## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra Chapter 9

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:1:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:1:1:1)

**מי שמת והניח בנים\.** כיני מתניתא הבנות יזונו. במה דפרישית בפנים הוא לדינא וכמו שכתבו התוס' בשם ריב"ן דמה שהזכיר רשב"ם בהדי מזונות פרנסה אין נראה לו דמזונות היינו אכילה ושתיה ופרנסה היינו מלבושים וצרכי נישואין ותרי מילי נינהו וכן כתב הרמב"ן ז"ל בחידושיו וכן הוא דעת הרמב"ם ז"ל שלא הזכיר בפי"ט מהל' אישות אלא מזונות וכן דעת הנ"י בענין עשור נכסין וכתב בשם הריטב"א ז"ל דמה שכתב הר"ש ז"ל במשנתינו פרנסת הבת בכלל מזונות גבי נכסים מרובים כתב לאשמועינן עיקר הדין אבל לא שיהא בכלל ניזונות ולא בתקנת מזונות ואין מחשבין אותן בנכסים מועטין כלל. ומ"מ בפירושא דכיני מתניתא דקאמר הכא נראה דאלישנא בעלמא קאי וכהאי דאמר בפ' שני דייני גזילות הלכה ג' על האי מתני' אית תניי תני ישענו מאן דאמר ישענו והשענו תחת העץ ומאן דאמר ישאלו על הפתחים ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם. וה"נ קאמר דכיני מתניתא ישאלו על הפתחים גרסינן. ויש לומר נמי דלמאן דגריס ישענו יש נ"מ גם לדינא דישענו משמע שהם נשענין על אחרים מלשון והשענו תחת העץ ואיכא למימר דדוקא בשיש להם איזה קורבה וסמיכות להשען עליהם אבל לא שיחזרו על הפתחים ולהכי קאמר ישאלו גרסינן דאפי' אם אין להם אלא זה הדרך לשאול ולחזור על הפתחים הבנות יזונו והם יחזרו על הפתחים וזהו כיני מתניתא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:1:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:1:3:1)

**היה שם לאילו ולאילו מזון י"ב חדש.** בכולא סוגיא דלקמן קרי לה בכה"ג נכסים מרובין וכר' יוחנן דהכא אבל התם גריס אליבא דר' יוחנן דכשמואל ס"ל דלדברי חכמים אם יש עד שיבגרו וכו' וכן מסקנת הפוסקים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:1:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:1:4:1)

**אלמנה ובנות וכו'.** כבר נתבאר בכתובות דמחלוקת הפוסקים הוא דהתוס' והרא"ש פסקו כהך דהכא ולפירושם הא דקאמר התם עשו אלמנה אצל הבת כבת אצל האחין בנכסים מועטים היינו אם יש שם בנים עם הבנות אבל אין דעת הרי"ף ז"ל כן דגריס בבעיות דהתם ב"ח מהו שימעט בנכסים אלמנתו מהו שנתמעט בת אשתו מהו שתמעט אלמנה ובת איזה מהן קודם ואיפשיטא מינייהו חדא דא"ר יוחנן עשו אלמנה אצל הבת וכו' משמע דמפרש לה כפשטה אלמנה ובת שלא היו כ"א אלמנה ובת דלא גריס הני בעיות דאלמנה סמיכן להדדי ואיפשט חדא דאלמנה ובת וכו' וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפי"ט מאישות. ומבואר הוא שדעת הפוסקים באינך בעיות ב"ח וכו' כדמשמע מדהתם כדכתב הרא"ש ז"ל דמשמע דפליג הירושלמי אגמרא דידן דסלקא בתיקו וכתב הרי"ף דלא איפשיטו ולקולא עבדינן ולא ממעטי דנכסי בחזקת בנים קיימי ולא מפקינן מינייהו אלא בראיה. ודין אם הוצאת קבורה ממעטת לא הוזכר בפוסקים ומסתברא דהא לא מספקא התם וכמו דכתב הרא"ש לענין כתובה והא דלא איבעיא ליה בכתובת אלמנה אי ממעטא משום דפשיטא ליה כיון דבתנאי ב"ד אית לה דכמאן דכגביא דמי וממעטא עכ"ל. וא"כ בדין דכתובה ודקבורה קמה פשיטותה דהכא דממעטין. וכתב הרמב"ן ז"ל שכיון שאמרו האלמנה קודמת פשיטא שהיא ממעטת בנכסים שמוציאין לה למזונותיה בתחלה והביאו הה"מ שם וזהו נמי כפשיטותא דהכא בזה דקאמר חוץ ממזונות אלמנה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:1:6:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:1:6:1)

**כל מקום ששנינו אמר ר"ג וכו'.** והכי קאמר בבבלי כתובות ומ"מ לא פסקו הפוסקים כאדמון אלא כסתמא דהש"ס בהרבה מקומות דהלכה כחכמים בנכסים מועטין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:1:7:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:1:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:1:7:1)

**שמואל אמר זכין לעוברין.** פלוגתא דהמזכה לעובר אם קנה התם בפירקין דף קמ"ב. וסוגיא דהכא מתבארת בפרק החולץ ביותר ביאור ושם הבאתי דעת הרמב"ן ז"ל בחידושיו דרצה ללמוד מסוגיא דהאי ש"ס בענין בנו דדוקא בשכ"מ ולא בבריא אבל אין כן דעת הרי"ף ז"ל דלא חילק וכן הרמב"ם ז"ל בפ' כ"ב מהל' מכירה הל' י' סתם וכתב והמזכה לעובר לא קנה ואם היה בנו הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו קנה וע"ש. והכי מוכח מדלקמן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:2:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:2:1:1)

**אם ילדה אשתי זכר יטול מנה.** כתב הרי"ף ז"ל מתני' בשכיב מרע וכן דעת הרמב"ם ז"ל לפרש המתני' וכמ"ש זה הדין גבי שכ"מ בפ"ח מהלכות זכייה ומתנה הלכה ו'. ובודאי לא מטעם דזכיה לעובר דוקא בשכ"מ הוא שהרי כבר נתבאר דבהדיא כתב הרמב"ם בהל' מכירה דאף בבריא בבנו קנה אלא דהטעם כמה שפי' הר"י הלוי מיגאש ז"ל דמתני' בשכ"מ דוקא דדבריו ככתובין ומסורין דמו אבל בבריא לא משכחת לה דאסמכתא היא דהא אם ילדה קאמר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:2:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:2:2:1)

**ביטלה צרת נקבה שמחת זכר.** דבתאומים לא הוי ניחא ליה וכן פי' הרמב"ן והנ"י ז"ל וגירסתם שם הכא דלא כגי' התוספתא אלא גרסי בזכר מנה ובנקבה מאתים ולענין פירושא וטעמא היינו הך וכתב שם דא"א לדמות להא דאמר התם עלה והא זכר ונקבה לא קאמר וכו' ע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:3:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:3:2:1)

**אם אמרו בבית דין.** התוס' בדף קמ"ג ע"ב הביאו זה בשם התוספתא אשר היה לפניהם וכתבו ומיהו רשב"ם פירש דהוא הדין בפני עדים וכן נראה מסתימת דברי הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' נחלות הל' ב' שכתב סתם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא. ויש להרמב"ם גי' אחרת בדין הזה מהגי' הנמצאות כמבואר בדברי המפרשים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:3:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:3:3:1)

**המשיא את בנו בבית זכה בבית.** האי חדא מהני תלת מילי דשוינהו רבנן כהלכתא בלא טעמא כדקאמר התם ודוקא לבנו גדול ואשתו ראשונה וכו' ובשתי בתים זו לפנים מזו בעיא דלא איפשיטא התם וא"כ אין לו אלא האחד שנשא בו וכמסקנת הפוסקים וכדמוכח מהכא בהדיא מדהשיב לר' חגיי:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:3:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:3:4:1)

**כל המוציא מחבירו עליו הראיה חוץ מזו.** יש לפרש דר' מנא פליג אדר' אבהו וס"ל דאין יכולין למחות וה"ק כל המוציא מחבירו עליו הראיה ואם לא מצא ראיה הדין הוא שכנגדו נשבע ונפטר. חוץ מזו כלומר בזו אין אנו נזקקין לזה ואין צריכין לישבע להן ולפ"ז דמיא פלוגתייהו לפלוגתא דשמואל ורב נחמן בבבלי קדושין דף מ"ג יתומים שבאו לחלוק ב"ד מעמידין להן אפוטרופוס ובוררין להן חלק יפה ואם הגדילו ס"ל לשמואל דיכולין למחות ור"נ קאמר דאין יכולין למחות א"כ מה כח ב"ד יפה ופסקו הפוסקים כר"נ ולמאי דמסיק התם דר"נ לא קאמר אלא בשלא טעו בשומא אבל טעו בשומא מודה ר"נ דיכולין למחות. והיינו אם פחתו שתות כדפסק הרמב"ם ז"ל בפ"י מהל' נחלות הל' ד'. והשתא נוכל לפרש דהכא פליגי בסברת ר"נ גופה דר' אבהו ס"ל דלעולם אין יכולין למחות אלא הגדולים נשבעין להן ונפטרין ועלה קאמר ר' מנא דלא היא דבכל מקום אמרינן הכא כל המוציא וכו' ושכנגדו נשבע ונפטר חוץ מזו דאם מצאו דבר יתר והיינו טעות השומא יכולין הקטנים למחות כדפרישית בפנים והוא הנכון ואזלא דר' מנא דהכא כמסקנא דהתם אליבא דרב נחמן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:3:4:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:3:4:2)

**סתם אחין שותפין עד שלשה דורות.** ראיתי בספר תמים דעים המכונה לפסקי הראב"ד ז"ל שכתב בסי' נ"ח להשואל אותו לפרש זה וז"ל ומה שראינו בירושלמי ר' חייה רובה אמר סתם אחים שותפין עד ג' דורות כך מצינו ענינו בתוספתא האחים שהניח להם אביהם נכסים והביאום לבית הריבוי לא יאמר להם תנו לי מה שהשביחו בני את הנכסים וכן הם לא יאמרו לו תן לנו מה שאכלו בניך אלא מה שאכלו אכלו מן האמצע ומה שהשביחו השביחו לאמצע ועל זה הענין אמר ר' חייא כי זה השותף אינו אלא עד ג' דורות ובחיי אבי אביהם קא מיירי כי הכא שאם השביחו הבנים או בני הבנים לא יאמרו תנו לי מה שהשביחו בני או בני בני אלא מה שהשביחו השביחו לאמצע ומה שאכלו אכלו מן האמצע לפי שהם נטפלים בתפישת הבית אחר אבי אביהם אבל יותר מכאן כאחרים דמו ואם השביחו או שאכלו הללו תובעים שבחם והללו תובעים מהם מזונותיהם מפני שהם כנכרים שהשביחו או שאכלו שהרי אין להם לעצמם חלק בנכסים אלא מקרובת אבי אביהם וכבר נתרחקה קרובתם ולפיכך אין להם להתפרנס וכן אם השביחו שמין להם כאריסין זהו הדרך הטוב והישר בענין זה אבל אם מתו האבות ונשארו הנכסים משותפים בין הבנים אפילו עד כמה דורות אם השביחו האחים את הנכסים השביחו לאמצע ומה שאכלו אכלו מן האמצע שהרי יורשים שותפים הם עכ"ל ועוד האריך שם בענין זה וכמדומה דמה שפירש הוא ז"ל בחיי אביהם קא מיירי זהו מפני שהיה חסר בהתוספתא שלפניו. ובתוספתא שלפנינו כך היא כתובה בפ"י האחים שהניח להן אביהן נכסים ולאחד מהן יש לו בנים ועמדו בניו של זה והשביחו את הנכסים והביאום לבית הריבוי לא יאמר להם תנו לי מה שהשביחו בני את הנכסים וכן לא יאמרו לו תן לנו מה שאכלו בניך אלא מה שאכלו אכלו מן האמצע ומה שהשביחו השביחו לאמצע. והתוספתא מתפרשה כפשטה בתפוסת הבית אחר מות אביהן. וכן בעיקר הפי' מה שפי' הא דהכא הענין רחוק הוא וכך מעותקת התוספתא בדברי הה"מ בפ"י מהל' נחלות כמו שהבאתי ע"ש. וראיתי בחידושי הרמב"ן ז"ל שכתב על מתני' דלקמן האחין השותפין פי' האחין שהן שותפין וכן פי' זו ששנינו בבכורות האחין השותפין ובירושלמי מפרש שעד שלשה דורות הן שותפין בסתם לכל דבר ובגדולים ואוכלין ומתפרנסין מתפוסת הבית ביחד עסקינן עכ"ל וכן בענין התוספתא כתב לקמן ובתוספתא משמע שהפי' היו לאחד בנים וזן אותם מתפוסת הבית אין מחשבין לו אלא מה שאכלו מן האמצע ויש לרב ר' אברהם בר דוד ז"ל דברים אחרים בכל זה ומה שנראה יותר נכון כתבתי ע"כ ורמז להא שהבאתי לעיל. הרי לפניך הפי' הנכון בהא דאמרו עד ג' דורות וכן אמרו בב"ר והביאו הנ"י והרמז מקרא אם תשקור לי ולניני ולנכדי ע"ש. ואם תשאל לאיזה ענין הוא שאמרו בסתם עד ג' דורות לכל דבר התשובה היא לדין דמתני' דלקמן נפל לאומנות נפל לאמצע ודוקא אם הוא מחמת אביהן אז כשותפין הן ועד כמה עד ג' דורות בסתם וכן כל כיוצא בזה שהוא מחמת תפוסת הבית ואם עשו כפי' שותפות לעולם הן כשותפין לכל דבר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:3:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:3:5:1)

**בן שנראה חלוק בחיי אביו.** כהאי דאמרו התם פ' חזקת הבתים דף נ"ב ע"ב דאם חלוק בעיסתו אימר מעיסתו קמץ והתם אפי' לאחר מיתת אביו הוא ופשיטא אם נראה חלוק בחיי אביו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:4:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:4:2:1)

**כהדא דרב נחמן וכו' נתפש לבולי וכו'.** כמו שפירשתי בפנים כן נראה מדקאמר כהדא משמע דאדלעיל קאי. ובתשו' להרמב"ן ז"ל סי' כ"א מצאתי שפי' שנתפש' בתוך העשירים מחמת עשרו שהמלך תבע מן העשירים שיתנו לו וקאמר ר' אמי שאם מחמת נכסיו נתפש אינו נותן מתפוסת הבית אלא מנכסי עצמו אבל אם שם עשירותו מחמת ממון הבית על אותו ממון הוא נתבע ולפיכך יתן מתפוסת הבית עכ"ל ולפ"ז הא דקאמר כהדא כלומר כמו דאמרי' לענין הרווחה ה"ה נמי לענין פסידא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:4:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:4:3:1)

**אין לא קציץ בעליך יהיב לך.** הרב בעל העיטור למד מכאן דאף באשת איש בחיי בעלה הדין כן לחלק בין רפואה שיש לה קצבה לבין רפואה שאין לה קצבה כדמחלק התם בסוף פ"ד דכתובות דהא בעליך יהיב לך קאמר וכ"כ הר"ן בשמו מביאו הב"י באה"ע סי' ע"ט והר"ן ז"ל דחה דבריו די"ל דאלמנה הוות וכי קאמר בעליך יהיב לך מנכסי בעליך קאמר. ומיהו מלישנא דהש"ס דלקמן משמע דבחיי בעלה הוה עובדא דהא קאמר טעמא דגלי לה ר' יוחנן משום דבעלה בעי הן דקצץ וכו' למאן שמעין לא לבעלה. והא ודאי ליכא לפרושי דבעיא באנפי נפשה היא דהלשון למאן שמעין לא לבעלה לא משמע כן דמוכחא דהפשיטות היא מסקנת שינוייא דהש"ס על דגלי לה לר' יוחנן כדפרישית בפנים. ועוד דאם נפרש לבעיא ולפשיטותא באנפי נפשה עכ"פ שמעינן מהכא דאף בחיי בעלה הדין כן ומהתימא על הר"ן ז"ל דנהי דהגירסא בכתובות איכא למידחי כדדחי מגי' דהכא מוכחא להדיא כדברי בעל העיטור ומ"מ הואיל ובש"ס דילן לא הוזכר לחלק כ"א באלמנה הסכימו הפוסקים כן כדמסיים שם וכן דעת הרמב"ם שחילק באלמנה בפ' י"ח מאישות ולא חילק בא"א בפ' י"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:4:3:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:4:3:2)

**ברם בהוא דאית דיניה עימיה אמר ליה מילתא.** לכאורה יש לדמות להא דר' מתנייה הכא דהוי כהאי דאמר בהאי תלמודא פ' זה בורר רב הונא כי הוה חזי זכו לחד בר נש והוא לא הוה ידע הוה פתח ליה על שם פתח פיך לאלם והביא לזה הרא"ש והטור חו"מ בסי י"ז ושם במקומו אי"ה יתבאר מענין זה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:5:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:5:2:1)

**אזל ולא שמע לון ואכל וכו'.** כעין האי עובדא מייתי לה התם. ומשמע מהסוגיא דאכל דוקא וכדקתני במתני' וכשיטת הסוברים דמתני' דוקא היא. אבל דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהלכ' זכייה ומתנה הל' כ"א דבין אכל בין לא אכל סבלונות חוזרין חוץ מן המאכל והמשקה וכדעת רבו ז"ל שהכריח בחידושיו להא דרבין סבא בדף קמ"ו ע"ב דקאי על סבלונות מועטין וכו' ומשמע דאפילו אכל דהא דקתני במתני' סבלונות מרובין נגבין ומועטין אין נגבין ארישא דאכל קאי ומוכרח הוא דהא קאמר שם מעשה באדם אחד ששגר לבית חמיו וכו' וזו הלכה וכו' בעי רבא וכו' ופשיט ליה מזו הל' וכו' ודחי לה והדר פשיט ממתני' סבלונות מועטין וכו' אלמא דכל הני בשאכל מיירי וא"כ כי אתא רבין סבא ואמר בין שמתה היא ובין שמת הוא סבלונות הדרי מאכל ומשתה לא הדרי פליג הוא אמתני' דמחלק בין נכסים מרובין לבין נכסים מועטים בשאכל ואיהו קאמר אפילו בשאכל לעולם סבלונות הדרי ופסק כוותיה משום דמשמע דרב פפא הודה לו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:5:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:5:4:1)

**באותה שעה התיר רבי ליקח ירק מוצאי שביעית מיד.** בפ"ו דשביעית לא מייתי להך עובדא ומשמע מהתם דטעמא דהתיר ר' בירק מפני שהתקינו שיהא מותר להביא ירק מחוצה לארץ וא"כ שכיחי דח"ל וכן נראה מפי' רש"י ז"ל שם. אבל הרמב"ם ז"ל סתם וכתב בפ"ד מהלכות שמטה הלכה ז' ומותר ליקח ירק במוצאי שביעית מיד ומשמע מדבריו בדין הזה שם דאיירי בענין אחד משום דסבירא ליה לפרש דטעמא הוי מפני שעושין כיוצא בהן מיד ע"ש וכדמשמע הכא דבאותה שעה הוא דהתיר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:6:1:1)

**שייר קרקע כל שהוא.** ביארתי בפנים מכל חלוקי הדינים השייכים לדין הזה בפירוש המשנה ועל פי דינים המבוארים בדברי הרמב"ם ז"ל בפרקים השייכים לזה ועיין בפ' דלעיל הל' ה' ד"ה דייתיקי מבטלת דייתיקי שם נתבאר מתוכן דינים הללו וגם הבנת דברי הרמב"ם על נכון בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:6:2:1)

**שייר מטלטלין לא עשה כלום.** והתם בדף קמ"ט ע"ב המסקנא דמטלטלין הוי שיור כמו קרקע דאי קאי סמיך עילויה. וכן בהאי תלמודא במס' פיאה מיפרך דברי ר' ירמיה ומידחי דמקשי עליה אתא חמי שייר קרקע כל שהוא יש לו מחיה שייר אבנים טובות ומרגליות אין לו מחיה. בתמיה. ומכאן דאין ללמוד מדברי האי תלמודא אא"כ מבואר בכל המקומות השייכים להענין וזכרתי מזה במקום אחר ועיין במה שכתבתי סוף פ' השוכר את הפועלים ובהלכה דלעיל ד"ה באותה שעה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:6:3:1)

**ובלבד ימים הסמוכים לגשמים.** כדפרישית ומכאן הביאו התוס' ראיה לפירושם בדף קנ"ג ע"ב דדברי רבא דהתם אדברי ר"א קאו וע"ש בד"ה אמר רבא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:6:5:1)

**חברייא רברבייא אמרין בעדים וכו'.** כעין פלוגתא דאיתמר התם דף קנ"ד ע"א רב הונא אמר ראיה בעדים ורבה בר רב הונא ורב חסדא אמרי ראיה בקיום השטר והיינו רברבייא וזעירייא. ומבואר הוא דהרי"ף והרמב"ם ז"ל פסקו לשיטתם כחכמים דמתני' וראיה בעדים כרב הונא ואידחי האי סברא דקאמר הכא לזעירייא כיון שאמרתי לכם לכתוב וכו' אלא דאם ישנו העדים שואלין להם וסומכין עליהן וכדכתב הרמב"ם ז"ל בסוף פ"ח מהלכות זכיית מתנת שכיב מרע שאין כתוב בה וכו' ואין העדים מצוין לשאול להם וכו' עד שיביא ראיה וכו' ע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:7:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:7:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:7:4:1)

**עולא היה רוצה לקללן שהן זורעין כורכמין בכרם.** ובבבלי דף קנ"ו אמר מקיימי קוצים בכרם היו והכי אמר נמי בהדיא בהאי תלמודא בסוף פ"ה דכלאים דטעמיה דר"א דהתם דאמר המקיים קוצים בכרם קידש שכן מקיימין אותן לגמלים בערביא ובפ"ק דכלאים קאמר לר"א דמכיון שמקיימין אותן במקום אחד נאסור מינן בכל מקום שהוא ולפ"ז צריך טעם אמאי לא קאמר נמי הכא כן ונראה דסבירא ליה להאי ש"ס דאפי' לר"א דגזר במקומות שאין מקיימין אותן אטו מקומות דמקיימין היינו דוקא לאסור ולקדש ובהא גזרינן כרם אטו שדות והיינו דאף שאין דרך בערביא לקיים קוצים כ"א בשדות כדאמר התם בהדיא וכן בשבת דף קמ"ד מ"ט דר"א שכן בערביא מקיימי קוצי שדות לגמליהן אפ"ה לענין איסור וקידוש מחמיר בה תרי חומרי וגזר כרם אטו שדות ומקומות שאין מקיימין אטו מקומות המקיימין אבל מ"מ לא היה מקללן בשביל כך הואיל והיא גופא חומרא יתירא היא ביותר והלכך מפרש הכא דעילא מצא שהיה רוצה לקללן לפי שהן זורעין כרכום בכרם וזהו חזי למאכל אדם זהו סברת דהאי ש"ס אליבא דר"א וסברת הש"ס הבבלי אליביה דג"כ מילט לייט להו בשביל כך ואף שלא היה המעשה במקום שדרך לקיים אותן מכל מקום ר"א מחמיר הוא בכלאי הכרם דחמירי ואסירי ואף בהנאה. ובמקומו בארתי בעזה"י ב"ה מה דנקטינן אליבא דרבנן לדינא מכל הלין שזכרנו ומתוך כך יתבאר לנו דברי הרמב"ם ז"ל בענין זה בפ"א ובפ"ה מהל' כלאים וע"ש במה שנתבאר הכל בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:8:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:8:2:1)

**אית תניי תני ומחליף.** פלוגתא היא בתוספתא היכי תנן במתני' דגריס התם בתר דברי ר"א שהובא בהלכה דלעיל במה דברים אמורים בחול אבל בשבת לא יעשה ואם עשה עשוי ר' יהושע אומר בחול אמרו ק"ו בשבת דברי ר"מ ר' יהודה ור' אליעזר אמרו בד"א בשבת אבל בחול לא יעשה ואם עשה עשוי ר' יהושע אומר בשבת אמרו ק"ו בחול. ויש ט"ס בהתוספתא ועיין בתוס' שפירשו דאמתני' קאי ולא אמילתא דר"א דרישא דתוספתא אלא אמילתא דרבנן דאמרי לא בעינן קנין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:9:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:9:2:1)

**זאת אומרת שבן עזאי חבר ותלמוד לר"ע.** הכי אמר התם דף קנ"ח ע"ב וכן בהאי תלמודא בריש פ"ג דשקלים אין תימר רביה אית בר נש אמר לרביה אלא שבאת לחלוק עלינו וכלו' דלא לישנא שבאת ולא לישנא דלחלוק עלינו שייכא אם היה רבו ממש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:9:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Bava Batra 9:9:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Bava%20Batra/r/9:9:2:2)

סליק פירקא בסייעתא דשמיא