## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot Chapter 1

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:1:1:1)

**כיצד העדים נעשין זוממין.** או בן חלוצה. הקשה הרמב"ן ז"ל בחידושיו כיון דחלוצה דרבנן היא ומן התורה כשר והיאך לוקין את הארבעים ובפ' אלו הן הלוקין תירץ דחלוצה אשגרת לישנא היא במתני' ודעתו ז"ל כדעת התוס' דבבן חלוצה דמתני' אין לוקין אלא מכת מרדות מדרבנן. ומדברי הרמב"ם ז"ל אין נראה כן שהרי כתב בפ' כ' מהל' עדות הל' ח' העידו על כהן שהוא חלל כגון שהעידו בפנינו נתגרשה אמו או נחלצה במקום פלוני ביום פלו' והוזמו הרי הן לוקין ומשמע דשניהן שוין במלקות ארבעים ואפשר דאחר דאסרוה רבנן ואסמכוה אקרא דואשה הוה לה כעין דאורייתא לענין דינא דמתני' דלוקין אנבעים וכעין דאמרינן כגיטין דף נ"ה ע"ב כרת מדבריהם וכדמפרש התם כרת שעל ידי דבריהם באתה לו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:1:2:1)

**הכל היה בכלל לא תענה וכו'.** ע"כ דדברי ר' יוסי בן חנינה לפי הגי' אשר בספרים מתפרשין דיהיב טעמא מפני מה אין לוקין אלא ארבעים כדפרישית דהא אין את מקיים בו לא תענה ברעך קאמר ולכאורה יש סמך לזה ממאי דכתבו התוס' דף ד' ע"ב ד"ה ורבנן האי לא תענה מאי עבדי ליה דהא דקאמר לעיל גבי לא תענה משום דהוי לאו שאין בו מעשה היינו אי לאו קרא דוהצדיקו אבל בתר דגלי לן קרא דוהצדיקו דשייך ביה מלקות יש לנו לומר דלקי מלא תענה וכתבו שם עוד אבל מ"מ קשה לעיל דפריך ותיפוק ליה מלא תענה ולמה לי והיה אם בן הכות הרשע לישני אי לאו רגלי לן קרא ה"א דלא לקי משום דלא תענה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד הוי וי"ל דעדיפא מיניה משני ועוד י"ל דפריך לר"מ דנפקא ליה אזהרה לעדים זוממין מולא יוסיפו לעשות. והשתא לתירוצם הב' יש לפרש דהתם נמי דפריך ותיפוק ליה מלא תענה ולילקי עוד גם משום נא תענה לבתר דגלי לן קרא דוהצדיקו והוי כעין דהוי קשיא ליה לר' יוסי ב"ח הכא אלא דלפ"ז לא הוי שייכא שינויא דמשני התם משום דהוי לאו שאין בו מעשה דהא לבתר דגלי קרא לוקה הוא משום לא תענה וכדס"ל לר"מ הכי במתני' לקמן וע"כ דהאי קושיא ותיפוק ליה לא מיתפרשא אלא דמקשה קרא דוהיה אם בן למה לי. ומיהו דברי ר' יוסי ב"ח דהכא בדוחק מיתפרשין למאי דאמרן והיותר נראה דחילופי שיטות יש כאן וכצ"ל את שאתה יכול לקיים בו ועשיתם וגו' אין אתה מקיים בו לא תענה ואת שאין את יכול לקיים בו ועשיתם לו וגו' את מקיים בו לא תענה ואע"ג דלאו שאין בו מעשה הוא מ"מ לבתר דגלי קרא לוקה כדלעיל וזה קאי למ"ד לקמן דמטעם אחר א"א לקיים כאן ועשיתם וגו' וה"נ ס"ל לר' יוסי ב"ח והשתא שייך שפיר האי דבר אחר ומתפרשא הסוגיא שפיר כפשטה דדבר אחר קאי לפרש טעמא דא"א לקיים בהן כאשר זמם ולפיכך מלקות הוא לוקין וריב"ל מטעמא אחרינא קאתי ולפרש דלא תימא לילקו משום לא תענה ונקיים בהן ג"כ כאשר זמם ולעבדינהו פסולין והלכך קאמר דהא לר' אפשר דועשיתם לו כתיב וכבר דרשינן דכל דבר המסור לב"ד את תופס לא' מהן כמו שציינתי בפנים וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:1:4:1)

**כתיב ולא יחלל זרעו וכו'.** ברייתא זו הובאה בבבלי פ' עשרה יוחסין דף ע"ז ע"א וגריס התם ואם נפשך לומר ת"ל ולא יחלל לא יחולל והיינו הך ומדלא כתיב לא יחול דרשיע:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:1:5:1)

**המחלל לא נתחלל וכו'.** ק"ו דבר פדא נסתר התם דא"כ ביטלת תורת עדים זוממין וכו' והיינו דהכא לא שייך ק"ו הזה אבל בעלמא אמרינן ק"ו כה"ג כדאמר בפ"ק דמנחות דף ט"ו ע"א המפגל אינו מתפגל הבא לפגל ולא פיגל אינו דין שלא יתפגל וכ"כ בחידושי הרמב"ן ז"ל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:6:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:1:6:1)

**רבי יוחנן אמר שקר שקר.** מחלפא שיטתיה דר' יוחנן כש"ס דילן דבכל מקום אית ליה כמ"ד אינו לוקה ומשלם כ"א בחייבי מלקיות שוגגין פליג וס"ל דחייבין בתשלומין כדאמר בפ' אלו נערות והא ל"ק דכן מצינו בהרבה מקומות מחילופי השיטות א"נ יש לפרש לר' יוחנן נמי שקר שקר לג"ש קאמר כתיב בעדים זוממין שקר וס"ל דבמחויבי מיתות משתעי וכתיב במחויבי מלקות לא תענה ברעך עד שקר מה להלן אין ממון אצל מיתה אף כאן אין ממון אצל מכות:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:8:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:1:8:1)

**אבל משלמין הן טובות הניית כתובה.** מבואר מהכא כפי' הרמב"ם ז"ל בריש פ' כ"א מהלכות עדות בענין שמין באשה ובכתובתה דקאמר רב פפא התם היינו נמי דקאמר ובכתובתה של זו ר"ל לפי מה שהיא מרובה או מועטת וכפי' הרי"ף ז"ל בזה וכן באשה לפי מה שהיא בריאה וכו' וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:2:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:2:2:1)

**המלוה את חבירו על מנת שלא לתובעו שביעית משמטתו.** כן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ט מהל' שמטה בהל' ט'. ובדין מתני' השוחט את הפרה וכו' פסק שם כן בהל' ה' וכתב עליו הראב"ד ז"ל אישתמיטיה מאי דאמר בירושלמי דהאי מתני' ר' יהודה היא וכתב הכ"מ דכפי' רבינו נראה מהירושלמי. ובכאן תמצא מבואר היטב דאתי' פסקי' כר' בא וכמסקנת הש"ס דתפסו להא דר' בא לעיקר דמתני' ככ"ע אתיא ובשמעתתיה דרב דהא בהא תליא ולדעת הראב"ד ז"ל דתפס להא דר' אלעזר לעיקר היה לו להשיגו גם על מה שפסק בהלכה ט' כההיא דרב:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:2:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:2:3:1)

**והא תנינן בין נותנן מיכן ועד ל' יום וכו'.** לקושיא היא ואזלא הא כלישנא קמא דשמואל דהתם דף ג'. ולגי' הספר הוי כלישנא בתרא דהתם וכ"פ הרמב"ם ז"ל שם ולפ"ז צריך לפרש והא תנינן בניחותא א"נ דפריך מאי קמ"ל רב הא מתני' היא וכעין דהתם ללישנא בתרא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:2:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:2:4:1)

**עאל רב יהודה ואמר טעמא קרבה שנת השבע וכו'.** כדדריש התם וקצת בענין אחר. והכא דקאמר לרב אשכח תני וכו' לאו דפליג עלה אלא דקאמר מהאי ליכא למילף לשמעתתיה דרב דלעיל דאיכא למימר קרבה שנת השבע וגו' לכדר' ישמעאל הוא דאתא. ושמעינן מיהת דאי אמרינן סתם הלואה שלשים יום ואינו רשאי לתובעו מקודם א"כ ממילא שמעינן להא דרב לעיל דהמלוה על מנת שלא לתובעו שביעית משמטתו שהרי אם הלוהו סתם שלשים יום קודם שביעית על מנת שלא לתובעו הוא כדמשמע מהכא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:3:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:3:2:1)

**והוא שנהרג אבל אם לא נהרג לא.** דברי ר' בא בר ממל הם דברי ר' אבהו דהתם דף ה' ע"ב דפריך שם ואי איסטטית היא זו אפי' כת ראשונה לא תיהרג אמר ר' אבהו שקדמו והרגו ופריך מאי דהוה הוה אלא אמר רבא ה"ק אם אינה אלא בת א' נהרגת אי איכא טפי אין נהרגין הא בלבד קאמר קשיא. והש"ס דהכא לא ניחא ליה לפרש כפירושא דרבא משום האי קושיא דהא בלבד קאמר וכדמסיים הדא היא דתנינן וכו' ומאי דפריך לר' אבהו מאי דהוה הוה לא חש לה האי ש"ס להאי קושיא והשתא אין בין שתי הסוגיות אלא בענין פירושא דסיפא דמילתיה דר' יהודה דלש"ס דהתם ניחא ליה לפרש כפירושא דרבא ואע"ג דאסיק בקשיא וש"ס דהכא ניחא ליה לפרש כפירושא דר' אבהו ואע"ג דגם על האי פירושא ע"כ מיבעי לאסוקי בקושיא מאי דהוה הוה אבל בעיקר פירושא דאיסטטית שוין בה דמפרשינן להא דקתני באו אחרים וכו' היינו שאותה הכת בעצמה הזימה לכל הבאים להעיד כפי' רש"י ז"ל וכפי' הרי"ף ז"ל והיינו דמקשי ואי איסטטית היא אפי' כת ראשונה לא תיהרג וכדמכריח הרי"ף ז"ל להאי פירושא דעולה לפי המסקנא דהתם לר' יוחנן בטעמיה דמילתיה דר' יהודה דאמרי' אטו כולי עלמא גבי הני הוו קיימי וא"כ שמעינן דשני עדים בלבד הוא דמוזמי לכל מאן דאתי ומסהיד על זה האיש שהרג את הנפש ולא כפירושא דמפרשי קמאי דמתני' בזוממי זוממין מיירי דהני מזמי להני והני מזמי להני ועוד דהא ת"ק כולם יהרגו קאמר ואי ס"ד הני מזמי להני והני מזמי להני אמאי כולם יהרגו הא לא מיחייב קטלא אלא מאן דקיימא עלי' הזמה בלחוד. והרמב"ן ז"ל בחידושיו המליץ ורצה לחזק פי' הראשונים והא דקתני כלן נהרגין היינו לאותן שהזמה חלה עליהן והביא ראיה לפירושם מהתוספתא דפ"ק דמכילתין מעידין אנו באיש פלוני שהרג את הנפש ובאו אחרים והזימום הנדון פטור וכת הראשונה חייבת ובאו אחרים והזימום הנדון חייב כת הראשונה פטורה וכת השנייה חייבת כת אחת נכנסת וכת אחת יוצאה אפי' מאה כלן חייבין (ובגי' שלפנינו פטורין וט"ס הוא) ר"י אומר איסטטית היא זו ואינה נהרגת אלא כת ראשונה בלבד. והאריך שם ובסוף דבריו סיים זה השגתי לפי דעתי לתקן בו דברי הראשונים ויודע אני ומכיר שהצעתה של שמעתתא כדברי האחרונים אבל הסיוע שמצאתי להם להתוספתא הזקיקני לזה עכ"ל אבל הריטב"א ז"ל קיים פי' הרי"ף ז"ל וכתב שהתוספתא משבשתא היא. וזהו דטעמיה ופירושא דמילתיה דר' יהודה א"א להולמו לפי התוספתא אבל מילתיה דת"ק לדינא קושטא הוא דהיינו זוממי זוממין. וכן הרמב"ם ז"ל פסק בפ' כ' מהל' עדות הל' ה' כת"ק דמתני' וכפי' רש"י והרי"ף ז"ל ובהל' ו' כתב דין דת"ק דהתוספתא וא"צ לפרש דדעתו היה ששתי החלוקות בכלל פירוש דברי המפנה כמ"ש שם הכ"מ אלא דהחלוקה שניה מדברי התוספתא ודין אחר הוא ובפי' דמתני' לא שייכא כלל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:3:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:3:2:2)

**היו עומדין ומעידים עליו שהרג את נפש בלוד וכו'.** האי בעיא אי אפשר לפרשה בענין אחר אלא כדפרישית בפנים שהרי ההורג אינו נהרג קאמר והעדים וכו' ואי בזוממי זוממין אמאי אינו נהרג אלא ע"כ בדאיכא הכחשא בהמזימין מיירי והרמב"ם ז"ל לא הזכיר מזה כלום ואפשר דאגב פשיטות הדין לא הוצרך מלכתוב זה דהיכא דאלו המזימין מכחישין זו אח זו א"כ לענין העדים ודאי שאין לדונם בדין עדים זוממין ולענין ההורג נמי אין להרגו מספק דעכ"פ הוזמו עדיו והרי הוא בכלל דין עדות המוכחשת שזכר בפ' י"ח. ויש לפרש דהא דקאמר ההורג וכו' לאו מהבעיא דרבי בון הוא אלא פשיטותא דר' זעירא הוי שפשט לו כן דמספק אין אנו יכולין לדון לא לההורג ולא להעדים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:5:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:5:2:1)

**שאילו נאמר דיני ממונות ולא נאמר דיני נפשות.** הנכון הוא דנתחלפה הגי' מרישא לסיפא ואיפכא גרסינן ברישא אילו נאמר דיני נפשות ולא נאמר דיני ממונות הייתי אומר דיני ממונות הקלים וכו' ובסיפא אילו נאמר דיני ממונות ולא נאמר דיני נפשות וכו' ומיתפרשא הסוגיא בפשיטות למאי דהגהתי בפנים בסיפא ובענין פירושא דמתני' בזמן שהתרו בהן מבואר הוא דדעת הרמב"ם כדעת המפרשים שהתרו בהן היינו כלומר שחקרו ושאלו אותן אם נתכוונו להעיד דבהא הוא דעדותן בטילה אם נמצא אחד מהן קרוב או פסול וקאי אתרווייהו אדיני ממונות ואדיני נפשות כמ"ש בפרק ה' מהלכות עדות הלכה ג' ד':


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:6:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:6:2:1)

**חמי היך תנינן וכו'.** במתני' פירשתי על דרך הרמב"ם ז"ל בחיבורו פרק ד' מהל' עדות הל' א' שחזר בו מפירושו במשנה ובלי ספק שאחר שראה סוגיא דהאי תלמודא חזר בו. ופירשתי בפנים לדברי ר' ירמיה שרצה לפרש בענין אחר ור' יוסי הוא דהשיב לו לפי המסקנא לדינא וזהו לפי הנראה דמהדר ליה ר' יוסי תנינן וכו' משמע שחידש לו איזה דבר. ומצינו לפרש דגם דעת ר' ירמיה הכי הוה ואמר לו ר' יוסי דכן הוא האמת דמה דתנינן במתני' ואם לאו הרי אלו שתי עדיות שלשה שלשה לא הוי בכלל זה אלא שאם המתרה באמצע רואה לאלו ולאלו היא מצרפו והוי עדות אחת וכמ"ש התוס' דף ו' ע"ב הוא והן נהרגין וקשה למשי"ח על הי"מ שם דאדרבה לא מית קמא המתני' אלא בשאין רואין המתרה וכן איו המתרה רואה אותן דאי לאו הכי הוא מצרפן וכדברי הרמב"ם שם ולא צירף אותן המתרה וכו' ע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:6:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:6:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:6:2:2)

**תנינן הכא מה דלא תנינן בכל סנהדרין וכו'.** לכאורה קשה מאי קמ"ל בהא והנראה דדינא קמ"ל ובדוקא קאמר דהכא הוא דתנינן דהוא והן נהרגין והשניה פטורה היא אף לכשהוזמה מטעמא דהרגו איו נהרגין מה שאין כן בכל הדינין דסנהדרין הן לענין ממון הן לענין מלקות דלא אמרי' בהו כאשר זמם ולא כאשר עשה וכדפסק הרמב"ם ז"ל בפ' כ' מהל' עדות הל' ב' וכתב דכאשר זמם ולא כאשר עשה דוקא בדיני נפשות הוא ולא במלקות ולא בממון וכבר נלאו כל המפרשים ז"ל לחקור אחר מקור מוצא דין זה. והתיו"ט כתב על דברי הכ"מ במ"ש שם כל המטעמים לא ינעמו לחיך עד שנביא ראיה לדבריו מדברי חכמינו ז"ל שהם קבלו או דרשו כן וכו'. ומכאן הוא דלמד לומר כן כפי הנראה דפירש להא דאמרו תנינן הכא מה דלא תנינן בכל סנהדרין בדוקא הוא דאי לאו הכי מאי קמ"ל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:7:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:7:1:1)

**רבי יוסי ברבי יהודה.** ונוסחת הבבלי רבי והכי מוכרח דאלו ר' יוסי ברבי יהודה סבר אין התראה מעכבת כדאמר התם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:7:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:7:2:1)

**לענות בו לא בעדות.** מכאן למד הרמב"ם ז"ל לומר דבעדים זוממין צריך שיהא הזמה בעדים עצמו בלבד אבל אם המזימין העידו גם בגופו של עדות ואמרו זה הדבר לא כך היה אע"פ שאמרו להם עמנו הייתם ואיכא נמי הזמת עצמן אפ"ה לא מיקרי הזמה אלא הכחשה הואיל וג"כ בגופו של עדות העידו אלא צריך שיאמרו שאינן יודעין מגופו של עדות כלום כמ"ש בפ' י"ח מהל' עדות הל' ב'. ולכאורה מהמתני' אין העדים נעשו זוממין עד שיזומו את עצמן וכו' אין הפי' זה מוכרח כ"א אם בגופו של עדות בלבד אם אמרו ההורג או ההרוג היה עמנו הוא דלאו כלים הוי וכבר דקדקו עליו בזה ונלאו המפרשים למצוא טעם לדבריו כמו שתמצא בדברי הלח"מ אמנם מכאן מוכרח הוא מדרשת ר' הושעיה דמבאיש דריש עד זומם הוא שעונה באיש ולאפוקי עדים המזימין אין עונים באיש אלא בעד זומם עצמו ומלענות בו דריש שצריך שלא יענה בעדותו כלל ואע"פ שגם בעד זומם עצמו ענה וא"ל עמנו היית אפ"ה לאו הזמה הויא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:7:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:7:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:7:2:2)

**עדים זוממין אינן צריכין לקבל התרייה.** זה מבואר בבבלי ריש פ' ד' מיתות ובכמה מקומות וכ"פ הרמב"ם ז"ל שם הל' ד' עדים זוממין אינן צריכין התראה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:7:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:7:3:1)

**כתב כל נכסיו לשני בני אדם כאחת.** הרי"ף ז"ל בפרקין וכן הרמב"ם ז"ל בסוף פ' י"ד מהל' עדות פסקו כר' יוחנן וכן דעת רוב הפוסקים וכבר בארתי בריש פ"ק דגיטין ממה שהקשו ז"ל מהך פיסקא על האי פיסקא דפסקו כרבא בפ"ק דגיטין בעבד שהביא גיטו וכתוב בו כל נכסיו קנוין לך דפלגינן דיבורא ועצמו קנה נכסים לא קנה ולכאורה סתרי אהדדי ובהאי תלמודא התם מדמי להו אהדדי והבאתי שם חי' רבינו יואל שהביא הרא"ש ז"ל בפרקין שכתב דרבא פליג אהאי תלמודא ולית ליה הא דמדמי להו אהדדי ומודה ר' יוחנן להא דרבא גבי עבד והכא טעמא דר' יוחנן בכותב נכסי לשני בני אדם משום דאתי לאחלופי בשטרות דעלמא שלא יאמרו קרוב כשר להעיד. ובשם הרמב"ן ז"ל הביאו הרשב"א ז"ל בגיטין כתבתי תירוץ אחר שכתב דגם האי תלמודא ס"ל להא דרבא ולר יוחנן דאמר מאחר שפסולין לזה פסולין לזה אפשר נמי דמודה בעבד דעצמו קנה אע"פ שהנכסים לא קנה דפלגינן דיבורא ע"ש שבארתי דלפ"ז צריך לומר אליבא דר' יוחנן דס"ל בכותב נכסיו לשני בני אדם ביחד דלא מחשבינן להו לתרי גופו דהא קי"ל דבתרי גופו פלגינן דיבורא כדמסקי' פ' יש נוחלין דף קל"ד ומשום דהנכסים אינן מוחלקין הוי ליה כעדות אחת ולא פלגינן דיבורא ובעבד ובנכסים אע"ג דלכאורה טפי מסתברא לומר דכגוף אחד הוא מ"מ הואיל והנכסים דבר אחד והעבד דבר אחר כתרי גופו מחשבינן להו ופלגי' דיבורא ויצא לנו נ"מ בזה בין תירוץ הרמב"ן לתי' רבינו יואל בדבר אחד לשני בני אדם אם כתרי גופו הוי ופלגינן דיבורא או לא דלדעת הרמב"ן ע"כ דכחד גופא מחשבינן להו כמבואר ולדעת רבינו יואל טעמא אחרינא איכא הכא משום גזירה דאתי לאחלופי אבל בעלמא אימא לך דבר אחד לשני בני אדם כתרי גופי מחשבינן להו ופלגינן דיבורא. ועוד נ"מ איכא בין אלו שתי דיעות ושיטות בדיו אם נסתלק אוחו שהן קרובים לו מאותו ממון שהביא הב"י סי' נ"א בבד"ה בשם תשובת הרא"ש ז"ל שהן כשרין לאותו שהן רחוקים לו וכן קבע בש"ע והקשה על זה הש"כ שם דהא אכתי אתי לאחלופי דיש שאינו יודע בהסילוק. ולדעת הרמב"ן ז"ל דלאו משום אחלופי הוא אלא משום דכחד גופא מחשבינן להו הואיל וכתב לשניהן ביחד א"כ סילק זה עצמו מהממון איכא למימר דמודה בהא שהן כשרין להאחר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:8:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:8:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:8:2:1)

**ובחוצה לארץ מושיבין אותן פלכים פלכים.** כן הוא בתוספתא סוף פ"ג דסנהדרין וכך היא הגי' התם דף ז' ע"א. וכן להא דרשב"ג דלקמן ברח מח"ל לארץ מבואר שם והרמב"ם ז"ל כתב פ"ח מסנהדרין הל' ב' אבל בח"ל אינן חייבין להעמיד בכל פלך ופלך וכו' וכתב הכ"מ שנסחא אחרת נזדמנה לו ואין נסחא זו בשום מקום והנכון כמ"ש בתחלה דחסר תיבת אלא בדבריו שם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:8:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Makkot 1:8:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Makkot/r/1:8:2:2)

סליק פירקא בסייעתא דשמיא