## Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah)

###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:1
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:1](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/2:1)

**הנבואה הב'** תחילתה: "אל תשמחי אויבתי לי" (ז, ח), עד סוף הספר. וענינה, שאחרי שזכר הנביא רעות ישראל וגנותם בפרשת "אללי לי כי הייתי כאספי קיץ" (ז, א), אמר בסופה: "ואני ביי' אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי" (ז, ז), רוצה לומר אף על פי שאני גולה מארצי על עוונותי עוד אצפה ואוחילה באלהי ישעי שישמעני ויושיעני, ועל זה אמר: "אל תשמחי אויבתי לי". ואין ספק שלא אמר "אויבתי" בלשון נקבה יחידה כי אם כנגד רומי⁴² הרשעה שנתארך גלות ישראל ברשותה כמה וכמה מן השנים, וחשבה כי אבדה תקוות ישראל והיא שמחה לאידה⁴³, וכנגדה אמר: "אל תשמחי אויבתי לי". ואמרו: "כי נפלתי קמתי" פירשו המפרשים⁴⁴, אם נפלתי בגלות עוד אקום ויהיה 'קמתי' עבר במקום עתיד, "וכי אשב בחשך" הגלות יי' יהיה אור לי בישועתו כשיגאלני משם. ויותר נכון לפרש: "כי נפלתי קמתי" – שניהם מלשון עבר, כלומר: "אל תשמחי אויבתי לי" – על הגלות שאני בו, כי כבר נפלתי פעמים אחרות, אם במצרים, ואם בבבל וקמתי מאותה הנפילה, וכן עתה אף על פי שאשב בחודש יי' יהיה אור לי, כמו שהיה בימים ההם, כמו שאמר שלא היתה נפילתי מקרית כי אם בהשגחה עונש עוונותי עד זמן מוגבל לא עוד, ולכן בתומו יגאלנו, וזהו אמרו: "זעף יי' אשא" (ז, ט), רוצה לומר בגלותי זה "כי חטאתי לו" – ויתמיד זה – "עד אשר יריב ריבי", רוצה לומר שיריב בי הריב והעונש שהייתי חייבת לסבול כפי חטאתי, וזהו "ועשה משפטי", רוצה לומר המשפט הראוי להעשות בי, וכאשר ישלם זה "יוציאנו לאור אראה" בצדקתו. והמפרשים פירשו: "עד אשר יריב ריבי" – עם הגוים⁴⁵ שלחצוני; "ועשה משפטי" – שיקח נקמתי מהם ואז יוציאני לאור ואראה בצדקתו שיעשה לי עוד צדקה⁴⁶. וגם נכון הוא.

footnotes:
⁴² כרש"י.
⁴³ מעין רד"ק.
⁴⁴ רד"ק.
⁴⁵ ראב"ע.
⁴⁶ רד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:2
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:2](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/2:2)

ואמר כנגד רומי האויבת שזכר: "ותרא אויבתי ותכסה בושה" (ז, י), רוצה לומר כשיזרח אורי ותשועתי תראה זה אויבתי "ותכסה בושה ממה שהיתה אומרת לי בגלות "איו⁴⁷ יי' אלהיך" וגם "עיני תראינה בה", רוצה לומר באותה אויבתי ומה שתראינה בה הוא ש"עתה תהיה למרמס כטיט חוצות".

footnotes:
⁴⁷ בנדפס: "איה".


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:3
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:3](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/2:3)

**ואמנם** אמרו: "יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק" (ז, יא) ירמוז למה שפירשתי שיעלו בני אדום כלל הנוצרים לכבוש את ירושלים אשר היתה בימים הראשונים להם ולקחוה הישמעאלים מידם והם יעלו שמה לבנות בה גדריהם ולא יהיה כמחשבתם, כי ה"יום ההוא ירחק חוק", החוק שהיה בידיהם לכבוש אותה ירחק מהם אותו החוק והמנהג שהיה להם לכבוש ירושלים בעלותם עליה, וזהו אמרו עוד: "יום הוא ועדיך יבוא למני אשור" (ז, יב), רוצה לומר יום מיוחד ורשום ליי' הוא "ועדיך יבוא", כלומר האויב להשחיתך "למני אשר", כלומר למן "אשור וערי מצור", כלומר ומכל ערי מצור ועד נהר שהוא נהר פרת "וים מים", רוצה לומר מים הקדמוני עד הים האחרון והר ההר, כלומר אנשי ההרים שיבואו גם כן עליהם. והמפרשים פירשו: "ועדיך יבא למני אשור" – על עשרת השבטים שיבואו מארץ אשור להילחם בם, וכן יבואו מערי צור ומשאר המקומות שזכר. ופירשו⁴⁸: "והר ההר" – על ההר שמת שם אהרן, שהוא אחד מגבולי ארץ ישראל שיתקבצו למלחמה כל היהודים שבכל ארץ ישראל מגבולה ועד גבולה. ויש מפרשים⁴⁹: "למני צור" – כמו מצרים ואז תהיה הארץ לשממה על יושביה, רוצה לומר שארץ ישראל אשר בה תהיה המלחמה שירבו בה העמים לאין מספר⁵⁰ תהיה מפלתם תהיה מפלתם כל כך חזקה שתשאר "הארץ לשממה על יושביה" (ז, יג) שהם האומות היושבות בה מפאת מלחמתם אלו באלו, ויהיה זה כולו בסיבת "פרי מעלליהם" אשר הרעו לישראל⁵¹.

footnotes:
⁴⁸ רד"ק.
⁴⁹ מובא ברד"ק.
⁵⁰ לפי דה"י א' כב, ד.
⁵¹ כראב"ע.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:4
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:4](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/2:4)

**והתפלל** הנביא כנגד השם יתברך "רעה עמך בשבטך" (ז, יד), רוצה לומר יי' אלהינו רעה ישראל בשבטך, כי הם "צאן נחלתך", הוצא אותם מגלותם באופן שיהיה "שוכני לבדד" כולו שישבון ישראל בארצו לבדד ואין עם אחר אתו, וישכנו ביער, כמו בתוך הכרמל שהוא מקום טוב שדות וכרמים⁵², כן תשוב ארץ ישראל להיות טובה ורעננה "ירעו בשן וגלעד", שהם הארצות אשר מעבר לירדן כימי עולם שהיו בם ראובן וגד וחצי שבט המנשה. והקב"ה משיבו: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (ז, טו), כלומר שמעתי תפלתך וכן אעשה למען שמי. כי כמו שעשיתי עמהם כאשר יצאו מארץ מצרים – כן אעשה עתה נפלאות גדולות ואז "יראו גוים ויבשו מכל גבורתם" (ז, טז), רוצה לומר הגוים הנאספים על ירושלים יראו אותם הנפלאות ויבושו מכל גבורתם שבטחו בה לבוא על ירושלים⁵³, ולכן "ישימו יד לפה" שלא יהיה להם מענה ו"אוזניהם תחרשנה", שיהיו מבוהלים הרחוקים מהם ממה שישמעו מטוב ישראל והצלחתם "ילחכו עפר כנחש" ו"כזוחלי ארץ" (ז, יז), שהם שאר הרמשים והתולעים ההולכים על בטנם. ואפשר עוד אצלי לפרש זה על מפלתם במלחמה שיפלו ארצה מדוקרים חללי חרב⁵⁴ ויפרכסו שם ו"ילחכו עפר כזוחלי ארץ" בהיותם נופלים על הארץ בחרב, ולזה אמר עוד: "ירגזו ממסגרותם", רוצה לומר שהאומות ירגזו אז מסיבת המסגר והגלות שעשו לישראל ויכירו וידעו שכל זה להם עונש אלהי בעבור ישראל, ולכן "אל יי' אלהינו יפחדו". ואמר: "וייראו ממך" – כנגד ישראל, ושיבח הנביא על זה באמרו: "מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו" (ז, יח), רוצה לומר שלא היו ישראל זכאים ולא ראויים לצאת מהגלות מפאת עצמם, כי עמוסי עוונות היו, אבל השם יתברך ישא עוונן ויעבור על פשעם להיותם שארית נחתו, וזהו "לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא", לכן "ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ותשליך במצולות ים" (ז, יט). ובאו הדברים בייעודים האלה פעם לנוכח ופעם לנסתר⁵⁵, כי כן דרך הנבואות.

footnotes:
⁵² כרד"ק.
⁵³ כרד"ק.
⁵⁴ לפי ישעיה כב, ב.
⁵⁵ כרד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:5
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:5](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/2:5)

**ואמר**: "תתן אמת ליעקב" (ז, כ), רוצה לומר ואז יתאמת מה שאמרת ליעקב (בראשית כח, יד) "והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה", כי הוא רמז על הגלות. ואמר אחריו: "ונברכו בך כל משפחות האדמה", שהוא רמז לגאולה. ואמנם אמרו עוד: "חסד לאברהם" ולא זכר יצחק, הנה המקובלים נתנו בזה טעם, כפי דרכם. אבל על דרך הפשט נראה לי שבעבור שהאשורים יצאו מאברהם והם עתידים להיות בשלום עם ישראל, כמו שהתבאר בנבואה הקודמת מזה הנביא עצמו, לכן אמר שיתן אמת ליעקב בתשועת וגאולת זרעו ויעשה חסד עם אברהם, כשהאשורים בני קטורה אשר יצאו ממנו, שנאמר: "ובני דדן היו אשורים ולטושים לאומים" (שם כה, ג) יקבלו תורת השם ויהיו בשלום עם ישראל, וזהו "חסד לאברהם". ולכן לא זכר יצחק לפי שעשו אשר יצא ממנו לא יקבל תורת השם ולא יהיה בשלום עם ישראל ולא יהיה שריד לבית עשו. וחתם הדברים באמרו: "אשר נשבעת לאבותינו". כי מה שנתייחד לאומתנו הקב"ה נשבע עליו לאבותינו כולם מימי קדם.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:6
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:6](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/2:6)

**הנה** התבארו בנבואה הזאת ח' עיקרים: האחד – נקמת האומות העתידה להיות, וכמו שאמר: "והיתה הארץ לשממה על יושביה" (ז, יג), ואמר ראשונה "עד אשר יריב ריבי ועשה משפט" (ז, יג), והוא העיקר האחד מעיקרי נבואות ישעיהו. הב' – נקמת אדום בפרט, וכמו שאמר: "ותרא אויבתי ותכסה בושה" (ז, י), והוא העיקר הב' מעיקרי נבואות ישעיהו. הג' – תשועת ישראל וגאולתם העתידה, וכמו שאמר: "כי אשב בחשך יי' אור לי" (ז, ח), ואמר "ישוב ירחמנו" (ז, יט), והוא העיקר הג' מעיקרי נבואות ישעיהו. הד' – שישובו עשרת השבטים משבותם, וכמו שאמר: "ועדיך יבא למני אשור" (ז, יב), והוא העיקר הד' מעיקרי נבואות ישעיהו. הה' – שיש עת מוגבל מחוייב לגאולה ויום נקם ידוע לפניו יתברך, וכמו שאמר: "יום הוא ועדיך יבא", והוא העיקר הששי מעיקרי נבואות ישעיהו. הו' – שתדמה הגאולה העתידה לגאולת מצרים, כמו שאמר: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (ז, טו), והוא העיקר החמישי מעיקרי נבואות ישעיהו. הז' – שתשוב השכינה והנבואה ביניהם, כמו שאמר: "רעה עמך בשבטך" (ז, יד), והוא העיקר הח' מעיקרי נבואות ישעיהו. הח' שיקבלו אומות רבות אמונת השם יתברך, אותם שיהיו מזרע בני אברהם, כמו שאמר: "חסד לאברהם" (ז, כ), והוא העיקר הי"א מעיקרי נבואות ישעיהו.


###### Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:7
[Mashmia Yeshuah, The Tenth Herald (Micah) 2:7](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Tenth%20Herald%20%28Micah%29/r/2:7)

**וכבר** הוכחתי באותם עיקרי נבואות ישעיהו שאי אפשר לפרשם כפי השכל הישר והסברא הנכונה, לא על הגאולה הנוצרית כדרכי הנוצרים, ולא על זמן בית שני.