## Malbim on Job Chapter 12 ###### Malbim on Job 12:1:1 [Malbim on Job 12:1:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:1:1) **פתיחה למענה השביעית מענה איוב** **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** **The Seventh Oration - Job's Reply to Zophar's First Speech** ###### Malbim on Job 12:1:2 [Malbim on Job 12:1:2](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:1:2) על שיטת צופר, אשר החליט, כי הידיעה אשר לנו היא רק באמצעות החוש, אשר אינו משיג רק חיצונית הדברים כמו שהם פועלים על חושיו, ואינו יודע אמיתת הדברים איך הם בעצמותם, ועל פי זה יצוייר שהגם שלפי השגת החוש הוא צדיק, יהיה באמת רשע וראוי לאבדון ולפורעניות מצד עצמותו הפנימי הנפשי, על זה לעג איוב לעג הרבה: היש שחוק גדול יותר, שאיש אשר נראה צדיק בכל מעשיו ונקי מכל שמץ דופי, נאמר לו שאינו יודע את נפשו ועניינו העצמי, שמצדו יוכל להיות שהוא רשע וחוטא ונכון למועדי רגל?! הייתכן שברא ה' את האדם באופן רע ומר כזה, לשחוק ולעג, עד שמחשבותיו השאננים הבוטחים על צדקתו יהיו בקרבו כלפיד בוער חותה גחלים ובוז על ראשו, בשלא ידע נפשו ולא יאמין בחיים, אולי הוא פושע אשם ולא ידע (סימן יב פסוק ג ד). **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** Job *pours great scorn (Ezekiel 23:32)*on Zophar's philosophical method, that by which he had determined that since we possess knowledge only by reason of our senses as they apprehend the exterior of things, and we do not perceive the reality of things as they are in themselves, it is conceivable that though a person may appear to be righteous according to our sense perception, he is in truth wicked and is deserving of perdition and torment by reference to his inner spiritual essence. Is there anything more ludicrous, asks Job, than that a person who appears to be virtuous in all his acts and beyond suspicion, should be told that he does not really know his own mind or its intrinsic state, in terms of which he may be both wicked, and a sinner, *and deserving of misfortunes*? (Job 12:5), Is it conceivable that God created man in such *an evil and bitter manner* (Jeremiah 2:19) *for scorn and for ridicule* (Ezekiel 23:32); so that his *calm and secure thoughts (Amos 6:1)*about his righteousness are as *a burning torch inside him (Isaiah 62:1) heaping coals of fire (Proverbs 25:22)*and mockery on his head? *For not knowing his soul (Proverbs 14:9) nor trusting his life* (Job 24:22), he is perhaps a criminal and guilty, but does not know it! (Ch.12:3-4). ###### Malbim on Job 12:1:3 [Malbim on Job 12:1:3](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:1:3) וכן, על גוף שיטתו, שאין לאדם השגה וידיעה ברורה במהות הדברים, ושיוכל להיות חילוף הדבר ממה שהוא יודע בנפשו, בנה דייק וסוללה ויוכח, כי הידיעה אשר לאדם, המושג על־ידי הבחינה והניסיון באמצעות החושים, היא ידיעה ברורה ואמיתית, כי ראינו שכל מה שישיג האדם על־ידי חושיו ובחינותיו, השיגו גם כן כל המון בני אדם בכל דור ודור, וישמע באזנו על־פי הקבלה הנמשכת, שכל השגת בני אדם וידיעתם שווה אל ידיעתו, ומזה מבואר שידיעתו היא ברורה ואמיתית, ושכן הם טבעי הדברים ואמיתתם כפי מה שהשיג, כי אי אפשר שדמיון מתעה יוליך שולל את כל המין (שם פסוק יא יב, וסימן יג פסוק א ב). **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** Similarly, as regards to the central idea of his philosophy, that man does not have a clear perception or knowledge of the reality of things and it might be just the opposite of what he feels it to be. Concerning this, *he builds a fortification and rampart (Ezekiel 4:2)*and proves that the knowledge humans gain by examination and experience, using their senses, is clear and true knowledge. For we see that everything an individual discerns through his senses and his investigations was also observed by the whole multitude of mankind in every generation. *Thus, it is heard in his ears (Job 28:22)*through an unbroken tradition, that all human perceptions and knowledge are at one with his knowledge. Hence, his knowledge is plainly clear and true, and as he perceives the natural qualities of things and their actuality, so they are. For it is impossible that misguided imagination has led the whole of mankind astray. (Ch.12:11-12 13:1-2) ###### Malbim on Job 12:1:4 [Malbim on Job 12:1:4](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:1:4) גם על גוף שיטתו, אשר העלה שיצוייר שיידע ה' את הפרטים הבחיריים המשתוים בידיעה חלוטה עתידה, ושבכל זאת יישאר עמה טבע האפשר ויהיה הבחירה ביד האדם, באשר הידיעה הנאמרת על השם יתברך ועלינו הוא רק בשיתוף השם, ואין ידיעתו ממין ידיעתנו, (כי הוא משיג עצמות הדברים בידיעה פשוטה בלתי נתלית עם תנאי הזמן והמקום ויתר תנאי המוחשים, ואנחנו לא נוכל לצייר ידיעה זאת כמו שלא יצייר העיוור את המוחשים, וההבדל בין ידיעתו לידיעתנו הוא כהבדל בין השגת האדם להשגת הבהמה ועיר פרא, בזה דעתו כדעת הרלב"ג במלחמותיו (מאמר ג' פ"ג), שהרבה להשיב על דברי המורה, ודעתו שידיעת השם יתברך משתתפת עם ידיעתנו בקודם ואיחור, רוצה לומר, ששם הידיעה נאמר אצל השם יתברך בקודם, כי ידיעתו היא לו מעצמותו, ועל זולתו נאמר הידיעה באיחור, כי ידיעת זולתו עלולה מידיעתו, ולפי זה אין חילוק בין ידיעתו לידיעתנו, רק מה שידיעת השם יתברך היא יותר לצד השלמות מידיעתנו, שתיקרא אצלו ידיעה מה שנקרא אצלנו מחשבה או טעות או מבוכה, ולפי זה חזרו למקומם כל ההוכחות שהוכיח איוב בסימן י, שאי אפשר שנאמר שהשם יתברך יודע כל הפרטים הבחיריים ויישאר עמה טבע האפשר והבחירה ביד האדם, שהם דברים סותרים לפי ידיעתנו, ומזה שב אל ההכרח שהכריח שהאדם מוכרח במעשיו, ואי אפשר לו לעשות דבר רק כפי שכבר ידע השם יתברך בידיעתו הקדומה, שהוא מחוייב לעשות על־פי מערכתו, והוא דומה כיתר הבעלי-חיים שאינם בחיריים רק מוטבעים ומוכרחים במעשיהם(סימן יב פסוקים ז-יג), **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** He also pours scorn on the tenet of his philosophical theory according to which even though God has foreknowledge of those elective particulars that are equivalent to absolute future knowledge, it is still conceivable that contingency exists and choice is in man's hand; the tenet that the term 'knowledge' applies to God and to us as a homonym and His Knowledge is not like our knowledge. That, whereas He perceives the essence of things in a lucid knowledge which is independent of time and place and other sensory parameters, we cannot conceive this Knowledge, just as the skin cannot imagine the senses. And that, in consequence, the difference between His Knowledge and our knowledge is like that between man's perception and an animal's *or a wild ass's foal*. (Job 11:12) Regarding this matter Job's opinion is similar to that of Gersonides who went to great lengths to reply to the position taken by *The Guide:¹* *It would seem that His knowledge, may He be Blessed, is equivocal with our knowledge by priority and posteriority. I mean to say that the term 'knowledge' is said of God, may He be Blessed, priorly and of any other being posteriorily. This is because He has His knowledge from His own essence whereas the knowledge of other beings is caused by His knowledge...This being the case, it would seem that there is no difference between the knowledge of God, may He be Blessed, and our knowledge except that the knowledge of God, may He be Blessed, is more perfect than our knowledge...is more true in precision and clarity*. (The Wars of the Lord Part 3 Chapter 3. Norbet M. Samuelson translation). And not that it should be different and mutable in the way that *The Guide* wrote, so that what is designated opinion or error or confusion with reference to us is designated knowledge with reference to Him. Accordingly, all the proofs presented by Job in Chapter 10 are reinstated: 1. That we cannot hold that God has foreknowledge of all elective particulars but contingency still exists and choice is in man's hand; for according to our knowledge these are contradictory things. Whence he [Job] returns to the conclusion he had previously drawn, namely, that man is compelled to act as he does and can do nothing other than that which God already knows with His prior knowledge that he must do by virtue of his destiny. He is just like the rest of the animals who have no discretion and whose actions are instinctive and inexorable. (Ch.12:7-13) footnotes: ¹ Maimonides' Guide to the Perplexed. ###### Malbim on Job 12:1:5 [Malbim on Job 12:1:5](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:1:5) והשם יתברך מושל ומכריח מעשי בני אדם הבחיריים כמו שיכריח כל עניינים הטבעיים, כמו שיסוד המים לפעמים ישטוף את הארץ ולפעמים יחרב וייבש, וכל זה נעשה על־ידי טבע והכרח, כן פעולות האדם לאדם (שם פסוקים יד-טז), **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** 2. That the Almighty, may He be Blessed, rules and determines man's discretionary acts just as He determines all natural matters. Like the element water, which sometimes floods the earth and sometimes lays waste and dries up. And all this is done by nature and of necessity. So too are the actions *of one man to another* (Proverbs 27:19). (Ch.12:14-16) ###### Malbim on Job 12:1:6 [Malbim on Job 12:1:6](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:1:6) והביא עוד ראיות על שהאדם מוכרח במעשיו, מהנהגת הקבוצים גויים ולאומים, שלפעמים ילכו חכמיהם ומנהיגיהם שולל, ויסכלו בהנהגתם עד שיילכו בתוהו ויאבדו, שמזה נראה שכוח אחר, עליון, מפר עצתם ומסכל מחשבתם, כמו שביאר זה באורך (שם פסוק יז עד סוף הסימן), **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** As further evidence that persons must act as prescribed, He cites the way societies, nations and peoples are governed. For their wise men and leaders are sometimes **led down the wrong path**(Job 12:17) and rule so stupidly that chaos results and they perish, and it appears from this that a superior extraneous force *confounds their counsel and confuses their thinking*, (TB Berachot 17a ) as he explains at length (Ch.12:17-25). ###### Malbim on Job 12:1:7 [Malbim on Job 12:1:7](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:1:7) על־פי זה צעק מרה, אחר שהוא מוכרח במעשיו, עד שלכן לא יקבל שכר על צדקותיו, והוא מסור אל המקרים והרעות אשר חרצו עליו בני מערכת מזלו, הלא ראוי שהשם יניחהו להיות חופשי במעשיו, למען יקבל שכרו כשכיר העושה באמונה, ולא ייגע לריק ולבהלה (סימן יד פסוק ה), בשגם אחר שימי האדם מעט ורעים, וטבע מולדתו מחייב שיהיה עלול אל הטומאה ומעשים נשחתים, וצריך הוא ללחום מלחמת היצר, ראוי שיהיה על-כל-פנים חפשי במעשיו, עד ירצה כשכיר יומו (יד א-ה). **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** Accordingly, *he cries out bitterly (Genesis 27:34)*that since he is compelled to act as he does, he receives no reward for his righteousness; that he has been handed over to the occurrences and evils which the signs of his horoscope have prescribed for him; that God should desist and allow him freedom over his acts so that he might receive his reward, like an employee who does his work faithfully, and *not labor in vain...and in terror* (Isaiah 65:23). (Ch.14:5) Furthermore, since a human being's days are *few and evil (Genesis 47:9)*and by the nature of his birth he is prone to uncleanliness and corruption, and must battle with his instincts, he should at least be free to act as he chooses *until, like a hired laborer, he completes his day* (Job 14:6). (Ch.14:1-5) ###### Malbim on Job 12:1:8 [Malbim on Job 12:1:8](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:1:8) ועל מה שהניח צופר, שעיקר ההצלחה והגמול הוא אחר המוות, שאז יש לו תקוה לחיות חיים נפשיים בנעימות נצח, האריך ללעוג על דבריו (לשיטתו, אשר יכפור בתחיית הנפש ובגמול הרוחני) (שם ז עד סוף הסימן). **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** As regards Zophar's supposition that the essential substance of success and recompense is to be found after death, for then one has the hope of living a spiritual life *in everlasting bliss (Psalms 16:11)*, he [Job] mocks his words at length (in line with his view, which denies the resurrection of the dead and spiritual reward). (Ch.14:7-22) ###### Malbim on Job 12:1:9 [Malbim on Job 12:1:9](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:1:9) אולם, עם מה שסתר דעת צופר, וגם התמרמר בכל סימן יג על שלושת רעיו אשר ערכו איתו מערכו, שכולם אין ליבם כפיהם, ושהם בעצמם יודעים שאין ממש בדבריהם, רק באו במופת הניצוח כחנפים לדבר עולה ורמיה, דברים שהם בעצמם ליבם רחק מהם, ומבקש שנית שיודיעהו מה חטא וכמה מספר חטאיו, שכל זה תשלום הויכוח שהתווכחו במערכה הראשונה על השאלה שצדיק ורע לו - **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** At the same time as he rebuts Zophar's thesis, he also expresses his resentment throughout Chapter 13 at the pretense of his three companions in their campaign against him. They themselves knew that there was no substance to anything they had said and they had only brought the conventionally required arguments like hypocrites, *speaking wickedness to defend God*, *and for His sake, uttering falsehoods*; (Job 13:7) words which were themselves far from what was in their own minds. And so he once again asks that they tell him in what he had sinned and how many were his sins. All of which brings to a close the first cycle of their debate on the question of the suffering of a righteous person. ###### Malbim on Job 12:1:10 [Malbim on Job 12:1:10](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:1:10) עתה ערך איוב מערכה שניה, אשר לא התווכחו עליה עדיין, והיא השאלה, מדוע יש רשע וטוב לו, כמו שאמר **ישליו אוהלים לשודדים** (פסוק ו), שתשובת השאלה הזאת לא תצא מכל השיטות שנאמרו עד הנה, שהרשע רשעו מבואר וגלוי לכל, ואי אפשר לומר עליו שהוא צדיק בנסתר, בשאנו רואים שהוא שודד ומרגיז את האם ועושה מעשים רעים להכעיס, ובכל זאת ביתו שלום מפחד, ולא שבט אלוה עליו. ומעתה התחילו להתווכח שנית על השאלה של רשע וטוב לו, וכל אחד נתן מענה לפי דעתו ושיטתו: **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** Job now opens the second round which is concerned with what they had not yet discussed, namely, the question of why there are wicked persons who prosper, as he says, **the gangsters' homes are peaceful** (Job 12:6). The answer to this question cannot proceed from any of the philosophical theories hitherto proposed. For the evil of a wicked person is clear and evident to all and it cannot be suggested that he is really secretly righteous when we see that he plunders **and provokes God**(Job 12:6) and purposely does wicked deeds. And yet, nevertheless, *his home is at peace, unafraid nor is God's rod raised against him* (Job 21:9). So they now resume the debate on the question of why the wicked prosper and each replies according to his opinion and philosophical theory. ###### Malbim on Job 12:2:1 [Malbim on Job 12:2:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:2:1) **אמנם**, לעומת שאמר לו הרוב דברים לא יענה, השיב הלא **אתם עם** ר"ל אתם הרבים להשיב דברים נגד היחיד, ועמכם תמות חכמה, אתם החכמים בעיניכם כאלו במותכם תמות החכמה שאין לה גואל זולתכם, וכיון ג"כ להליץ עליהם במאמר בעל שתי פנים, כאלו החכמה אשר היא חיה ורבת פעלים תמות בהיותה עמהם, שהיא אצלם כמת אשר אין חיים בקרבו, אחר שלדעת צופר אין החכמה משגת אמתת הדברים ואין כל רוח מדע והשכל בה: **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** Job replies to Zophar's taunt, *'Is the orator irrefutable...'* ###### Malbim on Job 12:3:1 [Malbim on Job 12:3:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:3:1) **גם**. בכל זאת **גם לי לבב כמוכם**, להשכיל ולדעת **לא נופל אנכי מכם**, לא נפלתי ממדרגתי על ידכם כאשר יפול האדם בעיניו עת יראה גדולים ממנו בחכמה ובדעת, **ואת**, ומוסיף שלא לבד אנכי חכם כמוכם, כי **את מי אין** לבב **כמו לאלה**, הלא גם סכל שבסכלים יוכל לענות דברי שטות כאלה: ###### Malbim on Job 12:4:1 [Malbim on Job 12:4:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:4:1) **שחוק**, נגד מ"ש מי יתן אלוה דבר ויגד לך תעלומות חכמה וכו', שאמר לו שאם יקרא אל ה' והוא יענה אותו אז יודיעהו שהאדם המוחשי אינו האדם העצמי, והגם שהוא צדיק לפי המוחש והנגלה י"ל שהוא רשע לפי ענין נפשו, ולפי עצמותו הפנימי, והוא אינו יודע את עון נפשו אשר עבורו חייב עונש, משיב לו וכי **אהיה קורא לאלוה ויענהו שחוק לרעהו**, אתה אומר שיענני ה' על קריאתי דבר שהוא שחוק אל הרעיונים, כי אם יעלה דבר כזה על רעיוני אדם הלא ישחק וילעג לרעיון כזה, שמי שיודע בבירור שהוא צדיק יאמרו לו שיחשוב ברעיוניו שהוא רשע כי אינו יודע את עצמותו הפנימי, הלא הרעיון יצחק ע"ז, כי כל הדברים שאמרת לחלק את הנמצא לשני ענינים עניני המוחשי ועניני העצמי, ויצוייר שיחטא האדם מצד ענינו הפנימי העצמי, ולא ידע חטאיו מצד שאינו יודע רק ענינו המוחשי, וכן מה שאמרת שיצוייר הידיעה והבחירה יחדו (הגם שאצל שכל האדם הם דברים סותרים) כי ידיעת האדם אינה ידיעה אמתית. כ"ז הוא שחוק לרעיון. וכן הוא **שחוק (לריע ורעיון של) צדיק תמים**, והוא. **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** Zophar had expressed the wish that God might reveal to Job 'how reality is folded double': that human perceptions are only superficial and do not rethe true essence of things. Making short shrift of this, Job totally rejects the notion of a duality in the nature of either knowledge or morality. Knowledge in God's hands is not inherently different from human knowledge. Nor can a person be righteous in man's eyes but wicked in God's. To suggest otherwise is to make a mockery of man. ###### Malbim on Job 12:5:1 [Malbim on Job 12:5:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:5:1) **לפיד בוז לעשתות (צדיק) שאנן**, ר"ל דבר זה שאמרת שיצייר שמי שיודע בעצמו שהוא צדיק גמור מ"מ יהיה רשע באמת והוא לא ידע ויהיה מוכן למועדי רגל ולכריתות ואבדון, הוא בצד א' שחוק אל רעיוני הצדיק תמים שיודע שהוא צדיק. ומצד הב' הוא לפיד בוער של בוז וחרפה, לעשתותיו השאננים, מה שיעלה בדעתו שהוא **נכון למועדי רגל**, ושראוים יסורים לבא עליו ושימעדו רגליו ושהוא מוכן לפורעניות על חטאתיו, וכדי בזיון וקצף שלא יהיה הצדיק בטוח בנפשו, והיה הצדיק כרשע נכון ליסורים: ###### Malbim on Job 12:6:1 [Malbim on Job 12:6:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:6:1) **ישליו**, עתה שואל הלא כל מה שאמרו הריעים הוא לענות על השאלה של צדיק ורע לו, אבל מדוע **ישליו אהלים לשודדים**, הלא הם רשעים גמורים בשהם שודדים את הבריות? ואיך יהיו **אהלים בטוחות למרגיזי אל**, שעושים עברות להכעיס את בוראם? הכי תאמר שהם צדיקים לפי נפשם ועצמותם הפנימי? הלא מזה מוכרח שלכן ישליו אהלים לשודדים **לאשר הביא אלוה בידו**. שמה ששדד ועשק וגזל לא עשה בבחירתו, רק שהאלהים הביא העשק בידו, כי האדם אין חפשי במעשיו והיה מוכרח לשדוד ולהרגיז את האל מצד תולדתו, ושכן ידע ה' מראשית והידיעה מכרחת את הבחירה ולכן אין מגיע לו עונש על מעשיו. והנה בזה חדש איוב השאלה האחרת אשר לא התוכחו עליה עדיין עד הנה, שהיא השאלה על שלות הרשעים, ששלשה השטות אשר ענו הריעים על יסורי הצדיקים לא יפיקו מענה על שאלה הזאת. כי הרשע רשעו מפורסם וגלוי ואיה אלהי המשפט?: **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** Job now opens the second round of the debate and raises the question of the prosperity of the wicked. He argues that this too is a consequence of God's comprehensive foreknowledge. For as a result of this foreknowledge, man has no free-will and has no choice but to act as he does. Hence, even the most heinous deeds a person does must, in all justice, go unpunished. ###### Malbim on Job 12:7:1 [Malbim on Job 12:7:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:7:1) **ואולם**, לעומת שאמר ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד, משיב לו שגם הבהמות ובע"ח יבררו זאת שהכל יעשה בהכרח עפ"י גזרת ה' ורצונו, ואין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח לעשות כפי בחירתו, שכמו שכל הבע"ח הם מוכרחים במעשיהם כן האדם מוכרח במעשיו, וחשב סדר המדרגות בדרך לא זו אף זו, **שאל נא בהמות** היונקים **ותורך**, וגם **עוף השמים** שהם נמוכים מבהמות היונקים, **יגידו לך**: ###### Malbim on Job 12:8:1 [Malbim on Job 12:8:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:8:1) **או** גם **כשתשיח לארץ** הוא ליתר צאצאי הארץ, שהם נמוכים גם מהעופות, כמו הרמש ושרץ האיפיביאן ותורך, וגם **יספרו לך** זאת **דגי הים**, שהם הנמוכים יותר ביצירה (כמ"ש בפי' מ"ב ובפי' תהלות סי' ט'): ###### Malbim on Job 12:9:1 [Malbim on Job 12:9:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:9:1) **מי** גם **בכל אלה** הבהמות ובע"ח השפלים לערך האדם **לא ידע כי יד ה' עשתה זאת**, כולם יודעים שאין להם שליטה לעשות כל מאומה, וכל פעולותיהם מיוחסים לה' אשר גבל טבעם ותכונתם ותנועותיהם כפי הטבע, עד שלא יניעו רק כפי הטבע השתולה בם מה', ואין להם בחירה וחפשיות במעשיהם: ###### Malbim on Job 12:10:1 [Malbim on Job 12:10:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:10:1) **אשר**, וא"כ כמו **שבידו נפש כל חי**, כמו שנפשות הבע"ח לא יניעו לעשות דבר רק כפי ההכרח של הטבע ששתל ה' בם, כן **בידו רוח כל בשר איש**, כן הרוח הנמצא בבשר האיש הוא ביד ה'. ואין לו חירות ובחירה לעשות בלעדו כל מאומה, עד שכל פעולותיו מוגבלות כמעשי יתר הבע"ח: ###### Malbim on Job 12:11:1 [Malbim on Job 12:11:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:11:1) **הלא אזן**, על מה שהחליט צופר לפי שטתו שידיעת האדם קצרה מהשיג אמתת הדברים, באשר אינו משיג רק חיצונית הדברים לא ענינם העצמי. וכן שידיעת האדם קצרה מהשיג איך ידע את הדברים העתידים ושבכ"ז ישאר עמה טבע האפשריות והבחירה, וזה כדעת הפילוסופים אשר גזרו אומר שהאדם א"א לו להכיר את האמתיות ולהשיג השגה ברורה, ואין לו ראיה שהדבר המאומת בעצם המשיג הוא כפי האמת אשר בעצם המושג, ע"ז השיב איוב, שלא נוכל להסתפק בהשגת המושכלות הראשונות הטבועים בשכל האדם, כמו שלא נוכל להסתפק בהרגשת החושים, וז"ש כמו **שהחיך יטעם לאכל**, וירגיש מה מר ומה מתוק, כן **אזן מלים תבחן** לדעת מה אמת ומה שקר, שה' שם בטבע שכל האדם להכיר את האמת כמו ששם בטבע החוש להכיר את מוחשיו: **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** Job rejects Zophar's assertion that our observations and sensory perceptions do not reflect the true essence of things. On the contrary, the wisdom and understanding we amass during our lives are true, for their source is God. By virtue of His omniscience, He is the font of all knowledge. However, though man's knowledge is real, his free-will is an illusion, for God's foreknowledge predetermines everything. ###### Malbim on Job 12:12:1 [Malbim on Job 12:12:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:12:1) **בישישים**, וכן הידיעה המושגת ע"י הבחינה והנסיון היא אמתיית, באשר ישיג ע"י נסיונות רבות ובחינות שונות ויוציא מהם משפטים כוללים אמתיים אין בהם שום ספק כלל, וע"כ **בישישים חכמה** כי הם ברוב ימיהם קבלו חקי החכמה מזקני קדם שהיה להם מורשה מאבותיהם, **ובארך ימים תבונה**, שברבות הימים ירבה העיון והבחינה ויוציאו דבר מתוך דבר על ידי היקשים ותולדות השכל, הרי כי יש לאדם כח להשיג השגות אמתיות ויוכל לסמוך על ידיעתו: ###### Malbim on Job 12:13:1 [Malbim on Job 12:13:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:13:1) **עמו**, זאת שלישית שהידיעה נתנה לאדם מאת ה', וידיעת האדם מסובבת מן ידיעת ה' שהיא אצלו בעצם וראשונה, כי ידיעתו היא לו מעצמותו, שעז"א **עמו חכמה וגבורה**, שבין החכמה ובין הגבורה והיכולת לא קבלה מזולתו, רק היא נמצאת עמו, שהוא מקור החכמה וממנו השתלשלה אל האדם. בענין שידיעת האדם היא ידיעה אמתיית ואינה משונה מידיעת ה', כי **לו עצה ותבונה**, כל עצה וכל תבונה הנמצאת אצל ב"א מיוחסת לו להשי"ת כי נמשכה מעצתו וידיעתו, ובזה סתר כל מה שהניח צופר שהידיעה נאמרה אצל ה' ובני אדם בשיתוף גמור, ואין ידיעתנו ממין ידיעתו ית' כי דעתו שידיעת ב"א נאצלה מידיעת ה', ובזה נסתרו כל התשובות שישיב בזה על שאלת הידיעה והבחירה כפי שטת הרמב"ם שידיעת ה' אינה ממין ידיעת האדם, כי לדעתו ידיעת ב"א מיוחסת לידיעת ה', וא"כ א"א לומר שתצדק הידיעה עם הבחירה שהם דברים סותרים לפי ידיעתנו, וכן יתר השאלות ששאל בסי' י' על ידיעת ה' דברים הבחיריים המשתנים, כולם עומדים בתקפם, כמ"ש הרלב"ג במלחמותיו אשר סתר דעת המורה ותשובותיו בטענה זו: ###### Malbim on Job 12:14:1 [Malbim on Job 12:14:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:14:1) **הן יהרוס**, וע"כ מוכרח לומר שאין האדם חפשי במעשיו, כי ידיעת ה' הקדומה מכריח את מעשיו לעשות טוב או רע, ואין להאדם יכולת לעשות כל מאומה כמו שאין לכל הדברים הטבעיים שום יכולת לשנות את טבעם, וכשהשם יהרס בית איש **לא יבנה** כי אין אדם שליט בבחירתו, וכן בהפך כשיסגור על איש להיות ביתו סגור ונעול לא יפתח, כי אין אדם יכול לעשות דבר: ###### Malbim on Job 12:15:1 [Malbim on Job 12:15:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:15:1) **הן יעצר**, שעורו כשיהרוס או יסגור לא יוכל איש לשנות מעשהו כמו שלא יוכלו הדברים הטבעיים לשנות את מעשיהם, דומה כמו שיעצר במים ויבשו, או בהפך כשישלח את המים לשטוף את העולם שאז יהפכו את הארץ, ושכ"ז מאת ה' ובהכרח, וכן יהיה מה שיהרוס או שיסגור, לא יבנה ולא יפתח, כי אין אדם שליט על מעשיו, (ותפס בשני אלה דבר והפכו, כי שני ההפכים יהיה אחד סבה לחברו שמה שיעצר את המים ויבשו במקום אחד יתהפכו שם המים העולים לאויר לאדים וישאום העבים ויריקום במקום אחר ושם יהפכו ארץ, וכן בעניני האדם תהיה לפעמים ההריסה סבה אל הסגירה והשמירה): ###### Malbim on Job 12:16:1 [Malbim on Job 12:16:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:16:1) **עמו**, מוסיף לבאר זאת שאחר **שעמו העז** וגם **התושיה**, שהוא הוצאת כל הישות אל הפעל, כי הוא מקור הנמצא סבתם וחיותם ושרשם, א"כ לו **שוגג** גם כל שוגג מיוחס לו, שמה שישגה האדם מני דרך אינו תלוי בבחירתו רק נתהוה לו מאת ה' ונגזר עליו בעת שנתהוה ונוצר, ומשגה, ר"ל וה' הוא משגה אותו מני דרך, ולא נהיה זאת ע"י בחירתו: ###### Malbim on Job 12:17:1 [Malbim on Job 12:17:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:17:1) **מוליך**, מבאר שנמצא שהעמים יעשו לפעמים מעשים אשר מבואר מהם שלא נעשו ע"י בחירתם ושכלם, רק שיש כח עליון המניע אותם ומכריחם לעשות הפך העצה והשכל, ויבאר זה ממה שנראה בהנהגת המדינות והקבוצים. שהנה בהנהגת המדינות ידוע שיש שני מיני הנהגות, **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** The decline into tyranny or corruption that almost always afflicts even the best self-governing political and national institutions is indicative of the illusion of free-will. Even the wisest of leaders ultimately fails, for everything is predestined by God's foreknowledge. Malbim identifies two types of government: ###### Malbim on Job 12:17:2 [Malbim on Job 12:17:2](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:17:2) • א) שהעם מתנהגים עפ"י איש אחד שיבחרו למלך עליהם, **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** He regards verses 17 and 18 as referring to the one-man rule of a monarchy ###### Malbim on Job 12:17:3 [Malbim on Job 12:17:3](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:17:3) • ב) הכנסיה החפשית שמתנהגים מעצמם ע"י ראשים שישימו עליהם להנהיגם כפי רצונם. והנה בהנהגת המלכות היו נמצאים בימי קדם מושלים שהיו הורגים את העם ומכבידים עליהם את עולם, ולהשמר מרעתם היו העם אוסרים אותם במוסרות, שבעת שבחרוהו יסדו לו חקים מוגבלים עד כמה יגיע כחו, והיו ממנים עמו יועצים ושופטים, שלא היה לו כח לתת חק ודת בלעדי הסכמת היועצים, ולא לעשות משפט בלעדי דעת השופטים, וחקים האלה שבם הגבילו את ממשלתו היו נקראים **מוסר מלכים**, שבהם היו אסורים במוסרות בל ימשול בחכמה ובל יצא חוץ מגבולו, ולפעמים תראה ששני הממונים שמנו העם לאסור את המושל העריץ בל יצא חוץ מגבולו, הם עצמם יהיו סבה שיתגבר העריץ וימשול בממשלה בלתי מוגבלת ויתגבר בכח וגבורה על העם לעשות עמהם כרצונו, וז"ש שלפעמים תראה שה' **מוליך את היועצים שולל** בעצה נבערה, **ואת השופטים יהולל** ויערבב מעשיהם, ועי"כ: **Malbim's Job, trans. Jeremy I. Pfeffer. Ktav, 2003:** and verses 19 and 20 to the representative government of a republic. ###### Malbim on Job 12:18:1 [Malbim on Job 12:18:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:18:1) **מוסר מלכים פתח** יפתח את המוסר והמותרות שבה אסרו את המלכים בל ישתררו בממשלה בלתי מוגבלת, והם יסירו מעליהם מוסרות אלה שהיו אסורים בהם, **ויאסר אזור במתניהם** שישימו על מתניהם אזור שמורה על הגבורה ויאזרו מתניהם בחזקה למשול על העם כחפצם, וזה מורה על ביטול בחירת העם כולו ויועציהם, כי זה חסרון גמור מאת היועצים והשופטים אשר לא הביטו זאת מתחילה, רק כי יש כח עליון המכריח אותם ע"ז ליסר ע"י זה עמים ולאומים בשבט עברתו: ###### Malbim on Job 12:19:1 [Malbim on Job 12:19:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:19:1) **מוליך**, עתה יבאר שכן נראה בהנהגה השניה בכנסיות החפשיות שאין להם מלך והם מתנהגים מעצמם, ולעצור בעד העם בל יפרצו חק שההמון והעניים יפלו ביד חזקה על העשירים שהם מועטים וחלשים מהם, לשלול את ממונם, יש להם ד' מיני מנהיגים כמו שיבאר, ולפעמים יסכל ה' כל עצת המנהיגים והעם יפרצו וישטפו כזרם מים שוטפים והיו כדגי הים איש את רעהו חיים בלעו, וחושב כי הכנסיה הזאת תעצור, ###### Malbim on Job 12:19:2 [Malbim on Job 12:19:2](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:19:2) • א) ע"י כהני הדת אשר ישימו רסן בפני ההמון ע"י הדת והאמונה השלטת ביניהם, וה' **מוליך כהני** הדת **שולל**, ###### Malbim on Job 12:19:3 [Malbim on Job 12:19:3](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:19:3) • ב) ע"י **איתנים** ותקיפים גבורים ושרים המכריחים את העם בכחם, אותם **יסלף**, ###### Malbim on Job 12:19:4 [Malbim on Job 12:19:4](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:19:4) • ג) ע"י **נאמנים**, ר"ל מדברים ומליצים שיטיפו אל העם בשער בת רבים ויקחו נפשות בלקחם ודבריהם, וה'. ###### Malbim on Job 12:20:1 [Malbim on Job 12:20:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:20:1) **מסיר השפה** והדבור שיש **לנאמנים** ומדברים אלה, ובשער לא יפתחו פיהם, ###### Malbim on Job 12:20:2 [Malbim on Job 12:20:2](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:20:2) • ד) הזקנים, שיכבדום העם מצד זקנתם וחכמתם, וישמעו לדבריהם באשר בישישים חכמה, וה' **טעם זקנים יקח**, עד שלא ישאר שום מנהיג ועוצר בעד העם, ועי"כ. ###### Malbim on Job 12:21:1 [Malbim on Job 12:21:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:21:1) **שופך בוז על נדיבים**, יקומו דלת העם וההמון לבוז ולשלול את ממון הנדיבים, כמו שזה מצוי במדינות שאין להם מלך שיקומו ההמון כשטף מים כבירים לבוז את בעלי הממון ולהרגם, **ומזיח אפיקים רפה**, ידמה את ההמון העם כאפיקים שהם מי הנהרות שמטבעם לשטוף ולקחת את כל הנמצא בדרכם, רק שמנהיגי העם ידמו כמזיח של האפיקים שהם שפת הנהר וגדותי המים שהם כחגור החוגרים בעד המים בל יצאו חוץ מגבולם, ועתה רפה את המזח והחגורה שלא תחגור בחזק רק ברפיון ומי ההמונים הרבים ישפכו וישטפו את הנדיבים: ###### Malbim on Job 12:22:1 [Malbim on Job 12:22:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:22:1) **מגלה**, מצייר במליצתו כאילו הצלמות משכנו במעמקי חושך תחת מים ושוכניהם. וע"י שטף האפיקים האלה **יגלה עמוקות** ויוציאם מני **חשך**, ואז **הצלמות** השוכן שם **יצא לאור**, והכונה שהעצות העמוקות של שפלי העם מרי נפש לקום על הנדיבים ולאבדם ולגזול את רכושם אשר שכנו במסתרי לבם, יגלה עתה ויצאו לאור, ועמו הצלמות והרצח: ###### Malbim on Job 12:23:1 [Malbim on Job 12:23:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:23:1) **משגיא**. עוד ראינו כזאת בהקבוצים עצמם, שלפעמים ה' **ישגיא גוים** ויגדלם **ויאבדם**, שגאונם וגדולתם יהיה סבה לאבדונם, ולפעמים **שוטח לגוים**, שיפזר את הגוים ויוציאם ממקומם, ובזה עצמו **וינחם אל מחוז חפצם** (תהלים קז): ###### Malbim on Job 12:24:1 [Malbim on Job 12:24:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:24:1) **מסיר**, ולפעמים **יסיר לב ראשי עם הארץ** שהם המנהיגים אותם, בלכתם לבקש מקום לשבת ועי"כ **יתעם בתהו לא דרך**, עד שלא ידעו הדרך ללכת עיר מושב, וזה בשני פנים, או. ###### Malbim on Job 12:25:1 [Malbim on Job 12:25:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Job/r/12:25:1) **שימששו חשך ולא אור** ולא יגה עליהם אור העצה למצוא הדרך הנכון, או **שיתעם כשכור**. שהגם שהולך באור אינו יכול ללכת ברגליו, כן לא יהיה כח בידם למצוא להם מקום מנוחה ויאבדו בעת פזרונם וטלטולם, כאשר אירע כן לעמים רבים בעת מסעי העמים לבקש להם מנוח לשבת, מכ"ז נראה כי האדם אינו חפשי במעשיו למצוא תמיד העצה הנכונה, שאז לא היה טוב העצה נמנע בקבוצים וכנסיות גדולות, שבהכרח ימצאו ביניהם חכמי לב ונבונים, ותשועה ברוב יועץ, רק כי יש כח עליון המניע אותם והמפר עצת גוים ומניא מחשבותיו, כפי עצתו הקדומה, ועצת ה' היא תקום: