## Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma Chapter 3

###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:2:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:2:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:2:1:1)

**(שם) אמר להן הממונה.** ר' אמי מל על פום נשיא וכו'. כך הוא בריש פ"ב דר"ה. ומשמע מהכא דאף הנשים נאמנות בכה"ג וה"ז דומה למאי דאמרינן בפ' עשרה יוחסין שלשה נאמנים לאלתר חיה וכו'. ועי' שם בהלכה ב' שכתבתי בשם הר"ן דעיקר טעמא משם שעל הרוב אי אפשר בלאו הכי והלכך כל שבא עד אחד ומכחישה אפילו לאחר שהעידה אינה נאמנת וא"כ ה"ה כאן באין עד אפילו אחד שמכחישה מיירי:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:2:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:2:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:2:2:1)

**מאור הלבנה מתמר ועולה וכו'.** בבבלי דף כח מקשה כמו כך ומי מיחלף והתניא רבי אומר אינו דומה תמור של לבנה לתמור של חמה וכו' ומפרק יום המעונן הוה וה"נ צ"ל כן שע"י טעות אירע כך והש"ס קיצר כאן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:2:2:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:2:2:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:2:2:2)

**עד כדון דהוה סופיה דירחא וכו'.** כדפרישית שבא לפרש דתרי עובדי הוו וטפי ניחא לפרש כן לפי נוסחא דהכא במתני' והורידו הכהן לבית הטבילה כמו שביארתי במתני' ונראה דמכאן למד הרמב"ם לומר כן בפי' המשנה שכתב על המתני' וז"ל ידוע כי הלבנה אינה עולה מן המזרח אלא אחר חצות החודש ואמרו עלה מאור הלבנה ואירע בסוף חודש משאר חדשי השנה ואירע בליל צום כפור ג"כ פעם אחרת ודימו שהאיר המזרח ושחטו את התמיד והוא כלל בכאן שתי המעשים ואומר פעם אחת כלומר זולת ליל יום צום כפור עלה מאור הלבנה מחובר למה שאירע ליל צום כפור ועוד יתבאר כי כ"ג טובל ושוחט התמיד בצום כפור וכאשר נפסל התמיד כמו שזכר מפני שנשחט בלילה נצרך טבילה אחרת ושחט את התמיד עכ"ל. מבואר הוא שפי' לפי הא דקאמר כאן עד כדון וכו' וכפי נסחא דהכא במתני והורידו וכו' דמכיון דאין נ"מ לדינא אלא בענין פירושא דמתני' תפס פירושא דהאי ש"ס וכפי הנוסחא במתני' שהיה לפניו וכן ציין רש"י במתני' והורידו וכו'. ועוד משום דקשיא לפי פירושא דהתם דקאמר שחטו את התמיד אימת אילימא בשאר ימות השנה לא סגיא דלאו כ"ג אלא ביה"כ מאור הלבנה מי איכא ה"ק וביה"כ כי אמר הרואה ברק ברקאי הורידו כ"ג לבית הטבילה ולכי פשטות הסוגיא משמע דהורידו וכו' מילתא באפי נפשיה היא כדפירש"י ז"ל וא"כ לא אירע שום טעות מעולם בליל יה"כ אלא באחד מסוף שאר החדשים והדרא הקושיא למה הוצרכו לכך ביה"כ עד שיאמר ברקאי ודוחק לפרש דחששו שמא ביה"כ יארע טעות אחר כיוצא בו כדכתב הר"ב דזה אין במשמעות הסוגיא אלא דמשמע דמילתא באפי נפשיה לגמרי הוא ויותר היה נוח לומר דהאי וביה"כ כי אמר ברק ברקאי וכו' דה"פ וביה"כ כי אמר אז הוא שהורידו ומפני שגם ביה"כ אירע להם טעות שדימו שהאיר המזרח והיה פי' זה קרוב להא דקאמר הכא הוה רישיה כלומר שאירע ג"כ טעות ברישיה דירחא שהוא יה"כ ולפיכך שוב לא הורידו כ"ג לבית הטבילה ביה"כ אחר עד כי אמר ברק ברקאי אלא למאי שביארתי הנכון הוא שפירושים מתחלפים הם לפי שנוי הנוסחאות במתני' שאלו את בן זומא מה מקום לטבילה זו וכו'. הכא דלא מייתי אלא רישא דהתוספתא א"כ שפיר הוא דקאמר לא סוף דבר לעבודה וכו' שהק"ו שייך אף בנכנס שלא לעבודה ואפילו לדברי התוס' בריש דבריהם בדף ל' בד"ה ומה המשנה וכו' דהק"ו אינו אלא בהנכנס לעבודה מ"מ אף שלא לעבודה מיהת מדרבנן צריך טבילה כדכתבו שם דגזרינן שמא יעבוד דאלו לדברי ר' יהודה בתוספתא ומייתי ליה התם וכן הכא בהלכה דלקמן א"כ בנכנס לעבודה גופיה אינו אלא מדרבנן בעלמא כדקאמר סרך טבילה היא זו שמא טומאה ישנה בידו ויזכור ויפרוש והיכי נגזור שלא לעבודה ומיהו יש סברא לכאן ולכאן. והלכך לא קאמר התם דהאי דאיכא בינייהו בין בן זומא לר' יהודה וכמו שביארתי מזה לעיל בפ"ק בהלכה ג' ע"ש ד"ה איכן היו מעמידין אותו ותמצא מבואר הכל בס"ד:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:3:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:3:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:3:3:1)

**אמר ר' שמי וכיני וכו'.** מכאן נראה סייעתא לפירש"י דף הנזכר ומה המשנה מקודש לקודש כ"ג בחמש עבודות ביה"כ המשתנות מחוץ לפנים וכו' ששני המקומות קודש ובת"י דקדקו על זה וכתבו וקשה והא היינו דמסיק בתר הכי ממקום שענוש כרת וכו' ותרי זימני למה לי על כן נראה לרבי דמקדש לקדש היינו שמשנה מבגדי קודש לבגדי קודש מבגדי זהב לבגדי לבן. ולמאי דקאמר הכא ניחא דאלו ממקום קודש למקום קודש בלחוד אין זה מדין ק"ו כמבואר היטב בפנים להא דפריך לא צורכה וכו' והלכך צריך ע"כ למיהדר ולומר ממקום שענוש כרת וכו' וכדקאמר ר' שמי דזהו מדין ק"ו ואיפכא ליכא למידק ולימא הא בלחוד דזה הוה קשה ג"כ לפי' הת"י אלא דה"ק ומה המשנה ממקום קדש לקדש וכו' ואת"ל דאין זה ק"ו וכדפרישית בפנים אכתי איכא ק"ו לממקום שאינו ענוש כרת וכו' מכאן דשניהם ענוש כרת הן וכמבואר בפנים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:3:3:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:3:3:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:3:3:2)

**עד כמה הוא שיעור השתחויה וכו'.** הכא מפרש כדקאמר בבבלי פ"ב דשבועות והכא בפ"ב שם בהל' ג' גריס ר' סימון בשם ריב"ל עד כדי שאילת שלום בין אדם לחבירו וכו' עד כדי שאילת שלום בין תלמיד לרב. וע"כ דהא דהתם ודהכא אידי ואידי חד שיעורא הוא כי היכי דלא לפלגו הסוגיות אהדדי ולחד מ"ד גופיה. תני אמר ר' יהודה וכו'. עיין לעיל ד"ה שאלו את בן זומא ובמקום המצויין שם:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:3:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:3:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:3:4:1)

**מה חלוק ר' יהודה על טבילת סרך וכו'.** כעין זה שקיל וטרי הש"ס לעיל אליבא דר' יהודה בסוף פ"ג דברכות אם יש שם טומאה קלה לחול אצל טומאה חמורה וכו' ונשתנית שם הסוגיא במקצת ולפי הענין ועי' במה שמבואר שם מזה:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:4:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:4:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:4:3:1)

**מאן דאמר נסוחה מגליינא.** פירשתי בפנים ב' פירושים בזה ויש לפרש עוד נסוחה מגליינא מלשון ליחה סרוחה ומוגלא וזה קרוב למשמעות הפסוק שהביא שאמר אליהוא מחומר קורצתי גם אני ויהיה פירוש הכתוב קרץ מצפון בא זה הסרוח והבזוי בא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:5:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:5:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:5:2:1)

**כתיב בבקר בתמיד וכו'.** כפי אשר הגהתי בפנים הוא הנכון ומוכרח וחילוף השיטות שכיח הרבה והרבה בספרי הדפוס מהש"ס הזה אשר לא עבר בה איש ולא יישב אדם. ובענין דשקיל וטרי הכא בעצים ובקטורת מי מהן קודם וזהו בשני גיזרי עצים דבבקר בבקר דעצים עלייהו קאי כמפרש בפ' דלעיל. והתם בדף לג בפירושא דסדר המערכה קאמר שני גיזרי עצים קודם לדישון מזבח הפנימי אע"ג דהכא כתיב בבקר בבקר והכא כתיב בבקר בבקר אפ"ה מכשיר עדיף וכו'. ופירש"י ז"ל והכא כתיב בבקר בבקר בהטיבו את הנרות יקטירנה קאי למדרשיה אדישון פנימי ואהטבה ואקטורת כדכתיב יקטירנה ואין קטורת אלא לאחר דישון עכ"ל וזה קרוב למאי דאמר הכא דבבקר בבקר דכתיב בקטורת ואין יודע איזה מהן יוקדם אלא מדחזינן מי מכשיר וכו' וכדמסיק ר' הילא וא"כ ממילא שמעינן נמי דסידור שני גיזרי עצים קודם לדישון הפנימי דהא אין קטורת אלא לאחר דישון. וראיתי בת"י ד"ה אפ"ה מכשיר עדיף שכתבו דסברא היא שהאיך יעשה כל המצוה אם לא יתקן מכשירים תחלה. ועוד שבלא גחלים לא יוכלו להקטיר אבל בלא דישון יוכלו להקטיר עכ"ל וזה קשה דהא בהדיא אמר הכא לעיל בפ"ב בהלכה ג' מנין לדישון מזבח הפנימי והזה עליו והקטיר מה הזייה בגופו אף הקטרה בגופו. והנכון כפירש"י ז"ל וכדמשמע מהכא והאי ועוד שכתוב בת"י לשון יתר הוא ואינו מדויק:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:5:4:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:5:4:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:5:4:1)

**תני אמר רבי יהודה עששות של ברזל היו מרתיחין וכו'.** הכא מדייק עלה והלא מכבה הוא וכדאסיק הקושיא לא כן סבר מימר ר' יוסי ור"ש וכו' וכדפרישית דהא שמעינן לר' יהודה דס"ל מלאכה שאינה צריכה לגופה מחייב עלה וכדאמר בשבת שם ובכמה מקומות ומשני הכא דר' יהודה ס"ל אין תולדת האש כאש ואין כאן משום מכבה ומשמע דאיירי אפילו אם היה שייך בהן כיבוי. והיינו שעדיין מרותחין הן אפ"ה מכיון שאינן אלא תולדות אש לית כאן כיבוי ולרבנן ס"ל תולדת אש כאש והלכך לדידהו אסור בעששות של ברזל. והתם בדף ל"ד ע"ב מדייק בענין אחר דקאמר והלא מצרף הוא אמר רב ביבי שלא הגיעו לצירוף ופירש"י ז"ל כבר היה מצונן במקצת אביי אמר אפילו תימא שהגיעו לצירוף דבר שאינו מתכוין מותר. ופריך מי אמר אביי הכי אליבא דר' יהודה והתניא בשר ערלתו ואפילו במקום שיש שם בהרת יקוץ והוינן בה קרא למה לי ואמר אביי לא נצרכה אלא לר' יהודה דאמר דבר שאינו מתכוין אסור הני מילי בכל התורה כולה אבל הכא צירוף דרבנן הוא כך היא גירסת רש"י ז"ל. ולא גריס ואין שבות במקדש דהא תלא טעמא באין מתכוין והתו' שם מקיימי לגי' הספרים דגרסי ואין שבות במקדש ופירשו דאביי אמר אפילו תימא בשהגיע לצירוף דבר שאינו מתכוין מותר והיינו מן התורה ואע"ג דמדרבנן אסור אין שבות במקדש. ופריך מי אמר אביי דדבר שאינו מתכוין לא מיתסר אלא מדרבנן והתניא וכו'. ומדאיצטריך קרא ש"מ דדבר שאינו מתכוין אסור מדאורייתא ומשני הני מילי' בכל התורה כולה. אבל הכא פי' בשבת דכתיב בה מלאכת מחשבת בעינן שיחשב לעשות מלאכה שהוא עושה הלכך צירוף דהכא הוי בלא מתכוין דרבנן ואין שבות במקדש. וזה לשון הרמב"ם בפ"ב מהל' עבודת יה"כ בהלכה ד' בענין זה היה הכ"ג זקן או חולה מלבנין עששיות של ברזל באש מבערב ולמחר מטילין אותן במים כדי להפיג צינתן שאין שבות במקדש או מערבין מים חמין במי המקוה עד שתפיג צינתן. הנה הוא ז"ל גורס כגי' התוס' וכשיטתם והלח"מ כתב כאן ותימא דלפי' התוס' לר' יהודה דבר שאינו מתכוין בשבת אסור מדרבנן ולר"ש מותר גמור וכיון דרבינו ז"ל פסק כר"ש בפ"א מהל' שבת דדבר שאינו מתכוין מותר א"כ הכא נמי ליכא איסורא כלל ולא שבות והיכי קאמר ואין שבות במקדש. ובפ' כירה גבי מיחם הקשו בכה"ג והלא מצרף ותירצו דאתי כר"ש משמע דלר"ש ליכא איסורא כלל ונראה דרבינו ז"ל מפרש דהך צירוף עששיות הוי פסיק רישיה וכו'. והאריך שם בענין זה עיין עליו ולדידי לא קשיא ליה הא כלל דנימא כהאי דוחקא מחמת קושיתו דמפרש דהך צירוף הוי פסיק רישיה והתוס' לא כתבו שם כן אלא בתחילה ולפלפל מההיא דכריתות ומסקו לבסוף וכתבו וי"ל דצירוף עששיות לא הוי פסיק רישיה ואפ"ה פריך שפיר מדמשני אביי ל"צ אלא לר' יהודה מכלל דלא שאני ליה בין מתכוין לשאינו מתכוין דאי שאני ליה אפי' כר"ש אתיא וכו' מ"מ מדמשני הכי מעיקרא מכלל דלר' יהודה אסור דבר שאינו מתכוין מדאורייתא אע"ג דלא הוי פסיק רישיה וא"כ העלו התוס' בעצמן דלא הוי פסיק רישיה ולא נאריך ביה דקושייתו מעיקרא ליתא שהרי כך כתב הרמב"ם בפ"א מהל' שבת בהל' ה' דברים המותרין לעשותן בשבת ובשעת עשייתן אפשר שתיעשה מלאכה בגללן ואפשר שלא תיעשה מלאכה אם לא נתכוין לאותה מלאכה ה"ז מותר. כיצד גורר אדם מטה וכסא וספסל וכו' דקדק הוא ז"ל וכתב דברים המותרין לעשותן בשבת דדוקא בכה"ג שהן מותרין לכתחלה לגמרי ואפילו מדרבנן ובשעת עשייתן וכו' כי לא מתכוין למלאכה שרי וא"כ הכא מאי אית לך וכי ס"ד דאותן עששיות החמין והגיעו לצירוף מותר לכתחלה להשימן בצוננין הלא מ"מ משום איסור כבוי יש כאן ומדרבנן מיהת אסור כדמשמע בבבלי פ' כירה דף מב גבי גחלת של מתכת בר"ה ונהי דלא מכוין לצירוף מדרבנן מיהת אסור ועל כרחך דאתינן לטעמא דאין שבות במקדש. ואי קשיא הא קשיא דהוא ז"ל פוסק כר' יהודה דברייתא וכסתמא דמתני' שכתב מלבנין עששיות של ברול או מערבין מים חמין והרי משמע דתנא דמתני' לא מודי לר' יהודה בעששיות כדקאמר הכא בהדיא דפליגי. ונהי דהא ל"ק דהא יש כאן משום מכבה וכדקאמר הכא והרי הוא ז"ל פוסק שם בשבת כר' יהודה בזה דמלאכה שאינה צריכה לגופה מיחייב עליה דזה דוקא כשהוא מכוין למלאכה אלא שאין צריך לתכלית של אותה מלאכה וא"כ הכא כי לא מכוין לצירוף שהיא תולדת המכבה כדכתב בפ' י"ב מהל' שבת בהל' ב' מדאורייתא שרי ומדרבנן מיהת אסור דהא מ"מ יש כאן איסור כיבוי אלא דאין שבות במקדש אבל במה שהוא פוסק כר' יהודה דברייתא וכסתמא דמתני' זה צריך ישוב וצ"ל דהוא ז"ל מפרש דנהי דמשמע מהכא דפליגי מ"מ הואיל ובש"ס הבבלי לא קאמר בהדיא דפליגי אפשר דמתני' נמי ס"ל דאו הא או הא עבדינן ואפי' תימא דפליגי י"ל דמדנקט הש"ס למילתיה דר' יהודה ושקיל וטרי אליביה ש"מ דהלכתא דאף בעששיות שרי וכדמסיק טעמא שאין שבות במקדש. ודע דמה שמקשין התוס' כאן מההיא דכירה דף מו דקאמר כל היכא דכי מיכוין איכא איסורא דאורייתא כי לא מכוין גזר ר"ש וכו'. וא"כ ר' יהודה דפליג עליה אסר אפילו בכה"ג דכי מיכוין ליכא איסורא דאורייתא לכאורה יש לדחות קושיא זו דהא לא קאי התם האי מילתא כדמתיב רבא מהאי דמוכרי כסות וכו' והא הכא כי מיכוין איכא איסורא דאורייתא וכי לא מכוין שרי ר"ש. וא"כ איכא למימר דלא פליג ר' יהודה עליה דר"ש אלא בהיכא דכי קא מכוין איכא איסורא דאורייתא ויש ליישב ואין להאריך:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:5:4:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:5:4:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:5:4:2)

**ויחם לו חמין.** קושיא זו לכאורה יש לפרש דאליבא דר' יהודה בלחוד הוא דפריך ואמאי קאמר בעששות של ברזל ולא קאמר כתנא דמתני' שמחמין לו חמין מערב יה"כ וא"כ כי משני שלא יהו אומרים ראינו כ"ג טובל וכו' אפילו חמין לתוך צונן יש משום מראית העין דשאובין. ואיכא דס"ל הכי אלא דנראה מדקאמר טעמא דהדין תניא משמע דהדין תניא דמתני' הוא דקאמר ופריך ויחם לו חמין כלומר הכל חמין מערב יה"כ ומשני שלא יאמרו וכו' אבל חמין לתוך צונן מי מקוה שנשאר בה כשיעור אין כאן חשש כלל משום שאובין וכן מוכרח מדברי התוס' דתענית דף יג וכבר זכרתי מזה בפ"ג דברכות בהלכה ד' ד"ה מחמירין היו:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:6:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:6:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:6:2:1)

**מה טעמא דר"מ וכו'.** למאי דפרישית הסוגיא בפנים היא מתפרשת כעין הסוגיא בבלי דף לא ע"ב אמרוה רבנן קמיה דרב פפא וכו' דרב פפא בעי לפרושי כדאמר הכא מעיקרא ואהדרי ליה רבנן כעין וקרוב למאי דמהדר ר' יודן לר' מנא הכא. והשאר מבואר הוא:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:6:6:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:6:6:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:6:6:1)

**כלי שרת מאימתי הן קדישין וכו'.** בבבלי דף יב מייתי ברייתא דתני בהדיא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן. ונראה דהך בעיא דהכא למאי דפריך התם בפ"ב דשבועות דף טו אימא לדורות אי בעי במשיחה אי בעי בעבודה וה"נ מספקא ליה הכא אבל התם מסיק לה דתלאן הכתוב בשירות וכ"כ הרמב"ם בפ"א מהל' כלי המקדש בהלכה יב לדורות כל הכלים כולן כיון שנשתמשו בהן במקדש במלאכתן נתקדשו שנאמר אשר ישרתו בם בקדש בשירות מתקדשים וא"כ אין מתקדשין מיד וכן ההוא דלעיל אבני קדש וכו' והאי דלקמן אבנים שחצבן וכו' אזלא כמ"ד הזמנה מלתא היא אבל בבבלי סנהדרין דף מח אפסיקא הלכתא כרבא דאמר הזמנה לאו מילתא היא. אחר כותבי ראיתי בספר המלחמות בפ"ק דסוכה בשמעתתא דסוכה ישנה וכו' בד"ה וב"ה לית להו דרב יהודה אמר רב וכו' שפלפל שם עם בעל המאור ז"ל והאריך בענין עשייה לשמה וע"ש שלבסוף כתב וז"ל ומצאתי בירושלמי פרק אמר להם הממונה וכו' עד בשם ר' יוסי במחלוקת פי' דס"ל כיון דהזמנה לאו מילתא היא ש"מ דלא בעינן לשמה בשל גבוה וכו' ובכל דבר שבקדושה כגון פלוגתא של כתיבת תפילין וכו' ולרבנן הזמנה לאו מילתא היא ולא מיתפסי בקדושה וא"צ לשמן עד שיפרוט לך הכתוב כגון עשיית ציצית וכן ס"ת עכ"ל וזהו כמו שבארתי כאן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:7:2:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:7:2:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:7:2:1)

**איזהו צפונו של מזבח וכו'.** פלוגתא דברייתא זו עיקרה בזבחים דף כ' ומייתי לה נמי התם בפרקין דף לו. וממה שהבאתי ופירשתי במתני' בפנים וכן במתני' דלקמן תראה שהם דברי הרמב"ם בפ"ה מהל' בית הבחירה מהל' ט"ו וט"ז ונכונים דבריו דבהל' עבודת יה"כ בפ"ג בהל' ב' היכן היה מגריל וכו' ובפ"ד בהל' א' ופרו היה עומד בין האולם ולמזבח וא"צ להגיה כמו שהגיה הכ"מ והתוי"ט האריך בזה ופשטן של הדברים כך הם שהוא ז"ל פסק בכולי מילתא כרבי ומקום שחיטת קדשי קדשים שכתב בהלכות בית הבחירה שם הוא כמבואר כאן ובהתוספתא מקירו של המזבח צפוני ועד כותל העזרה המזרחי וזהו כנגד ז' אמות הצפונים שהמזבח אוכל בהן ועד בין האולם ולמזבח למערב וכמבואר הכל בפנים:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:7:3:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:7:3:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:7:3:1)

**רב מפקיד לתלמידוי וכו'.** ובבבלי פ' דלקמן דף מב גריס אליבא דרב דקאמר שחיטת פרה בזר פסולה וכן דעת הרמב"ם בפ"ג מהלכות פרה בהל' ב' שכתב והכהן עומד במזרח ופניו למערב שוחט בימינו וכו'. ואע"ג דר' יוחנן פליג עליה הכא והתם טעמיה משום דהתם מסיק לה כרב דקאמר מתיב ר' יהושע בר אבא לסיועי לרב וכו' אשה מ"ט אלעזר ולא אשה זר נמי אלעזר ולא זר וה"נ מסיק הכא לקמן בפר ושעיר של יה"כ צריכין כהן:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:8:1:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:8:1:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:8:1:1)

**אף הוא עשה מוכני לכיור וכו'.** פירשתי בפנים לב' הפירושים דרש"י והרמב"ם. ודברי הרמב"ם בהל' בית הבחירה בפ"ג בהל' יח הוא כפי' בהמשנה ובפ"ה מהל' ביאת המקדש בהלכה יד כתב מי כיור נפסלין בלינה כמו שביארנו וכיצד היו עושין משקעין אותו במי מקוה וכו' וכתב הכ"מ בהל' בית הבחירה שם נראה מדבריו האלה שהם כפירש"י והראב"ד. ואפשר שרבינו מפרש שני הפירושים וכאן כתב האחד ושם כתב האחר עכ"ל. ונראה שאין הדבר כן אלא דכך היא שהרי בין לפירושי' ובין לפירש"י ע"כ שמקודם שעשה בן קטין המוכני היה צריך ג"כ תיקון לשקע איתו כדי שלא יהו מימיו נפסלין בלינה א"כ לרש"י היו משקעין מקודם בחבל ותיקן בן קטין שיהא נוח לשקעו בגלגל ולהרמב"ם בתחלה היו משקעין אותו בחבל וזהו דבריו בפ"ה מביאת המקדש וכשעשה בן קטין המוכני לא היו צריכין לשקעו כלל כמבואר וזהו דבריו בבית הבחירה דשם קחשיב מה שעשו בני הגולה וכן מה שעשו אח"כ וזה פשוט:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:8:5:1
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:8:5:1](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:8:5:1)

**אמת המים היתה מושכת לו מן העיטם והיו רגלי שבדרום וכו'.** ובת"י דף לז מביאין להא דלקמן הים וכו' וגריס והיו רגלי השוורים פחותים כרמונים וגי' זו נכונה היא וצ"ל דגם כאן בכיור קאמר שהיה בו פחות כרמון כהא דלקמן גבי ים של שלמה שרגלי השוורים פחותים כרמונים כלומר בשסע וסדק מלא רמון:


###### Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:8:5:2
[Mareh HaPanim on Jerusalem Talmud Yoma 3:8:5:2](https://torahapp.org/share/book/Mareh%20HaPanim%20on%20Jerusalem%20Talmud%20Yoma/r/3:8:5:2)

הדרן עלך פרק אמר להם הממונה