## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra Chapter 5

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:1:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:1:2:1)

**המוכר את הספינה\.** אבל לא מכר וכו'. כתב הר"ב וכל הני דחשיב הכא דבמכר לא מכר אם נתן והקדיש את הספינה לא הוו הנך בכלל המתנה וההקדש ולא דמו לבור ודות וגת דפרקין דלעיל דכולהו מקרקעי נינהו ובטלי לגבי שדה הקדש לענין הקדש ומתנה אבל הנך לא בטילי כלל. וזהו דעת הרמב"ם ז"ל שהשוה דין הקדש ומתנה בכל הדינים דכמו דנותן בעין יפה נותן כך המקדיש בעין יפה מקדיש והיינו בדברים השייכין להמכר כגון בשדה דברים המחוברין וקבועים בה וכמ"ש בפכ"ו ממכירה בהל' ה' והל' ו' כללו של דבר הנותן קרקע קנה המקבל כל המחובר לה וכו' והמקדיש את השדה הקדיש כולן. ובזה דין הקדש ומתנה שוין הן וחלוקין הן מדין מכר אבל לענין מטלטלין דין הקדש ומתנה שוין הן לדין המכר דלא שייך לומר בעין יפה הוא נותן או מקדיש אלא בדברים השייכין לה ומחוברין בשדה אבל במטלטלין כל שבמכר לא קנה גם בהקדש ומתנה לא הוי בכלל. וזהו דוקא במטלטלין ממש דבהו דין מתנה והקדש שוין בהן למכר אבל יש לך דבר דבהקדש הקדיש ובמכר ומתנה לא הוי בכלל וזהו דין המוזכר במתני' מכר בור מכר מימיו וכבר מבואר הוא דבגמרא אמרו מתני' יחידאה היא כדפרישית כדפסק הרמב"ם בפכ"ו שם הלכה י' המוכר את הבור לא מכר מימיו ואפ"ה בהקדיש בור הקדיש גם מימיו ומועלין בהן כדתנן בפ"ג דמעילה וכדמפרש בבבלי פרקין דף ע"ט ע"ב בבור ושובך מליאין במאי פליגי שהקדיש בור סתם ור"א ברבי שמעון סבר לה כאבוה וכו' וא"כ למאי דקי"ל כרבנן דר' שמעון בסוף פרק דלעיל אין דנין דין גבוה מדין הדיוט בזה ובירא אקדיש ומיא אקדיש הואיל ומלא היה בשעת הקדישו ואין זה דומה לשאר מטלטלין והיינו דפסק הרמב"ם בריש פ"ה מהלכות מעילה כהאי מתני' דמעילה דכתב שם אחד המקדיש לבדק הבית וכו' אפילו הקדיש אשפה מליאה זבל וכו' ור"ל דזה אינו ראוי לא למזבח ולא לבדק הבית ומכ"ש בור מלא מים שראוין המים בדק הבית דמועלין בהן וכמבואר מהסוגיא דפרקין הנזכרת. ומזה תבין דמה שתמה התיו"ט בדברי הרמב"ם בדין המכר ודין הקדיש בור עם מימיו וזהו מפני שראה בנ"י שכתב ומים מטלטלי נינהו. וסיים שם ומסתברא שהרמב"ם מחמיר בהקדש יותר מבמתנה. ולדעתו ממה שלמד מהנ"י דדין המים כשאר מטלטלין הן וא"כ בהקדש לעולם חמור היא ממתנה לענין מטלטלין. ולענ"ד נראה דאין דעת הרמב"ם כדעת הנ"י אלא דס"ל דבכל מטלטלין שוין הן מתנה והקדש ולא הוו בכלל ואינו מדמה הוא ז"ל מים לשאר מטלטלין ומלבד דבכמה מקומות מצינו דקאמר בש"ס מים כארעא סמיכתא נינהו אבל אין אנו צריכין לזה אלא דמבואר הוא טעמו של הרמב"ם בהקדיש בור מלא מים כדאיתא בהסוגיא כדלעיל אבל אין דעתו ז"ל בהקדש בשאר מטלטלין כן אלא כמו דביאר בהל' מכירה הנזכר וכ"כ עוד בהל' ערכין פ"ד הל' ט"ו היתה מליאה אילנות אע"פ שלא פירש הרי הקדיש גם האילנות שכל המקדיש בעין יפה הוא מקדיש. הרי דדוקא בדבר המחובר נתן זה הטעם ודין הקדש כדין המתנה בכל המטלטלין וכאשר נתבאר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:1:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:1:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:1:2:2)

**סומכוס אומר מכר דוגית.** התם בריש פירקין לא מייתי לדברי ת"ק מהתוספתא אלא דברי ר' נתן דאמר מכר את הבוצית ודברי סומכוס דאמר מכר אח הדוגית וקאמר רבא בוצית היינו דוגית כו'. והרמב"ם ז"ל בריש פרק כ"ז מהל' מכירה כתב לא מכר את הבוצית ולא את הדוגית. וזה כדברי הת"ק ומשמע ליה מדקאמר סומכוס בתוספתא אדברי ת"ק מכר את הדוגית ש"מ דשמיע ליה מהת"ק דאף הדוגית לא מכר וא"כ בוצית ודוגית לאו חדא נינהו ורבא דאמר חדא נינהו היינו לפרש דר' נתן וסומכוס אמרו דבר אחד ומה דקרי סומכוס דוגית קרי ליה ר' נתן בוצית. אבל לא לפרש בוצית דקאמר הת"ק ופסק הוא ז"ל כת"ק דהתוספתא כך נ"ל ועיין בכ"מ שם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:1:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:1:3:1)

**בשם ר' יהושע בן לוי ארבעה.** בבבלי פ' מרובה דף פ"א חשיב להו לעשרה תנאים שהתנה יהושע וכדמפרש לה התם. ובמקצת מהטעמים והדינים נשתנית סוגיא דהכא לקמן ונשתנית על פי התוספתא דב"ק פ"ח ופריך שם ותו ליכא וכו' ובמסקנא קאמר מאן תנא עשרה תנאים רבי יהושע בן לוי היא ופירש רש"י ז"ל ור' יוחנן פליג עליה. דאמר אילן הנוטה וכו' נמי מתנאי יהושע הוא וכבר כתבתי בפ' הגוזל בתרא הלכה ב' דהרמב"ם דקחשיב העשרה תנאים בפ"ה מהלכות נזקי ממון ואפ"ה פסק בפ"ב מהל' ביכורים כהאי דר' יוחנן וסיים בהדיא שע"מ כן הנחיל יהושע את הארץ. משום דס"ל דהני עשרה לענין נזקין איתמר אבל בעלמא טפי איכא. ומ"מ צריך טעם הא לא משני הכי בגמרא שם ומשמעות הסוגיא דר' יוחנן פליג עליה דריב"ל כפרש"י וא"כ מ"ט פסק דלא כריב"ל דהלכתא כוותיה לגבי ר' יוחנן כדאי' בהרבה מקומות. ובברכות דף ד' ע"ב נתנו התוס' טעם דפסקו כר' יוחנן לגביה דריב"ל משום דברייתא מסייע ליה וכן במכילתין דף צ"ו ע"א משום דדרומאי ורבא בפרק בתרא דע"ז קאי כוותיה וכמה שכתב הכ"מ בפ"ה מהל' תרומות הל' כ"ד. ואפשר דטעמו הואיל ומשמע דסתמא דהש"ס בסוף פ' לא יחפור נקט למילתיה דר' יוחנן להלכתא פסיקתא כדאיתא התם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:1:7:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:1:7:1)

**משמנה ועד שש עשרה וכו'.** והתם בפרק דלקמן דף ק' ע"א קאמר דמהאי טעמא בדרך מעיר לעיר בח' אמות סגי ואם הוא דרך הרבים י"ו אמה וי"ל דה"נ קאמר פעמים ח' ופעמים שש עשרה והיינו משמנה ועד י"ו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:2:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:2:2:1)

**ודרך אין לו וכו'.** הכי אתקיף ליה ר' אלעזר לר' יוחנן גם התם דף פ"ב ע"ב והמסקנא שם כר' יוחנן וא"כ יש לו דרך למאי דקי"ל כר"ע גבי בור ודות דמוכר בעין יפה מוכר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:3:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:3:2:1)

**רבי יצחק שאל מכר חצי הראש וכו'.** הרמב"ם ז"ל לא הביא לזה. והה"מ הביאו בשם הרשב"א ז"ל בפכ"ז ממכירה הל' ט' ולא פירש כלום. ואפשר דטעמו של הרמב"ם דדבר הלמד מענינו הוא דבמקום שנהגו כן הה"ד בחצי נמי דינא הכי דמכר לו חצי השייך לממכרו. והא דפשיט ליה הכא מהתוספתא ולא מהמתני' דתנן בפרק הזרוע אמר מכור לי בני מעיה של פרה וכו' משום דבתוספתא תני בהדיא גם בראש הדין כן. א"נ י"ל דממתני' איכא למידחי ומשום דהתם מיירי דהלוקח אמר להמוכר מכור לי וא"כ יש לומר דלהכי איצטריך ליה למיתני לקחן הימנו במשקל לאשמועינן אגב דינא אחרינא דדוקא ששקלן לעצמו דין הכהן עם הלוקח דמסתמא הכי הוא כשהלוקח מתחיל ואומר מכור לי הוא שוקל בעצמו אבל שקלן לו הטבח הדין אף עם הטבח כדאמר התם. ואף דהרמב"ם שם בהל' ט' כתב האומר לחבירו ראש עבד זה או ראש חמור אני מוכר לך ה"ז מכר חציו וכו' ראש פרה זו אני מוכר לך לא מכר אלא הראש בלבד וכו' וכתב הראב"ד ז"ל דבר זה מצא אותו בערכין וכו' וע"ש פ' האומר משקלי עלי. וכתב הה"מ ע"ז ולא מצאתי אותו בגמרתינו וראוי להיות בירושלמי במס' ערכין עכ"ל. ואין לנו ירושלמי על ערכין אבל גמרתינו היא בפ"ק דערכין דף ד' ע"ב והוא מהתוספתא פ"ג דערכין והבאתי לעיל בפ"ה דב"ק בהל' א'. ומ"ש הראב"ד ועיין בפ' האומר משקלו עלי כוונתו להשיג על פי' הרמב"ם שפי' שהן שותפין בו ועיין בפ"ה מהל' ערכין וחרמין בהל' י"ז ותמצא כעין השגה זו שם ואין כאן מקומו להאריך:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:4:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:4:1:1)

**ארבע מדות במוכרין וכו'.** פירשתי כל דיני המשנה על דרך הרמב"ם ז"ל בחיבורו וכפי המוסכם. ועיין עוד בחזקת הבתים הלכה א' מה שנתבאר מזה בס"ד. ומה שכתב התיו"ט במשנה זו דפי' הנ"י עולה כדרך הרמב"ם בחבורו ריש פי"ז המעיין שם יראה דבענין הפירוש מי שרוצה לחזור בו ענין אחר הוא וכדפרישית בפנים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:4:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:4:2:1)

**כשהיתה המדה לאדם אחר.** וכן מוקי לה התם בדף פ"ז וזה עולה לשי' הרמב"ם ז"ל פ"ד ממכירה הל' ט':


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:4:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:4:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:4:2:2)

**תני ר' יודה אומר וכו'.** מהכא משמע דר' יודה דמתני' ארישא קאי ולקולא אבל התם מייתי ברייתא אחריתא דקתני בהדיא בדברי ר' יהודה חנוני פטור ואסיפא קאי ולחומרא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:5:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:5:1:1)

השולח את בנו אצל החנוני וכו' בנוסחא דהכא ל"ג בהדיא ופונדיון בידו וכן היא גי' הרי"ף ז"ל וכן העתיק הרמב"ם ז"ל בפ"ב משלוחין ומ"מ ע"כ הכי מיתפרשא כמו בנוסחת הבבלי:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:5:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:5:2:1)

**בעשירות חייב להכריע לו טפח.** יש לפרש דקאי על הכרע אחד לעשרה ליטרין וכהאי דאמר התם דף פ"ד ע"א היה מבקש ממנו עשר ליטרין לא יאמר לו שקול לי אחת אחת והכריעה אלא שוקל לו בבת אחת ונותן הכרע אחד לכולן. וה"נ קאמר דלעשרה ליטרין שישקל לו בבת אחת הוא דחייב להכריע לו טפח:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:5:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:5:2:2)

**כיני מתניתא כל מצוה שמתן שכרה בצידה אין ב"ד נענשין עליה.** התוספות בפ"ק דמכילתין דף ח' ע"ב ד"ה אכפייה לרב נתן כתבו בשם הריצב"א לתרץ דלא תיקשי מההיא דפ' כל הבשר אייתוהו לההוא גברא דלא הוה מוקיר לאבוה כפתוהו א"ל שבקוהו דתני' כל מצות עשה וכו' אלמא אין מוזהרין עליה אלא דהתם נמי ה"ק אין אתם נענשין עליה ולהיות מוזהרין להכריחו עד שיעשה. וכך מצאתי בתשו' מיימוני בהל' שכנים דההיא לא פליגא אירושלמי דה"ק שבקוה כיון שכפיתם אותו אין אתם צריכין לטרוח יותר שאין אתם נענשים כמו בשאר מצות עשה. עוד כתבו שם וכן בחולין לתרץ מההיא דאכפייה לצדקה דשאני צדקה דאית בית לאו לא תקפוץ ולא תאמץ. ולפ"ז נוכל לתרץ גם כאן אפי' למ"ד בעלמא אין מוזהרין עליה כלל דשאני הכא דאית ביה לאו לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן וגו' איפה ואיפה וגו' והלכך מוזהרין עליה ונראה דבהא פליגי נמי הני תנאי דברייתא דלקמן וכן מייתי לה התם בענין הפלוגתא דמר סבר מעמידין אגרדמין למדות אבל לא לשערים ומר סבר אף לשערים ומשום דהאי לאו לא יהיה לך וגו' במדות הוא דכתיב והלכך סבר האי מ"ד דאינן מוזהרין כ"א על המדות ומ"ד אף לשערים ס"ל כר' בון בר חייה דאין נענשים עליה תנינא אבל מוזהרין עליה לכתחלה אף במקום דליכא לאו כ"א עשה לחוד. וזהו דעת הרמב"ם ז"ל דתפס דעת ר' בון דהכא לעיקר דמשמע דהמסקנא הכי הוי דאין נענשין עליה תנינא ולפיכך פסק בסוף פ"ח מהל' גניבה חייבין ב"ד להעמיד וכו' את המדות ופוסקין השערים יש להם רשות להכותו וכו' וכן וכו' מי שמפקיע את השער וכו' דמכיון שמוזהרין על שניהם יש להם רשות להכות ולכוף עליהן והיינו טעמיה נמי דפסק בענין מקלה אביו ואמו בסוף פ"ה מהל' ממרים דיש לב"ד להכות על זה מכת מרדות ולענוש כפי מה שיראו דאף דאין נענשין מ"מ אם ירצו יש להם רשות הואיל ומוזהרין בכך:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:5:2:3
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:5:2:3](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:5:2:3)

**בר נש דתנא כבשה דאהינו חבשין ליה.** יש לפרש כבשה דאהינו מענין אשכול של תמרים וכלומר דבר נאה ומשובח אלא דבכ"מ בש"ס משמע דאהינו פירושו תמרים שלא בישלו כל צרכן. ולפ"ז לא היה ממליץ בעד רב. ואפשר דבניחותא קאמר דלהכי חבשין ליה משום דתני דבר שאינו עיקר ולטעמיה אזיל רב קרנא דפליג אדרב כדס"ל התם וכן נראה דהאי עובדא דהכא היינו דקאמר התם דבי נשיאה אוקימו אגרדמין וכו' נפק דרש להו מעמידין אגרדמין בין למדות בין לשערים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:5:2:4
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 5:5:2:4](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/5:5:2:4)

סליק פירקא בסייעתא דשמיא