## Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah)

###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:1
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:1](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:1)

**הנבואה הא'** תחילתה: "והיה באחרית הימים יהיה הר בית יי' נכון בראש ההרים" וגו' (ד, א), עד "שמעו נא את אשר יי' אומר" (ו, א).


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:2
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:2](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:2)

וכבר פירשתי בנבואה הראשונה מהמבשר הג' – ישעיהו, שהנבואה הזאת "והיה באחרית הימים" היא עצמה מה שהוא ניבא, שבאחרית הימים בסוף הגלות וזמן הגאולה הר הבית אשר יבנה בית המקדש שעד עתה בגלות היה לבהמות יער¹, יהיה בזמן ההוא "נכון "ונשא"², לפי שינשאוהו ויכבדוהו כל האומות ויהיה זה כשירוצו אליו עמים וגוים רבים ויאמרו זה לזה "לכו ונעלה אל הר יי' אל בית אלהי יעקב" (ד, ב) ולא נהיה כבני ישראל בימים הקדמונים שהשם יתעלה נתן להם את התורה והם לא היו שומרים אותה, אבל אנחנו כמו שהוא "יורנו מדרכיו כן נלכה באורוחותיו, כי מציון תצא תורה" לכל העמים "ודבר יי'" שהיא נבואתו – תצא מירושלים. ואותו "דבר יי'" ישפוט בן עמים רבים, לפי שכולם יתנהגו על פי התורה והנביאים, עד שמפני זה יחדלו המלחמות והמריבות מכל אומות העולם "וכתתו חרבותיהם" לעשות מהם "אתים" (ד, ג) לעבודת האדמה, "וחניתותיהם למזמרות" לזמור את הגפנים ושאר העצים, לפי שלא יצטרכו עוד אליהם "ולא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון³ עוד מלחמה", וכל אחד יסתפק בשלו ולא יחמוד את אשר לרעהו באופן ש"ישבו איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו ואין מחריד" (ד, ד).

footnotes:
¹ לפי מיכה ה, ז.
² מעין ראב"ע.
³ בנדפס: "ילמדו".


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:3
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:3](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:3)

**ואמנם** אמרו עוד: "כי כל העמים ילכו בשם אלהיו ואנחנו נלך" (ד, ה) פירושו אצלי, כי כל העמים שעתה ילכו איש "בשם אלהיו" ואנחנו גם כן כולנו, הם ואנחנו בזמן ההוא נלך בשם יי' אלהינו ולא יהיה זה לצורך שעה שלא ישובו לחטוא, אבל יתמיד לעולם ועד. ובזמן ההוא יתקבצו הגלויות, והוא אמרו: "ביום ההוא נאם יי' אוספה הצולעה והנדחה אקבצה ואשר הרעותי" (ד, ו). כי אמר "צולעה" – כנגד גלות עשרת השבטים; "והנדחה" – כנגד גלות בית ראשון; ואמר "ואשר הרעותי" – כנגד גלות בית שני, שהיא היתה הרעה הגדולה.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:4
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:4](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:4)

**ולפי** שעם היות הגלויות שלושה, הנה המלכויות הגולים היו שנים, מלכות ישראל ומלכות יהודה, לכן אמר: "ושמתי את הצולעה לשארית" (ד, ז), שהם עשרת השבטים; "והנהלאה", שפירושו 'נדחה'⁴ והיא מלכות יהודה "אשימה לגוי עצום ומלך יי' עליהם", רוצה לומר על כולם יחד "בהר ציון" ולא ילכו עוד בגלות אחר, והוא אמרו: "מעתה ועד עולם".

footnotes:
⁴ רד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:5
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:5](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:5)

**ולפי** שבהיות על הארץ היו בישראל ב' מלכויות, לכן אמר שלא יהיה כן לעתיד לבוא, כי מלכות יהודה וירושלים תכלול כל השבטים יחד, ועל זה אמר: "ואתה מגדל עדר עופל בת ציון" (ד, ח), שקרא את ירושלים או את בת ציון – מגדל⁵, כי הוא מגדל דוד⁶. ומפני שכל השבטים יהיה להם חלק בירושלים, כמו שביאר יחזקאל בסוף ספרו⁷, לכן קרא ירושלים וציון – "מגדל עדר", רוצה לומר מגדל ישראל שהוא עדר צאן השם⁸. ומפני שירושלים וציון לא תכבש ולא תחרב עוד כל ימי הארץ, לכן קראו "עופל בת ציון", רוצה לומר החוזק המופלג. ואמר "עדיך" – שאתה – "הממשלה הראשונה", רוצה לומר שתהיה ירושלים ראש ממשלת ישראל, כמו שהיתה בימי דוד ושלמה⁹. וביאר מה ענין הממשלה באמרו: "ממלכת לבת ירושלם", כלומר שתשוב המלכות לבית יהודה ותהיה ראש ממלכתו ירושלים, ואחרי שזה כן "עתה למה תרעי רע" (ד, ז), רוצה לומר עתה ירושלים למה תרעי תרועת אבלות¹⁰ והוא מלשון "את קול העם ברעה" (שמות לב, יז); "המלך אין בך אם יועצך אבד" (איכה ד, ט), רוצה לומר האם חשבת שהאל יתברך מלכך ויועצך הסתיר פניו ממך¹¹ בהחלט ואינו בך ואבדה השגחתו כיון ש"החזיקך חיל כיולדה" בגלותך "חולי וגוחי בת ציון כיולדה" (ד, י), ראוי לך שתתחלחלי כיולדה ותאנח. כי 'גוחי' ענין הוצאה¹², רוצה לומר תתחלחלי על יציאתך מציון, והוא אמרו מיד: "עתה תצאי מקריה שכנת בשדה". רוצה לומר, כי עתה תצאי מירושלים ושכנת בשדה כדרך השבויים שמוציאים אותם מעריהם ומניחים אותם בשדה עד שיאספו כולם להוליכם בשבי¹³. וזה כולו נאמר על חורבן בית ראשון שהלכו לבבל ועל הפקידה שנפקדו משם ושבו לירושלים אמר: "שם תנצלי שם יגאלך יי' מכף אויביך". ועל חורבן בית שני שבא אחר כך אמר עוד: "ועתה נאספו עליך גוים רבים" (ד, יא), שהם חיילות הרומיים שבאו עם טיטוס "האומרים תחנף ותחז בציון עינינו", רוצה לומר תחנף ציון ונבקיענה אלינו ונחזיק בה.

footnotes:
⁵ מעין רש"י.
⁶ כרד"ק.
⁷ יחזקאל מז, יג ואילך.
⁸ מעין רד"ק.
⁹ כרש"י ור"י קרא.
¹⁰ כרד"ק.
¹¹ כרד"ק.
¹² כרד"ק.
¹³ כרד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:6
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:6](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:6)

**ולפי** שעל זה¹⁴ הם עתידים לתת את הדין בהנקם מהם השם יתברך נקמה עצומה, לכן אמר: "והמה לא ידעו מחשבות יי'¹⁵ ולא הבינו עצתו" (ד, יב), כי הוא עתיד לקבצם "כעמיר גורנה". רוצה לומר, כמו שמקבץ האדם עמרי הגורן לדושם שם כן יקבץ השם יתברך את העמים ההם על ירושלים בזמן קיבוץ הגלויות וישראל ידושו אותם¹⁶. ועל זה אמר כנגד ישראל "קומי ודושי בת ציון" (ד, יג), רוצה לומר קומי דושי באויביך, כי אף על פי שאת עיפה ויגעה בגלות, הנה אז "קרנך אשים ברזל ופרסותיך אשים, נחושת והדיקות עמים רבים", שתשימם כעפר לדוש¹⁷ "והחרמתי ליי' בצעם", רוצה לומר שהעמים ההם יחרימם יי'"ובצעם וחילם" יהיה ליי' שהוא אדון כל הארץ¹⁸. ולפי זה הפירוש היה אמרו: "כי קבצם כעמיר גורנה" עבר במקום עתיד יקבצם. המפרשים¹⁹ פירשו: "ועתה נאספו עליך גוים רבים" – לזמן קיבוץ הגלויות בימי המשיח שאז יאספו גוים רבים על ארץ ישראל באמרם תחנף הארץ ותחז בציון עינינו והיה לא ידעו מחשבות יי', שהוא העיר את רוחם לבוא על ירושלים וקבצם שמה "כעמיר גורנה", כדי לדושם ולהנקם מהם. וגם נכון הוא.

footnotes:
¹⁴ חורבן הבתים.
¹⁵ בנדפס: "והמה לא ידעו עצת יי'... ".
¹⁶ כרד"ק.
¹⁷ כרד"ק.
¹⁸ לפי יהושע ג, יא.
¹⁹ רד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:7
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:7](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:7)

**ואמנם** אמרו: "עתה תתגודדי בת גדוד" (ד, יד) פירשו המפרשים²⁰ על ישראל, רוצה לומר עתה בזמן ההוא תתגודדי שיבואו עליך גדודים בארץ ישראל לפיכך תקרא 'בת גדוד'. ושאמר: "מצור שם עלינו" – על גוג ומגוג שיצורו על ירושלים. ומפני שיצא חצי העיר בגולה ויבזו השופטים והגדולים שבישראל ויכו אותם על לחייהם דרך בזיון, לכן אמר: "בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל". ויותר נראה לי לפרש "תתגודדי", מלשון: "לא תתגודדו ולא תשימו קרחה" (דברים יד, א), והם דברי הנביא כנגד האויב. ואמר: "בת גדוד" דרך צחות²¹ לשון נופל על הלשון יאמר "עתה תתגודדי" ותקרחי "בת גדוד", ואמר זה על רומי אשר שלחה גדוד על ארץ ישראל וירושלים ובבוא מפלתה תתגודד ותקרח קרחה בראשה לרוב רעתה. וכנגדה אמר גם כן: "מצור שם עלינו", רוצה לומר אותו הגדוד הנזכר. וגם בהיות ישראל בגלות "בשבט יכו על הלחי את שופט ישראל", שהיו מבזים את גדוליהם ולכן עתה תתגודדי ותקרחי ממה שיבוא עליך.

footnotes:
²⁰ רד"ק.
²¹ כראב"ע.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:8
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:8](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:8)

**ולפי** שניבא הנביא על חורבן רומי ואמר: "קומי ודושי בת ציון", דיבר בענין המלך המשיח אשר ימלוך עליהם ויהיה שר צבאם. וביאר שיהיה זה מבית דוד והוא אמרו: "ואתה בית לחם אפרתה"²² (ה, א), שהיא עיר קטנה בתוך ערי יהודה, ואף על פי שאתה "צעיר... באלפי יהודה ממך לי יצא להיות²³ מושל בישראל ומוצאותיו מקדם²⁴ מימי עולם", רוצה לומר שיהיו מוצאות משפחת אותו המושל "מקדם מימי עולם", רוצה לומר מזרע דוד²⁵ וחטר מגזע ישי²⁶ שהוא מבית לחם יהודה.

footnotes:
²² כרש"י ויתר המפרשים.
²³ בנדפס: "איש".
²⁴ בנדפס חסר.
²⁵ כרד"ק.
²⁶ לפי ישעיה יא, א.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:9
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:9](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:9)

**ואמר**: "לכן יתנם עד עת יולדה ילדה" (ה, ב) להגיד, שמפני עצת יי' אשר יעץ לקבץ את כל העמים "כעמיר גורנה", כמו היולדה בעת שתלד. וחכמינו זכרונם לברכה (סנהדרין צח, ע"ב) דרשו מכאן שאין בן דוד בא עד שתפשוט מלכות הרשע על כל העולם תשעה חודשים. ולפי שעשרת השבטים יבואו ראשונה והם יתחילו להילחם באומות, לכן אמר: "ויתר אחיו" – שהם יהודה ובנימין²⁷ – "ישובון על בני ישראל", שהם עשרת השבטים, ואז המושל הנזכר²⁸ אשר יצא מבית לחם יעמוד וירעה את כולם בשם יי'"בגאון שם יי' אלהיו", רוצה לומר בסיבת הנקמה שיעשה השם באומות שהיא גאוותו ואז ישובו בארץ, "כי עתה יגדל" המושל הנזכר, "עד אפסי ארץ" (ה, ג). ובמקום שבימים הקדומים בשבת ישראל על אדמתם פוחדים מהאשורים שהיו שונאיהם והיו תמיד במורך לב פן יבואו בארצם לכבשה – עתה בימות המשיח יהיה בסיבתו שלום בכל הארץ²⁹, והיו בני אשור נכבשים ונכנעים תחת בני ישראל, והוא אמרו: "והיה זה שלום אשור, כי יבוא בארצנו" (ה, ד), שאמר מלת 'זה' על מלך המשיח שהוא יהיה שרי שלום בכל הארץ, ואף כי יבואו בני אשור בארץ ישראל – שלום יהיה, ולא די שיהיו בשלום עמהם אבל שיהיו גם כן נכנעים תחת ישראל, וזהו "והקמונו עליו שבעה רועים ושמונה נסיכי אדם", שמלת 'עליו' חוזר לאשור אשר זכר שישימו ישראל נציבים בארצם – "שבעה רועים" והם המנהיגים בדבר המשפט; "ושמונה נסיכי אדם", שהם החורים והשרים שיהיו מושלים בארץ אשור מתחת ידי ישראל. והרועים והנסיכים ההם ירעו את אשור בחרב ואת ארץ נמרוד, שהיא בבל, כמו שכתוב (בראשית י, י): "ותהי ראשית ממלכתו בבל בפתחיה", רוצה לומר שירעו אותה בחרבותיה, שהוא מלשון "והמה פתיחות" (תהלים נה, כב), שפירשו חרבות.

footnotes:
²⁷ כרד"ק.
²⁸ מלך המשיח.
²⁹ כרד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:10
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:10](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:10)

**וזכר** אשור ובבל, לפי שהם החריבו את ארץ ישראל³⁰, ואמר שבזה האופן מההכנעה והכיבוש יציל מלך המשיח הנזכר את ישראל. ו"אשור כי יבא בארצנו וכי ידרוך בגבולנו וכי ידרוך בגבולנו" (ה, ה), שלא יעשה עוד מלחמה. ומכאן תתבונן שבאחרית הימים אשור יהיה בשלום עם ישראל ויבואו בארצם ויעברו בגבולם בשלום, ולא אמר כזה באדום להיותו ראש האויבים שיכרתו מני ארץ³¹, ואין שלום אמר יי' לרשעים³².

footnotes:
³⁰ כרד"ק.
³¹ לפי איוב יח, יז.
³² לפי ישעיה מח, כב.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:11
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:11](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:11)

**והנה** אמר אחרי זה: "והיה שארית יעקב" וגו' (ה, ו), להגיד, ש"שארית יעקב" שישארו מגלותם יהיו בקרב עמים רבים אשר יבואו על אדמת הקודש שהם הנוצרים הבאים לכבשה, ושאר העמים הבאים להילחם בם, כמו שפירשתי יהיה אותו "שארית יעקב" בתוקף אותם צרה "כטל מאת יי'" ו"כרביבים", שהם הגשמים הגסים והרבים שירדו "עלי עשב" שאותו הטל והמטר לא יבוא בסיבת איש, כי אם מהשם³³ שהוא הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות, כן שארית יעקב בזמן ההוא בהיותם באותה צרה בקרב העמים הרבים ההם לא ישאל מצרים לעזרה ולא אשור "לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם", אבל ייחל ישראל אל יי', כי עם יי' החסד והרבה עמו פדות ובו ישימו בטחונם לא בבני אדם, ולא יהיה לבד בטחונם להמלט ולהשגב ולצאת מאותה צרה, אבל יהיה גם כן להילחם באויביהם ולעשות נקמה בגוים תוכחות בלאומים³⁴. ואף על פי שישראל בגלות נתמעטו היו מעט מהרבה, הנה יהיה אותו שארית ישראל בגוים בקרב אותם עמים רבים הבאים למלחמה "כאריה בבהמות יער", ו"ככפיר בעדרי צאן" (ה, ז), שאף על פי שיהיה אריה אחד בבהמות או כפיר אחד בעדרי הצאן, הנה יגבר האחד ההוא על ריבוי אותם הבהמות ועל כל עדרי הצאן ועבר "וטרף ואין מציל". ולכן אמר הנביא כנגד אותו שארית יעקב אשר זכר "תרום ידך על צריך" (ה, ח), כלומר אל תירא ואל תפחד מהם תרום ידך עליהם, כי כל אויבך יכרתו הם מעצמם.

footnotes:
³³ כרש"י וייתר המפרשים.
³⁴ לפי תהלים קמט, ז.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:12
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:12](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:12)

**והנה** האריה הגדול שיש לו כח וגבורה על כל בהמות היער בקר ואיל וצבי ויחמור, ויעבור עליהם וירמסם ויטרוף מהם כרצונו³⁵, והכפיר הוא הקטן מילדי האריות ועם היות שאין לו כח כל כך בחיות היער לטרוף, הנה יש לו כח בעדרי הצאן להרגם בבת אחת "ואין מציל"³⁶, כך יהיו ישראל מקרב העמים הצובאים על ירושלים שיגברו על קצתם³⁷ כאריה בבהמות יער והם האשורים ושאר בני מזרח ועל קצתם, רוצה לומר בני אדום יהיו ככפיר בעדרי הצאן שיהרגו את כולם "ואין מציל". ועל כן אמר כנגד שתי הכתות "תרום ידיך על צריך" שהיא הכת האחת; "וכל אויבך יכרתו", שהיא הכת הב'. ואולי שעל שתיהם אמר "בגוים בקרב עמים רבים" (ה, ז), שאמר: "גוים" – על בני אדום; "ועמים רבים" – על שאר העמים שיבואו עליהם.

footnotes:
³⁵ מעין רד"ק.
³⁶ מעין רד"ק.
³⁷ מעין רד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:13
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:13](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:13)

**האמנם** מפני שאמר "תרום ידך על צריך" אולי יחשבו ישראל, שיהיה הנצחון וההצלחה בגבורתם, לכן סמך לזה "והיה ביום ההוא נאם יי', והכרתי סוסיך מקרבך" (ה, ט), רוצה לומר, שלא יצטרכו לסוסים ולמרכבות בזאת המלחמה ואחריה, וגם לא לערי המשגב וחומות בצורות, והוא אמרו: "והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך" (ה, י), לפי שהשם יתברך ילחם להם באותה המלחמה ואחריה יהיה שלום בכל הארץ עד שלא יצטרכו לחומות ומבצרים. וכן אמר (זכריה ב, ח): "פרזות תשב ירושלם". ואמר שכן לא יצטרכו למעשה כשפים ומעוננים, שהם הבוחרים שעות למלחמה³⁸ לא יהיו לך. וגם הפסילים המצבות והאשורות וכל מיני העבודה הזרה יבטלו מביניהם, לפי שלא יזבחו עוד את זבחיהם בלתי ליי' לבדו, ועל זה אמר: "והכרתי פסליך ומצבותיך וגו', ונתשתי אשריך מקרבך" (ה, יב-יג). ובהיותך מבלי סוסים ומרכבות ובערי הפרזות מבלי כשפים ופסילים, וכל מיני העבודה הזרה, אז "והשמדתי עריך", שפירושו – 'אויביך', וכמו שפירש ואמר: "ועשיתי באף ובחימה נקם את הגוים" (ה, יד), רוצה לומר לפי שאני אעשה נקמה בכל הגוים אשר לא שמעו תורתי וממני תהיה הנקמה בהם, לא מסוסיך ומרכבותיך, כשופיך ופסילך.

footnotes:
³⁸ אימתי לצאת למלחמה.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:14
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:14](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:14)

**הנה** התבארו בנבואה הזאת ח' עיקרים: האחד, שאומות העולם כולם יקבלו אמונת השם יתעלה ותורתו, כמו שאמר: "והלכו גוים רבים ואמרו לכו נעלה אל הר יי'" וגו' (ד, ב), והוא העיקר הי"ב מעיקרי נבואות ישעיהו. והב', שיהיה שלום בכל הארץ, כמו שאמר: "לא³⁹ ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדו מלחמה" (ד, ג), והוא העיקר הי"ג מעיקרי נבואות ישעיהו. והג' והד' – תשועת ישראל וגאולתם העתידה ושישובו השבטים, וכמו שאמר: "ביום ההוא... אוספה הצולעה והנדחה אקבצה" וגו' (ד, ו), והוא העיקר הג' והד' מעיקרי נבואות ישעיהו. והה', שתשוב הממלכה לבית דוד ולירושלים, וכמו שכתוב: "ובאה⁴⁰ הממשלה הראשונה ממלכת לבית ירושלים" (ד, ח), ואמר: "ואתה בית לחם אפרתה וגו', ממך לא יצא לי להיות מושל בישראל" (ה, א), והוא העיקר העשירי מעיקרי נבואות ישעיהו. והו', שיש עת מוגבל מחוייב לגאולה, וכמו שאמר: "לכן יתנם עד עת יולדה ילדה" (ה, ב), והוא העיקר הששי מעיקרי נבואות ישעיהו. והז' – נקמת האומות, וכמו שאמר: "והדיקות עמים רבים והחרמתי ליי' בצעם" (ד, יג) , ואמרו: "ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים" (ה, יד), והוא העיקר הא' מעיקרי נבואות ישעיהו. והח' – נקמת אדום בפרט, כמו שאמר: "עתה תתגודדי בת גדוד מצור שם עלינו" (ד, יד), והוא העיקר הב' מעיקרי נבואות ישעיהו.

footnotes:
³⁹ בנדפס: "ולא".
⁴⁰ בנדפס: "ובאת".


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:15
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 1:15](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/1:15)

**וכבר** הראית לדעת⁴¹ שהייעודים האלה אי אפשר שיפורשו, לא כדרך הנוצרים על גאולת הנפש, ולא על זמן בית שני, כמו שפירשתי בעיקרי נבואות ישעיהו.

footnotes:
⁴¹ לפי דברים ד, לה.