## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim Chapter 5

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:1:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/5:1:5:1)

**השותפין לא על הדא איתאמר כו'.** כדפרישית בפנים דדוקא להמדיר כופין אבל לא להמודר והה"ד דמצי לאוקמי להאי טעמא ארישא דמיירי שהדיר א' נכסיו על חבירו דכופין אותו ואפי' לראב"י דיכול הא לומר בתוך שלי כו' מטעמא שלא יכשל בהעמדת הרחיי' כו' אלא דמפשטא לישנא דמתני' דקתני היה א' מהן מודר מחבירו משמע דהוא אסר נכסי חבירו על עצמו ובכה"ג ס"ל להאי תלמודא דאין כופין כדפרישית. אבל גי' הראב"ד והרשב"א והר"ן ז"ל לא על הדא איתאמר' אלא על הדא כופין את הנודר שימכור את חלקו באומ' הנאתי עליך כו' ומשמע דקאי ארישא אלא דמחלק בין אסר נכסיו על חבירו ובין אסר נכסי חבירו על עצמו ולענין דינא חדא היא דדוקא להאוסר הוא דכופין לשיטת' דהאי תלמודא וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ז מנדרים הלכה ה' והשיג עליו הראב"ד ז"ל וכל המפרשים דהרי משיטת הבבלי לא משמע הכי דמפרש למתני בנדרו מיירי ולא בהדירו וכן הקשה הרשב"א והר"ן ז"ל ע"ש. והכ"מ תירץ דהא דאוקמוה בגמרא בנדור מחבירו הנאה אבל במודר לא היינו כדי לדחות הא דבעי למיפשט דבהדירו נמי פליגי אבל לפום קושטא גמרא דידן סבר לה כירושלמי עכ"ל ולישנא דה"נ מסתברא דקאמר התם לא משמע הכי אבל העיקר דהרמב"ם ז"ל לא פסק כשיטתא דהבבלי בפרקין משום דאי בנדרו מוקמינן טעמ' דפלוגתייהו דראב"י ורבנן לאו משום ברירה הוא אלא משום קנסא הוא ואי בהדירו מוקמינן לא שייכא קנסא וטעמייהו משום ברירה ואין ברירה הוא כדכתב שם הר"ן והרא"ש ז"ל וע"ש והילכך לא קי"ל כהך שיטתא אלא כרבינא דבפרק שור שנגח את הפרה דף נ"א דאוקי פלוגתייהו ביש ברירה ואין ברירה ולפ"ז י"ל גם לשיטת הבבלי דהתם על המדיר קאי דכופין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:3:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/5:3:3:1)

**נישמעינה מן הדא האומר ליורשיו כו'.** כן היא גירסת הרא"ש ז"ל בפסקיו וכפי פירושו שם דתרי בעיות הן וכתב שם ובעיא הראשונה לא פשטה ונראה דתליא בפלוגתא דתפוס בלשון ראשון עכ"ל כלומר במה דפליגי סוף פ' השואל דף ק"ב אי אמרינן תפוס לשון ראשון או לשון אחרון וכתבו שם הרי"ף והרא"ש ז"ל דמספק' לן הלכה כמאן והילכך בנדרים דאיסורא דאורייתא נקטינן לחומרא וכן פסק הטור בסי' רי"ו אבל הר"ן ז"ל מפ' דחדא בעיא היא דאם את תופסו משום ביתך אם מת ומכרו מותר ואם נפל ובנאו אסור דכל שהוא ביתך משמע ואם את תופסו משום זה אם מת ומוכרו אסור ואם נפל ובנאו מותר דכיון דנפל אזדא ליה ופשט ליה דאם אמר ביתך זה משום זה אתה תופסו בין לחומרא דמכירה בין לקולא דנפילה והיינו לפי גירסתו דגריס בברייתא תנו בית חתנות לבני או בית ארמלות לבתי ונפל יורשין חייבין לבנותו בית זה ונפל אין חייבין לבנותו וע"ש ומדמי הוא ז"ל לפי פירושו ביתך זה לבית זה אע"ג דשאני ביתך זה דתרתי דסתרי אהדדי הן מכל מקום פשיט לה דלישנא דזה היא עיקר כמו התם ועיין בב"י שם ועיין בב"ח דהשיג על הב"י במה שכתב שם לדעת הרמב"ם רל וכן במה שפי' שם לדעת הרא"ש וגריס בדבריו נמי כפי גירסת הר"ן והרא"ש לא העתיק אלא בפי הגירסא שלפנינו וכמה דפרישית בפנים. ומדברי תשובתח הריב"ש סימן שנ"ו משמע דגריס נמי כגי' הר"ן ופסק שם דבבית זה ונפל מותר ויש ראי' לגי' זו מדתנן סוף פ' השואל המשכי' ביח לחבירו ונפל חייב לבנותו וקאמר עלה בגמרא בפשיטות ה"ד אי דקאמר בית זה נפל אזל לי' כו' וכ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' שכירות ומ"מ יש לדחות דשאני הכא דתרי לשונות דסתרן אהדדי הן ובאיסורא נקטינן לחומרא ואין להאריך:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:4:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/5:4:2:1)

**אית תניי תני נשאל בין על הראשון בין על השני.** והכי תני בברייתא בבבלי שלהי מכלתין דף צ' וקאמר התם דנשאל תחילה על הראשון ואח"כ נשאל על השני וטעמא שאין מתירין הנדר או השבועה עד שיחולו כדפסק הרמב"ם ז"ל בפרק ו' מהל' שבועות הלכ' ט"ו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:4:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/5:4:3:1)

**קונם הנייתי על בני עירי אינו נשאל לזקן שיש שם.** וכן הביא הריב"ש בתשוב' סי' ת"ו וסי' תקי"א וכמו דפרישית בפנים והרמב"ם ז"ל כתב בפ"י מהל' נדרים הל"ט אסר על עצמו הנאת בני העיר אסור להשאל נדרו לחכם מבני אותה העיר ההיא ולכאורה הוא בהפך מדברי האי תלמודא והכ"מ פירש להאי דהכא דה"ק קונם הנייתי על בני העיר היינו שהוא אוסר עצמו מליהנות מבני העיר ולפיכך אינו נשאל לחכם שבאות' העיר לפי שהוא נהנה מהחכם בהתרתו וקונם הניית בני העיר עלי היינו שאוסר בני עירו ליהנות ממנו וכן פי' בב"י סי' רכ"ח וכבר השיגו הב"ח וע"ש וכבר העיד בעצמו שם דפשע משמעות הירושלמי משמע כפי' הריב"ש וגם דברי הטור בסי' הנזכר כך הם וכן פי' הב"ח שם לדברי הרמב"ם דמ"ש אסר על עצמו הניית בני העיר היינו שקיבל על עצמו שלא יהנו בני עירו מנכסיו כגון שאמר קודם נכסי על בני עירי וכן הוא דעת הרמב"ן ז"ל הביאו הרלב"ח בתשוב' סי' נ"ו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:4:3:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:4:3:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/5:4:3:2)

**הנודר הנא' מחבירו בפניו.** ברייתא בבבלי דף ס"ה וכחב שם הר"ן ז"ל דנ"מ לבין ב' הטעמים דפליגי הכא דלמ"ד מפני הבושה דוקא בנדר שהיה לתועל' חבירו ובכי הא שייך ה"ט ואפילו הודיעוהו לאו כלום הוא ודוקא בפניו הא לאו הכי מתירין אפילו שלא בפניו ולמ"ד מפני החשד לעולם אין מתירין אלא בפניו אא"כ הודיעוהו דתו ליכא חשדא ורמב"ם ז"ל פסק כהאי טעמא מפני החשד כנראה מדבריו פ"ז משבועות הלכה ז' וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:6:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/5:6:4:1)

**יונתן בן עוזיאל הדירו אביו מנכסיו.** ובבבלי פ' יש נוחלין דף קל"ג האי עובדא בנוסחא אחרת וע"ש בתוס' ובהרא"ש ז"ל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:6:4:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Nedarim 5:6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Nedarim/r/5:6:4:2)

הדרן עלך השותפין