## Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah)

###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:1
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:1](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/1:1)

**הנבואה האחת** תחילתה "שובו בנים שובבים נאם יי' כי אנכי בעלתי בכם" וגו' (ירמיה ג, יד), עד "כי כה אמר יי' לאיש יהודה" (ירמיה ד, ג).


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:2
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:2](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/1:2)

וענין הנבואה כך הוא, שלפי שזכר הנביא למעלה שאמר השם אליו "הלוך וקראת את הדברים האלה צפונה, ואמרת שובה משובה ישראל נאם יי' ולא אפיל פני בכם, כי חסיד אני יי' לא אטור לעולם" (ירמיה ג, יב), שנאמר על עשרת השבטים אשר בלחלח וחבור נהר גוזן וערי מדי (מלכים ב יז, ו), לכן דיבר על גאולתם העתידה ואמר: "שובו בנים שובבים" ומורדים¹ "כי אנכי בעלתי אתכם" (ירמיה ג, יד). והוא אצלי לשון 'בעל'², רוצה לומר אני הייתי בועליך עושיך³ בימים הראשונים, וגם באחרונה אקח אתכם בהיותכם בתכלית הדלות והמיעוט – "אחד מעיר ושנים⁴ ממשפחה והבאתי אתכם ציון", והוא בגאולה העתידה – "ונתתי לכם רועים כלבי" (ירמיה ג, טו), רוצה לומר לא כירבעם ולא כאחאב ושאר המלכים פושעי ישראל, אבל יהיו רועים מזרע בית דוד אשר נאמר עליו "בקש יי' לו איש כלבבו ויצוהו יי' לנגיד על עמו" (שמואל א יג, יד), ועל זה נאמר כאן "רועים כלבי". ואמר: "ורעו אתכם דעה והשכל", להגיד שלא ילמדו את העם לעבוד עבודה זרה, כמו שעושין מלכי ישראל⁵, אבל ילמדו אותם "דעה והשכל" טוב. והמפרשים⁶ פירשו זה על פרנסי ישראל שיהיה עם מלך המשיח, כמו שכתוב בנבואת מיכה: "והקמונו עליו שבעה רועים ושמנה נסיכי אדם" (מיכה ה, ד).

footnotes:
¹ כרד"ק.
² כרד"ק.
³ לפי ישעיה נד, ה.
⁴ בנדפס: "וב' ".
⁵ כרד"ק.
⁶ רד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:3
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:3](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/1:3)

**ואמנם** אמרו עוד "והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם יי', לא יאמרו עוד ארון ברית יי'" וגו' (ירמיה ג, טז), הוא פסוק זר מאד באמרו שלא יזכרו עוד "ארון ברית יי'", גם כי אין ענין⁷ לזה אמרו "כי תרבו ופריתם" אחרי שכבר אמר "אחד מעיר ושנים ממשפחה". וגם יראה הכתוב מכופל מאד באמרו "לא יאמרו עוד ארון ברית יי'"; ואמר שנית "ולא יעלה על לב"; שלישית – "ולא יזכרו בו"; רביעית – "ולא יפקדו"; חמישית – "ולא יעשה עוד". ומהו ענין העשיה הזאת מי יתן ואדע. והמפרשים⁸ פירשו אף על פי שתרבו ופריתם – לא יקנאו בכם הגוים, כדי שיבואו להלחם בכם ותצטרכו לצאת עמהם למלחמה וארון האלהים עמכם, כי הנה בימים ההם לא תהיה לכם מלחמה, ולכן לא תצטרכו להוציא הארון, כי "בעת ההיא יקראו וירושלים כסא יי' ונקוו אליה כל הגוים לשם יי'" (ירמיה ג, יז) ולעבדו לא להלחם, "ולא ילכו עוד אחרי שרירות לבם הרע" שאר הגוים להלחם בישראל. והנך רואה שכל אלה היו דברים חיצונים, כי בכתוב לא נזכר המלחמה, ולכן לא נתיישב לי הפירוש הזה עם היות שנטה אליו יונתן.

footnotes:
⁷ קשר.
⁸ רד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:4
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:4](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/1:4)

**אבל** הנראה לי בו הוא, שאין הכונה שבזמן הגאולה לא ישוב "ארון ברית יי'" אל מקומו, אבל הרצון שבזמן בית המקדש הראשון, לפי שהיו בני ישראל נמשכים אחר עוונותיהם שהיתה כל קדושתם בשבועתם תלויה בבית המקדש ובארון אלהים אשר שם, וכמו שאמר שלמה בתפילתו (מלכים א ח, לא-לב): "את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלותו, ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה, ואתה תשמע השמים ועשית⁹" וגו'. ולכן אמר כאן שיקח אותם "אחד מעיר ושנים ממשפחה" ויביא אותם לירושלים בזמן הגאולה, ושיתן להם רועים שירעו אותם בדעת והשכל ולא בתאוה גוברת. ושלא די שיהיו יראים את יי' טובים וישרים בלבותם בהיותם מעטים ועולים מהגולה, אבל גם אחרי שירבו ויפרו בארץ, יעד שלא ישכחו חסדי ה' אשר עמהם כמאמר אדוננו משה (דברים ד, כה): "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם". אבל הם לא יהיו כן בימים המה ש"לא יאמרו עוד ארון ברית יי'", והוא חוזר אל הרועים אשר זכר שלא יאיימו את בעלי דינין באמרם גורו לכם¹⁰ מהארון אשר שם ברית יי', ולא יעלה על לב מהבעל דין עצמו לאמר נירא נא את ארון ברית אלהים ולא נחטא, ולא יזכרו בו לענין השבועה והאלה ולא יפקדו. רוצה לומר, שלא תהיה פקידתם לירושלים מפני ארון ברית האלהים, אשר היה שם כמו שהיו עושים עולי הרגל "ולא יעשה עוד", רוצה לומר לא יעשה שם זה עוד, או שלא יעשה ביניהם עוד מעשה מגונה יצטרך החוטא לבקש מחילה עליו לפני ארון האלהים, לפי שכל זה לא יהיה לו מקום בימים ההם בסיבת רוב הקדושה שיהיה בבני ישראל, עד שלירושלים כולה יקראו "כסא יי'" (ירמיה ג, יז). ומפני זה "לא יאמרו עוד ארון ברית יי'", לפי שהקדושה לא תהיה לבד במקום הארון כי אם בירושלים כולה, ולכן יתקבצו אליה כל הגוים כשמעם קדושת ירושלים ובני ישראל אשר זכר, כי עליהם היו הדברים "לא ילכו עוד אחרי שרירות לבם" (ירמיה ג, יז). ולכן לא יצטרכו לבקש מחילה חטאים בפני הארון, ולא ללכת להשבע שמה על כל דבר פשע¹¹, כמו שזכר.

footnotes:
⁹ בנדפס: "ושמעת".
¹⁰ לפי איוב יט, כט.
¹¹ לפי שמות כב, ח.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:5
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:5](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/1:5)

**ולפי** שאמר: "ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה" (ירמיה ג, יד) ביאר הנביא שלא אמר זה להגיד, שיעלו מתי מספר¹² לירושלים בזמן הגאולה וישארו מהם רבים בגלות, כמו שהיה בעליית בית שני. כי הנה בימים ההם לא יהיה כן, אבל "ילכו בית יהודה על בית ישראל" (ירמיה ג, יח), רוצה לומר שכולם יבואו בגאולה יחדיו. ואמר: "מארץ צפון", לפי שהוא רמז לעשרת השבטים שהגלו שמה ואלו ואלו בית יהודה ובית ישראל יבואו על הארץ "אשר הנחלתי את אבותיהם".

footnotes:
¹² לפי בראשית לד, ל.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:6
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:6](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/1:6)

**ואמנם** אמרו: "ילכו בית יהודה על בית ישראל" פירשו המפרשים¹³, שהוא כמו עם בית ישראל על דרך "ויבואו האנשים על הנשים" (שמות לה, כב). והנכון בעיני שהוא כפשוטו, שימלוך בית יהודה – על בית ישראל, ולא יהיו עוד לשתי ממלכות.

footnotes:
¹³ רד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:7
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:7](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/1:7)

**ואמנם** אמרו עוד: "ואנכי אמרתי איך אשיתך כבנים" (ירמיה ג, יט), לא נתיישב אצלי פירוש המפרשים. ונראה לי לפרשו בהיותם בגלות מצרים עבדים לפרעה, שאמר אז הקב"ה בלבו "איך אשיתך בבנים", רוצה לומר אתם עבדים למצרים ואיך אעלה אתכם במעלה כל כך עליונה עד שתהיו בנים ליי' אלהיכם, ואיך אתן "ארץ חמדה" – ארץ ישראל ש"צבי" היא לכל הארצות, "ואומר אבי תקראו¹⁴ לי". רוצה לומר אבל אמרתי האנשים האלה כיון שהוצאתים מעבדות להיותם בני ונתתי להם "ארץ חמדה" הם בלי ספק יהיו לי בנים נאמנין, יקראוני 'אבי' כיון שאני שמתים כבנים, ומאחרי לא ישובו בעבור הארץ אשר נתתי להם. אבל לא היה כן, כי כמו ש"בגדה אשה מרעה" (ירמיה ג, כ) – שהוא בעלה – כן בגדתם בית בית ישראל. ואמר 'מרעה' במ"ם, והיה לו לומר 'ברעה', להגיד שבגדה ממנו והלכה לאיש אחר¹⁵. אך אמנם עם כל זה אשר הוסיפו לחטא שומע אני צעקת תשובתו, ועל זה אמר "קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל, כי העוו דרכם שכחו את יי' אלהיהם" (ירמיה ג, כא), רוצה לומר "העוו את דרכם" במה שבין אדם לחברו, "שכחו את יי'" במה שבין אדם למקום, והיה קולם וצעקתם בתחנוניהם, שאומרים כנגד השם אותו המאמר שאמר אליהם "שובו בנים שובבים" (ירמיה ג, כב), כאילו יאמרו הלא אמרת "שובו בנים שובבים ארפה¹⁶ משובותיכם", ועתה הנה עשינו כמצוותך. כי הנה "אתנו¹⁷ לך", לפי ש"אתה יי' אלהינו" וידענו באמת, כי "אכן לשקר מגבעות המון הרים" (ירמיה ג, כג), לפי שהיינו עובדים עבודה זרה על ההרים ועל הגבעות¹⁸ ואין בה מועיל, כי ביי' אלהינו תשועת ישראל ואינה באחר. "והבשת" (ירמיה ג, כד), שהוא העבודה זרה שהיו עושים¹⁹, כמו שאמר ויכירו לבשת²⁰ שהוא ה'בעל', לפי שהוא בושת למתעסקים בו²¹ "אכלה את יגיע אבותינו", צאנם ובקרם, בניהם ובנותיהם ואנחנו אחזנו מעשיהם הרעים בידינו, ולכן "נשכבה בבשתנו" (ירמיה ג, כה), רוצה לומר אנחנו שוכבים בבשתנו "ותכסנו כלימתנו", כיון שליי' חטאנו "אנחנו ואבותינו" ולא שמענו בקולו. וכאילו השם יתברך משיבם על תשובתם זאת – "אם תשוב ישראל נאם יי' אלי תשוב" (ירמיה ד, א), רוצה לומר אם תעשה תשובתך בזה האופן מהשלמות לשוב אלי, הנה אז תשוב לארצך ותשוב למעלתך ומלכותך, אבל צריך ש"אם תסיר שיקוציך מפני שתהיה קיים בתשובך ולא תשוב לכסלה²² ולחטא, והוא אמרו "ולא תנוד", כלומר לא תסתלק מתשובתך. גם רמז באמרו "אם תשוב ישראל נאם יי' אלי תשוב", שלא ישימו אמצעיים בתפילתם כי הוא מדרכי העבודה זרה, וכאילו אמר לא תתפללו למיכאל ולא לגבריאל שיליצו בעדם לפני, אבל "אלי תשוב" ולא לאחר. ועוד צריך שתשבע "חי יי' באמת במשפט ובצדקה" (ירמיה ד, ב), ולא כמו שאתם נשבעים עתה לשקר, וכמו שאמר: "ואם חי יי' יאמרו לכן²³ לשקר ישבעו" (ירמיה ה, ב). וכאשר יהיה זה, אז תהיה מעלת ישראל ושמו בכולם כל שכן שיתברכו "בו גוים ובו יתהללו" (ירמיה ד, ב). ודיבר הנביא בכתובים האלה כנגד ישראל, פעם לנוכח, פעם לנסתר, כדרך הנבואות²⁴.

footnotes:
¹⁴ בנדפס: "יקראי".
¹⁵ כרד"ק.
¹⁶ בנדפס: "ארפא".
¹⁷ בנדפס: "אתאנו".
¹⁸ כרש"י ורד"ק.
¹⁹ כר"י קרא ורד"ק.
²⁰ אולי צ"ל: "וינזרו לבשת" (הושע ט, י), כברד"ק.
²¹ כרד"ק.
²² לפי תהלים פה, ט.
²³ בנדפס: "אכן".
²⁴ כרד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:8
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:8](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/1:8)

**והנה** אמרו "באמת במשפט ובצדקה" כתב הרב יוסף קמחי²⁵ באמת שתשבע על מה שהוא אמת במשפט כשתתחייב לישבע מצד המשפט והדין ובצדקה, שאם תכיר שהמשפט אינו בצדקה – לא תקבל השבועה. יותר נכון לפרש, שענין השבועה הוא הקיום שיקיים יכולת השם יתברך בגאולת מצרים שהיתה אמת, לפי שקיים הקב"ה מה שהבטיח לאברהם בין הבתרים. ואמר במשפט על פקידת בבל, שהיתה במשפט אחרי שרצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה²⁶.

footnotes:
²⁵ מובא ברד"ק.
²⁶ לפי ויקרא כו, לד.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:9
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:9](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/1:9)

**ואמנם** על הגאולה העתידה אמר "ובצדקה", לפי שתהיה בצדקת יי', כמו שאמר ישעיה "ושביה בצדקה" (ישעיה א, כז), ואמר "וילבש צדקה כשריון" (שם נט, יז). וכאילו יודה להשם יתברך על שלושת הגאולות²⁷. ועל האחרונה העתידה שתהיה בצדקה אמר: "והתברכו בו גוים ובו יתהללו" (ירמיה ד, ב), לפי שאז ילכו עמים רבים אחרי בני ישראל לאמר נלכה עמהם כי שמענו אלהים עמכם²⁸.

footnotes:
²⁷ 'באמת' – גאולת מצרים; 'במשפט' – פקידת בבל; 'ובצדקה' – הגאולה העתידה.
²⁸ לפי זכריה ח, כג.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:10
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 1:10](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/1:10)

**הנה** התבארו בנבואה הזאת עיקרים ד': האחד, שתהיה הגאולה העתידה אחרי שיתדלדלו ישראל ויתמעטו בגלות מפני ארכו, עד שיהיו "אחד מעיר ושנים ממשפחה" (ירמיה ג, יד), והוא העיקר השביעי מעיקרי נבואות ישעיהו. השני, שיגיעו אחרי גאולתם למעלה עליונה מהחסידות והקדושה "ולא ילכו עוד אחרי שרירות לבם הרע" (ירמיה ג, יז), והוא העיקר הי"א מעיקרי נבואות ישעיהו. הג', שיקבלו האומות אמונת ישראל, כמו שאמר "ונקוו אליה כל הגוים לשם ה'" (ירמיה ג, יז), והוא העיקר הי"ב מעיקרי נבואות ישעיהו. הד' – גאולת ישראל ויהודה ותשועתם מגלותם, והם העיקרים הג' והד' מעיקרי נבואות ישעיהו. ואתה רואה שאי אפשר לפרש דבר מזה לא כדרך הנוצרים ולא על בית שני, כמו שהוכחתי באותם העיקרים מנבואות ישעיהו. ואין צורך בהשנות הדברים.