## Malbim on Psalms Chapter 15

###### Malbim on Psalms 15:1:1
[Malbim on Psalms 15:1:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Psalms/r/15:1:1)

**מזמור לדוד,** חושב הדברים אשר יעשה אותם האדם וחי בהם להיות מן עבדי ה' העומדים בחצרותיו, **מי יגור באהלך** ומוסיף אף גם **שישכן** דרך שכינת עראי **בהר קדשך** שהוא לפני האהל, ר"ל מי הראוי לעמוד לפני ה' המתהלכים לפניו:


###### Malbim on Psalms 15:2:1
[Malbim on Psalms 15:2:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Psalms/r/15:2:1)

**הולך,** במצות שבין אדם למקום שבו יתהלך לפני ה' צריך שיהיה **הולך תמים,** שגדר התמימות שיעשה כל מעשיו לשם ה' בלבד בלי שום פניה חיצונית, ובמצות שבין אדם לחברו יהיה **פועל צדק,** ובענין האמונה יהיה **דובר אמת בלבבו** שלא תהיה אמונתו מן השפה ולחוץ, כי גדר האמונה הסכמת הלב עם מה שהוא מוציא בשפתיו:


###### Malbim on Psalms 15:3:1
[Malbim on Psalms 15:3:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Psalms/r/15:3:1)

**לא,** ובאשר מטבע האדם לדרוש גנות חברו, ולהגיע לו רעה מצד מדת הכבוד ומדת הקנאה, אמר **שלא רגל על לשונו,** ר"ל לא ידבר ממנו בענין שמתוך הלשון יהיה עליו איזה רכילות, כמ"ש חז"ל ה"ד לה"ר דאמר נורא בי פלניא, וכן **שלא עשה לרעהו** שום **רעה,** ובאשר מטבע האדם לנטות אחרי קרוביו ולחפות בעדם, אומר שלא עשה לרעהו רעה אף שיגיע מזה תועלת לקרוביו, כי **חרפה לא נשא** בעבור **קרובו,** שיחפה עליו בעבור אהבת הקרובים, כי בהפך **נבזה בעיניו** קרובו **הנמאס** במעשיו, וכמ"ש זה חז"ל על חזקיה שגרר עצמות אביו על מטה של חבלים, אבל **את יראי ה' יכבד** הגם שאינם קרוביו, שמזה מבואר שעקר רגשות לבו הוא לכבוד ה' לכבד יראיו ולהבזות עוברי מצותיו ולא לבד שלא יתפעל מאהבת הקרובים כי לא יתפעל גם מאהבת עצמו, שהוא **נשבע** ומקבל בנדר **להרע** לעצמו לצום ולהתענות, **ולא ימיר** את נדרו:


###### Malbim on Psalms 15:5:1
[Malbim on Psalms 15:5:1](https://torahapp.org/share/book/Malbim%20on%20Psalms/r/15:5:1)

**כספו,** וגם לא יתפעל מאהבת הממון שחונן דל בג"ח ולא יקח נשך, ושופט בצדק להצדיק את הנקי ולא יקח ממנו שוחד הגם שלא יטה עי"ז את הדין כי **יקח שחד מן הנקי** ושכר טרחו, **עושה אלה,** כי גם השב ואל תעשה נחשב כמעשה, באשר יצר האדם מסית לדברים אלה והוא עושה מעשה לכבוש את יצרו, ואז **לא ימוט לעולם,** כי ישב עולם לפני אלהים וחסד ואמת ינצרוהו: