## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin Chapter 7

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:1:1:1)

**חלון שבין שתי חצירות.** עלו בה עשבים אין ממעטין בה. והיינו כדאמרי' בפ' לא יחפור ד"כ גבי טומאה דבעשבים שעלו מאליהן כיון דקשו לכותל שקיל להו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:1:3:1)

**ודכוותה בחלון שבין שני בתים א"ל אין.** צריך לפרש דעל ארבעה על ארבעה קאי כי היכי דלא ניפלוג על המסקנת אבבלי דף ע"ו דאמר רב נחמן ל"ש אלא חלון שבין שתי חצירות אבל חלון שבין שני בתים אפי' למעלה מעשרה נמי אם רצו לערב אחד מערבין. ודקתני לברייתא אחד לי חלון שבין שתי חצירות ואחד לי חלון שבין שני בתים תרגומא אארבעה על ארבעה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:3:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:1:3:2)

**מהו לערב דרך לולים.** על לול שמן הבית דרך הגג קאמר וזה תלוי במחלוקת רב ושמואל כמבואר בפנים דאלו לול שבין הבית לעליה פשוט הוא שמערבין וכדקאמר שם דא"צ סולם להתירו. ומערבין עירוב אחד אם רצו אם החלון שביניהם ארבעה על ארבעה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:1:4:1)

**היתה עגולה והיה בו היקף תשעים וששה וכו'.** לכאורה הוא דבר תימא שתפס הש"ס לחשבון הזה. והואיל והי' קשה לי ג"כ דברי התוס' בבבלי ד"ה ור' יוחנן אמר כדייני דקסרי וכו' שהקשו מהאי דאמרי' בסוכה ד"ח וליתא להאי דדייני דקסרי וכו' והיאך טעי בזה ובשם י"מ פירשו דדייני דקסרי לא דברו אלא לענין השטח שבריבוע ועיגול דלענין זה דבריהם אמת וכו' אלא שהש"ס דסוכה ור' יוחנן דהכא טעו בדבריהם והיו סבורים שעל ההיקף אמרו וכו' ומעולם הי' לי זה לדבר תמוה היאך נתלה הטעות כ"כ בר' יוחנן וכי לא ידע דמה שדברו דייני דקסרי על השטח הוא עד שנתתי אל לבי להבין דברי הש"ס דכאן שמה שאמרו היקף צ"ו על העיגולים שבצדדי המרובע מבחוץ הוא שאמרו והוא למופת שמזה תבין גם על העיגול שבתוך המרובע שמבפנים שחשבונו כמו א' מן העיגולים שמבחוץ. ומזה תבין היטב מה שאמרו דייני דקסרי עיגולא מגו ריבועא ריבעא וריבועא מגו עיגולא פלגא ונבין ג"כ לדברי ר' יוחנן שהכל דרך מליצה וחידה אמרו כמו שתראה בחוש בהצורה שהעמדתי בפנים וביארתי הכל על נכון. וכזה מצאתי ראיתי להריטב"א ז"ל שלאחר שכתב בפי' דברי ר' יוחנן גופיה במה שאמר ושנים ומשהו מהן בתוך עשרה והקשה על פירש"י שפי' שיהו שני טפחים ומשהו אורך מהיקפו בתוך עשרה וכו' שאינו נכון כלל דע"כ כשתעלה סלע המרובע בתוכו קודם שיגיע לצלע התחתון יעלה מן ההיקף ג"ט לפי מה שאמרו דייני דקסרי דריבועא מגו עיגולא פלגא וכדבעינן למימר קמן וגם בדרך האמת יעלה סלע המרובע יותר משני טפחים של ההיקף כמו שנראה למראית העין אבל הפירוש הנכון כמו שפירשו בתוס' שיהא מרוחב העיגול אורך שני טפחים ומשהו בתוך עשרה וכו' כמו שהבאתי בפנים שהוא פי' הריב"ן בתוס' ושוב כתב שם בפי' דברי דייני דקסרי בשם תשובת הגאונים ז"ל כהי"מ שהביאו התוס' דה"ק עיגולא בגו ריבועא ריבעא וריבועא דמגו ההיא עיגולא פלגא דרבועא קמא כלומר שאם תעשה מרובע אחד ותקיפנו בעיגול מבחוץ ותעשה על העיגול מרובע וכפי הציור שציירו התוס' יהא המרובע שבאמצע חצי המרובע שמבחוץ וזה אמת. ומן הצורה ההיא ניכר דהא דאמרי' כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשא באלכסונא אינו בדוקא אלא מעט יותר. ובעלי הפי' הזה אומרים כי דייני דקסרי כדין אמרו אלא שר' יוחנן לא הבין דבריהם ואיני יודע מה הרווחנו לתלות הטעות בדברי ר' יוחנן ועוד תמה על עצמך שלא הבין ר' יוחנן מה שאנו מבינים בהם. והנכון בעיני כי דברי דייני דקסרי ודברי ר' יוחנן אמת אלא שאמרו במליצה וחידה שכן דרך בעלי החשבון לדבר והגע עצמך שאם תעשה מרובע ארבע על ארבע ותעשה בכל צלע וצלע מהם עיגול בפ"ע שיהא רוחב העיגול ארבעה באורך הצלע יהא בהיקפו של עיגול י"ב דכל שיש ברחבו טפח יש בהיקפו ארבעה והרי חצי העיגול הבולט לחוץ ששה ונמצא שיהא בארבעת חצי העיגולים הקוטבים הסובבים למרובע מבחוץ כ"ד טפחים והם עודפים על צלעות המרובע שבתוכן חצי המרובע שהוא ששה עשר טפחים ואלו העגולים כ"ד טפחים ועל זה הדרך אמרו דייני דקסרי ריבועא מגו עיגולא פלגא ועל זה הדרך א"ר יוחנן כי חלון עגול שאנו צריכין לרבע בתוכו חלון שיש בו ד' על ד' צריך שיהא בהיקפו כ"ד טפחים כשיהא עגולו על דרך שאמרנו שכל צלע וצלע עגול בפני עצמו ודרך חידה ומליצה אמרו כן אבל יודעים הם כי כשהעיגול יוצא על המרובע הוא עיגול אחד שאיו העיגול ההוא עולה כל כך ובשיבסר נכי חומשא סגי כנ"ל עכ"ל הריטב"א ז"ל. וסיעתא לפירושו זה ממה דאמר הכא שההיקף העיגול הוא תשעים וששה דאלו לפי' התוס' אי אפשר להעמידה דבכל ענין שאתה מפרשה יהא נשאר בקושיא כמבואר בפנים. ודבריו מובנים גם על ההיקף של צלעות המרובע שארבעת חצי העגולים הם כ"ד טפחים ועודפים בערך חצי הצלעות המרובע שהכל ששה עשר טפחים והחצי שמנה וציורו לפי מה שתפס בדבריו הוא כזה ואני עשיתי הציור בפנים והעמדתי העיגולים מבחוץ להמרבע וכדי להבין הכל על חשבון ההיקף והשטח ולהבין בנקל מה שאמרו כאן תשעים וששה טפחים ועשיתי ציון בתוך העיגולים על חציין להבין דהיינו הך שאם תעמיד העיגולים בחציין בתוך המרובע יהא כמו כן ובמרובע ארבע על ארבע הציור והמובן הוא כך ובמרובע ח' על ח' החשבון הוא לפי ציור הזה כמו כן שהד' חצי העיגולים הבולטין לחוץ חשבונם מ"ח דהיינו ד' פעמים י"ב. ועודפים פלגא של היקף המרובע שהוא ל"ב באורך י"ו שהוא החצי ממנו וסוף דבר הכל מובן הוא שכל סך אותן העיגולים הם ד' פעמים כ"ד שהוא צ"ו וזהו כוונת הדברים דהכא ובדרך מליצה וחידה ומיהו דברי ר' יוחנן גם כן ע"ז הדרך. והיינו נמי טעמא דנקט צ"ו ולא נקט מ"ח אלא לרמז על היקף החלון שהוא כ"ד וכהאי דר' יוחנן גופיה וכדאמרן. ובעיגול א' באמת בי"ז נכי חומשא סגי וכן הרי"ף ז"ל לא כתב אלא כך ואם חלון עגול הוא צריך שיהא בהיקפו שבסר נכי חומשא וכו' ועל הדרך החשבון האמצעי שאמרו כל אמתא בריבוע אמתא ותרי חומשי באלכסונא ואם שאינו בדקדוק וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:1:5:1)

**מהו למעט בכלים וכו' שמא ישכח ויטלטלנו.** והיינו בדבר הניטל בשבת וכדמסיק נמי בבבלי דף ע"ז בשמעתתא דכותל ובכולם חלקו עם המצרי אינו ממעט וזהו כל שאין לו ארבעה חווקים וניטל בשבת והצורי ממעט משום דכובדו קובעו וא"כ אם קבעו לסולם מצרי ממעט וזהו כדהורי ר' אילא והוא שקבעו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:6:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:1:6:1)

**צריך שיהא בין שליבה לשליבה פחות משלשה.** זהו בסולם ששליבותיו פורחות שיש אויר בין החווקים דקאמר התם בדף הנזכר אם יש בשליבה התחתונה ארבעה א"נ אין בשליבה התחתונה ארבעה ויש בשליבה עליונה ארבעה ואין בין זה לזה שלשה ממעט. ולפ"ז הא דקאמר הכא דצריך גם כן שיהא בו רחב ארבעה על השליבה העליונה קאמר דמכיון שאין בין השליבות שלשה כחדא חשיבא ובהעליונה רחבה ד' סגי. ויש לפרש דה"נ או או קאמר ואם בין שליבה לשליבה שלשה צריך שיהא בשליבה תחתונה רחב ארבעה. ומיהו נראה דהכא על רוחב הסולם קאמר שיהא בהסולם רחב ארבעה. מדמסיים והעמודים משלימין לארבעה וזהו כדאמר אביי התם לעיל גבי סולם מכאן וכו' דרחב ארבעה בעי' ומסתמא העמודים משלימין הן לארבעה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:6:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:1:6:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:1:6:2)

**צריך שיהא משוך מן הכותל ד"ט כדי מקום.** זהו ודאי אלמטה קאי והא דר' חזקיה שאותה שליבה שהיא ממעטת עשרה צריכה שתהא משוכה וכו' היינו אותה שליבה התחתונה לפי שהיא ממעטת את הי' אם יש ברחבה ד' וא"צ שיהא בין שליבה לשליבה פחות מג' בכה"ג כמבואר בדבור דלעיל. ומשמע מיהת דהני אמוראי ס"ל דסולם זקוף אינו ממעט אבל בבבלי דף ע"ח ע"א קאמר רב סולם זקוף ממעט גמרא ולא ידענא מ"ט אמר שמואל ולא ידע אבא טעמא דהאי מילתא מידי דהוה אאיצטבא ע"ג איצטבא ואפשר לומר דלשיטתא דהאי ש"ס איצטבא ע"ג איצטבא אינו ממעט. ומהאי טעמא גופא דהואיל והן מכוונות הוי כסולם זקוף ואינו נוח לעלות וכך נראה לכאורה לסברא דהאי ש"ס מאיסטווה בהלכה דלקמן ומיהו יש לפרש הא דלקמן בענין אחר כמו שיתבאר שם בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:2:2:1)

**תמן אמר ר' בא רב יהודה בשם שמואל זרקה ונחה על ראשי מחיצות חייב.** לא נמצא זה מבואר בהדיא במקום אחר בהאי תלמודא ומיהו הדין דין אמת ומבואר בבבלי פ' הזורק דף צ"ט ע"ב א"ר חייא בר אשי אמר רב וכן א"ר יצחק א"ר יוחנן כותל בר"ה גבוה עשרה ואינו רחב ד' ומוקף לכרמלית ועשאו רה"י הזורק ונח על גביו חייב לאחרים עושה מחיצה לעצמו לכ"ש. ועפ"ז מבוארת הסוגיא דהכא כדפרישית בפנים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:2:2:2)

**דאמר ר' אחא ר' חנינא בשם ר' יוחנן.** זיזין וכותלין שהם גבוהים עשרה ורחבן ארבעה וכו'. התוס' והרא"ש ז"ל העתיקו לזה בריש פ' כל גגות כמ"ש כאן וז"ל ובירושלמי משמע דזיזין וגזוזטראות הבולטות מן הכותל לא הווין כרמלית אפי' אם הם רחבין ארבעה דגרסי' בירושלמי א"ר יוחנן זיזין וכתלים וכו' וע"ש וכמדומה דמוכרח הוא דט"ס יש כאן וצ"ל ואינן רחבין ארבעה והכי קאמר ר' יוחנן גופיה בהדיא לעיל בפ"ק בסוף הלכה א' גבי אסקופה גבוה י' ואינה רחבה ד' וכו' ואין סברא לחלק בין אסקופה לבין זיזין וכותלים הבולטים וע"ש דקאמר ר' מנא עלה חמי מה אמר לא אמר אלא כשאין שם רוחב ארבעה אבל יש שם רוחב ארבעה אסורה א"כ ע"כ דגי' דהתם עקרית וכאן היא מוטעת וכן מוכח בהדיא מהסוגיא גופה דהכא מדשקיל וטרי בהא על האי דר' בא וכמבואר בפנים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:2:3:1)

**כותל שהקיפוה סולמות מכאן ומכאן כו'.** בבבלי פרקין דף ע"ז ע"ב אמר אביי כותל שבין שתי חצירות גבוה י' טפחים והניח סולם רחב ד' מכאן וסולם רחב ד' מכאן ואין בין זה לזה ג"ט ממעט ג' אינו ממעט ולא אמרן אלא דלא הוי כותל ארבעה אבל הוי כותל ארבעה אפי' מופלג טובא נמי. ולפ"ז צ"ל דה"נ כשאין בכותל רחב ד' מיירי והסולמות רחוקין זה מזה שלשה והלכך קאמר ר' יוסי בר' בון בלשון תמיה לטעמא דמילתא דמכיון שלא כיוונו נעשו כפתחים הא ודאי לא וכדפרישית בפנים. והרמב"ם ז"ל שהעתיק לדינא דאביי בפ"ג מהלכות עירובין בהלכה ד' לא זכר כלום שיהא הסולם רחב ד' ונראה שלא היתה הגי' לפניו סולם רחב ד' וכן בהאי דרב נחמן דלקמן זיז היוצא מן הכותל וכו' שהביא לזה שם בהלכה ו' לא היתה הגי' לפניו כמה שהיא לפנינו זיז היוצא מן הכותל ד' על ד' וכו' וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:2:4:1)

**תני כל כובשי כבשים עולה אמה וכונס שלש וכו'.** ובפ"ו דזבחים דף ס"ג גרסי' אמר רמי בר חמא כל כובשי כבשים שלש אמות לאמה חוץ מכבשו של מזבח שהיה שלש אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע בזכרותא. כך היא גי' רש"י ז"ל ובזכרותא היינו הראשון שבאצבעות והוא אגודל וכחשבונו של רש"י שם שעולה מכוון הכבש שיפועו ל"ב והמזבח גבהו ט' אמות הרי לכל אמה ג' אמות ומחצה ואצבע ושליש אצבע שכשתתן לכל אמה ג' ומחצה הרי ל"א ומחצה תן עוד ט' אצבעות וט' שלישי אצבע הרי י"ב אצבעות שהן ג' טפחים והן חצי אמה. ולפי הגי' דהכא א"א ליישבה ושיהא החשבון מכוון למאי דקחשיב לגבהו של מזבח עשר אמות והיינו עם הקרנות שגבהן אמה ואם תחלק לכל עשרה טפחים של גבהו שלש ושליש אצבע של הכבש כפי הגי' שלפנינו לא יעלה בידך זה החשבון כלל של ל"ב מהכבש שהרי עשר אמות הן ששים טפחים ותן לכל עשרה טפחים גובה שיהא מתלקט משיפוע הכבש שלש אמות א"כ אינו אלא ששה פעמים שלש אמות וזהו בודאי טעות דמוכח ואם נגרום כמתלקט ששה טפחים מתוך שלש א"כ הן עשרה פעמים שלש אמות ויהיו שלשים אמה נשתיירו עוד שתי אמות תחלקם לטפחים והן י"ב טפחים תן לכל ששה טפחים של הגובה עוד טפח ונשתיירו שני טפחים תחלקם לאצבעות והן שמנה ותן לכל ששה וששה עוד שליש אצבע אכתי ג"כ זה אינו מכוון למאי דגריס ושליש אצבע. ונראה דכצ"ל כמתלקט ששה טפחים מתוך שלש וטפח ושני שלישי אצבע. וזהו כפי מקצת הגי' שהביאו התוס' שם בשם רבותיו של רש"י אלא דהתם גריס ג' אמות ומחצה וחצי טפח ואצבע ושליש אצבע ומפני שחשיב שם לגובה המזבח תשעה אמות והיינו בלא הקרנות והכא דקחשיב בהדי הקרנות וגובהו עשר אמות א"כ החשבון הוא כך לכל ששה טפחים של הגובה תן שלש אמות וטפח ושני שלישי אצבע לפי שכשתוסיף טפח לכל הששה של הגובה עשרה וישתיירו עוד ב' טפחים והן שמונה אצבעות תן עוד לכל הששה והששה שני שלישי אצבע וישתיירו ד' שלישי אצבע לפי ששמנה אצבעות הן כ"ד שלישי אצבעות ושני שלישי אצבע לכל ששה וששה טפחים מהגובה הן עשרים שלישים ואותן ד' שלישים הנותרים לא קחשיב לפי שא"א לחלקן עוד לעשרה פעמים של ששה בגובה ובגי' אחרת א"א ליישב כלל הא דהכא ודע דכל מה שאמרנו בחשבון האמות בין לההיא דזבחים דלעיל ובין מה שנראה לפי החשבון דהכא הכל הוא באמה בינונית שהיא בת ששה טפחים וא"כ לא אתיא אלא כר' יהודה דפ' י"ז דכלים דס"ל אמת הבנין ששה טפחים ומזבח העולה בכלל שנקרא בנין אבל לר"מ דהתם והלכתא כוותיה כמבואר מהרבה מקומות בהש"ס וכדפסיק הרמב"ם כוותי' דס"ל כל האמות היו בינונית חוץ מן מזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד ומבואר הוא ממסקנת הש"ס בפי"א דמנחות דף צ"ז דגובה היסוד היה אמה בת חמשה טפחים וכן אמה של גובה הקרנות א"כ גבהו של המזבח עם הקרנות הן נ"ח טפחים כדקאמר התם ובלא הקרנות הם נ"ג טפחים וא"כ א"א לכוין בשום פנים להא דרמי בר חמא דזבחים אלא כשתחשוב כל האמות של המזבח של ששה טפחים ואליבא דר' יהודה כדאמרן. ומשמע נמי דל"ב דכבש על שיפועו הוא דקאי כדמשמע מהכא וכן לפי החשבון דהתם לפי פרש"י כדלעיל. וראיתי בס' ברכת הזבח שכתב בזבחים שם וז"ל ומכאן מוכח דאורך הכבש באלכסונו הי' ל"ב אמה במשך עלייתו מלמטה למעלה וא"כ מוכח מזה דאורך הקרקע בשטח שלמטה מהכבש עד המזבח היה יותר מל"ב אמות (וט"ס יש כאן וצ"ל היה פחות מל"ב אמות). ובמס' מדות מבואר דרוחב העזרה הי' קל"ה אמות בשטח הקרקע וחשיב המזבח וכבש ס"ב אמות במדת הקרקע שתחת הכבש וכ"כ רש"י לעיל דף נ"ז ע"א וביומא ובכמה דוכתין מהש"ס ואם שיעור הקרקע שתחת הכבש שיעורו ל"ב אמה וע"כ באורך הכבש באלכסונו בעלייתו היה יותר מל"ב קרוב לל"ד אמות ליודע קצת בחכמת התשבורת והחוש מבואר ג"כ וצ"ע מאד בישוב קושיא זו וקושיא זו הקשה אותי מ"ו הגאון מהר"ר העשיל זצ"ל בשם חכם אחד לא ידעתי אכנהו ומחמת שהקושיא היא עצומה מאד נתתי אל לבי ליישב קצת דודאי קאי אמדות שעת הקרקע שתחת הכבש ושיעורא דרמי בר חמא נמי עלה קאי דכל שעלה חלק ע" מן המזבח דהיינו אמה היה עולה על הכבש שכנגדו בקרקע שתחת הכבש עלתה המדה ג' אמות ומחצה ואצבע ושליש אבל במשך האלכסון למעלה היה עולה יותר והכבש היה ארכו יותר מל"ב אמות באלכסון כשיעור האלכסון של ריבוע ל"ב אורך על ט' רוחב כפי שיעור מדה של חכמי התשבורת דהיינו ל"ב פעמים ל"ב וט' פעמים ט' והגדר השורש מזה הוא האלכסון ואורך הכבש למעלה ודוק היטב נ"ל עכ"ל והאמת שהשורש המרובע והוא האלכסון יותר מל"ג הוא. ומ"מ אומר אני שאם בדעתו ז"ל היה שהקושיא קושיא עצומה היא וכתב זה לישוב קצת רואה אני שלא העלה ארוכה כלל להקושיא שהרי לפי הקושיא ובהדיא מוכרח כך דקרקע שתחת הכבש קרקע ישר היה כדלקמן ואיך נאמר לפרש דאותן ל"ב בשיפוע שעולה במידה לפי חשבון דרמי בר חמא על הקרקע שתחת הכבש הוא וזה ודאי לא קאי אלא על האלכסון של הכבש גופיה כדפי' רש"י וכדמוכח נמי מהכא דאף דהחשבון נשתנה כאן מ"מ אופן החשבון המתלקט בגובה לפי המשך המדה דקאמר הכל על הכבש גופיה מיתפרש אלא שהאמת כך הוא דודאי קרקע שתחת הכבש לכ"ע קרקע ישר היתה והחשבון מדת הקרקע שתחת הכבש אינו אלא שלשים אמה ולא יותר כדקאמר בזבחים לעיל מינה דפריך על דקחשיב בפ"ב דמדות הכבש והמזבח ששים ושתים הני שתין וארבעה הוו נמצא פורת אמה על היסוד ואמה על הסובב. והאי מילתא דמדת האלכסון של הכבש שהוא ל"ב אמה ג"כ לכ"ע היא אלא שהחשבון שתחת הכבש בהקרקע הישר כדי שיעלה האלכסון ל"ב לפי חכמת התשבורת ולפי ערך גובה המזבח הוה מצינן למימר דהא תליא בפלוגתא דגבהו של המזבח בכמה דלר"מ דקי"ל כוותיה דגבהו נ"ח טפחים וקרקע שתחת הכבש היה שלשים אמה א"כ האלכסונו של הכבש ל"ב אמה והיה אוכל בארץ שלשים אמה בצד המזבח ופורח ב' אמות והוא אמה על היסוד ואמה על הסובב כדכתב הרמב"ם בהדיא חשבון זה לפי הך שינויא דלעיל כמבואר בפירושו בפ"ג דמידות ובחיבורו פ"ב מהלכות בית הבחירה בהלכה י"ג ע"ש ותבין שזה הכל לר"מ דקי"ל כוותיה וכהמסקנא דפי"א דמנחות שהוזכר. והשתא למאי דמסקינן בפ"ק דיומא דמאן תנא מדות ראב"י הוא ודלא כר' יהודה. ועיין בתוס' שם בדף י"ז בד"ה רובא דמזבח בדרום קאי שכתבו שם דהעיקר דבעי להכריח התם מדאשכחן דר' יהודה פליג אסתמא דמדות א"כ שמעינן דכל החשבון דקחשיב במדות דלא כר' יהודה הוא וע"ש. ודברי רמי בר חמא כבר אמרנו דלא אתיא אלא אליבא דר' יהודה דכלים וכפי הגי' דרש"י ז"ל וחשבונו ותו לא הוה קשיא בל"ה מההוא דפ' בתרא דמדות דלא קאי אליבא דר' יהודה וכל החשבון דמדות אליבא דראב"י הוא. אלא דהאמת אף לר' יהודה אתיא שפיר האלכסון של רבוע ט' על ט' רוחב והאורך ל' על ל' הוא ל"ב ומעט פחות מחלקי השברים ואותן לא קא חשיב ועוד שהן להאויר לסביב המזבח כדאיתא דוק בכל המקומות אשר צריך לענין זה כאשר ראיתי ובררתי וציינתי ותמצא כדברי ולא רציתי להאריך יותר בזה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:2:5:1)

**עשה מסטווה ע"פ כל הכותל וכו'.** לפי הגי' בספרים שלפנינו דברישא קתני דלא הוי מיעוט ובסיפא ד' אמות מערבין אחד קתני משמע לכאורה משום דהוי מיעוט וזה קשה ולפיכך היה נראה לכאורה לפרש דהאי על כל פני הכותל דקאמר באיצטבא ע"ג איצטבא מיירי וכדפרישית בפנים ולפ"ז פליגא אדבבלי דף ע"ז ע"ב דקאמר התם דין איצטבא ע"ג האיצטבא כדין סולם ששליבותיו פורחות אם יש בתחתונה ארבעה ממעט וכו' כנזכר לעיל ד"ה כותל שהקיפוהו סולמות ומיהו היה נראה דנתהפכה ונסתרסה הגי' דהכא וכצ"ל אם על כל פני כותל מערבין אחד וכו' ד' אמות מערבין שנים ולאו באיצטבא ע"ג איצטבא קאמר אלא שעשה איצטבא ארוכה על כל פני הכותל ונוח לעלות עליה הוי מיעוט מגבוה עשרה של הכותל ומערבין אחד ואין מערבין שנים ואם לא עשאה אלא במשך ד' אמות לא הוי מיעוט ומערבין שנים ואין מערבין אחד ושייכא שפיר הא דבתרה הדא דתימר בגדולה וכו'. ויש לפרש לפי הגי' הספר דאסיפא דמתני' קאי נפרצה הכותל וכו' ואם נפרצה יותר מעשר אמות ועשה איצטבא על כל פני הכותל הוי כדמעיקרא דכנסתמה הפירצה דמי ומערבין שנים ואין מערבין אחד ואם אין באיצטבא אלא ד' אמות מערבין אחד ואין מערבין שנים. הדא דאת אמר דמחלק במתני' בין נפרצה עד עשר אמות ובין יותר מכאן בגדולה שהיתה מחיצה גדולה וארוכה בין שתי החצירות אבל במחיצה קטנה נידונית הפירצה ברובה. ומפרש איזהו גדולה וכו' כל שרובה של הכותל יותר מעשר אז השיעור הוא בעשר כדקתני במתני' הא פחות מכאן קטנה היא ושיעור הפירצה ברובה. הדא דאת אמר וכו' הכל על הפירצה קאי דוקא כשנפרצה באמצע אז השיעור כדקתני במתני' אבל אם נפרצה מן הצד לא בדא אמרו שבעשר נידונית הפירצה כפתח משום דפיתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי ואיזהו מן הצד וכו' כל שנשתייר בצד הפירצה עומד ארבעה מן הכותל היינו אמצע ואם לאו היינו מן הצד דזהו קרן זוית. וא"צ לשבש הגירסא וזהו הפירוש הנכון:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:3:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:3:2:1)

**מתניתא דלא כר' יוסי וכו'.** יש לפרש דה"ק מדקתני כמתני' סתמא דתבן לא בטיל משמע דהאי תבן אע"פ שנראה שהוא לבטלו ואין עתיד לפנותו אפ"ה לא בטיל עד שיבטלנו בפירוש וא"כ מתני' דלא כר' יוסי דתוספתא דקאמר תבן ואין עתיד לפנותו בטל שהוא כעפר סתם וקאמר ר' יוסי בר' בון מתני' ד"ה ומאי דקאמר רבי יוסי וכו' וזהו כדפרישית בפנים וכך נראה מסוגיא דהכא ובנזיר פ"ט פירשתי דה"ק ר' יוסי בר' בון דמה דקאמר ר' יוסי דסתם תבן לא בטיל עד שיבטלנו בפירוש בתבן שבללו בעפר וא"כ ראוי לטיט הוא ומסתמא לא בטיל עד שיבטלנו בפירוש וזהו לפי גי' התוס' דפ"ק דסוכה דף ד' ולפי הפי' דר' יוסי דתוספתא ס"ל דסתם תבן לא בטיל וע"ש. ובבבלי פרקין דף ע"ט מסיק רב אשי דלא דמי כלל להאי דהתם דבית לאו למיטיימי קאי אבל חריץ למיטיימיה קאי והאי אפי' רוק דקאמר הכא כדפרישית בפנים. ובנזיר כתבתי דיש לפרש נמי איפכא ואדלעיל קאי דמסיק חיפהו במחצליות לא בטיל ועלה קאמר ואפי' רקיק בחלון אינו ממעט. וזהו כשמואל בבבלי פ' לא יחפור דף י"ט וכדמוקי התם וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:5:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:5:2:1)

**כיני מתניתא אלו ממלאין קופתן וכו'.** למאי דפרישית בפנים הויא האי דר' חגא דפליגא אדר' אלעזר כדרב הונא בבבלי פרקין שם דקאמר ובלבד שלא יתן לתוך קופתו ויאכיל. והא דקאמר בסוגיין הדא אמרה שאין מבטלין מחצר לחצר וכדפרישית דמדייק מדקתני לסתום את פתחו לא קיימא הכי למסקנא אלא כר' יוחנן בפ' דלעיל בהלכה ח' שמבטלין רשות מחצר לחצר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:6:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:6:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:6:3:1)

**מה אנן קיימין אם בגדולה וכו'.** והכי מדייק לה נמי בבבלי גיטין דף ס"ה ומסיק דבדבר שהיא מד"ס יש לקטן זכיה לאחרים וכדכתב הרמב"ם ז"ל גבי מעשר וכן כאן בפ"א דעירובין בהלכה כ'. ושארי עניינים השייכים להסוגיא כולה ביארתי בעזרת האל בחיבורי כל א' וא' על דגלו ובמקומו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:6:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:6:4:1)

**כהן תנייא עבד ר"מ יד עבד כיד רבו ולא עביד יד אשה כיד בעלה.** עיין בריש פ' דלקמן מה שיתבאר שם בסייעתא דשמיא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:7:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:7:2:1)

**מהו מודיע הכלה.** ומה שכתוב בספרים הלכה טעות הדפוס הוא. ובהא דמדייק לית הדא אמרה וכו' ודחי לה תיפתר שגררוהו העכברים וכדפרישית ולא שכלה לגמרי. וזהו כדמחלק בבבלי דף פ' ע"ב בין נתמעט ובין כלה לגמרי. והתם מדייק אמתני' במאי עסקינן אילימא ממין אחד ופי' רש"י ז"ל שחוזר ומערב ממין הראשון מאי איריא נתמעט אפילו כלה נמי וכו' ואב"א משני מינין כלה שאני וא"כ לפרש"י כך היא אם בא לערב אח"כ מאותו המין הראשון אפי' הוא כלה לגמרי א"צ להודיע דמסתמא ניחא להו שהרי מאותו המין בעצמו הוא ואם בא לערב ממין אחר אם כלה הראשון צריך הוא להודיע ואם נתמעט מוסיף ומזכה אפי' ממין אחר וא"צ להודיע. וכן פי' בעל המאור ז"ל. אבל קשיא לפירושם דמ"ש אם כלה לגמרי הראשון ובא לערב ממין אחר צריך הוא להודיע משום דדילמא לא ניחא להו במין אחר א"כ בנתמעט נמי נימא הכי שאם מוסיף עליו ממין אחר והוי העירוב מב' מינין שיהא צריך להודיע דדילמא לא ניחא להו בהוספת מין אחר ומאי האי דקאמר כלה שאני היא גופה קשיא דמ"ש אם כלה או נתמעט אם העירוב עכשיו הוא משני מינין. ונראה דמכח קושיא זו לא רצה הרי"ף ז"ל לפרש כן וכתב וז"ל סוגיא דשמעתתא אם האוכל מין אחד ואפילו כלה מוסיף ומזכה וא"צ להודיע ואם שני מינין ונתמעט ואינו כלה מוסיף ומזכה וא"צ להודיע ואם כלה צריך להודיע. ובפי' מהר"ר יונתן כתוב מה שכתוב בהלכות הרב ז"ל צריך תיקון גדול וכו' וע"ש. ואין דבריו מוכרחים כלל וכלל אלא דברי הרי"ף דדייקי הם והטעם דכשהשיתוף הי' ממין אחד א"כ זה שזיכה להן בתחילה או שנשתתפו מדעת כולם ובמין אחד אפי' כלה לגמרי א"צ להודיע כלל דמ"ש אם הוא ממין זה אם יהי' עירוב ושיתוף זה או שיתוף אחר הלא הכל ממין אחד הוא ומסתמא ניחא להו אותו המין כבתחילה אבל אם נשתתפו בתחלה בשני מינין א"כ מסתמא היו מקפידין על כך דזה נתן יין וזה נתן שמן ונתרצו בכך ושרי בכה"ג כדמוכח מדתנן בפ' דלעיל לזה ביין ולזה בשמן וכו' וכמבואר שם. דדוקא על שותפות סחורה אין סומכין בכה"ג אבל משתתפין הן בשני מינין א"כ אם לא כלה אלא שנתמעט א"צ להודיע אלא שמוסיף על כל מין ומין מאותו המין עצמו ומזכה להן דמסתמא ניחא להו ג"כ כבתחלה אבל אם כלה לגמרי אותן שני מינין והוא רוצה לזכות להן ואפי' יהיה מאותן שני מינין בעצמן צריך הוא להודיעם דשמא השתא לא ניחא להו באלו המינין ולא דמי להיכא דאכתי נשארו מן אותן המינין אלא שנתמעטו. זהו טעם לדעת הרי"ף וכ"כ הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות עירובין בהלכה ו' ונתברר טעמם והיינו דקאמר הש"ס ואב"א משני מינין כלומר שהשיתוף הי' משני מינין וכלה שאני ולא קאמר בכל הסוגיא בהשינויים דמשני אלא כלשון הזה ולא בשני מינין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:8:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:8:2:1)

**אמר ר' יוחנן כל שאלו יחלקו ויש בו כגרוגרת וכו'.** בדברי ר' יוחנן לא הוזכר כלל לישנא דכמה ב"א אלא כגרוגרת לכל אחד ואחד וכלומר שזהו השיעור של מזון ב' סעודות שיכולין לחלק להן בכגרוגרת ודין זה נשאר במרובין לעולם ואפי' הן יותר מי"ח א"צ אלא שיעור ב' סעודות אבל התם דנקט שמואל בלישני' י"ח ב"א וכדמפרש מי"ח ואילך והילכך פריך ומ"ש י"ח דנקט ומפרש רב יהודה כל שאילו יחלקו וכו' ואין מגיעין גרוגרת לכל א' וא' הן הן מרובין וסגיא במזון ב' סעודות וכו' ואגב אורחי' קמ"ל דב' סעודות הוון י"ח גרוגרות וא"כ היינו הך דר' יוחנן דהכא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:9:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:9:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:9:2:1)

**מפני מה מערבין בחצירות מפני דרכי שלום.** כבר ביארתי לזה לעיל בפ' בכל מערבין בהלכה ב' בענין עיקר כוונת ריב"ל דהכא שבא ליתן טעם זה לחזק דבני הת"ק ודלא כר' יוסי דמתני' דס"ל להקל בשירי עירוב ומפני שלא אמרו לערב בחצירות אחר שנשתתפו במבוי אלא כדי שלא לשכח את התינוקות וע"ז קאמר ריב"ל דלהת"ק טעמא אחרינא איכא שלא אמרו לערב בחצירות ולא לסמוך לכתחילה על שכבר נשתתפו במבוי אלא מפני דרכי שלום מפני שדרך לשלח אותו ע"י תינוקות ומתוך כך נתרבה השלום ביניהן כעין האי עובדא וא"כ אין לחלק בענין השיעור בין תחילת עירוב לבין נתמעט ולעולם מוסיף ומזכה הוא וכדי שעל ידי כך יתרבה השלום ביניהן שאף שא"צ הוא להודיע להם בשעת הזכיה מ"מ יתודע להן אח"כ ויתקיים השלום עמהן תמיד. ועיין במ"ש המהרש"א בזה בסוף מכילתין ובמה שדקדק על הסמ"ג שכתב נראין הדברים כי לא לחלוק על משנתינו בא ריב"ל אלא שגם טעם זה ראה עם טעם משנתינו וע"ז כתב המהרש"א והוא דחוק דאמורא בא ליתן טעם אחר מהטעם השנוי כבר במשנתינו וכו' ופי' שם דה"ק מפני מה הקילו בעירובי תצירות וכו' כיון דלא יועיל עירוב פת ברה"י ור"ה לא יועיל נמי בבתים שבחצר וכו' וזה הפי' יותר ויותר דחוק הוא מכל הפי' אשר ציין שם הא עיקר טעם עירוב חצירות שתיקן שלמה ואע"פ שמן התורה הכל רה"י א' הוא אלא כדי דלא ליתי למיטעי וכו' כדכתב הרמב"ם ז"ל בפ"א מהלכות עירובין ומה ענין דמיון זה לשתי רשויות שהן מן התורה דנאמר כי היכי דהתם אינו מועיל עירוב וכו' וכמדומה שדבר זה לא ניתן ליכתב ומכ"ש שלא להאריך בו ועיקר דברי ריב"ל ליתן טעם אליבא דהת"ק דהמתני' ואחר שכבר נשתתפו כמבוי הוא דקאמר וכדאמרן ובזה הכל ניחא בסייעתא דשמיא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:10:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:10:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:10:2:1)

**זאת אומרת שאין המעות קונות ד"ת וכו'.** כדפרישית דדברי רבי אליעזר הוא בא לפרש ושאר כל הסוגיא מבוארת היטב בפנים לפי שיטה דהכא ואין נ"מ לדינא דבין הכא ובין לשיטת הבבלי כולה חדא היא לדינא וכדפרישית בפנים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:10:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:10:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:10:3:1)

**מערבין לאדם בעל כרחו ותני כן כופין וכו' והתני וכו' והוא אינו ממאן בדוקא היה ממאן לא וכו'.** כדפרישית וכך הוא בב"ב ובבבלי דף פ' גרסינן אמר שמואל אחד מבני מבוי שרגיל להשתתף עם בני מבוי ולא נשתתף בני המבוי נכנסין לתוך ביתו ונוטלין שיתופו ממנו בעל כרחו לימא מסייעא לי' כופין אותו לעשות לחי וקורה למבוי שאני התם דליכא מחיצות ופרש"י ז"ל דמבוי מגולה הוא ואינו נוח לשמרו הילכך כופין אותו אבל להתיר בטלטול לעולם אימא לך דבעי' דעת. ל"א מצד שאני. וכ"כ בכל ספרי הדפוס ואין לו פירוש וט"ס הוא וצ"ל ברי"ש מצר שאני וכלומר דשאני הא דשמואל דמכיון שהוא רגיל להשתתף ועכשיו אינו רוצה בכך א"כ מיצר ודואג הוא על העירוב וחיישינן שמא נעשה צדוקי ואינו מודה בעירוב. ובדין הוא דלא יכופו אותו בע"כ והיינו ממש כדקאמר הכא. ודברי הרמב"ם ז"ל כך הם שכ' בפ"ה מהלכות עירובין בה"ב אחד מבני מבוי שרגיל להשתתף וכו' ונוטלין ממנו שתוף בע"כ ואחד מבני המבוי שאינו רוצה להשתתף כלל עם בני המבוי כופין אותו להשתתף עמהן. ועיין בהה"מ במה שביאר דבריו ולדעתי כך היא כוונתו בהך סיפא דנראה לכאורה מיותר דבא להשמיענו שדוקא אם אינו רוצה להשתתף כלל עם בני המבוי שלו ולגרום להם איסור או מפני נפש רעה שלו אז כופין אותו שישתתף עמהן ולאפוקי אם יש חשש שמא נעשה צדוקי וכמ"ש לעיל בסוף פ"ב מי שאינו מודה במצות עירוב אין מערבין עמו וכעין זה כתבתי בסוף פ"ק דב"ב בסייעתא דשמיא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:10:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:10:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:10:4:1)

**מעשה באשה אחת שעירבה לחמותה וכו'.** ובבבלי שם הגי' מעשה בכלתו של ר' אושעיא וכו' וערבה לה חמותה וגריס נמי איפכא בהא דר' חייא אסר ור' ישמעאל בר' יוסי א"ל כך אמר אבא כל שיש לך להקל בעירובין הקל וכתבו התוס' ואזדו לטעמייהו דר"ח ס"ל לעיל בספ"ק דתחומין דאורייתא וכו' ולפי נוסחא דהכא הא נמי איפכא כדגריס לעיל בפ' בכל מערבין סוף הלכה ד' דר"ח ס"ל שאינן מד"ת וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:10:4:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Eruvin 7:10:4:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Eruvin/r/7:10:4:2)

הדרן עלך פרק חלון