו כאשר** היה **בראשונה** קודם שפוט השופטים וגם אחר כך למן **היום אשר צויתי שופטים** והלאה שהיה לו רוגז ועינוי תמיד, וגם בזה באו מאמרים מקבילים **לא ירגז כאשר בראשונה, ולא יוסיפו בני עולה לענותו** (**כאשר**) **למן היום אשר צויתי שפטים** הודיעו כי בסוף ימיו ימצא מנוחה מן האויבים כמ"ש והניחותי לך מכל אויביך ואז ישים מקום לעם ישראל שיהיה להם מנוחה החלטית, שזה יצוייר במקום קבוע שיבחר למקדש ה' בגורן ארונה שיבנה בימי שלמה, שמן אז שנתגלה מקום המקדש פסקו המלחמות ושלמה בנו היה איש מנוחה. והנה בעת ההיא שהראה לו מקום המקדש בגורן ארונה החל דוד להכין כל צרכי הבית כמ"ש (בדה"א כב), אבל מדוע לא בנה הוא בעצמו הבית לעת זקנתו לא באר פה, ובד"ה שם כתוב ויהי דבר ה' אלי לאמר דם לרוב שפכת ומלחמות גדולות עשית לא תבנה בית לשמי, הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה וכו' הוא יבנה הבית לשמי, שאחר שהיה איש מלחמות עד עת זקנתו לא נקרא איש מנוחה שיבנה הוא את הבית שמורה על השלום והמנוחה, רק שלמה שהיה לו מנוחה מילדותו, ופה לא באר זה כי הגיד לו זה הפרט בנבואה אחרת מיוחדת, או גלה לו זאת ברוה"ק (כי כ"מ שנאמר ויהי דבר ה' אלי היא מדרגה קטנה מהנבואה כמ"ש במ"א), וזה שכתוב **והגיד לך ה'** רצה לומר זה הגיד בפעם אחר כי **בית יעשה לך ה'** רצה לומר שלא אתה תבנה ביתו רק הוא יבנה ביתך, תחת שרצית לבנות ביתו, ושם הגיד לך הטעם כנזכר בד"ה:


###### Malbim on II Samuel 7:12:1
[Malbim on II Samuel 7:12:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:12:1)

**כי** אחר שהודיעו מענין המנוחה, בשרהו מענין המלכות שיהיה לו עולמית, שעל זה אמר כי בית יעשה לך ה', ובאר לו בזה שבעה דברים א. **כי ימלאו ימיך** שימלאו ימיו עד שבעים שנה, ב. **שישכב עם אבותיו** ולא יהרג במלחמה, ג. **והקמותי זרעך אחריך** ולא שימלוך בנו עליו בחייו כמעשה דאבשלום, ד. **אשר יצא ממעיך** הודיעו שהבן העתיד למלוך לא נולד עדיין כמ"ש בד"ה הנה בן נולד לך וכו', ה. **והכינותי את ממלכתו,** שתיכף במלכו יכין ממלכתו בידו בכל עוז:


###### Malbim on II Samuel 7:13:1
[Malbim on II Samuel 7:13:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:13:1)

ו. **הוא יבנה בית לשמי** כי יכין ממלכתו באופן שיוכל לבנות הבית כי יהיה לו עושר גדול ועבדים נושאי סבל, וגם שהוא יוכל לבנותו בכוונה לשם ה' מה שלא יוכל דוד שלא היה לו מנוחה, וכמ"ש הטעם לזה בארצות השלום דרוש ב', ובפירוש מלכים (סי' ה'), ז. **וכוננתי את כסא ממלכתו עד עולם,** הכוננות הוא גמר הבנין, שאחר שאמר והכינותי שההכנה היא תחלת המלכות אמר שיכונן את הכסא בענין שתהיה מלכות קיימת עד עולם:


###### Malbim on II Samuel 7:14:1
[Malbim on II Samuel 7:14:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:14:1)

**אני** באשר הבטיח לו נצחיות המלוכה, וכבר בארנו בפירוש תהלות (מזמור פ"ט) המיוחד לזה, כי מלכות בית דוד התכונן על ב' עמודים שהם החסד והאמונה, והאמונה היא מה שיעשה לו על ידי ההבטחה ובהשקף על מעשיו, והחסד הוא מה שיעשה מצד החסד לבד מזולת השקף על מעשה, ושני אלה יצוייר שיבוטלו לפעמים, אם האמונה, תבוטל באם ישוב ויעוות מעשיו באופן שלא יהיה ראוי לטוב ההוא שנגזר עליו לפי מעשיו, ואם החסד, בשימצא איש אחר יותר ראוי לחסד הזה כמו שהיה בשאול ודוד, הודיעו לו ה' שלא יחוש לזה, אם לצד שתבוטל האמונה ברוע המעשים, אמר **אני אהיה לו לאב** וכו' **אשר בהעותו,** שישגיח עליו בחמלתו כאב על בנו שתיכף שיתחיל להעוות דרכו תיכף יוכיחהו וישיבהו לדרך הטוב בענין שלא יניחהו להתמוטט בשיעור שיסיר אמונתו ממנו, ודייק לאמר **שהוא יהיה לו לאב** תחלה ועל ידי כן **יהיה הוא לי לבן** לא בהפך, כי כל עובד את ה' מאהבה נחשב לה' כבן מצד מעשיו, אבל כשישוב צדיק מצדקו לא יקרא עוד בן רק עבד פושע באדוניו, אבל פה אני אהיה לו לאב תחלה, שלא בהשקף על מעשיו רק כאב טבעי, שמה שהוא לאב קודם אל מה שהוא לו לבן, ומצד זה אשגיח שאהיה לו תמיד לאב ושלא יבא לידי חטאים גדולים כי תיכף בהעותו והוכחתיו, ובאר שעל ידי שיוכיחנו תיכף בהשגחתו עליו לא יצטרך ליסרו באכזריות חמה ושטף אף, רק להוכיחו **בשבט אנשים** רצה לומר בשבט שמכים בו את האנשים לא בשוט לסוס, **ובנגעים** טבעיים המצויים **בבני אדם** רצה לומר במין האדם מצד מינו לא נגעים היוצאים מטבע האנושי, ובמזמור הנ"ל באר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם, שעל הפשע שהוא המרד יוכיח בשבט, ועל העון שהוא הכפירה ועוות השכל יוכיחנו בנגעים שהם דבוקים על גופו כמו שהעון פנימי יותר מן הפשע כי חטא בשכל שהוא עצמות האדם:


###### Malbim on II Samuel 7:15:1
[Malbim on II Samuel 7:15:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:15:1)

**וחסדי** וכן לא יבוטל החסד על ידי שימצא איש אחר יותר ראוי לחסד הזה, שעל זה אמר **וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסירותי מעם שאול** שהיה הסבה **אשר הסירתי** את החסד **מלפניך** שהיית יותר ראוי אל החסד:


###### Malbim on II Samuel 7:16:1
[Malbim on II Samuel 7:16:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:16:1)

**ונאמן ביתך** רצה לומר שהגם שהחסד והאמונה יצוייר שיפסקו כנ"ל, לא יצוייר זה פה שהחסד והאמונה שהבטחתי לדור בניך נסבב מן האמונה שהיא ההבטחה שהבטחתי לך, ולפי זה **הנה נאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך** רצה לומר בהיות שנקרא שמך עליו והוא שכר צדקתך כענין והלך לפניך צדקך, ע"כ הוא נאמן ולא יסור בשום פעם, וכן הגם שהכסא יופסק לפעמים בעתי הגליות בכ"ז לא יופסק לעולם, ואם יופסק כסא בניך לא יופסק כסאך, ע"ד שפירשתי מ"ש ובניתי לדור ודור כסאך שכסא דוד עומד שישב עליו המלך דוד בעצמו לימות המשיח שהוא דוד עצמו, וזה שכתוב **כסאך יהיה נכון עד עולם:**


###### Malbim on II Samuel 7:17:1
[Malbim on II Samuel 7:17:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:17:1)

**ככל** הנה הדבור היה חציו דברי תוכחות, והוא הדבור הראשון עד ועשיתי לך שם גדול, ועל זה אמר **ככל הדברים,** וחציו השני מן ועשיתי לך הוא חזיון עתידי אשר יהיה בעתיד, ועל זה אמר **ככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד,** ולא בוש לאמר לו גם דברי התוכחות כמו שנאמרו לו:


###### Malbim on II Samuel 7:18:1
[Malbim on II Samuel 7:18:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:18:1)

**ויבא המלך דוד וישב לפני ה'** יען שנתן בשרהו בשורה גדולה כי יבנה לו ה' בית נאמן עד שנות דור ודור, ושתהיה המלכות לזרעו ירושת עולם, בא לתת שבח והודאה על זה ולהתפלל על העתיד, ואמרו חכמינו זכרונם לברכה שישב עצמו בתפלה, ויאמר **מי אנכי ה' אלהים ומי ביתי,** רצה לומר כי המלוכה תגיע אל האיש, או מצד מעלת עצמו או מצד מעלת משפחתו, ושניהם לא נמצאו בי, **כי הביאתני עד הלום** למלכות, והרי זה רק חסד:


###### Malbim on II Samuel 7:19:1
[Malbim on II Samuel 7:19:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:19:1)

**השאלות:** הדברים שדבר דוד הם מופלאים בכללם ובפרטם, מה כיון במ"ש וזאת תורת האדם, ובמ"ש בעבור דברך וכלבך וכו', ואיך המשיך מזה שה' גדול ואין כמהו, ואין קשר בדבריו ענין ישראל ויצ"מ ואמר הדבר אשר דברת הקם עד עולם, והוסיף ועשה כאשר דברת, ואמר שנית ודברך יהיו אמת, והוסיף ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת, ואמר שלישית הואיל וברך וכו', כי אתה ה' דברת, שכל זה לשון כפול ומכופל:


###### Malbim on II Samuel 7:19:2
[Malbim on II Samuel 7:19:2](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:19:2)

**ותקטן,** שאם יעלה איש למלוכה מצד שאין טוב ממנו, יצוייר כי על ידי השפעת החסד יוסיף עמו להנחילו מלכות זה (שזכה בו מן הדין) לזרעו אחריו, אבל אם המלכות בעצמו היא רק חסד **איך יהיה זה קטן בעיניך** עד שהוספת לי חסד ותדבר גם על **בית עבדך למרחוק** לבשרני על מלכות יוצאי חלצי הרחוקים בזמן רחוק עד אחרית הימים **וזאת תורת האדם ה'** מזה הוכיח שהחסד הזה ונבואה הזאת לא היה למענו, רק הוא תורת האדם בכלל, רצה לומר שמה שבחר ה' בבית דוד ואבן מאסו הבונים היתה לראש פנה, אינו חסד פרטי עם דוד, רק הוא דבר כללי מהענינים הכוללים שהכין ה' בחכמתו הנעלמת למהלך שלמות מין האנושי בכלל, כמו שבחר בישראל מכל עם ובבית אהרן מכל זרע ישראל לשרתו ולברך בשמו, וכן בחר בית מלכות קיימת לנצח באופן שהכין זאת בחכמתו ורצונו הנעלם להיות זה לצורך הכלל, והוא חוליא משלשלת הגדול של סבות ומסובבים המקיפים הנמצאים והזמנים והמינים לצורך שלמותם עד אחרית הימים, עד שחכמינו זכרונם לברכה יחסו זאת לשבעה דברים שנבראו קודם לעולם, וא' מהם שמו של משיח, כי בו תלוי קיום העולם ושלמותו בכלל, וזה שכתוב וזאת תורת האדם:


###### Malbim on II Samuel 7:20:1
[Malbim on II Samuel 7:20:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:20:1)

**ומה** ואם כן **מה יוסיף דוד** מצד שהוא דוד איש פרטי **לדבר עוד אליך,** שאם אתפלא ואשאל מי אנכי ומי ביתי הלא **ואתה ידעת את עבדך** הלא הוא דבר המונח לידיעתך העליונה הבלתי ב"ת:


###### Malbim on II Samuel 7:21:1
[Malbim on II Samuel 7:21:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:21:1)

**בעבור דברך וכלבך עשית** הוסיף לחזק דבר זה מצד מה שהודיע לו ה' זאת ביחוד על ידי נביא, כי הנביא לא ישולח רק או להזהיר מן הרעה העתידה להחזיר בתשובה, או להזהיר וליעץ בדבר ה' מה לעשות וממה לחדל וכדומה, אבל להודיע לאיש פרטי טובה עתידה לבוא עליו ועל זרעו לא ישלח ה' נביא בייחוד, כי הנביא לא ישולח מאת ה' רק לצורך (רק אם צריך שיבחן הנביא על ידי זה שהוא נביא אמת שלא יבחן רק על ידי נבואה לטובה) וכמ"ש כל זה בפרטות בפירוש ירמיה (סי' כח) בטענת ירמיה לחנניה בן עזור, ועפ"ז נפלא בעיני דוד למה שלח ה' להודיעו דבר זה על ידי נביא, ומזה הבין כי הוא אחד מן הענינים הכוללים שלמות האומה מראש ועד סוף, והוא ככל הנבואות העתידות שנבאו הנביאים על ימות המשיח ועל תיקון העולם בזמן העתיד, שמה שהודיע ה' הנחמות והיעודים הגדולים האלה על ידי נביאים רבים לא היה לצורך הדור ההוא רק להודיע עצתו ומחשבותיו והנהגתו מראש ועד סוף, וזה שכתוב **בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך** שההודעה הזאת איננה עבורי רק עבור דברך ורצונך הנעלם להודיע מה שרצית וגזרת מראשית אחרית:


###### Malbim on II Samuel 7:22:1
[Malbim on II Samuel 7:22:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:22:1)

**על כן גדלת ה' אלהים** וזה גדולתך שה' יתואר בגדולה על ידי שהוא המקשר כל הסבות והמסובבים ויופיע רצונו עליהם מראש ועד סוף, הוא ראשית הסבות ואחרית המסובבים **כי אין כמוך,** כי כל הכחות שהמשלת בהמציאות יש להם גבול וקצב ומדה, **ואין אלהים זולתך** שגם האלהים האלה שהם הכחות הנשגבות כולנה השרים העליונים והככבים ומשטריהם אינם זולתך, כי רוחך הוא המחיה ומנהיג את כולם, באופן שאתה קוצב כל הדברים עד אחרית מסובביהם מראשית קדומים:


###### Malbim on II Samuel 7:23:1
[Malbim on II Samuel 7:23:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:23:1)

**ומי כעמך ישראל** אחרי שברר כי הודעה זו נצחיות מלכות בית דוד היא תורת האדם ומהלך השלמות לכל בית ישראל כולו, אשר ראה בחכמתו וברצונו הנשגב לבחור בבית דוד לקחת מזרעו שבט מושלים, הוסיף כי לפי זה הוא מהלך השלמות אל הבריאה בכללה, אחר שבית ישראל הוא לב הבריאה וסגולתה, ובית דוד הכין להיות לב וסגולה אל בית ישראל, אם כן מאתם תמשך חיים ושלמות אל המציאות בכלל, ועל זה אמר **ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ,** שהם לב כל גויי הארצות עובדי כוכבים ומזלות וכולם כקליפות נגדם, כמו שהלב הוא האחד המחיה את הגויה, ובאר זה מג' ראיות, א. מצד התחלתו **אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם,** כמלך ההולך בעצמו לפדות בנו יחידו מבית השבי, כמ"ש (ישעיהו ס״ג:ט׳) באהבתו ובחמלתו הוא גאלם, רצה לומר בעצמו שלא על ידי שליח, ב. מצד רבוי האותות והמופתים אשר היו תכליתם **לשום לו שם ולעשות לכם הגדולה,** שעל ידם נודע שם ה' שהוא הורס את הטבע ומושל עליה, וגדולת ישראל שעשה כל זה בעבורם, בפניו ששם ה' וגדולת ישראל תלוים זה בזה, ג. **ונוראות לארצך מפני עמך** שאחר כך עשה נוראות בארץ הקדושה שהפיל מוראו על יושבי הארץ מפני עם ה' אשר פדה ממצרים, **גוים ואלהיו** (למ"ד של לארצך מוסב גם למטה נוראות לארצך לגוים ולאלהיו) שגרש מפניהם גוים רבים ואלהיהם, וחכמינו זכרונם לברכה דרשו ואלהיו קדש, ומוסב על אשר פדית שפדה גוים שהם ישראל ואלהיו שהיה בגלות:


###### Malbim on II Samuel 7:24:1
[Malbim on II Samuel 7:24:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:24:1)

**ותכונן** אחרי ההקדמה הזאת שישראל הם גוי אחד וסגולת ה' בעולמו, ובית דוד הכין להיות לו סגולה מכל ישראל, החל להתפלל שכמו שאת **ישראל כונן לו לעם עד עולם,** כן יכונן את בית דוד עד לעולם, וזה שכתוב **ותכונן את עמך ישראל לך לעם עד עולם,** ולכן,


###### Malbim on II Samuel 7:25:1
[Malbim on II Samuel 7:25:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:25:1)

**ואתה ה' אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם,** ולענין מה שיש חשש פן יחטאו **ועשה כאשר דברת** הוא מ"ש אני אהיה לו לאב וכו' אשר בהעותו והוכחתיו וכו' וחסדי לא יסור ממנו:


###### Malbim on II Samuel 7:26:1
[Malbim on II Samuel 7:26:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:26:1)

**ויגדל שמך,** רצה לומר הנה על ידי בני ישראל שהתנהג עמהם בדרך הפלאיי ההשגחיי עשה לו שם, כי כמו שערך ה' ההנהגה הטבעיית המסודרת מצבא השמים חק נתן ולא יעבור, כן ערך לעומתו ההנהגה הנסיית המסודרת לפי מעשי עם ה' ועבודתו שבו ישדד כל מערכת השמים, והנהגה זו ינהיג ה' בעצמו שלא על ידי אמצעי ובזה יודע בשם כי הוא האדון והמנהיג, וכמו שבהנהגה הטבעיית תהיה השמש מולכת השמים וראש לכל הככבים היוצאים על ידה, כן בהנהגה ההשגחיית שעל ידי ישראל הכין את בית דוד, אשר כסאו כשמש נגדו, שינהיג מערכת ה' כשמש המנהגת מערכת השמים וכולם יסובו לרגלה, וכמו שהכלים שעל ידו ינהיג ההנהגה הטבעיית קיימים לעולם, כן ראוי שהכלים שעל ידי ינהיג ההנהגה ההשגחיית יהיו נצחיים, שהם בית ישראל ובית דוד, וכמ"ש ירמיה (לא לה לו) כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם וכו' אם ימושו החוקים האלה מלפני וכו' גם זרע ישראל ישבותו, ושם (לג כ) אם תפרו את בריתי היום וכו' גם בריתי תופר את דוד עבדי מהיות לו בן מולך על כסאו, מבואר ששניהם דומים אל הכלים שבהם ינהיג ההנהגה הכללית שבהתבטלם תושבת כל המציאות, וזה שכתוב **ויגדל שמך עד עולם לאמר ה' צבאות אלהים על ישראל** רצה לומר שעל ידם הוא אלהים מנהיג הנהגה מיוחדת כפי חפצו ורצונו, **ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך** שהם היושבים ראשונה במלכות שמים בהנהגה הזאת האלהית:


###### Malbim on II Samuel 7:27:1
[Malbim on II Samuel 7:27:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:27:1)

**כי אתה** ולבל יחשב לו זאת כגאוה וגודל לבב שמתנשא עד המעלה הזאת יאמר כי לא המציא זאת מרוחו רק **כי אתה ה'** שאתה **אלהי ישראל** בהשגחתך הדבוקה בם בהנהגה הפלאית, **גלית את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך,** שמזה השכלתי כי בחרתני למדרגה הזאת, ע"כ **מצא עבדך את לבו** וכו':


###### Malbim on II Samuel 7:28:1
[Malbim on II Samuel 7:28:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:28:1)

**ועתה ה'** פי' מהרי"א לפי שיאמר אומר אחרי שדוד היה מרבה בתפלה על זה, יורה שהיה בו מעוט אמונה, ושהיה בלתי מאמין אם ביכולת ה' שלא יוכל עליו, ואם בשינוי רצון שימצא בו, ואם נספקו בנבואת הנביא אם דבר ה' הוא, הנה להסיר הספק הזה אמר דוד עוד, **ועתה ה' אתה הוא האלהים** ובזה הודה על היכולת, **ודבריך יהיו אמת** רצה לומר שאי אפשר בהם השינוי מצדך, **ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת** ובזה הודה באמתת הנבואה שנאמרה לו:


###### Malbim on II Samuel 7:29:1
[Malbim on II Samuel 7:29:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20II%20Samuel/r/7:29:1)

**ועתה** אבל אמר שהיה צורך תפלתו לא שיקים האל דברו, כי אם **שירצה שיברך את בית דוד** שיהיו תמיד צדיקים באופן **שיהיו לעולם לפניך** ראוים לקבל החסד האלהי, כי היה יודע שלא יחזור בהיעוד כי אם מצד המקבלים, להיות היעודים האלהיים תנאים על הכנת המקבלים אותם, וזה שכתוב **כי אתה ה' דברת** ויעדת את הטוב ואי אפשר שישתנה מצדך, ועל זה אמר **ומברכתך יבורך בית עבדך לעולם** שעל ידי שתברכם שיהיו לעולם לפניך, רצה לומר צדיקים ההולכים לפני האלהים, אם כן יהיו תמיד ראוים לקבל ברכה והטוב מאתך: