## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 19

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:1:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/19:1:1:1)

**רבי אליעזר אומר אם לא הביא כלי מע"ש מביאו בשבת מגולה.** התוס' כתבו וא"ת ויביאו התינוק אצל כלי דהשתא ליכא שבות כלל דהחי נושא את עצמו ויש לומר דקטן צריך לאמו הוא ואחר המילה היה צריך להחזיר לאמו ואז הוי כפות לפי שהוא חולה וכו'. מה שכתבו ליכא איסור כלל פשוט דלאו דווקא הוא דהא בהדיא אמרינן לעיל בפ' מפנין גבי האשה מדדה את בנה לר' יהודה דהלכתא כוותיה שלא בא אלא לפרש וקאמר אם היה גורר אסור וא"כ איסורא דרבנן מיהת איכא וכן העתיק הרשב"א לדבריהם שבכאן וכתב הקשו בתוס' למה יביא איזמל אצל התינוק יביא תינוק אצל איזמל דליכא אלא שבות דאדם חי נושא את עצמו לכ"ע ועל תירוצם הקשה הוא ז"ל דמכל מקום עכשיו אינו כפות למה נחלל עליו עכשיו דכיון דהשתא מיהא ליכא אלא שבות ודלמא לאחר המילה תהא שם מניקה. ואיך שיהי' מ"מ כל שאפשר עכשיו בלא חילול נעשה בלא חלול ולאחר מילה כיון דלא אפשר נביאהו אצל אמו דהא הותרה אצלו מלאכה זו אלא יש לומר דאפי' קודם מילה הוי ככפות דתינוק קטן כל כך אינו נושא את עצמו ויש מי שתירץ גם בתוס' דלר"א כיון שהתירה התורה מכשירין לא טרחינן ולא משנינן ותדע לך מדאמרינן מעשה היה ושכחו וכו' כדכתבו התוס' לתירוץ הב' מדבריו משמע. דמסתפקא ליה לזה אם אמרינן דתינוק קטן כל כך ככפות דמי או לא ולפיכך הלך לו לדרך תירוץ הב' של התוס'. ולדעת התוס' מיהת שמעינן בהדיא דאפי' בתינוק כל כך אמרינן דחי נושא את עצמו וכבר זכרתי לזה בחידושי שבת ועירובין שלי דמ"ש המ"א בסי' ש"ח סעי' מ"א בפשיטות וכ"ע דקטן כל כך שצריך לגרר אם נשאו חייב חטאת וכ"כ התוס' דף צ"ד עכ"ל ואשתמיטתיה דברי התוס' דכאן שכתבו בפשיטות דאפי' בקטן כ"כ חי נושא את עצמו ואין כאן ספק דלדעתם אין כאן אלא שבות בעלמא וכדעת רש"י בפ' מפנין דף קכ"ח שכתב והאשה מדדה את בנה אפי' בר"ה דא"נ מגביה ליה חי נושא את עצמו דהכי מוקמינן התם דבאדם מודו רבנן לר' נתן וכך הוא דעת הרמב"ם בפ' י"ח בדין זה שכתב שם בהל' ט"ז המוציא בהמה חיה ועוף וכו' אבל אדם חי אינו משאוי ואם היה כפות או חולה המוציא אותו חייב והאשה מדדה את בנה בזמן שנוטל אחת ומניח אחת הרי שלא חילק בין קטן כל כך או לא לענין חיוב. ואי איתא שאם גורר חיוב חטאת איכא לא הוה שרי ר' יהודה בשום פנים לדדות דליגזר דילמא אתי לידי חיוב חטאת דאתיא למעבד נמי בגורר כן והיינו נמי דקאמר ר' יהודה אבל אם היה גורר אסור ולא קאמר חייב וזה פשוט. ומה שהקשו התוס' בדף צ"ד על פי' רש"י דפ' מפנין מההוא דריש פ' נוטל דמשמע דפליגי נמי באדם דקאמר גבי תינוק רבא כר' נתן ס"ל כתבתי שם דאי מהתם יש לומר דהא דמוקי להא דרבא כר' נתן דווקא היינו לפי דעת המקשן דהתם דס"ד לחלק בין קטן לגדול וזה מוכרח הוא מדמקשי עליה דרבא ולחייב נמי משום תינוק דאטו מי לא ידע המתני' דהמצניע את החי במטה וכו' ואיהו גופיה מקשי ליה מהאי מתני' לקמיה וליבטל כיס לגבי תינוק מי לא תנן את החי במטה וכו' וא"כ מאי מקשה מעיקרא וליחייב נמי משום תינוק אלא ע"כ דהוה ס"ד לחלק בין גדול לקטן דאפשר דבקטן אמרינן דמשרביט נפשיה כמו בהמה וכסברת הרשב"א בתוס' דף צ"ד והלכך פריך וליחייב נמי משום תינוק ומשני ליה דאף לפי הס"ד דידך מצינן לשנויי דרבא כר' נתן ס"ל דאפי' בבהמה וחיה ועוף פוטר והיינו נמי דנקט הש"ס בלישניה בריש נוטל כר' נתן ס"ל דאמר חי נושא את עצמו ולא קאמר אדם חי כדקאמר בפ' המצניע אליבא דרבנן משום דלפי ס"ד דהמקשה שרצה להשוות קטן כשאר חי ולא כאדם הוא דמשני ליה הכי וכדאמרו. נקטינן מיהת דלדעת רוב גדולי הפוסקים לא מחלקינן בין קטן לגדול ואפי' בקטן כ"כ שצריך לנושאו ליכא חיוב חטאת אלא שבות דרבנן הוא. ומה שנמצא מוגה בתוס' דף צ"ד עפ"י הגהת רש"ל שתירצו ושמא בפ' נוטל איירי בתינוק בן יומו אינו נכון ויש לתמוה על הגהה זו דא"א לפרש לההיא דנוטל בתינוק בן יומו. ועיין בתוס' שם ד"ה תינוק מת וכו' א"נ תינוק חי הוא צריך לכיס לטייל בו וכו'. וא"כ פשוט הוא דלאו בתינוק בן יומו מיירי ובענין קושית התוס' על רש"י מחוורתא הוא כדשנינן. וכתב עוד הרשב"א להקשות אליבא דר"א ואמאי לא ישנה כל דיכול לשנות והא אמר ר"ל כל מקום שאתה מוצא עשה ול"ת אם אתה יכול לקיים את שניהן מוטב וכו'. וי"ל דשאני הכא דאי אפשר שלא לדחות מיהא לגבי מילה עצמה והלכך אף היא ומכשיריה כמילה אריכתא דמי וכו' וע"ש שלדבריו ניחא נמי קושית התוס' דלקמן ד"ה שלא ברצון ר"א וכו' ועיין במ"ש המהרש"א בזה ואין להאריך יותר:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:1:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/19:1:2:1)

**הדא אמרה לא בכל הדברים חלוק ר' אליעזר וכו'.** הכא פלוגתא דאמוראי היא אליבא דר"א והתם בדף קל"א קאמר ר' יוחנן בפשיטות לא לכל אמר ר"א מכשירי מצוה דוחין את השבת שהרי שתי הלחם חובת היום הן ולא למדה ר"א אלא מג"ש וכו' ונשתנה הג"ש דהתם מדהכא ויש קצת נ"מ בהאי ילפותא אבל אין כאן מקומו להאריך בזה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:1:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/19:1:3:1)

**כד אתון לעירובין וכו'.** יתבאר מזה במקומו בס"ד ובענין מחיצה של בני אדם דלקמן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:2:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/19:2:4:1)

**הלכה כדברי התלמיד.** היינו בענין נולד כשהוא מהול שצריך להטיף ממנו דם ברית אבל אין מחללין עליו את השבת כדר' אבהו דלקמן ובגר שנתגייר כשהוא מהול צריך להטיף ממנו דם ברית כדמוכח מההיא דפ' החולץ כדכתבו התוס' בדף קל"ה ד"ה לא נחלקו וכו' וכבר ביארתי לזה ולכל היוצא מהסוגיא דהכא בפ' הערל בהל' א' וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:4:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:4:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/19:4:1:1)

**מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בע"ש וכו'.** נוסחא דהכא עיקרית וכדמבואר מהסוגיא לר' יוחנן אליבא דר"מ וכהאי דתני ר"ח דהתם דף קל"ז אומר היה ר"מ וכו' וכן הובאה בבבלי פסחים פ' אלו דברים. ומכל אלו למד הרמב"ם לפסוק כן אליבא דר' יהושע דהלכתא כוותיה ודברים מבוארים כפשטן כמ"ש בפ"ב מהל' שגגות בהל' ח' וכן מי שהיו לו שני תינוקות אחד למול בשבת ואחד למול בע"ש או באחד בשבת ושכח ומל שניהן בשבת פטור וכו' ומ"ש הכ"מ לפרש דהא דקאמר ומל שניהם בשבת משום חלוקה א' למול בע"ש וכו' אבל בחלוקה אחד למול אחר השבת וכו' ונתחלף לו ומל שלאחר השבת בשבת פטור לר' יהושע מאחר שהיה שם מי שראוי למולו בשבת. מלבד שאין לשון הרמב"ם מורה כן שהרי על שני חלוקות אלו כתב ושכח ומל את שניהן בשבת וכו' אלא שאין הדין כן לר' יהושע דהא בעינן שיהא לו עכ"פ תינוק אחר למולו בשבת ושיהא טועה בזה האחר ומלו ג"כ בשבת דאי לאו הכי טעה בדבר שאין לו טרדה היום וכדאמר בהדיא בהסוגיא הכא א"ר יוסי מיליהון דרבנן עבדין לון בדבר שיש לו קצבה והוא שיש שם תינוק אחר למול וכמו שביארתי בפנים דהא ההיא דפסחים בנתחלף לו הזבח בפסח מיירי ובהא הוא דפוטר ר' יהושע. וא"כ מתני' דנתחלפו התינוקות נמי בעינן שיהא לו תינוק אחר למול בשבת ומלו בשבת ומל לזה האחר ג"כ בשבת דאז הוי דומיא דהתם גבי פסח דנהי דלפי המסקנא דתני ר"ח לא בעינן דעביד מצוה וכנוסחא דהכא דלעולם פטור הוא לר' יהושע ורישא כדר' ינאי מיתוקמא דקדם ומל של שבת בע"ש והלכך הוא דחייב הא לאו הכי פטור הוא במכ"ש וכן נמי בסיפא פטור אע"ג דלא קעביד מצוה בזה שהוא של אחד בשבת מ"מ בעינן שיהא טרוד בדבר מצוה בזה שהוא של שבת ומלו ג"כ בשבת דבענין אחר לא דמי להאי דפסח אליבא דר' יהושע וזה מבואר למעיין בהסוגיא ויתר הדברים מהסוגיא עד סוף הפרק נתבאר הכל בפ' הערל שם בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:5:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/19:5:2:1)

**יש קטן נימול ליומו וכו'.** לא דמיא הא להא דר' חמא בברייתא שהובאה בבבלי דף קל"ה דגריס בדברי ר' חמא ילדה ואח"כ הטבילה זהו יליד בית שנימול לאחד הטבילה ואח"כ ילדה זהו יליד בית שנימול לח' והכא נקט ונתגיירה משום דהני קראי קודם מתן תורה כתיבי דלא היה נוהג טבילה וכעין דכתבו התוס' בזה שם בד"ה כגון שלקח זה שפחה וזה עוברה וכו' ויש לדמות לפי גי' דהכא כעין האי דת"ק דהתם. ולפי דברי הרמב"ם בפ"א מהלכות מילה נראה שנוטין דבריו לדברי הת"ק ודלא כר' חמא ואע"ג דר' אסי פסק כוותיה מ"מ משמע נמי מהכא דלא תליא בטומאת לידה וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:5:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Shabbat 19:5:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Shabbat/r/19:5:2:2)

הדרן עלך פרק רבי אליעזר דמילה