## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin Chapter 1

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:1:1)

**דיני ממונות בשלשה.** הקשו בתוס' הא דלא תני כופר ושלשים של עבד כדתנן שאר קנסות וי"מ משום דשור מיתתו בכ"ג ובזמן שהשור בסקילה בעלים משלמין כופר וכו'. וכלומר דלא משכחת לה כופר אא"כ השור בסקילה ואז הבעלים ג"כ נידונין בכ"ג. דחד דינא הוי וכפשיטותא דהאי ש"ס בסוף ההלכ'. ולפ"ז למאי דמדתו להי"מ ומשום דאיכא אמוראי דסברי אפי' ר"ע התם אית ליה כופר שלא בכוונה. והכי קי"ל א"כ בכה"ג דאיכא כופר אף במקום דאין השור בסקילה בהא דין הכופר בשלשה וכן הקנס של עבד ומיהו מומחין בעינן דהא קנסות נינהו וכמ"ד כופרא כפר' הוי והכי קי"ל ואע"ג דמשלם ע"פ עצמו הוא עכ"פ קנסא מיקרי ולאו ממונא הוא לענין זה ועיין בפ"ד דב"ק הלכה ה' ד"ה תיפתר שעבר ושחטו שם ביארתי לשי' הרמב"ם ז"ל ולשי' רש"י והתוס' בענין כופרא כפרה ומשלם ע"פ עצמו. וסיימו התוס' א"נ התנא לא איירי אלא בממון הניתן מיד ליד ור"ל דניתן ליד הניזק עצמו משא"כ בכופר ושלשים של עבד. ועיין עוד מזה בסוף ההלכה ד"ה שור הנסקל כולו ממון הוא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:2:1)

**מנן תיתי ליה והיו אלה לכם לחקת משפט.** בהאי פרשתא לא כתיבא דיני ממונות ואפשר דהכי דריש לה דהתורה אמרה בין שיהיה דיני נפשות בין דליכא כגון הורג בשגגה דאיירי בפרשה משפט א לכם והה"ד לדיני ממונות דליבעי דרישה וחקירה וא"כ בדין הוא דליבעי נמי מומחין בכל דיני ממונות אלא דתקנת חכמים היא בהודאות והלואות כדי שלא תנעול דלת בפני לווין והתם דריש לה להא דר' חנינא מקרא דמשפט אחד יהיה לכם דכתיבא דיני ממונות בפרשת מכה בהמה וגו' והתוס' בריש פרקין ד"ה דברי הכל אין דיניהן דק פלפלו בזה אם הוקשו דיני ממונות אהדדי מהאי קרא וכתבו למאן דלית ליה עירוב פרשיות ס"ל דהוקשו דיני ממונות אהדדי. ונראה לפרש רהטת הסוגיא דהכא דמעיקרא קאמר מנן תיתי ליה דדיני ממונות והיינו הודאות והלואות דבשלשה וקאמר דמקרא לחקת משפט הוקשו כל הדינים אהדדי דאפי' בדרישה וחקירה הייתי אומר דהושוו דיני ממונות לדיני נפשות אי לאו דתקנו' חכמים דבד"מ לא בעינן דרישה וחקירה ומכל מקום הושוו ג"כ דיני ממונות אהדדי לענין זה דכמו דגזילות וחבלות בג' כך דיני הודאות והלואות והדר קאמר ומנין לדיני ממונות בג' כלומר לכל דיני ממונות דקאמרת דגזילות וחבלות גופייהו מנלן וקאמר ונקרב וכו' דהתם גזילות וחבלות הוא דכתיבי. ובענין מה דמחלק התנא וקתני להו בתרתי בבי לא איירי הכא עד לקמן דפריך קושית הש"ס דהתם לא הן גזילות הן חבלות ועיין לקמן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:4:1)

**אשר ירשיען אלהים אין כתיב כאן אלא אשר ירשיעון.** כדדריש אליבא דרבי התם בדף ג' ע"ב וקאמר ורבנן ירשיען כתיב ופליגי במכורת וכדכתב הר"ן ז"ל בהא דלקמן קרנות קרנת קרנת משמע מהכא דלפוס גמ' צריך להיות בס"ת קרנות בוא"ו בפרשה כבשה דיחיד וכתבו מקצת מפרשים ז"ל בשם הר"ר שלמי' ז"ל דלא כתיב קרנות לא במכתב ולא במסורה וא"כ הוא צ"ע ויש כיוצא בזה ביום כלות משה מלא ורבותינו אמרו דכלת כתיב וכן ולבני הפילגשים מלא ורבותינו אמרו פילגשם חסר וכתב הרשב"א ז"ל דהא הוי פלוגתא דמדינחאי ומערבאי בפלוגתא בן אשר ובן נפתלי ובכל מקום שאנו מוצאים מחלוקת בספרים אמרו במס' סופרים שהולכים אחר הרוב עכ"ל וכלומר אחר רוב ס"ת הנמצאים כתובין לפנינו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:5:1)

**אשכח תני ר' חזקיה וכו'.** ובתוספתא ריש פ"ק קתני בהדיא רבי אומר בחמשה כדי שיגמר הדין בשלשה. ומייתי לה התם. וי"ל דלהכי מייתי להאי ברייתא דר' חזקיה דאפי' להספרים שלנו דירשיען כתיב דריש אליבא דרבי חמשה מהיקישא דעדים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:6:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:6:1)

**לא הן גזילות הן חבלות.** זו היא קושית הש"ס דהתם אטו גזילות וחבלות לאו דיני ממונות נינהו ולא ניחא ליה להש"ס לשנוי כדר' אבהו דהתם דמה הן קתני משום האי קושיא דפריך לה התם שלשה שלשה למה לי וכן שינויא דרבא דתרתי קתני התם הוא דשייכא דמפרש לה הש"ס להדיא דבהודאות והלואות לא בעינן מומחין משום דר"ח והלכך מפרש דמחלק להו התנא בתרי בבי וסוגיא דהש"ס דהכא לא נחית להא ומשני לה שינויא אחרינא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:9:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:9:1)

**ובימי שמעון בן שטח ניטלו דיני ממונות.** יש לפרש דלענין יחיד מומחה שאינו יכול לכוף קאמר דמחמת קילקול הדור בימיו תיקן זה ובבבלי פ"ק דשבת דף ט"ו ע"א ל"ג אלא מ' שנה עד שלא חרב הבית גלתה סנהדרין ובטלו דיני נפשות:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:10:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:10:1)

**מה אנן קיימין אם בשטעה ודנן משיקול הדעת בדא מה שעשה עשוי.** למאי דנתבאר בפנים א"צ כאן לשבש הגי' כמו שרצה הש"כ בסי כ"ה ולהפכה אם בשטעה ודנן דין תורה בדא מה שעשה עשוי אם בשטעה ודנן בשיקול הדעת בדא ישלם מביתו כלומר במאי עסקינן אם בעטה ודנן דין שהוא פשוט בתורה להפך אמאי מה שעשה עשוי ואי בשטעה ודנן בשיקול הדעת אמאי ישלם מביתו דהא קבלוהו עליהם וכך פריך בש"ס דילן עכ"ל ומחמת זה רצה לומר שם דלסוגי' דהאי ש"ס יש חילוק בין קבלוהו בסתם דפטור מתשלומין ובין אמרו בפירוש ע"מ שתדון לי דין תורה דחייב ובמ"כ אינו כן ולא כפירושי אלא מפני שראה בתחלה אינו כתוב בדברי ר' בא אלא בשאמרו לו הרי את מקובל עלינו בשלשה ואח"כ כתוב גה ע"מ שתדיננו דין תורה דימה שהוא תירוץ אחר ומה אנן קיימין קושיא היא אחר דתירץ דמירי שקיבלו עליהם ורצה לדמות לגמרי לדהתם אף בענין סידור הקושיא והתירוץ ומכח הדמיון הזה יצא לחלק שם כמוזכר דהשוה פלוגתא ולחלוק עלינו את השוין. ומ"מ אינו דומה בענין סידור להדברים אף לפי דבריו דהתם דף ו' ע"א מקשה אח"כ דטעה במאי אילימא דטעה בדבר משנה וכו' אלא דטעה בשיקול הדעת. אלא דלדינא שווין הם הסוגיות ואין זה צריך לפנים דהכא מה אנן קיימין דקאמר הוכחה היא לשינויא דר' בא והיינו ר' בא דמעיקרא ודלבסוף ואם אמרו הרי את מקובל עלינו אף בסתמא היינו לדון להם דין תורה וכדכתב הרא"ש ז"ל וכן המרדכי בשם רבינו מאיר ז"ל הביאו הב"י שם וכך היא סוגית הש"ס הזה להביא המסקנא בתחלה ואח"כ ההכרח לזה וכך פירושו דמה אנן קיימין אם תאמר שלא קבלו עליהם מיירי ובשטעה וכו' וא"כ א"צ לשבש כלל ושפיר מיתפרשא כמבואר בפנים. ודוגמא לזה תמצא פ' יש נוחלין הלכה ז' בסתם חלוקין מה אנן קיימין וכו' אלא כן אנן קיימין בסתם וה"נ על ה"א מיתפרשא דאלת"ה מה אנן קיימין ואל תחוש אם לא כתוב כאן אלא דהיינו הך וכן מבואר בהרבה מקומות. ואתיא שפיר נמי כסוגית הש"ס דהתם ממש דמקשי לה על הא דר"י ור"ל דאמרו אין דיניהן דין ממתני' דבכורו' ומשני לה כדהתם והיינו דמותיב ליה ר' אבא לר' אבהו דגרי' שם ואחר שקיבל ממנו שנה כן כדהכא וזהו בעצמו ר' בא בשם ר' אבהו ודרך הש"ס הזה לקצר ומבליע הפירכות והשינוים כחדא להעמיד המסקנא ועיין עוד בדיבור דלקמן ובענין מה שרבו השיטות ופירושי' בחילוקי דינים בהאי ענינא אין לי להאריך במבואר בכתובים. ובמקצת אעיר בענין זה דלמאי דכתבו התוספות בריש מכלתין ד"ה דברי הכל אין דיניהן דין דלר' יוחנן דס"ל בהגוזל כרמי בר חמא דלית ליה עירוב פרשיות והכא קאמר דשנים שדנו אין דיניהן דין ומנא ליה הא וכתבו דסמוך על משפט אחד יהיה לכם דבעינו שלשה. והשתא למאי דקי"ל כר' חייא בר' יוסף התם דאית ליה עירוב פרשיות כתוב כאן בעינן שלשה וכדאמר התם בהדיא ואפי' מומחין הוה בעינן אי לאו משום דר' חנינא ולכאורה הוה קשה לר' אבהו בעצמו דקאמר שנים שדנו אין דיניהן דין והא משמע דמדאורייתא הוא דקאמר ג' הוא דבעינן כדמשמע בסוגיא דריש מכילתין אליביה לעולם קסבר עירוב פרשיות וכו' וא"כ אמאי משני ר' אבהו בדף ו' הנזכר דמיירי שקבלוהו עליהם והא התם באינו מומחה איירי ואי אמרינן דמדאורייתא ג' בעינן ודאי לא מהני מה שקבלוהו עליהם ליחיד אינו מומחה וחילוק זה מבואר בדברי המפרשים ז"ל וכ"כ הר"ן ז"ל. ומזה מוכרח לומר דלמאי דמשני ר' אבהו התם וכן הכא דע"כ מדרבנן הוא דקאמר שנים שדנו אין דיניהן דין והלכך מהני אם קבלו עליהם והשתא סיעתא למאי דתירץ והמפרשים לדעת הרמב"ם ז"ל שפסק בפ"ב דסנהדרין הל' ט' כרב אחא בריה דר' איקא דאפילו אחד מותר לדון מן התורה ואפ"ה פסק שנים שדנו אין דיניהם דין וכבר מבואר הוא דפירשו ז"ל דמדרבנן קאמר ולמאי שנתבאר בלאו הכי מוכרח לזה ואפי' אליבא דר' אבהו גופיה. והרי הרמב"ם ז"ל פוסק כר' חייא בר יוסף דעירוב פרשיות כתוב כאן דכי כתיב כי הוא זה אמלוה הוא דכתיב וסובר בזה כפי הריב"א ז"ל בתוס' הגוזל דף ק"ז ע"א ולא ס"ל כשי' רש"י דפירש דבפקדון אפי' בכופר הכל בעי שבועה ור"ל אפי' אמר להד"מ ולא כשי' ר"ת דפי' שם דבפקדון בעינן הודאה בהדי שבועה דנאנסו במקצת הוא מודה ובמקצת טוען נאנסו אבל כפירה לא בעינן בהדי טענת נאנסו ושי' הריב"א שם הוא שיטה אחרת ומוסכמת לגדולי האחרונים ז"ל וזה דבטענה השייכ' בפקדון לחוד והיא טענת נאנסו דלא שייכא במלוה התם הוא דלא בעינן הודאה במקצת דאפי' טוען נאנסו הכל חייב שבועה דבענין זה אמרי' עירוב פרשיות ומקרינן כי הוא זה מפקדון אבל בטענה השייך גם במלוה כגון להד"מ בזה שוין מלוה ופקדון דלא הודאה מקצת פטור משבועה מן התורה והיינו פקדון והיינו מלוה בכה"ג וכך הוא דעת הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכות שכירות שכתב שם בהל' ח' ואין אחד מן השומרים צריך להודות במקצת ובהל' י"א כתב טען שהפקיד אצלו וזה אומר לא אמרתי אלא הנח לפניך ולא נעשיתי לו שומר נשבע היסת שלא קבלו אלא בדרך זו והיינו כשי' ריב"א דבכה"ג פטור משבועת התורה וכן כתב התרומות בשער ז' בשמו ז"ל וכן המור בסי' פ"ז. ולא כתבתי זה אלא לצורך מקומו שיצטרך לנו ביאור זה אי"ה. ועיין בפ' שבועת הדיינין הלכה א'. ועכ"פ אי אית לן עירוב פרשיות א"כ ע"כ לומר דקרא דבצדק תשפוט עמיתך מפקא ליה ממשמועתיה לענין זה דאף דכי הוא זה דכתיב בפרשה במלוה או בטענת השייך למלוה מישתעי מ"מ לא בעינן ג' הכתובין בפ' כ"א לגזילות וחבלות ובשאר ד"מ מדרבנן הוא דאמרו שנים שדנו אין דיניהן דין כדמוכרח לר' אבהו גופיה כמבואר לעיל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:13:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:13:1)

**מומחה שכפף ודן דינו דין.** התם בדף ה' ע"א גרסינן ואם היה מומחה לרבים דן אפילו יחידי אמר רב נחמן כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי איבעיא להו כגון אנא דגמירנא וסבירנא ונקיטנא רשותא או דילמא אע"ג דלא נקיט רשותא ת"ש דמר זוטרא בריה דרב נחמן דן דינא וטעה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל אם קבלוך עלייהו לא תשלם ואי לא זיל שלים וש"מ דדיניה דינא אף דלא נקיט רשותא והתוס' שם הקשו על פירש"י ז"ל וכן הר"ן ז"ל בחידושיו הקשה עוד על מה שפירש"י אם קבלוך עלייהו בין לדין בין לטעות דהא פשיטא היא וצריכא למימר שאינו משלם ועוד דבלאו הכי היכי מוכח דדיניה דינא דילמא שאני הכא שקבלוהו עליהם בדין תורה אלא שלא קבלו עליהם טענתו וכשקבווהו עליהם דינו אין חידוש אם הוא כשר שאף הדיוט ואינו מומחה כלל דינו דין כשקבליהו עליהם כדאמרי' לקמן הב"ע כשקיבלוהו עלייהו אלא ודאי הכי עיקר הפירוש אי קבלוך עלייהו סתם פטור מן התשלומין מאחר שהוא מומחה וקבלוהו עליהם הרי הוא כאלו נקיט רשותא מריש גלותא שהרשות שניתנו לו בעה"ד על עצמן עומדת לו במקום נטילת רשות שהן שליטין על עצמן כמו ריש גלותא על כל ישראל ואי לא קבלוך עלייהו זיל שלים מאחר שלא נטלת רשות מר"ג והא דלקמן דאע"ג דקבלוהו עלייהו משלם מביתו התם בשאינו מומחה מיירי ולפיכך צריך הוא לקבלתן אלא שקבלתן אינו מועיל לו שיפטר מן התשלומין עכ"ל הר"ן ומזה מסתייע למה שכתבתי לעיל דסתם קבלה הוי ע"מ שידון להם דין תורה כדמוכרח מדבריו בענין חילוק בין מומחה לשאינו מומחה והכי פירושא דסוגיא דהאי תלמודא דלעיל במתני' דבכורת כמו שנתבאר ואין לדייק ולומר דלהאי תלמודא יש לחלק בין קבלוהו סתם או בפירוש שידון דין תורה וכמה שרצה הש"כ בזה הפי' וכבר הוזכר מזה לעיל. ודע דהרי"ף ז"ל גורס בההיא דמר זוטרא בריה דר"נ דהכי א"ל רב יוסף אי את קרית להו זיל שלים ואי אינהו קרו לך לא תשלם וכתב הר"ן שזו היא גי' הגאונים ז"ל וכלומר אם אתה שלחת להם מעצמך וכפית אותם לדין שזהו כחו של מומחה שהוא רשאי לכוף ולדון זיל שלים אחר שלא נטלה. רשות ואי אינהו קרו לך כלומר שקבלוהו סתם לא תשלם וזה מפורש דקבלה בסתם מהני למומחה. ור"ל למומחה שיפטור מן התשלומין ולשאיני מומחה שיהא דינו דין כדלעיל. וכדפרישנא לגי' הראשונה. ולמדנו לפי גי' זו דיחיד מומחה יכול לכוף ולדון והכי איתא בירושלמי מומחה שכפף ודן דינו דין עכ"ל. מכל הדברים האלה מבואר ומוכרת הפי' שבארתי למעלה דאתיא כדהתם לדינא. ובמה שכתב הרמב"ם ז"ל באלו הדינים בפ"ו הל' ג' אם נשא ונתן ביד ישלם וכו' כבר מבואר הוא שדעתו ז"ל בזה כהרי"ף ז"ל שפסק כרב חסדא בפ' זה בורר ואין להאריך:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:14:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:14:1)

**כיון דאינון חמי לי יתיב דיין לגרמי וכו'.** למדנו מכאן דבאופן הזה כמי שקיבלו עליהן דמי וכדמפרש הכי להברייתא והחילוק בענין התשלומין אם טעה כבר מבואר לעיל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:15:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:15:1)

**נימר חבר ותלמיד הוה.** משמע דבין בד"נ ובין בד"מ אין נמנין לשנים אלא בתלמיד חבר דהא הכא בד"מ איירי. וכן הוא בתוספתא פ"ז דבין בד"מ ובין בד"נ הרב והתלמיד שניהן נמנין אחד. והיינו בסתם תלמיד. ומיהו אשכחן לחלק בין ד"נ לד"מ בתלמיד סתם והיינו באינו שונה הרב עמו בשעת מעשה דבזה יש סברא לומר דבד"מ מונין אותן לשנים ואפי' אינו תלמיד חבר הואיל וכבר למד הדין ממנו בתחלה ואינו שונה עמו בשעת מעשה כאחד דמי אבל ד"נ דחמירי אע"פ שאינו שונה עמו בשעת מעשה אינן נמנין אלא לאחד הואיל ותלמיד שאינו חבר הוא וכל גמריה וכל סבריה מרבו הוא כאחד הן חשובין ובתלמיד חבר הוא דאין חילוק בין ד"מ לבין ד"נ ולעולם בשנים הן נמנין ואפי' בשונה עמו הדין בשעת מעשה הואיל דלא צריכא ליה לסברא דרביה ומסברא דנפשיה אשכח איהו טעמא לדעתיה דידיה ונראה דזהו דעתו של הרמב"ם ז"ל לחלק כן בין ד"מ לבין ד"נ בתלמיד שאינו חבר ולפיכך כתב בפי"א מהל' סנהדרין הל"ז דיני ממונות האב ובנו הרב ותלמידו מונין אותן בשנים ודיני נפשות מונין אותן באחד. והיינו בתלמיד סתם ובאינו שונה הרב בשעת מעשה איירי. אבל בתלמיד חבר לעולם מונין אותן לשנים ואפי' בד"נ ואע"פ ששונה עמו הדין בשעת מעשה כדכתב שם לקמן בהל' י' תלמיד שהיה חכם ומבין והיה מחוסר קבלה הרי רבו מוסר לו הקבלה שהוא צריך לה בדין זה והוא דן עמו בדיני נפשות. והראב"ד ז"ל השיג עליו במה דמחלק בסתם תלמיד בין ד"מ לבין ד"נ וכתב על זה אין הגמרא כן ולענ"ד נראה דיש דרך לומר דלמד מהגמ' לחלק כן ודבריו בהל ז' באינו שונה עמו בשעת מעשה הן וכדבעינן להכרית סברא זו לקמן ואין אנו מוכרחין לדברי המפרשים דגי' אחרת היתה לו. דגרסי' התם בפ"ג דף ל"ו ע"א יאמר רב שונה אדם לתלמידו ודן עמו בדיני נפשות מיתיבי הטהרות והטמאות האב ובנו הרב ותלמידו מונין להם שנים דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות וקידוש החדש ועיבור שנה הרב ותלמידו אין מונין להן אלא אחד כי קאמר רב כגון רב כהנא ורב אסי דלגמריה דרב הוו צריכי ולסבריה לא הוו צריכי. והנה לכאורה בלאו האי סברא דמחלקינן לעיל באינו שונה עמו כנזכר היינו יכולין לתרץ דל"ק מגי' הגמרא אשר לפנינו לדעת הרמב"ם די"ל דהאי ברייתא אתיא כמ"ד בריש מכלתין דדיני ממונות בעינן שלשה מדאורייתא והלכך לא מחלק בזה בין ד"מ לבין ד"נ וכדפירש"י ז"ל שם דטעמא דטהרות וטמאות הוראתן ביחיד מונין להן בשנים אבל כל הני אמרינן דבתלתא לא. ולפ"ז הרמב"ם אזיל לשיטתיה דפוסק כרב אחא בריה דרב איקא דמדאורייתא בחד סגי כמ"ש בהלכות הנזכר בפ"ב הל' י' אע"פ שאין ב"ד פחות משלשה מותר לאחד לדון מן התורה שנא' בצדק תשפוט עמיתך ומד"ס עד שיהיו שלשה. ומכיון דבד"מ נמי סגי ביחיד מן התורה מן הסברא לומר דבענין זה שוין הן לדין הטמאות והטהרות דמונין להן לשנים וכטעמה דרש"י וברייתא אתיא כר' אבהו וכסברת תנאי דריש מכלתין דד"מ מדאורייתא בשלשה ול"ק מידי להרמב"ם ואין מן הצורך לשנות הגי' שלפנינו דהכי מבואר בתוספתא בהדיא. ומיהו אכתי יש לפקפק קצת דהא עכ"פ מדרבנן בעינן שלשה בד"מ. ולפיכך אתינן להאי סברא שזכרנו בענין החילוק לדעתו ז"ל בין ד"מ לבין ד"נ בתלמיד שאינו חבר ובשאינו שונה עמו הדין בשעת מעשה וראיה לסברא זו מן הסוגיא גופה. וזה דהא ע"כ לפרש דהברייתא דאיירי בתלמיד סתם כדאוקי לה הש"ס א"כ מן ההכרח ג"כ לומר דביושב לפני רבו ישונה עמו הדין בשעת מעשה איירי ובהא היא דאמרי' דד"מ וד"נ שוין הן ואין מונין להן אלא באחד דאלת"ה אלא בסתם תלמיד אפי' באינו שונה עמו אין נמנין אלא באחד דהא ברייתא סתמא קתני א"כ אכתי קשיא לרב דמאי אריא דאשמעינן רבותא דידיה בתלמיד חבר ובשונה עמו דנמנין בשנים הא השתא איכא למיטעי ולמידק ממילתיה דאלו בתלמיד סתם בשונה עמו בשעת מעשה הוא דאינן נמנין אלא באחד אבל באינו שונה עמו אפי' בתלמיד סתם נמנין בשנים והוה ליה להש"ס למיפרך אכתי אליביה דרב הכי אלא טעמא דבתלמיד חבר הוא דנמנין בשנים ובשונה עמו הא בתלמיד סתם בשונה עמו הוא דאין נמנין אלא באחד אבל באינן שונה עמו נמנין בשנים והא בברייתא סתמא קתני דאין נמנין אלא באחד אלא ע"כ לומר דמיפשט פשיטא ליה להש"ס דבכל מקום דקתני הרב ותלמידו ביושב לפניו ושונה עמו תאמר והכי נמי איירינן בברייתא והשתא שפיר קאמר רב דבתלמיד חבר אפילו בשונה עמו נמנין לשנים הא בתלמיד סתם בשונה עמו הוא דאין נמנין אלא באחד כדקתני בברייתא. והשתא כד אייתינן להאי פירושא בברייתא שפיר נמי דייקינן דבכה"ג הוא דתנינן דד"מ וד"נ שוין הן אבל בשאינו שונה עמו בשעת מעשה בהא אפי' בתלמיד סתם מחלקי' בין ד"מ לבין ד"נ דבד"מ הואיל ומן התורה בחד סגי אלא דמדרבנן בעינן שלשה א"כ מסתייה לן דנחמור ביושב ושונה עמו הדין בשעת מעשה דבזה אין נמנין אלא באחד אבל באינו שונה עמו לעולם נמנין בשנים ובד"נ הוא דאין נמנין אלא באחד. ולא תיקשי דאי כדיוקא דדייקינן אליבא דרב א"כ דוק מיניה דאפי' בד"נ בתלמיד סתם נמנין בשנים באינו שונה עמו דהא ליתא דעיקר מילתיה דרב לאשמעינן רבותא בד"נ בתלמיד חבר ואפי' בשונה עמו ומתרצינן הברייתא אליביה כדאיתא וכדאמרן ותו דלא דייקינן מיניה דרב ולא בד"מ מידי דהא לא נקט בלישניה לד"מ כלל. אלא אהאי ברייתא סמכינן דאיירי גם בד"מ ובתלמיד סתם ובשונה עמו בשעת מעשה והא הוא דמוכרח מסתמא דהש"ס מדמשני אליביה דרב ולא פריך תו מידי וכדאמרן. והשתא מהברייתא הוא דדייקינן שפיר דבתלמיד סתם ובשונה עמו הוא דלא מחלקינן בין ד"מ לד"נ ואין נמנין אלא באחד אלא בשאינו שונה עמו בשעת מעשה מצד הסברא הוא לחלק בין ד"מ לבין ד"נ כנזכר וזהו סברת הרמב"ם ז"ל וריש דבריו דבתלמיד סתם הוא ובשאינו שונה עמו הוא דאיירי כנלע"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:17:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:17:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:17:1)

**כיני מתני' החשוד ליטול שכר וכו'.** מדברי הרמב"ן ז"ל משמע שפירש כפשוטו דאפילו אינו אלא חשוד ליטול שכר דיניו בטילין אע"פ שאין אנו יודעין שנעל שכר ומביאו הרא"ש ז"ל בבכורות שם אהאי סוגיא דהכא וז"ל כתב הרמב"ן ז"ל מה שכתוב בברייתא החשוד ליטול שכר לדון דיניו בטלין אם נתברר לנו שלא נטל שכר בדין שדן אין הדין בטל וכתב הוא ז"ל על זה ומסתבר טעמי' אבל לא ידענא היאך יתברר הדבר בעדים שלא נטל כיון שהוא חשוד עכ"ל ונראה דפליגי בסברא אם יכולין אנו לסמוך על העדים שאמרו לא זזה ידינו מתוך ידו ויודעין אנו שלא נטל בדין הזה כלום דלדעת הרמב"ן אע"פ שהוא חשוד בפעם אחרת בכל כה"ג סמכינן אהני עדים ודין הזה לא בטל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:19:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:19:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:19:1)

**אמר הב לי אגרי ותני כן וכו'.** למדנו מכאן דדין העד כמו דין הדיין דשכר בטילה מותר וזכר הר"ן ז"ל מזה והובאו דבריו בהגהה סי' ל"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:21:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:21:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:21:1)

**תני ר"א בן ר' יוסי הגלילי אומר וכו'.** כל זה עד וכן יהושפט אומר הם דברי התוספתא בפ"ק וחסר כאן אחר תיבת הוי אומר זה ביצוע צ"ל וכן הוא אומר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו והלא כל מקום שיש משפט אין צדקה וכל מקום שיש צדקה אין משפט אלא איזה משפט שיש בו צדקה הוי אומר זה ביצוע דן את הדין וזיכה את הזכאי וחייב את החייב אם חייב את העני מוציא ונותן לו משלו נמצא עושה צדקה עם זה ודן את זה רבי אומר דן את הדין זיכה לזכאי וכו' כדהכא. ע"כ הוא בתוספתא וכדאיתא בבבלי דף ו' ע"ב ומפרש התם דן את הדין קמייתא אתאן לת"ק דס"ל אסור לבצוע והשאר מבואר הוא דר' זכרי' הכא שאל לר' אמי מהו למעבד עובדא כהאי תנא דלעיל ולא דקאי על תני ר"ש בן מנסיא כמו שרצה היפ"מ אלא שהוא השיב לו הכי תני ר"ש בן מנסיא וכו' ודברי ר"ש בן מנסיא לאו קאי התם למסקנא אלא עד קודם גמר הדין מצוה לבצע אף משישמע דבריהם ויודע להיכן נוטה הדין וכן הוא מסקנת הפוסקים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:26:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:26:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:26:1)

**אף הפשרה צריכה הכרע הדעת.** התוס' בדף ו' ע"א ד"ה תסגי בתרי כתבו אע"ג דמפרש בירו' טעמא דר"מ משום דפשרה צריכה הכרע הדעת וכו' ולגרסתם היה כתוב כאן דברי ר"מ דאומר פשרה בשלשה ולפי הגי' שלפנינו פירשתי:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:27:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:27:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:27:1)

**שמא יתחייב החזק ויהא החזק אויבו.** זהו כפי' התוס' דף ו' ע"ב ד"ה ונמצא חזק רודפו וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בריש פ' כ"ב מסנהדרין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:30:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:30:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:30:1)

**יפה כח הפשרה מכח הדין וכו'.** פירשתי. לפי המסקנא דקאמר התם והלכתא פשרה צריכה קנין וכך הם דברי הרמב"ם ז"ל בפי' יפה כח הפשרה שם הל' ו' ול"ק קושית התוס' לפי' זה וע"ש דף ה' ע"ב:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:31:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:31:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:31:1)

**בנערה מאורסה פליגי.** כבר ביארתי זה בכתובות שם ועולה הפירוש לפי מה שכתבו התוס' כאן דף ח' ע"ב ד"ה והביא האב עדים וכו' שרשב"א מצא בירושלמי פלוגתא דאמוראי דאיכא דמפרש לענין כתובה כדפי' בקונטרס ואיכא דמפרש לענין ק' סלע כדמפרש ר"ת. ובארתי שם הנ"מ בין פרש"י לפר"א ז"ל לדינא בענין הוכחשו העדים ולא הוזמו ושדעת הרמב"ם ז"ל בפ"ה מסנהדרין וכמ"ש בפ"ג מהל' נערה עולה כפי רש"י וכפי שיטתו דדוקא הוזמו העדים משלם כן סלע והוכחתי מהסוגיא דהתם דמוכרח כפי שיטה זו וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:32:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:1:32:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:1:32:1)

**שור הנסקל כולו ממון הוא.** משמע דבכה"ג דהשור נידון הוא דהבעלים ג"כ נידונין בב"ד של כ"ג לשלם כופר אבל אם אין השור נידון כגון שהוא שלא בכוונה והבעלים חייבין בכופר בזה נידון הוא בב"ד של ג' דבהא לא שייכא ה"ט דהואיל ודין אחד הוא וכן מוכח מדברי התוס' וכבר כתבתי מזה בריש ההלכה וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:1:1)

**סמיכת הזקנים.** כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' סנהדרין הל י"א נראין לי הדברים שאם הסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם הרי אלו סמוכים ויש להם לדון דיני קנסות ויש להם לסמוך לאחרים א"כ למה היו החכמים מצטערין על הסמיכה כדי שלא יבטלו דיני קנסות מישראל לפי שישראל מפוזרין ואי אפשר שיסכימו כלן ואם היה שם סמוך מפי סמוך אינו צריך דעת כולן אלא דן דיני קנסות לכל שהרי נסמך מפי ב"ד והדבר צריך הכרע. ובתשובת הרלב"ח יש דעות מחולקות בזה כתוב באורך בקונטרס הסמיכה על מעשה שנעשה בענין זה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:1:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:1:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:1:2)

**רבי יהודה אומר בחמשה.** בפ' עגלה ערופה בהאי תלמודא הל' א' וכן הכא לקמן בגמרא אמר רבי נראין דברי ר"ש בסמיכה ודברי ר' יהודה בעריפה וכן פסק הרמב"ם ז"ל להלכה דאף דרבי נראין קאמר במקום שאין חולק נגדו נראין הלכה היא וזה אחד מכללי הש"ס:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:2:1)

**רבי אבהו בעי וכו'.** דברי ר' אבהו אזלי בטעמיה דרבא דף י' ע"א דאמר מלקות במקום מיתה עומדת וכפי' הי"מ שהביאו התוס' שם דזימנין מתים ע"י מלקות וע"ש שהקשו על פי' זה לפי הסוגיא דהתם ואין נ"מ לדינא דהלכה כת"ק וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ה מסנהדרין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:3:1)

**בר קפרא שמע כלהון מהדא.** הכי פליגי התם ומשמע שם דתפסי לעיקר לטעמיה דריב"ל דתני ר' יוסף הני ג' וה' וז' וכו' וא"ל אביי עד האידנא מ"ט לא פריש לן מר הכי וכו' ומשום דהני קראי מישתעו בסנהדרי גדולה כדכתבו התוס' בשם ר"ת ומייתי ראיה מהכא ועיבור שנה ע"י זקנים מסנהדרי גדולה היא ורמזו בזה שיהו נצולין מעונש ולהגן עליהם כשמתאספין לעיבור שנה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:8:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:8:1)

**ומה אלדד ומידד.** משום דכתיב בהו וישארו שני אנשים במחנה וגו' והמה בכתובים וגו' שהיו מבוררים לסנהדרין כדפי' רש"י ז"ל בחומש ונקט רבן גמליאל להו לומר שבודאי גם אתה מבורר היית ולא נכנסת שלא ברשות וכדאמר התם להאי עובדא ולא שמואל הקטן הוה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:9:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:9:1)

**סנהדרין שראו את ההורג וכו'.** פלוגתא דר' טרפון ור"ע היא בבבלי פ' החובל דף צ"ו ע"ב ומשמע מסוגיא דהכא דמדמי להו לגמרי לעדות החדש דקאמר כשם שחלוקין כאן כך חולקין בעדות החדש. והתוספו' בפרק ראוהו ב"ד ובכמה מקומות כתבו דיש ג' חילוקים בעד אינו נעשה דיין בעדות החדש דוקא עד המעיד אבל עד הרואה נעשה דיין ובדיני נפשות אפי' עד הרואה אינו נעשה דיין ובמידי דרבנן כגון קיום שטרות עד נעשה דיין אבל אין דעת הרמב"ם ז"ל כן שהרי כתב בפ"ה מהל' עדות הל' ח' כל עד שהעיד בדיני נפשות אינו מורה בדין זה הנהרג. ומשמע עד הרואה נעשה הוא דיין אף בדיני נפשות וכמ"ש הכ"מ שם שפסק כר"ט וקצת ראיה יש מכאן דמדמי לה לעדות החדש ובעדות החדש מוכח להדיא ממתני' דר"ה דעד הרואה נעשה דיין. ועיין לקמן פ"ג הלכה ט' ד"ה ומנין שלא יהו העדים קרובים מ"ש שם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:10:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:10:1)

**ושרא רב הונא גרמיה מן ההוא דינא.** בהגהמי"י פרק כ"ד דסנהדרין כתב בשם הר"מ ז"ל ללמוד מכאן דאם הנתבע בירר דיין היודע עדות לתובע ואין עד נעשה דיין דוחקין אותו לברור דיין אחר כי הוא צריך להעיד כדכתיב אם לא יגיד עכ"ל והביאו הב"י סי' י"ג ולמדנו ג"כ מכאן שאף לאחר שישב בדין להיות דיין מסלק עצמו כדי להעיד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:11:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:11:1)

**לעיבור החדש מתחילין מן הגדול לעיבור השנה מתחילין מן הצד.** כ"פ הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות קידוש החדש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:13:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:13:1)

**ריש לקיש אקדמון ליה חד סב וכו'.** ועובדא דר"ל התם בפרק זה בורר דף כ"ו ע"א קצת בענין אחר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:14:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:14:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:14:1)

**דאמר ר' לעזר והיתה ידי על הנביאים.** הכתוב נדרש על הראשון ראשון במעלה לא מיבעיא שבסוד עמי לא יהיו אלא גם בכתב בית ישראל לא יכתבו ואפי' על אדמת ישראל לא יבואו ור"א כד סלק וכו' אמר על ראשון ראשון לפי ההדר וכמה שזכה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:17:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:17:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:17:1)

**על שלשה סימנין מעברין.** תוספתא היא בפ"ב וגריס שם כגי' דהכא רשב"ג אומר אף על התקופה ומשמע דעל שמחון קאי אבל בבבלי ל"ג אף ואיבעיא להו וכו'. והרמב"ם ז"ל דפסק בפ"ד שם דעל התקופה בלחוד מעברין משום דסוגית הש"ס דלקמן מוכחא הכי א"ר יהודה אמר שמואל וכו' וכדאמרי' בר"ה דף כ"א שלח ליה רב הונא בר אבין לרבא כד חזות דמשכת תקופת טבת עד שיתסר בניסן עברה לההיא שתא ולא תחוש לה ורבא קיבלה מיניה ובתראה הוא ועיין לקמן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:21:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:21:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:21:1)

**אין מעברין לשנה אא"כ היתה חסירה רוב החדש.** גי' דהכא כגי' הברייתא דמייתי התם בדף י"ג ע"א. ופירשתי בפנים לדברי ר' יוסי דנראה לכאורה דאמורא הוא ולפרש פלוגתייהו בא והוי מילתי' כאחרים דהתם. אבל נראה דהך ר' יוסי תנא הוא וכדגריס התם בברייתא ר' יוסי אומר מחשבין ששה עשר לפני הפסח מעברין וכדמפרש התם דס"ל יום תקופה מתחיל והיינו עד הפסח דקאמר הכא ובמילתי' דאחרים עיין פירש"י וליעבריה לאדר וכו' אבל אם חסרה י"ד ונפל תקופת ניסן בט"ו אין מעברין דמעברין לאדר ותפול תקופת ניסן בי"ד ויום תקופה מתחיל ויעשה פסח בתקופה חדשה. ור"ל דקרא כתיב שמור אח חדש האביב ועשית פסח אלמא דעשיית קרבן פסח צריך שתהיה בתקופה חדשה ולפיכך כתב ויום תקופה מתחיל וזהו כשיטתיה דפירש בר"ה בההיא דלעיל ודעת הרמב"ם ז"ל בפ"ד שם כדעת רש"י ז"ל ע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:22:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:22:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:22:1)

**ולא יותר על חדש.** בבבלי דף י"א ע"א המסקנא רצו חדש רצו שלשים ואפשר לומר דה"נ בסיפא לא יותר על חדש משלשים יום קאמר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:23:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:23:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:23:1)

**אין מעברין לא בשביעית וכו'.** מה דשייך להסוגיא מבואר הוא במ"ש בנדרים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:43:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:43:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:43:1)

**אמר ר' יוחנן הקדש שפדיו ולא הוסיף חומש ה"ז פדוי.** כדאמר ר' יוחנן גופיה בבבלי פ' הזהב דף נ"ד ע"א הכל מודים בהקדש שחילל הואיל וגזברים תובעין אותו בשוק. ומדאורייתא אינו מעכב החומש כ"א מדרבנן קאמר התם ר' יהושע דחיישינן לפשיעות' ופסק הרמב"ם בפ"ז מערכין הל' ג' כוותי' בחול ובשבת התירו לו מפני עונג שבת כדמסיק ר' יוחנן שם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:44:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:44:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:44:1)

**לכשיעשיר נידון בהשג יד.** בבבלי פ"ה דערכין דף כ' ע"א קאמר בהדיא בברייתא חומר בנדרים מבערכין שהנדרים אין נידונים בהשג יד וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפ"ג מערכין הל' ט' וכן האומר דמי עלי או דמי פלוני עלי אינו נידון בהשג יד שחייבי דמים הרי פירשו נדרן והרי הן כמי שאמר מנה עלי הקדש שהוא חייב ליתן מנה גמור. ואין נראה דסתמא דהאי ש"ס פליגא על הברייתא דהתם וצ"ל דה"ק דלכשיעשיר צריך ליתן הכל ועכשיו הרי הוא כמו הנידון בהשג יד בערכין וקמ"ל דאין מסדרין להקדש ובזה נוכל לומר דס"ל להאי ש"ס כהני אמוראי בב"מ בפ' המקבל דף קי"ד ע"א דאין מסדרין להקדש והרמב"ם ז"ל פסק שם הלכ' ט"ו כר' יוחנן דאמר התם מה ערכין מסדרין אף הקדש מסדרין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:45:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:2:45:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:2:45:1)

**אדם דכא בן חורין הוא.** משמע דלדינא איתמר לחלק בין בן חורין לבין עבד וכן למדו התוס' מהכא במגילה דף כ"ג ע"ל ד"ה ואדם מי קדיש אבל הרמב"ם ז"ל שם סתם דבריו ונראה שדעתו דלא איתמר כאן אלא לדיחוייא בעלמא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:3:2:1)

**בנשיא שבטים היא מתני'.** הכי בעי לשנויי התם מכח קושיא אחריתא האי שבט דחטא במאי וכו' ומסיק רבינא לעולם בשבט שהודח וכו' ולא קשיא לדיוקא דהאי ש"ס דעכ"פ התנא אתי לאשמעינן דין דכל השבט דאע"ג דמיתתן כיחיד בסייף מ"מ בבי דינא דרבים דיינינן להו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:3:3:1)

**אמר רבי חזקיה נאמר כאן דיבר וכו'.** ולא ניחא ליה ג"ש דרבי זירא משום דקשיא ליה דזדון דזקן ממרא בקטלא הוא דכתיב ומיתתו בכ"ג הוא כדפריך התם והלכך קאמר ג"ש דדבר דבר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:3:5:1)

**אספה לי שבעים איש מזקני ישראל.** ואע"ג דלאו התם כתיבא מ"מ מהאי קרא ילפינן דסנהדרי גדולה ע"א כדאמרינן התם בפרקין דף י"ו ע"א והתיצבו שם עמך ואת בהדייהו. ומשה במקום ע"א קאי:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:6:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:3:6:1)

**זו שסמוכה לבית.** אבל בבבלי פ"ב דשבועית דף ע"ו ע"ב קאמר הך דמקרבא לחומה קרי ליה האי מ"ד פנימית ולפי' רש"י ז"ל שפי' שם ואעמיד' שתי תודות גדולות אצל החומה מבחוץ וכו' דמשמע שהיו מקיפין מבחוץ אפשר לומר דהיינו הך דמקרבא לחומה היא סמוכה לבית. ומה שהקשו התוס' שם לפרש"י א"כ פנימית אמאי נאכלת והא נפסל היוצא וכו' אפשר לומר דל"ק דהא בלאו הכי מסקינן התם דעל פי נביא נאכלת וכדאמר נמי הכא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:6:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:6:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:3:6:2)

**צריך אורים ותומים.** משמע דגם על פי אורים ותומים היו עושים שהרי אהא דמדייק נביא יש כאן וכו' עלה קאמר דאפ"ה צריך אורים ותומים וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל בפ"ו מהל' בית הבחירה הלכ' י"ד שכתב שם וזה שעשה עזרא שתי תודות זכרון הוא שעשה לא במעשיו נתקדש המקום שלא היה שם לא מלך ולא אורים ותומים וכו' ובפ"ד שם הלכה א' כתב שהיו בבית שני אורים ותומים אלא שלא היו משיבין ברוח הקדש ולא היו נשאלין בהן. וצ"ל דהא דקאמר נביא יש כאן וכו' אדלעיל קאי דיליף לה מד"ת דבבית שני לא היו יכולין לעשות על פי אורים ותומים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:7:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:3:7:1)

**ומקדישין ביום טוב וכו'.** בבבלי שם מדייק בהאי ענינא נבנייה ביו"ט ונקדשים ביו"ט אין בנין מקדש דוחה יו"ט ויש לפרש הכא ג"כ בענין זה דסוגיא דהתם אזלא ג"כ כהאי מ"ד דבונין ואח"כ מקדשין וכדאמר בעינן קידוש בשעת הבנין והיינו דקאמר הכא ומקדישין ביו"ט הא בשעת גמר הבנין צריך לקדש ואי אפשר דהא אין בנין המקדש דוחה יום טוב:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:7:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:7:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:3:7:2)

**בשתי תודות הבאות מנוב וגבעון.** התוס' בשבוע ת שם ד"ה אין עזרה מתקדשת אלא בשירי מנחה הקשו למ"ד אין מנחה בבמה היאך היו עושין בימי שלמה ויהושע וכו' ע"ש וזה לענין עזרה אבל הכא לענין קדושת העיר דבתודות היא ככ"ע אתייא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:8:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:3:8:1)

**אבא שאול אומר שתי ביצים היו שם.** בתוספתא שלפנינו בפ"ג הגי' היא כמו שכתובה כאן אבל א"א להולמה ורש"י ז"ל היתה לו גירסא אחרת בתוספתא וכך גורס בשבועות דף י"ו ע"א תחתונה שהיתה קדושתה גמורה עמי הארץ נכנסים לשם ואוכלים שם קדשים קלים אבל לא מעשר שני ויבירים אוכלים שם קדשים קלים ומעשר שני עליונה שלא היתה קדושת' גמורה עמי הארץ נכנסים שם ואוכלין קדשים קלים אבל לא מעשר שני וחבירים אין אוכלים שם לא קדשים קלים ולא מעשר שני וכך צריך לגרוס הכא וחלופי שיטות יש כאן. וכדפי' הוא ז"ל דלעמי הארץ התחתונה ועליונה שוין אצלם ובמעשר שני היו מחמירים ששמעו הדרשה עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר ולא היו אוכלין אלא תוך ירושלים ממש. וגי' מפני מה לא קידשוה וכו' הכי איתא בתוספתא והתם גריס מפני מה לא קידשוה שאין מוסיפין על הנייר ועל העזרות אלא במלך ונביא וכו' ולמה הכניסוה מפני שתורפה של ירושלים היתה ונוחה ליכבש משם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:10:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:3:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:3:10:1)

**חד אמר אחת עושין שתים אין עושין.** א"א לפרש האי סוגיא אלא דפליגי לענין ספר ידהא לא פליג אמתני' דקתני שתים עושין ומ"מ פירשתי בפנים מאי בינייהו לענין שלש ולהאי מ"ד דקאמר מפוזרות אין עושין כל עיקר ע"כ אתוך הארץ קאי ולדידיה בספר אין עושין כלל וכדעת הש"ס הבבלי לענין ספר ואם נפרש דהא דקאמר תלתא אמורין לא דפליגי בהדדי אלא כל חד וחד מפרש מילתא באנפי נפשיה ומ"ד קמא ע"כ אספר קאי כדפרישית והשני לפרש ולא שלש דמתני' קאמר ואתוך הארץ קאי. לפירוש הזה היה קשה והיה צריך להפוך הגי' סמוכות אין עושין מפוזרות עושין. ועוד דגם לפי' זה ע"כ לפרש דפליג עם המ"ד הג' בסברות הפוכות. ועוד דתלתא אמורין משמע דפליגי בהדדי וכבר ביארו המפרשים במה שכתב הרמב"ם ז"ל בפ"ד מהל' עכו"ם הלכה ד' דדוקא בסמוכות אין עושין לשלש אבל אם היו מרוחקות עושין ע"ש ויש סמך לזה למאי דפרישית מהאי אית בעי מימר דהכא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:4:2:1)

**אם מתוך את יליף לה כגון אינון.** בבבלי מגילה דף כ"ג ע"ב א"ר יוחנן ונקדשתי בתוך בני ישראל כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה מאי משמע דתני ר"ח אתיא תוך תוך כתיב הכא ונקדשתי בתוך וכתיב התם הבדלו מתוך העדה ואתיא עדה עדה דכתיב עד מתי לעדה הרעה הזאת. והיינו דקאמר הכא לדחות ג"ש זו דאם מתוך את יליף א"כ סגין אינון ואין ללמוד גם מקרא דהבדלו אא"כ ילפת גם לג"ש דעדה עדה ושפיר טפי דניליף לה מחד ג"ש דבני ישראל. ולשיטת הבבלי אפשר לומר דלא בעי למילף ג"ש מקרא שלפני הדיבור וכן מוכח מפ"ק דמ"ק דיליף התם דאין מערבין שמחה בשמחה מקרא דשלמה ויעש את החג וגו' ולא יליף מקרא הכתוב בתורה מלא שבוע זאת כדיליף שם בהאי תלמודא. ומיהו צ"ל דגם לשי' דהאי תלמודא פלוגתא דאמוראי היא אם למדין מקודם מ"ת דהא בפ' אלו מגלחין קאמר מניו לאבל ז' ימים שנא' ויעש לאביו אבל וגו'. ופריך בפשיטות ולמדין דבר קודם למתן תורה וקאמר ר' יעקב בר אחא בשם רבי זעירא שמע לה מן הדא ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה ושמרתם וגו' כשם ששימר הקב"ה על עולמו שבעה כך אתם שמרו על אחיכם שבעה וכו' ואע"ג דר' יעקב בר אחא גופיה קאמר התם בפ"ק דילפינן להא דלעיל מקרא דמלא שבוע זאת איכא למימר דהכא משמיה דרבי זעירא קאמר והתם משמיה דנפשיה והיינו פלוגתא דאמוראי דאמרן. והתוס' במ"ק לא דקדקו בזה דבפ"ק דף ח' ע"ב ד"ה לפי שאין מערבין וכו' הביאו דרשת הירושלמי בפשיטות ובפ"ג דף כ' ד"ה מה חג שבעה וכו' כתבו כמו כן בפשיטות ובירושלמי משני דאין למדין מקודם מ"ת. ובחיבורי פני המנורה בארתי בזה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:4:3:1)

**ובשבתות ויו"ט היו יושבין בבית המדרש שבהר הבית.** ובבבלי פ' אלו הן הנחנקין דף פ"ח ע"ב גריס יושבין בחיל. וגירסא דתוספתא ודהכא מסייע לפירש"י ז"ל שתפס לעיקר דהטעם הוא שלא יהו נראין כיושבין בדין שבלשכת הגזית היו דנים דאלו לפי' הא' אכתי בבה"מ ג"כ היה צר להם ע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:7:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:4:7:1)

**מתיב תנייא לחברייה וכו'.** כן השיב לו ר' נחמיה לר' יהודה במ"ר במדבר פ' ד'. ורש"י ז"ל בנימוקי חומש לא הביא אלא דברי ר' יהודה וכדאיתא בבבלי פרקין דף י"ז ע"א. ובמסקנא דהכא דאמר לד"ה במסורגין עלו א"כ גם לדברי ר' יהודה לק"מ בענין קושיא קמיית' אילו כתבתני לוי סילקת ואין לטעון אחר זה כלום וע"כ היה צריך לסמוך על מעשה נסים לפי שא"א בענין אחר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:10:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:4:10:1)

**והכתיב ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים.** בבבלי בכורות דף ה' ע"א דקאמר התם סתמא דהש"ס מנא ליה דמנה של קודש כפול היה והלכך מייתי להו המקראות על הסדר ואת האלף וגו' והדר ונחשת התנופה וגו' ודחי לה ג"כ עד שלמד מקרא דיחזקאל. אבל הכא דגריס דרבן יוחנן בן זכאי גופיה פילפל עם ההגמון כן ולכאורה השיב לו שלא על הסדר המקרא ומשום זה רצה היפ"מ להפוך הגי' אבל ליתא וא"צ להפוך דהיינו טעמא לפי שבתחלה רצה להשיבו מקרא דונחושת התנופה שלא יהיה לו מקום לסתור דקרא לא חשיב אלא כללי דמאה ככרים וכדדחי לה הש"ס התם ולפיכך הביא לו המקרא הזה בתחל' דלא הוו מאה וחשיב להו בככרי וכשראה דעדיין לא קיבל ומדחי ליה משום דבכתוב הזה לא קחשיב אלא ככרי עשיריות הביא לו המקרא הזה ואת האלף וגו' דבכתוב הזה לא נמצא חשבון הככרים כלל ומ"ט לא חשיב להו בככר אחת ומאתים וחמשה ושבעים שקל ובהכי ניחא נמי דמ"ט לא הביא לו מקרא הקודם וכסף פקודי העדה וגי' דבהאי קרא גופיה כתובים הן ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל וגו' אלא משום דמהתם ניחא ליה טפי למידחי דמאת ככר כתיבא ביה ולא חשיב אלא כללי דמאה. וכשראה דאכתי מדחי ליה הכי דקרא לא קחשיב אלא כללי דמאה או של עשיריות גילה לו טעמו של דבר ומהיכן שלמדנו דמנה של קדש כפול היה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:10:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 1:4:10:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/1:4:10:2)

סליק פירקא בסייעתא דשמיא