## Malbim on Judges Chapter 2

###### Malbim on Judges 2:1:1
[Malbim on Judges 2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:1:1)

**השאלות**
**(ב) למה בא אעלה אתכם עתיד במקום עבר?: (יא) למה חזר פה הספור ממיתת יהושע והזקנים שכבר נזכר בסוף יהודע?-מן פסוק יא עד סוף הקאפטיל באו דברים מכופלים ומיותרים ורובם אין להם שייכות לכאן כלל:**

**Sefaria Community Translation:**
**The Questions**
**(2) Why does the phrase “I will bring you up” appear in the future tense rather than in the past? (11) Why does it revert here to recount the death of Joshua and the elders, which has already been recorded at the end of the Book of Joshua? — From verse 11 until the end of the chapter there are duplications and apparent redundancies, most of which seem to bear no direct connection to this context.**


###### Malbim on Judges 2:1:2
[Malbim on Judges 2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:1:2)

**ויעל.** אחר שכרתו ברית עם יושבי הארץ עלה מלאך ה' שהוא נביא במלאכות ה' להוכיחם ע"ז.

**Sefaria Community Translation:**
**And he went up.** After they entered into a covenant with the inhabitants of the land, the angel of Hashem ascended — meaning a prophet serving in Hashem’s mission — in order to rebuke them for it.


###### Malbim on Judges 2:1:3
[Malbim on Judges 2:1:3](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:1:3)

**ויאמר אעלה אתכם.** תוכחה זו סובבת על ב' דברים: א) מצד הרע שיש בהמעשה עצמה ע"ד תיסרך רעתך, ב) מצד הנזק הנמשך ממנה, (על הא') אומר, הלא חשבתי אעלה וכו' רצה לומר, א) ההרמה מן השפלות היותר גדול מעני מצרים, ב) ההגעה אל המעלה היותר גבוה שהיא ואביא אתכם אל הארץ ואומר עי"כ אמרתי כי תכירו טובה זו עולמית מה שחויבתם לי בעבורה הודאה ועבודה, ועי"כ לא אפר בריתי אתכם לעולם רק בתנאי.

**Sefaria Community Translation:**
**And He said, “I will bring you up.”** This rebuke revolves around two matters: (a) the evil inherent in the deed itself, as in “Your wickedness shall chastise you,” and (b) the harm that results from it.

Regarding the first, He says: “Did I not say, ‘I will bring you up’?” — that is to say: (1) the elevation from the lowest degradation, the affliction of Egypt; (2) the bringing you to the highest exaltation, namely, “and I will bring you to the land.” And I said — meaning, through this I declared — that you should recognize this everlasting kindness, for which you were obligated to render Me gratitude and service. And on this basis, I said, “I will not annul My covenant with you forever” — but only on condition…


###### Malbim on Judges 2:2:1
[Malbim on Judges 2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:2:1)

**ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת.** אחר שברית הזה עם אויבי ה' מתנגד אל הברית אשר ביני וביניכם כי א"א שתתקיים אהבת האל עם אהבת אויביו ומחרפיו, ועתה כי לא שמעתם בקולי, ושכחתם כל תגמולי עליכם מה זאת עשיתם הלא מעשה כזו רעה מצד עצמה, כמו שאמר ודעי וראי כי רע ומר עזבך את ה' אלהיך.

**Sefaria Community Translation:**
**And you shall not make a covenant with the inhabitants of this land.** For such a covenant with Hashem’s enemies contradicts the covenant between Me and you; it is impossible that devotion to God coexist with attachment to His enemies and blasphemers. And now, since you have not listened to My voice and have forgotten all My kindness toward you — what have you done? Is not such an act inherently evil, as it says, “Know and see that it is evil and bitter that you have forsaken Hashem your God”?


###### Malbim on Judges 2:3:1
[Malbim on Judges 2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:3:1)

**וגם.** (מבאר ענין הב') הלא ימשך לכם נזק ממעשיכם כי עי"כ אמרתי לא אגרש אותם מפניכם, ויזיקו אתכם בין במדיניות כי יהיו לכם לצדים, בין באמונה כי אלהיהם יהיו לכם למוקש, ברר להם כי חטאו, א) נגד הטוב מצד עצמו, ב) נגד המועיל.

**Sefaria Community Translation:**
**And also.** (He now clarifies the second point.) Your actions will inevitably bring you harm, for therefore I have declared, “I will not expel them from before you.” They will injure you in two ways: socially and politically, as snares in your midst; and spiritually, as their gods will become a trap for you. Thus He demonstrated that they sinned both (1) against intrinsic good, and (2) against their own well-being.


###### Malbim on Judges 2:4:1
[Malbim on Judges 2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:4:1)

**ויהי.** אז התעוררו לבכות כי ראו שהסכילו עשו.

**Sefaria Community Translation:**
**And it was.** At that time they were moved to weeping, for they realized the folly of what they had done.


###### Malbim on Judges 2:6:1
[Malbim on Judges 2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:6:1)

**וישלח.** כל הספור הקודם היה בעוד היו הזקנים שאריכו ימים אחרי יהושע, שבימיהם עדיין עבדו את ה', רק שהתרשלו בכבוש הארץ ובא מלאך והוכיחם ע"ז והם התחרטו ובכו וזבחו לה', עתה מתחיל לספר מה שהיה אחרי מות הזקנים, והקדים שתחלה שלח יהושע את העם לרשת הארץ כפי פקודת התורה והם החזיקו בעבודות ה'.

**Sefaria Community Translation:**
**And he sent.** The entire previous narrative took place while the elders who outlived Joshua were still alive. During their days the people continued to serve Hashem, though they were negligent in completing the conquest of the land. The angel rebuked them, they regretted their actions, wept, and sacrificed to Hashem.

Now the text turns to what happened after the elders died. It introduces this by recalling that Joshua had originally sent the people to take possession of the land in accordance with the Torah’s command, and that they remained faithful in divine service during his lifetime.


###### Malbim on Judges 2:7:1
[Malbim on Judges 2:7:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:7:1)

**ויעבדו.** וכן החזיקו בשלמותם ויעבדו את ה' כל ימי יהושע והזקנים אחריו, יען אשר הזקנים ראו את מעשה ה' בעיניהם היו מורים את העם ומדריכים אותם במעגלי צדק.

**Sefaria Community Translation:**
**And they served.** In this way they upheld their wholeness and served Hashem throughout the days of Joshua and the elders who followed him. Because the elders had personally witnessed the deeds of Hashem, they taught the people and directed them along righteous paths.


###### Malbim on Judges 2:11:1
[Malbim on Judges 2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:11:1)

**(מן פסוק יא עד פסוק כ' הוא מאמר מוסגר והוא כעין הצעה והקדמה לכל הספר ולכל ספורי ימי השופטים):**

**Sefaria Community Translation:**
**(From verse 11 through verse 20 constitutes a parenthetical passage, functioning as an introduction and thematic preface to the entire book and to all the accounts of the period of the Judges.)**


###### Malbim on Judges 2:11:2
[Malbim on Judges 2:11:2](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:11:2)

**ויעשו.** חושב כי התמוטטו בשלשה מדרגות זה אחר זה: א) תחלה עשו את הרע בעיני ה' שחטאו נגד מצות התורה, ב) אחר כך הגיעו לקצה המרי עד שעבדו את הבעלים. ועתה ביאר כי במרי זה שעבדו ע"ז היה ג"כ שתי מדרגות, כי יש העובד ע"ז בשיתוף, ויש ששוכח אלהים עשהו בהחלט. ותחלה עבדו בשיתוף. וזה שאמר –

**Sefaria Community Translation:**
**And they did.** He explains that they collapsed in three stages, one after another: (a) first, they did evil in the eyes of Hashem, meaning that they sinned against the commandments of the Torah; (b) afterward, they reached the extreme of rebellion, to the point that they served the Baals.

He now clarifies that even within this rebellion of idolatry there were two stages: for there is one who serves idolatry in association (with God), and there is one who completely forgets the God who made him. At first they served in association. And this is what it says —


###### Malbim on Judges 2:12:1
[Malbim on Judges 2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:12:1)

**ויעזבו את ה' אלהי אבותם.** (יש הבדל אצלי בכ"מ בין כשמזכיר שם ה' סתם שאז ידבר עליו מצד היותו בורא העולם ומחדשו ובין כשיזכיר שם אלהים בכינוי (כמו אלהי ישראל אלהי אבותם) שאז ידבר עליו מצד הקשר שיש לו עם ישראל ועם אבותיהם שבחרם לחלקו והשגיח עליהם בהשגחה מופלאת) ומצד זה אסור להם לעבוד בשיתוף כי אינם נתונים תחת שום שר וכוכב רק תחת השגחת ה', כמו שאמר אשר חלק ה' לכל העמים ואתכם לקח ה', ובעת יעבדו בשיתוף הגם שאינם עוזבים את ה' מצד עצמו, כי עדיין מאמינים שהוא בורא העולם ומחדשו, בכ"ז עוזבים את ה' אלהי ישראל או את ה' אלהי אבותם, רצה לומר שעוזבים אותו מצד שהוא אלהי ישראל ואלהי אבותם שעי"כ הם תחת פקודת השגחתו ואין אתו אל נכר, וזה שאמר ויעזבו תחלה עזבו את ה' אלהי אבותם רצה לומר שהתחילו לעבוד בשיתוף ועזבו אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים שמאז השלם בהשגחה מיוחדת ויחדם לחלקו, וילכו אחרי אלהים אחרים ובזה הכעיסו את ה' במה ששתפו שם שמים ודבר אחר. ואחר כך התמוטטו יותר וירדו פלאים.

**Sefaria Community Translation:**
**And they forsook Hashem, the God of their fathers.** (In my view, throughout Scripture there is a distinction between when the name “Hashem” is mentioned alone — in which case it speaks of Him as Creator of the world and its continual renewer — and when the name “God” is mentioned with a possessive qualifier, such as “the God of Israel” or “the God of their fathers” — in which case it speaks of Him in terms of the relationship He has with Israel and their fathers, whom He chose as His portion and over whom He exercised special providence.)

For this reason, they were forbidden to serve [other powers] in association, since they are not placed under any ministering power or star, but only under the providence of Hashem — as it says, “whom Hashem allotted to all the nations… but you Hashem has taken.” When they served in association, although they did not forsake Hashem in His essential aspect — for they still believed that He is the Creator and Renewer of the world — nevertheless they forsook Hashem as the God of Israel or as the God of their fathers; that is, they abandoned Him insofar as He is the God of Israel and of their fathers, by virtue of which they are under His direct providential governance and have no foreign god with Him.

Thus it says, “And they forsook” — first they forsook “Hashem, the God of their fathers,” meaning that they began to serve in association and thereby abandoned the God of their fathers who brought them out of the land of Egypt, who from then onward exercised special providence over them and designated them as His portion. “And they went after other gods” — and by this they provoked Hashem, in that they joined the Name of Heaven with something else.

Afterward, they collapsed even further and descended terribly.


###### Malbim on Judges 2:13:1
[Malbim on Judges 2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:13:1)

**ויעזבו את ה'.** גם מצד שהוא ה' בורא המציאות כי כחשו בה' ויאמרו לא הוא ויעבדו לבעל ולעשתרות.

**Sefaria Community Translation:**
**And they forsook Hashem.** They abandoned Him even in His aspect as Hashem, the Creator of all being — for they denied Hashem, saying, “He is not,” and they worshiped the Baal and the Ashtaroth.


###### Malbim on Judges 2:14:1
[Malbim on Judges 2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:14:1)

**ויחר.** כמו שחטאו בג' מדרגות, כן העלה עונשם בג' מדרגות: א) תחלה ויתנם ביד שסים, שבאו לשוסס ממונם ורכושם.

**Sefaria Community Translation:**
**And His anger burned.** As they transgressed in three degrees, so their punishment advanced in three corresponding degrees: first, He delivered them into the hands of raiders, who despoiled their wealth and goods.


###### Malbim on Judges 2:14:2
[Malbim on Judges 2:14:2](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:14:2)

ב) אח"כ וימכרם ביד אויביהם מסביב, שהיו אויבים להם עצמם באשר הם שכניהם הרעים, ופירוש וימכרם שמסרם בידם שע"י שסלק השגחתו מאתם סר צלם מעליהם ונעזבו ביד הטבע והמקרה, ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם שהיו חזקים מהם בטבע.

**Sefaria Community Translation:**
(b) Then, “He sold them into the hands of their surrounding enemies,” that is, enemies who opposed them simply as hostile neighbors. “He sold them” means that He handed them over — for once He removed His special providence, their protective covering was gone, and they were abandoned to the forces of nature and circumstance. Consequently, they could no longer withstand enemies who were stronger by natural means.


###### Malbim on Judges 2:14:3
[Malbim on Judges 2:14:3](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:14:3)

ג) ואח"כ הוסיף להענישם בפועל לא ע"י סילוק השגחתו לבד, עד כי –

**Sefaria Community Translation:**
(c) And afterward He further punished them actively, not merely by withdrawing His providence, until…


###### Malbim on Judges 2:15:1
[Malbim on Judges 2:15:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:15:1)

**בכל אשר יצאו יד ה' היתה בם לרעה.** רצה לומר כי תחלה שהיה רק הסתרת פנים לא היתה הרעה ע"י יד ה', רק באה בטבע מעצמה ועתה הענישם בפועל ובמכת ידו, ותחלה שהיה רק הסתרת פנים יצויר שלפעמים יצליחו גם הם בדרך הטבע נגד אויב שחלש בטבע, ועתה שהענישם בפועל כפיו, הנה בכל אשר יצאו הגם שהיה ראוי שיצלחו בדרך הטבע יד ה' היתה בם לבל יצלחו כאשר דבר כו' להם שבעת יעבדו ע"ז יענישם בפועל, וכן התמיד להרע להם עד שהצר להם מאד והכירו את אשר הרעו והתחילו לשוב.

**Sefaria Community Translation:**
**Wherever they went out, the hand of Hashem was against them for harm.** That is to say, at first, when there was only concealment of the Divine countenance, the harm did not come by the hand of Hashem, but arose naturally on its own. Now, however, He punished them actively and by His own hand. 

Previously, when it was merely concealment of the Divine presence, it was conceivable that at times they might still succeed by natural means against an enemy weaker by nature. But now, when He punished them actively with His hand, then wherever they went out — even when, according to natural circumstances, they ought to have prevailed — the hand of Hashem was against them so that they would not succeed, as He had spoken to them, that when they served idolatry He would punish them directly. 

And thus He continued to deal harshly with them until they were greatly distressed, recognized the evil they had done, and began to return.


###### Malbim on Judges 2:16:1
[Malbim on Judges 2:16:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:16:1)

**ויקם.** כבר כתבתי שמאמר זה בכללו מן פסוק יו"ד עד סוף הסימן היא כעין הוצעה כוללת לכל הספר, שספר ענין ישראל כל ימות השופטים עד שמואל הנביא כותב הספר, שבמשך הזמן ההוא נמשך חטאם בא' מג' מדרגות הנ"ל, ועונשם באחד מג' מיני עונשים הנ"ל, ועתה יספר איך היה ענין השופטים שקמו בכל דור להושיע לישראל, תחלה אמר דרך כלל ויקם ה' שפטים ויושיעום שתמיד עת צר להם הקים להם שופטים וכן השופטים שהיו להם הושיעום מיד שוסיהם, בזה הושוו כל השופטים שהגיע לישראל תשועה על ידם. אבל היה הבדל במשך זמן התשועה שמצאנו שופטים שהיה להם תשועה כל ימי חיי השופט, כמו עתניאל ודבורה ודומיהם, ומצאנו שופטים שעוד בחיי השופט חזרו האויבים לשלוט בהם, כמו אהוד ושמשון ודומיהם, ומבאר שזה היה תלוי לפי הדור שאם שמעו לקול השופט כל ימי חייו, ואז נושעו כל ימי חיי השופט עד מותו שחזרו לרשעתם, ולפעמים מרו וסרו מהר בעוד השופט חי, ושלט עליהם אויב בחיי השופט. וזה שאמר –

**Sefaria Community Translation:**
**And He raised up.** I have already written that this entire passage, from verse 10 until the end of the chapter, serves as a general introduction to the entire book. It recounts the condition of Israel throughout all the days of the Judges, until Samuel the prophet, who wrote the book. During that period their sin persisted in one of the three stages mentioned above, and their punishment likewise in one of the three kinds of punishments described above.

Now it relates how the Judges arose in each generation to deliver Israel. First, it states in general terms: “And Hashem raised up judges, and they saved them” — meaning that whenever they were in distress, He raised up judges for them; and those judges who arose delivered them from the hand of their plunderers. In this respect, all the judges were alike: Israel attained deliverance through them.

However, there was a difference in the duration of the deliverance. We find judges whose deliverance lasted throughout the entire lifetime of the judge, such as Othniel, Deborah, and others. And we find judges during whose lifetime the enemies returned to dominate, such as Ehud, Samson, and others.

He explains that this depended upon the generation: if they listened to the voice of the judge throughout his lifetime, then they were delivered for all the days of the judge’s life, and only after his death did they return to wickedness. But at times they rebelled and quickly turned aside even while the judge was still alive, and the enemy ruled over them during the judge’s lifetime. And this is what it says —


###### Malbim on Judges 2:17:1
[Malbim on Judges 2:17:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:17:1)

**וגם.** רצה לומר לפעמים גם אל שופטיהם לא שמעו כי זנו וכו' סרו מהר בחיי השופט ובזה סרו מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמוע מצות ה', שאבותם היה דרכם לשמוע מצות נביאיהם ושופטיהם, כמו שאמר (בפסוק ז') ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים והם לא עשו כן, ובעת הזאת גבר אויב בעוד השופט חי.

**Sefaria Community Translation:**
**And also.** Meaning that sometimes they failed to heed even their judges, for they turned aside quickly during the judge’s lifetime. Thus they deviated from the path their fathers had walked — the path of obeying Hashem’s commandments — since their fathers were accustomed to listen to their prophets and judges, as it says, “The people served Hashem all the days of Joshua and all the days of the elders.” But they did not act likewise; and in such cases the enemy gained strength even during the judge’s life.


###### Malbim on Judges 2:18:1
[Malbim on Judges 2:18:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:18:1)

**וימת.** אבל יהושע מת וגם כל הדור ההוא נאספו, ויקם דור אחר אשר לא ידעו את ה' ע"י העיון והלימוד וגם לא ידעו את המעשה עפ"י ראות עיניהם ומאז התחילו לעזוב ארחות יושר ללכת בדרכי חשך.

**Sefaria Community Translation:**
**And Joshua died.** Joshua passed away, and that entire generation was gathered to its fathers. A new generation arose that did not know Hashem — neither by intellectual understanding nor by firsthand experience of His acts. From that point they began to abandon the ways of righteousness and to follow paths of darkness.


###### Malbim on Judges 2:18:2
[Malbim on Judges 2:18:2](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:18:2)

**וכי.** רצה לומר ולפעמים הקים כו' שופטים והיה ה' כו' והושיעם כו' כל ימי חיי השופט, וגם זה היה לפי מעשה הדור כי ינחם ה' מנאקתם מפני לוחציהם. כי עמדו בצדקם כל ימי השופט וצעקו אל ה' ונחם אל הרעה כל ימי השופט, ומ"ש לוחציהם ודוחקיהם, הלוחץ נגשו במס ועבדות, והדוחק בא במקומו וצר לו המקום כמו שאמר ואיש אחיו לא ידחקון (יואל ב'), אבל בכ"ז.

**Sefaria Community Translation:**
**And when.** That is to say, at times He raised up judges, and Hashem was with the judge, and he delivered them all the days of the judge’s life. And this too depended upon the conduct of the generation, for Hashem relented because of their groaning from those who oppressed them.

For they stood in their righteousness throughout the days of the judge and cried out to Hashem, and He relented from the harm during all the days of the judge. And regarding the phrase “their oppressors and their crushers”: the oppressor presses them with tribute and servitude, while the crusher crowds them, constricting their space, as it says, “and one shall not press another” (Joel 2). Yet even so…


###### Malbim on Judges 2:19:1
[Malbim on Judges 2:19:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:19:1)

**והיה במות השופט ישובו והשחיתו מאבותם.** וזה היה הסבה שאחר מות השופט נתנו לבז ולמשסה.

**Sefaria Community Translation:**
**And when the judge died, they turned back and became more corrupt than their fathers.** This was the cause that, after the judge’s death, they were handed over to spoil and devastation.


###### Malbim on Judges 2:20:1
[Malbim on Judges 2:20:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:20:1)

**ויחר.** אחר שהקדים ההקדמה הזאת מן פסוק יא עד הנה שב למה שסיים בפסוק י' ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את ה' וכו', ולכן ויחר אף ה' בישראל, שאחר שראה ה' שהתמוטטו מאמונתם חרה אפו על הדורות ההם ויאמר יען אשר עברו את בריתי (ולא שמעו לקולי, ולמעלה (ב) ולא שמעתם בקולי, שמיעה בקול הוא קבלת הפקודה או הדברים מצד עצמם, ושמיעה לקול הוא שישמע הטענה והראיה מצד השכל, כמו ושמע לקול יריבי (ירמיה יח) הקשיבו לקול שופר (שם ו') רצה לומר טענות שלהם, ועדות השופר, שמורה פורעניות, ומוסיף שלא שמו הלב לשמוע מצד הטענה והמופת).

**Sefaria Community Translation:**
**And the anger burned.** After presenting this introduction from verse 11 until here, he returns to what he concluded in verse 10: “And another generation arose after them who did not know Hashem,” etc. Therefore, the anger of Hashem burned against Israel. For when Hashem saw that they had collapsed from their faith, His anger burned against those generations, and He said: “Because they have transgressed My covenant (and have not listened to My voice…).”

Above (v. 2) it says, “you have not listened to My voice.” There is a distinction between “listening to the voice” and “listening in the voice”: listening “to the voice” means accepting the command or words in themselves, whereas listening “in the voice” refers to heeding the argument and reasoning through intellectual consideration — as in “Hear the voice of my adversaries” (Jeremiah 18), “Listen to the sound of the shofar” (Jeremiah 6), meaning their arguments and the testimony of the shofar that signals impending calamity. And it adds that they did not set their heart to listen on the basis of argument and proof.


###### Malbim on Judges 2:21:1
[Malbim on Judges 2:21:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:21:1)

**גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם.** רק ישארו הגוים בא"י להיות לצנינים.

**Sefaria Community Translation:**
**I likewise will no longer drive out any of them from before you.** Instead, the nations will remain in the Land as thorns among you.


###### Malbim on Judges 2:21:2
[Malbim on Judges 2:21:2](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:21:2)

**אשר עזב יהושע.** הוא מאמר מוסגר רצה לומר מה שיהושע עזבם ולא הורישם בחייו כבר היה סבה מאת ה', והוא –

**Sefaria Community Translation:**
**Which Joshua left.** This is a parenthetical statement — meaning that what Joshua left and did not dispossess during his lifetime was already by divine design, and it was…


###### Malbim on Judges 2:22:1
[Malbim on Judges 2:22:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:22:1)

**למען נסות.** שרצה לנסות הדור שאחרי יהושע אם ישמרו דרך ה' להוריש את הגוים ושלא יכרתו ברית עמהם. ומטעם זה –

**Sefaria Community Translation:**
**In order to test.** For He desired to test the generation after Joshua — whether they would keep the way of Hashem by dispossessing the nations and refraining from making a covenant with them. And for this reason…


###### Malbim on Judges 2:23:1
[Malbim on Judges 2:23:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Judges/r/2:23:1)

**וינח ה' את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר.** ונמשכו ימי הכיבוש עד אחרי מות יהושע, למען יראה אם הדור שאחריו ישמרו תורת ה' להורישם ושלא יכרתו ברית עמם, וכ"ז מאמר מוסגר, שמזה יוציא מ"ש שאחר שלא עמדו בנסיון ולא הורישו אותם, וכמו שאמר באורך בקאפיטאל א', לכן כשחרה אף ה' גזר שלא יוסיף להוריש איש מפניהם, ולא יכלו עוד להתגבר עליהם, וכמו שיעד להם יהושע (כג יב יג) אם שוב תשובון וכו' ידוע תדעו כי לא יוסיף ה' להוריש אותם והיו לכם לפח עד אבדכם וכו' וזה מתקיים אחרי מותו.

**Sefaria Community Translation:**
**And Hashem left these nations, so as not to dispossess them quickly.** Thus the days of conquest extended until after the death of Joshua, in order to see whether the generation that followed him would keep the Torah of Hashem by dispossessing them and refraining from making a covenant with them. And all this is a parenthetical statement, from which he derives what follows: since they did not stand in the test and did not dispossess them — as he explained at length in chapter 1 — therefore, when the anger of Hashem burned, He decreed that He would no longer dispossess anyone from before them. They were no longer able to prevail over them, just as Joshua had warned them (23:12–13): “If you turn back… know for certain that Hashem will no longer drive out these nations before you, and they shall be a snare to you until you perish…” — and this was fulfilled after his death.