## Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel)

###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:1
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:1](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:1)

**הנבואה הי'** תחילתה: "כה אמר יי' אלהים זה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל" וגו' (יחזקאל מז, יג), עד סוף הספר.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:2
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:2](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:2)

וגם בנבואה הזאת באו ה' ייעודים:


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:3
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:3](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:3)

**הראשון** שיבואו כל י"ב שבטי ישראל בגאולה העתידה ויזכו להתנחל על אדמת הקודש. וכבר התבאר זה במקום הזה תכלית הביאור, אם באמרו "אש תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל, ואם במה שזכר אותם כל שבט ושבט בפני עצמו בפרשה: "ואלה שמות השבטים" (יחזקאל מח, א), שזכר דן ראשונה ואשר ונפתלי ומנשה ואפרים אחריו, וראובן אחריו, ויהודה אחריו, ואחרי כן זכר בנימין ושמעון אחריו, ויששכר וזבולון אחריו וגד באחרונה. זה לך עדות ברורה שישובו השבטים כולם בזמן הגאולה העתידה איש לא נעדר²⁹, ושלא נתקיים זה בבית שני, כי לא שבו שמה השבטים האלה. וגם אי אפשר לפרש שמותם על השכר הרוחני, אם לא בדרך הזיות והבלים שאין ראוי לשום להם לב.

footnotes:
²⁹ לפי ישעיה מ, כו.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:4
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:4](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:4)

**והייעוד הב'** בענין הנחלה והוא שלא תהיה נחלתם כמו שהיתה בימי יהושע לגולגולתם והשבט שהיה רב באוכלוסין היה חלקו רב, והשבט שהיה מועט באוכלוסין היה חלקו קטן, כמו שאמר (במדבר לג, נד): "לרב תרבו את נחלתו" , אבל לעתיד לבוא רצה הקב"ה שלא יהיה כן, אלא שכל השבטים ינחלו חלקים שווים בין שיהיה רב אוכלוסין או מעט, ועל זה אמר כאן: "ונחלתם אותה איש כאחיו" (יחזקאל מז, יד), כי זה על השבטים נאמר, רוצה לומר שלא ינחלו איש כפי פקודיו, אלא שיעשו בכל הארץ ממזרח למערב רצועות שוות בארכן ורחבם כמספר השבטים, וכל אחד מהם יטול רצועה מהן בשווה זה לזה, כי החלוקה אשר עשה יהושע ציוה עליה משה, לפי שעה ולא היתה מצוה לדורות. ואמנם היה זה כן, לפי שבחילוק הארץ שעשו בימי יהושע לפי שהיה חילוק ראשון נעשה איש לפי פקודיו ולרב הרבו נחלתו, אמנם לעתיד לבוא ראה הקב"ה שאין ראוי לעשות החלוקה כך, לפי שהיו עתידים המתים לחיות וישובו איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו³⁰, ואם היתה החלוקה נעשת לגולגולת העולים מן הגלות אולי שיתנו לשבט מהגורל מועט לפי פקודיו וכאשר יחיו מתיו נבלותיו יקומון – לא תכיל אותה הארץ, ומפני כן ראה יתברך שינתן להם, כלומר לעולי הגולה חלקים שווים בנחלתם וכל שבט יעמוד לגורלו מהקמים בתחייה ממנו, אם מעט ואם הרבה באופן שלא ישאר עלבון נחלה לשבט האחד על האחד. וגם זה הייעוד לא נתקיים בבית שני, כי לא נחלקה שמה הארץ לשבטים וענינו בהכרח חילוק גשמי, ולכן יחוייב שיתקיים לעתיד לבוא.

footnotes:
³⁰ לפי ויקרא כה, י.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:5
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:5](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:5)

**והייעוד הג'** באמרו: "והיה תפילו אותה בנחלה³¹ לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולידו בנים בתוככם, והיו לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל, והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו" וגו' (מז, כב-כג). כי הנה בחלוקת הארץ שנעשת בימי יהושע לא נתחלקה כי אם לשבטי ישראל והגרים הגרים אתם ציותה תורה לאהוב אותם ושלא להונותם, אבל לא שיתנו להם נחלה. אבל כאן גילה הנביא שלעתיד לבוא ינחלו הגרים בחלוקת הארץ כאזרח בבני ישראל לא שיתן להם חלק בפני עצמם כשבט אחד, לשתתחלק הארץ לשבטים והשבטים יחלקו חלקם לבתי אבות ובכללם יהיה כגר כאזרח והוא אמרו: "והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו". האמנם למה לא היה זה בימי משה וציוה השם עליו לעתיד לבוא הוא, שהערב רב שעלו עם ישראל ממצרים לא נלוו אליהם בגלותם ולא סבלו בסבליהם, אבל כשראו הצלחתם וגאולתם התערבו עמהם, וכמו שאמר (שמות יב, לח): "וגם ערב רב עלה אתם", כי בזמן העלייה נלוו אליהם לא קודם לכן, וגם הן היו לצור מכשול ולאבן נגף³² לבני ישראל במעשה העגל ובשאר הפעמים שחטאו במדבר, ולכן לא זכו להתנחל עמהם, אמנם לעתיד לבוא לא אמר הנביא שיתנחלו עם בני ישראל הגרים אשר ילוו אליהם בזמן הגאולה, כי כבר אמרו חכמינו זכרונם לברכה (יבמות כד, ע"ב) ש"אין מקבלין גרים לימות המשיח", אבל ציוה זה על הגרים שבהיות ישראל בגלות גרו עמהם וקבלו ברית קודש וקבלו צרות, שלכן אמר כאן: "הגרים בתוככם אשר הולידו בנים בתוככם", רוצה לומר שכבר נאחזו אתם ובכל צרתם להם להם צר ולכן היה ראוי, שמהטוב ההוא אשר ייטיב ייטיב יי' לישראל יקחו חלקם. וגם הייעוד הזה לא נתקיים בבית שני, כי לא נתחלקה הארץ, לא לשבטים ולא לגרים.

footnotes:
³¹ בנדפס חסר.
³² לפי ישעיה ח, יד [בהיפוך].


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:6
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:6](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:6)

**והייעוד הד'** בענין ירושלים והוא, שבהיות ישראל על אדמתם נפלה קצתה בגורל יהודה וקצתה בגורל בנימין ושאר השבטים לא היה להם בה חלק ונחלה, אבל כאן ביאר הנביא שבחלוקת הארץ לא יעשו בלבד כמו שעשה יהושע י"ב חלקים לי"ב שבטי ישראל, אבל שיעשו מן הארץ כולה י"ג חלקים ויהיו הי"ב מהם לי"ב שבטים, והחלק הי"ג יהיה תרומה ליי' למושב ירושלים ולכהנים וללוים ולשאר הדברים אשר זכר, והיה החלק ההוא המיוחד לגבוה, רוצה לומר לקודש יי' תרומה מכל הארץ, כי אלו השבטים כולם ירימו מכל חלקיהם אותה תרומה ליי' ולכן זכר גבול דן וגבול אשר וגבול נפתלי וגבול מנשה וגבול אפרים וגבול ראובן וגבול יהודה, ואחריו גבול התרומה, ואחריה זכר גבול בנימין וגבול שמעון וגבול יששכר וגבול זבולון וגבול גד באופן שהיה חלק התרומה בין יהודה ובין בנימין. ומפני שהיתה ירושלים בזה האופן מכל השבטים בשווה, לכן זכר הנביא בסוף הספר שיהיו שערי ירושלים על שמות שבטי ישראל שנים עשר שערים שהם שלושה לצפון: שער ראובן, שער יהודה, שער לוי; ושלושה למזרח: שער יוסף, ושער בנימין ושער דן; ושלושה לדרום: שער שמעון ושער יששכר ושער זבולון; ושלושה למערב: שער גד, ושער אשר, ושער נפתלי. ואמנם יהיה זה כן, רוצה לומר שתהיה ירושלים מכל השבטים לעתיד לבוא, לפי שיהיה לכל אחד מהם חלק שווה בקדושה ובקורבה אל האלהים. הלא תראה מה שנמשך בימי רחבעם מהסרת העם מאחרי יי' ושחדלו מעלות לירושלים, לפי שהיתה לבני יהודה ובנימין, ואם היה לכל השבטים חלק שווה לכל אחד מהם בעיר לא היו נמנעים מלעלות שמה, לכן רצה יתברך שלעתיד לבוא, יהיה כל הקהל כאחד בני האמהות כבני הגבירות ושהשבטים יהיו קטן וגדול שם הוא במדרגה שווה ושער אחד יהיה לכל אדם מהם לכבוד ולתפארת³³ ולאות חזקתם וחלקם בעיר השם. וגם הייעוד הזה מבואר נגלה הוא שלא נתקיים בבית שני, כי לא היו שם כל השבטים ולא נתחלקה הארץ אליהם ולא היו שערים לשבטים בירושלים.

footnotes:
³³ לפי שמות כח, ב.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:7
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:7](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:7)

**הייעוד הה'** שביאר הנביא בכאן, שמאותו חלק י"ג שיעשו בארץ תרומה ליי' יקחו ממנו באמצע הרצועה העוברת ממזרח למערב כ"ה אלף קנים אורך וכ"ה אלף קנים רוחב, שהוא רוחב כל חלק וחלק מהם ובארץ המרובעת ההיא יהיה הר הבית והמקדש ומושב הכהנים והלויים ועיר ירושלים והמגרשים וחלק עובדי העיר. והנותר מהחלק והרצועה ההיא לצד מזרח ולצד מערב עד סוף תחום ארץ ישראל יהיה לנשיא שהוא מלך ישראל, כמו שאמר: "והנותר לנשיא מזה ומזה" וגו' (יחזקאל מח, כא). ועליו נאמר למעלה: "כי יתן הנשיא מתנה לאחד מבניו נחלתו היא לבניו תהיה אחוזתם היא בנחלה" (יחזקאל מו, טז), לפי שהיתה הארץ ההיא נחלת הנשיא בפרט ולכן יוכל לתת ממנה לבניו כרצונו, אבל התנה הכתוב באמרו: "לאיש מבניו" (יחזקאל מו, טז), רוצה לומר שיוכל לעשות מתנתו לבניו הזכרים ולא לנקבות. ואמנם למה הוצרך לומר זה בנשיא כיון שכל איש ישראל שווים בדין הזה, שתהיה נחלתו לבניו הנה הוא לפי שלא יחשוב חושב שנתן הקב"ה מתנה הזאת מן הארץ לנשיא כדי שיתפרנס בה, לפי כבוד נשיאותו. ויתחייב מזה שגם יהיו בנים רבים לנשיא לא יירש נחלתו זאת כי אם בנו הגדול היושב על כסאו יורש נשיאותו כיון שאותה מתנה היתה מיוחדת לכבוד הנשיאות, וכן הוא הענין אצל מלכי אדום וישמעאל כולן עד היום, שכל ארצות מלכותם יורש הבן הבכור המולך אחריו, אמנם שאר אחיו יקחו מהמטלטלין אשר נשארו מאביהם אבל לא מנחלת הארצות, שאם לא היה כן תשבר ותתחלק המלכות לחלקים דקים פתות אותה פתים³⁴ ויתרבו המלכים עד אין תכלית, לכן ביאר הנביא במאמר השם שלא יהיה ענין המלך המשיח נשיא ישראל באותו אופן, רוצה לומר שכל נחלתו יירש הבן הבכור המולך אחריו ושלא יוכל הנשיא לתת ממנה³⁵ לאחד משאר בניו לא יהיה כן, אבל כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו איש זכר ולא נקבה נחלתו, רוצה לומר מתנתו קיימת כיון שנחלתו היא ולבניו תהיה, כלומר כולם עתידים ליורשה, כי אחוזתם היא בנחלה אבל אם יתן הנשיא מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו לא תהיה אותה מתנה קיימת כי אם עד שנת הדרור שהוא היובל ואז תשוב הנחלה לנשיא, כי הנה נחלתו לבניו תהיה לא לאיש זר. ואמנם הסיבה בזה היא, לפי שהנשיא לא היה יורש בתוך שבטו כלום כשאר אנשי שבטו ואותה נחלה שנתן לו השם מחלק תרומת השבטים היה מפני מה שטרח עצמו בכבוש הארץ ובחלוקה, והיה זה לו נחלתו להורישה לבניו, כמו שכל איש מישראל היה מוריש גם כן נחלתו לבניו.

footnotes:
³⁴ לפי ויקרא ב, ו.
³⁵ מנחלתו.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:8
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:8](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:8)

**ואמנם** לענין הנשיאות היה למלך התרומה שהיו לו כל עם הארץ מהחטים והשעורים והשמן והצאן שהיה דבר גדול מדי שנה בשנה, כמו שנזכר למעלה ומה שהיה מוציא ממנה לעולה ולמנחה ולשלמים היה מעט והנשאר היה לו להתפרנס כפי כבודו עם שאר משפטי המלוכה. אבל הנחלה אשר נתן הקב"ה למלך המשיח מפאת עצמו חלף³⁶ עבודתו בקיבוץ הגלויות וכיבוש הארץ היה מהראוי שיירשוה בניו כולם.

footnotes:
³⁶ בעבור.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:9
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:9](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:9)

**וגם** הייעוד הזה מבואר הוא, שלא נתקיים בבית שני, כי עם היות שהיה שם נשיא מבית דוד בקרב הסנהדרין לא היה לו חלק ונחלה בארץ לקוחה מתרומת השבטים. וגם הדברים האלה כולם, אין להם ענין בציור הרוחני אשר לקחו להם בני אדום לנוס שמה מאמתת נבואת דבריהם.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:10
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:10](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:10)

**וחמשת** הייעודים האלה גם כן צעקו חוצה³⁷ שהם כפשוטם ושאמתתם הוא הנראה בהם ושלא נתקיימו בזמן בית שני, אבל הם עתידים להתקיים לעתיד לבוא ורובם נוספים על עיקרי נבואות ישעיהו.

footnotes:
³⁷ לפי ישעיה לג, ז.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:11
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:11](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:11)

**הרי לך** עשר נבואות מדברי יחזקאל הנביא שכולם עדות ברורה על גאולתנו העתידה ולא אחת מהם שכפי הסברא הישרה והשכל הבריא, נקי התאוות וההרגלים נוכל לפרשה לא כדרך הנוצרים על הגאולה הרוחנית, כפי ייעודיהן ותנאיהן, ולא גם כן שנתקיימה בזמן בית שני כדברי הסכלים הדוברים על יי' תועה³⁸. ואין ספק שיחזקאל זכר כל מה שזכר בביאור גדול ומאמרים מפורשים, עם היות שלא היה לו לשון למודים ויופי המליצה כמו שהיה לישעיהו, וגם לירמיהו. וכבר ביארתי בהם מה שיסכימו עם נבואות ישעיהו ומה שאוסיף הוא עליהן, כי ביאר זה³⁹ מה שלא ביאר זה⁴⁰, עם היות שכולם נתנו מרועה אחד⁴¹.

footnotes:
³⁸ לפי ישעיה לב, ו.
³⁹ יחזקאל.
⁴⁰ ישעיה.
⁴¹ לפי יחזקאל לז, כד.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:12
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:12](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:12)

**והעיקרים** אשר הוסיף בהם הנביא הזה הרחבת ביאור ושלמותו יותר מכל שאר הנביאים הם חמישה: האחד – נקמת האומות, כמו שבא בנבואה הג' ובנבואה הח' מ'גוג ומגוג', שביאר האומות אשר תהיה בהם הנקמה מה שלא עשה נביא אחר באותו ביאור כמוהו. והב' – מתשועת ישראל וקיבוץ גלויותיהם, וכמו שאמר בסוף הנבואה הח' שביארתי: "ולא אותיר עוד מהם שם" (יחזקאל לט, כח), שאפילו אחד מבני ישראל לא ישאר בארצות הגוים. וגם זה בשלילה מוחלטת לא אמרו נביא אחר. הג' – שישובו עשרת השבטים ויהודה ובנימין גם כן בגאולה עשרת השבטים ויהודה ובנימין גם כן בגאולה העתידה, כמו שיבאר בנבואה האחרונה בזכרו את השבטים כולם אחד אחד בשמו איש לא נעדר⁴². וגם הפרטיות המופלג הזה לא עשאו נביא אחר. הד' – שימלוך מלך מבית דוד על כל השבטים יחד, כמו שאמר: "ולא יהיו עוד לשני גוים ולא יחצו לשתי ממלכות עוד" וגו' (יחזקאל לז, כב). ואמר: "ועבדי דוד מלך עליהם רועה אחד יהיה לכולם" (יחזקאל לז, כב). הה' – פינת תחיית המתים שביאר בפרשה ששית: "הנה אני פותח את קברותיכם עמי וגו', ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם" (יחזקאל לז, יד).

footnotes:
⁴² לפי ישעיה מ, כו.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:13
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 10:13](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/10:13)

**הרי לך** מבואר נגלה שבחמשת מעיקרי הנבואות ישעיהו הרבה יחזקאל הנביא הביאור וההתוודעות יותר מזולתו מהנביאים כולם. ומלבד אלה עוד ניבא על נקמת אדום, שהוא העיקר הב'; ושתשוב הנבואה והשכינה בישראל, שהוא העיקר הח'; ולא ישובו עוד לגלות וימול השם את לבם, שהוא העיקר הי"א; ושיקבלו האומות אמונת השם יתברך, שהוא הי"ב. אבל ניבא בהם באותו אופן שניבאו שאר הנביאים. ואמנם בהתרחבות ירושלים ובית המקדש – הבנין המקודש העתיד ובתרומת הנשיא ובחניכת המזבח בימי המלואים ובחלוקת הארץ לחלקים שווים ובנחלת הגרים ובנחלת הנשיא והיות כל שבט ושבט חלק בירושלים ושעריה הם דברים מחודשים בנבואותיו שלא זכר אותם כן אחד משאר הנביאים. ולפי שהוא חיזק לבות ישראל בנבואותיו – נקרא מלידה מבטן 'יחזקאל', רוצה לומר מספר חוזק האל וגבורתו בגאולה העתידה.