## Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah)

###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:1
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:1](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:1)

**הנבואה העשירית** תחילתה: "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי יי' הביטו אל צור חוצבם" וגו' (נא, א), ושאר הכתובים אשר בפרשיות הנמשכות אליה, עד "הנה ישכיל עבדי" (ישעיה נב, יג).


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:2
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:2](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:2)

ואתה תראה בנבואה הזאת שלוש פרשיות סמוכות זו לזו תחילתן בלשון אחד: האחת – "שמעו אלי רודפי צדק". והשנית – "הקשיבו אלי עמי" וגו' (ישעיה נא, ד). והשלישית – "שמעו אלי יודעי צדק עם תורתי בלבם" (ישעיה נא, ז). ששלושתם הם מלשון שמיעה והקשבה.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:3
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:3](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:3)

**וענין** זה שהיו בלב ישראל שלושה ספקות ומניעות גדולות בענין גאולתם: האחד, מפאת התמעטם בגלות עד שלא נשאר כי אם אחד מעיר ושנים ממשפחה⁴⁵, ומי יהיה אם כן נושא הגאולה ומקבל אותה. והשני, פן יאמרו אם היה שלא תהיה הגאולה בסיבת תשובת ישראל וצדקתם, כי אם לרצונו יתעלה המוחלט למה אם כן ירצה הקדוש ברוך הוא לגאלם ומה תהיה הסיבה שירצה אז בגאולה ולא רצה בזה קודם כל ימי הגלות הארוך. והשלישית, מפאת חוזק האומות ותקפם שיחזיקו וישתעבדו בהם עבודת פרך ומי יאמר להם מה תעשו.

footnotes:
⁴⁵ לפי ירמיה ג, יד.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:4
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:4](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:4)

**הנה** להשיב לשלושת הספקות האלה באו שלושת הפרשיות האלה. כי כנגד מיעוטם בגלויות⁴⁶ אמר: "שמעו אלי רודפי צדק מבקשי יי'" וגו' (נא, א), רוצה לומר איני מדבר עם העקש ופתלתול⁴⁷ שלא יודה לשום טענה ולא יצדיק את מאמר הצדיק ולא ירשיע את הרשע, אבל אתם "רודפים צדק" מודים על האמת במה שהוא אמת "מבקשי יי'", רוצה לומר מיחסים הדברים להשגחתו ומאמינים שהכל מאתו, הביטו "אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם". וביאר משל ה'צור' וה'מקבת', שהם אברהם אביהם ושרה אמם⁴⁸. וביאר ענין ההמשל והוא "כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו" (ישעיה נא, ב). רוצה לומר, שהיה אברהם עקר בלתי מוליד בטבעו, וכן היתה שרה עקרה בטבעה, ולכן אמר: "כי אחד קראתיו", כי הקריאה הוא רמז ליצירה כמו: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו" (ישעיה מג, ז). והענין שהיה אברהם, כמו אחד המספרי שלא יתרבה בטבעו, ועם כל זה "ואברכהו וארבהו" והוצאתי ממנו המון רב⁴⁹, כן יהיה ענין זרעו וענין ציון, "כי נחם⁵⁰ יי' על ציון נחם⁵¹ כל חרבותיה". ועם היותם חרבות ושוממות מבלי בנים כאברהם ושרה, ישם אותו מדבר שמם כעדן ואותה ערבה יעשה כגן יי'⁵² המלאה לה כל שלמות, אבל עם היותה שיעשנה כגן אשר נטע יי'⁵³ בעדן לא ימצא בה היגון והאנחה שמצא בגן עדן לאדם הראשון, אבל בהפך שבציון "ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה" (ישעיה נא, ג), ויהיה נחם עבר במקום עתיד, כי ראה הנביא בנבואתו כאילו הדבר כבר יצא אל הפועל.

footnotes:
⁴⁶ הספק הראשון.
⁴⁷ לפי דברים לב, ה.
⁴⁸ כרש"י וסיעתו.
⁴⁹ לפי דניאל יא, יא.
⁵⁰ בנדפס: "ינחם".
⁵¹ בנדפס: "וינחם"
⁵² לפי בראשית יג, י.
⁵³ לפי במדבר כד, ו.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:5
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:5](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:5)

**ואחרי** שהשיב לספק הראשון השיב לספק השני, שהוא מפאת אורך הגלות וייאושו, באמרו: "הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו, כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע" (ישעיה נא, ד). ואין פירושו, שתצא תורה חדשה מאתו יתעלה בזמן הגאולה, כדברי המפקרים, כי תורתנו היא נצחית ולא תשתנה. אבל הכוונה בזה אחד משני ענינים: הראשון, שאמר "תורה" שם נרדף למשפט ושניהם על הגזרה האלהית אשר גזר באמרו שתתקיים בהכרח, בענין גאולתם, כי 'תורה' היא מלשון 'הוראה' יאמר הכתוב "הקשיבו אל עמי ולאומי", שאתם מחוייבים להאמין בייעודי, שהגזרה אשר גזרתי על הגלות והגאולה שהיא תורה אחת ומשפט אחד⁵⁴ תתקיים על כל פנים, ותצא לפועל אף על פי, שנתארך הגלות כל כך, וזהו אמרו: "כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע", כלומר במנוחה ונחת תתקיים גזרתי בעולם. "קרוב צדקי יצא ישעי" (ישעיה נא, ה), רוצה לומר יקרב צדק גזרתי ויתגלה אמתתה "ויצא ישעי" לפועל ולמציאות, לפי ש"זרועי עמים ישפוטו" בזמן הגאולה, וכאילו העמים ואיי הים הרחוקים והקרובים, כולם עתידים לזה ומקווים ומיחלים אותו. וחיזק אמתת הייעוד הזה באמרו דרך משל וגוזמא, שיותר אפשר הוא שימלחו ויושחתו השמים "והארץ כבגד תבלה" (ישעיה נא, ו) משאבטל אני גזרת ישועתי וצדקתי. וכזה עצמו אמר הנביא אחר זה: "כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש" (ישעיה נד, י), לא שימושו ההרים וימוטו הגבעות ולא שימלחו ה"שמים כעשן" "והארץ כבגד תבלה", אלא שאמר אל תבהלו לאורך הגלות כי יותר אפשר הוא שיחרב ויפסד העולם משתבטל תשועתי וצדקתי. ויצא מזה, שכמו שהשמים והארץ הם קיימים, כן תשועתי וצדקתי תהיה קיימת, וכמו שאמר ירמיה (ירמיה לא, לה): "אם ימושו החקים האלה מלפני נאם יי' גם זרע ישראל⁵⁵ ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים".

footnotes:
⁵⁴ לפי במדבר טו, טז.
⁵⁵ בנדפס: "יעקב".


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:6
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:6](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:6)

**וזהו** הפירוש הראשון שיסבלו הכתובים האלה, עם היות שהרב המורה⁵⁶ פירש: "שמים כעשן נמלחו" – על מלכי האומות; "והארץ כבגד תבלה" – על העמים שהרעו לישראל.

footnotes:
⁵⁶ מורה נבוכים חלק ב', כט'.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:7
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:7](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:7)

**והענין** השני בפירושם הוא, שנבין הכתובים כפי פשוטם, והכונה בהם היא מה שכבר הודעתיך ב'ישועות משיחו' וגם בזה המאמר, שהקב"ה ברא המין האנושי לתכלית ידיעתו והכרת אלהותו, וכמו שאמר: "כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו" (ישעיה מג, ז). והנה בהיות כל עמי הארץ בארצותם לגוייהם⁵⁷, יושבי חושך וצלמוות⁵⁸ באמונותיהם, ודתיהם שונות כוזבות ואת דתי המלך יי' צבאות אינם עושים⁵⁹, גזרה החכמה האלהית שיבוא זמן המין האנושי בכללו יכיר אמונתו ואמתת אלהותו באופן שלא תהיה בריאתו לבטלה. והנה קבלו חכמי ישראל⁶⁰ שהעולם יתמיד בישובו ששת אלפים שנה לא עוד כמספר ימי בראשית, ושאחרי כן יפסד העולם ויחרב ואנחנו לא נדע אם יהיה החורבן כללי במרכז ובמקיף, או אם יהיה בעולם השפל לבד באיזה ממיני ההפסד במבול. אבל ידענו שראה השם יתברך בגזרתו שקודם שיפסד העולם יבואו כלל המין האנושי לשלמות, ויגיעו לתכלית אשר בעבורו נבראו מידיעת השם והכרת אלהותו. ועל זה יתפרשו הכתובים האלה: "הקשיבו אלי עמי ולאומי" (ישעיה נא, ד), רוצה לומר אתם המאמינים בחידוש העולם ובשאר הפינות האמתיות⁶¹, דעו נא וראו כי התשועה הכרחית היא לא לבד לצרכיהם, כי אם גם מפני כבודי "כי תורה מאתי תצא", כלומר אמתת התורה ומשפטה יצא לא אליכם, כי כבר התורה היא בידכם אבל התורה תצא מאתי "ומשפטי לאור עמים ארגיע", רוצה לומר להאיר לעמים העם ההולכים בחושך, שבזמן הגאולה ילמדו אמונות התורה, כמו שאמר: "כי מציון תצא תורה" (ישעיה ב, ג), ועם משפטי ארגיע להם ואשקיטם ממלחמותיהם, כמו שאמר: "ושפט בין הגוים" וגו' ו"לא ישאו גוי אל גוי חרב" וגו' (ישעיה ב, ד).

footnotes:
⁵⁷ לפי בראשית י, לא.
⁵⁸ לפי תהלים קז, י.
⁵⁹ לפי אסתר ג, ח.
⁶⁰ ראש השנה לא, ע"א; סנהדרין צז, ע"א.
⁶¹ אקט הנסים, הגאולה, קיבוץ הגלויות, תחיית המתים, מלך המשיח.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:8
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:8](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:8)

**ואמנם** אמרו: "קרוב צדקי יצא ישעי" (ישעיה נא, ה), להגיד שיהיו שני הדברים סמוכים זה לזה, שהם תשועת ישראל והצדק האמונה האמתית בכולם. וכאילו אמר קרוב יהיה צדקי, הצטדקות אמונתי בעולם כאשר יצא ישעי עליכם ואז "זרועי עמים ישפוטו", שהוא משל לכחו ויכולתו – "אלי איים יקוו ואל זרועי ייחלון". רוצה לומר, שלא ישימו בטחונם, לא בחיל, ולא בכח, ולא מלכי האדמה ושריה, וגם לא לפסילי אלהיהם, אבל כולם אפילו מהאיים הרחוקים יקוו אל השם יתעלה ויכולתו.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:9
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:9](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:9)

**ולפי** שזה היה עתיד להיות בסוף העולם באלף הששי, לכן אמר: "שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת, כי שמים כעשן נמלחו" (ישעיה נא, ז), רוצה לומר יושחתו מגזרת "ארץ מלחה" (ירמיה יז, ו). "והארץ כבגד תבלה ויושביה... כן ימותון", שהוא כולו מליצה על הפסד העולם העתיד להיות באחרית החלד. וכיון שהדבר כן מחוייב הוא, שקודם לכן תבוא תשועתי, כדי שלא תהיה בריאת המין האנושי עד הפסדו לבטלה, וזהו שאמר: "וישועתי לעולם תהיה", רוצה לומר לא תהיה תשועתי אחר חורבן העולם והפסדו, כי היא לעולם בהיותו ביישובו תהיה ולא אחר הפסדו. וזה ממה שיוכיח שצדקתי והיא הגאולה העתידה לא תחת.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:10
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:10](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:10)

**ואחרי** שהשיב לספק השני, השיב עוד אל הספק השלישי, שהוא מפאת האומות וממשלתם, ואמר: "שמעו אלי יודעי צדק עם תורתי בלבם⁶²" (ישעיה נא, ז). כי ראה לתאר אותם בתארים האלה, לומר אחרי שכבר האמנתם בייעוד הראשון שאמרתי בו "שמעו אלי רודפי צדק " (ישעיה נא, א), והייתם אם כן יודעי זה צדק ומשיגים אותו בשלמות, וגם אחרי שקבלתם הייעוד השני שאמרתי בו, כי תורה מאתי תצא, שעליו אמר: "עם תורתי בלבם", רוצה לומר אותו ענין שזכרתי להם מהתורה נכנס בלבבכם והאמנתם בי, כיון שכבר הוסרו שני הספקות ההם מכם "אל תיראו חרפת אנוש" (ישעיה נא, ז), רוצה לומר מהאמונות שהיו מושלות בכם, שהוא הספק השלישי, "ומגדופיהם אל תחתו" שהיו מגדפים אתכם, כמאמר המשורר: "אשר חרפו אויביך יי' אשר חרפו עקבות משיחך" (תהלים פט, נב), "כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס" (ישעיה נא, ח). רוצה לומר, כי כמו שה'עש' שהוא תולעת קטן יאכל ויפסיד את הבגד הגדול כולו, וכן ה'סס' שהוא גם כן מין תולעת קטן יאכל ויפסיד את הצמר הרב, ככה אתם במיעוטכם תאכלו את האומות. וכינוי מ"ם יאכלם חוזר להם. וכנגד "עם תורתי בלבם" (ישעיה נא, ז), שזכר אמר שאותו העם יאכל את האומות, כמו העש לבגד והסס וצמר. אמנם לכם לא יהיה כן שלא יקום עוד מחבל שיחבל אתכם, והוא אמרו:"וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים" (ישעיה נא, ח).

footnotes:
⁶² בנדפס: "בקרבם".


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:11
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:11](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:11)

**ואמנם** אמרו אחרי זה: "עורי עורי לבשי עוז זרוע יי'" וגו' (ישעיה נא, ט), עד "אנכי אנכי" (ישעיה נא, יב) הם בלי ספק דברי הנביא⁶³. כי מפני שאמר לו הקדוש ברוך הוא שלושת המאמרים הנזכרים מהייעודים⁶⁴, ואמר: "וזרועי עמים ישפוטו... ואל זרועי ייחולון" (ישעיה נא, ה), לכן השיב הנביא בשלושה פעמים מלת 'עורי', ודיבר כנגד אותו 'זרוע' לבשי עוז "זרוע יי'". וביארם באמרו: "עורי כימי קדם", רוצה לומר עשה עמנו עתה, כמו שעשיתי מימי קדם⁶⁵ לאברהם שהיה אחד והרביתיו, כמו שזכרתי במאמר הראשון. וכנגד הייעוד השני שאמר מדורות עולם, שהם נעדרי התורה והאמת, ויתחייב לבוא זמן שיקבלו אותה אמר: "דורות עולמים" (ישעיה נא, ט), רוצה לומר עורי גם כן להשלים דורות העולמים כולם. והעורי השלישי הוא כנגד המאמר השלישי, שאמר על האומות המרשיעות את שיחריבם, ועל זה אמר כנגד הזרוע אשר זכר "הלא את היא המחצבת רהב", שהוא מצרים; "מחוללת תנין", שהוא פרעה. בכל מכות מצרים הלא את היא הזרוע יד יי'"המחרבת ים מי תהום רבה", כריעת ים סוף "השמה מעמקי ים דרך לעבור גאולים", ששמת תחתיו ים יבש מבלי טיט, כמו שאמר (שמות יד, כא): "וישם את הים לחרבה", כדי שיהא בו דרך לעבור אותם גאולים ממצרים. וכיון שכל זה עשית עשי זאת איפה⁶⁶ כדומה לזה, והוא אמרו: "ופדויי יי' ישובון" (ישעיה נא, יא).

footnotes:
⁶³ כרש"י.
⁶⁴ ראה התרת שלושת הספקות לעיל.
⁶⁵ לפי ישעיה כג, ז.
⁶⁶ לפי משלי ו, ג.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:12
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:12](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:12)

**וכבר** ידעת שבא בדברי ישעיה הפסוק הזה שני פעמים, והראשון מהם הוא דרך ייעוד, וכבר פירשתי למעלה, וזהו דרך תפילה יתפלל הנביא שישראל ישובו להיות "פדויי ה'" באותו אופן שהיו במצרים, ואם בחורבן אויביהם, אם שיחרים השם את מי הים להעבירם, כמו שייעד למעלה בנבואה השנית. ועל זה אמר: "ופדויי יי' ישובון", שישובון לאותם הדברים שזכו אליהם ביציאת מצרים⁶⁷, אבל לא יהיה ענינם כיוצאי מצרים שמתו במדבר בחטאתיהם, אבל שאלו יבואו "לציון ברינה". וגם לא יהיו כאותם שנכנסו לארץ ישראל, שאחרי שבתם עליה גלו ונסחו ממנה, אבל תהיה "שמחת עולם על ראשם", רוצה לומר שמחה עולמית ונצחית, לפי ש"ששון ושמחה ישיגון" בהיותם שמה. ומפני שלא יבואו עוד לגלות – נסו מהם "יגון ואנחה" (ישעיה נא, יא). ואפשר לפרש: "ושמחת עולם על ראשם", שהשמחה שתהיה לעולם ככללו בבואם לאמונת יי' יתעלה תהיה לישראל כעטרת הצבי⁶⁸ על ראשם, לפי שישתעבדו כולם לתורתם ויאמרו אליהם (זכריה ח, כג): "נלכה עמכם, כי שמענו אלהים עמכם".

footnotes:
⁶⁷ מעין רד"ק.
⁶⁸ לפי ישעיה כח, ה.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:13
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:13](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:13)

**והנה** מאמר "אנכי הוא מנחמכם" (ישעיה נא, יב) הוא תשובת השם יתעלה לנביא, כי לפי שהוא אמר: "לבשי עוז זרוע יי'" (ישעיה נא, ט). ודיבר כנגד הזרוע ועשה ההמשל והדמוי ויציאת מצרים, לכן השיבו הנה גאולת מצרים כבר היתה דבר מועט עד שכינו אותה בצבע, כמו שאמר (שמות ח, טו): "אצבע אלהים הוא⁶⁹" וקריעת ים סוף, היתה הגאולה ממנה. וכן נתיחסה ל'יד', כמו שאמר (שמות יד, לא): "וירא ישראל את היד הגדולה". אמנם בגאולה העתידה לפי שתהיה יותר גדולה ממנה לאין שיעור, לכן תיוחס לא לאצבע ולא ליד ולא לזרוע, כי אם לי בהחלט, והוא אמרו: "אנכי אנכי הוא מנחמכם" לא הזרוע בלבד. והענין המשליי רומז, לפי שבהיותם בגלות היו יראים מצרות האומות והיו עושים על זה השתדלויות אנושים ולא אלהיים, וכמו שאמר: "והעם לא שב עד המכהו" (ישעיה ט, יב), ועל זה אמר: "מי את ותראי מאנוש ימות" (ישעיה נא, יב), רוצה לומר "מאנוש", שהיום כאן ומחר בקבר ומבן אדם, שמיתתו תבוא מהרה כמו החציר "ותשכח יי'", שהוא היכול המוחלט "נוטה שמים ויוסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית" (ישעיה נא, יג), שהיא רמז לאומות המשחיתים בישראל. והכונה שהיו מפחדים מהאויבים ולא מהשם יתעלה, והוא היה טעות מבואר לפי שמפי עליון תצא הרעות והטוב, וברצות יי' דרכי איש⁷⁰ גם אויביו ישלים אתו, ועל זה אמר: "ואיה חמת המציק. מהר צועה להפתח", רוצה לומר "ואיה חמת המציק" ומה יכולת יש לה אם לא ברשותי. ואמנם העומד בצרה, כשיצעק אל אלהיו ימהר להושיעו, וזהו: "מהר צועה להפתח", 'צועה' היא כמו צועק קול ענות גבורה, וכן "את צועה זונה" (ירמיה ב, כ), וגם "ושלחתי לו צועים וצעוהו" (שם מח, יב) הוא מלשון צעקה, אלא שהצועים צועקים קול ענות וגבורה. וצעוהו הוא שיצעק קול ענות חלושה, וכן אמר כאן: "מהר צועה להפתח", אם היית צועק אל אלהיך בגלותך, היה ממהר לפתח מוסרות הגלות באופן שלא תמות לשחת בגולה, וגם לא יחסר לחמך ומזונותיך שמה, לפי שהרחמים והחנינה והצרות גם כן כולם מאתו ובידו ואינם במקרה, וזהו: "ואנכי יי' אלהיך רוגע הים ויהמו גליו" (ישעיה נא, טו), כי מנוחת הים אמר על תתו אותם לרחמים לפני כל שוביהם. "ויהמו גליו" – הוא רמז לצרות הגלות הבאות על חטאתם.

footnotes:
⁶⁹ בנדפס: "היא".
⁷⁰ לפי משלי טז, ז.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:14
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:14](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:14)

**והנה** אמר השם יתעלה: "ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך" (ישעיה נא, טז), להגיד שהוא אשר יצילם מיד הגוים שלא יכלו אותם בגלות, ושהיתה הצלתם בזכות התורה שבפיהם⁷¹, וזהו "אשים דברי בפיך", שהיא התורה כדי ש"בצל ידי כסיתיך", והצלתיך מידי האומות "לנטוע שמים וליסוד ארץ", שהוא משל לגאולה העתידה, כמו שאמר: "הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשונות" (ישעיה סה, יז). וביאר הנמשל הזה באמרו: "ולאמר לציון עמי עתה", ועתה אחרי ההבטחה הזאת – "התעוררי התעוררי קומי ירושלים" (נא, טז-יז), רוצה לומר ראוי שתתעוררי מלבך, שכל הדברים שעברו עליך היו מפאת ההשגחה "אשר שתית מיד יי' את כוס חמתו" בצרות הגלות. ודמה אותם ל"קובעת כוס התרעלה", שהם השמרים הרעים הסמיים, ואמר: "שתית מצית" להודיע, שנתקיימו בה כל הקללות האמורות בתורה, שלא נשאר אחת שלא נתקיימה בה, גם בעודה בגלות לא היה כח לבניה להגין על כללות האומה ואין עומד בפרץ⁷², וזהו: "אין מנהל לה מכל בנים ילדה" וגו' (ישעיה נא, יח).

footnotes:
⁷¹ מעין רד"ק.
⁷² תהלים קו, כג.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:15
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:15](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:15)

**ואמנם** אמרו: "שתים הנה קוראותיך מי ינוד לך השוד והשבר" וגו' (ישעיה נא, יט), פירשו המפרשים⁷³ שה'שתים' הם השוד שהוא החרב והשבר שהוא הרעב. ופשט הכתובים אומר אלי שלא אמר "שתים הנה קראותיך", כי אם על שתי הגלויות – גלות בית ראשון וגלות בית שני, ועל שניהם אמר: "ומי ינוד לך".

footnotes:
⁷³ ראב"ע, רד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:16
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:16](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:16)

**וזכר** הרעות שקבלו בכל אחת משתי הגלויות ההנה, שהם ארבע: האחד, הוא "השוד", רוצה לומר השלל והביזה ששללו אויביהם את כל אשר להם מלשון כמו: "אם גנבים באו לך אם שודדי לילה" (עובדיה א, ה). והשנית, "השבר" שהוא החרפה והבזיון "נשים בציון ענו בתולות בערי יהודה" (איכה ה, יא); "בחורים טחון נשאו" (שם ה, יג) וגו', שעליהם אמר הנביא: "על שבר בת עמי השברתי קדרתי" (ירמיה ח, כא). והשלישי, הוא הרעב. והרביעי הוא החרב. הרי לך שהם ארבעה מיני הרעות שסבלו בכל אחד משני הגלויות.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:17
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:17](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:17)

**ועוד** זכר רעה חמישית באמרו: "בניך עולפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר" (ישעיה נא, כ). רוצה לומר, שאותם המתים מהרעב והחרב לא נתנו לקבורה, אבל היו מושלכים ברחובות, שהמתים ברעב עולפו ומתו מאליהם והמתים מחרב שכבו בראש כל חוצות, כאילו לא יכלו לברוח שנלכדו ברשת ובמצודה, כי 'תוא' הוא החיה הנקרא בתורה 'תאו'⁷⁴, וזמר מכמר הוא הרשת⁷⁵. ואפשר לפרש: "בניך עולפו שכבו בראש כל חוצות בתוא מכמר" – על השבויים, שנלכדו והלכו בשני הגלות כאילו נפלו ברשת אויביהם, ומכמרם "חמת יי' גערת אלהיך". וכיון שכבר נשלמו הרעות כולם "לכן שמעי נא עניה ושכורת ולא מיין" (ישעיה נא, כא), רוצה לומר "שכורת" הצרות ששתית כוס תרעלתם – "כה אמר אדוניך יי' ואלהיך יריב עמו", רוצה לומר שבזמן הגלות בעלוך אדונים קשים, אמנם בזמן הגאולה הוא יתברך יהיה אדוניך להצילך ולריב רבך, והוא יהיה אלהיך שתאמין בו בשלמות, והשמועה שאומר עליך היא שלקח "מידך את כוס התרעלה" ולא תוסיף לשתותה עוד, "ושמתיה ביד מוגיך" (ישעיה נא, כג), רוצה לומר שאותם הצרות אשר סבלה עד פה בגלות לא תוסיפי לסבלם עוד, כי לא תשתי עוד מאותו כוס התרעלה. ואמנם "מוגיך", רוצה לומר מעציביך, כי הוא מלשון יגון והם האומות "אשר אמרו לנפשך שחי ונעבורה", רוצה לומר נעבור עליך ונרמסך כטיט חוצות "ותשימי בארץ גוך", רוצה לומר שעשית עצמך בגלות כארץ שהוא רשות הרבים, שהכל דרכים בו הם ישתו אותו כוס התרעלה, שיעברו עליהם הצרות והרעות השוד והשבר והרעב והחרב שעברו עליך, ובניהם ישכבו בראש כל חוצות "כתוא ומכמר", כמו שהיו בניך. ולא תחשוב שישוב לעבור בך עוד גלות אחר, ועל זה אמר: "עורי עורי לבשי עזך ציון" (ישעיה נב, א). כי לפי שאמר הנביא להשם יתברך "עורי עורי" השיבו השם באותו לשון "עורי עורי", ואמר עורי שני פעמים כנגד שתי הגלויות שאמר עליהם: "שתים הנה קורותיך" (ישעיה נא, יט).

footnotes:
⁷⁴ כרש"י ורד"ק.
⁷⁵ כרד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:18
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:18](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:18)

**ולפי** שהיו בירושלים שתי שלמויות, אחד בזמן בית שני, שהוא הגבורה שהיתה באנשי בית שני אשר כמוה לא נהיתה בכל העולם, והשני – הקדושה שהיתה בבית ראשון. לכן אמר כנגדם "לבשי עזך", שהיא הגבורה "לבשי בגדך תפארתך ירושלים" (ישעיה נב, א). וביאר שה'תפארת' הוא היותה "עיר הקדש", גיא חזיון⁷⁶ מקום הנבואה ושער השמים⁷⁷, "כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא", שבזה רמז למלכות אדום שהם הערלים, ולמלכות ישמעאל שהם טמאים במעשיהם הרעים עם היותם מראים עצמם טהורים ברחיצותיהם, כי הם היו המושלים בירושלים, פעם אדום הערל ופעם ישמעאל הטמא⁷⁸.

footnotes:
⁷⁶ לפי ישעיה כב, ה.
⁷⁷ לפי בראשית כח, יז.
⁷⁸ כרד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:19
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:19](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:19)

**ולפי** שדמה אותה למתפלשת בעפר⁷⁹, כמו שאמר: "ותשימי כארץ⁸⁰ גוך" (ישעיה נא, כג), לכן אמר: "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים" (ישעיה נב, ב). רוצה לומר, קומי מעפרך ושבי במושב הכבוד והמעלה. והרד"ק פירש: "שבי ירושלים" מלשון שבי ומלקוח⁸¹, כאילו אמר קומי שבית ירושלים מן העפר שאתה שוכבת וכו'. ואמנם יהיה זה אחר ששביה בת ציון תתפתח "מוסרי צוארה", שהוא בעת היציאה מהגלות. ונתן הסיבה בגאולתם באמרו: "כי כה אמר יי' חנם נמכרתם בכסף תגאלו" (ישעיה נב, ג). ופירשו המפרשים⁸²: "חנם נמכרתם" – אלא בתשובה, ולדבריהם העיקר חסר מן הספר.

footnotes:
⁷⁹ כרד"ק.
⁸⁰ בנדפס: "בארץ".
⁸¹ לקיחה.
⁸² רד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:20
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:20](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:20)

**ופשט** הכתובים מורה אחת משתי כוונות, אם⁸³ שאמר שהיו כל כך רעים וחטאים⁸⁴ שנמכרו חינם, כמו העבד הפחות והרשע שיתנוהו אדוניו בלא מחיר, כדי להוציאו מרשותו, ועל דרך זה אמר המשורר (תהלים מד, יג): "תמכור עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם", וגם כן לא יגאלו בתוך תשובה ומעשים טובים שיעשו, כי ראה הנביא שיעבור כל **זמן האפשרות** ולא יהיו נגאלים, אלא בעתם⁸⁵, ועל זה אמר: "ולא בכסף תגאלו"⁸⁶, כי דמה בענינם מכירתם לגאולתם שיהיו חוטאים בזמן הגאולה, כמו בעת הגלות והמכירה. והכונה השנית היא, שגילה בזה שכמו שנמכרו בדלות מופלג, כמו שאמר: "חנם נמכרתם", כך בעת גאולתם יהיו עם עני ודל⁸⁷, וזהו: "לא בכסף תגאלו", שלא יישאו בידם מגלותם לא כסף ולא זהב.

footnotes:
⁸³ הכוונה הראשונה.
⁸⁴ לפי בראשית יג, יג.
⁸⁵ זמן החיוב.
⁸⁶ דהיינו בלא תשובה ומעשים טובים, אלא בעת הגזור – זמן החיוב.
⁸⁷ לפי צפניה ג, יב.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:21
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:21](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:21)

**ולפי** שאמר: "חנם נמכרתם" זכר הנביא על אי זה גלות אמר "חנם נמכרתם", ומפני זה זכר שלושת הגלויות, שעברו על ישראל: האחד – גלות מצרים, ועל זה אמר: "מצרים ירד עמי בראשונה לגור שם" (ישעיה נב, ד), רוצה לומר ולא השתקע והמה ישתעבדו בהם. והשני היה גלות אשור, אם גלות עשרת השבטים על ידי מלך אשור, ואם חורבן ירושלים על ידי נבוכדנצר מלך בבל, שהיה גם כן מלך אשור, ועליהם יחד אמר: "ואשור באפם עשקו", כלומר גלות מצרים הן עמי ירד שם מעצמו עם היות שהיה לגור שם בלבד והם נשתעבדו בהם⁸⁸. אמנם אשור הרשיע עוד, כי הוא "באפם עשקו" ולקחו מארצו ולא ירד עמי שמה. ועל הגלות השלישי שנעשה בחורבן בית שני אמר: "ועתה מה לי" לומר פה בגלות השלישי⁸⁹, אלא שנמצא בו רעת מצרים ורעת אשור, והוא אמרו: "כי לוקח עמי חנם" (ישעיה נב, ה), שהוא כמו ואשור "באפם עשקו". והענין שהרומיים עלו על ירושלים והחריבוה גם הם, כמו שעשו מלכי אשור בראשונה, גם נמצא בזה הגלות השלישי רעת מצרים, רבים מבני ישראל אחר החורבן הלכו מעצמם לארצות רבות ומשלו בהם גויי הארץ⁹⁰, כמו שעשו במצרים ברדתם שמה, וזהו: "מושליו יהלילו", רוצה לומר שיהללו עצמם בעבור שהם מושלים עליהם כאילו לקחום בחזקה. ואפשר לפרש 'יהלילו' מלשון 'יללה'⁹¹, שעשו ישראל יללה. ומלבד זה כולו שהוא בערך העם, הנה בגלות זה של אדום "תמיד כל היום שמי מנואץ", והוא רמז למה שדברו בני אדום בענין האלהות, כי הוא חלול שמו. ולזה היה הגלות הזה חמור מכל שאר הגלויות, לפי שנתחברו בו רעת העם וחלול שם האל, ולכן בזמן ההוא "ידע עמי שמי" (ישעיה נב, ו), שידע ידיעה אמתית קיימת אמתת "שמי" ושאינו מנואץ", כדברי הגוים, לכן ידעו ביום ההוא בשאותם קיום הבטחותי שאני הוא שדברתי לנביאים על עניני גאולתם⁹² ושלא שניתי ולא אשנה, וזהו אמרו: "כי אני הוא המדבר הנני". ואפשר לפרש: "לכן ידע עמי שמי" – שהוא הסיבה, ו"לכן ביום ההוא" – הוא המסובב⁹³ יאמר. לכן בעבור ש"ידע עמי שמי" בהיותם בגלות ולא נתפתו לדעות הגוים, אבל ידעו ידיעה קיימת בשבי, לכן מפני זה "ביום ההוא" אשר "אני הוא המדבר" ומיעד עליו, שהוא זמן הגאולה אהיה נמצא להם להושיעם, והוא אמרו: "הנני", כי מפני קיום אמונתם יזכו לתשועה.

footnotes:
⁸⁸ מעין רד"ק.
⁸⁹ כרד"ק.
⁹⁰ בראשית יח, יח. ועוד.
⁹¹ כרד"ק.
⁹² כרד"ק.
⁹³ תולדה.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:22
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:22](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:22)

**וזו** לך ראיה עצומה מבלי תשובה, שהנבואה הזאת לא נאמרה על בית שני, לפי שנזכרו בה שני הגלויות מחורבן ראשון ושני והיא אחריהם, וכמו שפירשתי באמרו: "שתים קוראותיך" (ישעיה נא, יט), ובאמרו: "מצרים ירד עמי בראשונה" (ישעיה נב, ד). ולפרסום הגאולה זכר כאילו יכריזוה בהרים אנשים משמיעים קולות במקומות הגבוהים, להודיע לכל בני עולם ענין התשועה.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:23
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:23](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:23)

**האמנם** ראוי לדעת למה אמר: "משמיע שלום מבשר טוב **משמיע ישועה** אומר לציון מלך אלהיך" (ישעיה נב, ז), שהם ארבעה לשונות מהבשורות והשמועות. והנה נחום האלוקשי אמר בלבד: "הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום" (נחום ב, א). אבל היה תוכן הענין, שהבשורה הזאת תהיה ממנה לאומות וממנה לישראל, וכנגד האומות אמר: "משמיע שלום מבשר טוב", רוצה לומר שיהיה שלום בארץ ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה⁹⁴ ויבשר אותם שיתקרבו אל השם יתברך, שהוא הטוב המוחלט כמו שאמר: "טוב יי' לכל" (תהלים קמה, ט); "טוב יי' לקויי לנפש תדרשנו" (איכה ג, כה). אם כן השמועה הזאת אחת היא כוללת לכל אומות העולם ולכן אמר עליה: "משמיע שלום מבשר טוב".

footnotes:
⁹⁴ לפי מיכה ד, ג.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:24
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:24](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:24)

**ואמנם** כנגד ישראל זכר שיבשרם בישועות השם, שבוא יבוא להושיעם. ועוד יבשרם שאלהיהם ימלוך על כל העמים, וזהו: "משמיע ישועה אומר לציון מלך אלהיך" (ישעיה נב, ז), כלומר מלך על כל האומות, וכמו שאמר: "והיה יי' למלך על כל הארץ" (זכריה יד, ט). ולהיות השמועה השנית הזאת מיוחסת אל האומה בלבד, לכן אמר בה כי אם 'משמיע' אחד: "משמיע ישועה אומר לציון" וגו'. כי אמר שתי פעמים 'משמיע': אחד – כללי כנגד כל האומות ואחד פרטי כנגד ישראל. אמנם נחום זכר בלבד משמיע שלום להבטיח את ישראל שלא יבואו עוד בגלות, והוא אמרו שמה: "הנה על ההרים רגלי מבשר, משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך, כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל כלו נכרת" (נחום ב, א), והוא דרך אחר מהנבואה.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:25
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:25](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:25)

**ואמנם** מהו המבשר הזה כבר זכרתי דעת המפרשים⁹⁵ בו, דיבור המשליי נאמר על פרסום הגאולה שיודע הדבר בכולם כולו, כאילו מבשרים מכריזים אותו על ההרים. וחכמים זכרונם לברכה (עירובין מג, ע"ב) דרשוהו על אליהו הנביא שיבוא קודם התשועה ויבשרנה. ולפי שהוא יבוא קודם תחיית המתים, לכן אמר אחריו: "קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו" (ישעיה נב, ח), והוא ייעוד גדול שהצופים והם הנביאים⁹⁶ כולם שניבאו לישראל, יקומו מקבריהם ויישאו קולם וירננו נבואותיהם אשר ניבאו על התשועה, ויתנו הודאות ורננות להשם יתברך, לפי שנתקיימו. ועליהם אמרו באמת: "כי עין בעין יראו בשוב יי' ציון", כי בעיניהם הגשמיים יראו תשועת ירושלים שיעדו וניבאו אותה, וכן דרשו חכמינו⁹⁷ זכרונם לברכה מכאן לתחיית המתים מן התורה.

footnotes:
⁹⁵ רד"ק.
⁹⁶ כרד"ק.
⁹⁷ מדרש תהלים יז, יג.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:26
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:26](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:26)

**והמפרשים**⁹⁸ פירשו: "קול צופיך נשאו קול", שבזמן הגאולה תשוב הנבואה שנפסקה מימי מלאכי בבית שני, ויתרבו ביניהם צופים ונביאים "בשוב יי' ציון". וגם נכון הוא. ואני כבר פירשתי הכתובים האלה בסוף 'מעיני הישועה' ואמרתי, שהיה המבשר הזה המחברת העצומה משבתאי וצדק, שהתחברו במזל דגים משנת חמשת אלפים ורכ"ד ליצירה, שהמחברת ההיא בחכמת בוראה בשרה מעשה יי' כי נורא הוא⁹⁹ ותשועתו, כי קרובה לבוא, כמו שהמחברת ההיא בעצמה אשר נעשתה שלוש שנים קודם לידת משה רבינו הורתה על יציאת מצרים, ולידת הנביא, ומעלת העם והצלחתו. ואתה יודע, שאחרי המחברת העצומה הזאת שנעשתה עתה מקרוב, יעשו המחברות קטנות מעשרים שנה לעשרים שנה, ואולי שעל העצומה ההיא אמר כמו שזכרתי: "מה נאוו על הרים רגלי מבשר" (ישעיה נב, ז), ההרים הם השמים ועל המחברת הקטנה שנעשת אחרי כן בשנת רמ"ד במזל עקרב, אמר: "משמיע שלום". ועל המחברת הקטנה, שתהיה אחרי זה בשנת רס"ג במזל סרטן, אמר: "מבשר טוב". ועל המחברת האחרת שתבוא אחרי כן בשנת רפ"ב שתשוב להיות במזל דגים, אמר: "משמיע ישועה", לפי שבזמן המחברת ההיא תהיה תשועת יי', כמו שביארתי ב'מעיני הישועה' מקץ המגלה שזכרו חז"ל¹, שנמצאת ברומי.

footnotes:
⁹⁸ רד"ק.
⁹⁹ לפי שמות לד, י.
¹ סנהדרין צז, ע"ב.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:27
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:27](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:27)

**וזכר** הנביא, שכאשר תבוא המחברת הקטנה האחרת, שלאחריה במזל עקרב שהיא תהיה בשנת ש"ב, כבר יאמר "לציון מלך אלהיך" (ישעיה נב, ז). רוצה לומר כבר מלך, לפי שכבר מלך. ועל אותן המחברות המורות כולן על קץ התשועה אמר גם כן: "קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו" (ישעיה נב, ח). ואמר הנביא כנגד ארץ ישראל: "פצחו ורננו יחדו חרבות ירושלים" (ישעיה נב, ט) על דרך "שבחי ירושלים את יי', כי חזק בריחי שעריך" (תהלים קמז, יג). ונתן שתי סיבות אל הרינה ואל השירה, שהם מפאת העם ומפני ירושלים, וזהו אמרו: "כי נחם יי' עמו גאל ירושלים" (ישעיה נב, ט).


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:28
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:28](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:28)

**ולפי** שתהיה הגאולה מפורסמת בכל קצוות הארץ², לכן אמר: "חשף יי' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וגו' (ישעיה נב, י), עד שמפני זה יאמרו: "סורו סורו צאו משם טמא אל תגאו" (ישעיה נב, יא), והוא המורה שתהיה ירושלים ביד הישמעאלים כשיתגלה מלך המשיח, כמו שאמר בפרקי רבי אליעזר³, שעליו בן דוד יצמח, כי לכן אמר הנביא: "צאו משם טמא אל תגאו", שה'טמא' הוא רמז לישמעאל, כמו שפירשתי למעלה, ואליהם אמר שיסורו ויצאו מירושלים, או אמר "טמא" – על כל האומות.

footnotes:
² לפי ישעיה מ, כח.
³ פרק כט'; פרק לא'.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:29
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:29](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:29)

**ואמנם** אמרו: "צאו מתוכה הברו נושא כלי יי'" (ישעיה נב, יא), הוא לדעתי נאמר על בני אדום וישמעאל, שכל אחד מהם שללו בית המקדש, ונשאו כלי בית יי'⁴ הבבליים לבבל בחורבן ראשון, והרומיים לרומי בחורבן בית שני. ועל השוללים והשודדים אמר: "הברו נושאי כלי יי'", כלומר הבדלו מירושלים אתם השוללים שנשאתם משל כלי יי'. ואפשר לפרש הכתוב כולו על ישראל. כי לפי שאמר: "וראו כל אפסי ארץ את ישועת אליהנו" (ישעיה נב, י), אמר כנגד ישראל "סורו סורו צאו משם" (ישעיה נב, יא), כלומר מבין הגוים⁵, כי הם "טמא אל תגעו", ואמר: "צאו מתוכה" בכינוי ה"א הנקבה היחידה לרמוז אל הארץ שאמר למעלה "וראו כל אפסי ארץ". והענין כולו, שיצאו מארצות הגלות וילכו לאטם לארץ ישראל, כי בהר ציון תהיה פלטה, והיה קדש.

footnotes:
⁴ לפי ירמיה כז, טז.
⁵ מעין ראב"ע ומעין רד"ק.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:30
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:30](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:30)

**וביאר** הנביא כנגד מי אמר זה באמרו: "הברו נושאי כלי יי'" (ישעיה נב, יא), רוצה לומר הבדלו מתוך העדה⁶ הרעה הזאת מהאומות אתם "נושאי כלי יי'", שאין לכם רומח וחנית כי אם התורה והתפילה שהם כלי יי', כי אתם לא תצאו בחפזון, כמו שיצאתם ממצרים וכאדם המפחד מאויביו ובמנוסה לא תלכון⁷, כמו שעשיתם בזמן בית שני שהיה לכם פחד ורעדה מסנבלט החורוני⁸, ושאר שכיניהם הרעים. אבל עתה לא יהיה כן, כי הנה לא תמצאו לא מקדם מצד הפנים ולא מצד האחוריים, לפי ש"הולך לפניהם יי'", וזה כנגד הפנים; "ומאסיפכם אלהי ישראל", כנגד האחוריים.

footnotes:
⁶ לפי במדבר טז, כא.
⁷ לפי דברים ו, יד.
⁸ לפי נחמיה היה מושל מטעם ממלכת פרס של מושלי שומרון, בתקופת שיבת ציון. סנבלט חתר תחת שלטונו של נחמיה.


###### Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:31
[Mashmia Yeshuah, The Third Herald (Isaiah) 10:31](https://torahapp.org/share/book/Mashmia%20Yeshuah/s/The%20Third%20Herald%20%28Isaiah%29/r/10:31)

**הנה** התבארה הנבואה הזאת וידענו ממנה, שהגאולה העתידה תהיה עם חורבן האומות ועם קריעת הים, כמו שהיה בגאולת מצרים. ושהבטיח עוד, שאחרי אותה גאולה לא ישובו עוד לגלות ולא ימשול עוד בארץ אדם מאדום או מישמעאל, כמו שאמר: "כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא" (ישעיה נב, א). ועוד זכר בפירוש גלות מצרים, וגלות אשור, וגלות אדום בזה, ועליהם יעד בגאולה העתידה. וזה כולו ממה שיוכיח שהנבואה הזאת בכל חלקיה לא נתקיימה בבית שני ושעתידה היא להתקיים בביאת משיחנו מהרה יגלה.