## Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel)

###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:1
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:1](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:1)

**הנבואה הו'** תחילתה: "היתה עלי יד יי'" וגו' (יחזקאל לז, א), עד "קח לך עץ אחד" (יחזקאל לז, טז). ולפי שהנבואה הזאת היא בעיני גדולת הערך, ראיתי להעיר עליה ספקות כפי פשט הכתובים.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:2
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:2](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:2)

ראשונה – אם המתים שהחיה יחזקאל היו דרך משל או היה הדבר כפשוטו של כתוב? וכתב ידעת שעל זה חלקו בפרק חלק (סנהדרין צב, ע"ב). והיתה דעת רבי אליעזר שמתים שהחיה יחזקאל עמדו על רגליהם ואמרו שירה, ורבי אלעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ורבי יהושע וחכמים אחרים הסכימו עמו. אמנם רבי יהודה אמר באמת משל היה. והנה הרב המורה⁴³ ושאר חכמים שבאו אחריו כולם פירשו הנבואה הזאת – דרך משל על קיבוץ הגלויות. אבל למאן דאמר שהיה הענין כפשוטו יקשה אמרו "בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה אומרים יבשו עצמותינו, אבדה תקוותינו נגזרנו לנו" (יחזקאל לז, יא) שמורה באמת היות המראה משל.

footnotes:
⁴³ חלק ב', מו.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:3
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:3](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:3)

**ואמנם** למאן דאמר⁴⁴ שענין העצמות היה משל לאנשי הגלות, יקשה מאד אמרו כשבא לתאר הנמשל העצמות האלה כל בית ישראל המה אומרים: "יבשו עצמותינו וגו', לכן הנבא וגו', הנה פותח את קברותיכם וגו', וידעתם כי אני יי' בפתחי את קברותיכם ונתתי רוחי בכם וחייתם" (לז, יא-יד), שחזר אם כן, לענין המשל. והיה ראוי לבד שאמר הנני מעלה אתכם מבין הגוים "והנחתי אתכם על אדמתכם", כי זהו הנמשל ומה לו עוד בקברים וברוח ובתחייה? כל שכן שבמשל לא נזכר 'קברים', כי בבקעה היו עצמות ומה צורך אם כן לומר בנמשל: "הנה אני פותח את קברותיכם"?

footnotes:
⁴⁴ רד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:4
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:4](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:4)

**ושניה** שהנביא על שאלת השם "התחיינה העצמות האלה"? השיבו יי' אלהים: "אתה ידעת" (יחזקאל לז, ג). והנה לא ימלט הדבר מחלוקה, אם שחשב הנביא שהיתה שאלת השם "התחיינה" כפי המנהג הטבעי⁴⁵, והיה ראוי אם כן שישיבהו – לא יחיו; או אם שחשב שהיתה השאלה אם יוכל הקב"ה ביכולתו הבלתי בעל תכלית לחיותם על דרך נס, והיה ראוי שישיבהו 'ידעתי', כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזימה⁴⁶; ואם שאלו על העתיד להיות היה ראוי שישיבהו – כן יחיו, כי הנביא לא יספק בעיקר תחיית המתים, ולמה אם כן לא השיבו באחד מהפנים האלה ואמר לו "יי' אלהים אתה ידעת", הלא ידענו כי אל דעות יי'⁴⁷? גם כי אמר 'ידעת' בלשון עבר והיה לו לומר: 'אתה תדע' או 'אתה יודע'?

footnotes:
⁴⁵ מעין רש"י.
⁴⁶ לפי איוב מב, ב.
⁴⁷ לפי שמואל א ב, ג.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:5
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:5](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:5)

**ושלישי** במה שבא ייעוד הרוח כפול ומכופל שאמר: "הנה אנכי מביא⁴⁸ בכם רוח וחייתם", ואמר עוד: "וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם" (יחזקאל לז, ו). ומה צורך לבוא אם כן ייעוד הרוח שני פעמים? והרד"ק פירש שהראשון – הוא עיקר ושהכתוב ביאר בשני איך יביא הרוח באמרו שיביא הגידים והבשר והעור ובאחרונה יבוא אותו הרוח אשר זכר. וכל זה איננו שווה לי⁴⁹, כי הנה כפי דרכו היה די במאמר השני והראשון אין בו צורך בו.

footnotes:
⁴⁸ בנדפס: "נותן".
⁴⁹ לפי אסתר ה, יג.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:6
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:6](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:6)

**ורביעית** אם היה הייעוד האלהי על הדברים כולם בשווה, רוצה לומר על הגידים ועל הבשר, על העור ועל הרוח – תתקיים ויצא לפועל בענין הגידים והבשר והעור כמו שאמר: "והיה קול כהנבאי והנה רעש" וגו' וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה" (לז, ז-ח), איך לא בא הרוח גם כן מכח אותו ייעוד והוצרך לנבואה שנית עליו, כמו שאמר: "ורוח אין בהם. ויאמר אלי הנבא.. אל הרוח", האם קצרה יד השם⁵⁰ מהביא הרוח מכח מצוותו הראשונה כמו שהביא שאר הדברים? וגם מה ענין אמרו: "הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח" שהוא כפל דברים ומותר⁵¹ מבואר.

footnotes:
⁵⁰ לפי ישעיה נט, א.
⁵¹ מיותר.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:7
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:7](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:7)

**והחמישית** באמרו: "מארבע רוחות בואי הרוח" (יחזקאל לז, ט). ויורה שהיה הרוח הזה אויר מהרוחות הנושבות הבאים מכל הפאות, וכן חשבו הרד"ק שכתב זכרונו לברכה: זהו רוח חיים, לפיכך אמר מד' רוחות, כלומר מאיזה עבר שיהיה, כי הוא מהאויר. ומה שאמר ונתתי רוחי בכם הוא רוח השכל, לכך אמר רוחי. והתימה ממנו, כי גם הרוח החיונית לא יתהווה מן האויר כמו שחשב, כי הוא נולד מהדק שבליחות, כמו שכתבו הרופאים. כל שכן שהרוח הנאמר כאן יכלול גם כן – הרוח השכלי דאי לא תימא הכי יתחייב שהיה הייעוד שיולדו כבהמות שדה, ואף על פי שלא אמר בו 'רוחי', הנה אמר: "וידעתם כי אני יי'" (יחזקאל לז, יג) ולא תיפול הידיעה כי אם ברוח השכלי, ושלמה אמר (קהלת יב, ז): "והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה". וידוע שעל הרוח השכלי ידבר עם היות שלא אמר בו 'רוחי'. ולכן יקשה אמרו על הרוח השכלי שיבוא מד' רוחות, כאילו הוא אויר פשוט. וגם יקשה אמרו "בואי הרוח ופחי בהרוגים האלה" (יחזקאל לז, ט), שיורה שנפש אחת תחול בכולם כדעת אבן רש"ד, והוא כפירה מבוארת בבעל תורה. והיה ראוי לומר בואו הרוחות, כי יש לכל אדם נפש מיוחדת נבדלת מזולתו. ורש"י כתב שאמר: "מארבע רוחות בואי הרוח" – שכל מקום שהלכו נשמותם לשוט לד' רוחות משם יתקבצו ויבואו. וגם זה רחוק הוא. כי אם היה שהגופות כולם היו בבקעה באותם העצמות – מה להם לנשמות לשוט בד' רוחות העולם, ולא היה להם כי אם ללכת למקומם, אם למקום – השכר; ואם למקום – העונש, לא לשוט בארבע רוחות עולם באמרו: "והעליתי אתכם מקברותיכם עמי" (יחזקאל לז, יב), שאתה תראה שזכר כאן שלושה דברים: האחד – הנה אני פותח את קברותיכם" ובזה לא אמר 'עמי'; והב' – "והעליתי אתכם מקברותיכם" ובזה בלבד אמר 'עמי'; והג' – והבאתי אתכם אל אדמת ישראל" ובזה גם כן לא אמר 'עמי'. ואי אפשר לחשוב שהיה זה במקרה, כי הנה הנביא חזר לזכור שלושתם בפסוק השני ושמא אותו דרך עצמו שלא אמר מלת 'עמי' בייעוד הראשון ולא באחרון, כי אם באמצעי, שנאמר: "וידעתם כי אני יי' בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי וגו' והנחתי אתכם על אדמתכם" וגו' (לז, יג-יד). וראוי אם כן לשאול למה לא אמר בכולם 'עמי' כי אם בלבד בהעלאה מהקברים.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:8
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:8](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:8)

**ופירוש** הנבואה הזאת והיתר ספיקותיה כך הוא אצלי. אין בידינו להכריע אם מתי יחזקאל היו משל או היה הדבר כפשוטו, כי מי ישלח ידו בין גאוני עולם להכריע במה שחלקו בו. אבל לבד אודיעך שגם שנודה שהיה הדבר כפשוטו ושקמו וחיו אותם המתים, בין שהיו מבני אפרים שמהרו הקץ לצאת ממצרים ונהרגו בגת, ובין שהיו אנשים שכפרו בתחיית המתים או שמתי בבקעת דורא אם היה שחיו שמה ועמדו על רגליהם, הודיע הקב"ה לנביא שכך יהיו כל בית ישראל שמתו בגלות, שעוד יקומו מקבריהם ויבואו על אדמת ישראל, כי מה שקרה לאלה יקרה להם גם כן. וזה ענין אמרו כפי זה הדעת: "העצמות האלה כל בית ישראל המה" וגו' (יחזקאל לז, יא). ואם נאמר שהיה הדבר משל שהוא היותר מתיישב על הלב לא יעלה על לבך שהיה הנמשל קיבוץ גלויות ושקרא לארצות הגלות קברים באמרו: הנני "פותח את קברותיכם" (לז, יב), ושעל הידיעה שתתחדש בזמן הגאולה אמר: "ונתתי רוחי בכם וחייתם" (לז, יד), כמו שפירש הרד"ק. כי הנה לייעוד קיבוץ הגלויות לא היה הנביא צריך למשל, וכמה פעמים ניבא עליהם באין משל ולא בחידות. אבל היתה המראה הזאת משל לענין תחיית המתים הכוללת שתהיה סמוכה לזמן הגאולה, ולכן היה המשל הזה מתחיית העצמות היבשות שראה הנביא באותה בקעה שהיה הנמשל בה התחייה אשר תהיה באחרית הימים, ולכן אמר בביאור הנמשל: "הנני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם וגו', ונתתי רוח בכם וחייתם". והנבואה הזאת היא תכלית הנפלאות והעוצמה שבהם.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:9
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:9](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:9)

**האמנם** הודיע הנביא בפרשה שאחריה שקודם אותה תחייה, שהוא התכלית האחרון יקדם אליה קיבוץ הגלויות, ובפרשת "קח לך עץ אחד וגו' (יחזקאל לז, טז). וגם אחרי אותה פרשה הביא נבואת 'גוג' להודיע שקודם אותו קיבוץ הגלויות והגאולה העתידה תהיה מלחמת האומות ונקמת השם יתברך מהם. הנך רואה רואה בעיניך ענין שלוש נבואות האלה שבאו זו אחר זו, בסידור והדרגה. הראשונה – מהתחייה שהוא התכלית; והשנית – מקבוץ גלויות וגאולת ישראל שיקדם אליה; והשלישית – בנקמת האויבים שתקדם לגאולה, וכמו שאבאר בענינם. וכיון שקיבוץ הגלויות בא בנבואה בפני עצמה יתחייב שהנבואה הזאת אשר קדמה לנבואת הקיבוץ תהיה מענין אחר זולתו והוא התחייה, כמו זכרתי. **והותרה בזה השאלה הראשונה אשר העירותי**.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:10
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:10](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:10)

**ואחר** שידענו ענין הנבואה בכללותה ניבא לפי' הכתובים, זכר הנביא שהיתה עליו יד יי' (יחזקאל לז, א). וכבר פירש הרב המורה בפרק מ"ה חלק שני ש'יד יי' ' היא אחת ממדרגות הנבואה אשר יגיעו לנביאים, כי לפי שהיה האדם בשגם הוא בשר⁵² בלתי הגון וראוי לקבל השפע האלהי והנבואה, ימשלו הנביאים כאילו הקדוש ברוך החזיק בם בידיו או שסמך ידיו עליו. וכאילו רמז להורדת השפע האלהי על הנביא. ואם היתה הנבואה כפשוטה, יהיה ענין זה שהאל יתעלה לקחהו בציצית ראשו ויניחהו בתוך הבקעה שהיתה מלאה עצמות אדם. וכדי שיראה כמותם ואיכותם העברהו עליהם "סביב סביב". ורש"י כתב, שמפני שהיה יחזקאל כהן, כדי שלא יטמא בעצמות האדם העבירהו סביבותם.

footnotes:
⁵² לפי בראשית ו, ג.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:11
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:11](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:11)

**וזכר** שהיו רבות מאד בכמותם ושהיו יבשות מאד באיכותם. ורמז בריבוי שראה שיהיו המתים שיקומו בתחייה ריבוי מופלג ורמז ביבשות שזה יהיה לזמן ארוך לקץ הימין⁵³. ואמר ששאלו יתעלה: "התחיינה העצמות האלה"? ואין פירושו אם יחיו בדרך טבע ולא אם יוכל יתעלה לחיותם בדרך נס, אבל שאלו אם היו הם ראויים לזכות התחייה, כפי מעשיהם אם לא. ולכן היתה תשובת: "יי' אלהים אתה ידעת" (יחזקאל לז, ג), רוצה לומר אתה ידעת וראית את מעשיהם אם הם ראויים לשתעשה עמהם הנס הנפלא ההוא, כדי לקבל שכר או כדי לקבל עונש, ועל זה אמר "יי' אלהים", רוצה לומר הרחום בידנו את ידעת את מעשיהם ותדע מה לעשות להם. גם אפשר לפרש מלת 'ידעת' מלשון: 'רחמים', כמו "וידע אלהים" (בראשית ב, כה). ואמר יי' אלהים אתה תמיד רחמת והיית מטה כלפי חסד בדורות הראשונים ולכן גם עתה סלח נא לעוון, כי זה כולו נכלל באמרו "אתה ידעת". **והותרה בזה השאלה השנית**.

footnotes:
⁵³ לפי דניאל יב, יג.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:12
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:12](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:12)

**והנה** היתה השאלה הזאת לפי שבנבואה שלמעלה אמר יתעלה: "לא למענכם אני עושה בית ישראל" (יחזקאל לו, כב), לכן שאל את הנביא אם היו ראויים לתחייה כדי שישיבהו כמו שהשיב יי': "אלהים אתה ידעת", אם כפי הפירוש הראשון שידע מעשיהם מי הוא הראוי לתחייה ומי שאינו ראוי אליה. ואם כפי הפירוש השני לבקש עליהם רחמים ואז אמר לו יתעלה שינבא העצמות היבשות "שמעו דבר יי'" (יחזקאל לז, ד), רוצה לומר אף על פי שאתם עצמות יבשות ואין בכם הכנה ולא לחות, עד שהחיות נמנע אצלכם. ורמז בזה שלא היו מפאת עצמם ראויים לתחייה עם כל זה הטו אזנכם ושמעו הדיבור האלהי ותבינו מעשה יי' כי נורא הוא אשר הוא עושה עמכם⁵⁴, והוא מה שזכר מיד "הנה אני מביא בכם רוח וחייתם" (יחזקאל לז, ה). והרצון בזה הרוח שיביא בתוכם שמה רוח ואויר נושב יקדם לתחייתם והוא הרעש שיזכור אחר זה, שנאמר: "ויהי קול כהנבאי⁵⁵ והנה רעש ותקרבו העצמות עצם אל עצמו" (יחזקאל לז, ד). כי הנה על הרעש ההוא שיתחדש בתוכם, כדי שיקרבו העצמות עצם אל עצמו אמר בראשונה: "הנה אני מביא בכם רוח וחייתם", לפי שהתנועעות העצמות עצם אל עצמו היה הכרחי להרכבת הגופות כדי שיוכנו לקבל התחייה, ועל זה נאמר באמת: "הנה אני מביא בכם רוח וחייתם". ואחרי אותו רעש שיקריב העצמות אמר שיתן עליהם גידים ויעלה בשר וירקם עור. והתבונן שבענין הרעש אמר לשון: 'הבאה' – "הנה אני מביא בכם" רוחי, לפי שהוא הרוח הנושב שיבוא מחוץ, אבל בגידים ובבשר ובעור לא אמר 'מביא' כי אם 'נותן' ו'מעלה', שהם דברים שיעשה השם בדרך נס ולא יבואו מחוץ. ובסוף אמר: "ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יי'", רוצה לומר שיתן בהם נפש כוללת הכוחות כולם שהוא הרוח החיוני הכוללת לדעת ראש הפילוסופים לשאר הרוחות שבו יוכללו חיוני וטבעי ונפשי, והתחלת כולם מן הלב. ועל הרוח הכולל הכוחות ההם אמר: "ונתתי בכם רוח וחייתם", לפי שהחיות כולל לכולם. אמנם כנגד כוח השכלי אמר: "וידעתם כי אני ה'", כי הוא היודע והמשכיל. ובזה הדרך לא יהיה ייתור כלל בפסוקים, כי היה הרוח שזכר ראשונה נאמר על הרעש ולכן אמר בו לשון: 'הבאה' – "הנה אני מביא בכם רוח", שהוא האויר הבא מחוץ; והרוח שזכר בפסוק השני נאמר על הנפש שהיא אחת בנושא רבת הכוחות ולזה לא אמר בה לשון: 'הבאה' כי אם לשון נתינה. **והותרה בזה השאלה השלישית**.

footnotes:
⁵⁴ לפי שמות לד, י.
⁵⁵ בנדפס: "בהנבאי".


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:13
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:13](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:13)

**ואמר**: "ונבאתי כאשר צוויתי" (יחזקאל לז, ז), להגיד שהיה הדבר הזה בעיני הנביא נמנע כפי הטבע, אבל עם כל זה ניבא עליו לקיים מצוות האל שציוהו להינבא. האמנם מיד לאחר נבואתו ראה דבר מופלא שנתחדש הרעש ונקרבו העצמות, והוא אמרו: "ויהי קול בהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו". רוצה לומר, שמיד כשניבא – בא רוח שייעדו ראשונה שהוא הרעש ובו נתקרבו עצמות האיש הפרטי אחד לאחד⁵⁶ והושמו בהנחה הראויה לגוף האדם, כאילו תאמר הראש למעלה ושאר העצמות במצבם הנכון.

footnotes:
⁵⁶ מעין רש"י.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:14
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:14](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:14)

**וסיפר** שהגידים והבשר והעור נעשו מאליהם, וזהו שאמר: "והנה עליהם גידים ובשר עלה ויקרם עליהם עוד" (יחזקאל לז, ח) אבל הנפש לא חלה בהם, וזהו "ורוח אין בהם". היה זה לפי שעם היות שהנביא מצד דבקותו בשם יתעלה פועל בחומר העולם ויעשה אותות ומופתים כיד אלהיו הטובה עליו⁵⁷, הנה אין יכולת בידו להביא נפש אנושית ולברוא אדם, כי זה יוחס אל הבורא לבדו יתעלה, כמו שאמר (ישעיה נז, טז): "כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי", רוצה לומר צורות הבעלי חיים הבלתי מדברים שהם בייחוד וקראו: 'רוח' כבר ישפיע אותם השכל הפועל, שהוא כלי לרצוני והוא לפני. וזהו "מלפני יעטוף", אבל הנשמות אני עשיתי אותם. ולכן כדי להודיע זה אל הנביא היה שלא נשפעה הנפש על אותם המתים מכוח נבואתו הראשונה, ולכן אמר לו: "הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח" (יחזקאל לז, ט), כלומר הלא נתתי לך רשות מיוחד להינבא על הרוח בשמי ולא תמנע מזה להיותך בן אדם חומר. ולהיות השפעת הנפש מפועל ידי ולא מפועל אחר, וזה אמרו: "הנבא אל הרוח". וציוה עליו שינבא ואף על פי שאתה בן אדם הנבא "ואמרת אל הרוח" בשמי כה אמר יי' אלהים מארבע רוחות בואי הרוח". **והותרה בזה השאלה הרביעית**.

footnotes:
⁵⁷ לפי עזרא ז, ט.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:15
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:15](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:15)

**ואמנם** מהו ענין ארבע רוחות האלה אחשוב אני שאינם ארבע רוחות עולם כמו שחשבו המפרשים⁵⁸, אבל כוון בזה שהרוח והנפש שתהיה נשפעת על אותם המתים לא תבוא בהדרגה זמנית כמו שתחול בעבור כשהילד במעי אמו שזכר הפילוסוף בספר 'בעלי חיים', שראשונה תחול בו נפש ההזנה ואחר זמן ידוע תחול בו הצורה החיונית, ואמנם שכלית תבוא אליו באחרונה ואחר הגידול והלימוד, כי עיר פרא אדם יולד⁵⁹. אבל בתחיית המתים לא יהיה כן, אלא שתחול בהם הרוח כולל הכוחות כולם יחד באופן שבאותו עת יהיה זן וחי ובעל שאר הכוחות טבעיות ושכליות כולם, וכמו שאמר באדם הראשון שבקומתו נברא בצביונו נברא בדעתו נברא (ראש השנה יא, ע"א), כלומר שלא נברא ילד ונתגדל אחרי כן, אלא בקומת אדם גדול נברא. וגם לא נולד מטונף ומלוכלך כעובר היוצא ממעי אמו שנולד מלוכלך מלחות וזוהמות הבטן, אבל בצביונו נברא, רוצה לומר ביופיו כמו שנאמר: "וייף בגדלו" (יחזקאל לא, ז), שהיופי בא אחר הגדול. וגם לא נולד עיר פרא ונתלמד וידע מתוך למודו, כי הוא בדעתו שהוא שכלו ושלמותו נברא – כן יהיה ענין המתים בתחייתם שתחול בהם נפש אחת בנושא רבת הכוחות בשלמות כולם. ומפני שהיו הכוחות שלושה: חיוני וטבעי ונפשי, והכח השכלי שהוא רביעי והחיות הוא נאמר על כולם, לפי שכמו שזכר הפילוסוף במה שאמר החיות גם כן נאמר על ההשכלה. וכן כתבו הרב המורה בפרק מ"ב חלק א' בשיתוף 'חי'. הנה מפני זה אמר: "מארבע רוחות בואי", רוצה לומר שיבוא עליהם הרוח שהוא הנפש כלול מד' הרוחות: החיוני שבלב, והטבעי שבכבד, והנפשי שבמוח, והכח השכלי. ואמר: "ופחי בהרוגים האלה", לפי שישראל בגלות הם כולם הרוגים מטחני חרב, כי גם אותם שלא ימותו על ידי האויבים ימותו מדאגת הגלות, ולכן קראם הרוגים. ומה שאמר בזה 'רוח' בלשון פרטי הוא בערך המין כולו. ואפשר לומר שעל אחד ואחד מהם אמרו, רוצה לומר "מארבע⁶⁰ רוחות בואי הרוח" – על כל אחד מההרוגים האלה. וכן אמר שלמה ומי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה "והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה" (קהלת יב, ז), שעם היות שאמרו על הרוח השכל, הנה זכרו בלשון יחיד בערך⁶¹ המין או בערך כל אדם ואדם. וכבר ביאר הנביא שהיה הרוח הגופני בכוחות אחד בכל האנשים, אבל הנשמות השכליות הן רבות כפי מספר האנשים, וכמו שאמר על הכוחות הגופניות (ישעיה נז, טז): "כי רוח מלפני יעטוף" בלשון יחיד, אמנם על הנשמות השכליות אמר בלשון רבים "ונשמות אני עשיתי". **והותרה בזה השאלה החמישית**.

footnotes:
⁵⁸ רש"י.
⁵⁹ לפי איוב יא, יב.
⁶⁰ בנדפס: "מד' ".
⁶¹ ביחס.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:16
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:16](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:16)

**ואמר**: "והנבאתי כאשר צוני" (יחזקאל לז, י), להגיד שהיה הנביא בוש ונכלם ירא וחרד⁶² מהנבאות על הכח השכלי שהוא תחת כסא הכבוד, אבל שעשה בזה מה שציוהו השם בהנבאו עליו ושנתקיימה נבואתו, כי מיד באה הרוח "ויעמדו על רגליהם". רוצה לומר, שאותו רוח היה אנושי ולכן שמם נצבי הקומה. והודיעו השם יתעלה שהיה הדבר הזה, אם כפי מה שקרה מתחיית המתים ההם, או כפי מה שהראהו בנבואתו להיותו משל לתחייה הכוללת העתידה להיות. וזה שאמר: "העצמות האלה כל בית ישראל המה", שאומרים "יבשו עצמותינו, אבדה תקותנו נגזרנו לנו" (יחזקאל לז, יא), רוצה לומר שיחייה אותם אחרי היותם קבורים שנים רבות ויוציאם מקרביהם, ואחרי תחייתם יביאם אל ארץ ישראל. וזה שאמר גם כן: "ונתתי בכם רוח וחייתם" (יחזקאל לז, ו). ולפי שהתחייה תהיה לצדיקים ולרשעים, אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדיראון עולם⁶³, לכן לא אמר בפתיחת הקברים מלת 'עמי', כי יפתחו לטובים ורעים⁶⁴; ולא אמר גם כן לענין ביאתם לארץ מלת 'עמי', כי כולם – טובים ורעים יבואו שמה למשפט. אבל אמר בלבד 'עמי' בענין העלייה, כמו שאמר: "והעליתי אתכם מקברותיכם עמי" (יחזקאל לז, יב), לפי שרמז בעלייה המעלה והשלמת העליון והשכר שיקנו הצדיקים באותה התחיה ולהם בלבד אמר 'עמי'. **והותרה בזה השאלה הששית**.

footnotes:
⁶² לפי שופטים ז, ג.
⁶³ לפי דניאל יב, ב.
⁶⁴ ואין 'רעים' ראויים להיקרא 'עמי'.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:17
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:17](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:17)

**ועם** היות שגם כן יקומו בתחייה ממתי שאר האמות, כמו שהוכחתי במאמר 'צדק עולמים' אשר עשיתי, הנה לא הראה הקב"ה את הנביא במראה הזאת כי אם תחיית ישראל אשר מתו בגלות שיקומו בתחייה ויבואו לירושלים ויגילו בתשועת יי', כמו שאמר ישעיה (ישעיה סו, י): "שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה", לפי שנבואתיו אלה היו כולם על הגאולה, גם כי שאר האומות אף על פי שיחיו לא יזכו לשכר התחייה, וכמאמר המשורר (תהלים א, ה): "על כן לא יקומו רשעים במשפט", רוצה לומר שלא יהיה להם קימה ומעלה בתחייה ובדין ההוא, ולכן לא זכר תחייתם.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:18
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:18](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:18)

**ואמנם** עיקרי התחייה ושורשיה, לא ראיתי להביאם במקום הזה הלא הם כתובים באותו המאמר 'צדק עולמים' אשר עשיתי, וראשי פרקים כתבתי ב'נחלת אבות' במשנת 'הילודים למות והמתים להחיות', וגם בהקדמת פירוש ספר 'ישעיה'.


###### Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:19
[Mashmia Yeshuah, The Fifth Herald (Ezekiel) 6:19](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fifth%20Herald%20%28Ezekiel%29/r/6:19)

**הנה** התבאר בנבואה הזאת עיקר תחיית המתים, והוא העיקר הי"ד מעיקרי נבואות ישעיהו. ואין מי שיכחיש שהעיקר הזה לא נתקיים עד כה, לא מהנוצרים, ולא מבני ישראל. ואמנם שתהיה התחייה סמוכה וקרובה לקיבוץ הגלויות כבר התבאר משירת האזינו ומנבואות ישעיהו, כמו שפירשתי.