## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni Chapter 5

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:1:1)

**כרם רבעי.** כבר בארתי לעיל בריש כיצד מברכין ד"ה תני ר"ח קודש הלולים דמשם ראיה לפסק הרמב"ם דפסק כהאי מ"ד דתני נטע רבעי כמו שהתחיל ריש פ"ט ממע"ש ונראה שכתב נטע רבעי הרי הוא קדש וכו' וע"ש ובמקומות המצוינין שם ורבי נמי סתים כהאי מ"ד נטע רבעי דהא בהדיא תנינן בהני מתני' מהלכה ד' עד סוף כל הפרק נטע רבעי והא דזונא שאל לרבי מה ניתני לא שאל לו על גופא דדינא אלא מה ניתני כאן בריש פרקין כרם רבעי או נטע רבעי ונ"מ דאם ניתני במשניות דריש פרקין נטע רבעי א"כ האי מתני' דלקמן בהל"ב ניתני ג"כ נטע רבעי היה עולה לירושלים וכו' והשיב לו רבי לכו ושאלו לר' יצחק רבה שאני הבחנתי לו היאך לסדר המשניות על הסדר כדפרישית בפנים ולא בענין גופא דדינא קאמר וזה מוכרח מדהי' קובל ר"ז על אלו הזקנים שהיו בימי ר' יצחק דלא בחנון כל מתני' וכו' והיינו לומר דלמה לא קיבלו ממנו טעם הסדר של כל המשנה לפי שהוא היה המסדר על פי שמסר לו רבי והיינו יודעין טעם הסדר בכל המשנה כמו שאנחנו יודעין כאן כדקאמר להן ר' יצחק קדמייא כרם רבעי והיינו ג' משניות הקודמות סדרתי לשנות בהן כרם רבעי וטעמא דהך מילתא משום דבמתני' ב' אין לנו לשנות אלא כרם רבעי בדוקא וכדמפרש בגמרא לקמן בה"ב לפי שהיו עושין יין בטהרה לנסכים בירושלים ולא היו ענבים מצויות וכו' וכמ"ש הרמב"ם בזה שם בהל"ה ענבים של כרם רבעי התקינו ב"ד שיהו עולין לירושלים וכו' וא"כ לא מיתני נטע רבעי וכן בה"ג גבי פלוגתא דב"ש וב"ה לא מיתני אלא כרם רבעי בדוקא דכרם יש לו פרט משא"כ בשאר אילנות ואין לקט לאילן וכיון שכן שנה וסידר ר' יצחק גם להתחלת הפרק כרם רבעי ואע"ג דדין משנה זו שייך גם בנטע רבעי אלא שלא לשנות הלשון בראש הפרק ובזה אין אנו צריכין לדברי התוי"ט שכתב כאן. ובענין שכתב הרמב"ם כאן בריש הפ' שם דאין נטע רבעי בסוריא והשיג עליו הרמב"ן כבר יישבתי לזה בפ"ז דפאה שהבאתי דברי הרמב"ן ובארתי שם הכל במקום שהובאה כל הסוגיא דלקמן בהלכה ג' ע"ש ותמצא מבואר על נכון בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:1:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:1:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:1:2)

**אמר רשב"ג בד"א בשביעית.** הרמב"ם פסק שם בהלכה ז' כרשב"ג והכ"מ נתן טעם דהלכה כמותו כדאמרי' בפ' מרובה ואין זה הטעם מספיק דלא פסיק סתמא דהש"ס התם כן דהתם בדף ס"ט גבי הא דר' יוחנן צנועין ור' דוסא אמרו דבר אחד שקיל וטרי הש"ס אליבא דר' יוחנן גופיה וקאמר וכ"ת מאן תנא צנועין רשב"ג ור' יוחנן כסתם יחידאה לא אמר והאמר ר' יוחנן כל מקום ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו וכו'. וזה דבר ידוע הוא דלא פסק הרמב"ם כרשב"ג בשארי המקומות לא במקום ששנה במשנה ולא בברייתא משום דכבר כתב הרי"ף בפ' ג"פ דהאי כללא משמיה דר' יוחנן לאו דוקא הוא וזה תמצא ממש בכל המקומות דלא פסקו הרי"ף והרמב"ם כרשב"ג לא במשנה ולא בברייתא אלא עיקר טעמיה דהרמב"ם כאן משום דדברי רשב"ג אתיין כדברי הת"ק בפ"ג דדמאי במתני' הנותן לפונדקית וכו' וכמו דמסיק האי ש"ס דרשב"ג לא יודי לר' יוסי וזה בארתי הכל בפאה שם ע"ש בהלכה ו' ד"ה מסתברא ר' יוסי יודי לרשב"ג וכו' ובענין מה שהשיג הרמב"ן על מה שכתב הרמב"ם בענינא דצנועין עיין לקמן ד"ה אתייא דרשב"ג כמ"ד לעתותי ערב:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:3:1)

**תני כרם רבעי מציינין אותו בקוזזות אדמה שהוא לשעה וכו'.** כך הם דברי הרמב"ם שם בהלכה ז' שכתב ואם היה בתוך שני ערלה מציינין אותו בחרסים שאם ציינו אותו בקוזזות אדמה שמא יתפרדו וכו' וצריך טעם למה לא פי' כמו שמבואר בהש"ס דילן בפ' מרובה שם של רבעי באדמה דאיכא הנאה מיניה ושל ערלה בחרסים דליכא הנאה מיניה וכו' ור' זעירא נמי דקדק על האי טעמא וקאמר ולמה לית אנן אמרין כל א' וא' לפי מה שהוא וכו' וכדפרישית דזהו טעמא דקאמר התם וצ"ל דהא דקאמר הכא לא פליגא על הא דהתם אלא טעם נוסף הוא לפי שהערלה חמורה חששו לתקן שיהא הציון מתקיים ביותר דאלו מהאי טעמא דהתם בלחוד כבר היינו מוצאין קוזזות אדמה דנמי ליכא הנאה בהו כגון אדמה קשה כסלע דאינה ראויה לזריעה וכה"ג והלכך נמי לא חש הש"ס כאן לתרץ להקושיא דר"ז דלא אמרו אלא לטעם נוסף והוא עיקר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:4:1)

**מקום הרוג בדם.** האי תוספתא היא כאותה שנשנית בפ"ט דסוטה ומייתי לה בהאי תלמודא בריש פ' עגלה ערופה כיצד היו עושין שלוחי ב"ד יוצאין ומלקטין את סימניו וקוברין אותו כדי שיצאו ב"ד מלשכת הגזית דמודו וכתבתי שם שיש לעיין על מ"ש הרמב"ם בפ"ט מהלכ' רוצח אחר שמודדים ונודעה העיר הקרובה קוברין את הנהרג במקומו וזהו לכאורה נגד דברי התוספתא והש"ס דמייתי לה שהמדידה היתה אחר הקבורה וסמכו על הציון ובדברי הש"ס דילן אינו מבואר בהדיא לזה אבל הנראה דדברי הרמב"ם מדויקין הן מהמשנה ששנינו בפ' הנזכר מאין היו מודדין ר"א אומר מטיבורו ר"ע אומר מחוטמו וכו' וס"ל להרמב"ם דאם היתה המדידה אחר הקבורה אי אפשר לכוין מקום המדידה לא למר ולא למר וא"כ המתני' פליגא על התוספתא והאי ש"ס לא הביאה להלכה אלא איידי דמדבר בענינא דציונים שם כמו כאן הוא דמייתי לה ואף דנוכל ליישב דברי התוספתא עם המתני' דסמכו על הציון שעשו מקודם הקבורה למר מטיבורו ולמר מחוטמו מ"מ הא איכא למיחש דמתוך שיקברו אותו יתכסה הציון של דם ולא יבחינו לכוין אח"כ מאין להתחיל למדוד וזה היה טעמו דלא סמיך אהאי דהתוספתא אלא כמשמעות המשנה דהמדידה היתה מקודם כדי שיוכלו לכוין מאין למדוד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:5:1)

**ר' יוסי ורשב"ג אמרו דבר אחד.** ולא קאי המסקנא הכי אלא דרשב"ג לא יודי לר' יוסי וא"כ דברי רשב"ג כהת"ק דהתם וכבר זכרתי מזה לעיל ד"ה ארשב"ג ועיין בפ"ג דדמאי שם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:11:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:1:11:1)

**אתייא דרשב"ג כמ"ד לעתותי ערב.** זהו כהאי דאמר ר' יוחנן בבבני פ' מרובה צנועין ור' דוסא אמרו דבר אחד ולפי המסקנא אליבא דר' יוחנן דלא מפכינן הא דר' יודה לר' דוסא ודר' דוסא לדר' יהודה אלא כמו שנישנית בהתוספתא שהבאתי בפנים וכדגריס התם מעיקרא. וכאן הגירסא בענין דברי ר' יהודה ור' דוסא כמו דבעו התם למימר איפוך דר' יודה לר' דוסא וכו' ומיהו בעיקרא דמילתיה דר' יוחנן דמיא לדהתם דדברי רשב"ג כמ"ד לעתותי ערב ומאן תנא צנועין רשב"ג כמבואר כל הענין מסוגיא בפנים והרמב"ם בפ"ט ממע"ש ו"ר בהלכה ז' הביא להא דצנועין דרשב"ג ואף דקי"ל כר' יוחנן דאין אדם יכול להקדיש דבר שאינו ברשותו ומסוגיא דהתם משמע דה"נ אין יכול לפדות לדבר שאינו ברשותו דהא מסיק התם אליבא דר' יוחנן דאיהו קאמר דמילתיה דצנועין אתייא כר' דוסא אבל ר' יוחנן לא סמיך כלל אהאי סתמא אלא סתמא אחרינא אשכח וכו' וזהו קושית הרמב"ן הביאו הנ"מ שם דליכא למימר נמי דסמיך אהא דקאמר רבא אי לאו דקאמר ר' יוחנן וכו' ולחלק בין הקדש לפדייה בדבר שאינו ברשותו דהא משמע דרבא לא פליג אדר' יוחנן דשמעינן ממילתיה ולפי מאי דקאמר הש"ס אלא סתמא אחרינא אשכח דמדמי פדיון להקדש לענין זה ורבא לא קאמר אלא אי לאו דאמר ר' יוחנן וכו' וכיון דאמר ר' יוחנן הכי א"כ ליתיה להא דצנועין כלל זהו תורף דברי הרמב"ן והכ"מ יישב קצת לזה וכתב דכל זה הוא למאי דס"ד לדמות חילול להקדש. בענין זה אבל לפי האמת יש לחלק ביניהן והביא ראיה מדברי התוס' ע"ש ומיהו צריך ראיה וחיזוק ביותר לדבר זה והראיה הנכונה והחזקה מהאי סוגיא הוא דמסיק ר' יוסי וקאמר לר' ירמיה דלמאן דאית ליה כמ"ד לעתותי ערב לית ליה לא לין קשייתה וכמבואר בפנים משום דשנינן אליביה שאני חילול מהקדש דאף דלא מצי להקדיש לדבר שאינו ברשותו מצי הוא לחלל לדבר שאינו ברשותו וכסברת רבא דהתם אבל למ"ד בשחרית אי אפשר כלל לאוקמי מילתיה דצנועין ולומר דאומר כל המתלקט דא"כ מחלל הוא במחובר לקרקע וזה אי אפשר שהוא נגד התוספתא ואע"ג דרצה ר' ירמיה לומר דרשב"ג פליג מ"מ לא קאי כוותיה דהא תני הכל מודים שאין פודין במחובר לקרקע ומהיכי תיתי למימר דרשב"ג פליג ולא הוזכר שם כלום והתוס' שם בד"ה אימא כל המתלקט הקשו זה מעצמם מהתוספתא ורצו לתרץ שם אין תירוצם עיקר ואין להאריך מיהו מסקנת הסוגיא דהכא מסתייע לזה דיש לחלק גם לפי המסקנא דהתם בין הקדש לבין הפדיון בדבר שאינו ברשותו וזהו דקאמר הרמב"ם במילתא דצנועין שאומרים כל הנלקט וכו' שהרי אי אפשר לפדותו במחובר ור"ל ולומר בתחלה כל המתלקט והוא נלמד מהסוגיא דהכא וכדאמרן דהכל מודין בזה ור"ל אפי' רשב"ג דהוא תנא דצנועין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:2:1:1)

**כרם רבעי עולה לירושלים וכו'.** דוקא כרם רבעי כדקאמר בגמרא שלא התקינו אלא בו לפי שלא היו הענבים מצויות בירושלים אבל שאר כל הפירות אפי' בזמן המקדש היו נפדין סמוך לחומה והכי קתני בהדיא בתוספתא פ"ה וכמ"ש הרמב"ם וזכרתי מזה לעיל ריש פרקין ומ"ש הרמב"ם שם ומשחרב בית המקדש נפדה אפי' סמוך לחומה לא דפסק בזה כר' יוסי כמו שרצה לומר התוי"ט והאריך בזה אבל כל זה אינו כן אלא העיקר כך הוא דר' יוסי לא בא לומר אלא דהתנאי היה שאימתי שיבנה המקדש יחזור הדבר לכמות שהיה ובהא בלחוד הוא דפליג על הת"ק כדפרישית בפנים דבענין התנאי הוא דפליג ואלו היה פוסק הרמב"ם כר' יוסי היה לו להביא התנאי דר' יוסי ומה שכתב ומשחרב בית המקדש וכו' משום דבזה כולי עלמא מודים דמשחרב המקדש לא חששו לעטר שווקי ירושלים והא דלא הביא דברי הת"ק בענין משרבו הפירות התקינו וכו' טעמיה משום דשמעינן מהסוגיא דפ"ק דביצה דף ה' דהא דחזרו ונמנו לא היה אלא משחרב המקדש כדמייתי התם על הא דאמר רב יוסף כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו לראיה מההיא דכרם רבעי היה לו לר"א במזרח לוד וביקש להפקירו לעניים אמרו לו תלמידיו רבי כבר נמנו עליו חבירך והתירו מאן חביריו ריב"ז טעמא דנמנו וכו' וע' פירש"י שם אבל הרמב"ם מפרש שנמנו והתירו שיהא נפדה אפי' סמוך לחומה ור"א שביקש להפקירו משום שלא רצה להעלותו ולא לפדותו והכי מפורש בתוספתא שם בהדיא מעשה בר"א שהיה לו כרם בצד כפר טבי במזרח ולא רצה לפדותו אמרו תלמידיו רבי משגזרו שיהא זה נפדה סמוך לחומה אתה צריך לפדותו עמד ר"א ובצרו ופדאו. וזה נמנו עליו והתירו דקאמר בביצה ודברי ר' יוסי בענין דקאמר בתנאי מוקשין הן בגמרא בסוף הלכה ועיין בדבור דלקמן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:9:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:2:9:1)

**זאת אומרת שבית המקדש עתיד להבנות קודם למלכות בית דוד.** כדפרישית דהקושיא על דברי ר' יוסי במה שאמר משחרב בה"מ היה התנאי הזה ור"ל על התנאי דמסיים ותנאי אימתי שיבנה בה"מ וכו' וכלומר ומהו התנאי אימתי שיבנה וכו' וזה פשוט הוא לפי הנוסחא דהכא ואף לפי הנוסחא הכתוב במשניות ג"כ פירושו כן היה התנאי הזה ומהו התנאי ותנאי היה הדבר אימתי שיבנה וכו'. והאי זאת אומרת דקאמר רב אחא בפירכיה ר"ל הרי זאת אומרת מהמקרא הזה שבית המקדש עתיד להיבנות וכו' ואת אמר הכין שהיו מתנין אימתי שיבנה וכו' ולהיות חוששין לעטר שווקי ירושלים מקודם שתחזור מלכות בית דוד למקומה ואע"ג דהמקרא הזה אינו על ענין מלכות בית דוד כלל מ"מ רמז הוא מכאן לזה כמו שבארתי בפנים. ומיהו נראה דטעות הוא וצ"ל הפסוק דפ' ויחי ובדם ענבים סותה דאותו המקרא מדבר בענין בנין בה"מ לעתיד ובמלכות ב"ד וכמו שת"א לראשיה דקרא אסרי לגפן עירה יסחר ישראל לקרתיה עמא יבנון היכליה וכו' ובדם ענבים סותה דריש הכא כמו שפי' בת"י על המשיח ולית מליך ושולטן דיקום קדמוי מסמק טווריא מן אדם קטיליהון לבושוי מעגעגין באדמא מדמא לעצור דענבין וכעין זה היא בתרגום ירושלמי וא"כ רישא דקרא על בנין בה"מ וסיפיה על מלך המשיח. ויש רמז נוטריקון ג"כ בתיבת ענבים לזה עת נבנה בית יבוא משיח:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:11:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:2:11:1)

**על דעתיה דהדין תנייא לא למדו נטע רבעי ממעשר שני כל עיקר.** עיין בפאה שם מה שנתבאר בענין קושית הרמב"ן על הרמב"ם ובמה שיישבתי בזה בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:3:1:1)

**ובין שניתן לו במתנה.** כדפרישית שנתנו לו כשהוא בוסר וכ"כ הרמב"ם בפ"ט מהל' מע"ש ונטע רבעי בהלכה ב' נטע רבעי אינו נקנה במתנה אא"כ נתנו בוסר והתוי"ט האריך בזה ופשוט הוא דאפי' בוסר לאו פרי הוא לענין רבעי כמו לענין מעשרות כדקאמר בהאי תלמודא בהדיא לקמן בפ"ק דערלה בהלכה ו' פרי אתה פודה ואין אתה פודה לא בוסר ולא פגין כלומר שא"צ פדיון והא הדמוקי בקידושין בשנתנו לו סמדר משום דאיכא למ"ד הבוסר אסור הוא ברבעי כמו לענין ערלה מש"ה מוקי לה בסמדר ודלא כר' יוסי כלומר וכהת"ק דמתני' דערלה דפליג בהדיא בסמדר דלא הוי פרי אפי' בערלה ומשום דלא שמעינן מיניה בהדיא דמתיר אף בבוסר ברבעי ועיין לקמן פ"ק דערלה בהלכה ד' ד"ה תני פרי אתה פודה וכו':


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:9:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:3:9:1)

**ך' אלעזר בן עזריה הוה יליף מיסב מעשרא וכו'.** בבבלי יבמות האי עובדא נשתנית ומהתם משמע דר"א בן עזריה לא הודה לר"ע דקאמר עקיבא בתרי מילי וכו' ושתיהן אמת הן דבתחילה כעס ולא שמע לו אבל אח"כ דשלח תלמידיה והקשה לו קושיא דאתם חזר בו והודה לו כדקאמר הכא ולא סיימו התם לכולא מילתא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:10:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:3:10:1)

**ביין ובתבלין שהוא כמבוער.** כ"פ הרמב"ם בפ' י"א ממע"ש ו"ר בהלכה ט' וכדפרישית טעמא לחלק בין יין ושמן שהשמן אינו נבלע כמו היין ונקרא דבר שהוא בעין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:5:1)

**זאת אומרת נשרף טבלו אין יכול להתודות.** כ"פ הרמב"ם בהלכה י"ג:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:7:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:7:1)

**אלא איזה דבר שהוא מותר לחי וכו' הוי אומר זו סיכה.** והרמב"ם שם בהלכה ט"ו לא כתב אלא כלשון המשנה ולא דיבר כלל מענין סיכה למת ואע"ג דכך אמרו ג"כ בבבלי בפ' הערל כדקאמר הכא טעמו דכל זה לא נאמר אלא למאן דס"ל דעובר בעשה על סיכה חוץ לחומה וה"נ עובר בעשה על סיכה למת דמכלל דלא נתתי אתייא כדקאמר הכא וכמבואר זה לעיל בפ"ב אבל הרמב"ם לא סמיך אהא דפ' הערל משום דבפ"ג דמכות שהוא מקומו משמע דאינו עובר בעשה על סיכה חוץ לחומה וא"כ הה"ד לא על סיכה למת והא דפריך אם להביא לו ארון ותכריכין כו' לחי אסור לא כל שכן למת יש לומר דלרבותא קתני דאפי' אם היה נצרך למת לא נתתי ממנו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:10:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:10:1)

**רב הוה ליה כיתן וכו'.** בבבלי חולין דף פ"ו גריס להאי עובדא בר' חייא דנפל ליה ואניבא בכיתניה ואתא לקמיה דרבי וכו' כדהכא ואפשר אחר שאירע לו כזה וקיבל מרבי כן הורה לרב שאירע לו ג"כ כה"ג:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:14:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:14:1)

מעתה מי שהוא מפריש מתודה בפ' בתרא דסוטה פירשתי קצת בע"א גם לזה וכדפירישית כאן הוא הנכון בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:14:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Maaser Sheni 5:5:14:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Maaser%20Sheni/r/5:5:14:2)

סליק פירקא וכולא מס' בס"ד