## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah Chapter 3

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:1:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:1:1:1)

**בגד שצבעו.** מ"ד בעורל את פריו קליפין וגרעינין במשמע וכו'. משמע דצריך ריבויא לגרעינין וכדקאמר נמי דלאידך מ"ד גרעינן מנין וכו' ואע"ג דלענין טומאה פשיטא לן דהגרעינין מיטמאין ומטמאין כהקליפין כדתנן בפ"ב דעוקצין דאפשר דס"ל דאי לאו ריבויא דקרא לא ילפינן איסור מטומאה ובמקום אחר הארכתי מענין זה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:1:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:1:3:1)

**כל מקום שנאמר לא תאכל לא תאכלו וכו'.** מסוגיא דהאי ש"ס נלמד דלמ"ד דאף לא תאכל לא תאכלו משמע נמי איסור הנאה לא קשיא לדידיה למה לי דכתב רחמנא גבי חמץ וכיוצא בו לא יאכל משום דאצטריך לעשות את המאכיל כאוכל וכדקאמר לקמן לת"ק דברייתא דס"ל הכי ולאידך לא איצטריך להכי משום דיליף ק"ו משרצים והשתא להאי מ"ד דלא יליף האי ק"ו ע"כ לומר משום דהאי ק"ו אית ליה פירכא מה לשרצים שכן אכילתן בכעדשה כשיעור טומאתן תאמר בחמץ שהוא בכזית וכהאי דעביד פירכא בבבלי יבמות דף קי"ד וקאמר דאיצטריך גבי דם משום דלא הוי לן למילף משרצים וכפי' רש"י שם או כפי' התוס' בהא דקאמר התם משום דאיסורן במשהו וע"ש וכמה מילי מעלייתא איכא למישמע מסוגי' דהאי ש"ס במה שנשתנה מסוגית בבלי בפ' כל שעה בענין זה ובהגיעי לשם ברחמי ובסיעתא דשמיא יתבאר הכל במקומו מענין שינוי סוגיות הללו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:1:13:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:1:13:1)

**סממנין בסממנין וכו'.** כ"פ הרמב"ם בפ' י"ו בהלכה כ"א וכהאי דר' בא בר ממל דקאמר הניית ערלה בטלה ברוב ומשמע דלא פליג אדינא דשאר איסור הנאה של ערלה שהן בעין דהא מסיק דדוקא בקדירה בקדירות הוא דקאמר ומשום דמדמי לה לדין מי צביעה במי צביעה וכמבואר הכל בפנים ולא ביאר לזה הרמב"ם בהדיא אלא שבדין הקדרות גופייהו כתב שם בהל' כ"ג שהכוסות וקערות וקדירות וצלוחיות שבשלן היוצר בקליפי ערלה הרי אלו אסורין בהנאה וכדפי' הטעם שהרי דבר האסור בהנאה עשה אותן חדש וכלומר דלא מקרי זה וזה גורם (ועיין שם בכ"מ) ובענין תערובות של אותה קדירה עם קדירות אחרות לא ביאר שם בפירוש ואפשר דמכיון שכתב לעיל בענין תבשיל ופת שהרי הנייתו ניכרת בהן וכו' וא"כ בתערובות קדירה שנגמרה ע"י איסור הנאה אע"פ דמחמירין בהיא עצמה ומטעם הנזכר איכא למימר דבתערובתה הואיל ואין האיסור הנייתה ניכרת בה דמיא למי צביעה שנתערבה במי צביעה דבטל ברוב ואיכא למימר נמי לאידך גיסא דשאני מי צביעה דאין שום ממשות האיסור ניכרת בה אבל בקדירה שנתקנה מחמת איסור הנאה נהי דאין האיסור ניכר בה בעין הקדירה היא ניכרת ומכיון דיש פנים לכאן ולכאן לא רצה לסמוך על האי דר' בא בר ממל דנראה דדברי יחידאה הוא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:2:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:2:2:1)

**מאן תנא סיט ר' מאיר.** כדפרישית דעל הבבא האורג מלא הסיט מצמר הבכור בבגד קאי דאלו הצובע מלא הסיט דרישא בהדיא קתני דפליגי בה ר"מ ורבנן ועל צמר הבכור וכו' שפיר הוא דמתפרשא וזה כהאי אית תני לה קמייתא דלקמן דבשם ר"מ הוא דנשנה דבמלא הסיט ידלק הבגד והשתא לאותו תנא בתרא דלקמן דלא תני לה בשם ר"מ דוקא אלא אף לרבנן בעינן מלא הסיט וכדפרישית לקמן בפנים דהאי תנא ס"ל כר' יהודא דסוף פ"ג דבכורות דהלכתא כוותיה כדאמר בבבלי שם משום דתנינן בבחירתא כוותיה וא"כ לדידיה שפיר דמחלקינן כאן במתני' בין בכור למוקדשין דמוקדשין הואיל ויש להן פדיון כדבר שיש לו מתירין הוא ומקדש אפי' בכל שהוא אבל בכור דלכ"ע אין לו פדיון ולר' יהודא לא משכחת לה צד מתירין גביה שהרי אף בגיזה הנושרת ואח"כ שחטו פליגי חכמים התם על עקביא ואסרי ומזה נכון דעת הרמב"ם בחבורו בסוף פ"ג מהל' בכורות דפסק לחלק בין צמר בכור דידלק הבגד במלא הסיט שנתערב בו ובמוקדשין מקדש בכ"ש משום דלהאי תנא כולה האי בבא מצמר הבכור ואילך ככ"ע אתיא וכרבי יהודה דסוף פ"ג דבכורות כדפרישית והר"ב שכתב בצמר בכור דבבכור בעל מום איירי וכו' וזה הואיל וראה בהר"ש שכתב לזה כמסתפק ע"ש אבל הא ליתא דבבכור תם נמי מחלקינן ביה לבין שאר מוקדשין וכ"כ גם הראב"ד שם ולמאי שבארתי נוסף הוא במילתא בטעמא דתליא בפלוגתא דר' יהודא ור' יוסי בבכורות כמבואר וע"ש שדבריו להשיג בזה על הרמב"ם במה שכתב בריש הלכה לענין גיזת בכור וכו' וכתב על זה אמת כך הוא בגמרא דבכורות וקשיא לן וכו' ואין אנו צריכין לתירוץ הזה דבלאו הכי מיתוקמא שפיר דבכולה גיזה של הבכור איירי בגמרא וכן בדברי הרמב"ם וזה מבואר בדבריו שם שסיים הרי הוא דבר חשוב ומקדש בכל שהוא וא"כ בכולא גיזה דיליה איירי דאילו בגיזה פחותה ממלא הסיט כמו שהבין הראב"ד מאי דבר חשוב הוא ותיבת בכל שהוא לאו אגיזה מועטת קאמר אלא שנתערב כל הגיזה של הבכור בכמה אלפים גיזות כמוהו והרי זה כל שהוא נגד התערובות ואסור הכל מטעמא דדבר חשוב הוא ולא בטיל ולא משום דבר שיש לו מתירין שהרי אין לו פדיון וכן לא משכחת בו מתירין לר' יהודה בשום פנים ואפי' בבכור בעל מום ומזה שבארנו תבין דגם במה שפסק הרמב"ם בסוף הלכות פסולי המוקדשין ניחא דכל זה כרבנן נמי אתיא כדלעיל ובין בשער נזיר ובין בפטר חמור ידלק כמלא הסיט ועיין עוד בדבור דלקמן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:2:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:2:4:1)

**כאן בשק כאן בשיער.** הכי משני לה נמי בסוף מסכתא תמורה ולעיל דבעי לשנויי כאן בנזיר טהור כאן בנזיר טמא אתקיף לה אהא דאי הכי פטר חמור אפטר חמור קשיא והרמב"ם דתפס שינויא דכאן בטמא וכאן בטהור כמבואר בדבריו דסוף פסולי המוקדשין בהלכה י"א וי"ב ע"ש טעמיה דאף דלא תריץ בבבלי להקושיא על האי שינויא מכח רומיא דפטר חמור הכא מיהת משני לה כדמשני ר' יוסי בר' בון הן דתימר ישרף שערו והן דתימר יקבר גופו כדפרישית בפנים ומכיון שכן הוא שפיר אתיא נמי להא דלא ביאר הרמב"ם להאי אוקמתא דאוקי התם בציפרתא חדא דמתקיף עלה לשלופינהו ולא משני מידי דהא דקאמר הא מני ר' יהודה וכו' מיפרכה והא דקאמר הכי קאמינא וכו' לאו אליבא דהלכתא הוא ועוד דהא בהדיא פריך עלה בהאי תלמודא בכתובות אית לך למימר בשיער הנזיר ציפור בצפרין כמו שהבאתי לזה בפנים ומשום דהא סתמא קתני בשיער הנזיר ובשל פטר חמור. ולא חש להא דפריך וליבטל ברובא דמכיון דיש כאן מלא הסיט לא בטיל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:2:6:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:2:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:2:6:1)

**מאן דתני לה בשם ר"מ אית ליה עשרה דברים מקדשים וכו'.** הר"ש חשיב להו דכתב ומסתברא דאותן י' דברים היינו הנך ו' דברים וחבילי תלתן הרי ז' ובגד שנתערב וסיט שנתערב דבתרוייהו תנן לעיל דברי ר"מ ובגד וסיט תרי מילי נינהו הרי ט' ובארג מצמר הבכור אמרינן בירושלמי עלה אית תני וכו'. ולמאי דפירשתי בפנים יש מקום לזה הואיל דלהאי תנא דתני לה בשם ר"מ למתני' דהכא הוא דהויא להו עשרה דברים וא"כ בכור א' ונזיר ופטר חמור אחד כדפרישית דתרווייהו לשק הן ותלתן א' ובגד וסיט א' דתרווייהו דין דצביעה נינהו ואין נ"מ לדינא מזה מיהו מה שכתב הר"ב במתני' דתבשיל וכו' ובהא מודה ר"מ דאין זה מי' דברים כדמוכח בירושלמי שלא בדקדוק כתב לזה כי הר"ש עצמו לא פירש להא דהכא על מתני' דתבשיל דפשוט הוא דאין כאן מחלוקת אלא הני תנאי אצמר דבכור הוא דאמרי אם זה מהי' דברים או לא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:6:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:6:2:1)

**נפלו ואח"כ נתפצעו וכו'.** כמו שהובא הך ברייתא כאן כך היא בתוספתא שם דר' יהודה ס"ל בין בשוגג בין במזיד יעלו ובבבלי גיטין דף נ"ד מייתי לה בנסחא אחרינא וגריס התם דר"מ ור' יהודא סבירא להו אחד שוגג ואחד מזיד לא יעלו ופריך התם אהא דלעיל וכו' והתו' כתבו ע"ז ד"ה נפלו ונתפצעו תימא דתניא בירושלמי פ' בתרא דערלה נפלו ואח"כ נתפצעו וכו' ור' יהודא אומר בין בשוגג בין במזיד יעלו ואין זה תימא למאן דחזי בכולא דהאי תלמודא דממש בכל פרק ופרק תמצא מהנוסחאות השונות בהתוספתא ובשארי ברייתות ובהאי תלמודא מייתי להאי נוסחא ובתלמוד הבבלי בנוסחא אתריתא ולפיכך גאונים הקדמונים סמכו על נסחת הבבלי שהם ביררו בבירור אחר בירור ועיין לעיל בפ"ב דתרומות בהלכה ג' ד"ה בשוגג באיסור ובמזיד באיסור מה שנתבאר מענין פלוגתא דקנסו שוגג אטו מזיד ובאיזה מקום ר' יהודה מודה וכן לדעת הרמב"ם ותמצא שם מבואר הכל בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:6:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:6:4:1)

**תאנים וענבים שצמקו באביהן וכו'.** בבבלי חולין דף קכ"ז מייתי להא דשמואל ושם המסקנא דמחלקינן בין פירות לירקות בענין זה ולא כדיליף הכא לענין דלעת ששלקה מההיא דשמואל וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:7:1:1)

**ספק ערלה וכו'.** הפירוש הנכון והאמיתי גם במשנה זו כדעת הרמב"ם בחיבורו בפ"י מהל' מ"א בהלכה י"א וכבר בארתי לזה לעיל בריש פ"ח דכלאים בביאור היטב והוכחתי והכרחתי לדעתו ולפירושו בחבורו ולא כדעת המפרשים דהכא בשל נכרי איירי וע"ש כי תמצא מבואר סוגיא דבבלי דקדושין דף ל"ט וכל השייך לענין הזה ותירצתי קושית הר"ן ומהמפרשים שפלפלו בזה הכל על נכון בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:7:3:1)

**אמר ר' יודן עוד היא בקדמייתא וכו'.** וזה כהאי דהשיב לו רב יהודה לעיל בבבלי קידושין דאמר ליה שמואל לרב ענן תני זה וזה יורד ולוקח וכו' ע"ש ועיין במה שציינתי בדבור דלעיל ממה שנתבאר מהאי דרב ענן שם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:7:5:1)

**רבי יונה בעא קומי ר' יוסי ולמה לא תנינן אף החלה עמהן וכו'.** עיין לעיל בפ"ב דחלה בהלכה א' מה שבארתי ת"ל מענין זה ומה שנתבאר שם מפסק דדין חדש בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:7:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:7:7:1)

**שמואל אמר בכלאי הכרם וכו' ר' יוחנן אמר וכו'.** לכאורה היה אפשר לפרש לההיא דר' יוחנן כאן כדמפרש לה בבבלי דקידושין שם דבהרכבת האילן קאמר ודריש את חקותי תשמורו וכו' אלא דאי הכי למה לי לאתויי הך הקישא דאיתקש כלאי זרעים לכלאי בגדים וכלאי בהמה ואם בהרכבה קאמר מה שייך כלאי בגדים לענין האי הקישא ובהקישא דכלאי בהמה סגי כדקאמר התם והלכך נראה דלשיטתא דהאי תלמודא ר' יוחנן מחמיר טפי בכלאי זרעים בח"ל מבכלאי הכרם ולפיכך תירצו אליביה מהאי היקישא דאיתקש גם לכלאי בגדים ואי לא כתב רחמנא בהאי קרא אלא כלאי בהמה ה"א דדוקא בהרכבה הוא דאיתקש ולכך הטיל הכתוב לכלאי זרעים ביניהם כי היכי דלא תטעה וכלאי בהמה איצטריך נמי ללמד עליהן שאסור בכל מקום זהו לפי סוגיות הש"ס דהכא אבל למסקנת הבבלי ליתא להא אלא כהאי דשמואל וכדמתרץ התם נמי אליבא דר' יוחנן וכדפרישית במתניתין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:8:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:7:8:1)

**דתני אין עושין עם ישראל בכלאים וכו'.** בספרי הדפוס בתוספתא שם כתוב כאן ג"כ אין עושין עם גוי בכלאים וט"ס הוא דעם הגוי בסיפא הוא דנשנה והנוסח' דהכא אמיתית היא וכדמוכח דמייתי לה על האי עובדא דחנין גובתא דקנסיה שמואל על שעקר בלתי רשות הבעלים ישראל דאיירי הכא ומהאי עובדא ורב חנן ורבנן בבבלי קידושין שם תמצא הביאור במה שציינתי לעיל בריש פ"ח דכלאים ע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:9:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:7:9:1)

**תני אין עושין עם הגוי בכלאים וכו'.** כ"פ הרמב"ם בריש הלכות כלאים בהלכה ג' אסור לזרוע כלאים לנכרי ומותר לומר לנכרי לזרוע לו כלאי זרעים והראב"ד הקשה על הא דכתב ומותר לומר וכו' והלא אף המקיים לוקה וכו' וקושיא זו אינה מוכרחת דלא אמרו אלא המקיים במה שזרע הוא בעצמו וכן במ"ש ואיך אפשר שלא ינכש וכו' ג"כ יש לומר דאומר להנכרי שיעשה את כל זה אלא דהקושיא הב' לכאורה קושיא היא דאמירה לנכרי באיסור לאו בעיא דלא איפשיטא בב"מ דף צ' ולחומרא ועיין במה שהביא הכ"מ בשם הר"י קורקוס לפרש בשדהו של הנכרי וכו' ואין פי' זה סובל כלל לדברי הרמב"ם שכתב לזרוע וכו' והיותר נכון ומרווח לתרץ זה למאי שבארתי בריש פ"ח דכלאים דנראה מדברי רש"י ז"ל בקידושין דף ל"ט דאיסור לאו דכלאי זרעים ג"כ במפולת יד הוא כמו בלאו דכלאי הכרם וכך נראה לדעת הרמב"ם שכתב בריש הפרק שם הזורע שני מיני זרעים כאחד בא"י לוקה שנא' שדך לא תזרע ומלא תזרע משמע דווקא אם הם כאחד בשעת זריעה כדפירש"י שם וא"כ בזה אחר זה אין כאן איסור לאו מן התורה אלא דמ"מ אסור הוא והלכך מותר לומר להגוי לזרוע לו כלאי זרעים בזה אחר זה דבכה"ג לא מספקא ליה להש"ס בב"מ באמירה לנכרי אלא במקום איסור לאו בדוקא זהו הנראה לפענ"ד לפי' דבריו ולטעמו ועיין במה שנתבאר בריש פ"ח דכלאים בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:9:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Orlah 3:7:9:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Orlah/r/3:7:9:2)

סליק פרקא בסייעתא דשמיא