## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin Chapter 11

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:1:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:1:1:1)

**ואלו הן הנחנקין.** מה אם מי שהוא מצווה להכות וכו' כבר בארתי בפ' ד' מיתות הלכה ח' לפי הכלל שנתן הרמב"ם ז"ל בספר המצות דכל היכא שיש עונש מפורש בתורה מזהירין מן הדין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:1:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:1:3:1)

**באיזו חבורה כחבורת שבת כחבורת נזקין.** התם לא מיבעיא ליה להאי מילתא. ונראה דהך בעיא תליא במהיכן דילפינן מיניה דאינו חייב עד שיעשה חבורה דהתם בריש פירקין ילפינן ממכה בהמה באה אינו ענין לבהמה דהא אפי' הכחישה באבנים חייב תנהו ענין לנפש אדם והיינו אביו ובמכילתא שם יליף לה הכי ומכה אביו ואמו מכה שיש בה חבורה אתה אומר מכה שיש בה חבורה או אינו אלא מכה שאין בה חבורה אמרת ומה אם מדת נזיקין מרובה. שנוהגת בכל אדם. אינו חייב עד שיעשה בה חבורה מדת עונשין מעוטה. כלומר שאינה נוהגת מדת עונשין. של מיתה אלא במכה אביו ואמו אינו דין שלא יהיה חייב עד שיעשה בהם חבורה. והשתא לפי דרשת המכילתא יש להסתפק הואיל ומנזקין ילפינן לה איכא למימר דדינו כנזקין ועד שיחסר או דילמא לא ילפינן כולה מילתא מנזקין. א"נ דהיא גופה מיבעיא ליה אם מנזקין גמרינן כדרשת המכילתא או מאם אינו ענין ילפינן לה והרמב"ם ז"ל בפ"ה מהלכות ממרים הל' ה' כתב סתם עד שיעשה בהן חבורה וכפי דרשת דגמרא דילן דממכה נפש בהמה ילפינן באם אינו ענין וכיון שיצא דם הוי חבורה ואפי' יצא דם מבפנים כעין הכהו על אזני וחרשו דכתב ש"ס הואיל ומצינו בעלמא דהוי חבורה לענין שבת וכדמוכח מהא דקאמר התם רב לא הוי שביק לבריה למפתח ליה כוותא דילמא חביל וכן מדמי לה התם לקמן לדין דחובל בשבת וא"כ ש"מ דלא בעינן עד שיחסר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:2:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:2:2:1)

**אזהרה לגניבה הראשונה מנין לא תגנוב.** כבר כתבתי לעיל בפ' בן סורר ומורה דגי' דהכא עיקר דמלא תגנוב דרשינן לגונב נפשות כדאמר התם דף פ"ו ע"א דדבר הלמד מענינו הוא וקרי לה גניבה ראשונה דהזהירה עליה התורה בראשונה והלכך מייתי לה הכא ואגב מייתי לה לכולא סוגיא דבן סורר ומורה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:2:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:2:5:1)

**מה טעמון דרבנן וכו'.** דרשת גמרא דילן בענין אחר הוא כדפרישית במתני' דבר זו אגדה. ובבבלי דף פ"ז ע"א דבר זה הלכה ואפשר דאגדה דקאמר לאו דברי אגדה ממש הוא אלא מה שהוגד בע"פ עד הלכה למשה מסיני דהא בעינן שיבא על ידי מחלקותם דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת כדמפרש התם לכולה ברייתא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:3:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:3:3:1)

**רבי זעירא אומר לשאילה.** כדפרישית דהמראה צריך שיהי' ג"כ כשהן יושבין בלשכת הגזית כדאמרינן בבבלי פ"ק דף י"ד ע"ב מצאן אבית פגי והמרה עליהן יכול תהא המראתו המראה ת"ל וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם וקאמר הכא דהשאילה א"צ שיהא דוקא בלשכת הגזית אלא אפי' אם היתה השאלה מהן חוץ ללשכת הגזית כשהיו ביבנה אם חזרו אח"כ ללשכת הגזית והמרה הויא המראה. והרמב"ם ז"ל בפ' ג' מהל' ממרים הל' ז' כתב כלישנא דהש"ס דילן הנזכר ומשמע נמי דהמרה דוקא קאמר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:3:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:3:4:1)

**זקן ממרא שהורה לעשות ועשה חייב.** או או קאמר או שהורה לעשות לאחרים או שעשה בעצמו כהוראתו כדאמר התם בברייתא דף פ"ח ע"ב וכדמוכח מדלקמי' הורה על מנת לעשות אע"פ שלא עשה חייב וכדפרישית בפנים ומייתי ראיה מדרשת ר' ישמעאל דאם הורה להן לעשות חייב כמו אם עשה בעצמו כדפרישית בלי' בתרא וכדכתב הרמב"ם ז"ל שם הל' ו' אלא יורה לעשות או יעשה הוא בעצמו. וכמו דאמרינן התם או שיורה לאחרים ויעשו כהוראתו וכו' כמבואר מהכא והכי הוא בתוספתא בשלהי פ' י"ד וברישא שם ט"ס היא וה"ג התם זקן ממרא שהורה ועשה חייב. הורה ולא עשה פטור הורה ע"מ לעשות אע"פ שלא עשה חייב:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:3:4:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:3:4:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:3:4:2)

**היה מלמד הלכה ובא וכו'.** כדרב בבבלי פ' הערל דף ע"ז ע"א כל ת"ח שמורה הלכה ובא אם קודם מעשה אמרה שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו וכתבו התוס' בשם ר"ת דהיינו דוקא היכא דהוא עצמו נוגע. בדבר וכו' ומבואר הכא בהדיא כן עושין לאחרים ואין עושין לעצמו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:3:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:3:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:3:5:1)

**רבי יוחנן אומר כל שבע מידות שאמרו חכמים וכו'.** כלומר דר' יוחנן מפרש לדברי רשב"ג דמאן רבי הוא רבי יהודה הנשיא וא"כ נתקיימו בו כל המדות וכן בבניו אחריו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:4:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:4:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:4:4:1)

**והא תנינן גופה של בהרת כגריס הקילקי מרובע.** אין לפרש דמקשה דמשכחת לה דנחלקו בשיעור כגריס גופי' דהזקן ממרא טפי ליה או בציר ליה משיעור שאמרו חכמים בו דא"כ מאי שנא שיעור דנגעים דנקט ליה הא בכל שיעורין שאמרו הלכה למשה מסיני משכחת לה ובנבילה ושרץ גופי' דפליג ר' זעירא לעיל וקאמר דזקן ממרא אינו חייב בהן אע"פ שעיקרן מד"ת ופירושן מד"ס משום דבעינן שיגרע ויוסיף ובדבר שהוא מגרע הוא מוסיף וא"כ ע"כ לא מיתפרשא שנחלקו על כמות השיעור דאי הכי גם בנבילה ושרץ נימא שנחלקו על כמות הזית של נבילה ועל העדשה של שרץ אלא ודאי דבכה"ג לאו מגרע ומוסיף בדבר אחד קרינן ליה דאם בכמות השיעור הוא דנחלקו לא הוי אלא מגרע או מוסיף ואנן תרווייהו כאחת בעינן ובדבר אחד והלכך ע"כ לא מיתפרשא הכא בענין אחר אלא כדפרישית בפנים דבענין המרובע הוא דנחלקו דאנן בעינן בגריס הנגע שיהא מרובע דוקא ארכו כרחבו וזהו כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בחיבורו פ"א מהלכות טומאת צרעת הל' ז' דצריך שיהא כדי צמיחת ל"ו שערות שש שערות אורך ושש שערות רוחב וכל הפחות מזה אינו נגע צרעת וכדמסיים שם בהל' דלקמן נגע שהיה רחבו כדי צמיחת חמש שערות אפי' היה ארכו אמה הרי זה טהור ואינו נגע צרעת עד שיהיה בו ריבוע כגריס וזהו לכאורה דלא כמ"ש בפי' המשנה עד שיהיה הנגע מרובע שאם היה מצומצם על זה השיעור הנה יטמא על איזה תמונה שתהיה ואח"ז נמשך הר"ב בפירושו והתיו"ט לא כתב כלום בזה ואף אם נדחוק לפרש דמ"ש בפירושו על איזה תמונה שתהיה היינו לומר ובלבד שתוכל לעשות ריבוע בתוכו ארכו כרחבו שש שערות אורך ושש שערות רוחב ולאפוקי אם אין בו אלא חמש שערות רוחב וארכו אפי' אמה וא"כ הוא ממש כמ"ש בחבורו אכתי קשה דמנא ליה לפרש כן למרובע דמתני' דילמא שיעור כדי לרבע אמרו דומיא מה שאמרו בריש פ"ק דסוכה בית שיש בו ד' אמות על ד' אמות חייב במזוזה וכו' ופי' הוא ז"ל אם יש בו כדי לרבע ד' על ד' בשוה וכו' ואצ"ל אם היה ארכו יתר על רחבו הואיל ויש בו לרבע ד' על ד' אמות חייב במזוזה כמ"ש בפ"ו דמזוזה בהל' ב' ועיין בטור י"ד סי' רפ"ו ובב"י ותראה שאין לפרש לדעתו ז"ל בענין אחר כ"א הכוונה אפי' אין בו אלא רחב ב' או ג' אמות וארכו הרבה יש בו כדי לרבע ד' על ד' וחייב במזוזה והכי נקטינן לכל הדינים שנשנו בסוכה שם וא"כ אימא הכא נמי כן ולכאורה היה אפשר לומר דטעמיה דלמד דמרובע דהכא בדוקא אמרו נרמז קצת בת"כ דדרשו מבשאת להסימן טומאה שתהא מבוצרת לתוך השאת הא כיצד מקום ב' שערות וכו' ומביא התיו"ט לזו הבריית' שם ומיהו יש לדחות דשם אמרו לענין השער לבן או המחיה שבה שצריך שיהיה באמצע הנגע ואין מזה הכרח כ"כ דריבוע הנגע צריך שיהיה ארכו כרחבו ולא כדאמרינן בעלמא דבשיעור מחזיק הריבוע הוא דמשערינן. אמנם מכאן הוא דנלמד בבירור דע"כ מרובע דנגעים בדוקא הוא דאמרו וכך הוא הלכה למשה מסיני והיינו דמשכחת לה הכא דנחלקו בדבר זה וכגון שהזקן ממרא אומר דלאו דוקא שיהא בו מרובע ארכו כרחבו אלא בשיעור מרובע מטמא שיהיה בין הכל כדי לרבע ואם נפחת מרחבו וניתוסף בארכו עד שיהא בו שיעור כגריס בין הכל טמא והנה זה מוסיף בשיעור ארכו ומגרע בשיעור רחבו ואנן ארכו כרחבו בעינן והכי מוכח נמי לקמן פ"ג דשבועות הל' ח' ולמה תניתה מרובע די ירבעינה הוא וע"ש וזהו כמו שאמרנו בענין דבריו בחבורו להשוות לפירושו והיינו דנקט להא בדוקא דמשכחת לה לזקן ממרא בענין שיעור גריס דנגע ולא בשיעורין במקום אחר דלא משכחת לה בשום פנים מוסיף ומגרע בדבר אחד כ"א בגריס דנגעים וכדאמרן. ולא דמי לציצית דקאמר הכא לקמיה דלא הוי אלא גורע דשאני התם דמתוך שהוא מגרע בגדיל ניתוסף ממילא בפתיל ולא עשה הוא שום מעשה בהוספה וכדאמר גרע ולא הוסיף הוא וכן בענין חצי לוג שמן בתורה דקא פשיט ליה דיש כאן גרעון והוספה כדפרישית בפנים בלשון הראשון משום דאיכא מעשה בגרעון הרבוכה ומעשה בהוספת החלות ורקיקין ודמיא טפי לגריס דנגע (ועיין בסוף הדיבור) דמוסיף הוא בשיעור האורך ומגרע בשיעור הרוחב וזה גרעין הבא מכח התוספת בעצמו דמחלק בשיעור הוא ובכאן הוא מוסיף ובכאן הוא מגרע והויא דומיא דתפילין דמוסיף הוא בטוטפת החמישי ומגרע ופוסל בד' הטוטפות ולפיכך אמר הכא דאיכא מ"ד הכין. ומכאן יצאנו עוד לידון בדבר אחד. דהשתא מוכרח הוא דהא דקאמר ר' אלעזר אמר ר' אושעיא התם בדף פ"ח ע"ב אינו חייב אלא על דבר שעיקרו מד"ת וכו' ויש בו להוסיף ואם הוסיף גורע ואין לנו אלא תפילין ואליבא דר' יהודה דע"כ ר' אלעזר אליבא דר"י מוסיף הוא על הא דר"מ דלעיל דצריך שיורה בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת וס"ל דבתפילין נמי חייב הוא ומשום דאיכא תורה ויורוך וזהו טעמיה דהרמב"ם ז"ל שפסק בפ"ג מהל' ממרים הל' ה' וכן בפ"ד הל' ג' כתרווייהו דעל דבר שזדונו כרת ועל התפילין חייב הוא והקשו עליו הא משמע שם דר"י פליג אדר"מ והכ"מ כתב שם בשם הרמ"ה ז"ל שתירצו לו דר' יהודה מוסיף הוא על דברי ר"מ וע"ש אבל לא כתבו ההכרח לזה אמנם מכאן הוא מוכרח לדהתם ולפי מה שנתבאר דאי לא תימא הכי שר' יהודה מוסיף על דר"מ אלא דפליג א"כ קשיא אמאי קאמר אנו אין לנו אלא תפילין הא משכחת לה גם בגריס דנגעים הכי וכהאי מ"ד הכא דאמר באמת כן ומדמי לה לתפילין אלא ודאי ר' יהודה מודה הוא לר"מ ומוסיף עליה בתפילין ותו לא קשיא אמאי לא מני נמי לגריס דנגעים משום דבלאו הכי מתחייב הוא בזה דדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת הוא בדינא דגופיה אם נכנס למקדש וכו' וכדחשיב בברייתא דלעיל לדין דנגעים וה"ה בכל מה שנחלקו בענין נגעים וכן נמי ל"ק אמאי לא מני חצי לוג שמן לתודה ולמאי דפשיט ליה הכא דדמיא לגריס ולא דמי לציצית כמבואר לעיל ללשון הראשון שפירשתי משום דבהא נמי אשכחן דבר שזדונו כרת וכו' וכגון שנטמא בשני דאם הוא כשר לתודה אז הוא טמא ויש שלישי לקודש מן התורה ואם פסול הוא אין שני עושה שלישי בחולין או בכיוצא בזה. ומיהו לדינא יותר נראה כלשון הב' שפירשתי בפנים בענין זה דמוסיף וגורע בדבר אחד בעינן. והלכך לא אשכחן מידי אחרינא דליהוי מוסיף וגורע בדבר א' להתחייב אפילו בדבר שאין זדונו כרת משום דאיכא תורה ויורוך אלא בתפילין בלבד. וסוגיא דהכא פשוט הוא דלא אזלא אלא כר' יהודה כדפרישית בפנים ולא הוזכרו כאן דברי ר"מ:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:4:4:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:4:4:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:4:4:2)

**והא תני שתי פרשיות שבמזוזה.** הכא מסיק דהיא תפילין היא מזוזה והתם מסיק אין לנו אלא תפילין ולא פריך ממזוזה מידי כ"א מציצית ולולב ובענין אחר מדהכא לקמיה ומשני לה התם. ונראה דטעמיה דהאי ש"ס דפוסל בהוספה במזוזה בפרשה אחרת משום דבעינן על הארץ שיהא בשיטה אחרונה כדאמר בהקומץ דף ל"א ע"ב וס"ל לעיכובא הוא וכשמוסיף עוד איזה פרשה לא הויא על הארץ בשיטה אחרונה ובודאי מקודם פ' שמע בלאו הכי אין לומר כן דהא בעינן שלא יהא גרוע ועומד בתחלה כדאמר התם. וכן יש לפרש בענין קושית הציצית דמקשה הכא ומשני גרע ולא הוסיף הוא היינו שגרוע ועומד הוא ובפנים פירשתי באופן אחר ותרווייהו נקטינן. והש"ס דהתם דלא חשיב למזוזה סבירא ליה דהא דאמר רב חסדא שם על הארץ בשיטה אחרונה למצוה בעלמא קאמר ולא לעיכובא וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בהלכות מזוזה בפ' ה' הלכה ה' ומצוה לכתוב על הארץ בשיטה אחרונה וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:5:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:5:2:1)

**כל סמא דמילתא וכו'.** בחשבון הטעות של חנניה בן עזור יש עוד כמה קושיות וטעיות לפי חשבונו דהרי כתיב במנשה בן שתים עשרה שנה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך ועוד היכן הם י"א שנים שמלך יהויקם ועוד במלכות צדקיהו חלפו ועברו כבר ארבעה שנים כדכתיבי קראי אלא דלא חש הש"ס לדקדק כיון שעיקר הנבואה שקר וחשבונו הכל בטעות היה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:5:9:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:5:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:5:9:1)

**אותה הטיפה וכו'.** אע"ג דאחר זה אמר לו ועמך תחת עמו משום דהנביא א"ל כפי שקיבל בנבואה בתחלה ואח"כ כשהכהו זה כיפר דמו על כל ישראל והנביא לא ידע מזה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:6:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:6:2:1)

**יצא לידון בין באות בין במופת וכו'.** מסוגית הש"ס דהכא משמע דמפריש להתוספתא כפשטה דרבי שמעון היא דפוטר בשאר כל המצות בקיום מקצת וביטול מקצת. אבל התם בשלהי פרקין פלוגתא דאמוראי היא בפירוש הברייתא ובקיום מקצת וביטל מקצת דשאר כל המצות לכ"ע אפי' לרבנן פטור:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:6:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:6:4:1)

**לא סוף דבר לחופה וכו'.** כבר בארתי להיוצא מזה בכתובות שם בסייעתא דשמיא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:6:4:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Sanhedrin 11:6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Sanhedrin/r/11:6:4:2)

סליק פירקא וכולא מסכתא ברחמי ובסייעתא דשמיא