## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot Chapter 10

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:1:2:1)

**כדי לברר איסורו של ראשון.** כדפרישית בפנים דאלו החזירה אחר שגירשה השני אין הולד ממנו ממזר כלל וכ"פ הרמב"ם ז"ל בעשירי מהלכות גירושין הלכה ז' שכתב ואם בא עליה הראשון קודם שיגרש השני הרי הולד ממזר מדבריהם וכתב עליו הה"מ דהכרח הוא דודאי אחר שגירשה השני אפי' היה הראשון כמחזיר גרושתו משנשאת הא קי"ל דאין ממזר מח"ל ולא קנסו בהן חכמים. והרמב"ן ז"ל כחב על הא דאמרו רישא דעבדא איסורא קנסוה רבנן והצריכו גט כדי להוציא עליה קול שיאמרו גירש זה ונשא זה ותהא לראשון כאלו מחזיר גרושתו משנשאת כדי לברר איסורו של ראשון עכ"ל משמע לדידיה דלא מחלק דאפילו אחר שגירשה השני קנסו רבנן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:6:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:1:6:1)

**מה נפק מן ביניהון.** וקשה דטובא איכא בינייהו דלמאן דמוקי כר"ע הולד ממזר מן התורה ומותר בממזרת ודאי' ולמאן דמוקי כד"ה מדבריהם הוא ואסור בממזרת לכך נראה דלא גרסינן הכא הולד כשר ואגב שיטפא דלקמן הוא אלא ה"ג רבי יוסי בשם רבי הילא ד"ה כגיטה כן ממזרה. כלומר דהכא הכל מודין דהוולד ממזר משום כי היכי דהצריכו גט כן נמי לענין ממזר וקאמר דאיכא בינייהו אם החזירה קודם גירושי השני וממילא נלמוד דהולד ממזר מדבריהם להאי מ"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:12:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:1:12:1)

**כשם שהיא אסורה לאחיו של בעל.** בבבלי פרק כשם דריש ג' ונטמאה א' לבעל ואחד לבועל וא' לתרומה והאי תלמודא לשיטתיה אזיל דדריש פ"ק דסוטה שם אחד לבעל וא' לבועל וא' ליבם דלתרומה לא איצטריך כדמקשי שם לא מצינו שהיא אסורה לביתה ומותרת לאכול בתרומה והביאו התוס' פ' כשם דף כ"ט ד"ה שכן ולפיכך קאמר דלאחיו של בועל נמי אסורה דכיון דגלי קרא דבועל כבעל הה"ד לאיסורא דיבם משוינן להו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:2:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:2:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:2:4:1)

**מסתברא דר"א יודי כו'.** כדפרישית בפנים ואפשר לומר דזה נ"מ בין טעמא דהכא ובין טעם הבבלי דפרישית והיינו הפרת נדרים דלטעמא דבבלי דהני דיתבא תותי' קניס א"כ בהפרת נדרים נמי קניס רבי יוסי ולטעמא דהכא לא שייכא כ"כ נפלה דרך היתר או דרך איסור בהפרת נדרים ואפשר דזה נמי דרך איסור קרי ליה כשיושבת תחתיו עכשיו ואפי' לטעמא דהכא קניס רבי יוסי שאינו מפר נדריה הואיל והנדרים חלו דרך איסור. אך דלפ"ז יש להסתפק לרבי יוסי אם נדרה קודם שהלך למדה"י ולא שמע הבעל עד שבא לאחר שנשאת דהוי עכשיו ביום שמעו אם מפר הוא לטעמא דהכא דהא הנדר חל דרך היתר ואיכא למימר ק"ו מכתובה השתא מדידיה לדידה לא קניס רבי יוסי דהחיוב הי' בדרך היתר הפרת נדרים דזכותו הוא לכ"ש וכה"ג אמר בבבלי שם על מציאתה ומעשה ידיה. או דאמרינן דאחר יום שמעו אזלינן ודרך איסור הוא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:2:4:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:2:4:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:2:4:2)

**ביאה פסולה פוטרת.** משמע מהכא דדוקא בדיעבד הוא דקאמר ר"ש אבל לא לכתחילה מדקרי לה הכא ביאה פסולה וכן כתבו התו' בפ"ק דמכלתין דף י"א ד"ה לר"ש ע"ש דמסקו הכי והתיו"ט שכתב כאן בד"ה ר"ש ונ"ל שרוצה לומר דפליג וסבר דאפי' בתחילה מייבם כו' עכ"ל זהו לשיטת רש"י ז"ל ובהדיא פי' שם כן בד"ה ביאתה או חליצתה ע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:3:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:3:2:1)

**מה את עבד כו'.** הא דמספקא ליה אם לדמות לגירושין אע"ג דלכאורה טפי דמי לעדי מיתה המתני' משום דאיכא למימר דלא דמי ממש לעדי מיתה דהתם כדאמר לקמן שאלו יבא הוא מכחיש והכא סוף סוף מת הוא אלא דלא ידעינן איזה מת ראשון ואין השקר יכול להתברר דנימא דמירתת' ולא מנסבא וכמו בעדי גירושין ואיכא למימר נמי דרבי יוחנן דמחלק בין מיתה לגירושין ממתני' למד כן דקתני תצא דחד טעמא אית להו וכל זה אליבא דרבא בכתובות התם דמפרש טעמא דרבי יוחנן כדאמר הכא אבל לרב אשי התם דמוקי דאמרי עכשיו מת עכשיו גירש וטעמא דמיתה ליכא לברורי וגירושין איכא לברורי דאם איתא דהכי הוה אחוי לן גיטך ומשמע דאם מעידין לאחר זמן אפי' בגירושין לא תצא וכן הוא מסקנת הפוסקים וטעמא דליכא לברורי די"ל אבד הגט ולפ"ז אכתי הקושיא במקומה עומדת ממתני' דהכא דליכא לברורי וקתני תצא וצ"ל דלא דמי למתני' כדלקמן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:3:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:3:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:3:2:2)

**פליגא על רבנן כו'.** ובבבלי דלא דייק הכי ממתני' דהכא אפשר לומר דשאני התם דבעדי הכחשה איירי כדמוכח מהסוגיא דהתם והכא בעדי הזמה שאומרים עמנו הייתם איירי דגזירת הכתוב הוא דמאמינים לאחרונים וכ"כ הנ"י בהדיא ואפשר דמכח הקושיא דהכא למד לומר כן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:4:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:4:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:4:2:1)

**וחכמים אומרים אין ממזר ביבמה.** כלל ואפילו מדרבנן וכ"פ הרמב"ם ז"ל בסוף פרק ג' מהלכות יבום ועיין במראה ריש מכילתין ד"ה מה דאמר ר"ע ובריש חידושי יבמות הארכתי להשוות שיטת הבבלי דהכא עם שיטת האי תלמודא אבל לצאת תצא אם נשאת ואפי' יש לה בנים וכן הכריע הרי"ף ז"ל מההיא דהכא דקתני הולד ממזר כו' דאלמא יש לה בנים ואפ"ה לא פליגי רבנן אלא בהולד ממזר הא לצאת תצא אבל אם נתקדשה לאחר נותן לה גט והותרה ליבמה ושם ביארתי הכל בזה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:6:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:6:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:6:5:1)

**בגין דב"ש בגין דר"ש.** הא דלא נקט בפשיטות כר"ג דאמר אין מאמר אחר מאמר וכדמפרק לה בבבלי טעמא דהאי ש"ס אזיל לשיטתיה דאמרינן לעיל פ"ה דר"ג לא ס"ל דהמאמר קונה קנין גמור אלא קונה ומשייר וכדפרישית שם והילכך קאמר כב"ש דס"ל קונה קנין גמור ורבותא קמ"ל דאפי' במאמר אוסר' ולתרץ קושיא קמייתא ובגין דר"ש לתרץ קושיא שניה דנמי לא ס"ל דקונה קנין גמור אלא קונה או לא קונה אבל במאמר אחר מאמר ס"ל כר"ג ומטעמא אחרינא כדאיתא התם וכן הבבלי אזיל לשיטתיה דאמרינן לעיל פ' ר"ג דף נ"א דר"ג וב"ש ור"ש אמרו דבר א' דהמאמר קונה קנין גמור וכדמוקמינן הכא אליבא דר"ג ניחא הכל ואע"ג דבבבלי לא דייק לקושיא קמייתא כדהכא מ"מ קושטא הוא אליבא דר"ג הכי ועכ"פ שמעינן מדבריהם דע"כ צריך לאוקמי הכא אליבא דמ"ד דהמאמר קונה מד"ת ואסרה על השני וכדכתבו התו' הכא ד"ה עבד וע"ש דנקטו בדבריהם כמ"ד מאמר קונה מדאורייתא. לומר דקונה אבל אינו גומר מן התורה דליכא למ"ד דגומר מן התורה ואפילו לב"ש כדמוכח בהרבה מקומות במכלתין ועיין לעיל פ"ב הל"א במראה ד"ה ולקחה מה שכתבתי מזה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:6:8:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:6:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:6:8:1)

**אחות אשתו נשואה כו'.** ובבבלי איפכא קאמר דאליבא דר"י אחות אשתו נשואה אין פוסל כו' דלשיטתיה אזיל דמוקי לדר"ע בריש סוגיא הא דאחות אשתו צריכה גט דוקא בקידושין דאיכא למימר תנאי הוי בקידושין ושפיר נסב אחותה אבל בנשואין מי איכא למימר תנאי הוו בנשואין והילכך מוקי התם לדרבי יוסי דמחלק בין אשתו וגיסו דליכא למימר תנאי הוי ואין צריכה גט ואין פוסל ובין ארוסתו וגיסו כו' כמבואר בסוגיא אבל האי תלמודא ס"ל דדוקא בנשואין צריכה גט כדי לברר כו' וכדפרישית בפנים ואפשר נמי לומר דר' יוסי אליבא דר"ע גופיה אמר הכי דלא מצריך ר"ע גט לאחות אשתו אלא בנשואה מטעמא דפרישית ואע"ג דר"ע קתני נמי אשת אחיו התם נמי איכא למימר כדי שיתברר איסור' על בעלה ומשום קנסא דידה וכן ראית להרמב"ן ז"ל שפי' להא דאמר התם לימא מתני' דלא כר"ע דקס"ד דהמקשה לומר כן אליבא דר"י כדפרישית. והאי תלמודא נקטי' להא אליבא דאמת ות"ק דמתני' דלא כר"ע:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:7:7:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:7:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:7:7:1)

**ניחא אלמנה.** לר"י פריך כדפרישית בפנים דאלו לר"ל וכר' יוסי ב"י כמו דאמרו דלמפרע הוי קדושיו קידושין כן נמי גיטו גט וא"ת דהא אף לר"ל איכא למיפרך דבשלמא אלמנה משכחת לה שקידשה בעודו בן ט' ולאחר שעמדו בו אותן ב' שערות בשעת הבאת סימנין מת דע"כ בהכי איירי והרי אלמנה היא דלמפרע הוו קידושין אלא גרושה היכי משכחת לה דכשגירשה בעודו בן ט' ודאי מותרת לכהונה דאין סברא דחוששין שמא יעמדו בו בשעת הבאת סימנין ואם ניסת לכהן מאז לא שייך לומר דמפקינן לה אחר כך דדמי לחוכא ואטלולא וי"ל דמשכחת לה כשלא ניסת עדיין עד שהגיע לשנת י"ב ויום א' ועמדו בו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:8:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:8:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:8:4:1)

**כמ"ד אין מקבלין התריי' על ספק.** והכא דאמרינן למפרע נעשה איש דמשמע דלקי נמי על חלב שאכל לא חשיבא התראת ספק אע"ג דבשעת התראה היה ספק שמא יביא דהשתא מיהת איגלאי מילתא למפרע שהיה גדול בשעת התראה כך כתבו התוס' פרק הערל שם ד"ה נעשה סריס למפרע אבל התם דנתרו בו מספק למיקטליה לא שייכא איגלאי מילתא למפרע:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:8:4:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 10:8:4:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/10:8:4:2)

הדרן עלך האשה רבה