## Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah)

###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:1
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:1](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:1)

**הנבואה הששית** תחילתה "ויהי דבר יי' אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה" וגו' (ירמיה לג, א), עד "הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יי' ונבוכדנראצר⁷⁴ מלך בבל" (ירמיה לד, א).

footnotes:
⁷⁴ בנדפס: "אל נבוכדנאצר".


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:2
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:2](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:2)

וראוי לעיין בנבואה הזאת למה אמר בה 'שנית'. והרד"ק כתב: "שנית" – 'רוצה לומר על הענין'. ולא ידעתי כוונתו, כי הוא פירש הפרשה שלמעלה "כי כה אמר יי' כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת" (ירמיה לב, מב) וגו' על פקידת בית שני, והוא מפרש הנבואה הזאת אשר יזכור לעתיד לבוא, ואיך יקראה אם כן 'שנית' ויאמר שהיתה על זה הענין בעצמו שזכר למעלה ממנה? ואם נאמר שקראה 'שנית', לפי שנזכר למעלה "הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יי' בשנה העשירית וגו' (ירמיה לב, א) וירמיהו הנביא היה כלוא ב'חצר המטרה', ושזאת הנבואה אשר אני עתה בביאורה היתה השנית אשר באתהו ב'חצר המטרה', יקשה עלינו שהיא נבואה שלישית לא שנית, כי שם נאמר: "ויאמר ירמיהו היה דבר יי' אלי לאמר הנה חנמאל" וגו' (לב, ו-ז), והיא הנבואה הראשונה שבאתהו בחצר המטרה ועליה התפלל ובאתהו עליה נבואה שנית "ויהי דבר יי' אל ירמיהו לאמר, הנה אנכי יי' אלהי כל בשר הממני יפלא כל דבר" (ירמיה לב, כז). ולפי זה תהיה הנבואה הזאת אשר אני בביאור עתה שלישית ולא שנית. וגם שתהיה שנית, הנה אחרי שאמר: "והוא עודנו עצור בחצר המטרה", לא היה צריך לומר 'שנית' גם כי נבואות רבות אחרות באו לו בהיותו עצור שמה, והם רוב הנבואות שיזכיר אחר זה. כי הוא ישב עצור בחצר המטרה עד שנלכדה ירושלים, ולא אמר שם שלישית ולא רביעית ולא מספר אחר.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:3
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:3](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:3)

**ולכן** נראה לי, כפי סגנון הפרשיות שאחרי שזכר הנביא ענין הגאולה העתידה בנבואה שפירשתי למעלה מזאת, הביא אחריה פרשה קטנה הודיע בה ענין בית שני, והיא אמרו "כי כה אמר יי' כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת" (ירמיה לב, מב), רצה לומר אשר זכרה למעלה "כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אני דובר עליהם", והוא במה שאמר "הנני מקבצם מכל הארצות" וגו' (ירמיה לב, מב).


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:4
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:4](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:4)

**האמנם** קודם זה זכר שתבוא פקידת בית שני "ונקנה השדה בארץ הזאת וגו' שדות בכסף יקנו" וגו' (לב, מג-מד). אבל ביאר ואמר שלא יהיה זה כי אם "בארץ בנימין, ובסביבי⁷⁵ ירושלם, ובערי יהודה ובערי ההר, ובערי השפלה, ובערי הנגב", שהיה כל זה משבט יהודה ובנימין, ועליהם אמר: "כי אשיב את שבותם נאם יי'", אבל שישובו שאר השבטים שהגלה סנחריב.

footnotes:
⁷⁵ בנדפס: "ובסביבות".


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:5
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:5](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:5)

**ואחרי** שגילה הקב"ה לנביא גאולת בית שני שישובו בה יהודה ובנימין, הביא לו נבואה **שנית** להודיעו הגאולה העתידה שישובו בה ⁷⁶יהודה בלבד, כי אם מלכות ישראל גם כן. ולפי שהיתה הנבואה הזאת על הגאולה השנית העתידה לכן אמר בה "ויהי דבר יי' אל ירמיהו שנית" (ירמיה לג, א), רוצה לומר על הגאולה השנית בערך⁷⁷ אל גאולת בבל שזכר למעלה שהיא למעלה. והודיע שהיה עדין "עצור בחצר המטרה", לרמוז כי היה ענינו רמז לענין האומה שהוא היה עצור ואסור "בחצר המטרה" ימים רבים, ושמה באתהו נבואת שתי הגאולות הפרטיות מבבל הכוללת מקיבוץ הגלויות, כן ישראל היו עצורים ואסורים בגלותם זמן רב והיו כ'מטרה' לחציי אויביהם, ועליהם תבוא הגאולה הפרטית ותבוא הכוללת העתידה להיות. ועל גאולת בבל הראשונה אמר: "כה אמר יי' עושה" (ירמיה לג, ב), רוצה לומר שלא יעשה אותם כורש אלא הקב"ה שהעיר את רוחו; ועל הגאולה השנית העתידה אמר: "יי' יוצר אותה להכינה" מלשון "יוצר אור" (ישעיה מה, ז), כי היא תהיה אור יי'⁷⁸ ותשועתו. ולפי שהיא⁷⁹ צריכה אל הכנות גדולות אמר "להכינה". ואפשר שרמז בהכנה ענין המחברת⁸⁰ העצומה אשר זכרתי ועליה אמר "קרא אלי ואענך ואגידה לך גדולות ובצורות⁸¹ ולא שמעתם" (ירמיה לג, ג). כי לפי שהקב"ה אמר לירמיהו שלא יתפלל על בני דורו, כמו שאמר "ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה" (ירמיה יא, יד)⁸², לכן נתן לו עתה רשות שעל הגאולה העתידה ודורו של משיח יקרא אליו, והוא יתברך יענהו בשורות ונחמות שהם "גדולות ובצורות", כלומר חזקות.

footnotes:
⁷⁶ אולי צ"ל: "ולא יהודה...".
⁷⁷ ביחס.
⁷⁸ לפי ישעיה ב, ה.
⁷⁹ הגאולה העתידה.
⁸⁰ מפת האסטרולוגיה
⁸¹ בנדפס: "בצורות וגדולות".
⁸² ראה גם: ז, טז.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:6
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:6](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:6)

**ולפי** שלא אמר זה על בית שני, שכבר הודיעו ענינו, לכן אמר "לא ידעתם", ועל זה אמר: "כי כה אמר יי' אלהי ישראל, על בתי העיר הזאת ירושלם, ועל בתי מלכי יהודה הנתוצים אל הסוללות ואל החרב" (ירמיה לג, ד). פירשו המפרשים⁸³ שרצה לומר בסוללות ובחרב. ואמרו "באים להלחם את הכשדים ולמלאם את פגרי האדם אשר הכתי" (ירמיה לג, ה), פירשו⁸⁴ שחוזר ליושבי הבתים בסוללות ובחרב ויושבי הבתים אשר זכר. כי לפי שאנשי ירושלים באו להלחם את הכשדים ולא פתחו להם לפי'⁸⁵ התחזקו הכשדים והכו הבתים בסוללות ובחרב, ויושבי הבתים גם כן גרמו למלאת את הבתים מפגרי האדם. ויותר נכון לפרש שכוונת המאמר שבה אמר יי' ובה גזר "על בתי העיר הזאת ועל בתי מלכי יהודה" שיהיו נתוצים. וסיפר על דרך משל שהוא אמר "אל הסוללות ואל החרב" שיהיו באים להלחם על ירושלים עם הכשדים שבאו עליה ואמר אליהם "למלאם", רוצה לומר אותם הבתים מפגרי האדם אשר הכה השם באפו ובחמתו, לפי שהסתיר פניו מהעיר הזאת על כל רעתם אשר עשו. ועם היות שהוא יתברך הענישם בעונש הזה כפי חטאת, זכר שהוא עצמו יושיעם ויגאלם.

footnotes:
⁸³ רד"ק.
⁸⁴ רד"ק.
⁸⁵ לפיכך.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:7
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:7](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:7)

**ואמרו**: "הנני מעלה לה אריכות ומרפא" (ירמיה לג, ו), רוצה לומר לעיר ירושלים שזכר⁸⁶. וכנגד בני יהודה אמר "ורפאתים וגילתי להם עתרת שלום ואמת", רוצה לומר רוב שלום ואמת, כי כל 'עתרת' מלשון ריבוי⁸⁷, אבל לא יהיה כפקידת בבל שלא שבו כי אם קצת ממלכות יהודה. כי הנה בגאולה העתידה "והשבותי את שבות יהודה" וגם את "שבות ישראל" (ירמיה לג, ז) – שהם עשרת השבטים, ואם עתה בחורבנן נתחייבו גלות על רעתם, הנה בזמן ההוא אטהרם "מכל עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכל עונותיהם אשר חטאו לי ואשר פשעו בי" (ירמיה לג, ח), כי זכר בזה לשון חטא ועון ופשע לכלול כל מיני העוונות. ואם בעת חורבנו היתה ירושלים לנידה בתולותיה נוגות והיא מר לה⁸⁸, הנה אז לא יהיה כן אבל תהיה "לשם ששון ולתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ, אשר ישמעו את כל הטובה אשר אנכי⁸⁹ עושה אותם" (ירמיה לג, ט), רוצה לומר לבני ישראל ולבני יהודה אשר זכר. וגם הם עצמם הנגאלים לא ישובו עוד לחטא, אבל יפחדו וירגזו על הטובה והשלום אשר אני עושה לה, רוצה לומר לירושלים, כי יפחדו מחטוא באופן שלא יאבדו הטובה והשלום אשר נתן השם להם, וכמו שאמר הושע "ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים" (הושע ג, ה). כי הפחד על הטובה הוא שלא תבוא לידי אבדון עוד, ואם עתה ירושלים בחורבנה בכה תבכה ודמעתה על לחיה⁹⁰, הנה בזמן ההוא "קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה" (ירמיה לג, יא), שיעשו בשמחתם חופות חתנים ובפרט ישמע קול ההודאה שיאמרו כולם "הודו את יי' צבאות כי טוב", רוצה לומר שקיבץ צבאות ישראל ולכן יביאו "תודה בית יי'", לפי שאשיב את שבות הארץ כבראשונה.

footnotes:
⁸⁶ כרד"ק.
⁸⁷ כרד"ק.
⁸⁸ לפי איכה א, ד.
⁸⁹ בנדפס: "אני".
⁹⁰ לפי איכה א, ב.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:8
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:8](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:8)

**ויעד** עוד על ברכת צאנם ובקרם באמרו: "כה אמר יי' צבאות עוד יהיה במקום הזה" (ירמיה לג, יב), שהוא "החרב מאין אדם" ומאין בהמה, וגם כן יהיה בכל ערים "נוה רועים מרביצים צאן", עד שתמלא כל הארץ מהם. ו"ערי ההר" (ירמיה לג, יג) שהם המקומות הגבוהים, וערי השפלה ויתרבו כל כך עד שלא יוכל בעל צאן למנות צאנו ויצוה מונה אחר למנותם, ועל זה אמר: "עוד תעבורנה הצאן – על ידי מונה". ואפשר לומר, שרמז בזה גם כן על ענין האומה עצמה שתתרבה ותפרה בקרב הארץ, כי הם נמשלו לצאן, כמו שאמר עדת יי' כצאן ואתנה "צאני צאן מרעיתי" (יחזקאל לד, לא), והמלך הוא במדרגת הרועה. ולפי שמדרך הרועה הטוב למנות צאנו מפני שמירתו, לכן אמר "עוד תעבורנה על ידי מונה", רוצה לומר בהיותם בארץ מלכי ישראל ומלכי יהודה היו רועים ומפזרים הצאן ומאבדים אותם, אבל עוד יבוא זמן שתעבורנה הצאן על ידי מונה שירעה אותם מלך צדיק שיחוס עליהם וישמרם כבת עינו, ולכן סמך לזה ייעוד המלך באמרו: "הנה ימים נאם יי' והקימותי את הדבר" (ירמיה לג, יד). רוצה לומר, שבימים ההם שיקים השם "את הדבר הטוב" אשר דיבר "אל בית ישראל ועל בית יהודה", רוצה לומר להשיב את שבותם, הנה אז "בעת ההיא" יצמיח "לדוד צמח צדקה" (ירמיה לג, טו). והייעוד הזה הוא אשר נזכר למעלה בנבואה השנית, אם לא ששם אמר על מלך המשיח – צמח צדק, וכאן אמר "צמח צדקה". והענין אחד, שיהיה מזרע דוד ויהיה בעצמו ותכונתו – "צמח צדקה" וכן יעשה "משפט וצדקה בארץ".


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:9
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:9](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:9)

**ולפי** שהוא יהיה מבית יהודה ומזרע דוד, לכן אמר: "בימים ההם תושע יהודה וישראל ישכון לבטח" (ירמיה לג, טז), שהוא ימלוך עליהם. ואמרו: "וזה אשר יקרא לה יי' צדקנו" אפשר לפרשו על ירושלים⁹¹ ושהוא על דרך מה שאמר יחזקאל "ושם העיר מיום יי' שמה" (יחזקאל מח, לה), שלפי שצדק ילין בה⁹² מאת השם יתברך, לכן תקרא היא "יי' צדקנו". והנכון אצלי לפרשו כמו שפירשתי למעלה, והוא שלפי שאמר "אצמיח לדוד צמח צדקה" בלשון נקבה – כנגד ירושלים, כמו שאמר "ועשה משפט וצדקה בארץ" (ירמיה לג, טו). וכאילו אמר צמח ירושלים, שהיא צדקה אמר הנביא שזה "לא יקרה לה" (ירמיה לג, טז), רוצה לומר זה השם שזכר בירושלים שקרה בשם 'צדקה' השם יתברך שהוא צדקנו יהיה קורא אותה כן.

footnotes:
⁹¹ רד"ק.
⁹² לפי ישעיה א, כא.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:10
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:10](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:10)

**האמנם** אמר לא יהיה בגאולה העתידה חילוק מלכויות, כמו שהיה מימי קדם בין ישראל ויהודה, כי משיח בן דוד ימלוך על בית ישראל, כמו שימלוך על בית יהודה, והוא אמרו: "כי כה אמר יי' לא יכרת לדוד איש יושב על כסא בית ישראל" (ירמיה לג, יז). ואתה תדע שהיו בישראל שתי השתלשלויות: אחד – מהמלכים שהיו כולם נמשכים מזרע דוד; והשני – מהכהנים שהיו כולם נמשכים מזרע אהרן. והנה בחילוק המלכויות כשמלך ירבעם, שלא היה מזרע דוד, רצה להפסיק שתי ההשתלשלויות יחד, ולכן כמו שהוא מלך שלא היה מזרע דוד כן עשה כהנים מקצה העם כל הישר בעיניו⁹³ מבלי משפחה ידועה ולא מזרע אדם מיוחד ולכן יעד במקום הזה שישובו שתי ההשתלשלויות למעמדן הראשון, אם המלכות שלא יכרת לדוד בן יושב על כסא⁹⁴ ישראל, ואם לכהונה אמר "ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה" וגו' (ירמיה לג, יח). וכדי לחזק הייעוד הזה באתהו מיד נבואה אחרת חדשה "כה אמר יי' אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה" (ירמיה לג, כ), רוצה לומר אם יהיה אפשר שתופר ותבטל ההנהגה הטבעית המסודרת מהיום והלילה וקראו ברית להיות דבר קיים ועומד – "גם בריתי תופר את דוד עבדי מהיות לו בן מולך על כסאו" (ירמיה לג, כא) בענין המלכות, ותופר גם כן את הלוים הכהנים משרתי, שתעתק הכהונה מהם למשפחה אחרת. והנה אמר: "אם תפרו" בכינוי לישראל מפני שהם בחילוק המלכויות הפרו את ברית דוד בהעתקת המלכות מזרעו ואהרן בהעתקת הכהונה מבניו, ולכן אמר השם כנגד ישראל כמו שאין יכולת בכם להפר ביטול והפרה נצחית את ברית דוד במלכות, וברית הכהנים הלוים בכהונה. ואף על פי שאתם מעטתם אותם אני ארבה ואפרה אותם, והוא אמרו "אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים" (ירמיה לג, כב), רוצה לומר כמו ש"לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים" לריבויים – "כן ארבה את זרע דוד עבדי ואת הלוים משרתי".

footnotes:
⁹³ לפי דברים יב, ח.
⁹⁴ לפי ירמיה לו, ל.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:11
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:11](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:11)

**ולפי** שגם ישראל היו עושים דמוי אחד והוא, שכמו שנתבטלה מלכות דוד והשבועה שנשבע לו השם, וגם ברית אהרן כהונת עולם, כן נתבטל ישראל בכללו מהיות עם יי', וכמו שדרשו חכמינו זכרונם לברכה על: "אין לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליו⁹⁵ ישראל" (שמואל ב כ, א), שכאשר פרקו מעליהם מלכות בית דוד – כן פרקו מעליהם עול מלכות שמים. לכן בא לנביא במקום הזה נבואה אחרת להשיב על באמרו: "הלא ראית מה העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יי' בהם וימאסם" (ירמיה לג, כד), רוצה לומר משפחת דוד במלכים ומשפחת אהרן בכהנים⁹⁶ אשר בחר השם בהם בתחילה מאס אותם עתה מהיות מהם מלכים ולא כהנים. ועוד שנית אגיד לך ש"את עמי ינאצון" מהיות עוד גוי לפניהם. וזה חוזר לשתי המשפחות⁹⁷ אשר זכר שבחשבם שאלהים מאסם גם הם היו מנאצים את עמו, ולא היו מוכיחים, ולא מנהיגים אותם בדרך טובה בחשבם, כי פסקה המלכות והכהונה⁹⁸, ושישראל ילכו בגלות ולא יהיו עוד גוי וממלכה לפניהם, רוצה לומר לפני אותם המשפחות מהמלכים והכהנים ואין הדבר כמו שאמרו, כי "כה אמר יי' אם לא בריתי יומם ולילה" (ירמיה לג, כה), רוצה לומר אם לא יהיה וימשך בריתי יום ולילה מתנועת הגלגל, כאילו חוקות שמים וארץ לא שמתי במעשה בראשית, אם יהיה אפשר שאמאס זרע יעקב שהוא שבט לוי, לענין הכהונה ודוד עבדי לענין המלכות, והוא אמרו: "מקחת זרעו מושלים אל זרע אברהם יצחק ויעקב" (ירמיה לג, כו). וכח זה המאמר הוא כח היקש תנאי מתדבק שנשנה סתירת הקודם ויוליד סתירת הנמשך, כאילו אמר אבל "בריתי יומם ולילה" תהיה ו"חקות שמים וארץ שמתי", שהוא סותר הקודם ויוליד שזרע יעקב ודוד לא אמאס שהוא גם כן סותר הנמשך. וביאר יתברך איך ומתי יהיה זה באמרו: "כי אשיב שבותם ורחמתים", רוצה לומר אמת שבגלות לא יהיה להם מלך ולא כהן, אבל אשיב את שבותם בגאולה העתידה, ואז ימלוך עליהם מלך מבית דוד ולא יכרת לכהנים הלוים איש "מעלה עולה, ומקטיר מנחה, ועושה זבח כל הימים" (ירמיה לג, יח), כמו שזכר למעלה.

footnotes:
⁹⁵ בנדפס: "לאהליך".
⁹⁶ כר"י קרא והרד"ק.
⁹⁷ מעין ר"י קרא.
⁹⁸ כרד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:12
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:12](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:12)

**והנה** בנבואה הכוללת הזאת תכלול נבואות רבות, שבאו לירמיהו כולן בענין הזה כמו שאמר: "כי כה אמר יי' אלהי ישראל על בתי העיר" וגו'; "כה אמר יי' עוד ישמע במקום הזה" וגו'; "כה אמר יי' צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב" וגו'; "הנה ימים באים נאם יי' והקימותי לה" וגו'; "כי כה אמר יי' לא יכרת לדוד" וגו'; "ויהי דבר יי' אל ירמיהו אם תפרו את בריתי" וגו'; "ויהי דבר יי' אל ירמיהו הלא ראיתי" וגו'; "כה אמר יי' אם לא בריתי" וגו' (לג, ד-כה), שבא כל אחד מאלה בפרשת בפני עצמה. והנכון שנאמר שבאותם נבואות שאמר "כי כה אמר יי'"; "כה אמר יי'"; "הנה ימים באים", לא היה בהם הפסק זמן, כי כולם נאמרו בנבואה אחת מדובקת עם היותם פרשיות כל אחת בפני עצמה, כי נכתבו להורות חלוף המאמרים, ולכן נאמר בהם "כה אמר יי'" או "כי כה אמר יי'"; ו"הנה ימים באים". אבל אמרו "ויהי דבר יי' אל ירמיהו", שבאו כאן ב' פעמים זו אחר זו, רוצה לומר שנפסקה הנבואה הראשונה ואחרי הפסקה באה אליו הנבואה האחרת, ולכן נאמר בתחילה "ויהי דבר יי' אל ירמיהו", לפי שהוא דיבור בפני עצמו.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:13
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:13](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:13)

**האמנם** נסמכו אל הראשונה להיות הענין הנאמר בהם אחד עם הנבואה הקודמת, ולכן, כשנשלמה הנבואה הראשונה שהתחילה "ויהי דבר יי' אל ירמיהו שנית ונפסק הדיבור מהנביא, כדי להרגיע גופו וכוחותיו ביקיצה, באה מיד אחריה אליו נבואה אחרת – "ויהי דבר יי' אל ירמיהו... אם תפרו את בריתי וגו' (לג, יט-כ), ונפסקה גם זאת ובאה אחריה נבואה אחרת, והיא "ויהי דבר יי' אל ירמיהו לאמר הלא ראית" וגו' (לג, כג-כד).


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:14
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:14](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:14)

**הנה** אם כן באו הנבואות מדובקות זו אחר זו להיותן כולן ממין אחד על הגאולה העתידה ועניניה, ולכן כללתי גם אני אותם כולם בנבואה הששית הזאת.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:15
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:15](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:15)

**הנה** התבארו בנבואה הזאת ד' עיקרים: האחד, שהקב"ה יעלה ארוכה ומרפא לגלות ישראל ויהודה ויוציאם ויגאלם ממנו באמרו: "הנני מעלה לה ארוכה ומרפא ורפאתים" וגו' (ירמיה לג, ו); ואמר: "כי אשיב את שבותם ורחמתים" (ירמיה לג, כו), והוא העיקר הג' מעיקרי נבואות ישעיה. והב', שבגאולה העתידה לא לבד ישובו בני יהודה ובנימין, כמו שבאו לבית שני, כי גם כן יבואו בית ישראל והם עשרת השבטים שלא שבו עד כה, כמו שאמר: "והשיבותי את שבות יהודה ואת שבות ישראל ובניתים כבראשונה" (ירמיה לג, ז), והוא העיקר הד' מעיקרי נבואות ישעיהו. והג', שבגאולה העתידה ימלוך עליהם מלך מבית דוד, כמו שאמר "בעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה" (ירמיה לג, טו), והוא העיקר הי' מעיקרי נבואות ישעיהו. והד', שלא ישובו לגלות אחר, וכמו שאמר: "לא יכרת לדוד איש יושב על כסא בית ישראל ולכהנים הלוים וגו' כל הימים ואמר אם תפרו את בריתי היום וגו' גם בריתי תופר" (לג, יז-כא), והוא העיקר הי"א מעיקרי נבואות ישעיהו.


###### Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:16
[Mashmia Yeshuah, The Fourth Herald (Jeremiah) 6:16](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Fourth%20Herald%20%28Jeremiah%29/r/6:16)

**ואתה** רואה שהעיקרים האלה אי אפשר שיפורשו על הגאולה הרוחנית כדרך הנוצרים, ולא על זמן בית שני, כמו שהוכחתי באר היטב⁹⁹ בעיקרי נבואות ישעיהו.

footnotes:
⁹⁹ לפי דברים כז, ח.