## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot Chapter 8

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:1:1)

**ונשיהם לא יאכלו.** הקשה הרשב"א ז"ל על פירש"י דשווי' חללה הא קי"ל אין חללה אלא מאיסורי כהונה כדאית' בסוף האומר והרמב"ם ז"ל בפי' המשנה מפרש דמשוי לה זונה וקשיא דהא משמע לעיל פ' אלמנה לכ"ג דבחייבי לאוין זר אצלה מעיקרא בעינן דקאמר התם דף ס"ט ואימא נבעלה לפסול ליה אף מחזיר גרושתו ומפרק לאיש זר אמר רחמנא מי שזר אצלה מעיקרא כו' וכיון שכן פצוע דכא דלאו זר אצלה מעיקרא הוא תיכול ותירץ דזר אצלה מעיקרא לא אתא למעוטי אלא מחזיר גרושחו בלבד משום שאינן מפסולי קהל אבל פצוע דכא דמפסולי קהל הוא פוסל אעפ"י שאין זר אצלה מעיקרא ומ"מ להדין פירושא מתני' לאו משום חללה ולאו משום זונה אלא משום דנבעלה לפסול לה עכ"ל ודעתו ז"ל בזה כשיטת הראב"ד ז"ל דאין זונה מח"ל אבל הרמב"ם ז"ל לשיטתו אזיל דמלאוין השוין בכל זונה היא וכ"כ בחבורו ועיין לעיל פ"ו הלכה ה' במראה ד"ה ושנבעלה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:2:1)

**טומטום ואנדרוגינס ממקום אחר באו.** וצ"ל דפליג בהא אבבלי דקאמר שם דף ע"ב טעמא דטומטום דאינו אוכל משום דספק ערל הוא ולפיכך אינו אוכל נמי בתרומה והא בפסח גופיה כתיבא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:3:1)

לא אם אמרת במעשר שהוא טעון מחיצה ובבבלי דף ע"ב גבי אסור לבער מהן בטומאה משא"כ בתרומה ויליף ממנו כו' ואימא למעט שמן קודש שנטמא וקאמר דק"ו הוא אי הכי תרומה נמי ק"ו הוא הא כתיב ממנו ומה ראית כו' ולמאי דקאמר הכא בלאו הכי לא מצית אמרת דבתרומה איכא פירכא מק"ו ובקודש ליכא פירכא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:3:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:3:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:3:2)

**לא צרכו חכמים ללמד זה מזה.** ומשמע נמי מהכא דלא ילפינן נמי מעשר מתרומה שיהא ערל אסור בו אבל בבלי שם מסיק דילפינן מעשר מפסח שיהא ערל אסור בו ושמא הכא נמי ס"ל דילפינן ממנו ממנו מפסח כדלקמן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:4:1)

**ללמד מן הפסח כו'.** וקשה דנילף מהיקישא דזאת התורה דהתם איתקוש כל הקדשים כדאמר בפ"ק דזבחים דף ד' והתם פסח נמי כתיב כדדרשינן שם ביום צותו זה בכור ומעשר ופסח והתו' הכא ד"ה דפסח הביאו היקש זה לענין אנינות וצ"ל דלא ס"ל להאי תלמודא דרשא דביום צותו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:4:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:4:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:4:2)

**שהוא למד מן הלמד.** האי בעיא אליבא דר' ישמעאל היא דיליף תרומה בג"ש מפסח וקשה דנילף קדשים מקל וחומר מתרומה דהרי מסקינן באיזהו מקומן דף נ' דדבר הלמד בג"ש חוזר ומלמד בקל וחומר מתנא דבי ר' ישמעאל התם ושמא האי תלמודא לא סבירא ליה אליבא דר' ישמעאל דג"ש מלמדת בג"ש חבירתה כדרמי בר חמא התם ותו ליכא קל וחומר לג"ש מהיקש כדאמר שם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:4:3
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:4:3](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:4:3)

**קדשים מהו שיהו אסורין לאונן.** ובזבחים דף ק"א יליף קל וחומר ממעשר הקל וצריך לומר דסברי ליה לש"ס דהכא דלא יליף מקל ותימר דאיכא למיפרך מה למעשר שכן טעון כסף צורה כדמקשו התו' התם וכן הכא דף ע"א והילכך צריך ג"ש אלא דהתו' כתבו דלשאר קדשים אהיקישא דזאת התורה סמיך ולמאי דאמר הכא לא צריך לזה דבקדשים נמי כתיב ממנו וילפינן בג"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:5:1)

**ומופנה הוא.** בבבלי קאמר להפירכא דאיכא למיפרך מה לפסח שכן חייבין עליו משום פיגול נותר וטמא. ולמאי דאמר הכא לעיל בקדשים מפסח נמי איכא פירכא מה לפסח שיש בו משום שבירת עצם וצריך לומר דג"ש דממנו ממנו נמי מופנה הוא ואף על גב דצריך ממנו לג"ש לפסח גופיה על אונן לילף ממעשר איכא למימר דסמיך נמי אכה"ג דאמר רבא התם לקמן דף ע"ד דתלתא ממנו כתיבו בפסח ולא כטעמיה דאמר התם חד למ"ד בא הכתוב כו' אלא חד לגופיה וחד לג"ש פסח ממעשר לאונן וחד לג"ש קדשים מפסח לערל וש"ס הבבלי לשיטתיה אזיל דס"ל דרשא דביום צותו ולא איצטריך לקדשים וערל דאהיקישא סמיך כדפרישית לעיל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:6:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:6:1)

**לאיזה דבר נאמר תושב ושכיר בתרומה.** קשה דהא בתרומה שפיר איצטריך לדרשא דלעיל קנין עולם כו' ובבבלי שם מותיב ומפרק לה הכי אליבא דר"ע וגריס שם האי תושב ושכיר מאי עביד ליה ואג"ש קאי וכדפרש"י שם האי תושב ושכיר דפסח מאי עביד ליה לכך נראה דה"נ גרסינן כן לאיזה דבר נאמר בפסח ומייתי ראיה מהא דאמר רבי יוחנן בתרומה והיינו דילפינן מפסח דביה אייתר ולהאי דרשא אתיא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:8:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:8:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:8:1)

**יאמרו הדברים ככתבן.** כדפרישית בפנים דאם אמרינן דגר תושב צריך לקבל עליו כל המצות חוץ מן נבילות השתא איכא למימר כר' יודא דסברא הוא להקדים ואפ"ה איצטריך נתינה דגר אבל למ"ד דאין צריך לקבל עליו אלא שלא לעבוד עכומ"ז ע"כ דאין לומר דמן הסברא הוא להקדים דא"כ ל"ל נתינה דגר דמהיכי תיתי לאסור ליתן לו דעדיין לא יתן לב להתגייר בשביל זה ולדידיה איצטריך או להקדים ולא לדברים ככתבן ולפ"ז יש לומר דר"מ דס"ל להקדים צריך קרא לטעמיה הוא דאזיל דס"ל בפ' השוכר את הפועל שם דגר תושב הוא שקיבל עליו שלא לעבוד עכומ"ז. אבל התו' בפסחים כתבו דאפילו לר"מ איכא למימר דסברא הוא אי לא הוי כתב קרא כל עיקר ולא קשיא לדידיה נילף נתינה דגר במכ"ש דמכירה דנכרי דאי הוי כתיב נכרי לחודיה ה"א למעוטי מכירה דגר וע"ש ואפשר לומר דלשיטת הבבלי כתבו כן דפריך שם בשלמא לרבי מאיר כו'. א"נ יש לפרש סוגיא דהכא בשיטה אחרת דרבי שמואל קאמר גר תושב צריך שיקבל עליו ע"מ שיהא אוכל נבלות. לומר דאינו כעכומ"ז לענין שיבטל העכומ"ז כשיטתא דהכא או שלא ליתן ולבטל רשות כדאמר התם עד שיקבל עליו בפירוש על מנת שיהא אוכל נבלות ואם לא התנא בתחילה אסור בכל ואינו כעכומ"ז ועל זה מתמה רבי הילא יאמרו הדברים ככתבן כלומר לדידך כגזרת הכתוב משוית לה הא דכתיב לגר אשר בשעריך תתננה דצריך להיות גר שאוכל נבלות בתמי':


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:8:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:8:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:8:2)

**בלא תעשוק.** הא דמוקי הכא כרבי יוסי ברבי יודא ובבבלי שם משמע דעובר בכל השמות כדחשיב שם אפי' לר"י ברבי יודא אלא דבספרי פ' תצא גריס כמו הכא או מגרך זה גר צדק מלמד שעובר עליו בשני לאוין רבי יוסי בר' יהודא אומר משום בל תעשוק וכן בגר תושב דלא עדיף מגר צדק:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:8:3
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:8:3](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:8:3)

**ולא תונה.** בבבלי פרק הזהב דף נ"ט קאמר המאנה את הגר עובר בג' לאוין כו' והתם בגר צדק מיירי ולא מוכח משם לאו לגר תושב אבל בספרי מצאתי שם דדריש על קרא לא תסגיר עבד אל אדוניו אשר ינצל אליך מעם אדוניו לרבות גר תושב והתם כתיב לא תוננו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:8:4
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:8:4](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:8:4)

**וגולה כישראל.** אם הרג גר תושב אחר כדתנן פרק אלו הן הגולין:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:9:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:9:1)

**הלכה כרבי שמעון.** וכאיכא דמתני לה בכריתות שם וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל שכתב פרק י"ד מהלכות א"ב ובהלכת עכומ"ז דכל שקבל עליו ז' מצות הוא גר תושב וכחכמים דפרק השוכר וא"כ מותר לעשות מלאכה בשבת לעצמו דאם לא כן נפישי להו משבעה מצות וכדכתבו התו' פרק החולץ שם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:10:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:10:1)

**עבד איש כו'.** לפי מה שפירשתי בפנים הוא על דרך פרש"י וכתב הרא"ש ז"ל דמתוך לשונו משמע שטבילת עבדות היא בע"כ של עבד ובלא קבלה אף לרבנן אבל מתוך רב אלפס ז"ל משמע שטבילת עבדות לרבנן צריך שתהיה מדעתו ובקבלה עכ"ל וכן נראה מדברי הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות מילה וכן פסק הטור י"ד סימן רס"ז:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:11:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:11:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:11:1)

המשוך והרמב"ם ז"ל בפ"ז מהל' תרומות הל' י' פסק כסתמא דברייתא דהבבלי שם דגריס והנולד מהול יאכל ובמשוך פסק כרב הונא והכ"מ שם כתב דסובר רבינו כגי' ספרים דידן דמסיק לרב הונא בתיובתא עכ"ל וצ"ע דהרי בהדיא כתב שם ומדברי סופרים שימול פעם שניה עד שיראה מהול לכך נראה דגריס כגירסת רש"י ז"ל דתפס לעיקר לימא מסייע ליה לרב הונא דמן התורה אוכל ומדרבנן הוא דאסור וזהו ששינה שם בלשונו ז"ל דבמשוך כתב מותר לאכול כו' ובנולד מהול כתב אוכל סתם אלא ודאי כוונתו מותר לאכול מן התורה הוא ומדברי סופרים עד שימול פעם ב' וכרב הונא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:12:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:12:1)

**המול ימול לשתי מילות.** וס"ל להאי תנא דניתנה פריעת מילה לאברהם אבינו ודריש נמי לציצין דמחד קרא נפקי ופליג ארב דאמר בבבלי דף ע"א דלא ניתנה פריעת מילה לא"א ורב לטעמיה דדריש הכא לקמן המול ימול לדרשא אחריתא והתו' שם ד"ה סוף מילה כתבו אליבא דרב דהמול ימול לציצין לחודייהו אתא דהמול ימול משמע דבר המעכב גוף המילה וזה אתי שפיר לשיטת הבבלי פר"א דמילה דף קל"ה דרב פסק שם הלכתא כת"ק אליבא דב"ה דנולד מהול אין צריך להטיף ממנו דם ברית ולא ס"ל האי דרשה אליבא דרב כדהכא דהמול ימול לנולד מהול הוא דאתא שצריך להטיף ממנו דם ברית כדלקמן וצ"ל דס"ל לתנא דהכא דקרא דשוב שנית ביהושע לעיכובא הוא דאתא לציצין לאקושי סוף מילה לתחילת מילה וכקושית המקשה בבבלי ודילמא לאקושי כו' לפי גירסת ר"ח ולשון הב' דרש"י שם דלא משני מידי וע"ש:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:12:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:12:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:12:2)

**אתה וכל כיוצא בך.** למאי דאמרי' בבבלי ע"ז דף כ"ז דרב ור' יוחנן פליגי בהני תרי טעמי צ"ל דרבי לוי פליג נמי הכא אדרשא דהמול ימול וכדמסיק שם דאיכא בינייהו אשה דלרב דהתם וכרבי לוי דהכא אשה לא תמול דלאו בת מילה היא אלא דחזינן דע"כ שיטת הבבלי פליג אדהכא דאמר שם לר"י דדריש מהמול ימול מותר לערל ישראל למול דכמאן דמהילי דמי וכן אשה וכן פסק הרמב"ם ז"ל בפ"ב מהלכות מילה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:13:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:13:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:13:1)

**הלכה כדברי התלמוד.** וכשמואל שם ולרב גריס שם איפכא מדהכא ומסקנת הפוסקים כר' אבהו דהכא וכר"א בן הקפר דהתם דאין דוחין עליו את השבת וצריך להטיף דם ברית בחול בלא ברכה מפני שספק ערלה כבושה היא וכן בגר שנתגייר כשהוא מהול צריך להטיף דם ברית. וטעמא בגר כדכתב הר"ן שם דסוגיא דפירקין דהכא אתיא כן דאמר דגר שנתגייר כשהוא מהול כו' אין נימולין אלא ביום דאלמא צריך להטיף ממנו דם ברית:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:15:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:15:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:15:1)

**ערל ואפילו מקצת ערל.** ובבבלי שם דף קל"ז מפרש טעמיה דר"י דכתיב המול לכם כל זכר דריבוייא הוא ולשיטתיה אזיל דאמר בפ"ק דחגיגה דזכירה להוציא טומטום ואנדרוגינס וכל זכורך לרבות הקטנים ותלמודא דהכא לא משמע ליה כל לרבות כדאמר כל זכורך פרט לאנדרוגינס וממשמעות דזכורך הוא דדריש דלהוציא הוא. והתו' פר"א דמילה שם ד"ה ותניא מסקו אליבא דר"י דלא דריש ממשמעותא דזכר גבי ערכין אלא מיתורא קדריש מדכתיב הזכר ואפ"ה גבי מילה צריך כל לרבות כי היכי דלא נילף מערכין כו' וע"ש ולפ"ז צ"ל נמי בראייה דדריש מייתורא מדכתיב זכורך ולא זכר והשתא ניחא דלא ילפינן ראייה ממילה ולחומרא כדכתבו שם לענין ביאת מקדש וכן משמע בחגיגה דדריש זכור להוציא הנשים זכורך להוציא טומטום ואנדרוגינס ובעל קרבן העדה הקשה שם למה פטור מראייה דנילף ממילה לחומרא ולא דק בסוגיא דשמעתתא. וכן מפרשינן סוגיא דהכא דמייתורא דזכרך דרשינן אלא דלא ס"ל להאי ש"ס כל לרבות דדריש הכא מדכתיב ערל ואפילו מקצת ערל ולא דריש מכל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:16:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:16:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:16:1)

**אין ערלה אלא משמיני והלאה.** ובבבלי פירקין בעיא דלא איפשיטא היא וכ"כ התו' ותימא על הכ"מ שכתב פי"א מהלכות תרומות הלכה ז' על דפסק הרמב"ם ז"ל שם דכל שבעה אינו חשוב ערל וציין הוא ז"ל שם בר"פ הערל בעיא דאיפשיטא. ולא משמע הכי דהא דדחיי' רבא להא דרבי זירא וקאמר ותסברא כו' היינו להא דרצה לפשוט ולומר מהא דערלות דזכריו ועבדיו מעכבין וכן בערלות דגופיה דהיא בעיא דרב חמא ולא קמה הא דרבי זירא אבל בעיא דרב חמא בערלות דגופיה לא איפשיטא וכ"כ הרשב"א בשם ר"ח ז"ל. והא דפסק הרמב"ם ז"ל דאין ערלות כל ז' טעמא הוא הואיל והאי ש"ס מיפשט פשיטא ליה בהא וכן דרכו ז"ל בהרבה מקומות דלא שבקינן פשיעותא דהאי תלמודא משום בעיא דהבבלי וזה מבואר כמה פעמים בדברי הראשונים ז"ל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:18:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:1:18:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:1:18:1)

**ההיא דתנינן תמן רבי יוסי כו'.** ובבבלי שם דף קל"ג מוקי נמי להא דקאמר פירש אינו חוזר לשאינן מעכבין כרבנן דר' יוסי דמנחות גבי לחם הפנים ומשמע דלרבי יוסי לעולם חוזר דכולה גמר מילתא היא כדפרש"י ז"ל שם וכדאמר הכא אלא דבסוכה דף מ"ב מוקי שם לר' יוסי דלא שנו דפטור אלא שלא יצא בו עדיין וחולק על האי ש"ס דמשמע דאפי' לאחר שיצא בו פטור כמבואר שם וכדפרישית וצריך לחלק לפי שיטת הבבלי דשאני גבי לולב כיון שכבר יצא לאו טרוד במצוה הוא כלל ולא דמיא לההיא דהכא דאע"פ שאינן מעכבין כגמר מצוה הן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:2:3:1)

**כולה דרבנן.** משמע מהכא דע"י חולי פסול וכן דעת רש"י ז"ל לפי מה שפירש הרא"ש ז"ל דבריו וע"ש ודעת הרמב"ם ז"ל פט"ז מהלכות א"ב דע"י חולי כשר דכבידי שמים הוא ולכאורה פסק נגד סוגיא דהכא ובבבלי אינו מפורש דין זה. וכבר כתב רבינו יצחק הביאו הנ"י בפרקין דכל היכא דאינו מפורש בבבלי סמכינן בזה על הירושלמי אבל כד דייקינן שפיר מצינו שדבריו ז"ל נמשכים אחר המסקנא דהכא כדאמרינן לעיל הלכה כר"י והוא דהרי איכא למידק על ס"ד דבני ישיבה דבעיין מימר דהא דקתני בידי שמים כשר אתיא כר"י א"כ קשה מאי איריא בעל ביצה א' אפי' חסרו שתיהן נמי וכקושיי' ר"ת בתו' ע"ש דהוכרח לחלק מכח זה בין נפצעה לניטלה וע"כ לומר דהכריחו לפרש כן מדקאמר ר"י והוא סריס חמה משמע דבידי שמים איירי ומאי דקשיא מאי איריא כו' י"ל דאתי לאשמועי' אפילו אם חסר ביצה א' אינו מוליד ונ"מ למי שרוצה להחמיר על עצמו דרשאי כעין ההוא עובדא דרבי אמי דאמר להאשה הוי ידעת כו' ושבחו ר"ז בזה לומר דמותרת לפרוש הימנו אע"ג דמדינא שריא ליה ועוד נ"מ גדולה איכא אי חזינן דנולדו לו בנים מחזקינן להו בספק כההיא דאמרינן צא וחזור על בניו כו' והיינו דקאמר ר"י בדבריו והוא סריס חמה כונתו כסריס חמה ממש לענין דאינו מוליד כגוונא דמפרש בבבלי לשיטתו ע"ש ומזה למדו בני הישיבה ג"כ לומר אליבא דרבנן דסברי בידי שמים פסול ואם שאינו מפורש בהדיא בדבריהם דהרי במתני' נפצעה קתני דבידי אדם הוא מ"מ מדקאמר רבי יוסי הל' מכלל דפליגי רבנן עליה וש"מ דשמיע ליה לרבי יוסי דרבנן אפי' בידי שמים פסלי דבברייתא דלעיל סתמא קתני אפילו נימוקה אפילו יבשה אפילו חסרה משמע דבכל גוונא מיירי וע"ז השיב סתמא דהש"ס כולה כרבנן דגם לרבנן בידי שמים ממש ודאי כשר אלא דבזה פליגי דרבנן מחמת מכה וחולי כבידי אדם חשבי וכדקאמר בברייתא בתרייתא כדפרישית בפנים ואתא ר"י למימר דע"י חולי כשר דכבידי שמים הוא וזהו דקאמר והוא סריס חמה ולא פליג אלא אהא דאפילו נימוקה כו' והא דקאמר בעל ביצה אחת לאשמועי' דאינו מוליד וכדלעיל אבל באמת אפילו ניטלו שניהם ע"י חולי כשר ובידי אדם אפי' בעל ביצה א' פסול לכ"ע דבזה לא פליג ר"י ובזה יונחו כמה דיקדוקים שדיקדקו הראשונים ז"ל והונח לנו נמי קושיח ר"ת ומה שדיקדק הרא"ש ז"ל בענין ע"י חולי מהאי דהכא ומעתה צדקו יחדיו שני הדינים האלה הא' מה שפסקו הרמב"ם ז"ל וסיעתו דבידי אדם אפי' בעל ביצה א' פסול דזהו ככ"ע אתיא וכדאמרי' ואין חילוק בין נפצעה לניטלה ודלא כר"ח וכן בהא דפסק דע"י חולי כשר כרבי ישמעאל דפסק רבי יוסי הכא הלכתא כוותיה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:2:5:1)

**כמה דאמר תמן אם כהן ברור הוא כו'.** משמע מהכא דאם פצוע דכא כהן מותר בגיורת פצוע דכא ישראל מותר בממזרת דחד טעמא אית להו. ובבבלי דף ע"ו דקא פשיט ליה דפצוע דכא כהן מותר בגיורת וא"כ מותר בממזרת וכרבי יוסי דהכא. והרמב"ם ז"ל שם פסק דאסור בממזרת וכבר הקשו עליו הראב"ד והרשב"א ז"ל והה"מ תירץ שם דלא ילפינן ממזרת שהיא לאו השוה בכל מגיורת לכהן ולאוין נמי לא מפורש בקרא אלא מדברי קבלה דאי לא אדתני מתני' מותרין בגיורת ליתני בממזרת דהוי רבותא טפי וע"ש. ואכתי איכא למידק על דיוקי' דהה"מ ממתני' דאפשר לומר דקמ"ל קהל גרים לא איקרי קהל ודלא כר"י ואי הוי תני ממזרת איכא למיטעי ולומר בגיורת אסור וכר"י אלא ודאי דעיקר דיוקי' דהרמב"ם מהברייתא דקתני מותר בנתינה ולא קתני בממזרת ומה שרצה הראב"ד שם לתרץ זה דקמ"ל רבותא אפילו לר"י דאמר קהל גרים איקרי קהל דוקא בגר כשר אבל בנתינה דפסולי קהל מותר פצוע דכא וכ"ש ממזרת דלאו קהל כלל מיקרי' איכא למימר דהרמב"ם לשיטתיה אזיל דס"ל נתינים מותרין מן התורה כיון שנתגיירו כדכתב שם פי"ב ולאו פסולי קהל מיקרו מן התורה ולר"י דס"ל דפצוע דכא אסור בגיורת וכדאמר הכא לקמן מתני' דלא כרבי יודא לדידיה נמי אסור בנתינה דכשאר גרים הן מד"ת וקהל מיקרו. ולא שייך למימר הא דאמר התם לרבא קמייתא כי מגיירי בישראל שרו ורבנן הוא דגזור כו' בפסולין לא גזור רבנן אלא אליבא דרבנן דקהל גרים לא איקרו קהל למיסר אינהו בפסולי קהל אבל לר"י דקהל מיקרו ואפילו נתינים כשנתגיירו מד"ת ודאי אסור פצוע דכא ואפי' בנתינה דקרי כאן לא יבא בקהל ולא אתו רבנן למישרי מה דאסור מד"ת ועל כרחך ההיא ברייתא דלא כר"י והדרינן לדיוקא דלא קתני ממזרת. ובמה שהקשה עוד הרשב"א והגאונים ז"ל במאי דפסק הרמב"ם בענינא דנתיני' עיין במראה ריש פ"ג דכתובות מ"ש שם בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:10:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:10:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:2:10:1)

**פתר לה כרבי יודא.** ובבבלי פרק הבא על יבמתו דף נ"ז הבעיא שם בנוסחא אחרת ואיפכא משמע שם דמיפשט פשיטא ליה דלר"י אסור בבת גרים כבת חלל. והיינו דלשיטתיה אזיל דמשמע התם בעשרה יוחסין דף ע"ז דעיקר טעמא דרבי יודא מק"ו ומה חלל זכר שבא מטיפה כשירה כו' ולפ"ז כחללה ממש משוי לה אבל לשיטתא דהכא דקדריש מדכתיב מזרע ישראל דוקא להנשא לכהונה לכתחילה הוא דאסיר' ונ"מ אם נשאת לכהן אם פסלה מן התרומה וכן משמע בתו' שם והיינו דקאמר הכא פתר לה כר"י הואיל ולאו כחללה ממש חשיבא וכדפרישית בפנים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:12:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:2:12:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:2:12:1)

**בתולה מעמיו יקח אשה ולא גיורת.** משמע מהכא דגיורת ד"ת היא אבל בבבלי פירקין דף ע"ז דריש לה לדרשא אחריתא עמיו מעמיו להביא בתולה מב' עממין שהיא כשירה לכהונה ואפי' עמוני שנשא בת ישראל וכן משמע משיטת הרמב"ם ז"ל דגיורת לכהן לאו מד"ת היא כמ"ש לעיל במראה ד"ה כמה דאמר תמן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:3:2:1)

**כתיב אשר שכר כו'.** ואשר יעץ לא מצינו במקרא כי אם במיכה ו' כתיב עמי זכר נא מה יעץ וגומר. ולפי תירוצא דהאי ש"ס הקושיא על עמוני במקומה עומדת דלא שכר אלא מואב וצ"ל הואיל וכללם הכתוב בחד קרא דרשינן הכי לתרווייהו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:3:4:1)

**אני אין לי אלא משנה.** ובעל היפ"מ פי' דרשב"נ פליג אהני דרשא דדרשינן עמוני כו' אלא דס"ל דהל' למשה מסיני היא ולפיכך הוצרך שם לדחוק דנשתכחה ההלכה אחר ב"ד של בועז עד דוד ואין צריך לזה אלא מדרשות חלוקין הן ובהא פליגי רשב"נ ורבנן כדפרישית בפנים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:7:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:7:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:3:7:1)

**משיבין דבר שיש בו כרת.** וריש לקיש לא רצה לפרוך כן מה לעריות שיש בהן כרת משום דאיכא למימר ממזר יוכיח כדאמר בבבלי שם דאין בו כרת ועשה בו נקבות כזכרים ולא ס"ל האי פירכא דפריך התם מה לממזר שכן אינו ראוי לבא בקהל תאמר בעריות שראוין לבא בקהל לכל ישראל שאינן קרובים כדפרש"י שם משום דאיהו נמי באותן שנולדו מעריות קאמר דאינהו גופייהו ממזרים הוו והילכך פריך משיבין דבר שיש בו ממזר דהשתא ליכא יוכיח ורבי חגיי דפריך הכי איכא למימר דלא ס"ל ממזר יוכיח דמה לממזר שאיסורו איסור עולם ואנן באיסור ג' דורות קאמרינן ובבבלי מסיק שהשיבו לו חלל דחייבי עשה יוכיח כגון כ"ג שנשא בעולה שהיא אנוסה או מפותה דליכא בה אלא עשה בתולה ולא בעולה והולד חלל ועשה בה הנקבוח כזכרים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:9:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:3:9:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:3:9:1)

**דלא הוה.** לקמן אמרינן בממזר מפורסם שהוא חי והכי מיתוקמא קרא דדור עשירי והם שאלו לו בסתם כדכתבו התו' ולפיכך השיב להם כן וביפ"מ פי' בענין אחר וע"ש דלא צריך לזה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:5:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:5:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:5:1:1)

**הסריס לא חולץ כו'.** הא דאמר בבבלי סתמא כר"ע כדפרישית בפנים דסריס חמה קאמר היינו במה דאמר לא חולץ. אבל לא מייבם אסריס אדם נמי שייך ואפי' אליבא דר"ע אסור שהרי אינו ראוי לבא בקהל ולפ"ז מציעתא דקאמר הסריס שחלץ ליבמתו לא פסלה זהו קאי אליבא דכ"ע בסריס חמה אליבא דר"ע ובסריס אדם אליבא דר"א לא פסלה בדיעבד והא דקתני בעלה פסלה זהו אפילו סריס אדם ואפילו אליבא דר"ע דהרי אסור להתייבם אלא דבסריס חמה טעמא מפני שפטורה מן היבום ועומדת באיסור אשת אח ובסריס אדם בלאו הכי פסלה דהוא פצוע דכא והוי זונה מח"ל ובהכי ניחא מה שכתב התיו"ט ד"ה מפני שהיא בעילת זנות שהרי היא עליו באיסור אשת אח שלא במקום מצוה והר"ב שלא פי' כן בכאן אלא בסיפא משום דלשיטתי' אזיל דס"ל דח"ל עושין זונה ותיפוק ליה משום לא יבא פצוע דכא כו' עכ"ל דלכאורה קשה הא לעיל כתב שם על מה שפירש הר"ב הסריס סריס חמה כו' דסתמא כר"ע והרי סרים חמה כשר לבא בקהל וליתא דה"ק דהא דקתני בעלה כו' אסריס אדם נמי קאי ואפילו אליבא דר"ע וכדפרישית והילכך לא פסיקא ליה להר"ב לפרש מפני שעומדת באיסור אשת אח דתיפוק ליה בסריס אדם דהויא זונה ומפני שראיתי רבים מחקשין בה כתבתי זה אף שהוא דבר פשוט:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:6:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:6:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:6:4:1)

**קידש אין חוששין כו'.** ובבבלי לא מבואר בהדיא דין זה כ"א בטומטום איתא לחדא ברייתא בבכורות דף מ"ב דאם קידש או נתקדש הוי קידושין. והרמב"ם ז"ל בפ"ד מהלכות אישות כתב בטומטום ואנדרוגינס אם קידשו או נתקדשו בשניהם קידושי ספק הוו ונתן הה"מ שם טעם לזה דבטומטום משמע בפירקין דקודם שנקרע ספק זכר ספק נקבה הוא וכן באנדרוגינס פוסק כר' יוסי דברייתא דבריה הוא ולא הכריעו בו חכמים כו' וכתב שם עוד ורבינו הזכיר ב' דברים דכשקידשו דבר פשוט דצריכין לתת גט מספק להתיר אשה זו אבל כשנתקדשו יש לומר שהצריכן רבינו גט לענין הבא עליהן דרך נקבותן שלא יהיה כבא על ספק אשת איש עכ"ל ודבר פשוט הוא דדבריו לא קאי אלא באנדרוגינס אבל בטומטום טעמא אחרינא איכא דשמא יקרע ותמצא נקבה ואיגלאי מילתא למפרע דקידושי ודאי הוו וכן אם קידש ואח"כ נמצא זכר וכן משמע מדברי התוס' בפירקין דף פ"ג ד"ה בריה ע"ש ולא הי' לו להה"מ ז"ל לכתוב בזה קדשו או נתקדשו לשון רבים אלא דמדברי הרמב"ם ז"ל דסתם דבריו דקאמר וצריכין גט מספק אפשר לומר דלא ס"ל כדעת התו' ולא אמרי' למפרע קידושי ודאי הן מדלא הזכיר מזה כלום:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:6:4:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:6:4:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:6:4:2)

**מאכיל את נשיו.** קשה דנשיו מנא ליה הא אמרינן לעיל קידש אין חוששין ודוחק לחלק בין קידש לבעל צ"ל דברייתא אחריתא היא ופליגא אדלעיל וזה דלא כרבי יוסי דברייתא דאלו לרבי יוסי דברייתא כבר כתבתי לעיל דאין מאכיל נשיו וכמ"ש הרמב"ם ז"ל:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:6:4:3
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yevamot 8:6:4:3](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yevamot/r/8:6:4:3)

סליק פירקא בס"ד